יוון - ירח דבש מהים ליבשה וחזרה

בני הזוג סוי בחרו יעד יוצא דופן לחופשת ירח הדבש שלהם. אחרי שתקראו את סיפור המסע שלהם בינות הרים עוצרי נשימה וכפרים חלומיים, גם לכם יהדהד יעד חדש ורומנטי מאין כמוהו, יוון.
ערן סוי
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: יוון - ירח דבש מהים ליבשה וחזרה
© איתמר ברק


ימים 19 - 12: קורפו ואווריטניה


 יום 12 -; הנסיעה מיואנינה לאיגומניצה, שם עלינו על המעבורת של חברת Anek Lines, בהתאם להזמנה שביצענו באתר www.paleologos.gr. ההפלגה אורכת כשעה וחצי והמחיר הלוך וחזור (Deck) כולל רכב עלתה 71 יורו (4.1 לאדם ו-27.1 לרכב לכל כיוון). קצת חששנו מהעלאת הרכב למעבורת על גשר צר ומתנדנד אך מהר מאוד חששותינו התבדו, האוניה הייתה ענקית והכילה בבטנה עשרות משאיות סמי-טריילר ענקיות. לאחר עיכוב קל, הגענו לקורפו בערך בשעה 15:00. מכיוון שהמלון שלנו נמצא בצד המערבי של האי, טיילנו קודם בעיר הבירה עצמה. קורפו (או קרקירה בפי המקומיים) מאופיינת בתוואי שטח הררי וירוק מאוד, עם מפרצים סלעיים מדהימים מצד אחד וחופים ארוכים וחוליים מצד שני. לעומת כל המקומות בהם ביקרנו עד עתה, קורפו הייתה ניגוד מוחלט מבחינת כמות ואופי התיירים (כמעט כולם תיירים זרים) אופי המקומיים (הרבה פחות נחמדים ומסבירי פנים) ואיכות האוכל (זוועה -; אכלנו כמעט רק גירוס). התאכסנו ב - Akrotiri Beach (אתר: www.akrotiri-beach.com) הנמצא במפרץ היפהפה פליאורסטריצה (Palaiokastritsa), על לשון יבשה היוצאת אל הים. המלון גדול יחסית ולא יזיק לו שיפוץ קל. החדר שקיבלנו היה במצב טוב יחסית (בדקנו עוד שלושה אחרים לפני שהתרצינו), פנה לכיוון דרום וסיפק נוף מרהיב על הים והמפרצים מסביב. נסענו לראות את השקיעה ממנזר פליאוקסטריצה, הנמצא בקצה גבעה מיוערת במרחק קצר בהמשך הדרך המובילה למלון.

קורפו-פליאוקסטריצה. צלם: ערן סוי



 יום 13 -; היום החלטנו לנסוע קצת לכפרים ההרריים ולחופים המרוחקים בצפון מערב האי. הכבישים היו מפותלים מאוד ובמצב גרוע מאוד (בורות, שחיקה, חצץ ועוד הפתעות). בנוסף, המפות ב - GPS לא היו מעודכנות ולקחו אותנו פעמים רבות דרך דרכים צדדיות שנגמרו לפתע והכריחו אותנו לחזור על עקבותינו. בקיצור, הנסיעה הייתה מעייפת מאוד ולקחה זמן רב יותר ממתוכנן. בכל זאת הספקנו לראות עיירות נחמדות דוגמת לקונס (Lakones) ומקרדס (Makrades), מרכז קטן עם מספר חנויות תיירים המוכרות מזכרות ותוצרת מקומית של יין, שמן זית ודבש. חופים כדוגמת אגיוס סטפנוס (Agios Stefanos), חוף ארוך ומעט בוצי שכן מי הים רדודים למרחק רב, וסידרי (Sidari) -; עיירה תיירותית להחריד המלאה בעיקר בצעירים אנגלים, עם רחוב ארוך עמוס בחנויות מזכרות, בגדים ומקומות בילוי. העיירה שוכנת ליד מצוק אבן גיר מרהיב ובמרחק נסיעה קצר, דרך סמטאות מפותלות (אנחנו עקבנו אחרי שלטים ל-Sunset bar), הגענו בדיוק בשקיעה לתצפית מדהימה על צוקי החול. בתחתית הצוקים ראינו חוף מבודד אך השעה הייתה כבר מאוחרת והנסיעה חזרה למלון בשעת דמדומים היתה מורטת עצבים.

יום 14 -; את היום הזה הקדשנו למנוחה ורביצה על החוף הקרוב למלון. כמובן שאחרי שעה כבר השתעממנו ולכן לקחנו סירת מנוע קטנה (20 יורו לשעתיים) ו"הפלגנו" , דרומית למלון, אל חופים מבודדים שהגישה אליהם אפשרית רק בעזרת סירות. השיט היה מהנה מאוד ורק העגינה ליד החוף (אין מזח) הייתה מפחידה מעט. צריך להתקרב בזהירות לחוף בינות לאלמוגים, לזרוק את העוגן למים, לשחות לחוף, ולקוות שהסירה תשאר באותו מקום כשתרצו לחזור אליה. שלנו נשארה כדי שנחזור לספר על זה.

 יום 15 -; היום עברנו לצד המזרחי של האי, קרוב לחוף ברבטי (Barbati) על מנת להיות קרובים יחסית לנמל ולמעבורת שיוצאת מוקדם מאוד בבוקר. בדרך עצרנו שוב בעיר הבירה ונכנסו לטיול קצר בארמון מון רפו (Mon Repos) בעיר העתיקה. הארמון שנבנה בשנת 1831 נמצא בליבו של פארק נחמד עם שביל הליכה קצר ושרידים ארכיאולוגיים הפזורים בשטח. כיום הארמון משמש מוזיאון. מהארמון המשכנו לשוטט בעיר לאורך טיילת החוף ובאזור המצודה החדשה. העיר נחמדה מאוד ומעניינת, אך עמוסה במכוניות וקיים קושי רב למצוא חניה קרוב לאזורים התיירותיים. בשעות אחר הצהריים הגענו למלון Pantokrator Hotel (אתר: www.pantokratorhotel.com) אשר ממוקם על צלע הר. הקבלה נמצאת בבסיס ההר וניחשתם נכונה, החדר שלנו בקצה העליון של המלון. למרות המרחק הקצר הקפדנו להשתמש ברכב כדי שלא נתאמץ יותר מדי חס וחלילה. החדר היה נחמד ומודרני וסיפק נוף נפלא. שמחנו לגלות בחדר בקבוק שמפניה צונן לכבוד ירח הדבש. האוכל במלון היה מזעזע, כך גם במסעדות בקרבת מקום שהיו נטושות כמעט לגמרי בגלל סוף העונה. לבסוף, לא מצאנו אוכל ברמה טובה.

לתחילת הכתבה

ימים 20 - 16: מחופי הצד המזרחי חזרה לאתונה



 יום 16 -; את היום הזה הקדשנו למעבר בין החופים של הצד המזרחי. התחלנו בחוף ניסאקי (Nisaki), חוף קטן ונחמד במפרצון עם חלוקי אבן. בחיפוש אחר מקום נורמלי לארוחת צהריים הגענו עד Kalami עם הבית הלבן המפורסם, אך החלטנו לוותר על המסעדה היקרה להחריד. לבסוף הגענו למפרץ Agni הקטן ומצאנו טברנה נורמלית לארוחת מזטים טעימה.

 יום 17 -; התעוררנו לבוקר מעונן עם רוחות עזות ולכן במקום לרבוץ בחופים החלטנו לנסוע למנזר פנטוקרטור (Pantokrator), מנזר מבודד הנמצא בקצהו של ההר הגבוה בקורפו. הדרך היתה ארוכה, פתלתלה ומשובשת ומהר מאוד הבנו שלא נראה הרבה מהפסגה, אבל מי שמתחיל מסיים. הגענו לבסוף למנזר (שמותקנת במרכזו אנטנת תקשורת ענקית) ולאחר סיבוב בין שתי דקות בקור וברוח, חזרנו לרכב ונסענו שוב לעיר הבירה, המקום היחידי בו נעים -; יחסית - להסתובב במזג האוויר החורפי שפקד אותנו. הפעם טיילנו באזורים קצת אחרים ולבסוף נסענו לראות את פונטיקוניסי (Pontikonisi). כנסיה קטנה ששוכנת על אי בים ומחוברת לחוף ברציף קטן. המקום נמצא בקצה הדרומי של העיר קרוב מאוד לשדה התעופה. מזג האוויר הסוער והגשם שהתחיל לרדת העניק למקום נופך דרמטי ולאחר סדרת צילומים מרשימה חזרנו למלון.

 יום 18 -; היום צפוי לנו יום ארוך שצריך להסתיים בכפר הקטן מגלו חוריו (Megalo Chorio) באזור אווריטניה, חמש שעות נסיעה מאיגומניצה. ההפלגה במעבורת עברה בשלום ובשעה 10:00 בבוקר התחלנו את הנסיעה הארוכה. מזג האוויר המשיך להיות סגרירי למדי ובישר רעות להשמך היום. בדרך למגלו חוריו קיווינו שנספיק לעבור במנזר בפרוסוס (Proussos), מנזר תלוי הבנוי על צלע ההר, אך הגשם העז שירד האט את מהירות הנסיעה והפך את הדרכים המשובשות לכמעט בלתי עבירות; סלעים נפלו מההר לכביש, נחלים קטנים חצו אותו במקומות רבים וככל שטיפסנו בגובה גם ערפל כבד הקשה על הראיה. בסופו של דבר, שרדנו והגענו למנזר אך הסתפקנו בתצפית קצרה מרחוק. מיהרנו לכפר היפה והפסטורלי וחיפשנו מקום לינה (לא הצלחתי למצוא אף מקום שניתן היה להזמין מראש דרך האינטרנט). המלון היחידי באזור Hotel Drias היה סגור. הסתפקנו בחדר קטן ומסריח מסיגריות בתחילת הכפר (שעדיין עלה 50 יורו). רק למחרת גילינו שישנו המשך לכפר, שם נראה שהיו מקומות לינה טובים יותר.

 יום 19 -; התכנון המקורי היה להישאר באזור עוד יום ולעשות טיול רגלי למערה השחורה (Mavri Spilia) או טרק קצר שנקרא Pantavrechi. אך בעקבות מזג האוויר לא רצינו להסתכן. המשכנו לעיירה הגדולה באזור,קרפניסי (Karpenisi), בתקווה לקבל מידע על אטרקציות, אך בסופו של דבר החלטנו כבר להמשיך בדרך ולהגיע לדלפי שלא הייתה בתכנון המקורי. יצאנו לדרך לנסיעה נעימה של כשלוש וחצי שעות בנוף מיוער. בדרך החלטנו לסטות למסלול רגלי בהר אויטי (Oiti) הנמצא ליד הכפר הקטן פאטי (Ypati). ככל שהמשכנו בנסיעה, מזג האוויר השתפר ונהיה בהיר ונעים. כשהגענו לתחילת המסלול (בקצה העיירה השוכנת על צלע ההר -; בקצה כביש בשיפוע של לפחות 40 מעלות), התחלנו בעלייה להר (המסלול מסומן בריבוע אדום על קירות הבתים או בעזרת סרטים אדומים לאורך הדרך). לאורך הדרך נהנינו מעצי תאנה עם פירות מתוקים להפליא, עצי אגוזי מלך ואפילו שיחים עם תותי יער שחורים. מהר מאוד הבנו שאנו לא מצוידים כהלכה למסלול שהיה תלול במיוחד (וגם לא בכושר מספיק טוב) ולכן החלטנו לחזור לרכב ולהמשיך בנסיעה. החלטנו לישון בארכובה (Arachova), עיירת נופש הקרובה מאוד לדלפי. מצאנו חדר ב - Arachova Hotel, שהיה סביר במחיר, 60 יורו. הספקנו גם לטייל מעט בעיירה הנחמדה המלאה בחנויות מזכרות לתיירים וחנויות לממכר פרוות ושטיחים.

דלפי - מקדש אתנה. צלם: ערן סוי


יום 20 -; התחלנו את היום בדלפי -; אחד מאתרי העתיקות החשובים והיפים ביוון, מרחק 15 דקות נסיעה מארכובה. מכיוון שלא תכננו את דלפי מראש, הגענו ביום שני בו המוזיאון שבמקום נפתח רק ב -; 12:00 בצהריים. התנחמנו בכך שנתחיל בעתיקות וכך לא נתעכב יותר מדי וכשהגענו לאתר חיכתה לנו הפתעה -; היום הכניסה חופשית. כמו ישראלים טובים לא שאלנו שאלות מיותרות ונכנסנו עם עוד תיירים רבים לעתיקות. העתיקות בחלק התחתון של האתר מעניינות למדי, אך מהר מאוד גילינו ששום דבר לא בא בחינם -; האטרקציה העיקרית -; מקדש אפולו, הייתה סגורה לקהל בעקבות סופת הגשמים העזה שהתחוללה לפני יומיים וגרמה להתמוטטות סלעים על העתיקות. למען בטיחות הקהל נסגרה הגישה עד להודעה חדשה. מאוכזבים החלטנו לוותר על המוזיאון, ולהמשיך הלאה לאתונה, כשעתיים וחצי נסיעה. באתונה החזרנו את הרכב ליד שדה התעופה ולקחנו את הרכבת שהביאה אותנו בקלות ובמהירות למרכז העיר, לתחנת Fix שנמצאת כחמש דקות הליכה במדרחוב מהמלון. המלון, Art Gallery Hotel (אתר: www.delphiarthotel.com) נחמד מאוד, ארוחת הבוקר עשירה וטובה ואפשר לראות את קצה האקרופוליס מהגג. עוד באותו הערב נסענו במטרו לכיכר סינטגמה, הסתובבנו ברחוב הקניות Ermou (הרבה חנויות נסגרות כבר ב-6 בערב), וטיפסנו על גבעת אראופגוס/מרס (Areopagus) לתצפית לילית על העיר (כל האתרים החשובים מוארים בזרקורים), מומלץ.

לתחילת הכתבה

ימים 25 - 21: מתחילים באקרופוליס ומסיימים בנקסוס


 יום 21 -; ניסינו להגיע כמה שיותר מוקדם לאקרופוליס עצמו אך עדיין לא הצלחנו להתחמק מנחילי התיירים והקבוצות המאורגנות. אמנם לא היה תור לכרטיסים (יש הנחה לסטודנטים) אך האתר עצמו היה כל כך עמוס, בעיקר ביציאה, שלקח כמעט 20 דקות רק לצאת ממנו חזרה. האקרופוליס מרשים מאוד ולמרות שחלק מעמודי הפנתאון היו עם פיגומים (נראה שהאתר בשיפוצים תמידיים) היה ניתן להנות ממנו ומתצפית על העיר בלי כל בעיה. משם המשכנו למוזיאון הפנתיאון (כניסה עלתה יורו אחד). מוזיאון מרשים וגדול שהוקם על עתיקות שהתגלו במהלך בנייתו, עם מגוון תצוגות ורצועות העיטור מהפנתיאון, לעשות סיפור ארוך קצר, אל תחמיצו. את אחר הצהריים העברנו בשיטוט ברחובות הפלאקה וסיימנו בחילופי המשמר, כל שעה עגולה, מול בניין הפרלמנט בכיכר סינטגמה.

 יום 22 -; לנקסוס ולסנטוריני הגענו בעזרת מעבורת של חברת Blue - Star Ferries (אתר: www.bluestarferries.com). ניתן להזמין כרטיסים מוזלים במיוחד (Super Economy) אך ורק בטלפון והכרטיסים אינם ניתנים לביטול או החלפה, אך חוסכים כסף רב (10 יורו לאדם במקום 30). את הכרטיסים אספנו מסניף החברה במרכז אתונה (קרוב לאתרי התיירות). ההפלגה יוצאת מנמל פיראוס (15 דקות נסיעה במונית ממרכז אתונה) ואורכת כחמש וחצי שעות. למעבורת תכננו להגיע במטרו, הנוסע היישר לנמל, אך למזלנו הרע הקו היה מקולקל. מהלחץ להספיק למעבורת נסענו במטרו לכיכר סינטגמה ושם לקחנו מונית (אפילו עם מונה) עד למזח בצמוד למעבורת. הגענו לנקסוס המקסימה באחת בצהריים. בעל המלון חיכה לנו ולאחר שקנינו במקום כרטיסים למעבורת לסנטוריני נסענו למלון Chora Naxos, כעשר דקות נסיעה מהעיר. המלון שהזמנו ממוקם באגיוס פרוק ופיוס (Agios Prokopios), מלון קטן ונחמד עם בעלים מסבירי פנים, שהיה כמעט ריק בגלל סוף עונת התיירות. במונחים שלנו המשמעות הייתה שדרוג לחדר גדול יותר עם פינת אוכל קטנה. בחדר היה גם מטבח אך לא השתמשנו בו. הבעיה היחידה בחדר היו המיטות שהיו קשות בצורה בלתי רגילה (בהרבה מקומות לאורך הטיול המיטות היו קשות אך כאן במיוחד). נקסוס הינו האי הגדול מבין האיים הקיקלידיים וגם הירוק מביניהם. במרכזו נמצא הר זאוס וחוץ מחופים רבים ועיירות חוף, פזורים בו כפרים הרריים מתויירים פחות. במהרה הופתענו מהרוחות העזות, למרות שהשמיים היו בהירים והטמפרטורות נוחות, רוחות חזקות נשבו כמעט כל שעות היום והפכו את השהייה בחופים ללא נעימה. כחלק מהדיל של המלון קיבלנו אוטו קטן תמורת תוספת של 17 יורו ליום. בעזרת הרכב הצלחנו לחרוש את האי לאורכו ורוחבו וכבר באותו ערב חזרנו לעיר נקסוס לשיטוט ברחובות הלבנים והעתיקים של העיר העתיקה.

 יום 23 -; הרוחות החזקות המשיכו גם בבוקר ולכן החלטנו לחקור את מרכז האי. התחלנו בנסיעה לקצה הר זאוס (Zas) שם צריכה להיות מערת זאוס. בסופו של דבר, לאחר שמצאנו את השביל והתחלנו בעלייה גילינו ששוב לא באנו מוכנים מבחינת נעליים ומים ושהשביל נעלם מהר מאוד ונהפך לסלעי ותלול מדי עבורנו. את המערה לא ראינו אבל נוף יפה ופריחה היו בשפע. המשכנו לחלקי (Chalchi) למזקקת בלינדרס (Vallindras) לטעימת קיטרון, משקה אלכוהולי המופק מעלי אתרוגים, הייחודי לנקסוס. קנינו בקבוקים למשפחה ולאחר סיור קצר בשני הרחובות הקטנים של הכפר (במקום ישנה גם חנות קרמיקה מפורסמת ויקרה) המשכנו הלאה. ביקרנו מספר דקות קצר בכנסיה קרובה (Panaghia Dhamiotisa) ואחר כך חזרנו שוב לכיוון החוף. חיפשנו חופים יפים לימים הקרובים והגענו למיקרי ויגלה (Mikri Vigla), חוף מקסים ומבודד בצמוד ללשון יבשה סלעית היוצאת לים, עם אלמוגים נחמדים ומפרצונים חבויים. מזג האוויר עדיין לא השתפר ולכן חזרנו לעיר נקסוס, לצפות בשקיעה מפורטריה (Portaria), סמלה המסחרי של נקסוס, אי קטן עליו ניצב שער אריאדנה, שם לפי המיתולוגיה ננטשה אריאדנה על ידי תזאוס לאחר שחיסל את המינוטאור .

 יום 24 -; הבוקר ננסה את מזלנו במציאת חוף נחמד בצפון האי. הנסיעה הייתה ארוכה למדי בכבישים מפותלים וצרים. ניסינו כמה חופים נטושים אך השמיים הסגריריים והרוח החזקה הוציאו את הכיף מרביצה על החוף. הגענו עד אפולונס (Apollonas), שם ראינו את הקורוס, פסל ענק חצי גמור, של גבר שנמצא נטוש במחצבה. ככל הנראה הוא נשאר שם לאחר שניזוק בתהליך הסיתות. החוף באפולונס היה סביר ולמרות מזג האוויר העזתי להכנס למים. בדרכנו חזרה שוב עצרנו בנקסוס לטיול באור יום בסמטאות העיר העתיקה. כל רחוב נראה כמו גלויה עם מרצפות אבן, טיח לבן וחלונות עץ כחולים.

 יום 25 -; היום מזג האוויר השתפר מעט ולכן חזרנו אל החוף המבודד של מיקרי ויגלה. במפרצון חבוי ופרטי בילינו בשמש ובשחייה עד אחר הצהריים.

