חצי האי פיליון

בכתבה הזו אמליץ על מסלול טיול בן שבוע למרכז יוון, ברכב (אין חובה דווקא בג`יפ), במסלול טבעתי המתחיל באתונה, עובר דרך חצי האי פיליון, מנזרי מטאורה, כפרי זגוריה, אזור קרפניסי, מפרץ קורינטוס וחזרה לאתונה. אנסה להמליץ על מסלולי טיול, אתרים נבחרים, פעילויות מהנות וכל מה שיכול לסייע להנאה מושלמת משבוע במרכז יוון, שבוע שבכל דרך צפוי להיות מהנה ביותר למטייל.

יום 1- מאתונה לחצי האי פיליון: הנחיתה הראשונה ביוון, בשדה התעופה של אתונה, אינה מחייבת כניסה לעיר. המלצתי היא לאסוף את הרכב בשדה התעופה ולצאת לדרך הארוכה אל פנים המדינה ולחלוף על פני אתונה ללא מעבר בה. ניתן לעשות זאת דרך הכביש המקיף את אתונה, בסגנון "נתיבי איילון", כביש המחבר אותנו אל ה-National road number 1 של יוון, האוטוסטרדה המהירה (כביש אגרה) אשר תביא אותנו אל חצי האי פיליון בתוך כ- 4.5 שעות, כולל שתי עצירות בנות כרבע שעה כל אחת למנוחה ולהתרעננות.

כעיר, אין לתייר מה לחפש בעיר המחוז וולוס, אשר נמצאת במבואות חצי האי. העיר צעירה, תוססת, עם טיילת נחמדה שניתן להנות ממנה בשעות הערב, אולם המלצתי היא להמשיך ממנה פנימה אל תוך חצי האי עוד כחצי שעה נסיעה בכביש מפותל והררי, עד לעיירה פרוטריה, או לעיירה מקריניצה, ובהן לחפש צימר או חדר פנוי. הנוף שם יפה יותר, האווירה מזמינה יותר, ובכלל, העיירות הקטנות והכפרים ההרריים מעניינים יותר מאשר המגורים בעיר הגדולה.

מחיר צימר כזה, באזור חודש ספטמבר, אמור לנוע סביב 70 יורו ללילה לזוג, כולל ארוחת בוקר. זהו המחיר היקר ביותר אותו ישלם התייר באזורים בהם יבקר (על פי המלצה זו), כיוון שחצי האי פיליון מתוייר יחסית ומאוכלס הרבה יותר מן האיזורים האחרים בהם נעבור. בערב הראשון כדאי לערוך סיור קצר בעיירה, להכירה וללמוד על כך שניתן "למצות" אותה בתוך זמן קצר מפאת גודלה. התייר תמיד מוזמן לאיזו טברנה מקומית לארוחה בשרית (בדרך כלל סופלקי או שילוב אחר של עגל/כבש/עז) ולסלט יווני מקומי.

הערה ליום הטיול ה-1: בדרך מאתונה לעיר הגדולה וולוס, אשר ממנה מתחיל הטיול בחצי האי פיליון, נעבור בכ-5 תחנות תשלום בכביש האגרה, כל מעבר עולה כ-2 יורו לרכב פרטי. סך כל התשלום, כ-10 יורו, שווה את הנסיעה המהירה על האוטוסטרדה וההגעה המהירה לתחילת מסלול הטיול האמיתי.

יום 2 - חצי האי פיליון: חצי האי פיליון שווה שנקדיש לו יום טיול שלם. הנסיעה בו אינה ארוכה מבחינת המרחקים, אך היא עמוסה בכפרים קטנים ונפלאים, הדרך ירוקה ועשירה במטעי תפוחים והנוף הנשקף מן ההרים אל הים תמיד יפה לעין מכל זווית. מן העיירה פרוטריה, או ממקריניצה, ממשיכה הדרך אל תוך חצי האי. אם לנו בעיירה פרוטריה אסור לפספס את העיירה מקריניצה לפני המשך המסלול בשל הנוף המהמם הנשקף מן הכפר בכל נקודה בו, ובשל חיוניותו של הכפר, עם חנויות הריבות והתבלינים שבו, אשר משרים אווירת קרנבל.

 במהלך היום נעבור מסלול טבעתי המתחיל בפרוטריה, ממשיך במקריניצה, עובר משם לעיירה צנגרדה (אינה מצריכה עצירה מיוחדת), דרך הכפרים הקטנים מיילס וויזיצה (עצירה מומלצת בשניהם לסדר גודל של שעה, לסיבוב קטן ולמנוחה קלה) ועד לחוף הים של קלה-נרה, בו נעצור לשחות קצת במימי הים האגאי ולהנות ממגוון מסעדות ובתי קפה על קו החוף. הדרך תחזיר אותנו בסוף היום דרך עיר המחוז וולוס אל הצימר שלנו, כאמור בפרוטריה או במקריניצה. לכל אורך הדרך אנו משופעים בנקודות תצפית יפות על נוף מהמם, הדרך ירוקה לכל אורכה באופן צפוף ועשיר וכל הנסיעה בחצי האי הופכת את היום כולו ליום מרגיע, שלו ומהנה ביותר.

הערות ליום 2:

  • הכבישים נוחים, השילוט מעולה ובאנגלית. הניווט בחצי האי פיליון קל ונוח.
  • לכל אורך הדרך נמצא נקודות עצירה להצטיידות במצרכים, שתיה, פירות וקפה. אין צורך להצטייד מראש למסע ארוך באזור מבודד.
  • הרוב הגדול והמכריע של האנשים מסוגלים להסתדר בשיחה קלה באנגלית, וגם אם לא יבינו ישתדלו לעזור ולקרוא למישהו שמבין ומתקשר יותר מהם. רוצה לומר- המקומיים בדרך כלל חביבים להפליא ונעימי סבר.

לתחילת הכתבה

חבל ארץ זגוריה

יום 3 - מחצי האי פיליון למנזרי מטאורה המדהימים, ומשם לחבל ארץ זגוריה: יום 3 יחל בנסיעה חסרת השראה מחצי האי פיליון ועד למטאורה, דרך של כשעתיים וחצי. כדאי לעשות את הנסיעה הזו בדרך הקצרה האפשרית ומוקדם ככל שניתן בבוקר, על מנת להגיע אל מטאורה לפני נחילי התיירים הפוקדים אותה ברוב ימות השנה. מן העיר וולוס, דרך העיר לריסה, דרך טריקלה ועד קלמבקה עובר כביש מהיר יחסית, במצב מעולה, והנסיעה הזו עוברת באופן חלק וללא בעיות ניווט מיוחדות. עם זאת, העליה למנזרי מטאורה מומלצת מן העיירה קסטרקי, הצמודה לקלמבקה.

במטאורה עצמה מזדקרים כ-24 צוקי סלע שעוצבו עם השנים באופן מוזר, פלאי, מיוחד ואפילו מפחיד. הדבר המרשים ביותר כאן הם כמובן המנזרים, שבנו כאן נזירים נרדפים החל מן המאה ה-11. עד היום נותרה בניית המנזרים הזו תופעת טבע בפני עצמה ומקור לפליאה עבור התיירים. ניתן להסתובב בין המנזרים הללו ולהיכנס לכל אחד מהם, אולם המלצתי היא להסתפק במנזר הגדול ביותר (The great meteorian) ובעוד אחד או שניים. כל המנזרים יפים ונשקף מהם נוף מהמם, אולם יש עוד כל כך הרבה מה לראות...

ממטאורה ממשיכה הדרך עד לכפר מטסובו. הדרך הופכת למפותלת הרבה יותר, היא איטית יותר ויש כאן סכנה של "תקיעה" אחרי משאית למשך קילומטרים רבים, אבל בסך הכל זו תחילתו של מסע הררי שיימשך בימים הבאים, מסע נפלא בנוף יוצא דופן ומרומם נפש. ממטסובו נמשיך עד לעיר המחוז יואנינה, אשר ממנה מתחיל חבל הזגוריה, ונטפס לאחד הכפרים בו על מנת לסיים את היום ולמצוא לנו צימר נעים ללינה. הערכת הזמן לנסיעה ממטאורה ועד לכפר מונודרנדרי או טספלובו, בו נלון, היא כשלוש-שלוש וחצי שעות נסיעה.

הערות ליום 3:

  • אין צורך, כאמור, להיכנס ליותר משניים או שלושה מנזרים במטאורה, אך כדאי לנסוע ליד כמה נוספים על מנת לא לפספס את נקודות התצפית היפות הנשקפות מהם.
  • כדאי להימנע מלהגיע למטאורה ביום שלישי, כיוון שאז סגור המנזר הגדול. ככלל, לכל מנזר יש יום בשבוע בו הוא סגור (ימים שונים לכל מנזר) והכניסה לכל מנזר עולה כ-2 יורו לאדם.
  • כפרי הזגוריה בנויים רובם ככולם מאבן הציפחה המקומית, אבן שחורה מיוחדת, המשווה מראה מיוחד (עתיק משהו) לכפרים הללו.
  • מחיר לינה בצימר איכותי, עמוס כל טוב (ג`קוזי, קמין עצים, מיטות מפוארות, טלוויזיה וכל האבזור הנלווה) וכולל ארוחת בוקר, אמור לנוע בקצה עונה התיירות (ספטמבר) סביב כ-40 יורו לזוג. בעונת התיירות סביר שהמחיר עולה.

