ונציה
נחתנו במלפנסה ביום רביעי בשעה 11 בבוקר, אספנו את המזוודות (לא לשכוח מטבע של 1 יורו לעגלה) ולקחנו את הרכב. לאחר שהילדים חנכו את מריבתם הראשונה על אדמת איטליה, במושב האחורי ברכב, אפשר היה לצאת לדרך. היעד היה ונציה. מהיכרות עם ילדינו, ידענו ששלוש שעות הנסיעה עד למלון ליד ונציה תנוצלנה לשינה ואגירת כוחות וכך היה. התחלנו את הטיול.
הגענו לונציה ביומנו הראשון באיטליה בשעות אחר הצהריים. העיר לא הייתה עמוסה בכלל בתיירים ופשוט טיילנו שעות ברגל, בסמטאות ובין התעלות, לחוש אותה. עברנו דרך גשר ריאלטו (Ponte Di Rialto) והילדים רצו אחרי היונים בכיכר סאן מרקו. ראינו מבחוץ את מגדלי הפעמונים והשעון, בזיליקת סאן מרקו וארמון הדוג`ים. ראינו את גשר האנחות ואת עשרות הגונדולות המשייטות להן, בעיקר בתעלות הקטנות הצדדיות. נכנסנו לחנויות של יוצרי מסכות לראותם בפעולה. ושוב, טיילנו בסמטאות ונציה עד שעת לילה מאוחרת מאוד. עונג גדול!
למחרת, הגענו לונציה ברכבת מהמלון בסביבות השעה 11 בבוקר. מיד עם צאתנו מתחנת הרכבת סנטה לוצ`יה, שבחזיתה נמצאת התעלה הגדולה (Grande Canal), רכשנו כרטיסים לסירות האוטובוס (Vaporeto) בקופות שעל שפת התעלה. מאחר וידענו שברצוננו לשוט גם לכיוון האיים מוראנו ובוראנו, רכשנו כרטיס ל- 12 שעות, שעולה 14 יורו (משתלם יותר כלכלית בהשוואה לרכישת כרטיס בודד במחיר 6.5 יורו לשייט). המחיר זהה לילד קטן ולמבוגר, כך ששילמנו 70 יורו לחמישה כרטיסים. לוקח מספר דקות להבין את מערכת הקווים של המעבורות, איזה קו שט לאן ומתי. שאלו במודיעין ובקופות, זה חוסך זמן ועצבים. בכל מקרה, קו מס` 1 הוא קו מאסף שעוצר בכל תחנה ולכן, איטי מאוד ולא מומלץ כשממהרים (שטנו בו כאשר רצינו לנוח). להלן אתר עם מידע על מחירי קווי שיט: www.actv.it
שטנו לאי מוראנו בקו ששמו DM וירדנו בתחנה שליד מוזיאון הזכוכית (Murano Museo DX). השיט ארך כ- 25 דקות והיה חוויה נעימה. מטרת הביקור העיקרית באי היתה לצפות במנפחי זכוכיות ובתהליך יצור הזכוכית. כשהגענו לאי, שוטטנו קצת בין הסמטאות השקטות. יפה ושקט שם. קירות הבתים צבועים בצבעים עזים ומגוונים והמראה יפה. תכננו להיכנס למוזיאון הזכוכית, אך לאחר שהבנו כי במוזיאון יש רק מוצגי זכוכית מתקופות שונות ואין סדנאות יצור זכוכית, ויתרנו והחלטנו לחפש סדנאות כאלו שפתוחות לתיירים (כניסה למוזיאון: 5.5 יורו למבוגר, 3 יורו לילד מגיל 6). הבנות בקבלה של המוזיאון היפנו אותנו לשתי סדנאות כאלו. הקרובה שבהן נמצאת ממש ממול למוזיאון, בצידה השני של התעלה. צמוד לאחת מחנויות הזכוכית יש סדנא פתוחה לתיירים ושם ניתן לצפות בתהליך ניפוח וייצור הזכוכית. בהחלט מיצג מרשים ומרתק, הן למבוגרים והן לילדים. כאשר צופים בכל מוצרי הזכוכית הדקורטיביים והצבעוניים המוצגים למכירה ורואים כיצד הם נוצרים מול עינינו, אין ספק שזה מדהים. שווה להגיע ולצפות בזה.
לאחר חצי שעה בסדנא, יצאנו והבנו שדי מיצינו את האי. מעבר לסדנאות הזכוכית ולשיטוט קל בסמטאות הסמוכות, אין יותר מדי מה לעשות שם. לאחר חשיבה מחודשת, החלטנו לוותר על שייט נוסף של כחצי שעה לאי בוראנו וחזרנו בגעגועים ובשמחה לסמטאות ונציה. הפעם, תכננו להיכנס לכל האתרים שערב לפני כן ראינו מבחוץ בכיכר סאן מרקו, ובעיקר לסייר בבזיליקת סאן מרקו ולתצפת על הנוף ממרומי מגדל הפעמונים (Campanile di San Marco). הכניסה עלתה לנו 32 יורו (רק תצפית ללא סיור מודרך או מוקלט). המעלית העלתה אותנו תוך שניות למרומי המגדל והנוף משם עוצר נשימה. כל ונציה על אייה הרבים פרושים מתחת. למרות שהיינו שם רק חצי שעה, העונג היה גדול. את התיקים יש להשאיר בקבלה, בקומת הכניסה.
בזיליקת סאן מרקו (Basilica di San Marco): הכניסה אומנם חופשית וללא תשלום, אולם יש להקפיד על לבוש הולם ואסור להיכנס עם תיקים. כשהגענו, חצי שעה לפני הסגירה לא היה כלל תור. הבזיליקה מאוד מרשימה ביופייה החיצוני עם הפסלים והפסיפסים ובעיצוב הפנים שלה. הסיור עצמו די קצר (5 עד 10 דקות) אך איכותי מבחינת החוויה הוויזואלית מאחר והבזיליקה פשוט מדהימה מבפנים, כל חלל המבנה מלא בציורים, פסיפסים ועיטורים צבעוניים ויפים עם סצנות מהתנ"ך. עמודי השיש הפנימיים מרשימים מאוד. ויתרנו על סיור פנימי בארמון הדוג`ים והתיישבנו לנו לנוח בכיכר סאן מרקו.
מחירי דברי הזכוכית השונים (צלוחיות צבעוניות, סוכריות מזכוכית, תליונים) והמזכרות התיירותיות הקטנות, כמו גם מחירי מסכות, זולים יותר בונציה מאשר במוראנו. לכן, בערב האחרון, כחלק מהשיטוטים בסמטאות קנינו גם מזכרות ומתנות קטנות במספר חנויות באזור של קמפלו סאן פולו בונציה. החנויות נסגרות בערך בשעה שבע, שבע וחצי.
עצרנו בפיצריה מצוינת בוונציה - Da Sandro. בין היתר, יש להם תפריט קבוע (Fixed Menu) במחיר 17 יורו לסועד, הכולל גריסיני ולחמניות, מנה ראשונה (לזניה, פסטה בולונז, פיצה, מרק וכדומה), מנה עיקרית (סטייק, שניצל, עוף וכדומה), תוספות (צ`יפס, אורז או סלט) ושתיה (התפריט כולל יין או שתיה קלה). המחיר בתפריט הקבוע כולל כבר קופרטו. דיל בהחלט משתלם. האוכל טעים מאוד, המנות גדולות, השירות ביתי וחייכני והאווירה חמימה. במידה ומזמינים מנות מהתפריט הרגיל ולא מהקבוע, דמי השולחן עומדים על 2 יורו. כתובת: San Polo 1473, Campiello Dei Meloni באזור Campo San Polo. טלפון: 0415234894. מכיוון גשר ריאלטו הולכים ישר ואז פונים שמאלה לרחוב Vecchia S. Giovanni. ממשיכים ללכת ובסוף יש כיכר ואלכסונית לו, סמטה שנקראת Celle Di Mezzo ומשם לקמפיליאנו דה מלוני (פחות מסובך מכפי שנראה, אם מסתבכים, תשאלו מישהו מקומי).
לעומתה, מסעדה לא מומלצת בוונציה: מסעדת Alla Rivetta Da Lino הוכתרה על ידינו כנפילה של הטיול. במבט ראשון נראתה מסעדה קטנה ומלאה וקיבלו אותנו בחביבות. רק כשישבנו, קלטנו שכל השולחנות היו מאוכלסים בקבוצות תיירים. הזמנו מספר מנות שטעמן היה בינוני ומטה. ההפתעה הגיעה עם החשבון, כשגילינו שבנוסף ל- 7.5 יורו קופרטו, גבו גם 7 יורו דמי שירות (מתוך 65.5 יורו, 14.5 יורו הלכו על דמי שולחן ושירות). פטנט רשום שלהם. מילא הכסף, אבל גם מהאוכל לא ממש נהנינו. בקיצור, חוויה לא מוצלחת.
גלידריה מומלצת בוונציה: גלידריית Majer ברחוב S. Polo 2307 (טלפון: 041722873) -; גלידות מצוינות במבחר טעמים ובמחירים זולים יחסית לוונציה (כדור - 1.5 יורו, שני כדורים - 2.5 יורו, כוס אספרסו - 1.8 יורו). שירות ידידותי וסבלני מאוד, בייחוד לילדים שאוהבים לנסות טעימה או שתיים לפני ההזמנה (יש גלידריות שלא מאפשרות טעימות בכלל). גלידריה מעוצבת שבחלקה הפנימי מוכרים יינות איכותיים, השוכבים שם במקררי יין או ניצבים במארזים על מעמדים יפים.
לתחילת הכתבה
ורונה
במהלך הנסיעה מוונציה לחווה החקלאית שבה שהינו בארבעת הימים הבאים, עצרנו לביקור של מספר שעות בורונה המקסימה. כשביקרנו, ירד גשם ולכן, התמקדנו רק במרכז העיר. ורונה מאוד יפה ולדעתנו, שווה בהחלט ביקור של חצי יום או לפחות 3 עד 4 שעות טיול נטו. נשמח לחזור אליה בעתיד משום שהרגשנו שרק טעמנו ממנה. אהבנו מאוד.
למרות שלאורך כל הכביש שמוביל לכיוון מרכז העיר יש שילוט שמפנה לחניון המקורה של הארנה, החלטנו עקב הגשם לחנות קרוב ככל הניתן לכיכר המרכזית - Piazza Bra ולארנה. ואכן, מצאנו ללא כל בעיה חניה ליד המדרכה ממש ממול הארנה והכיכר. החניה מוגבלת לשעתיים והמחיר לכל שעת חניה הינו 1.5 יורו. מאחר והחניה הייתה קרובה, ניגשתי אחרי שעתיים ופשוט הארכתי את החניה בתשלום לעוד שעתיים.
התחלנו את הסיור מהכיכר המרכזית ומהארנה. האמת שתכננו לבקר בתוך הארנה, אולם בדיוק כשהגענו, הארנה היתה סגורה לשעתיים עקב אסיפת עובדים... (מחיר הכניסה הינו 4 יורו). לכן, טיילנו לאורך מדרחוב Mazzini היפה, מפיאצה Bra לכיוון רחוב קאפלו והמרפסת של יוליה. המדרחוב מאוד יפה ומשדר רמת חיים גבוהה, בעיצוב הבוטיקים וחנויות הביגוד וההנעלה האלגנטיות והיוקרתיות. במדרחוב הזה, אכלנו את הגלידות הכי טעימות באיטליה לטעמנו, בשתי גלידריות שונות, הנמצאות פחות או יותר אחת מול השניה וממוקמות בחלק שקרוב יותר לפיאצה ברה מאשר לרחוב קאמפלו.
המרפסת של יוליה מאוד מתויירת וצפופה ומעבר לגימיק של ליטוף השד הימני (כן, כולנו רוצים הצלחה בחיי האהבה, אז כולנו ליטפנו) ולסיפור לילדים על רומיאו ויוליה, המקום די סתמי. ביקור של חמש דקות ולא יותר. משם, חזרנו לאורך רחוב קאמפלו לכיוון של Piazza dell Erbe היפה ועתירת הדוכנים, הפסלים והמזרקה ושל כיכר Signori, שבמרכזה פסלו של דאנטה והיא מוקפת במבנים ובארמונות עתיקים ויפים מימי הבינים. משם, סתם טיילנו לנו להנאתנו בסמטאות ורונה היפות והתפעלנו מיופיה. הלכנו קצת לאורך הנהר וצפינו מרחוק בגשר Ponte Scaligero היפה. לצערנו, עקב הגשם שירד רוב הזמן, ויתרנו על הטיולים הרגליים שתכננו לכיוון המבצרים והגשרים שמעבר לנהר. כשחזרנו לכיכר Bra, הארנה כבר נפתחה אבל הגשם והרעב הטו את הכף וויתרנו על סיבוב בתוך האמפיתאטרון.
לתחילת הכתבה
בורגטו
לטעמנו, הכפר הכי יפה בכל הטיול. כפר שממש נמצא על המים (נהר המינצ`ו זורם בתוכו) ורק תמונות יכולות לתאר את יופיו הציורי. מאחר והחוה שבה ישנו נמצאת במרחק 3 דקות נסיעה מבורגטו (Borghetto), טיילנו שם פעמיים ואם היה לנו עוד זמן, היינו חוזרים שוב. הכל ירוק מסביב, פלגי מים בכל מקום, סמטאות עם בתים עתיקים וגלגלי מים גדולים לצידם, מספר חנויות (כולל חנות מדהימה של סבונים ודברי קטורת), בתי קפה ומסעדות ושביל לאורך ערוץ נהר המינצ`ו (Mincio).
הכפר קטן מאוד ולא ניתן לאורחים להיכנס עם רכב. יש מספר חניונים ללא תשלום בכניסה לכפר וחניונים בתשלום בתוך הכפר. מאחר ומדובר במרחק הליכה של 2 דקות, חנינו בחניון ללא תשלום בכניסה לכפר (אחרי שחוצים את הגשר העתיק מוולג`יו סול מינצ`ו ופונים שמאלה). רק אחרי שמגיעים לשם, הולכים לאט וניצבים על הגשרון שבכפר, מרגישים את האווירה. אם לא מצאתם אותו במפה (וזה קורה), הוא ממש מתחת לכפר Vallegio Sul Mincio (בוואלג`יו יש סופרמרקט גדול וזול).
מסעדה מומלצת בבורגטו: Antica Locanda Mincio - מסעדה מומלצת ויפה מאוד בכפר המדהים בורגטו עם אוכל מצוין. הכל שם משדר יוקרה: האווירה המכובדת אך לא מלחיצה, עיצוב הפנים המרשים, הקירות עם התבליטים המצוירים, תקרת העץ, השולחנות והמבנה העתיק עצמו. לשמחתנו, המלצרים היו מאוד ידידותיים לילדים. זה בהחלט המקום לארוחת ערב רצינית בת מספר מנות ולא לנשנוש מהיר. כל מה שהזמנו היה טעים מאוד. למרות שהקופרטו עמד על 2 יורו לסועד, במסעדה הספציפית הזו, קיבלנו זאת בהבנה ואף בהצדקה. האמת שממילא החשבון נע סביב 100 יורו (אכלנו שם היטב, כולל מנות פסטה ומנות בשריות ותוספות ושתיה), אז ממילא היינו משאירים סכום דומה כטיפ. אם אתם מגיעים לבורגטו ויש לכם שעה-שעתיים פנויות, תתרווחו ותסעדו. המסעדה נמצאת במרכז הכפר הקטנטן, כך שאין כל בעיה למצוא אותה. הכתובת היא: Via Buonarroti 12, Borghetto. Antica Locanda Mincio. טלפון: 0457950059
לתחילת הכתבה
מונטה באלדו וגרדה לנד
הביקור במונטה באלדו והעליה לשם ברכבל היו אחד משיאי הטיול שלנו. כיף ענק, כמעט על גג העולם. טיול מומלץ מאוד! עלינו עם הרכבל עד לתחנה העליונה. מחליפים רכבל בתחנה האמצעית, וכשנמצאים ברכבל העגול, הוא מסתובב על צירו, כך שיש זווית ראיה של 360 מעלות. כשהיינו על ההר, הייתה ראות טובה מאוד, אולם עם הזמן כיסו אותנו פה ושם עננים. וזו הרגשה מדהימה ללכת בתוך ענן.
יש מחיר מיוחד למשפחות וזה עלה לנו 50 יורו לכרטיס הלוך ושוב עד לתחנה העליונה (34 יורו להורים, 16 יורו לעמרי ועמית ואילו עידו, שעדיין לא בן חמש, נכנס בחינם). מחיר רגיל היה עולה לנו 78 יורו ואילו מחיר מוזל אחרי השעה 16:00 היה עולה לנו 67.5 יורו, כך שהמחיר למשפחה הוא המשתלם ביותר.הרכבל יוצא מהתחנה התחתונה במלצ`סינה כל חצי שעה (00:00, 00:30). בחזור, הוא יוצא גם כל חצי שעה (00:15, 00:45). בקיץ, הרכבל עובד משמונה בבוקר ועד 19:00. טלפון: 045 7400206.
חניה: נכנסנו לחניון התת קרקעי שמתחת לבניין הרכבל. שילמנו 5.5 יורו והיינו שם מספר שעות. מאוד נוח ולא יקר במיוחד.
מאלצ`סינה היא עיירה מאוד ציורית ושווה להקדיש לה קצת זמן לפני או אחרי הטיול למונטה באלדו.
ארוחת האבירים (Medieval Times): נמצא במתחם Canevaworld דרומית ללאציזה ולא רחוק מפארק גרדה לנד. יש שילוט מאוד ברור לגבי Canevaworld. מחיר כניסה: 96 יורו (26 לכל הורה ולעמרי בן ה- 12, 18 יורו לעמית בת השמונה ועידו נכנס בחינם). חניה 3 יורו. שעות מופע: בכל ערב יש מופע בשעה 19:00. במוצ"ש יש שני מופעים, בשעה 19:00 ובשעה 21:30. טלפון לבירורים ולהזמנות מקום: 0456969777. אתר אינטרנט: www.canevaworld.it
בעת תכנון הטיול בארץ, התלבטנו האם להגיע במוצ"ש או בערב יום ראשון עקב הצפיפות. פנינו אליהם בשאלה באמצעות האימייל והם חזרו אלינו די במהירות עם המלצה להגיע בערב יום ראשון ולא במוצ"ש. ואכן, לא היה צפוף בכלל כשהגענו. זהו מופע חווייתי ומסחרי לא זול עם גימיק חביב וארוחה משביעה כאשר המופע הינו באיטלקית והילדים לא ממש הבינו יותר מדי מה קורה, מעבר להבנה שבזירה מתחתנו מתנהל קרב בין ארבעה אבירים על לב הנסיכה.
הארוחה ניתנת תוך כדי המופע והיא משביעה: מרק ולחם, עוף וצ`יפס, גלידה או שטרודל לקינוח ושתיה ללא הפסקה (בירה/קולה/מים). החלוקה לארבע קבוצות משעשעת והרעש שייצרנו לעידוד אבירנו הכחול על ידי צלחות וכוסות ברזל וצעקות היה אימתני. מדובר בהוצאה כספית לא קטנה עבור מופע בינוני, אבל מאחר ואף פעם לא יודעים מה תרגישו באמת למרות כל ההמלצות והביקורות שקראתם לפני המופע, אני מניח שגם בדיעבד היינו נכנסים לארוחת האבירים (תחושת הפספוס).
פארק גרדה לנד (Gardaland) - רכשנו כרטיסים בקופות ולא היה תור בכלל. מחירי הכניסה לפארק יקרים מאוד. מבחינתם, אם עברת את גיל 10 תשלם מחיר מבוגר (32 יורו) ואם הנך צעיר מחמש אך גבוה ממטר, תשלם מחיר ילד (26 יורו). שילמנו 148 יורו עבור 3 כרטיסי מבוגר ושני כרטיסי ילדים. עוד 5 יורו לחניה. אתר האינטרנט שלהם www.gardaland.it.
הפארק גדול ועם המון מתקנים לילדים. למעט אולי מתקן אחד, בכל המתקנים שהיינו בהם, נכנסנו כולנו, כולל עידו הקטן. לא היה מצב שבגלל גילו או גובהו, הוא לא עשה מתקנים כלשהם (אני לא מדבר כמובן על רכבות ההרים לסוגיהן, אבל את יתר המתקנים, כולל סירות הקולוראדו והאבובים, עשינו כולנו ביחד). בכל מקרה, במפת הפארק רשומות מגבלות הגובה. מומלץ לכסות את מתקני הפארק בצורה שיטתית מאזור לאזור ולא לדלג ממתקן למתקן בקצוות הפארק השונים. אחרת, שורפים זמן ואנרגיות במעבר מחלק לחלק ואין יותר מדי צל (כובע הינו פריט חובה וכדאי להגיע עם בקבוקי מים רבים).
לאלה שעוסקים בהשוואות פארקי שעשועים: למרות שנהנו מאוד מגרדה לנד וממתקניו השונים, לדעתנו, אפטלינג שווה יותר לילדים קטנים ובכלל - איכותי ומגוון יותר, ירוק ויפה יותר, חווייתי יותר. היינו באפטלינג שלוש פעמים בשנים האחרונות ולדעתנו ולדעת הילדים, פארק אפטלינג מנצח בהשוואה. בכל מקרה, לדעתנו אין צורך ביותר מיום בילוי אחד בגרדה לנד.
לתחילת הכתבה
לאציזה
לאחר בילוי של יום בגרדהלנד, נראה לנו הכי טבעי בעולם לאכול בלאציזה הסמוכה ולטייל בה לקראת ערב. יש חניה נוחה בתשלום (כשבאים מדרום, זה מצד שמאל של הכביש), ממש בצמוד לכניסה לחומות ולחלק התיירותי יותר של העיר, צמוד לנמל. למיטב זכרוני, התשלום הינו 1 יורו לשעה. שילמנו 1.7 יורו לשעה וחצי בערך כי הגענו לקראת שבע. עיירה חביבה מאוד ושווה בהחלט שיטוט של שעה-שעתיים באזור הטיילת המקסימה שלה, המבצר, הנמל הקטן וכיכר העירייה מוקפת המסעדות, הגלידריות וחנויות המזכרות. האזור לא עמוס בתיירים ונעים ללכת לאורך הטיילת ממש על המים, לשבת על ספסלי האבן מול האגם ולראות ברווזים במים. צריחי הכנסיות ומאחוריהן החומות בשילוב עם הנמל הקטן והציורי עם סירות הדיג הינו בהחלט מראה יפה. לכך יש להוסיף את הבתים הצבעוניים והיפים ואת הסמטאות הנעימות מסביב לכיכר Piazza V. Emanuele היפה. בגלל שמדובר בשטח גיאוגרפי קטן, הטיול בלאציזה חביב ונעים ולא מעייף.
מסעדה מומלצת בלאציזה: Ai Paradise. מסעדה-פיצריה נעימה וטובה עם חצר גדולה ומקורה. כשהגענו לשם, המקום היה מלא במקומיים ותיירים. מגוון המנות הרגיל. היה טעים וזול והשירות ידידותי ויעיל. אכלנו ושתינו היטב ושילמנו 40 יורו כולל הטיפ (אין שם קופרטו). נמצאת במתחם החומות, אבל קרובה יותר לחניה מאשר לטיילת. היה פשוט אחלה. כתובת: Via Porta Del Lion 7, Lazise. טלפון: 045-6470262
לתחילת הכתבה
סירמיונה ריבה דל גרדה
הגענו לסירמיונה בערב גשום. החנינו את הרכב סמוך מאוד לחומות. חצינו את הגשר מעל תעלת המים ונכנסנו לתוך החומות. עקב השעה המאוחרת ראינו רק מבחוץ את מצודת סקליג`רו. טיילנו עם מטריות ברחוב הראשי שנקרא ויטוריו עמנואלה והוא עמוס בחנויות, מסעדות וגלידריות ומשם, שוטטנו בסמטאות היפות ובכיכרות הקטנות. מקריאה בכל ספרי הטיולים שקראנו, עלה הרושם המוטעה כאילו סירמיונה היא עיירה קטנה מאוד, שכשנכנסים אליה, נוסעים קצת וישר מגיעים לחומות ולכניסה לעיר העתיקה. ולא כך הדבר - סירמיונה היא עיירה גדולה יחסית ונסענו די הרבה בתוך העיר עד שהגענו לאותו חלק קטן ותיירותי של אזור העיר העתיקה. נכון שיש שילוט לכיוון מרכז העיר, אבל קחו זאת בחשבון ואל תילחצו שלוקח זמן עד שנוסעים ומגיעים לחומות ואל תמהרו להיכנס לחניון עד שלא תראו בעיניים את החומות, אחרת תלכו הרבה.
הגענו לריבה דל גרדה בערב, לאחר יום ארוך בשולי הדולומיטים. טיילנו בטיילת הארוכה, במרכז העתיק על שלל סמטאותיו הצרות, במדרחוב היפה המוביל לכיכר המרכזית שעל שפת האגם וסביב המצודה. ההרים שמעל ריבה דל גרדה יוצרים אפקט מרשים כשנמצאים למטה על שפת האגם. כשהיינו, היה הפנינג ובמה מרכזית עם הופעות ומאוד נהנינו. עיירה נאה וחביבה. גם במקרה זה, אם נמצאים באזור, שווה להיכנס, אבל לא הייתי נוסע מדרום האגם במיוחד כדי לטייל בריבה, למרות יופייה.
מסעדה/ פיצריה מומלצת בריבה דל גרדה: La Leonessa - מסעדה ופיצריה חביבה מאוד, נטולת קופרטו, במדרחוב קטן שמוביל מהטיילת לכיכר המרכזית Piazza 3 Novembre. אכלנו שם ארוחת ערב טובה, כולל מנות שונות של פסטות ופיצות, שתיה לילדים, קנקן יין וגראפה ויצאנו ב- 45 יורו אחרי שהשארנו טיפ. מקום פשוט עם אוכל טעים, המון מקומיים ואוירה שמחה. אהבנו. כתובת: La Leonessa. Via Maffei ang. Via Concordia, 1. טלפון: 0464552777. יש חניה בשפע ברחובות הקטנים שליד הטיילת והמדרחוב (תשלום לפי שעה,יש מדחנים. 1 יורו לשעה).
לתחילת הכתבה
הדולמיטים
את "יום הטעימות" שלנו בדולומיטים התחלנו מאגם טובל באזור שמורת הטבע של רכס Brenta. לאחר אגם טובל נסענו דרך מדונה די קאמפיליו לכיוון שמורת עמק ג`נובה ( (Val di Genovaומפלי נארדיס. משם, ירדנו דרך פינזולו וטיונה לכיוון אגם לדרו. מאגם לדרו החביב נסענו לריבה דל גרדה. מדובר ביום טיול עם טבע מדהים ונוף עוצר נשימה. אין לנו ספק שאפשר להעביר בלי כל בעיה שבוע עמוס בטיולי טבע חווייתיים באזור הדולומיטים. למרות שמדובר ביום עם המון נסיעות בהרים ובכבישים פתלתלים, כל רגע היה שווה זאת. כהרגלנו, יצאנו מהחווה בדרום האגם רק בסביבות עשר בבוקר ומשם, תוך כשעתיים וקצת הגענו לאזור של אגם טובל. היכן שניתן, סעו באוטוסטרדות מכיוון שזה חוסך זמן רב. לריבה דל גרדה הגענו בסביבות שמונה ושם אכלנו ארוחת ערב וטיילנו בסמטאותיה ובאזור הטיילת. לחווה הגענו לקראת חצות אחרי יום מקסים בטבע וערב כיפי בריבה דל גרדה.
אגם טובל (Lago di Tovel) הינו אגם קטנטן ויפה מאוד מוקף בעצים וביערות ירוקים ממש על שפת המים. אגם קטן עם מים צלולים, שצמרות העצים מסביב משתקפות בתוכו. הכל ירוק ושקט. מדי פעם נתקלים בזוג מטיילים הולך לאיטו מסביב לאגם. לאחר מנוחה קלה על שפת האגם המדהים הזה, התחלנו להקיפו ברגל במסלול הליכה קל ויפה, צמוד למים ובין העצים. לאחר שעשינו כשליש מהדרך במסלול המעגלי,התחיל גשם והחלטנו לשוב. מקום מצוין לטיול בטבע ולפיקניק רגוע על שפת האגם.
הדרך מגרדה וצפונה לדולומיטים ובדולומיטים הינה טיול בפני עצמו: הכל ירוק ויפה, כפרים ציוריים על צלעות ההרים, ברקע פסגות ההרים שעדיין מושלגות. פלגי מים ומפלים קטנים זורמים בינות לסלעים. טבע בשפע. אין המון אנשים והכל פסטורלי. מאידך, אם תחפשו מסעדה או חנות פתוחה בשעת הצהריים לקנות מצרכי מזון או שתיה, תתקלו בבעיה רצינית.. כשמגיעים לחניה של האגם, יש בכביש שלט אין כניסה וחץ שמפנה ימינה לחניה. כשפונים ימינה לחנייה, לא רואים את האגם. יש אומנם שלטי עץ עם הסברים, אבל לא באנגלית. בקיצור, אחרי שחונים, יש לחזור לכביש וללכת ברגל מעבר לשלט האין כניסה. לאחר שתי דקות הליכה בעליה בכביש, בינות ליער, מתגלה לפתע האגם הקטן מצד שמאל.
לתחילת הכתבה
שמורת ואל די ג`נובה
הגענו לכפר Carisolo ומשם, לפי השילוט, פנינו ימינה ממרכז הכפר ואז שמאלה לתוך השביל שהוביל לשמורת ואל די ג`נובה (Val di Genova). הנוף שם מדהים ופראי. נכנסים קצת פנימה ואז נגלה המפל הראשון במלוא הודו, מפל נארדיס (Cascata di Nardis). מסביב ערוץ נהר שוצף, יערות, פרות באחו והרים גבוהים מסביב.
יש המון מסלולי הליכה בשמורה ונסענו מספר קילומטרים פנימה במקביל לנהר. נוף נהדר. מאחר ובאנו אחר הצהריים, לא היה לנו יותר מדי זמן לטיולי הליכה ולמעט עצירות וירידות תצפית מהרכב, את מרבית השמורה עשינו בנסיעה. רצוי להקדיש לביקור שעתים, שלוש ואף יותר כדי לטייל ברגל בנחת למפלים וביער. יש בית קפה ובהמשך גם מלון מסעדה.
לתחילת הכתבה
אגם מאג`ורה
מומלץ לבקר בשני האיים שבאגם ולהקדיש לפחות שעתיים לכל אי. בעינינו, שני האיים, הארמונות והגנים שעליהם היו יפהפיים ומרתקים והאמת, אהבנו יותר את איזולה מדרה שהגנים בו מטריפים ביופיים ופראים יותר מאלו "המצועצעים" שבאיזולה בלה.
ניתן לרכוש כרטיס משולב. לנו זה לא הסתדר מבחינת לוחות זמנים. מאחר והמלון שלנו בפלנזה היה בדיוק ליד רציף המעבורות, אז יום אחד שטנו לאיזולה בלה בשעות אחר הצהריים וביום אחר שטנו לאיזולה מדרה בשעות הבוקר. ייתכן שכלכלית זה פחות משתלם מכרטיס שיט משולב, אבל לא היינו מספיקים לטייל בשני האיים במועד שיכולנו. יתרה מכך, לעיתים, עקב זמני המעבורות, יצא לנו לראות קבוצות תיירים שעברו ממש "בריצה קלה" בין האיים והארמונות המדהימים שעליהם. מומלץ להקדיש מספיק זמן לכל אי, אחרת תהיו בלחץ לא לפספס את מועד היציאה של המעבורת. אתר אינטרנט: borromeoturismo
מחיר כניסה לארמון באיזולה בלה: שילמנו 32 יורו כניסה לארמון. ילד עד גיל 6 - חינם. ילד בגילאי 6 -; 15 משלם 5 יורו ומבוגר משלם 11 יורו. לכך יש להוסיף את מחיר השיט במעבורת מפלנזה שעלה לנו 35 יורו. כך שסך הכל שילמנו: 67 יורו.
מחיר כניסה לארמון באיזולה מדרה: במקרה הזה רכשנו ברציף המעבורת כרטיס שיט משולב עם כרטיס כניסה לארמון. הכרטיס המשולב עלה לכולנו 53.2 יורו (המחיר נמוך יותר גם כי השיט מפלנזה לאיזולה מדרה קצר יותר במרחק).
לתחילת הכתבה
שוויץ
הגענו בבוקר לעיר לוקארנו כשהיעד שלנו הוא קו הרכבת הייחודי Centovalli Line, היוצא מתחנת הרכבת במרכז לוקארנו. אתר אינטרנט: The Centovalli railway
מצאנו את תחנת הרכבת די בקלות לפי השילוט, החנינו את הרכב במגרש החניה הצמוד לתחנת הרכבת (חניה לפי שעות) וירדנו לתחנה. התחנה נמצאת במפלס תת קרקעי ולמעשה כוללת שני רציפים ועמדות אוטומטיות לממכר כרטיסים. אל תרכשו דרך המכשירים האוטומטיים, אלא צאו מהתחנה, חצו את הכביש וממול יש משרד מודיעין ומכירת כרטיסים של הרכבת. שם ניתן לרכוש כרטיסי הלוך ושוב מוזלים לילדים ולקבל מידע רלוונטי אחר.
שילמנו 69 פר"ש עבור כרטיסי הלוך ושוב לקו הצ`נטוואלי (זה קו מיוחד שנחשב לקו תיירותי יותר), מלוקארנו שבשוויץ עד לעיירה האיטלקית הקטנה Santa Maria Maggiore וחזרה ללוקארנו שבשוויץ. יש עוד תחנות לרכבת בהמשך לתוך איטליה, אולם אנו עשינו רק חלק מהמסלול מאחר ולא רצינו לשרוף יותר מדי שעות על נסיעה הלוך וחזור ברכבת. צמוד לתחנה יש סופרמרקט עם מחירים אטרקטיביים. רכשנו שתיה, דברי מאפה וחטיפים לנסיעה ברכבת. הרכבת נוסעת בין הרים, מעל גאיות וערוצי נחלים עם תחנות בכפרים ציוריים קטנים. לעיתים, מרגישים שנוסעים על סף התהום. רכבת הרים אמיתית. הנסיעה חביבה ורגועה והקרונות די ריקים, כך שניתן לשבת בנוחות עם הילדים. אם יש יותר זמן, כדאי אולי לרדת באחת התחנות המוקדמות יותר, לצאת למסלול הליכה קצר באזור ולשוב ברכבת.
בחרנו לעצור ולרדת בעיירה האיטלקית הציורית סנטה מריה מאג`ורה, שנראית כאילו נלקחה מסרטי מערבונים ישנים רק עם נוף שוויצרי ברקע. מתחנת הרכבת הקטנטנה צעדנו לכיוון כיכר הכפר בסמטאות הקטנות ועתיקות. הכפר היה די שומם. שוטטנו בנחת כחצי שעה בין הסמטאות והבתים והיה כיף. נזכרנו שאנו רעבים, רצינו פיצה מהירה לפני החזרה לרכבת ומצאנו מסעדה פתוחה. הבטנו בתפריט שבכניסה וכשראינו שיש קופרטו של 2.5 יורו לסועד נזכרנו שאנו בעצם שוב באיטליה ואז, בהברקה, התנצלנו שאנו ממהרים (מה שהיה נכון עובדתית) וביקשנו לקחת פיצה גדולה כטייק אוואי. שילמנו 4.5 יורו על הפיצה ושבנו לתחנת הרכבת. שם התיישבנו על הספסל ואכלנו את הפיצה הטעימה. שתינו אספרסו מצוין בקפה שבתחנה (1 יורו לכוס), הילדים קינחו בגלידה ועלינו לרכבת שבעים ושמחים. משם, חזרנו ללוקארנו שבשוויץ.
מלוקארנו נסענו צפונה לכיוון העיירה טנרו (Tenero) ושם באמצע הכפר יש שלט ופניה שמאלה לכיוון "Valle Verzasca". הכביש מתחיל להתפתל בעלייה והתחנה הראשונה והמדהימה היא "סכר ורזסקה" (Verzasca Dam). אי אפשר לפספס אותו מצד שמאל של הכביש ויש שם תחנת מידע וקיוסק. יורדים מהרכב לכיוון הסכר האימתני וכבר בדרך אליו מקבלים פחד גבהים. סכר בגובה 220 מטר שנראה כחומה בצורה, שלמעשה יוצרת אגם מלאכותי מאחוריה. מסכר זה קפץ ג`ימס בונד בסרט "Golden eye". הבנו שמדי פעם ניתן לצפות באנשים שקופצים בנג`י משם, אך כשהיינו, לא נראו אמיצים בסביבה.
משם, המשכנו בכביש היפה שנמשך פנימה בעמק, בין ההרים המדהימים שמסביב, כשמדי פעם נתקלים בכפרים ציוריים לצידי הדרך עם בתי אבן יפים (הזכיר לנו קצת את נפאל לפני 15 שנה). מסביב רואים את ההרים האימתניים שמדי פעם פורצים מהם מפלים מרשימים. פלגי מים ונחלים מכל עבר והכל ירוק. המשכנו בדרך הנוף היפה הזאת עד לגשר אבן מרשים מהמאה ה-17, הבנוי משתי קשתות על הנהר. שם הגשר: Ponte Dei Salti. מקום טוב לרדת שוב מהרכב, להצטלם על הגשר מכל זוית אפשרית ולטייל קצת בשבילי היער שמסביב. החלטנו להמשיך עם הכביש המדהים הזה בין כל הכפרים הקטנים והנוף עוצר הנשימה. המשכנו עם הכביש עד לסופו בכפר Sonogno. שם בכניסה לכפר, הכביש פשוט נגמר ולא ניתן להמשיך יותר. עשינו פרסה וחזרנו את כל הדרך המדהימה הזו עד לתחנתנו האחרונה בשוויץ באותו יום - Ascona.
החלטנו לסיים את יום הטיול בשוויץ בארוחת ערב בעיירה היפה אסקונה (Ascona). העיירה מרשימה, עם מדרחוב יפה עמוס מסעדות וחנויות, סמטאות ציוריות וטיילת נאה. באזור המדרחוב והטיילת יש חניונים בתשלום. נהנינו מאוד לטייל במדרחוב ובטיילת עמוסת המבקרים, כאשר בקצה הטיילת, בחלקה הצפוני, גילינו לשמחת הילדים גן שעשועים מדליק עם מתקנים מעוצבים (נדנדות, קרוסלות, מגלשות וכדומה) העשויים מחומרים ידידותיים לסביבה. היה מגניב. הגיע הזמן לארוחת ערב.
לתחילת הכתבה
סיום החלק השוויצרי
מסעדה מומלצת באסקונה: Grotto Baldoria. התרחקנו מספר סמטאות פנימה בשולי הטיילת והגענו למסעדה בחצר מבנה מוזר שהייתה די מלאה ונראתה פשוטה אך חמה. היה משהו נעים באוויר, אנשים ישבו בנחת סביב שולחנות בחצר ובחלק הפנימי של מבנה ישן עם מטבח פתוח ונראה שאיש אינו ממהר לשום מקום. החלטנו להיכנס וגילינו שיש תפריט קבוע עם מספר מנות. האוכל כפרי, ביתי וטוב. מנות פתיחה של לחם ונקניקים, פסטה ברוטב, פולנטה ונזיד בשר, סיבוב גבינות קשות ומסריחות ועוגה לקינוח. לזה הוספנו גם שתיה קלה, יין וגראפה. כל מספר דקות, המארח יצא מהמטבח עם קדירה ענקית, עבר בין השולחנות ומילא את הצלחות. החשבון היה סביר בהחלט לאור מה שאכלנו ושתינו: 100 פרנק"ש, כולל טיפ של 10% וזה בהחלט היה שווה את זה. לא מדובר במסעדה יפה והתפריט בה קבוע, אך היה טעים, משביע ובעיקר, בסגנון אחר. כתובת: Grotto Baldoria. Via S. Omobono 9, Ascona. טלפון: 0917913298
במהלך תכנון הטיול הייתה לנו דילמה רצינית האם לשהות ביומיים האחרונים של הטיול באגם מאג`ורה או באגם אורטה. בסופו של דבר ולאחר לבטים לא קלים, בחרנו באגם מאג`ורה בעיקר בגלל מיקומו המצוין של המלון בפלנזה וקרבתו לשוויץ. בדיעבד, אחרי שהות של חצי יום באגם אורטה ובעיירה העתיקה והמקסימה אורטה סאן ג`וליו, אנחנו מבינים שעשינו בשכל.
אגם אורטה הוא אגם מאוד יפה ולא גדול, שבמרכזו האי הקטנטן סאן ג`וליו. האגם יפה ושליו ואורטה סאן ג`וליו ציורית להפליא, אך למשפחה עם ילדים אין מה לשהות שם מספר לילות. ואכן, רוב התיירים שראינו בסמטאות ובבתי הקפה הרבים היו מבוגרים מאוד וללא ילדים. מעבר לכך, המלונות נראים ישנים ואין גישה עם רכב למרכז העיר, הסגור למכוניות. עוד חסרון: האגם מרוחק יותר מיתר האגמים והאטרקציות מבחינת זמן נסיעה. אני מניח שלסוף שבוע זוגי ורומנטי, אורטה סאן ג`וליו הינה אלטרנטיבה מדהימה, אך לא למשפחות עם ילדים. בנוסף, מבחינת טווחי גילאי מטיילים באגמים השונים, גרדה הוא "הצעיר ביותר" מבחינת ריבוי משפחות עם ילדים קטנים בעוד שבמאג`ורה ובאורטה אוכלוסיית המבקרים מבוגרת הרבה יותר. כמעט ולא ראינו משפחות מטיילות עם ילדים בשני אגמים אלה.
בר-גלידריה מומלץ באורטה סאן ג`וליו שבאגם אורטה: Antica Latteria -; גלידריה מצוינת עם שוקו מדהים במגוון טעמים ותוספות (שוקולטה מדהימה עם תפוז וקינמון), גלידות טעימות וקפה מצוין. שירות אדיב ומהיר. מחירים סבירים בהחלט. הגלידריה נמצאת קרוב לכיכר המרכזית של אורטה סן ג`וליו. כשחוזרים מהכיכר הראשית לכיוון החניה, הגלידריה נמצאת בצד שמאל של הסמטה. כתובת: Antica Latteria. Piazza Ragazzoni 7, Orta San Giulio.
באורטה סאן ג`וליו אל תחנו בחניות הפתוחות והמרוחקות שהתשלום שם הינו מראש, אלא תמשיכו בנהיגה ממש עד לכניסה לעיר העתיקה. יש שם חניה מקורה שהתשלום שם הינו לפי שעות. מאחר והיינו כבר עם המזוודות בתא המטען של הרכב, חיפשנו חניה מוגנת, שניתן היה להצמיד את גב הרכב לקיר. החניה באורטה עלתה לנו 6 יורו למספר שעות. תכננו לעלות להר הקדוש (Sacro Monte) אך במקום זה, הלכנו לאכול צהריים (בקצה הכיכר הדרומי מצאנו מסעדה חביבה עם ניוקי מצוין ואחלה לזניה) ואחר כך קינחנו בשוקולטות ובגלידות. חשבנו שיהיה נכון יותר לסיים את הטיול באיטליה עם משהו מתוק. משם, עם הטעם הטוב בפה, נסענו למלפנסה בדרכנו הביתה..
לתחילת הכתבה
לחוויות נוספות מהטיול המשפחתי, ליחצו כאן.
