הסטריאוטיפים השכיחים של ההולנדי המצוי מציגים אותו בקבקבי עץ צבעוניים ליד טחנת רוח עתיקה, או בקופי-שופ מעושן באמסטרדם. למען האמת, מעט מאוד הולנדים יזהו את עצמם באחת משתי האפשרויות הללו. הולנד, מעבר לאטרקציות התיירים האינסופיות, היא גם מדינה עם תרבות מרתקת ואורח חיים ייחודי ומעורר קנאה.
חיה ותן לחיות: זהו מוטיב מרכזי באורח החיים בהולנד, בשונה כמובן מתרבות ההתערבות וה"ביחד" הקיימת בישראל. המושג "חבר`ה" לא קיים כאן: אנשים זרים לא פונים זה אל זה ברחוב או בתחבורה הציבורית בשאלות; ברכבת, כולם ינסו למצוא לעצמם מקום בספסל ריק (ולא ישבו ליד מישהו); המשפחה נתפסת כמוסד פרטי וסגור, ולכן נדיר מאוד לקבל הזמנה מהולנדי לארוחת ערב או משהו דומה (וגם אם הם כבר מזמינים, לרוב זה לא לארוחה. אוכל הם מגישים לחברים ממש קרובים). למרות התדמית הקרה הזאת, חשוב לציין כי ההולנדים הם עם סימפטי ולבבי ביותר! נשמע קצת מנוגד לאחר שרשרת ההרגלים שתוארה כאן, אבל ברגע שתפנו לעובר אורח עם שאלה או בקשה, אין ספק שתזכו ליחס חיובי ומחויך. נסו בעצמכם. בנוסף, כפי שוודאי תבחינו באמסטרדם, מוטיב ה"חיה ותן לחיות" מתבטא גם בפתיחות העצומה לכל מה שנחשב "אחר": הומוסקסואלים, לסביות, זוגיות בין-גזעית, זנות וכדומה. החברה ההולנדית פתוחה, ליברלית וסובלנית, עד כדי כך ששאר העולם פתאום נראה מיושן ומקובע.
הבדלי מעמדות קטנים: הממשלה בהולנד עושה הכל כדי למזער פערים כלכליים במדינה. מערכת המס המתקדמת מחייבת את אלו המרוויחים סכומים גבוהים לשלם הרבה יותר מיסים לעומת האחרים. בנוסף, החצנה של מעמד חברתי/כלכלי לא מקובלת בהולנד. אם קבוצה של חברים יושבת לאכול במסעדה, החשבון בדרך כלל יתחלק בין כולם באופן מיידי. בגדול, ולמרות התחזקות הקפיטליזם, המגמה התרבותית היא לפחות לנסות ולשמור על רעיון "כולם שווים".
טחנות הרוח: בעבר, מעל ל-10,000 טחנות רוח פעלו בהולנד ושימשו לאספקת מים ולטחינת דגן, והכל בעזרת אנרגיה שלא מזהמת את הסביבה. רק כ-1000 טחנות שרדו, מהן קרוב ל-200 שעדיין פעילות (ובדרך כלל לצורכי תיירות ונוסטלגיה). הריכוז המרשים ביותר של תחנות רוח נמצא ב- Kinderdijk ליד רוטרדם, שם ניצבות 19 מהן להנאת המבקרים.
פרח הצבעוני (Tulip): פרח הצבעוני, למרות שהפך לאחד האייקונים המרכזיים בתרבות ההולנדית (כולל אינספור גלויות תיירים עם תמונות שלו, חולצות עם הדפסי פרחים וכדומה), הגיע בכלל מטורקיה! הבוטנאי האוסטרי קרלוס קלוסיוס הביא להולנד את זרעי פרח הצבעוני מטורקיה במאה ה-17. בימים ההם, הפרח היה כה יקר ולכן נקנה אך ורק על ידי העשירים. המקום המרשים ביותר לצפות בשדות מלאי צבעונים הם גני הקוקנהוף, שפתוחים אך ורק בעונת האביב (בדרך כלל אמצע מרץ עד אמצע מאי). אל תשכחו מצלמות.
המטבח ההולנדי: כפי שתיעד בציוריו וינסנט ואן-גוך (שאת המוזיאון על שמו באמסטרדם אסור להחמיץ), ארוחת הערב המסורתית בהולנד מורכבת מבשר, תפוחי אדמה וירקות מבושלים. חובבי האוכל המסורתי לא משתמשים בתבלינים חריפים מדי ונוטים לצקת רוטב כמעט על כל דבר בצלחת. בשנים האחרונות חדרו למדינה השפעות קולינריות מרחבי העולם, ובעיקר על ידי המהגרים הרבים מאסיה ואפריקה, אותם מקבלים ההולנדים (ובעיקר הצעירים) בשמחה. הנה כמה מהמאכלים המסורתיים יותר, אם יתחשק לכם להזמין משהו אותנטי במקום ההמבורגר והצ`יפס:
- Poffertjes: פנקייקים קטנים ועליהם כמות מסחרית של אבקת סוכר. מתוק ביותר, משמין ביותר. נמכרים בדוכנים שונים ברחובות.
- Stamppot: ארוחה עממית הכוללת נקניקיה עסיסית ומעושנת, פירה ומבחר ירקות מבושלים. לאכול כמו פעם.
- Pea Soup: מרק שהוא ארוחה שלמה לכל דבר ועניין, וכולל נתחי בייקון ונקניקיות יחד עם ירקות חורף טריים.
- Drop: סוכריות ליקריש במבחר צבעים, גדלים וטעמים, מאוד פופולריות בהולנד. יש הטוענים כי יש לסוכריות השפעה ממכרת, אם נצרכות בכמויות גדולות ובאופן קבוע (ואולי בדיוק בגלל זה הן כה פופולריות).
קבקבי העץ: עוד אייקון מפורסם בתרבות ההולנדית, ופריט חובה במזוודותיהם של תיירים רבים. קבקבי העץ המסורתיים והצבעוניים הצליחו לשרוד במשך שנים רבות, ועד היום ממשיכים לנעול אותן באזורים כפריים ובחוות בזכות היותן נעלי עבודה בטוחות וחזקות. אם לא תסתפקו בדוכני המזכרות שקורסים מרוב קבקבי עץ בגדלים ומחירים שונים, ותרצו ללמוד מעט על ההיסטוריה של הסמל הזה, בואו לביקור במוזיאון ה- Klompen המפורסם.
קבוצת הכדורגל אייאקס: אייאקס אמסטרדם (Ajax Amsterdam) היא שגרירת הספורט הבולטת ביותר של הולנד, ואחת מקבוצות הכדורגל האהובות ביותר במדינה ובאירופה כולה. הקבוצה, שהיא למעשה מועדון כדורגל, נוסדה ב-18 במרץ 1900 ומאז רשמה לעצמה היסטוריה עשירה בניצחונות ופרסים. בשנת 1996 עברה הקבוצה לשחק באצטדיון מודרני ויפהפה (Amsterdam Arena), שנבנה עבורה בפינה הדרום-מזרחית של העיר. מה שאולי מעניין יותר מכל בנוגע לאייאקס הם השורשים היהודיים של הקבוצה, אשר הביאו את האוהדים להשתמש בסמלים יהודים וישראלים במהלך משחקים. דגלי ישראל וסמלי מגן-דוד הם לא חזיון תעתועים במשחק של אייאקס, וכך גם סמלים ומסרים אנטישמיים -; ממחנה האוהדים האחר.
