לטייל
גיאורגיה מציעה שפע של אתרים היסטוריים, נופים פראיים, פארקים לאומיים עם מגוון מסלולים, פסגות מושלגות בהרי הקווקז, הים השחור ועוד מקומות רבים קסומים. לפני הנסיעה לגיאורגיה, נסו ללמוד את כל המקומות ולהבין מהם אותם המקומות שעושים לכם חשק לנעול נעליים נוחות ולצאת מהבית על מנת לראות את היופי הזה.
שטחה של המדינה הוא רק 69,700 קמ"ר, אך היא מציעה מגוון רחב של נופים, וכל אחד יכול למצוא לעצמו את המקומות שיותר מרגשים אותו: החל מהרי הקווקז הגבוהים, עמק היין המפורסם למרגלות ההרים, הים השחור והפארקים הירוקים שמסביבו וכמובן, גם טיולים בערים.
עשו שיעורי בית, חקרו את המקום, בחרו את המקומות שבהם אתם רוצים לטייל, צאו לטייל ואל תשכחו לתעד.
אל תעשו: כאשר אתם יוצאים לטייל בטבע, אל תסתמכו רק על סימוני השבילים בדרכים – ייתכן מאוד והם יטעו אתכם. יש להצטייד תמיד בסיפור דרך, מפה טופוגרפית ומצפן – לכל מקרה שלא יהיה.
לאכול ולטעום
המאכלים המקומיים המשובחים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הייחודית של הגיאורגים. מבין המאכלים המיוחדים, כדאי לנסות את הדברים הבאים:
- תוכלו לטעום מסוגי החצ'פורי (בבסיסו, מאפה בצק במילוי גבינה ועוד קצת גבינה), המוצעים בסגנון קצת שונה בכל מחוז במדינה. אל תעשו: אל תאכלו יותר משני חצ'פורי אג'רולי בשבועיים! בהתאם לשמו, זהו החַצָ'פּוּרי ממחוז אג'רה, שהוא למעשה בצק עשיר בצורת סירה בתוספת גבינה, עם ביצת עין מעל וחתיכת חמאה. ברגע שמוגש, יש לערבב את תוכן החַצָ'פּוּרי – סכנת חנק!
- הלחם הגיאורגי, פורי, נאפה בתנור קרמי עגול, כאשר הבצק נדבק לדופנות התנור. מרגע שתתחילו לאכול אותו – לא תצליחו לעצור.
- חינְקָלי – כיסוני בצק ממולאים, בדרך כלל בבשר ותבלינים. הגדולה היא לאכול את החינְקָלי בצורה מסודרת, מבלי להסתבך: מפזרים פלפל שחור על החינְקָלי, מחזיקים עם היד את החינְקָלי ב”כובע” שלו, לוקחים ביס קטן מהבצק, ומתחילים לשתות את ה”מיץ” שבפנים. לאחר מכן, ממשיכים לאכול את המילוי ואת הבצק. ניתן להזמין חינְקָלי גם עם פטריות, גבינה או מילוי אחר.
- ולקינוח: צ'ורצ'חלה, ממתק מסורתי, העשוי אגוזים המחוברים זה לזה באמצעות חוט מקשר, וטבולים בקליפות ענבים.
בכפרים ובערים הגדולות ניתן למצוא מסעדות מעולות עם מגוון המאכלים המסורתיים, אך זכרו כי אין שני לטעם ולריח המאפים שיוצאים ברגע זה מהתנור במאפייה פינתית בקצה רחוב.
לשתות
האלכוהול בגיאורגיה נפוץ מאוד, וכמעט אצל כל גיאורגי תוכלו למצוא צ'צ'ה - וודקה גאורגית, עם אחוזי אלכוהול גבוהים. זהו משקה שצבעו בהיר, והוא מיוצר מקליפות ענבים (מעין גרפה). תוכלו למצוא בקלות גם בירה (בבקבוקי ענק) ויין. לרוב היין יהיה מקומי, מענבי האזור, ותוצרת בית.
לעשות סיור במרתף יין
ואם כבר ביין עסקינן, הגיאורגים מאמינים שהם הפיצו את תרבות היין בעולם, ואופן הכנת היין על ידם שונה ממקומות אחרים בעולם: את היין מתסיסים ומיישנים בכדי חרס ענקיים, הנקראים "קוורווי" (Qvervi), הקבורים באדמה. אין ספק שמרגע שתטעמו את היין המשובח, תבינו על מה הם מדברים. בגיאורגיה יש מספר מקומות המציעים סיורים במרתפי יינות, וביניהם סירנרי, תלאבי וקווארלי שבמחוז קאחתי, הנקרא גם "עמק היין".
להשתתף בארוחה מסורתית
הארוחה הגיאורגית, הנקראת סופרה (Supra), היא חגיגה של ממש. כאשר אורח מוזמן להצטרך לארוחה, הוא נהנה מכל השפע והטוב שכל משפחה גיאורגית אמיתית יודעת להכין בעצמה. אין ספק שהטעמים הרבה יותר אותנטיים כשהם מגיעים ישירות ממטבח ביתם של משפחה כפרית.
לגיאורגים יש נימוסי שולחן מתקופות קדומות אשר קיימים גם היום. ראש השולחן, אשר נבחר לתפקיד זה על ידי המארח נקרא "תַמָדָה" (Tamada), ותפקידו הוא לברך. הריטואל מתחיל בברכה שנותן התַמָדָה לאורח אחר בשולחן. האורח שמקבל את הברכה צריך להיות קשוב לברכה ולהעריך ולכבד את מילות הברכה. אסור להפריע לתַמָדָה כאשר הוא מברך. שאר האורחים יכולים רק להוסיף כמה מילים לברכה. אם אורח בשולחן רוצה גם הוא לשאת ברכה, עליו לבקש אישור מהתַמָדָה.
רוב המארחים הגיאורגים, המאפשרים לינה בביתם בחדר נפרד או ביחידה נפרדת, יזמינו אתכם לארוחה בביתם (לרוב בעלות של 15-20 לארי לארוחה, לפעמים ללא עלות), ועל כן מומלץ לפחות פעם אחת לוותר על אכסניה גדולה או בית מלון, ודווקא לבחור להתארח בביתם של הגיאורגים ולחוות חוויה אותנטית במיוחד. אירוח מסוג זה נפוץ במיוחד בכפרים.
אל תעשו: לעולם אל תסרבו להצעתם של המארחים לעוד כוס יין או כוסית צ'צ'ה, סיכוי גדול שיעלבו.
ביקור בעיר העתיקה בטביליסי
העיר העתיקה בטביליסי כל כך מיוחדת. שילוב מבני הכנסיות העתיקות, הרחובות הצרים והמפותלים, הנהר, בתי המרחץ, האורות בלילה והאווירה הנעימה – הם שעושים את העיר העתיקה לעצמתית ומזמינה. בקרו בעיר העתיקה בטביליסי גם ביום וגם בלילה, ותזכו לראות מראות שונים לגמרי.
אל תעשו: אם כבר החלטתם ללכת ברגל, שימו לב שיש "זכות קדימה" לרכבים בכביש, במיוחד בערים. הישמרו כאשר אתם חוצים את הכביש!
נסיעה בדרך הצבאית
הדרך הצבאית היא כביש ראשי בגיאורגיה (מספר E117), אשר אורכו 208 קילומטרים. הדרך מתחילה מטביליסי עד ולדיקווקז (Vladikavkaz) שברוסיה, ובכך למעשה חוצה את הרי הקווקז מגיאורגיה לרוסיה.
הדרך מנוקדת בהרבה מקומות יפים, שבהם מומלץ מאוד לבקר. בין היתר, בקרו במצודת אַנָאנורי (Ananuri), וטפסו במעלה המבנה העתיק עד לקצה החומה. תהיו בטוחים שהנוף משם יפה הרבה יותר. כאשר אתם מגיעים למונומנט אחוות העמים המפורסם, נסו ללכת מעבר למונומנט, והביטו לכיוון העמק. שם תוכלו לראות בריכה משגעת בגוונים ירוק וכחול. על מנת להגיע לבריכה יש לחזור חזרה בדרך הצבאית, לפנות ימינה בשלט המורה על הכיוון למפל מלת'ה (Mletha) ולנסוע עד אשר תגיעו לבריכה.
אל תעשו: אל תחששו מכך שלא תספיקו לעבור בכלל המקומות המעניינים לאורך הדרך הצבאית בכיוון הלוך. הדרך בנויה בצורה כזאת, המחייבת את העוברים בה לחזור בדיוק באותה הדרך עד לטביליסי, מה שבוודאי יאפשר לכם לחלק את העצירות בין המקומות השונים, או להשלים בדרך חזרה מה שלא תספיקו לראות בדרך הלוך.
נהיגה בגיאורגיה
התחבורה הציבורית העיקרית בגיאורגיה היא ה"מַרְשוּטְקָה" - מעין מונית שירות. המַרְשוּטְקָה יכולה להביא אתכם כמעט לכל מקום ומקום במדינה במחירים נמוכים ולעתים אף מגוחכים. הנסיעה במַרְשוּטְקָה יכולה להיות צפופה ודחוסה מאוד, מכיוון שיש נטייה לאפשר עליית נוסעים רבים יותר ממספר הכיסאות. מה שכן, חובה להתנסות בנסיעה כזאת פעם אחת לפחות.
אל תעשה: אם אתם בעלי לב חלש, אל תנסו לנהוג בגאורגיה בעצמכם, לפני שהתרגלתם לצורת הנהיגה בכביש.
התמודדות עם כלבי רועים
בטבע יש סיכוי גבוה שתפגשו בהרבה מאוד עדרי כבשים (כל כך הרבה, עד שלעתים נראה כי הרכס ממול כולו מלא בסלעים שפתאום זזים, ורק אז מבינים שמדובר בכבשים!). כידוע, בראש כל עדר כבשים הולכים כמה כלבים, ובמקרה שלנו אולי גם רועה קווקזי, וממש לא כדאי להתעסק איתם. יש לשים לב ולנהוג כך:
- לא לפחד, או לפחות לא להראות שאנחנו פוחדים
- להרים באלגנטיות שתי אבנים למקרה שנצטרך לזרוק לכיוונם אם יתקפו אותנו
- לנסות ללכת כמה שיותר רחוק מהם, גם אם זה מצריך עיקוף או לחזור כמה צעדים אחורה ולחכות עד שילכו
- ללכת כולם יחד ולא אחד-אחד
- אם יש מקל הליכה ביד להחזיקו לפני הגוף – זה יגדיל את שטח הגוף שלנו מבחינת הכלב, וירתיע אותו מלהתקרב אלינו
אל תעשו: בכל מקרה, אל תנסו להתגרות באותם הכלבים!
הכותבת, קורל קרטנשטיין, היא מחברת מדריך הטיולים הישראלי "גאורגיה – בנעלי הרים, ג'ינס או עניבה" ונותנת שירותי ייעוץ לגאורגיה.
