”ללכת את דרך הנקסנדו מטוקיו לקיוטו“
זה עלול להשמע מטורף, ללכת את 540 הק”מ האלה ברגל, אבל זאת הייתה הדרך שלי לצאת מחוץ למסלול התיירים ביפן ולראות את המדינה כפי שהיא באמת, דרך הנופים והאנשים בערים ובכפרים, בדרך מלאת היופי וההיסטוריה הזו בדיוק בלב המדינה. לא מצאתי שום מידע באנגלית כמעט על אף אחד מהמקומות בהם הדרך עוברת (חוץ מעמק קיסו המפורסם שהדרך העתיקה השתמרה בו היטב) ולכן הרגשתי שזכיתי לראות את יפן שמעבר לחלון הראווה המוצג בדרך כלל למערביים.
החוויות שהדרך סיפקה לי (שלג בדיוק בשיא פריחת הדובדבן, אחד הריוקאנים היפים בכל יפן בכפר נידח לחלוטין (עם חדר לאורח אחד), או מלון קפסולות לנשות עסקים יפניות, אונסן באמצע השלג מוקף בהרים, משפחות שאירחו אותי בבתיהם, ואנשים שדאגו לי למפות, לטרמפים קטנים, הזמינו אותי לארוחות, קנו לי בקבוק קולה או ארטיק סתם על הדרך, מסלולי טיול מטריפים שהדרך עוברת בהם ואף מערבי לא יודע עליהם כי אין מידע באנגלית, טיפוס להרי געש פולטי עשן, אוכל מוזר, אתרים היסטוריים, וההתרגשות של כל היפנים שאני באמת הולכת את כל הדרך הזאת לבד) הן כנראה ייחודיות לטיול שלי אבל אני בטוחה שכל אחד שיוצא לדרך ימצא משהו מכל זה גם אצלו.
ומידע כללי: זו דרך עתיקה שעברה בין הבירה הישנה קיוטו והבירה החדשה טוקיו, דרך ההרים (בין היתר בהרי נאגנו המכונים האלפים היפניים). היא אמורה לארוך בערך 3 שבועות, אבל אני לקחתי חודש בשבילה (כדי לא למהר). היא עוברת ב-69 תחנות שפעם היו תחנות ריענון להולכים. יש מקומות לינה לאורך הדרך (צריך לחפש ואני לקחתי גם אוהל ליתר ביטחון) ויש מקומות לקנות אוכל. הרבה מהדרך היא לצד כבישים (בעיקר סביב טוקיו). אני יצאתי באמצע אפריל מטוקיו, והשתמשתי בבלוג של האמריקאי המצורף בקישור בשביל מפות ומידע.
קרא עוד
