לפלנד - היכרות עם תרבות ונופים של עם עתיק

נדמה כי לפלנד - חבל הארץ שבצפון מדינות סקנדינביה - הוא מקום הקיים רק באגדות, הרי כל כך הרבה סיפורים נקשרו בארץ זו. תתפלאו לשמוע כי אפשר ומומלץ לטייל באזור בחודשים החמים והחוויה היא מדהימה, כפי שמתואר בסיפור טיול זה.
רבקה קופלר
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: לפלנד - היכרות עם תרבות ונופים של עם עתיק
Depositphotos/Photogearch ©

איפה נמצאת לפלנד ומיהם הסאמים?

כשאמרנו לאנשים שאנחנו נוסעים ללפלנד, התגובה הראשונה הייתה -; "וואו!" והתגובה השניה היתה -; "איפה זה?", אז הנה קצת מידע על האזור: לפלנד הוא הכינוי בו השבדים מכנים את ארצם של ה"סאמים" - לאפּים, בשפה השבדית. בתערוכות שראינו ובסיורים מודרכים בהם השתתפנו, במקומות שונים בטיול שעוד אספר עליהם, למדנו שזהו דווקא כינוי גנאי עבורם. את ארצם, המשתרעת מצפון רוסיה, עבור בצפון נורבגיה, צפון שבדיה וצפון פינלנד, מכנים הסאמים בשם סאפְּמי (Sapmi). בנורבגיה חיים רוב הסאמים, וצפון נורבגיה היא החלק היפה ביותר של ארצם.

הסאמים מתגוררים בלפלנד, לפחות מאז המאה השישית לספירה (לפי תעוד רומי). הסאמים היו רועי אייל הצפון אשר נדדו, על פי מסלול נדידת האיילים, שתרו אחר מזון. המתיישבים החדשים בצפון דחקו אותם ובמאה ה-18 הם קיבלו על עצמם את הנצרות. עם תום מלחמת העולם השניה, נורבגיה הפכה סוציאליסטית ובשם הסוציאליזם, לא התירה להם לדבר בשפתם, לדבוק באמונתם או לנדוד ממקום למקום. על כן, הקימו הסאמים ישובי קבע. באמצע שנות ה-60', ממשלת נורבגיה ביקשה להקים סכר על נהר אלטה והסאמים, שחששו כי הסכר יציף את שטחי המרעה של האיילים, יצאו להפגנות ושבתו רעב. הממשלה נאלצה לשנות את תוכניותיה ולהקים סכר אחר, כך שאדמות המרעה של הסאמים לא תיפגענה. מכאן והלאה, נוצר סוג של הכרה לאומית. התושבים שבו ללבוש את בגדיהם המסורתיים. ב-2003 הכירה ממשלת נורבגיה בשפה הסאמית, על גווניה, כשפה רשמית. כיום, חלק גדול משלטי הדרכים מופיעים גם בשפה הסאמית. מידע נוסף על הסאמים כאן.

לתחילת הכתבה

מידע חיוני על הטיול

טיולנו התקיים בחודש יולי 2009 ורובו נערך בצפון-מערב נורבגיה. נסענו מקירונה (Kiruna) אשר בשבדיה לוואסטלרן
(Vasterlen) ומשם ללופוטן (Lofoten), טרומסו (Tromsø), לינגנפיורד (Lyngenfjord), אלטה (Alta), האמרפסט
(Hammerfest), קאראשוֹק (Karasjok), קאוטוקיינו
(Kautokeino), שבנורבגיה. משם לפינלנד ואז חזרה לשבדיה, ליוּקאסייארבי (Jukkasjärvi), אבּיסקו (Abisko) וחזרה לקירונה.

 לאורך המסלול אין כבישים לא יפים - יש כבישים יפים ויש יפים יותר. גם אלו שכיניתי "משעממים", זה רק בגלל ההשוואה לאלו המדהימים. כמעט ולא נסענו על אף כביש פעמיים, למעט כשבאמת לא היתה ברירה. כשהתאפשר, העדפנו את הכבישים הקטנים, אלה שמסומנים במפה בצהוב, או אפילו בלבן. הדרכים היפות ביותר מבחינתנו, שהיוו שיא בטיול: כביש מספר 83 ב-Vasterlen, הראפסטונדט
(Raftsundet, בשיט על ה"הורטיגרוטן"), 815 בלופוטן, 91 בדרך מ- Tromsø ל- Alta, מספר 94 בדרך ל- Hammerfest -; בערך 50 הק"מ האחרונים. בסך הכל נהגנו כ-2,750 ק"מ והיינו נוהגים בקלות עוד מרחק כזה בסוף הטיול, לו התאפשר לנו....

טיסות והשכרת רכב: בדקנו ומצאנו שהשכרת רכב בשבדיה היא זולה הרבה יותר מאשר בנורבגיה. על כן, החלטנו שאנחנו רוצים להתחיל את הטיול בקירונה, עיר בצפונה של שבדיה, הקרובה מאוד לגבול הנורבגי. בחרנו לצאת מן הארץ בטיסת לופטהנזה לסטוקהולם, עם חניה של כשעה בפרנקפורט (בדיעבד, גילינו שהשדה של פרנקפורט הוא מאוד לא נוח, בכל הקשור למעבר בין טיסות). למרות שזה ממש לא היה הכרחי, החלטנו שאנו רוצים לבלות, ולו רק חצי יום, בסטוקהולם המקסימה. רצינו לבקר במוזיאון לאמנות מודרנית וידענו שבימי שלישי הוא פתוח עד שעה מאוחרת. על כן, קבענו את יום הטיסה ליום זה. זו לא היתה הפעם הראשונה שלנו בעיר, אך התאהבנו בה מחדש. גילינו בה שוק אוכל מקורה, מדהים ביופיו, וטיילנו מעט בעיר העתיקה - גמלה-סטן, עד שהעייפות הכריעה אותנו ליום זה. את טיסת ההמשך לקירונה עשינו בחברת "נורבגי'אן" (www.norwegian.com). יש לציין, שחברה זו טסה לצפון משדות תעופה רבים באירופה, אך יש לבדוק שהטיסה ישירה ולא עוברת דרך אוסלו. אם טסים בטיסת לואו קוסט כמונו, מקבלים הנחות שונות בהשכרת רכב, ביטוח רכב, מלונות וכו'. כדאי לנצל אותן ובכך להוזיל את מחיר הטיול.

נהיגה ושילוט הדרכים: השלטים כתובים בדרך כלל בנורבגית ובסאמית. לכן, כדאי ללמוד אותם עוד בבית. השילוט מופיע לעיתים רחוקות על הדרך, כמעט ואין ציון מספרי כבישים (למעט הראשיים) ואין כמעט ציון מספר הק"מ, הנותרים עד ליעד. מומלץ למלא דלק בכל פעם שהמחוג מראה חצי מיכל - יש מעט מאוד תחנות דלק לאורך הדרך, יש פערים גדולים במחירי הדלק בין התחנות השונות, יש סולר בכל התחנות. ביום ראשון כמעט כל המקומות סגורים. כדאי לתכנן נסיעה ארוכה ליום זה. שעות פעילות החנויות הן 09:00-17:00. בהמרפסט עד 16:30.

מפה: רכשנו בארץ שתי מפות של Freytag & Berndt, בקנה מידה מצויין של 1:400,000. בפועל, המפה שימשה לנו ללימוד המסלול עוד בבית. בשטח, הן לא היו יעילות -; רוב מקומות היישוב אותם עברנו לא צויינו על המפה, לא צויינו תחנות דלק, לא מקומות לינה (למעט קמפינגים) וכמעט ולא צויינו כבישים מומלצים. ראינו מפות טובות יותר בנורבגיה, לכן מומלץ לקנות דרך האינטרנט, מבעוד מועד.

לינה: הזמנו מקום לינה ללילה הראשון בסטוקהולם. עבור שאר הטיול, הזמנו שלושה לילות בלופוטן ושני לילות בטרומסו. כמו כן, הזמנו שיט בחברת "הורטיגרוטן" (Hurtigruten), אשר עובר בראפסטונדט ובטרולפיורד (Trollfjord). עבור יתר הלילות, החלטנו להניח לספונטניות של הטיול לעשות את העבודה. על מנת להוזיל את מחיר הטיול, היקר ממילא, התגוררנו רוב הזמן בקמפינגים ו"אכסניות נוער" - שם מצחיק, כי רוב האורחים במקומות הללו היו מבוגרים מאיתנו, בני יותר מ-70, שטיילו על אופנועים. ישנו באוהלים בקמפינגים ופגשנו אותם בשירותים המשותפים, במטבח המשותף והחוויה היתה עבורנו מעניינת ביותר! התפנקנו פעמיים, כאשר שילמנו 100 ש"ח נוספים ללילה וישנו בביקתה עם שירותים ומקלחת... הלינה היתה בבקתות, ללא שירותים או מקלחת, אבל כן עם כיריים. יש להצטייד בסדינים, ציפות, וציפיות וכן מגבות ואז ניתן להוזיל את העלות עוד יותר. המחיר נע, בדרך כלל, בין 300 ל- 350 ש"ח. בהחלט חוויה.

הערה חשובה: חוץ מאשר במקומות מאוד מתויירים כמו סבולבר (Svolvær) ודרומה על הלופוטן, לא ממש ראינו הרבה מקומות לינה, מכל סוג שהוא. נתקלנו בעיקר באתרי קמפינג, שגם הם היו מועטים וחלקם היו קטנים, כך שהתמלאו מהר מאוד. כדאי לדעת ולהכין רשימת מקומות מראש.

שיט עם "הורטיגרוטן": חברת ספנות של כ-20 אניות גדולות למדי, אשר שטות בעיקר בין ברגן
 (Bergen), בדרום, לקירקנס (Kirkenes), שבצפון הרחוק. הן מעלות נוסעים לקטעי נסיעה ובתחנות מסויימות מעלות גם רכבים. אנחנו השתכנענו, ממטיילים שונים ברשת, שזו הדרך הטובה ביותר לראות את הטרולפיורד, שנחשב לפיורד היפה ביותר בנורבגיה, והראפסטונדט -; הפיורד המפריד בין איי ווסטרלאן לאיי לופוטן. הזמנו מקום עוד מהארץ, דרך אתר החברה וטוב שעשינו זאת. תוך יומיים כבר לא היה יותר מקום. עלינו על הספינה בסורטלנד (Sortland) ונסענו עד לסבולבר. כשעלינו על האניה, היינו בטוחים שלא נראה כלום. השמים היו אפורים ומכוסי ערפל כבד. דקות ספורות לפני הכניסה לראפסטונדט, נעלמו העננים ונגלה לעיננו המחזה המרהיב. משני צידי האניה עלו, מתוך הים, הרים גבוהים וזקופים, חלקם נושאי קרחונים -; פשוט מקסים! רגע לפני הכניסה לטרולפיורד, הודיע הכרוז כי אנחנו עומדים לראות את המראה המרהיב ביותר שנראה אי פעם ושלעולם לא נוכל לשכוח... אז האמת היא שהשיט בטרולפיורד הוא סוג של גימיק, מרשים. אפשר לשוט גם ביאכטות קטנות ובזודיאק, אך אלו עמדו בצד, כדי להתבונן באניה הגדולה שעושה סיבוב על המקום ובקושי רב לא משפשפת את הקירות.... יש גם שיט בשעת חצות, כדי לחוות את שמש חצות במקום (כתובת האתר להזמנות: booking.hurtigruten.com).

אוכל: מסעדות הן עניין יקר. ארוחה של מנה אחת לאדם יכולה לעלות 250 ש"ח. לכן, אכלנו אך ורק מקניה בסופרמרקטים - הגדולים שמחוץ לערים הם זולים ביותר. התוצרת המקומית בנורבגיה זולה מזו המיובאת, לכן מי שאוהב דגים ופירות ים יכול לחגוג כאן ובגדול. אנחנו נהנינו מהחמאה המקומית המצויינת, שרימפסים, סלמון מעושן וכבוש וסלטי דגים שונים - כולם טובלים במיונז. מה ש"ייקר" את מזוננו היו הלחמניות והלחמים המצויינים, כולם זולים מאלה שאנחנו קונים בארץ. אין כמעט מים רגילים בסופר, אלא רק מים מוגזים ברמות שונות. ככלל, למים בנורבגיה יש טעם מתכתי. דאגו תמיד שיהיה איתכם מזון, לא תמיד תמצאו סופרים. אנחנו יצאנו בכל בוקר עם תרמוס קפה ועצרנו במקומות היפים עם כוס קפה. סופרים של Coop פתוחים עד 20:00 או 21:00 (בכל מקום בשעה אחרת). להפתעתנו הרבה, לא מצאנו, לאורך כל הטיול בצפון, שווקי מזון.

ציוד לפיקניק: הבאנו איתנו גזיה וקנינו בנורבגיה בלון גז מתאים. ניתן למצוא ציוד לפיקניק בכל חנות של תחנת דלק. כפי שציינתי, בכל חדר במקום הלינה היו לנו כיריים, כך שזה לא ממש היה הכרחי.

עלויות: עלות הטיול שלנו היתה 18,200 ש"ח, לזוג.

לתחילת הכתבה

מזג האויר ושמש חצות המפורסמת

מזג אויר: כאן המקום לציין, שנסיעה לצפון נורבגיה היא סוג של הימור. להזכירכם -; מועד הטיול היה בחודש יולי. לא ניתן לחזות מתי יתכסו השמים עננים (היפים לכשעצמם), אשר יסתירו את ההרים המרשימים, מתי תצא השמש לשניה ותעניק תמונת גלויה מרשימה. ברוב הימים זכינו לטמפרטורה ממוצעת של 10 מעלות, שהצריכה (מבחינתנו) חולצה וסוודר. לעיתים, נזקקנו למעילים, כאשר ירדו הטמפרטורות עד ל-4 מעלות וגם במהלך השיט במעבורות (בשל הרוחות החזקות). מסביבנו אנשים השתמשו גם בצעיפים, כובעים ובכפפות.

יתושים: לפני הטיול הפחידו אותנו מאוד בעניין זה. בפועל, פגשנו יתושים בעיקר בשבדיה ובפינלנד (הם מפחדים לעבור את הגבול....). השתמשנו בסטיק של Autan Plus שקנינו בארץ (למרות האזהרות). היתושים שם נבהלו מהחומר הלא מוכר להם... בחדרים השתמשנו במכשיר החשמלי של סנו - גם עשה עבודה טובה.

שמש חצות: האטרקציה העיקרית בעונת הקיץ. משמעות הביטוי היא, שהשמש לא שוקעת כל היממה. רק סמוך לחצות הלילה, השמש יורדת לכוון שקיעה וכעבור חמש דקות זורחת שוב. כלומר, מהשעה 23:00 לערך עד 01:00, השמיים צבועים בצבעי אדום-כתום-ורוד. בפועל, מתוך 10 ימים נטו בצפון, ראינו את שמש חצות רק יום אחד. כל שאר הימים היא התחבאה מאחורי מסך עננים כבד. הימור, כבר אמרתי?

האנשים והערים: כמעט ולא ראינו תושבים מקומיים. הגענו ליישובים השונים בשעות שונות, אך לא הזדמן לנו לראות אנשים ברחובות. גם כשהחנויות היו פתוחות - הן היו סגורות, כלומר דלת הכניסה לא היתה פתוחה לרווחה. נתקלנו במקומיים בעיקר בסופר וכמובן, את אלה שעובדים עם תיירים בכל התפקידים. החנויות -; היו בעיקר של בגדים, ציוד קמפינג ודייג והרבה חנויות סריגה ועבודות יד.

לתחילת הכתבה

הוד והדר באיי לופוטן

איי לופוטן (Lofoten) הם קבוצת איים, ממערב לנארוויק (Narvik). על פי קו הרוחב בו האיים נמצאים, היה אמור לשרור שם קור עז כל השנה - בקו רוחב דומה בקנדה השלג לא מפשיר... כאן עובר זרם הגולף, שמשאיר את מזג האויר ממוזג רוב ימות השנה, אך עם זאת גשום ומביא דגה רבה, בעיקר בחודשי האביב הראשונים. ההרים גבוהים וזקופים, עשויים אבני בזלת, גרניט וגיר, רובם הגדול חשוף, ללא צמחיה (כמעט). הכבישים עוברים על קו המים, כך שהם נראים גבוהים עוד יותר... אין ספור פיורדים עוברים ביניהם. אין לי מספיק מילים, על מנת לתאר את ההוד וההדר במקום. לא ידענו אף פעם, שקיימים צבעים, כמו אלה שראינו שם. המים מחליפים צבעים, בכל כמה רגעים, מטורקיז עמוק לסגול בהיר וירקרק, לפעמים כל אלה מונחים זה לצד זה. לעומתם, ניצבים ההרים, שכל ליטוף של שמש משנה צבעם משחור לירוק עמוק ולפעמים לירוק בהיר, כמעט כחלחל. לא פלא שאין לי שמות לצבעים האלה... רק תעשיית התמרוקים יכולה לחקות אותם. עברנו לאורך ולרוחב האיים ועצרנו בכמה עיירות. בעוד כל הערים באירופה בנויות סביב כנסיה או סביב כמה כנסיות, כאן היישובים בנויים סביב מעגן הסירות... דגל נורבגיה אגב, מונף כמעט על כל בית (על לופוטן, מתוך אתר התיירות הנורבגי: www.visitnorway.com).

נוספיורד (Nusfjord) הוא אחד הכפרים העתיקים ביותר בלופוטן ומשמש כמוזיאון פתוח. במאה ה-13 הוקמו כאן הרורבואים (Rorbu) הראשונים - רורבואו היא בקתת דייגים, בנויה ל-8 עד 12 איש. הרורובואים שימשו את הדייגים, שהיו מגיעים ללופוטן מכל רחבי נורבגיה, כדי לדוג בחודשים עשירי הדגה (פברואר עד אפריל). הכפר כולו נשמר ומתחוזק (אני מניחה שכמה מהמבנים קצת יותר חדשים). חלק מהמבנים מציגים כלי עבודה עתיקים (אף פעם לא ידעתי שצריך כל כך הרבה כלי עבודה כדי לדוג ולשמר דגים) ובחדר אחד מציגים מטבח ועגלת ילדים (אתר אינטרנט: www.nusfjord.no).

ריינה (Reine): עיירה הממוקמת כמעט בקצה האיים. במשאל כלל נורבגי, נבחרה ריינה לעיר היפה ביותר בנורבגיה ולמען האמת, אני לא מבינה מדוע. מקומות היישוב כאן, ככל שיהיו יפים, הם לא הסיבה להגיע לכאן, אלא הטבע האדיר. כשהכנו את הטיול, חיפשתי בנרות תמונות שיתארו את רחובות כל הערים והישובים המוזכרים. כל התמונות שמצאתי היו של מעגן סירות. אז טיילנו ברחובות האחרים, חיפשנו חיים. מה שראינו בדרך כלל היה אנשים שמתחזקים את הגינות שלהם, צובעים את הבתים, את השלטים על הבתים. אין כמעט חנויות ועל בתי קפה או מסעדות אין מה לדבר, חוץ מבאותן העיירות המתויירות, כמו ריינה והן מעטות.

קאבלווֹ (Kabelvåg): העיירה העתיקה ביותר בלופוטן. נמצאת במרחק הליכה מסבולבר, בירת האיים. מרכז העיירה נקרא "גמלה קאבלוו". לנו שלושה לילות בעיירה, במקום הפנוי היחיד שמצאנו באיים - בית ספר לאמנויות שהוא בעצם פנימייה. בחודשי הקיץ הופך בית הספר למלון, שהתלמידים עוזרים בתפעולו. מחיר הלינה סבירים מאוד, כוללים ארוחת בוקר נחמדה מאוד ואינטרנט חופשי (אתר המלון: www.lofotensommerhotell.no). במהלך הימים ההם, חשבנו כמה פעמים אם זה היה נבון להזמין לינה במקום אחד לשלושה ימים. התשובה היתה שזה איפשר לנו לחפש וגם למצוא כבישים שונים ויפהפים.

האניגסוואר (Henningsvær): נחשבת, בכל אתרי התיירות, לעיירה היפה ביותר בלופוטן. בתור מחזיקת התואר, יש בה כמות נכבדה של מסעדות, בתי קפה, קונדיטוריות ומלכודות תיירים. הספר שלנו שלח אותנו לגלריה אחת בעיר, שמציגה את מיטב אמני האי. אז הלכנו, הצצה קלה והמשכנו הלאה. אין מה להגיד, מאוד נעים כאן.

המשך הטיול - בפרק השני של הכתבה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על אירופה