אחרי שנסעתי בשלל רכבלים בכל מיני אתרי סקי, נחשפתי לכל מיני סוגים של שיחות שאנשים מבצעים בזמן הנסיעה. יש את אלה שמסתפקים ב"שלום" וזהו, וכמובן יש גם אתה אלה שפותחים את הפה ולא סוגרים אותו עד שאתה לא דורך על השלג. הם ידאגו לעדכן אותך על הכל- החל מכמה נכדים יש להם ועד למחזמר האהוב עליהם, ואפילו איך ארוחת הערב של אמש "לא ישבה טוב" ואיפה הם מצאו שירותים קרובים.
יש גם את אלה שהם סנובים גמורים. הסנוב, גם אם תברך אותו לשלום, לא ממש יענה לך (טיול הסקי שלי לצרפת עולה לי בזכרון). השיא מבחינתי הוא ריב של ממש בו חזיתי, בין שמיים לארץ, בין שני גולשים שהתווכחו על המלחמה בעיראק. המלצה חמה: לעולם אל תדברו על ענייני פוליטיקה, דת או קבוצת הכדורגל/כדורסל האהובה עליכם כשאתם נמצאים 30 מטר מעל הקרקע.
למרות כל הזוועות הנ"ל, כשיש שיחה טובה ומעניינת בסביבה היא יכולה להפוך את הנסיעה לחוויה של ממש. במצבים כאלה אני לפעמים מתפלל שהנסיעה תתארך בעוד כמה דקות. בכל מקרה, נסיעות הרכבל הטובות ביותר דומות לנסיעה שהיתה לי בפברואר האחרון. גלשתי לבדי בשעת בוקר מוקדמת, יום מושלם של שלג איכותי.
האתר היה ריק למדי, גם בגלל שהיה אמצע השבוע וגם בגלל שהדרכים המובילות אליו (מהעיר דנוור) היו סגורות עקב השלג הכבד. לאחר חימום קל עליתי על רכבל עם אדם נוסף. אמרתי "שלום" תוך כדי התמקמות והבחור השיב בתנועת ראש. אחרי מספר דקות נוספות של שתיקה החלטתי לפתוח בשיחה איתו. "יום מעולה, אה?" אמרתי. "אחד מהטובים!" הוא ענה, עם מה שחשבתי שנשמע כמו מבטא דרום אמריקאי כבד. מובן שהשאלה הבאה שלי היתה מאיפה הוא מגיע. לאחר שהוא אמר "ישראל" התחלתי לדבר איתו בעברית. לקח לו כמה שניות להבין שגם אני מגיע מהאזור.
הוא אמר שקוראים לו דוד, ושהוא עובד ב- Vail בחנות הצילום במשך עונת הסקי. כשירדנו מהרכבל החלטנו לגלוש ביחד והעברנו יום נפלא של סקי על שלג powder והרים ריקים. לצערי, איבדנו קשר אחרי אותו יום. עם קצת מזל גם דוד יקרא את השורות האלה ויכתוב מה חדש איתו... וגם אתם מוזמנים לספר על החוויות הטובות/רעות שהיו לכם בנסיעות רכבל (אפשר בתגובות לטור בתחתית העמוד). קדימה, לכתוב!
