מגיעים לפירנאים הספרדיים
בס"ד
תאריכים: אב תשס"ג- 10 עד 21 באוגוסט 2003
כהרגלנו בשנים האחרונות, תיכננו, אבשלום ואני, את הטיול השנתי שלנו. התלבטנו רבות ולבסוף נפלה ההחלטה על הפירנאים. קראנו חומר רב והתמקדנו בצד הספרדי מסיבות אחדות:
1. הפסגות גבוהות יותר.
2. מזג האויר פחות גשום.
3. האזור הרבה פחות מיושב ולכן פראי וטבעי יותר.
4. לשנינו ידיעה מסויימת של השפה.
בשלבים הראשונים של התכנון החליטו שני בני משפחה נוספים להצטרף, ולאחר שעברו מבדקים - התקבלו. המטרה העיקרית שלנו היתה לשוטט באזורים הפראיים והגבוהים של הרכס ההררי הנפלא הזה. כשבועיים לפני היציאה המתוכננת, ישבנו לערוך תוכנית מסגרת בסיסית ותיאום ציודים ומזון. בסיפור הבא נתאר את מסלולינו בעשרת הימים בהם טיילנו בפירנאים. מטבע הדברים נתאר באופן כללי את האזורים ה"רגילים", וביתר פירוט את הטיפוסים ה"מיוחדים". להבנת השטח מומלץ להצטייד במפות הטופוגרפיות המעולות של האזורים הרלבנטיים, אותן ניתן להשיג בספרד בכל חנות לציוד טיולים/לשכת תיירות ומידע, או בארץ - ממי שהיה ומוכן להשאיל. (מדובר על מפות שבילים בקנ"מ 1:25-40-50,000). נוסיף מידע כללי מועיל ונקווה שנהיה לעזר לאחרים שיידעו לשמור על השמורות היפות ועל תדמית ישראל.
תיכננו לשהות 3-4 ימים בשמורת Aiguestortes המאופיינת בנחלים ואגמים רבים , עוד 3-4 ימים בשמורת Ordesa הידועה, שתכלול טיפוס אל פסגת Monte Perdido (גובה- 3,355 מ`), ובאמצע לנסות ולהגיע גם אל שיא הגובה בפירנאים Pico de Aneto (גובה 3,404 מ`) שברכס Maladeta.
ולפני שמתחילים, אתנחתא גיאולוגית:
תופעות קארסטיות נקראות על שם חבל ארץ ביוגוסלביה שם הן נפוצות. באיזורים בהם הסלע הוא גירני פועלים מי הגשמים והזרימה וממיסים (אירוזיה) את הסלע ויוצרים בו חללים תת קרקעיים כגון מערות, נטיפים וכדומה. כאשר מתמוטטות תקרות מערות כאלה באזור אחד- נוצר עמק הנקרא דולינה ובתחתיתו בולען שהוא בעצם "פי צינור" הבולע את המים ומזרימם תת קרקעית לנקודת יציאה אחרת. הפלא באזור המדובר הוא שהמסלע שם אינו גירני כלל וכלל...
יום 1.
טיסת בוקר לברצלונה. מגיעים בצהריים. מתארגנים על הרכב השכור (שהתברר כקטן מידי לאור כמות הציוד שהבאנו!), ויוצאים צפון-מערבה דרך Lleida לכיוון Vall de Boi .בערב מגיעים ל-Boi- כפר תיירותי קטן המשמש כשער המערבי של השמורה (המזרחי נמצא ב-Espot ובו סופרמרקט, משרד מידע ונקודת יציאה מאורגנת לשמורת Aiguestortes- אסור להיכנס ברכב פרטי לשמורה). גמר הצטיידות במזון ובמפות. נוסעים דקות אחדות מזרחה לכפר Taull שבו אתר קמפינג מסודר ונקי. באתר ישנם בונגלוס בתשלום, אך ניתן חופשי להחנות את הרכב במרחבי הדשא, לפרוס אוהלים לשנת לילה ולהשתמש בשירותים ובמקלחות.
שינויי מזג האוויר בטרק
יום 2.
בבוקר מארגנים תרמילים לטרק של שלושה ימים. חוזרים ל Boi משאירים את הרכב בחניון, קונים כרטיסים להסעה המובילה אותנו אל Planell de Sant Esperit / Planell dAiguestortes. העין מזהה שהסלע הבונה את צורות הנוף שלפנינו הוא גרניט בהיר מנומר בכתמים שחורים. תחילת תנועה רגלית, הכיוון הכללי צפון מזרח. עוברים ליד Estany Llong ("מאגר יונג") ומתחילים לטפס למעבר ההררי Portarro d`Espot גולשים מצידו השני לעבר Estany de sant Maurici. באמצע הירידה פיצול שבילים. אחד ממשיך לרדת עד לאגם עצמו, השני - אליו פנינו - מושך צפונה על קו גובה לעבר השביל המפורסם המסומן אדום-לבן GR11 (זהו השביל המרכזי ברכס הפירנאים שתחילתו בים התיכון וסופו באטלנטי. יש לו שלוחות וסעיפים רבים ה"תופרים" את האזורים המיוחדים . לעיתים זה דרך עפר או אפילו כביש, ולעיתים שביל עיזים עקלקל). בדרך חולפים על פני מצפור האגם (Mirador).
בינתיים יורד הערב, השמיים מתקדרים במהירות, ברק ורעם מבשרים את הצפוי. אנחנו יודעים שהגשם בדרך אך משום מה מנסים להרוויח עוד זמן. לא עוברות 4 דקות, והגשם תופס אותנו לא מוכנים. אנו טסים לחפש משטח מתאים לאוהלים, ושיהיה גם רחוק מן העין. (להזכירכם - בשמורות חל איסור קמפינג מחוץ ל Refugi) . הארוחה המוגשת בהפגנתיות היא גם חמה וגם טעימה, למרות הצפיפות והרטיבות של 4 חבר`ה על ציודם באוהל זוגי.
הערה: הביטוי: "מזג האויר בפירנאים הוא הפכפך" שבו נתקלנו בכתבות שקראנו, אינו נתפס לעומק עד שמגיעים לשטח, לכן כדאי מאוד לרשום לפניכם את הדברים הבאים:
א) הגשם יגיע בכל מקרה - הוא פשוט חלק מסדר היום;
ב) בכל מסלול שתתכננו קחו אתכם ציוד הגנה מפני גשם; (שק חפצים אטום - חובה !)
ג) גם אם נרטבתם כהוגן (לפעמים אין ברירה וצריך לצעוד בגשם), תמיד יש זמן לפריסת הציוד לשם יבושו. הבעיה אינה להירטב תוך כדי הליכה, אלא איבוד טמפרטורת גוף במנוחה. לכן רצוי שבכל מצב יהיה סט בגדים יבשים בשקית האטומה לשעת חרום.
יום 3.
בוקר בהיר מקדם את פנינו. ייבוש ואירגון הציוד, והטקס המוקפד של תה הבוקר (כפי שיקרה בכל הבקרים) "מבזבזים" לנו שעות יקרות אך מטעינים אותנו באנרגיה זמינה למאמצי ההליכה. מתחברים ל-GR11 ממשיכים איתו בכיוון כללי צפון מערב. מטפסים אל המעבר Port de Ratera וממשיכים לכיוון האגם Lac major de Colomers. לקראת אחה"צ אנחנו מזהים עננים כהים מעלינו, ואח"כ- את הברקים והרעמים. גם הפעם היה הגשם זריז יותר מקצב הקמת האוהלים, אלא שהפעם קבלנו תוספת של סופת ברד שארכה יותר מ-3 שעות, הפכה אותנו מטרות ברווז, רתקה אותנו לאוהלים ובטלה את טקס הכנת ארוחת הערב. תוסיפו לכך את העובדה שמים זרמו דרך קרקעית אחד האוהלים והסיטואציה תהיה מושלמת. הלכנו לישון בברכת לילה (ר)טוב!
יום 4.
בבוקר היה בהיר כאילו לא היתה סופה, ורק מצבורי הברד הזכירו לנו את החוויה. המשכנו לכיוון Lac major de Colomers. בדרך עצרנו לארוחת בוקר ויבוש הציוד ובהמשך הגענו ל- Refugi de Colomers. אילוצים של כושר גופני והעדפות אישיות הביאו להחלטה של פיצול כוחות: הזריזים והצעירים ימשיכו במסלול המועדף עליהם תוך השארת רוב הציוד, ומתוך מגמה להגיע לרכב השכור ולחזור איתו לנקודת מפגש מוסכמת. הותיקים והאיטיים יטיילו להנאתם במסלול מקוצר וידאגו להעברת כל הציוד לנקודת המפגש ב-Banhs de tredos ליד הכניסה לשמורת Ribera dAiguamog. בצהריים לאחר פרידה מהשניים אנו יוצאים לדרך לכיוון דרום מערב. חוצים את מעבר Port de Caldes ועוברים דרך סדרת אגמים, ביניהם Estany Negre וליד ה-Refugi Ventosa Calvell.
השביל גולש בתלילות על פני סלעי ענק . הנוף מדהים, מימין מפלי Riumalo המתנקזים אל האגם Embassament de cavallers. ממול(ממערב לאגם) מתנשא רכס ה Besiberri , הצצה במפה מגלה כי הפסגות של הרכס צבועות חום כהה ומנומרות כתמי לובן מבטיחים. שמנו עליו עין, והראש כבר מתחיל לתכנן. בשעה 17:00 הגענו לסכר של אגם, שם חניון גדול לרכבי הנופשים ומטיילי אחה"צ. שני טרמפים מביאים אותנו עד לרכב ב-Boi. הצטיידות זריזה במזון, ואנו יוצאים בנסיעה דרומה ואח"כ מערבה ושוב צפונה ל Vielha כדי להקיף את הגוש ההררי הענק ולהגיע לחלקה הצפוני של השמורה דרך Vall de Aran (עמק ארוך שצירו מזרח -מערב). לאחר נסיעה של כשעתיים ועוד הסתבכויות בדרכי עפר בלתי מזוהות ושילוט לקוי הגענו סוף סוף לצמד שותפינו שהתייבשו (נפשית), ונרטבו (פיזית) תוך כדי המתנה. לאור (בעצם לחושך) השעה המאוחרת והיום המתיש החלטנו להתפנק במקלחת ומיטה במקום לפרוס אוהלים, ולתכנן יום "קליל" למחרת. מצאנו חדר ל- 4 במלון פשוט (75 יורו סה"כ) התקלחנו, אכלנו ונפלנו שדודים.
צעידה בקרחון
יום 5.
לאחר קימה מאוחרת וארוחת בוקר שהיתה כלולה במחיר ארזנו את עצמנו ברכב ונסענו שוב ל-Boi. בגלל החלטת אמש נפלה- בצער רב-אופציית הטיפוס על ה Besiberri, ובמקום זה יצאנו לטיול רגלי קליל בלב יער עבות לאורך הנחל Ribera de Sant Nicolau על אגמיו ומפליו, קטע שאותו נסענו בג`יפ ביום השני. חזרנו לרכב בערב בהסעה של השמורה, מתוך כוונה לעזוב את מחוז קטלוניה ולעבור לתא השטח הבא: רכס ה-Maladeta והפנינה שבכתר: Pico de Aneto. בסיס היציאה להר הוא עיירת הנופש Benasque.
הגענו בשעת ערב מוקדמת אל משרד ה- Informacion הממוקם בסמטה קרוב מאוד לכיכר המרכזית של העיירה כדי לאסוף מידע וציוד חובה מיוחד להליכה על קרח משופע: קרמפונ`ס (סוליות חודי פלדה הנרכסות מתחת לנעלי ההליכה) וליתר בטחון גם גרזן קרח, תמורת 9 יורו ליום, ליום הטיפוס מחר. התברר כי יש הסעה למטפסים ב-05:00 ו- 05:30 בבוקר מחניון ה- Hospital (הנמצא כ-15 ק"מ מצפון ל Benasque) עד לחניון La Besurta מרחק 2.5 ק"מ (שאותם אפשר ללכת רגלי ולחסוך את דמי הנסיעה).
בחרנו באתר קמפינג (בתשלום סימלי) ענק הנקרא Senarta שתמיד יש בו מקום - להבדיל מאחרים, ובו שירותים ומקלחות ומשטחי דשא טובים להקמת אוהלים. האתר נמצא בערך באמצע הדרך בין Benasque לחניון ה-Hospital, על כביש A139. התארגנו ללילה מתוך ידיעה שאנחנו מתפצלים שוב. שניים ישכימו ויוקפצו לחניון ה- Hospital לקראת הטיפוס ושניים יטיילו קלילות באזור ההררי השופע נחלים מפלים ואגמים. אבשלום, הצעיר שבחבורה שהחליט לנסוע ל-Benasque כדי לנעוץ את שיניו בסטייק עסיסי לקראת המשימה של מחר, חזר מאוכזב. המסעדות סגורות. הערת אגב לאלה ה"בונים" על אוכל איכותי: גם אם היתה מסעדה פתוחה, ספק אם היתה מגישה סטייק ראוי לשמו - האוכל הספרדי כנראה אינו מיועד לאניני טעם.
יום 6.
שעה 04:00. כל השעונים המעוררים והטלפונים הסלולריים המתוכנתים פוצחים באזעקות השכמה היסטריות. קפה זריז. תרמיל יום במשקל סביר ובו ביגוד חם (לפיסגה), מעט אוכל, ציוד הטיפוס, פנסי ראש, מצלמה ובקבוק קולה קטן שיתפקד כשמפניה כשנכבוש את הפסגה. הקפצה לנקודת ההתחלה. עולים על האוטובוס ובשעה 05:15 הוא פורק אותנו בחניון La Besurta. תחילת תנועה. סוף סוף אנו בדרך לשיא. חושך מוחלט מסביב (אור ראשון ב- 06:30). נחש שקט של אורות זעירים מטפס בדרך ל-Refugio La Renclusa. טיפוס של 40 דקות ואנו בחצר ה- Refugio. ללא שהיות אנו ממשיכים בשביל העולה בקו ישר דרום-דרום-מזרח, באלכסון לקווי הגובה לעבר קו הרכס המתחיל להצטייר גבוה מעלינו בדמדומי הבוקר. בערך ב 09:00 אנו באוכפון הנראה כפירצה בחומת הסלע שממול. וממנו מתגלה במרחק כיפת ה-Aneto.
בולעים אויר, שותים מים, מכרסמים פירות יבשים ופיצוחים ו...ממשיכים . השביל יורד מעט ("לעזאזל, חשבנו שמטר ששוחרר לא יוחזר") לעבר שדה בולדרים ענקים, מה שאומר "תיזוז" בלתי נגמר מסביב, מעל וגם מתחת לבולדרים בגודל של משאית בינונית. בסופו של שדה הבולדרים מגיעים לשפת הקרחון. נועלים את הקרמפונ`ס, ועושים צעדי אימון ראשונים ע"מ להתרגל להליכה המיוחדת. חייבים לזכור: הקרחון המכסה את מורדות הפסגה של Pico dAneto הוא שיפועי, נוקשה, חלק כזכוכית וזמן חצייתו אורך כשעה. אין שום סיכוי לעבור אותו בשלום ללא קרמפונ`ס ומוט הליכה או גרזן קרח. כל צעד צריך להיות בתשומת לב לנעיצה הגונה של הנעל במשטח הקפוא. חייבים להזהר מה"סדקים" העמוקים שדרכם שומעים את מי הקרח הזורמים במהירות למטה. מעל "סדקים" אלו יש לדלג ולקוות לנחיתה בטוחה, כי שפת ה"סדק" לא יציבה, ונחיתה לא מוצלחת בצד השני עלולה לשלוח אותך במהירות מסחררת לתהום שבקצהו התחתון של הקרחון. או במקרה הטוב אל שיני הסלע השטניים הממתינים בשוליו. (לעיון נוסף: מאמרו המצמרר של מנחם מרקוס ב"מסע אחר" גיליון 15 בו הוא מתאר כיצד ניצלו בנס הוא וחברו בדיוק במקום זה לפני כשלושים שנה).
מעל לקרחון שלוגית גדולה. ההליכה על השלוגית נוחה ובטוחה קצת יותר, אך מומלץ מאד לעשות גם את הקטע הזה בתשומת לב, בעיקר בשיפועים התלולים. השעה 11:00 ואנו מתחת לקטע הסלעי האחרון. מורידים את הקרמפונ`ס, וממשיכים בתלילות מעלה. עוד מאמץ והמראה נפתח מסביב. 20 מטר מדרום לנו, ואולי 5 מטר גבוה יותר - הפיסגה. צלב מתכת גדול מוצב ליד פסל.
נכון שצריך להגיע בדיוק לנקודה ? נכון ! הבעייה היא שלשם כך יש לעבור בשתי נקודות אימה. מדרגות סלע צרות וחלקלקות מאין ספור מגע ידיים ומשני העברים - תהום פעורה. לא כדאי לסמוך רק על הרגליים שכבר עבדו היום לא מעט, ולכן הידיים מחבקות את הסלע היטב, ובלב הולם ...עוברים ! זהו זה השעה 11:57 ואנחנו על "גג" של הפירנאים. מנענעים קולה, צילומים, ובשעה 12:45 מתחילים לרדת. היה שווה !!!
ברד שלגי (כדוריות קפואות ורכות) נוחת עלינו תוך כדי התארגנות לירידה. חוזרים באותה הדרך עד לאוכפון. משם הכיוון הכללי ברור: למטה וצפונה. אבל השבילים מאד לא ברורים והרוג`ומים האמורים לסמן אותם - ממש מבלבלים. העצה הכי טובה היא לראות את הכיוון הכללי, לבחור את דרך הירידה הנוחה ביותר, להימנע משדות בולדרים ו...להתאזר בסבלנות כי הירידה "מבאסת" (כמו כל הירידות). כעבור כשעתיים כבר ניתן לראות את ה-Refugio המשמש כמטרה. ממנו עוד כחצי שעה עד לחניון האוטובוסים La Besurta (הסעות כל חצי שעה עד 20:00). אנחנו דוהרים את הירידה. מקווים להגיע לאוטובוס של 18:00. היום יום ששי ורצינו עוד להספיק להגיע לשמורת Ordesa לפני שבת. בקריזה אנו צופים באוטובוס המתרחק מהתחנה אליה הגענו 3 דקות אחר כך. פיצינו את עצמנו בפירות יבשים ופחיות קוקה קולה קפואות מה"גזלן" המקומי (2 יורו לפחית!).
לסיכום: העלייה אורכת 6-7 שעות והירידה 4-5 שעות.
שותפינו בילו יום של טיול "נורמלי" ונינוח במעלה הנהר Rio Esera. לאחר הקפצה מחניון ה-Hospital עד לנקודת ההתחלה ב-La Besurta הם המשיכו לעבר Forau dAigualluts עד לנקודה בה מתאחדים הנחלים היורדים מההרים ויוצרים בקעה שטוחה במקום הקרוי Plan(ell) dAigualluts. בנקודה מסויימת בקרבת המפל הגדול נמצאת תופעת טבע מדהימה המזכירה "בולען" קארסטי המוכר מהגליל. אלא שהמסלע באזור הוא גרניט ולא סלע קרבונטי כפי שמתחייב מהגדרה של דולינה. לא היה לנו את מי לשאול מה גורם לשפע עצום של מים הגולשים ממפל שגובהו 8-10 מטרים, לזרום עוד כ-300 מטרים, להגיע לקיר סלע זקוף ובלי ליצור בריכה כמו שהיינו מצפים, להיעלם במעבה האדמה.
18:45 אנו פוגשים את שותפינו. נוסעים ל Benasque מחזירים ציוד טיפוס, מצטיידים לימים הבאים, ומפאת השעה המאוחרת מחליטים להעביר את השבת בקמפינג הנוכחי (Senarta). ארוחת ערב חמה מוקדמת. מקלחת קרה (המים החמים נגמרו) והשתחלות לשק"ש. מחר יום "קליל".
יום 7.
שבת. קמים מאוחר. ארוחת בוקר ויוצאים לטיול ב-Valle de Estos. זהו עמק מיוער המנקז כמות אדירה של מים צלולים וקרים מגושי ההרים הסובבים אותו מצפון, מערב ודרום אל הנהר Rio Esera הזורם דרומה. השעה 16:30 אנחנו בתוך יער עבות ליד אגם קטנטן, ומי מגיע ? כמובן ידידנו הותיק הגשם. אלה שהיו מצויידים שולפים את מעילי הגשם/שכמיות, ואלה שהיו לבושים במכנסיים קצרות חולצת טריקו וסנדלי שורש, נרטבו קצת. מוצ"ש. ארוחת ערב "מושקעת". מנות חמות, מרקי "נמס בכוס", קבנוס חביתות זהובות שוליים וסלט. לילה טוב.
שמורת אורדסה ומונטה פרדידו (Ordesa y Monte Perdido)
יום 8.
נוסעים לתא השטח האחרון המתוכנן Parque nacional de Ordesa y Monte Perdido. המסלע השולט באזור הוא הדולומיט האפור שקווי הסידוק שלו תמיד חדים ומשוננים. בגלל קושיו הרב, אין למים תפקיד אירוזיבי, כפי שקורה בסלעי הגיר הרכים, המקבלים את צורתם המעוגלת משחיקה של המים הזורמים. זוהי שמורה גדולה הכוללת חלקים אחדים: עמק אורדסה, מונטה פרדידו ( "ההר האבוד" ) קניון אניסקלו ועמק פינטה.
התכנון שלנו הוא לצאת לטרק של שלושה ימים: לעלות בעמק אורדסה עד Circo de Soaso להגיע ל Refugio de Goriz לישון ליד הבקתה (בעונה זו אין סיכוי למצוא מקום פנוי) למחרת לטפס לפסגת Monte Perdido (בגובה 3,355 מ`) ולחזור למאהל, וביום השלישי לרדת עם קניון אניסקלו עד San Urbez שם ימתין לנו הותיק שבחבורה עם הרכב. (ובינתיים יבצע מסלולים המתאימים לו). מגיעים בצהריים ל-Torla המשמשת כבסיס היציאה העיקרי לשמורה. בכניסה לעיירה חניון ציבורי ענק. שם משאירים את הרכב הפרטי, ונוסעים באוטובוס (4 יורו) לחניון בתוך השמורה. תדירות האוטובוסים גבוהה. בעונת התיירות וכשמזג האויר טוב יש לחץ ועומס רב. למזלנו הגשם שגרם לנו לדיכאון "דאג" שעומס המטיילים ירד. השעה 13:15 יורדים מהאוטובוס ב Pradera.
מנקודה זו מתפצלים כמה שבילים: כאלה שמובילים אל המדרון הצפוני של העמק, שביל צמוד לתחתית עמק הנהר Rio Arazas לכיוון Circo de Soaso ומפל ה-Cola de Caballo ("ישבן הסוס"), ושביל המטפס לחצי גובה המדרון הדרומי, בו בחרנו ללכת. טפסנו במאמץ רב כ-600 מטר, בתנאי גשם קל ושיפוע גדול אל ה-Senda de los Cazadores לאחר כשעה חדל הגשם השמים התבהרו והנוף הנגלה - מטמטם ביופיו. הקירות מתנשאים זקופים מעל העמק הקרחוני, ומטיילים ששהולכים בשביל התחתון נראים כנקודות קטנות. המשכנו על קו גובה 1900 במעלה העמק, עד למצפור למנוחה קלה. השביל מתיישר ואנו "רצים" איתו מזרחה ומשתגעים מהנוף המהמם. ברקע אנו מזהים את המטרה של מחר: Monte Perdido, ומשני עבריו ה-Cilindro (שצורתו אכן גלילית משהו) ו- Soum de Ramond .
מתקרבים לקצה העמק, מפל "זנב הסוס" בוקע מחריץ צר בסלע ונפרש כמניפה ממש מתחתינו. לאחר שעות של הליכה מאוזנת אנו שוב בטיפוס תלול של כ 300 מ` לראש המצוק. ישנם שני שבילים המתפצלים מעל למפל: אחד תלול מאוד ונאמר לנו כי הוא מצריך עלייה בעזרת חבלים/שרשרות המותקנות בקיר, והשני ( בו בחרנו) אמנם מתפתל באריכות בעיקולים רבים אך מגיע בסופו של דבר לאותה מטרה: ה-Refugio de-Goriz . הגענו עם ערב עייפים אך תשושים. מקימים מאהל. ארוחת ערב שגרתית, שלאחריה אנו נכנסים לחדר האוכל של ה-Refugio ומשתלבים בטבעיות בקהל המטייליים העליז המבלה אחר ארוחת הערב במשחקי קלפים. "דופקים" בירות קרות כקרח ומחסלים שקדים מלוחים. לילה בהיר וקר ירד על כוחותינו ב- Goriz. מחר יום קשה.
יום 9.
שני סיבובי תה וקפה "זריזים". מקפלים את המאהל (חובה), ומצמידים את הציוד העודף ליד קיר הבניין. 07:40 תרמילי יום על הגב עם ציוד מינימלי: אין צורך בציוד קרח, מים יש בדרך, ביגוד חם לפיסגה ומזון מרוכז ואנו מתחילים למשוך לכיוון ההר.
השביל מתחיל ליד תחנת המטאורולוגיה, ועולה באיגוף ימני על הגבעה המסולעת החולשת על ה-Refugio. מראש הגבעה מושך השביל לכיוון האוכף שבין הפרדידו והצילינדרו. לאוכף הגבוה צורת "ח" הפוך, וצבעו לבן בוהק. הנחל היורד מהאוכף נמצא כל הזמן לשמאלנו, ואין מה להתברבר למרות שהשביל מתפצל ומתאחד פעמים רבות. לפני האוכף הגבוה ישנה בריכה הנקראת Lago Helado ("האגם הקפוא"). לפני הבריכה השביל "שובר" ימינה ומתחיל לטפס בתלילות על שלוחה ארוכה וסלעית לעבר הכתף של פיסגת ההר. מצד שמאל שלוגית המסומנת במפות כקרחון. בפועל השביל עוקף את השלוגית ויורד לערוץ, ענן סמיך עוטף אותנו ורוח מקפיאה את עצמותינו. אין ברירה אלא לשלוף את הקפוצ`ון המיועד לפיסגה, לשפשף את האוזניים וקצה האף, ולהמשיך למעלה. מטפסים כשעה נוספת ואנו על הכתף. מימין- המטרה. 30 מ` מעלינו. 30 מטרים בשיפוע מטורף פירושו 30 דקות של הליכה בערפל. האם נצליח לראות משהו? השעה 11:45 ואנו למעלה. הענן - מתפזר כאילו לפי בקשתנו, השמש יוצאת והנוף הנגלה מתחתינו מדהים. הטקס הרגיל: מנוחה קצרה, צילומים, הזדהות בשטח לפי המפה, ו...חזרה למאהל.
בדרך למטה שקלנו אם כדאי להמשיך ולקצר טווח מהמסלול של מחר. הוחלט שאין מה למהר עדיף להנות מהנוף ולתפוס שלווה כשנגיע לאוהל. השעה 15:00 אנו ליד הציוד ומתחיל לטפטף. הקמת מאהל זריזה, ארוחת ערב מוקדמת. רושמים את קורות היום ביומן המסע ואח"כ הולכים ל- Refugio לטעום קצת בירה מקומית ולקשקש.
לסיכום: העלייה - 3-4 שעות, הירידה - 2-3 שעות, קשה אבל שווה!
יום 10.
07:00 קמים מאוחר, כרגיל. מתארגנים ליום טיול במגמת ירידה לאורך קניון ה-Anisclo. תחילת תנועה בשעה 09:40. השביל לכיוון דרום - מזרח על קו הגובה לאוכף הנמצא בגובה 2130 מ`. זוהי עלייה קטנה ונחמדה. כעבור כחצי שעה מהיציאה אנו עומדים בראש האוכף ומתחילים לרדת לערוץ בסדרת עיקולים תלולים ביותר. הערוץ מתחבר לקניון האדיר של נהר האניסקלו היורד דרומה בסדרת מפלים נהדרים. המים צלולים ומזמינים אז... נענינו להזמנה. 10 שניות במים הקפואים גורמים לך להפסיק לחוש את אצבעות רגליך, אבל ההרגשה המרעננת - עצומה. השמש מחממת את אברינו הכחולים מקור ומחזירה אותנו לחיים. השביל עובר בקניון מצד לצד תוך עליות וירידות תלולות. עוד כשעה של הליכה, השביל עובר סופית לגדה הימנית ואנו נעלמים בתוך יער עבות של עצי ענק ושרכים. הנהר זורם ברעם משמאלנו מדי פעם מצטרפים מהצוק שלימיננו נביעות מים זכים וקרים. השביל נושק לנהר מפעם לפעם ושוב אנו לא עומדים בפיתוי ו...טובלים. (לידיעתכם: הרחצה אסורה, הפיקוח בשמורה זו קפדני והקנסות גבוהים. אנחנו באנו מלמעלה ולא ראינו את שלטי האזהרה).
לקראת אחה"צ אנו פוגשים יותר ויותר מטיילי יום הנופשים לאורך הנהר. בשעות הערב המוקדמות אנו מגיעים לרכב ומשם אנו נוסעים מרחק קצר לאכסניה פשוטה ב-Nerin לאירגון הציוד ושיפור ההופעה לקראת הטיסה מחר חזרה הביתה.
יום 11. היום האחרון. התלבטנו אם להקדיש את היום לקניות, לאתרים היסטוריים, לארכיטקטורה של גאודי בברצלונה או להמשיך בטיולים רגליים. הוחלט על האופציה האחרונה. בחצי היום שנותר נסענו ל- Vall de Pineta. העיירה המרכזית בעמק היא Bielsa. ממנה ממשיכים בכביש קילומטרים בודדים עד לחניון הרכב. משם מסלולי הליכה יפים ומגוונים, קצרים וארוכים. בתנאי ראות טובה רואים את פסגת הפרדידו ממזרח. שביל יפה יורד לאורך מפלי נהר Rio Cinca. המים חותרים בסלע האדום כדם. השביל מעגלי ואיתו חזרנו לאחר כ-3 שעות לחניון הרכב.
זהו. נגמר. נוסעים לשדה התעופה בברצלונה ובטיסת לילה מאוחרת חוזרים הביתה.
טיפים
שפה- רוב המטיילים באזור הם ספרדים. (מיעוטם צרפתים). רוב הספרדים אינם שולטים באנגלית, ולכן רצוי ללמוד מלים בסיסיות. באזור קאטאלוניה השפה הראשונה (גם בשילוט) היא קאטאלנית והיא רק דומה לספרדית. גם בשמות היישובים יש הבדל באיות ובהגיה.
מזג אויר- הפכפך. ראה הערה ביום 2.
מפות- באיכות מעולה. טופוגרפיות וכלליות. להשיג (4-10 יורו) בכל חנויות המטיילים ובדוכני האינפורמציה. אנחנו הישראלים מרגישים טוב בלהחזיק מפה תוך כדי ניווט, למרות שהשבילים מסומנים והכיוונים ברורים. כמעט שלא ראינו מטיילים שמחזיקים מפה !
ציוד מיוחד-
קרמפונ`ס- חובה במסלולי הקרח! גרזיני קרח לא הורגשו כנחוצים (בפרט אם יש מוטות הליכה) אך הם מושכרים עם הקרמפונ`ס כ"חבילה" וייתכן כי הם מיועדים למצב חירום (לבלימת גלישה "לא יזומה").
מוטות הליכה- חוץ מהישראלים המצ`ואיסטים, כולם, כולל מקצועני הליכה, משתמשים בהם (ולפחות באחד). הם יודעים ללכת, יש להם כושר גופני מצויין ומודעות להליכה. מוט הליכה בתפעול נכון מקטין משמעותית את העומס על שרירי הרגליים ועל המפרקים, ובמדרונות תלולים וחלקלקים אף ימנע תאונות. מי שמנסה לא יבין כיצד אפשר בלי. למעוניינים: כדאי לקנות בחו"ל. בארץ הרבה יותר יקר.
ביגוד חם- למי שרגיש לקור זה ציוד חובה באזורי ההר בעיקר בערבים. לקשוחים נדרש ביגוד מתאים לפחות לפסגות הגבוהות ולעצירות המנוחה כאשר הגב רטוב מזיעה והרוח מקפיאה אותו.
תחבורה- מי שזמנו בידו יכול להתנייד בתחבורה ציבורית או בטרמפים. למי שזמנו קצוב ויקר (כמונו) רצוי לשכור רכב החוסך זמן במעבר מאזור לאזור, ומאפשר לאחסן חפצים עודפים. (תמיד קיים גם סיכון של פריצה, אם כי באזורים הכפריים זה לא נראה סביר, עדיף לא להשאיר חפצי ערך גלויים במכונית).
שעות אור - אוגוסט: אור ראשון בערך ב-06:30 אחרון - בערך ב-21:30 .
Refugio- (מילולית: מחסה,מפלט) בפועל אלו אכסניות בתשלום ברמה בסיסית כזו או אחרת, המופעלות ע"י ארגון ארצי. יש להזמין מקומות מראש, בעונות השיא ובאתרים המיוחדים - הרבה זמן מראש. פרטים באתר: www.refugiosyalbergues.com
פארקים ושמורות- אין תשלום בכניסה. חייבים להשאיר את הרכב הפרטי בחניון, ולהגיע לתוך הפארק בהסעה מאורגנת בתשלום. בהתחלה זה נראה מגוחך ומיותר, אך בעצם זה מונע את הבלגן הישראלי הידוע בכל אתר תיירות בארץ. מגבלות בשמורות - חוץ מללכת וליהנות מהטבע כמעט הכל אסור! לינה מחוץ ל- Refugio, הבערת אש, רחצה בנחלים וכל פגיעה בטבע ובמטיילים האחרים (כן, גם מוסיקה רועשת!) ישנו פיקוח והקנסות גבוהים. ב-Aiguestortes אמנם לא ראינו פקחים, אך ב Ordesa היה פיקוח קפדני.
ולסיום, איכות סביבה ואנוש- בכל ימי הטיול ראינו מטיילים רבים , חניוני קמפינג נרחבים ואתרי טבע ונוף מדהימים- הכל שקט מאד, נקי להפליא , אדיב ומנומס. הלוואי עלינו.
השתתפו: דב, יחזקאל, אבשלום וישראל
כתב: ישראל אלידע
צילם: אבשלום אלידע
לתגובות , הערות / הארות ועוד:
[email protected]
או: [email protected]
אתרי אינטרנט למידע נוסף:
www.classic.mountainzone.com/hike/ordesa
www.onedayhikes.com/PrintFriendlyHikes.asp
www.ribagorca.com/angles/aiguestortes/itinerarios.htm
http://www.telemark-pyrenees.com/pyrenees_guide_trekking.htm
לתחילת הכתבה
