יש ימים בהם אני ממש שמח שנולדתי יהודי. זה לא בגלל שהצטרפתי במקרה לשיעורי קבלה עם מדונה בהוליווד, וגם לא בגלל שיחת טלפון שקיבלתי מהמשיח, שמוסר כי הוא יאחר טיפה. גם לא בגלל שגיליתי על קיומו של ארגון "סקי חב"ד" (CSS) בקולורדו (אגב, קיים כבר ארגון דומה בשם Bnai Vail Congregation, וזו לא בדיחה).
תארו לעצמכם, להניח תפילין בדרך לרכבל, ואז להנות מהיצירה הגדולה ביותר של האל - פאודר טהור. כל הגויים מסביב בטוח יחשבו שזה מין מכשיר, שעוזר לי להישען קדימה ולשפר ביצועים. רגע! זה רעיון לא רע בכלל! איפה לעזאזל הטלפון של משרד הפטנטים כשצריך אותו?! תמסרו להם, שכרגע המצאתי את הגור-טקס הבא של תעשיית הסקי.
טוב, איפה הייתי? אה, כן- למה אני שמח שנולדתי יהודי. אם לא שמתם לב, חנוכה וחג המולד נופלים השנה בדיוק על אותו יום. המשמעות היא, שבדיוק בזמן בו אני אוכל את הלטקס ואת הסופגניות שלי, אשחק בסביבון ואדליק את החנוכיה, רוב הגויים שבאזור ישתו את החלמונה שלהם (משקה חג מסורתי ודוחה), יאכלו עוגת פירות יבשה ומשעממת (דוחה בריבוע) וישירו שירי חג-מולד מטופשים עד 2 לפנות בוקר.
את רוב השירים, אגב, כתבו משוררים יהודיים, כמו ארווין ברלין. אבל לעניין המרכזי: בבוקר שלמחרת, בזמן שהגויים יתעוררו בפיג`מות האדומות-לבנות שלהם ויתעסקו בפתיחת המתנות היקרות, שעלו להורים שלהם הון תועפות, אני אוכל להנות ממתנת חנוכה הטובה מכל - הר מושלג ונטוש לחלוטין, עם 14 אינץ` לפחות (נקווה) של פאודר טהור. אם אפשר לצרף למתנה גם חשבון בנק מפוצץ בשקלים, אז בכלל זה יהיה מושלם. בקיצור, אני ממש שמח להיות יהודי. למרות האמא הפולניה שלי. ומילה אחרונה להפעם- שיהיה לכולכם חג חנוכה שמח ונעים.
