חוברת תווים: קרמונה
לכאורה, קרמונה (Cremona), שבמחוז לומברדיה, עונה על התיאור של עיר איטלקית טיפוסית: יש לה פיאצה (כיכר) מרכזית ובה דואומו, מגדל שעון והמון אנשים הלבושים בסטייל מסתובבים ברחובותיה. אלא שבפיאצה ישנו פסל ברונזה, שמתמצת את סיפור העיר: ילד המגיש לאדון כינור. האדון הוא סטראדיווארי (Antonio Stradivari), בונה הכינורות הגדול ביותר מאז ועד היום. כן – קרמונה היא עיר הכינורות, אז אם אי פעם תהיתם מאין הם באים לעולם, פה ודאי תקבלו תשובה.
הסיפור מתחיל עוד במאה ה-16, כשהעיר מתחילה לשגשג מבחינה מוזיקלית (בזכות אהדת הבישוף), ובתי מלאכה לבניית כינורות מתחילים להיפתח ולפעול. כבר מאז החל שמם של כינורות קרמונה ללכת לפניהם – וכינורות משפחת אמאטי (Amati), גוארנרי (Guarneri) וסטראדיווארי מתחילים להיחשב כשם דבר. האחרון העניק את שמו גם לבית הספר לבוני הכינורות, שנפתח בשנת 1939 פועל עד היום, ובו לומדים סטודנטים מכל רחבי העולם (יש שם אפילו נציגים משלנו) לייצר כינורות משובחים בשיטות המסורתיות.
כדי לקרוא (ולשמוע) את הסיפור במלואו, מומלץ לבקר במוזיאון הכינורות (Museo Del Violino),ולגלות את הכינורות המפורסמים ביותר שנוצרו בעיר, ללמוד על עשיית הכינורות ולהיכנס לנבכי המלאכה היפהפיה. בכל יום שבת וראשון מוציאים את הכינורות לאיוורור ומתיחת מיתרים, וכשזה קורה – תזכו לצפות בהופעה ולשמוע נגינת כינור נפלאה מתנגנת בחלל, שנראה כמו פנים כינור בעצמו.
- כתובת: Piazza Marconi 5, 26100 Cremona
- שעות פתיחה: שלישי – ראשון, 10:00-18:00. סגור ב-31 לדצמבר וב-1 לינואר.
- מחיר: עשרה אירו, או שבעה בהנחה. ילדים עד גיל 6 נכנסים בחינם. מחיר הופעת כינור קלאסי עולה שבעה אירו נוספים.
- טלפון: 39-0372-801801+
- אתר אינטרנט: www.museodelviolino.org/en/
אם אתם בעיר בסביבות ספטמבר, תוכלו ליהנות גם מפסטיבל המוזיקה על שם סטראדיווארי, אך מהיותה עיר כל כך מוזיקלית תמיד יש בה פסטיבלים כאלה ואחרים ושווה להתעדכן.
ניגונים של טעם: מנגינה לקיבה דווקא, היא הממתק האיטלקי הפופלרי טורונה (Torona), שקיבל את שמו וצורתו, על פי המסורת, ממגדל הפעמון של קרימונה (Torrazzo Of Cremona) והוגש לראשונה לכבוד חגיגות יום הנישואים של בני אצולה ממילאנו, באוקטובר 1441.
מגדל הפעמון נחשב לשלישי בגובהו בעולם ושווה לבקר בו ולעלות את כל 504 המדרגות שלו (לא, אין מעלית). כך תזכו לתצפית מגבוה על העיר והסביבה, ולעשות ספורט על הדרך.
- כתובת: Piazza Duomo, Cremona Cr, Italy (הכניסה מ: Spaziocomune, Piazza Stradivari)
- שעות פתיחה: 10:00-12:30 ו-14:30-17:40
- מחיר: חמישה אירו
- אתר אינטרנט: /www.cattedraledicremona.it (איטלקית)
טלנובלה ימי-ביניימית: פררה
היה הייתה פעם עיר מודרנית ומתקדמת מאוד ביחס לשכנותיה – פררה (Ferrara) שמה. בעיר שלטה משפחה אחת שהעלתה אותה לגדולה – משפחת אסטה (Este). התקופה המדוברת היא המאה ה-14 וה-15, היציאה מימי הביניים ותחילת הרנסנס, תקופה של התחדשות. המשפחה השקיעה רבות בעיירה, שנמצאת עד היום במחוז אמיליה – רומנה, ופיתחה אותה אמנותית ותרבותית. תחומי הציור, הפיסול, השירה, המוזיקה – כל אלו שגשגו פה והפכו את העיר לאחת מהערים המודרניות הראשונות של איטליה.
בעודה מפתחת את העיר דאגה המשפחה השלטת להקיף עצמה בתככים, מזימות ואהבות – כיאה למשפחה חשובה שמחפשת שעשועים מהצד. את סיפור המשפחה תוכלו להכיר מקרוב יותר בטירה המרשימה והדומיננטית של העיר, שבה חיו וממנה שלטו - Castello Estense.
- כתובת: Largo Castello 1, Ferrara, Italy
- שעות פתיחה: משתנות לפי העונות. יש להתעדכן באתר האינטרנט.
- מחיר: שמונה אירו למבוגר, מחירים מופחתים לילדים מגיל 12, לסטודנטים ולפנסיונרים. ילדים עד גיל 6 נכנסים בחינם.
- טלפון: 39-0532-299233+
- אתר אינטרנט: www.castelloestense.it/en
בנוסף, תוכלו להכיר את "מגרש המשחקים" שלהם: הדואומו המרשים, שניצב בפיאצה המרכזית בעיר, רחובות הקשתות המיוחדים וחומת העיר הארוכה (יותר מתשעה קילומטרים), שנחשבת לחומה השמורה ביותר מהתקופה ההיא בכל רחבי איטליה.
בפררה התנהג כפררזי: לא לשכוח בין תמונה למבט, לשכור אופניים כמנהג המקומיים ולאכול את המאכל המיוחד של העיר - קפלצ'י די זוקה (capellacci di zucca), רביולי דלעת ברוטב חמאת מרווה.
נערה עם עגיל פנינה: דוצה
דוצה (Dozza) היא כפר עתיק והיסטורי, שהוקם באזור שמניב יין מצויין ואוכל נפלא, מעט דרומית לבולוניה. אפילו איטלקים מקומיים מהערים בסביבה לא בהכרח יכירו את דוצה, אם תשאלו אותם עליה. היא קטנטנה ומהווה פסיק על מפת אמיליה – רומנה, אך במקרה שלה הגודל באמת לא קובע. העיירה ידועה בזכות שני דברים: הקסטלו העתיק ופסטיבל ציורי הקיר.
הקסטלו (Rocca Sforza Di Dozza), המבצר של העיירה, הוקם במאה ה-13, אך עבר לא מעט שינויים מאז, בעיקר בגלל שינויי התקופות והמטרות שלשמן הוא שימש. בין המאות ה-13 וה-15, למבצר היה תפקיד הגנתי. מהמאה ה-16 ועד ה-17, בהתאם להלך רוח הרנסנס רודפת השלום ששררה במקום, שימש המבצר כמקום למגורים ונוספו לו חדרי שינה, חדרי אורחים, חדר כביסה והמון יצירות אמנות על הקירות. כיום, חלק משמש חלק מהמקום כמוזיאון.
- כתובת: Piazza Rocca, Dozza Bo, Italy
- שעות פתיחה: חמישי-שבת, 10:00-12:30 ו-14:30-17:00. ימי ראשון וחגים 10:00-19:30
- מחיר: הכניסה למבצר היא בחינם. הכניסה למוזיאון עולה חמישה אירו למבוגר וחינם מתחת לגיל 18.
הברק שבפנינה: לאחר שתסיירו בחדרי הקסטלו, מומלץ מאוד לקפוץ לחנות היינות המחוזית, ששוכנת במרתף המבצר ובה יותר מ-800 יינות מובחרים. אחד מיתרונותיה של ארץ המגף הוא שגם היינות המקומיים מספרים את סיפור ההיסטוריה, וללגום תוך כדי למידה, הרי זה מבורך.
הסיפור של דוצה דומה להרבה סיפורים של ערים באיטליה, שהפכו ממקומות מתגוננים וסגורים, למקומות פתוחים ופורחים תרבותית, בעיקר סביב תקופת הרנסנס – שהקדימה בהרבה את שנות ה-60' העליזות של אמריקה.
אבל אם כבר בשנות ה-60' עסקינן, ואולי ברוח האהבה החופשית, בדוצה החליטו למנף את פוטנציאל הפריחה והתרבות עוד יותר, ובתחילת העשור התרחש לראשונה במקום הביאנלה לציורי קיר (Biennale Del Muro Dipinto Di Dozza). מאז ועד היום במסגרת הפסטיבל מגיעים אמנים מכל רחבי איטליה, מציירים על קירות בתי המקום ומתחרים זה בזה. ציוריהם היפים, שמקשטים את רחובות העיירה, בהחלט מהווים את האטרקציה המרכזית והופכים את המקום למוזיאון אורבני.
הברק שבפנינה: אם מתחשק לכם להגיע ולראות ב”לייב” איך הכל קורה – פסטיבל ציור הקירות מתרחש אחת לשנתיים בחודש ספטמבר. הכניסה לפסטיבל ולעיירה, בחינם.
- איך מגיעים: בתחבורה ציבורית: על מנת להגיע לדוצה יש לקחת רכבת ל-IMola ומשם לקחת את קו 101 או 247, לרדת בתחנת PIro PIro ולהחליף לקו 147 שמגיע עד דוצה.
סיפור ילדים: קולודי
בעיירה קולודי (Collodi) שבטוסקנה, בשנת 1883, נולד סיפור מקסים ומרגש: הרפתקאות פינוקיו – בובת העץ שהפכה לילד אמיתי. הסיפור מתחיל כשכותב אותו הסופר המקומי קרלו לורנציני, שמוכר יותר בשם העט שלו: קרלו קולודי. קולודי שזר את מעשיות פינוקיו עם נופי טוסקנה, ובהתאמה – פינוקיו הספרותי "הבין" כי מטרתו בעולם הזה היא ליהנות ולהעביר את הזמן. ואיפה ניתן לעשות זאת טוב יותר מאשר בטוסקנה, מעוז החיים הטובים?
ממש כמו בסיפור – גם קולודי היא מקום שקט ומיושב על ידי חקלאים, אמנים וסוחרים, שאת סחורתם תוכלו למצוא ברחובות התלולים של העיירה. את השראתו לסיפור, שנע בין מציאות לבדיה, עשוי היה קולודי למצוא גם בווילה גרצוני (Villa Garzoni), שהוקמה במאה ה-17 על צלע הר. הווילה משקיפה על נופי טוסקנה ומוקפת בגן מטופח (Giardino Garzoni) ומלא בפסלים בארוקיים, רנסנסיים ומתקופת הרוקוקו, שטיחי פרחים ומזרקות מים – יפה כמו בסרט (או ספר)! בסיבוב במקום תוכלו גם לבקר בבית הפרפרים, שיוסיפו לכם עוד קצת צבע לסיפור.
- כתובת: Via Della Vittoria, 1, 51014 Pescia Pt, Italy
- שעות פתיחה: מרץ – נובמבר, 9:00 ועד השקיעה. נובמבר – פברואר, 10:00 ועד השקיעה.
- מחיר: המחירים משתנים לפי העונות, יש להתעדכן באתר.
- טלפון: 39-0572-427314+
- אתר: www.pinocchio.it/giardino-garzoni
במרחק חמש דקות בלבד מהוילה, נמצא פארק פינוקיו (Parco Di Pinocchio), שקם בכדי להנציח ולהחיות את ילד העץ וחבריו. במקום תמצאו מתחם משחקים, שלל פסלים וקישוטים של סצנות נבחרות מהספר, מוזיאון פינוקיו, חנות מזכרות ואפילו מערה אחת, שמעוצבת כלוויתן ובתוכה מחכה ג'פטו לאורחים.
- כתובת: Piazza della Vittoria, 3 I-51012 Collodi
- שעות פתיחה: מרץ – נובמבר, 8:30 ועד השקיעה. נובמבר – פברואר, 10:00 ועד השקיעה.
- מחיר: המחירים משתנים לפי העונות, יש להתעדכן באתר. ניתן לרכוש כרטיס משולב לביקור בווילה גרצוני ובפארק פינוקיו.
- טלפון: 39-0572-429342+
- אתר: www.pinocchio.it/parco-di-pinocchio
מדי שנה העיר מתקשטת חג לכבוד יום הולדתו של פינוקיו – ונכון לשנת 2018, ייחגג יום הולדתו ה-121! על מנת להשתתף בחגיגות, מומלץ לקפוץ לביקור ב-24 במאי.
צאו להרפתקה עם טיפ של צרצר: “זיכרו – תנו למצפון שלכם להוביל אתכם” (ג'ימיני קריקט).
קטלוג אופנה: פוזיטאנו
ערים איטלקיות ידועות בהיותן מלאות שיק וסטייל, נשים על עקבים, גברים בחליפות, ומעצבים כמו ארמאני, ורסאצ'ה, דולצ'ה וגבאנה, שאפילו שמותיהם, המתגלגלים על הלשון, מסגירים את היותם מביני עניין. פוזיטאנו (Positano), על אף שהיא אינה מילאנו, בקלות יכולה לקבל תפקיד ראשי במגרש של הגדולים.
הסיפור שלנו מתרחש בשנות ה-60', כשפוזיטאנו הייתה העיירה האיטלקית הראשונה שהחלה לייבא בגדי ים ביקיני מצרפת. עוד מאז החלו להגיע בנות מילאנו לעיירה הקטנה ולבחון את התוצרת המקומית. בעצם, הסיפור מתחיל עוד הרבה לפני – עוד בתקופת ימי הביניים, כשפוזיטאנו נבנית על חוף אמלפי ומהווה עיר נמל חשובה. וממשיך בנפילתה הזמנית במאה ה-19, כשהופכת לכפר דייגים עני לאחר שרבים מתושביה מהגרים ממנה.
אבל כל זה היסטוריה. היום הסיפור הוא אחר לגמרי – סיפור של עיירה קטנה, אך שוקקת, שתמצאו בה הרבה יותר מדרגות מכבישים, ובתים צבועים בשלל צבעי הקשת, כאילו גם הם בתצוגת אופנה.
אז מה עושים במקום האפנתי הזה? צעדו יד ביד ברחובות הצרים, היכנסו לבוטיקים, או לפחות קנו עם העיניים בחלונות הראווה ורדו לחוף. בחוף הגדול (Spiaggia Grande) תוכלו לראות לא מעט מקומיים, תיירים, ואיך לא – בגדי ים ביקיני. אם תפנו מבטכם אחורה תגלו תצפית יפה מלמטה על העיירה הצבעונית. לבסוף, שבו באיזה קפה קטן, דפדפו בקטלוג, שתו אספרסו, התמסרו ליופי והרשו לעצמכם להתאהב.
פנטזיה מציאותית: אלברובלו
העיירה אלברובלו (Alberobello), שבמחוז פוליה, נקראת גם “ארץ הטרולי” בגלל הבתים המקשטים אותה ונראים כבתי גמדים שנלקחו מאגדה – בתי הטרולי שמם. על אף היותם יפים ומיוחדים מאוד, הם לא באמת נבנו במטרה “קישוטית”, אלא למטרה פרקטית למדי. מעשה שהיה כך היה: במאה ה-14, “פשוטי העם” בנו את בתיהם מלבני אבן גיר מקומית. כאשר התקרב גובה מס לאזור, פירקו במהרה את הבית, שהפך לערימת אבנים – ואם אין בית, הרי שלא צריך לשלם עליו מיסים... ברגע שהתרחקו גובי המס נבנה הבית חיש מהר וחזר למצב העגלגל והנעים שלו.
ומזמניות לנצחיות: מהיותם מיוחדים כל כך, האזור מוכר כאתר אונסק”ו, והם מהווים בעצמם את האטרקציה המרכזית של העיר. כל טרולו הוא בעל צורה וגודל משתנה ועל גגותיהם מצוירים סמלים דתיים שונים בסיד. בביקורכם בעיירה, אל תפספסו את בית הטרולו הדו-קומתי (Trullo Sovran), שמהווה את מוזיאון הטרולי (כתובת: Piazza Sacramento, 10, 70018, Alberobello) ואת כנסיית סנט אנטוניו, שבנוייה כולה מאבן גיר ובסגנון בתי הטרולי (כתובת: Via Cadore,9, 70011, Alberobello).
למקרה שתהיתם, חלק מהטרולי עוד מיושבים עד ימינו. אמנם התושבים לא מסתובבים עם כובעים של גמד על הראש, אבל הם כן ישמחו למכור לכם טרולו מיניאטורי, שאלים מצמר ועוד שלל תוצרות ביתיות.
תצפית של ענקים: אם תחנו ב-Lago Martellotta ותעלו במדרגות ל-Piazza del Popolo, תוכלו להשקיף על כל בתי הטרולי מלמעלה, והמראה שווה יותר מאלף מילים.
התמונות בכתבה, הלקוחות מ-Flickr, הן תחת רישיון Creative Commons BY 2.0
גלו עוד מקומות קסומים באיטליה ובעולם בכתבות הבאות: