חבל הטירול והדולומיטים - טיול פסטורלי בנופים קסומים

יוצאים משדה התעופה בורונה ופוגשים את המראות הנפלאים של חבל טירול, הרים מושלגים ובתים הצובעים את הנוף הנשקף מבעד למכונית, האלפים, הדולומיטים, הדרכים היפהפיות בין הכפרים הקטנים, נוף פסטורלי עם רשרוש המים של המפלים וגם התנהגות יפה בכבישים כשמסביב הכל פקוק.
חנוך תמרי
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: חבל הטירול והדולומיטים - טיול פסטורלי בנופים קסומים
© סיון

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-14/06/2021

  • הכניסה לאיטליה אפשרית לאזרחי האיחוד האירופאי ומספר מדינות מצומצם – כולל מישראל.
  • יש להגיש תוצאה שלילית בכניסה לאיטליה מה-48 שעות האחרונות ובמקרים מסויימים גם להכנס לבידוד ל- 14 יום.
  • לפני היציאה מישראל יש למלא ולשלוח טופס הצהרת נוסע ליציאה מישראל לינק .
  • לפני העליה למטוס יש למלא להדפיס ולקחת איתך טופס כניסה לרשויות האיטלקיות לינק
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.
  • התחבורה הציבורית פועלת.
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, תחת מגבלות.
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות.
  • ישנו עוצר לילי בין השעות 22:00-05:00.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

מורונה לאורטיסי

יצאנו משדה התעופה שבורונה על כביש SS12 צפונה לכיוון טרנטו, פנינו מזרחה על כביש S47, כשמשני צידי הדרך ניצבים הרי הדולומיטים המסותתים וביניהם אגמים קטנים הנחבאים בין ענפי העצים ומפלים, המוליכים את המים מההרים למטה. כביש S50 הוליך אותנו לקראת ערב לעיר בולאנו, בה התמקמנו במלון הניצב מעל עיקול נהר פיאבה ללינת לילה.

 את בוקר היום השני הקדשנו לפארק הדולומיטים היפהפה, הנמשך צפונה לאורך כביש S203 לצד רכס סולה . הפארק מציג את עוצמתם של ההרים המושלגים בחלקם ואת עוצמת המים, שעיצבו אותם בצורתם המיוחדת. ליד העיר Allegahe עצרנו לחופו של אגם מקסים, כאשר בתי העיר וההרים שמסביב משתקפים מתוך המים.דרכנו פנתה מערבה על כביש 641 לכיוון קנזאי, תוך כדי מעבר על צלעות הר המרמולדה - הגבוה ביותר באזור (3342 מטרים). בדרך, מזג האויר הופך לחורפי ממש, כולל שלג שבמספר מקומות כבר כיסה את הכביש. רצינו לעלות אל המרמולדה, אך עונת הסקי כבר נגמרה והרכבל לא עבד (אצלנו היו חוגגים על כמות כזו של שלג).

 בצידו השני של המרמולדה נמצא סכר, שאוגר את מי השלגים ובצמוד אליו נמצא אגם פדאיה הקפוא-; מחזה יפה בו נתקלנו מספר פעמים במהלך הדרך. על הסכר חונות מכוניות והאנשים גולשים על צלע ההר הסמוך. בתיה היפים של העיר קנזאי עשויים עץ ועל חלק מהקירות ישנם ציורים. המשכנו לכיוון אגם קארזה (Carezza), שאותו מצאנו קפוא ונחבא בין העצים. עלינו צפונה לכיוון כביש 242 וכאן היכה אותנו השלג במלוא כוחו ונערם על הכביש. פנינו מזרחה במטרה להגיע לקורברה, אך באמצע הדרך היה מחסום על הכביש ונאלצנו לחזור ללינה באזור. קצת קשה למצוא מקום לינה כשעונת הסקי נגמרה, אך בכניסה לעיר אורטיסי מצאנו מקום חמוד צמוד לנחל, שעליו נבנה גשר רעוע, עם בית קפה מתחת לחדר ופיצריה במרחק דקת הליכה.

לתחילת הכתבה

על דרום טירול

איזור דרום טירול היה בזמנו חלק מאוסטריה, בשנת 1918 הוא הועבר לשליטה איטלקית ולכן ניתן לשמוע באיזור את שתי השפות, כולל שילוט בדרכים. תחנות המידע אינן מאוישות בכל שעות היום, אך בכולן קיים מסך מחשב ובו פירסום מקומות לינה. בבוקר נסענו בעמק גרדנה מזרחה כשבעיר סלבה (Selva) עצרנו בחנות של חרש עץ המייצר בובות. עלינו למעבר סלה (2213) הנמצא בין המרמולדה ורכס סלה כשלצידי הדרך השלג נוצץ, כאילו הוא עטור יהלומים וראשי העצים נראים כשיחים קטנים. עברנו לכביש S48 דרך מעבר פורודי בגובה 2239 מטרים והגענו לקורטינה דה אמפצ`ו, בירת האזור, כשממש לפני הירידה ישנה תצפית נהדרת על כל העמק. עשינו סיבוב קצר לשחרור העצמות ופנינו צפונה על כביש S51 עד לדוביאקו. בדרך אנו עוברים את אגם דוביאקו וממנו ממשיכים מערבה ודרומה לכיוון אגם בראיס (Braies), הנמצא בסוף הכביש וההרים סוגרים עליו מכל עבר. כמו רובם גם הוא היה קפוא.

לתחילת הכתבה

רכסי האלפים

כאן מסתיים אזור הדולומיטים ואנו נעים על כביש s49 לכיוון לינז (Linez), שבאוסטריה וממנה מצפינים על 108 תוך כדי מעבר במנהרה באורך של 5300 מטרים. כאן מתחילים לראות את ההבדל בין הדולומיטים לאלפים. הדולומיטים ברובם נראים כאילו כל הר עומד בפני עצמו בעוד שהאלפים מורכבים מרכסים - רכסים. לאורך הדרך מלווה אותנו נופה המקסים של אוסטריה, שנראה כלקוח מתוך תמונה או פאזל. הצבע הירוק שולט ברוב המקומות, כשפסגות ומורדות ההרים מכוסים שלג והבתים מפוזרים פה ושם וצובעים את הרקע. דרכינו הובילה אותנו לצל אם זי והתמקמנו ללינה קרוב לאגם. יצאנו מצל אם זי דרומה לכיוון הסכרים שבקפרון, אך מיד אחרי אתר הסקי קיצטנהורן הדרך נחסמה. פנינו מערבה על כביש 168 לאורך נהר סלזאך ובעיירה וולד ביקרנו בחנות של חרש עץ הניצבת מימין לדרך. ראינו איך מגזע עץ רגיל אפשר לעשות כל מיני דמויות יפות. בתוך החנות עשרות עבודות עץ מהממות.

לתחילת הכתבה

מפלי קרימל, כבישים נופיים וכפרים

הגענו למפלי קרימל -; הגבוהים ביותר באירופה (380 מטרים). למפל יש שלושה חלקים: העליון והתחתון, 140 מטרים כל אחד והאמצעי 100 מטרים ובגלל העונה בה הגענו היינו רק אנחנו ועוד רכב אחד באתר, מה שאיפשר להגיע עם הרכב ממש קרוב למפל. את הדרך הקצרה עברנו בתוך החורשה כששלג על השביל. למרגלות המפל נעלם השלג ואבנים חשופות וחלקלקות מהוות את המסגרת למפל.

 טיפסנו על האבנים עד מעל הבריכה הקטנה שבתחתית המפל, כשהמים ניתזים לכל עבר. המפל מורכב משלושה חלקים וישנן מרפסות תצפית בדרך, אך לא ניתן היה לעלות למעלה, לא ברגל ולא ברכב. עלינו לכיוון מעבר גרלוס (7 יורו) בדרך יפה, כששלג רך יורד והעצים לצידה מכוסים בשלג, עצרנו במעלה לתצפית על מפלי קרימל מלמעלה. ממש לפני סיומו של כביש 168 נמצא הכפר הייזן (Hainzen) שמחניית בית הקפה, הנמצא באחד מפיתולי הדרך, רואים את כל העמק המהמם נפרש למטה. ליד בית הקפה ישנם שלושה גזעי עצים שעליהם מפוסלים פרצופים.

 דילוג קצר על כביש 169 מביא אותנו לכביש הנופי 181 הנמשך מעל אגם אכנזי והכפרים שלצידו. לחופו צמודה טיילת המקיפה אותו מסביב עליה ניתן לטייל רגלית. הערב מתקרב ואנו מתמקמים ללינה בפרבר של אינסברוק בשם רום. מכאן קפיצה לאינסברוק עצמה, בה ביקרנו בחנות הקריסטלים של סוורסקי המשתרעת על שלוש קומות עם מוצרים יפהפיים. יתר האתרים כבר היו סגורים ומה שנותר הוא לטייל ברחובות העיר ולראות את המבנים עם ציורי הקיר והשלטים שעליהם.

לתחילת הכתבה

דרך אלבוגן ואתרי סקי

פתחנו את היום בארוחת בוקר כשאנו צופים על עמק נהר האין הנמשך לאורך כל חבל טירול. נסענו בדרך אלבוגן היפה והצרה עד למטריי (Matrei) הצבעונית כשמצד אחד, צלע ההר מכוסה בשלג ועמק שטובאי שמתחת ירוק ומלבלב. נכנסנו לכביש 183 והמשכנו על כביש 182 עד למרגלות גשר אירופה, שהיה הגדול ביבשת עד השנה שעברה (192 מטרים). מכאן המשכנו לאורך נהר מלאח כשהכביש נחסם לעיתים לצורך שיפוצים. הגענו לאתר הסקי Kuhttai שהיה בתוך העננים ומיד אחריו נחסם הכביש לתנועה ואנו חזרנו על עקבותינו כדי להגיע לכביש 186, המחבר את אוסטריה ואיטליה דרך עמק אוצטל שבמזרח הטירול.

 את מפל שטויבן (150 מ`) ראינו מנקודת התצפית העליונה שליד הכפר Niederthal וניסינו להגיע למפל מהכפר, אך הדרך הייתה מושלגת ואפילו ברגל לא ניתן היה לעבור. בהמשך עצרנו בעיירה סולדן ללינת לילה, כשמחלון החדר רואים את מסלולי הסקי ואת פסגות ההרים הסובבים את העיר. כשיצאנו בבוקר, היה הרכב מכוסה בשכבת שלג דקה ונסיעה קצרה הביאה אותנו לאתר הסקי הוכקורגל שאחריו לא ניתן היה להמשיך בדרך. חזרנו צפונה ומערבה על כביש 171 לאורך נהר האין עד ללנדק וממנה פנינו דרומה על כביש 180 עד לפיצול עם כביש 185. בפיצול הכביש ניצב שלט האומר שכביש 180 סגור בגלל עבודות ולרגע חששנו. כיוון שכביש 185 ממשיך לכיוון שוויץ ומאריך מאוד את הדרך, אך ראינו שמספר רכבים נכנסו לכביש 180 ולא חזרו ולכן ניסינו גם אנו את מזלנו. הדרך הייתה חסומה מפעם לפעם לצורך עבודות תיקונים, אך העיכובים לא נמשכו זמן רב והגענו לסימון הגבול שבין אוסטריה ואיטליה.

לתחילת הכתבה

על כנסיה שקועה במים ומכוניות

ממש קרוב לגבול (מספר הכביש מתחלף ל - 40) נמצא אגם גדול בשם פסקאנסי (Pescansee), שהיה קפוא גם הוא ובתוכו רואים מגדל של כנסיה, שהייתה לפני כמאה שנה במרכז כפר, שכולו נמצא היום מתחת למים. לצד הכנסיה יש דגם של האגם עם סימון של כפרים נוספים שפעם היו לחופו וכעת נמצאים מתחתיו. ממראנו פנינו דרומה על כביש 238 הגולש על צלע ההר, כשנוף העמק נפרש למטה. זמננו התקצר ועלינו על האוטוסטרדה A22 קצת מצפון לטרנטו. האוטוסטרדה גם היא נמצאת בשיפוצים ושני טורים ארוכים משתרכים לאיטם, טור אחד של משאיות במסלול הימני וטור נוסף של רכבים פרטיים במסלול הימני. הפלא ופלא, אך אף אחד לא עובר בין המסלולים ומיד לאחר סיום קטע הכביש המשופץ, כל אחד לוחץ על דוושת הגז כדי להשלים את זמן העיכוב. את המסלול בניתי על פי סימון כבישים נופיים המסומנים בירוק במפות (1:150,000) תוך כדי התבססות על ספרי פספורט של זאב יפת וכמובן סיפורי גולשים באתר שלנו -; למטייל.

לתחילת הכתבה

טיפים לסיום

1. הטרמינל בורונה מחולק לשני בניינים, הבנין המזרחי הוא לטיסות נכנסות וביציאה ממנו ישנה תחנת אוטובוסים. משרדי חברות ההשכרה נמצאים במרחק של כ - 200 מטירם בצד שמאל. הבניין המערבי משמש לטיסות יוצאות.
2. ביציאה ממגרש החניה של חברות ההשכרה מגיעים לכיכר וממנה יוצאים ביציאה השניה, עד לפיצול לכיוון האוטוסטרדה A22 וכביש 212 (הכל משולט).
3. אור היום נמשך משעה 7 בבוקר ועד 8 בערב (תחילת אפריל).
4. על השלטים החומים לאורך הדרך רשומים שמות מעברי ההרים, הנהרות ואתרים נוספים. השילוט הוא באיטלקית ובגרמנית.
5. חשוב להצטייד במים ונשנושים לדרך. קפה אפשר לשתות בכל תחנת דלק.
6. מחיר שתיה קלה (פחית קולה) במסעדות הוא כ - 2.5 יורו, עדיף לשתות בירה.
7. בלשכות התיירות ניתן למצוא חוברות הסבר על האיזור הקרוב ויש מידע במחשב על מלונות וצימרים, גם כשהלשכות סגורות.
 8. הדלק באוסטריה זול יותר מבאיטליה, תתכננו בהתאם.
9. בחזרה לשדה התעופה צריך לשים לב לשילוט עם סמל המטוס (הסמל די קטן). יש תחנות דלק בצד מזרח של שדה התעופה. בכניסה, נוסעים לכיוון בניין חברות ההשכרה, יש שלט עם הכיתוב Parkig Rent Car. בצד ימין נמצא מגרש החניה הרגיל. לקבל אישור לבדיקת הרכב ולחזור הביתה.
 10. השתמשנו בכרטיס אמריקן אקספרס ולא נתקלנו בבעיות תשלום.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-14/06/2021

  • הכניסה לאיטליה אפשרית לאזרחי האיחוד האירופאי ומספר מדינות מצומצם – כולל מישראל.
  • יש להגיש תוצאה שלילית בכניסה לאיטליה מה-48 שעות האחרונות ובמקרים מסויימים גם להכנס לבידוד ל- 14 יום.
  • לפני היציאה מישראל יש למלא ולשלוח טופס הצהרת נוסע ליציאה מישראל לינק .
  • לפני העליה למטוס יש למלא להדפיס ולקחת איתך טופס כניסה לרשויות האיטלקיות לינק
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.
  • התחבורה הציבורית פועלת.
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, תחת מגבלות.
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות.
  • ישנו עוצר לילי בין השעות 22:00-05:00.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

כתבות מומלצות עבורך על הדולומיטים