יום 4 - כפרי הזגוריה: חבל הארץ זגוריה יפהפה, גבוה, הררי, פראי. זהו חבל ארץ המיושב בדלילות, מצויים בו מספר קטן של כפרים ובהם גרים מספר קטן של תושבים. הנסיעה אל כל כפר וכפר היא "במיוחד בשבילו", וכדי להגיע אל הכפר הבא יש לחזור פעמים רבות באותן דרכים בהם כבר נסענו, אולם אין צורך להתלונן- הנסיעה היא בדרכים כל כך יפות שאפשר לחזור ולנסוע בהן פעם אחר פעם, ולגלות בכל פעם משהו חדש ועוצר נשימה. כדאי להקדיש לכפרי הזגוריה יום שלם וארוך של טיול.

מן הכפר מונודרנדרי ישנה דרך עפר באיכות לא מדהימה, אך אפשרית למעבר כלי רכב, באורך של כ-6 ק"מ עד לתצפית נהדרת על ערוץ קניון הויקוס העובר בחבל ארץ זה. זהו הקניון העמוק ביותר בעולם (רשום בספר השיאים של גינס) והוא מתחיל, או מסתיים, בכפר מונודרנדרי. התצפית נהדרת ולא כדאי לוותר עליה, לא בגלל איכות הדרך וגם לא אם מזג האויר אפור וגשום, כפי שקורה לא פעם באיזורים ההרריים הללו. כפרים נוספים שכדאי לבקר בהם הם הכפר ויקוס, ממנו נשקפת התצפית היפה ביותר אל קניון הויקוס (פשוט לשבת שם שעה ולהסתכל אל הערוץ, מרחיב את הדעת ונפלא לנשמה), שני כפרי הפפיגו (מיקרו ומגאלו פפיגו) וכאמור מונודרנדרי וטספלובו. עיר המחוז יואנינה יושבת במקום נפלא, אך היא לא מרשימה לביקור, וכן לא עיירת המחוז קוניצה, אשר נמצאת בקצהו הצפוני של חבל הזגוריה. הביקור בה אינו מומלץ וניתן לוותר עליו ללא חשש.

הערות ליום 4:

  • לכל אורך הדרך נתקלים בעדרי כבשים ועזים. המפגש אתם מהנה, מרענן ושונה מן המפגשים שאנו בדרך כלל מורגלים בהם עם החיות העירוניות המוכרות לנו.
  • חבל הארץ מיושב בדלילות וכן אין לאורך הדרכים מקומות עצירה להתרעננות ולהצטיידות. כדאי להיות מצויידים היטב ומראש באזורים האלו.
  • האזור קריר יחסית לאזורי הטיול האחרים- פיליון, קורינטוס ואתונה. הטמפרטורה הממוצעת כאן יכולה להיות כ-15 מעלות נמוכה יותר מאשר באתונה.

לתחילת הכתבה

קרפניסי

יום 5 - קרפניסי: ללכת לאיבוד בשוויץ של יוון, פשוטו כמשמעו. מכפרי הזגוריה אנו נוסעים דרך העיר יואנינה אל תוך השטח הפראי, המסולע, המיושב בדלילות יחסית והמדהים של קרפניסי. ניתן להמליץ על דרכי הגעה לעיר קרפניסי, מרכז חבל הארץ הזה, אולם טוב יותר להשאיר את הניווט בשטח לניווט עצמי, עם מפות שטח טובות ובעיקר מעודכנות. מפות הכבישים באזורים הללו לא תמיד תואמות את מצב הכבישים בפועל, לא כל הכבישים מופיעים ולא כל הכבישים הנמצאים במפה מופיעים בשטח. השילוט רובו ככולו ביוונית ואינו טוב כפי שהיה באזורים הקודמים של הטיול. וזו הסיבה שקל כל כך ללכת כאן לאיבוד.

אבל גם אובדן ההתמצאות בשטחי קרפניסי אינו נורא. הנופים עוצרי נשימה ומרחיבי דעת באופן בלתי רגיל. ובאשר להתמצאות, תמיד יימצא מקומי מסביר פנים אשר יכוון אותך אל העיר הגדולה, באנגלית עילגת לחלוטין (שכן כאן הרוב המוחלט של התושבים אינו דובר אנגלית) או בסימני ידיים ויוונית שוטפת. בסוף כולם מסתדרים ומגיעים אל מחוז חפצם. לא נפספס את קטע הדרך היפה מן העיר קרפניסי לעיירה פרוסוס, וממנה נמשיך בניווט חצי עיוור עד אחת הערים מסביב על מנת להעביר בה את הלילה. אני מצאתי את עצמי בעיר ט`רמו, אולם אין חובה להגיע דווקא אליה.

