היכרות ראשונית עם פריז
טיילנו שתי משפחות עם שישה ילדים בני 9 -; 17, במשך 15 יום בין פריז וברצלונה. נחתנו ביום ה' בשעות הצהרים. בשדה התעופה חיכה לנו אלברט, עליו המליצו רבות באתר. יצרנו קשר איתו דרך האינטרנט וסיכמנו שייקח רק אותנו ישירות מהשדה למלון. המחיר למונית ציבורית - 110 יורו לעשרה אנשים, 160 יורו למונית פרטית לעשרה אנשים. אלברט אכן חיכה לנו בשדה והביא אותנו למלון במהירות וביעילות. יחד עם זאת, ביציאה מהארץ (לפני הגשת כרטיסי העלייה למטוס) היה דלפק ובו שאלו ורשמו להסעות מהשדה למלונות השונים (לא שאלנו מחירים כי לא רצינו להתעצבן) וביציאה משדה התעופה (עדיין בתוך המבנה) יש הרבה מאוד נהגי מוניות שמחכים ליוצאים (כמו אלברט, אך שלא מחכים למישהו). מחיר מונית כזו 100 יורו ל- 10 אנשים. לא חובה להזמין מהארץ.
שמנו את חפצינו במלון ויצאנו לעיר. קנינו בתחנת המטרו (בכל תחנה) כרטיסיית "קרנה", המקנה 10 נסיעות, דבר שמוזיל את עלות הכרטיסים. התחלנו בכיכר הקונקורד, המשכנו לעבר שדרות השאנז אליזה לכיוון שער הניצחון הגדול. עברנו ליד גשר אלכסנדר ה-3. בשלב זה החל לרדת גשם כך ששמנו פעמינו לכיוון שדרות השאנז אליזה. הזמנו מהארץ כרטיסים ליורודיסני באתר FNAC, על פי המלצת הגולשים ולאחר השוואת מחירים. קנינו כרטיסים ליום אחד. אספנו את הכרטיסים מחנות FNAC שנמצאת בשדרת האליזה. עלינו על שער הניצחון הגדול (ברגל) ועשינו הכרות ראשונית עם העיר. משם נסענו למונמרטר. התפעמנו מיופי הכנסייה בראש ההר ומהעננים הקרבים. עם עלותנו לפסגת ההר, החל לרדת גשם חזק שהבריח את כל האומנים והכניס את כל האנשים אל הכנסייה. משפסק הגשם חזרנו לכיוון המלון לעת ערב. המלון: Faubourg. כתובת: 47 Rue du Faubourg Poissonnieref.
פנטזיה ביורודיסני
יום ו', 24.7.09 -; בילינו יום של חוויות יבשות, רטובות, מסובבות ומעייפות בפארק, שכולו כיף אחד גדול. החיוך לא הפסיק לרדת מפניי כל היום, הרגשתי כמו בתוך פנטזיה. הילדים עלו וירדו ממתקנים ונהנו לחזור ולעלות על מתקנים לקראת שעות הערב. בנוגע ל- Fast Pass -; על פי המלצת הגולשים, הגענו למתקן, הוצאנו כרטיס מהיר, אולם כשביקשנו להוציא כרטיס למתקן אחד, המכונה רשמה שאין באפשרותנו לעשות זאת, כי עומדת לרשותנו הזמנה אחת. לא היה צריך לשלם עבור הכרטיס המהיר אך גם לא היה אפשר להוציא כמה כרטיסים במתקנים קרובים. בפועל, התורים לא היו כל כך ארוכים ולא נרשמו תלונות מחברי הצוות. לאחר רדת הגשם, התורים התקצרו עוד יותר.
בנוגע לקניות, בכל חנות יש דברים שונים. החנויות בכניסה מחזיקות את כל המוצרים שיש בחנויות השונות. לקראת 20:00, אני ובני הגדול יצאנו לתור את החנויות בכניסה, בעוד השאר ממשיכים במתקנים. כדאי לתפוס מקום על שפת המדרכה בשדרה הראשית מהשעה 21:30, בה תעבור התהלוכה בערב. מי שלא תופס מקום לא יראה אחר כך בנוחות. התהלוכה מתחילה ב- 22:00 והזיקוקים ב-23:00. עם תום הזיקוקים, כ ו ל ם רצים לרכבת. כמו בשנה שעברה, הצטיידנו במכשירי קשר אשר הקלו על התקשורת בתוך הפארק. כפי שכתבנו לעיל, קנינו את הכרטיסים ב- FNAC, אולם יש להמיר את הכרטיסים הללו בכרטיסי כניסה בכל אחת מקופות הפארק (כ- 40 דקות המתנה).
תצפיות על העיר וביקור בלובר ובורסאי
יום שבת, 25.7.09 - נסענו אל מגדל אייפל. למרות שהגענו יחסית מוקדם, היו כבר תורים ארוכים מאוד. לא הצלחנו למצוא היכן קונים כרטיסים מהירים (על פי אחד הטיפים ניתן לקנות בשאנז אליזה) ולכן עמדנו בתור, שפונה לארמון שאיו. בזמן שעמדנו בתור, חלקנו הלך לתור את המגדל ומצא שהתור המנוגד קצר יותר. העתקנו את הכוחות! עלינו אל ראש המגדל -; תצפית מרהיבה. הילדים התלהבו מגודל המגדל ומהעובדה שעלינו עד לראשו. משם נסענו לכנסיית הנוטרה דאם במטרה לעלות לראות את הגורגולים. לפני הכנסייה השתרך תור ארוך מאוד שזז מהר, אך תור זה מכניס רק לכנסיה ואינו מעלה לגורגולים. התור לגורגולים נמצא בצידה השמאלי של הכנסייה, ושם יש תור שזז ל א ט . עמדנו גם בתור הזה. לדעתינו, שווה ומומלץ לעלות ולראות את הגורגולים מקרוב. צילמנו תמונות שנראות כמו גלויות ומצאנו את הגורגול פיל שהוזכר באחד הטיפים.
משם המשכנו לכנסיית סנט שאפל, אך השעה היתה אחרי 17:00 והכנסיה היתה סגורה. המשכנו בטיול רגלי לעבר מרכז פומפידו. בדרך עברנו ליד בניין העיריה. רחבות מרכז פומפידו היו שוממות ולא מלאות חיים כפי שזכרנו אותן, איננו יודעים מדוע. כמו כן, המזרקות שלא פעלו תרמו לתחושת האכזבה. הלכנו לעבר השעון שבו נלחם הגיבור בשלושה רשעים, אך גם השעון לא עבד. המשכנו למוזיאון לובר. כשהגענו, נותרה רק שעה עד לסגירה, כך שקנינו כרטיסים ליום המחרת. קנינו כרטיסים בחנות מזכרות/ טבק שנמצאת בקניון שבמתחם הלובר (ביציאה מהמטרו של הלובר, קומה מתחת לאדמה ליד השירותים) ללובר ולארמון ורסאי. קניה זו התבררה חכמה מאוד בארמון ורסאי, שם התורים היו ארוכים מאוד ואנו נכנסו ישירות (בשעה 9:30 בבוקר בלובר עדיין לא היו תורים).
יום א', 26.7.09 - הגענו למוזיאון הלובר ב- 9:30, לא היו תורים והיו רק כמה עשרות אנשים ליד המונה ליזה ולא כמה מאות. המשכנו לטייל במוזיאון, על פי ספרו של דני קרמן. החלטנו בשעה 12:30 שהגיע הזמן להמשיך ולא לבדוק את סבלנות הילדים. נסענו לארמון ורסאי, שכידוע, ביום ראשון המזרקות בו נפתחות. התחלנו בסיור בארמון, אך הילדים לא כל כך נהנו. הם הרגישו שהארמון חוזר על הלובר מבחינת הציורים ולא הצליחו ליהנות מהארמון כארמון (במקור, תכננו את מוזיאון הלובר ליום האתמול ואז לא היה נוצר עומס של ציורים, אך התורים הרבים עיכבו אותנו ולא הספקנו את המוזיאון). עם צאתנו לגנים והמזרקות הפועלות (משעה 16:00-17:30), הילדים בהחלט ראו שינוי לטובה. אנו ממליצים, במידת האפשר, להגיע בשעה שהמזרקות פועלות, זה משנה לחלוטין את הטיול בגנים, ניתן לחוש אוירה רנסנסית באוויר. חזרנו לעיר לקראת השעה 20:00 לאזור לה דפאנס. מאחר והשעה היתה מאוחרת במושגים של פריז, האיזור היה שומם והקניון היה סגור.
יום גשום באסטריקס
יום ב', 27.7.09 -; ההגעה לפארק מסובכת ויקרה הרבה יותר מאשר לדיסנילנד. יש להגיע ברכבת לשדה התעופה (6.80 יורו לכל כיוון, קנינו קרנה) ומשם לקחת אוטובוס מיוחד (הסעה לפארק) משדה התעופה לאסטריקס, שמחירה היה 7.50 יורו למבוגר ו- 6.50 יורו לילד. הרבה יותר יקר מהרכבת לדיסנילנד. את הכרטיסים לפארק קנינו במלון בהוזלה של שני יורו לכרטיס. קנינו במטרה לחסוך את התורים בכניסה, אולם כשהגענו לא היו תורים בכלל. ככל הנראה אנו מביאים עימנו את הגשם, שכן כשהגענו לפארק היתה שמש קייצית, נמרחנו בקרם הגנה, הוצאנו כובעים ועלינו על מתקן נעים שמרטיב קלות. עם צאתו מהמתקן, השמים התקדרו וגשם החל לרדת. ירד גשם לא נעים למעלה משעה, מה שכמעט קילקל לכולנו את מצב הרוח. לשמחתנו, אט אט הגשם פסק ויכולנו להמשיך ליהנות. ואכן נהננו. עלינו על רכבות ומתקנים שונים, מפחידים יותר או פחות וראינו הופעה של דולפינים. ושוב, כמיטב המסורת, גם בפארק זה לעיתים התפצלנו ומכשירי הקשר שמרו על קשר בינינו. יש לציין, כי הילדים נהנו בפארק אסטריקס יותר מאשר בפארק דיסנילנד. שני המינוסים היחידים הקיימים הם עלות ההגעה לפארק והעובדה שהפארק נסגר ב-19:00 והרגשנו שלא מיצינו אותו עד תום.
נוסעים לעמק הלואר
יום ג', 28.7.09 - שכרנו רכב שהוזמן מהארץ. קבלת הרכב היתה במון פארנס, לכאורה מבצע פשוט, אולם משהגענו במטרו למונפארנס לקח קצת זמן עד שהבנו מהיכן מקבלים את הרכב - בתחנת הרכבת הראשית שנמצאת ליד המונפארנס - ולקח עוד זמן עד שמצאנו בתוך התחנה את המקום המדויק. בפועל, למרות שיצאנו מהמלון מוקדם, יצאנו עם הרכב מפריז קרוב ל- 12 בצהרים. נסענו לעמק הלואר לטירת שאמבורג. בהגיענו לטירה, חלקנו בחר להכנס לתוכה וחלקנו בחר לשכור אופניים ולדווש סביבה. החלק שנכנס לטירה מאוד נהנה ובעיקר מהמדרגות הלוליניות שעיצב לאונרדו דה וינצ'י. בדקנו אותם מפלס אחר מפלס. לאחר כשעה יצאנו ופגשנו את החלק המדווש והחלק שהיה בטירה יצא לדווש גם כן. כל החלקים יצאו מרוצים מאוד. הטירה יפה מאוד, מעוטרת בסגנון רנסנסי אופייני והמרחבים מסביב אכן מעודדים רכיבה על אופנים. לנו במלון בעיר טור: מלון Mercure Centre, כתובת: 29 Rue Edouard Vaillant,Tours,France.
יום ד', 29.7.09 - נסענו לעיר אמבואה. חנינו בעיר בחניה חופשית מתחת לעצים (כפי שהסבירו לנו המקומיים, זהו מקום החניה החופשי). ראינו את הטירה מבחוץ והמשכנו למוזיאון לאונרדו דה וינצי שבעיר Chateau du Clos Luce. במוזיאון זה תרשימים ודגמים רבים שתכנן לאונרדו. מדהים עד כמה האיש היה גאון והקדים את זמנו. לאחר הסיור במוזיאון, יצאנו אל הפארק שמסביב למוזיאון, שם בנויים הדגמים וניתן להפעיל אותם, כמו דגם של טנק (לא יורה), דגם של מכשיר לאיסוף מים, סירה עם פדלים, דגם של הליקופטר ועוד. מעניין גם לילדים וגם למבוגרים.
המשכנו לטירת שננסו. כאן אני חייבת להגיד כי אני נחלתי אכזבה. בתמונות, הטירה נראית מרשימה ורנסנסית ביותר. בפועל, הטירה נראית ישנה ולא מטופחת מבחוץ (בהשוואה לארמון ורסאי המפואר מבפנים ומבחוץ ואף הטירות האחרות שהיו מטופחות יותר). הבניה של הטירה בתוך המים נחמדה, אך אי שימור הטירה מקלקל. נכנסו לטירה, שוטטנו בין החדרים והכי נהננו בקומת המרתף שם מצויים חדרי המטבח (בלשון רבים). חדרים אלו משחזרים את התקופה, מעוצבים להפליא ושמורים ואילולא הייתי תתרנית, ככל הנראה גם הייתי יכולה להריח את ריח תבשילי הקדירה והעוגות שיצאו (בעבר) ממטבחים אלו. כולנו הסכמנו שחדרי המטבח הם גולת הכותרת של טירה זו. שוטטנו בגנים ובערוגות הירקות וגילינו דלעות ענקיות, קישואים מאורכים בגודל של גיטרה (אחד הקישואים שהיה זרוק על הרצפה שימש את הילדים לנגינה על "גיטרה"), חסות בכל מיני צבעים ועוד ירקות שונים. נסענו לכיוון המלון שלנו בפוטורוסקופ: מלון Alteora Futuroscope. כתובת:Teleport 1 Avenue du Futuroscopebp Chasseneuil Futuroscope CedexFrance, טלפון: 801408696.
חוויה מהנה בפוטורוסקופ
יום ה', 30.7.09 -; הפארק נפתח ב-10:00, כך שלפני היפתחו נסענו למרכז הקניות הצמוד והצטיידנו באוכל לכל היום. קנינו כרטיסים במלון, ללא הנחה, אך עם הגעה ישירות לכניסה לפארק (יש תורים ארוכים בכניסה). עם הגיענו לפארק באמצעות אוטובוס שעומד לרשות המבקרים ליד המלונות (למרות שהמלון הוא במרחק 10 דקות הליכה), פגשנו משפחה מישראל שזהו לה היום השני בפארק. הם המליצו לנו לקבל בעמדת המידע בכניסה לפארק (בצד ימין) מכשירים אשר מתרגמים את הסרטים המוצגים. בפועל, משלמים יורו אחד על אוזניות שנשארות שלכם ובסוף היום מחזירים את המכשיר. מאחר וכל הסרטים המוצגים הינם בצרפתית, התרגום לאנגלית עזר לנו, בלעדיהם היינו מרגישים החמצה מאחר ואנחנו והילדים לא היינו מבינים מאומה. הפארק מדהים, בכל מבנה (שמעוצב בצורה יוצאת דופן) מוצג סרט אחר, הכולל חוויה כמו כסא שזז בהתאם לעלילה, סרטי תלת מימד, סרט שמוצג מהקיר ועד הרצפה (כולל), ריקוד עם רובוטים ועוד.
הצלחנו להכנס רק לכמחצית מהסרטים למרות שאין תורי המתנה ארוכים, זאת משום שכל סרט אורך בין 5 דקות לחצי שעה, אך כל סרט מתחיל בשעות מסויימות. קחו בעמדת המידע בכניסה יחד עם מכשירי התרגום, מפה של הפארק באנגלית, בחרו את המתקנים השונים שתרצו לחוות, בדקו את השעות בהן מוצגים הסרטים ופעלו בהתאם ובתבונה. כך תוכלו להגיע למירב המתקנים. מומלץ להגיע לאמפיתיאטרון בשעה 21:30 ולשמור מקומות לקראת מופע הלילה, שמתחיל בשעה 21:00. מופע אור, מים, צבע וזיקוקים מרהיב (למרות שהסיפור בצרפתית). אנו מרגישים כי ביומיים בפארק אכן היינו נכנסים לכל המתקנים, אך לדעתנו מיצינו את החוויה ונשארנו עם טעם טוב.
ביקור במערת גופרה דה פדיראק והעיירה רוקאמדור
יום ו', 31.7.09 - נסענו לכיוון מערת גופרה דה פדיראק. סמכנו על ה-GPS שהוביל אותנו בין כפרים ציוריים, שדות של חמניות ושבילים שאינני יודעת איך הוא הגיע אליהם, אך עובדה שהגענו אל המערה. ירדנו אל המערה ברגל ומשם הכל ממוסחר ומתוקתק. הולכים מעט ברגל בתוך המערה ונפעמים מגובהה (90 מטרים). מגיעים לנקודה בה עולים על גונדולות המשיטות בנהר הזורם במערה (חוויה גיאולוגית). את הגונדולה משיט איש שמסביר על המערה ומוסר נתונים גאולוגיים, אך כל ההסבר הינו בצרפתית ואנו איננו דוברים את השפה. יחד עם הכרטיסים קיבלנו דף הסבר באנגלית על המערה, כך שביציאה השלמנו את המידע. יורדים מהסירה ומצטרפים אל מדריך שמטייל עם הקבוצה ומסביר בתוך חלק מהמערה שנחשף למטיילים. יש לציין לזכות המדריך, שהוא ניסה להסביר גם באנגלית. שוב, המידע בדף תרם רבות. המערה יפה מאוד ומרשימה. לאחר שיצאנו, קראנו כי עובי האדמה מעל תקרת המערה הוא חמישה מטרים בלבד! מעורר פחד מסויים?! חזרנו לנקודת ההתחלה ועלינו חזרה על אותה גונדולה שהביאה אותנו, חייכנו יפה למצלמה שמצלמת (העדות היחידה שהיינו במערה, מאחר ואסור לצלם בתוכה) ויצאנו. מערה מרהיבה.
המשכנו לעיירה רוקאמדור. חנינו בעיר (לא מסובך למצוא חניה), קיבלנו מפה בעמדת המידע וירדנו לכיוון העיר (לא דרך הכנסיה/ ויה דה לה רוזה). העיר בנויה על צלע הר ורק חשבנו לעצמנו איך בנו אותה כך? איך מובילים ציוד אל ועל צלע הר? הנוף הנשקף מכל עבר יפהפה. העיר בנויה כעיר עתיקה בין חומות, נעים להסתובב בה ולאכול גלידה טעימה. עלינו חזרה דרך הכנסיה. מומלץ להעיף מבט בתוך הכנסייה ולראות כיצד הכנסייה אכן בנויה בתוך צלע ההר (רואים את ההר עצמו לא מסותת). כשהגענו למעלה, השעה היתה בסביבות 19:00, כך ששאר הפעילויות באזור כמו מופע הנשרים היו סגורים. נסענו ללינה בעיר סרלאט. מלון Le Renoir. כתובת: 2 Rue Abbe Surguier 24200 Sarlat France.
מערת האדם הקדמון בסרלאט ומכתש גברני
יום שבת, 1.8.09 - בימי שבת מתקיים בעיר סרלאט שוק מכל טוב וכיד הדימיון הטובה. מאחר ובמלון זה היתה בריכה מזמינה, השארנו את הילדים במלון ליהנות בבריכה ואנו המבוגרים יצאנו לטייל בעיר. סרלאט הינה עיר עתיקה, ויחד עם השוק בהחלט היתה תחושה ימי ביניים. בעמדת המידע המליצו לנו על מערת אדם קדמון אחרת מלסקו ומאחר והבחורה בעמדה היתה כל כך נלהבת, החלטנו לתת למערה האחרת סיכוי. המערה נקראת Les Grottes du Roc de Cazelle. אינני יודעת מה יש בלסקו, אך זו שהיינו בה היתה מאכזבת מאוד. אומנם קיבלנו חוברת מידע וקראנו בדרך על אורחות חייו של האדם הקדמון אך לא היה "וואו" רציני. נסענו נסיעה ארוכה לכיוון מכתש גברני. לנו בעיר לורד במלון ששבר את שיאי ארוחת הבוקר במובן הדל של המילה - קוראסון אחד וריבה אחת. כמו כן, אל העיר מגיעים חולים ומבוגרים רבים, כך שבכל מלון היו כסאות גלגלים. הרגשנו סוג של בית הבראה משנות ה- 60 של קופת חולים. מלון Arcantis Esplanade Eden Lourdes כתובת: Lourdes,12,Espl .Paradis/Peyramale.
יום א', 2.8.09 - נסענו כחצי שעה למכתש גברני. בכניסה לעיירה משלמים ארבעה יורו לחניה לכל היום. שם נהגנו כבני המקום, כלומר, החלפנו לנעלי הליכה וטיפוס והצטיידנו בבגדים חמים. בדרך המתחילה בחנויות תיירים גם קנינו זוג מקלות הליכה. בדיעבד, הנעליים, הביגוד והמקלות הוכיחו את עצמם. ההליכה רבה ורצוי נעליים נוחות. לאורך כל הדרך רואים את המפלים הרבים שנופלים מהצוקים על דופן המכתש מגובה עצום (400 מ'). כשהתקרבנו אל המפל הגדול, התחלנו להבחין בקרחונים. התקרבנו ואכן, קרחון קר וגדול מאוד. בנקודות מסויימות הקרחון מטפטף ויוצר נחל, אולם ברור שהוא לא יספיק להפשיר לגמרי עד לרדת השלג הבא. קרחון עד. יש לציין, כי בשלב זה הוספנו שכבת ביגוד. המשכנו אל המפל הגדול. הטיפוס אל המפל קשה מאוד ותלול מאוד, אך כשמגיעים, שאון המים, גובה המים ורסס המים הניתז לכל עבר שווים את הטיפוס. כרבים לפנינו, ערכנו פיקניק על הדשא עם הירידה מהמפל. יצאנו מהמכתש בסביבות השעה 18:00. הטיול במכתש והטיפוס אל המפל הינם אחד מפסגות הטיול. נסענו לכיוון ספרד לאיזור שמורת אייגס טורטס. לנו במלון שהזמנו דרך booking.com בעיר סורט (את שאר המלונות הזמנו דרך סוכנת הנסיעות בארץ). מלון Les Brases, כתובת: Sort , 25560, Spain,Av. Generalitat De Catalunya 27
שמורת אגייס טורטס בספרד ואנדורה
יום ב', 3.9.09 - אני חייבת להגיד, כי כשהכנתי את הטיול וקראתי מידע על האיזורים השונים, קראתי רבות על השמורה ולא היה לי ברור כיצד נוכל לכסות ולו חלק ממנה, שכן רוב המידע הינו בנוגע לטרקים כאלה ואחרים של מספר ימים. בטיול זה לא היה מקום לטרק מפאת הזמן ואופי הטיול. היה לי ברור שלא נוכל לכסות את כל השמורה וביקשנו רק לטעום ממנה. הייתי מודאגת מאוד בנוגע לטיול בשמורה עד שהגעתי לטיפ מעולה שנכתב על ידי רונית בין, וכאן המקום להודות לה. הלכנו במסלול שהיא תיארה ונותר לי רק לצרף את הקטע הרלוונטי. יש לציין, כי באוגוסט הכל כבר הפשיר ונותרו רק קרחונים מעטים על ההרים ברקע: www.lametayel.co.il/%D7%99%D7
מומלץ להצטייד במצרכים לפיקניק ולאכול ליד אגם מאוריציו -; מקסים. בשעות אחר הצהרים נסענו לאנדורה. מהשמורה הנסיעה אורכת כשעתיים בדרך מפותלת מ א ו ד ותלולה מאוד עד לאנדורה. חנינו במרכז העיר וטיילנו ברחובות הראשיים. המשפחה שלנו לא התלהבה מאנדורה. המחירים אינם מציאה (מחירים כמו בארץ) ומבחינתנו שיטוט בין חנויות אינו הבילוי המועדף. לדעתנו, הנסיעה לאנדורה מיותרת.
עושים את הדרך לברצלונה
יום ג', 4.8.09 - נסיעה לפיגוראס. סמכנו על ה- GPS, אלא שבמקרה זה ההחלטה שלו לדעתי היתה שגויה והיה עדיף לנסוע על פי המפה. בכל מקרה, הגענו לחירונה רק בשעות הצהרים לאחר נסיעה דרך צרפת רצופת בחילות. התרשמנו מציוריו של דאלי. הגענו לשדה התעופה של ברצלונה והחזרנו את הרכב לאחר 2000 ק"מ של נסיעה. לקחנו את האיירובס מול החזרת הרכבים. מדובר באוטובוס שמגיע כל שש דקות (יחד עם אנשים שעלו בתחנות קודמות ולכן האוטובוס היה עמוס) ומחיר הנסיעה כ- 4 יורו לאדם. אין צורך להוסיף עבור המזוודות ויש מקום להניח אותן. משך הנסיעה כחצי שעה עד לכיכר קטלוניה. הגענו למלון בסביבות השעה 20:00. המלון ממוקם בעיר העתיקה ולדעתנו, יש חשיבות למיקום קרוב לרמבלס. מלון Rialto. כתובת: C/Ferran,42,Barcelona,08002. יצאנו לסיור ראשוני עם העיר (יש עדיין אור). הלכנו עד לפסל קולומבוס וחזרה בשדרות הרמבלס. אכלנו ברמבלס וופל בלגי עם שלל תוספות.
יום ד', 5.8.09 - נסענו לבית באטיו. המחיר כולל Audio Guide שתרם להבנת גאוניותו של גאודי. משם הלכנו לבית מילה (פדררה), אולם השתרך תור ארוך מאוד שהיה אורך למעלה משעה. מאחר והחום והלחות היו כבדים, עזבנו ונסענו לסגרדה פמיליה. גם שם היה תור שהקיף מחצית מהכנסיה אך התור התקדם ולאחר חצי שעה נכנסנו. לאור המלצת קרובת משפחה, בחרנו בעלייה למגדל המרוחק מהכניסה. יש לציין, כי שני התורים ארוכים וההמתנה אורכת בין 3/4 שעה לשעה. מאחר ובביקורינו הקודם בברצלונה עלינו למגדל הקרוב לכניסה, אנו חושבים כי המגדל הקרוב לכניסה יפה יותר והנוף הנשקף של הכנסיה יפה יותר.
המשכנו למסעדה El Rodizio בכתובת 403 Consell de Cent (צאו בתחנת גירונה). מסעדת בשר, אכול כפי יכולתך. בשעות הצהרים המחיר הינו 11.90 יורו והוא כולל מזנון סלטים, תוספות ובשר (בעמדת הצליה) חופשי. אוכל טעים מאוד. נסענו בקו 24 שעובר בשדרות גרסיה לפארק גואל המקסים. טיילנו להנאתנו בפארק, נהנו ממוזיקה נעימה בשבילים, ספרנו את מספר העמודים בשוק והצטלמנו עם הלטאה. חזרנו לרמבלס לעת ערב.
מקנחים עם ברסה והמזרקות בכיכר אספניה
יום ה', 6.7.09 - חלקנו בחר לעשות קניות וחלקנו בחר ללכת למקדש של ברסה, הלוא הוא מגרש הכדורגל של הקבוצה. השערים נפתחים ב- 10:00, הגענו ב-9:40 והיו כבר אנשים שחיכו מחוץ לשערים. לקחנו Audio Guide אחד ותרגמנו לכולם. המגרש העצום בגודלו, סרט הפתיחה התלת מימדי, המוזיאון והחנות הענקית, כל אלה, אכן תורמים להערצת הקבוצה. הסתובבנו במתחם עד לשעה 13:00. נסענו למוזיאון המוזיקה הקטלנית והופתענו שאין תור לכרטיסים. הגענו אחרי 15:00 והיו כרטיסים ל-16:00 באנגלית. אכלנו משהו קל ונכנסו להתפעם מההיכל המדהים, מלא הקישוטים ומה"נברשת" שבמרכז ההיכל.
חזרנו לרמבלס לקנח בפירות טריים בשוק בוקריה ולהתפעם מהמבחר, מהסדר ומהטריות. הגענו לארמון גואל, אך הוא עדיין בשיפוצים. את שאר הזמן העברנו בהתלבטות האם לקנות חולצה של ברצלונה. מחיר החולצה המקורית 65 יורו לא כולל הדפסת שם (7-18 יורו תוספת). מחיר חולצה שאיננה מקורית - 20-30 יורו (תלוי במיקום החנות, ברחובות הצדדים של הרמבלס - 20 יורו) + 7 יורו להדפסת שם הילד או 2 יורו להדפסת שם של שחקן קבוצה. לאחר הסכמה על חולצה, חלקנו חזר למלון וחלקנו הלך להצטלם עם קולומבוס. בשעה 21:30 נסענו למזרקות בכיכר אספניה. בראש המדרגות הנעות ישנן טריבונות עליהן מצאנו מקומות ישיבה נוחים למדי ומהם ראינו מצוין את המזרקות בצליל וצבע. נשארנו כשעה. המזרקות חתמו את הטיול בטעם טוב.
טיפים לסיום
1. אנו נוהגים לקנות בבוקר לחם, ממרחים, גבינות ירקות ופירות בסופר הקרוב ועורכים פיקניק במהלך היום. לקראת ערב יושבים במסעדה מהירה או מקומית.
2. בכל מקום שיכולנו הלכנו בגישה של Time Is Money, כלומר במקום שיכולנו לקנות כרטיסים מראש, קנינו כדי לא לעמוד בתורים ארוכים ומייאשים אותנו ואת הילדים.
3. אנו ממליצים להצטייד במכשירי קשר. אנו גילינו אותם מועילים מאוד בתקשורת בין המכוניות בשעת נסיעה ובתקשורת בפארקים השונים כשחלקנו רצה ללכת ימינה והחלק האחר שמאלה.
4. העדיפו רכב סולר, גם יותר זול וגם חוסך דלק.
5. בהמלצת הגולשים וחברים הזמנו את כל מקומות הלינה מהארץ, דבר שהוכיח את עצמו. בניגוד לרומניה, קרואטיה, סלובניה ואוסטריה שם היו צימרים לרוב, כאן לא היו צימרים בכלל ולעיתים חלף זמן עד שראינו מלון.
6. היזהרו מכייסים. את המשפחה שטיילה עימנו כייסו בעליה למטרו בפריז.
7. בצרפת (כולל פריז), רוב המסעדות נסגרות מוקדם, אחרי 22:00 קשה למצוא מקום לאכול. בספרד הרבה יותר שוקק חיים.
רוצה לקרוא עוד על סקי באנדורה? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:
