סיכום טיול משפחתי

אחרי חצי שנה של טיול באמריקות, חוויות, אנשים ופארקי שעשועים, חוזרים בני משפחת צדוק לארץ הקודש, לבית, לחברים, למשפחה ולכלבה. סיכומים ותכנונים לחגור כבר שוב את חגורות הביטחון במטוס.
לבנת בני
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: סיכום טיול משפחתי
© דניאל ריקרדו

סגירת מעגל

"נא להדק חגורות" - המשפט הזה מתאים לשני רגעים משמעותיים מאוד לרגע שבו החלטנו על הטיול ולרגע שבו התכוננו לנחיתה בתום שישה חודשים בדרכים. אנחנו כבר שבועיים בארץ. בני חזר לעבודתו, דור מבלה עם חבריו אותם עזב באמצע כיתה ז`, ועסוק בלהשלים מתמטיקה והנדסה, טל בכיתה א` וביום השני ללימודים הוא חזר מבית הספר והודיע שמשעמם לו שם.. ואני, עדיין בחופש, עובדת בגינה, מתרפקת על הבית, חושבת על היעד הבא!

 אם הייתי צריכה לסכם תקופה זו ולתת לה הגדרה קצרה וקולעת הייתי משתמשת במושג "בריאות הנפש". חזרנו מחוזקים יותר כמשפחה, בביטחון העצמי של כל אחד מאיתנו, בתחושה שאנחנו מסוגלים לכל. ערכים מסוימים כגון איכות הסביבה, ציונות, יהדות, הפכו למשמעותיים יותר עבורנו, אנו נושאים זיכרונות ותמונות של מקומות ואנשים אשר מייפים את חיינו ומעלים חיוך של הנאה בכל רגע שהם עולים וצפים.

לתחילת הכתבה

סיכום טיול

חודש וחצי בארצות הברית וקנדה בהם הספקנו להכיר את החוף המזרחי של היבשת הצפונית, חלק מהקרוואן נשרף, עברנו מיני טורנדו, כמעט נסחפנו בשיטפון ולקינוח אירעה תאונת דרכים בה הקרוואן שבק חיים. נאלצנו לקצר את הטיול בחודשיים ובעצתו של דור "התארזנו" לתוך שתי מוצ`ילות ושמנו פעמינו אל היבשת הדרומית שם טיילנו בפרו, בוליביה, ארגנטינה וברזיל במשך 4 חודשים. איזו החלטה נבונה זו היתה! דרום אמריקה חדרה לכל עצב בגופנו, לכל פינה בליבנו, ממש רוממות נפש! האנשים המקומיים, המקסימים והמיוחדים, המטיילים הישראלים שאין דומים להם בעולם כולו, הנופים המדהימים, הפרימיטיביות בצד הקידמה - אכן, בריאות הנפש!!

כמה כסף צריך בשביל זה?
 תלוי ביעד. בארצות הברית הממוצע היומי הוא 150$ עם חישוב והקפדה שלא לבזבז. בדרום אמריקה הממוצע היומי הוא 80$ כולל קניות, בילויים וכמעט כל מה שרק רוצים. החישוב כאן הוא למשפחה בת 4 נפשות ובאופן כללי ביותר.

איך יוצאים לטיול שכזה?
 קודם כל מחליטים שזה מה שרוצים. יש כאלו שישקיעו במכונית חדשה, יש שישקיעו במוצרי חשמל, יהיו כאלו שילמדו לתואר שני ואפילו שלישי - כל אחד והחלום שלו. ההחלטה שלנו בסדרי עדיפויות בחיים היא לטייל וכל שקל מוקדש לחיסכון עבור זה. מה עושים עם עבודה? - שכירים כמוני מבקשים חופשה ללא תשלום ולעצמאיים כמו בני ישנן מספר אפשרויות: הקפאת העסק, או עובד אמין שממשיך לנהל. למרות החששות של בני, כאשר חזרנו לארץ גילינו שהדבר היחידי שהשתנה הוא אנחנו והבריאות של ערפאת. בני השתלב מהר מאוד חזרה במעגל העבודה והטיול אפילו נתן לו כיוונים חדשים לפיתוח העסק. ומה עם הלימודים? -כשנוסעים לתקופה ארוכה ניתן ללמוד בדרך ובאמצעות אינטרנט וכשנוסעים לתקופה קצרה (חצי שנה..) ניתן להשלים את חומר הלימוד כשחוזרים. אנחנו גילינו שטיול שכזה מעניק לילדים חוויה לימודית, בטחון עצמי, מרחיב אופקים ופותח בפניהם עולם ומלואו. הנה דור (היחידי שהצלחתי להושיב ולכתוב על הטיול) מספר מחוויותיו.

חוויות
דור: "..ארצות הברית מאוד דיברה אלי מכיוון שאני מעדיף קידמה. בדרום אמריקה, לעומת זאת, הכל כל כך זול שפשוט יכולתי לעשות כל מה שאני רוצה. אם הייתי צריך להמליץ לנער בן גילי על טיול שכזה הייתי ממליץ לו להתרכז בארצות הברית בפארקי השעשועים המדהימים שיש שם, ליהנות מהנופים המדהימים והירוקים של קנדה, לאכול בלי סוף בארגנטינה ובברזיל יש את הים, את החופים ואת האסאי. פרו ובוליביה ממש לא מפותחות, לא מתקדמות והסיוט הכי גדול היה המקלחות.
היה מאוד כייף לטייל עם ישראלים נוספים במיוחד כאשר שומרים על קשר גם בארץ, אחרי הטיול. אני ממליץ לצאת לטיול כזה על מנת לראות ארצות שונות ולחוות חוויות רבות. בשביל אחד כמוני שלא אוהב ללמוד, לא הייתי צריך ללמוד חצי שנה וכשחזרתי ללימודים השלמתי בקלות את כל מה שהייתי צריך ואפילו קיבלתי תוצאות טובות מאוד במבחנים.

הטיול העלה לי את הביטחון העצמי, רזיתי שם מאוד וגבהתי. היום אני מעריך מאוד את מדינת ישראל, את המאכלים שאני רגיל אליהם, אני אפילו יותר נהנה מדברים מסוימים שאני עושה שקודם היו כאילו רגילים, כמו ללכת לסרט עם חברים, ללמוד למבחן עם ידידה.
בטיול הכרתי טוב יותר את המשפחה שלי. אחי הקטן אומנם הציק לי לא מעט אבל גם היו המון קטעים מצחיקים, איתו ועם אמא ואבא. הכי נהניתי ממפלי האיגוואסו, המפלים הכי גדולים בעולם, זו היתה חוויה, משהו. הראפטינג בפרו היה כיף ומצחיק בעיקר כשהגענו לסוף ואבא דחף אותי לנהר. הלונה-פארקים בארצות הברית ובעיקר הפארק הענק בקנדה - מתקנים מפחידים אני ממש אוהב! בארגנטינה עשיתי עם אבא, לירון ואנה קורס מצנחי רחיפה, קפצתי 3 פעמים עם המדריך ו-3 פעמים לבד ואני מרגיש מאוד טוב עם זה שהצלחתי לעשות דבר כזה מפחיד לבד, אפילו שלא נראה לי שאני אקפוץ עוד פעם, זה באמת מפחיד.

 לא נהניתי מבוליביה ופרו. קיבלתי ממש שוק כשהגעתי פתאום לארצות כל כך לא מפותחות שממש רציתי לברוח משם. ראיתי צ`ולות (נשים קשישות) הולכות ברחוב ופתאום משתינות, עד כדי כך לא מפותח שם. הבתים עדיין בנויים מבוץ אבל הקניות הכי זולות היו שם, בעיקר אבנים טובות שאני אוסף כבר שנים.

לתחילת הכתבה

המלצות וטיפים

ולסיכום זה היה הטיול הכי טוב בעולם וכל מי שקורא את זה - שווה לעשות את דרום אמריקה ולשלב גם קצת מארצות הברית וקנדה. הטיול הזה הספיק לי לפחות לעוד שנתיים וכל פעם שאמא שלי אומרת "עוד שנה במזרח.. ", אני, אבא וטל מתעצבנים ואומרים "No Chance". אבל היא עוד תסחוב אותנו!".

 ההמלצה הכי חשובה מבחינתנו ולאור מה שעברנו היא שבעיות אשר מתעוררות הן חלק מהטיול, מה שנראה כסוף העולם, או יותר נכון כסוף הטיול, יכול להוביל דווקא למקומות היפים ביותר - גם בעולם שסביבנו וגם בנו פנימה. ההמלצה השנייה היא שהכל אפשרי. אם כסף זו הבעיה, נוסעים למקומות זולים יותר: המזרח, דרום אמריקה - היעד הוא התפאורה לחוויות שעוברים כמשפחה וכיחידים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על דרום אמריקה