לתחילת הכתבה

ימים 26 - 29: מסנטוריני לאיה


 יום 26 -; היום אנחנו עוברים לסנטוריני. את הכרטיסים למעבורת לסנטוריני קנינו כבר בנקסוס, מאחת מסוכנויות הנסיעות שבנמל הקטן. ההפלגה לסנטוריני אורכת כשעתיים וחצי ועלות הכרטיס כ - 8 יורו לאדם. המעבורת מגיעה רק בצהריים ולכן היה לנו זמן לארוז בבוקר. בעל המלון הסיע אותנו למזח ולאחר שעתיים וחצי נגלו לעינינו מצוקי הר הגעש האדומים עם הכפרים הלבנים המעטרים אותם כקצפת. ללילה הראשון הזמנו מלון על קצה המצוק בעיירה פירוסטפני (Firostefani) הצמודה לעיר הבירה תירה (Thira) מצפון. נהג המלון חיכה לנו במזח ולאחר נסיעה קצרה במעלה המצוק הגענו למלון בוטיק מקסים, ויקר יחסית, 156 יורו ללילה - Fira - בעלת המקום, שקיבלה את פנינו, שמחה לבשר לנו שהיא שדרגה אותנו לסוויטה החדשה והמובחרת שלהם, הנמצאת ממש על המצוק באזור מבודד ופרטי של המלון. הצטערנו שהזמנו מקום רק ללילה אחד. בערב הלכנו ברגל, כעשר דקות, ברחוב צר על שפת המצוק עד למרכז תירה. מרכז העיר שוקק חיים ומלא בחנויות מזכרות ומקומות לאכול ולשתות.

 יום 27 -; היום בצהריים עברנו במונית (12 יורו) לקמרי (Kamari) בקצה המזרחי של האי. עיירת החוף הקטנה היתה שקטה במיוחד בגלל סוף העונה ואנחנו היינו האורחים האחרונים במלון Kamari שהזמנו, כך ששוב שודרגנו לסוויטה גדולה ונעימה. מיהרנו לחוף המאופיין בחול שחור אך הרוחות החזקות רדפו אחרינו גם לכאן ודי מהר חזרנו לחדר. בערב נסענו עם אוטובוס לתירה.

 יום 28 -; ליום הלפני אחרון הזמנו סיור מודרך ברחבי האי ושיט בסירה בלוע הר הגעש (15 יורו לאדם). התחלנו את הסיור במגלוחורי (Megalochori), כפר קטן ויפה עם תצפית מכיוון אחר על הלוע. במהלך הסיור השמיים התכסו עננים וגשם קל התחיל לרדת, המדריכה הודיעה לנו שהרשויות אסרו על שיט בלוע הר הגעש ולכן המשך הסיור מבוטל. חזרנו לקמרי ומכיוון שלא יכולנו לדחות את הסיור למחרת (הטיסה שלנו חזרה לאתונה היתה בצהריים), קיבלנו את הכסף חזרה בלי שום בעיות. החלטנו לסייר בשאר האי ושכרנו רכב ליום אחד. נסענו לתירה העתיקה (כניסה חינם לסטודנטים), אתר עתיקות הנמצא בקצה הר בצמוד לקמרי. מזג האוויר השתפר מעט, כך שלא הייתה בעיה לסייר בעתיקות ולהשקיף על קמרי מלמעלה. המשכנו לביקור קצר בגלריית אומנות הנמצאת בתוך מרתפי יקב. החלטנו לנסוע לאיה (Ia) לשקיעה. הנסיעה שאמורה לקחת 30 דקות לקחה לנו כמעט שעה בגלל הכבישים הצרים. הגענו בדיוק בזמן למראה מרהיב של שקיעה על בתי הכפר. הרחוב הראשי בכפר הוא הרחוב התיירותי העיקרי עם גלריות יקרות וחנויות תכשיטים קיטשיות.

 יום 29 -; היום האחרון של הטיול. מזג האוויר השתפר ולכן את הבוקר העברנו על החוף. הטיסה לאתונה התעכבה מעט אך עדיין נותר לנו זמן לפני הטיסה ארצה. לקחנו את הרכבת למרכז העיר (10 יורו לכרטיס הלוך וחזור לאדם), קנינו מתנות ואכלנו ארוחה יוונית אחרונה. שלום הרים עוצרי נשימה, שלום נופים מהפנטים. להתראות מפרצי ים כחול ואין סופי, להתראות לכפרים הציוריים, אנחנו עולים לטיסה שבצד השני שלה מתחילים החיים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על יוון