הערות ליום 5: לפני ההגעה לקרפניסי ניתן לבלות עוד חצי יום בכפרי הזגוריה, כולל המלצה חמה לשוב אל תצפית הויקוס מן הכפר ויקוס, במיוחד אם מזג האויר בעת התצפית הראשונה לא היה טוב. במקרה כזה מומלץ ללון בעיר קרפניסי, לפני הכניסה לדרך היפה עד לעיירה פרוסוס.

לתחילת הכתבה

מפרץ קורינטוס, האקרופוליס והביתה

יום 6 - מפרץ קורינטוס: גם לפני התיאור של היום הזה כדאי לומר שאין סיבה לא להמשיך את הטיול באזור קרפניסי לעוד כמה שעות, או חצי יום, במיוחד אם נשארנו עוד חצי יום קודם לכן בכפרי הזגוריה. כאשר כבר החלטנו על העזיבה המצערת של האזור ההררי ביוון אנו נקבל פיצוי הולם בדמות נסיעה מענגת על שפת מפרץ קורינטוס, בדרך הנמשכת מן העיר נאפקטוס ועד לעיר דלפי, משכנו של האורקל מדלפי. הדרך הזו מזכירה לפעמים את הנסיעה על שפת הכינרת, אלא שהגדה שבה אנו נוסעים הררית יותר, ובצד השני נשקף חצי האי פלופונז במלוא הדרו ויופיו.
 לכל אורך הדרך (כ-80 קילומטרים) עוברים מפרצון אחר מפרצון בדרך עקלקלה, וניתן לרדת בכל כמה קילומטרים מן הכביש אל עיירות קטנות על שפת המים, אשר מציעות מגוון בתי קפה ועינוגי ים. הדרך מסתיימת כאמור בעיר דלפי, ובה המלצתי גם ללון לחניית לילה. ניתן למצוא מקום נעים גם לפני כן באחד הכפרים שבדרך, אם אנו רוצים להישאר נאמנים לדרכנו עד כה, שבה לנו בכפרים ובעיירות במקום בערים גדולות.

הערות ליום 6:

  • מערבית לעיר נאפקטוס (כ-8 ק"מ) נישא גשר ענק המהווה את החיבור היבשתי היחיד בין מרכז יוון לחצי האי פלופונז. כל שאר התעבורה מתקיימת על ידי מעבורות.
  • הביקור בעיר דלפי מתרכז בהריסות מקום מושבו של האורקל מדלפי. חובבי העתיקות ייהנו מן הביקור ומי שלא, לא חייב. נסו לדמיין כאן את ההיסטוריה, אולי משהו מן המיתולוגיה בכל זאת יידבק...


יום 7 - נסיעה לאתונה וחזרה לארץ הקודש: מן העיר דלפי ממשיכה דרכנו אל העיירה אראכובה, עיירה חביבה המציעה (כאשר החנויות פתוחות) רחובות נחמדים, מרכז מקושט בפרחים ומקום לעצור ולנוח בנוף יפה. משם אנו יכולים לבחור מספר דרכים להגעה לעיר אתונה, ועדיף לקחת את הכבישים המהירים ביותר, כיוון שאין כאן הפסד של נופים מעוררי השראה או חשובים.

אתונה, כשלעצמה, היא גוש בטון אורבני ענק וחסר עניין לתייר. ההתמצאות בה לא קלה, והעוגן היחיד והטוב ביותר בה הוא האקרופוליס. אם מקום הלינה שלנו קרוב לאקרופוליס אנו מסודרים, ואם לא- עדיף פשוט לתפוס נהג מונית שיוביל אותנו למקום מבטחים, אפילו אם אנו עם רכב שכור... פשוט נוסעים אחרי הנהג ובסוף הדרך משלמים לו את מה שיבקש. שווה כל מחיר.

מעבר לאקרופוליס עצמו, ממנו נשקף נוף יפה של העיר כולה וכמובן הריסות הפרתנון ושאר מושבי האלים (סיור של שעתיים יספיק כאן), אין לתייר מה לחפש בעיר מעבר לסיבוב מתבקש באיזור הבילויים של העיר (פלאקה), המציע שווקים נוסח איסטנבול ומסעדות נעימות, וביקור לא מחוייב המציאות בכיכר החוקה המרכזית בעיר (סינטגמה) אשר אין בה ייחוד ואין בה עניין. אל תתכננו שהות של יותר מחצי יום באתונה, ועדיף שיהא זה חצי היום האחרון בו אנו פשוט ממתינים לטיסה חזרה הביתה, שמחים וטובי לב, אחרי שראינו נתח יפה ומרתק של יוון.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה