מסלול חד יומי בזלצבורג

אחד המסלולים והמחזות היפים שראיתי, כשהשיא הוא בפסגת ההר. עלייה של 750 מטר (אבל לא חדה מדי ולגמרי שווה את זה) לאגם מוקף בהרים מדהימים עם בקתת עץ בו שתייה ואוכל מצוין. כשאנחנו היינו היה שבוע לפני כן מזג אוויר עם שלג וקור ולכן כל ההרים היו מושלגים. זה היה קסום, פסטורליות לשמה. ממש ממליצה.

כמה דברים חשובים: בתחילת המסלול יש אגם מקסים ששמו Jaggersee. משם אפשר לנסוע 3-4 קמ לתחילת המסלול ולשלם 4.80€ או ללכת ברגל. המסלול לאגם בשם Tappenkarsee.

האוסטרים רושמים שהלוך חזור לוקח שעתיים וחצי. לנו לקח שעתיים וחצי רק העלייה, אבל עשינו אותה בנחת וצילמנו בדרך. הירידה כשעה וחצי. חישוב המסלול אחרי הנסיעה של 3-4 קמ לחניה.

מכיוון שנקיק ליכטנשטיין סגור עד סוף העונה, ומכיוון שעל טירת וורפן ירד ענן זועף בדיוק באותו היום, שינינו כיוון.

פתחנו את היום ביום ראשון של שמש, בנקיק קיצלוכקלאם. מסלול יפהיפה, עם טיפוס מעט מאתגר במדרגות רבות. הליכה במעלה הנקיק כחצי שעה עד למסעדונת מתוקה בלב היער (לא אכלנו) . משם התחלנו לחזור. בדרך ראינו כמה מטפסי הרים נועזים שנופפו לנו מראשי הצוקים. הרעש של המים מדהים והנוף נפלא.

ראינו שניתן לעשות מסלול ארוך ולהמשיך מהנקיק עד לכפר בשם מריה אלם, אבל יש להשאיר שם רכב, והמסלול כולו אורך כשעתיים וחצי.

לאחר מכן נסענו לעיירה ראוריס. עלינו ברכבל לראש ההר. בקשו בכניסה מפה לילדים בשביל המסלול בירידה. שם יש מופע עופות דורסים (11:00, או 14:30) . המופע בן 45 דקות, בגרמנית צחה, את האוסטרים זה הצחיק. אנחנו פחות נהנינו לראות ציפורים עצומות עצובות שמוציאים אותן מהכלוב. לא יודעת להשוות לוורפן כי לא היינו אבל העסק די בינוני לטעמנו. משם הכוכב של היום - מסלול מדהים ביער, קצת ביצות חמודות. (קחו את שביל מס' 11) בין עדר סוסים, פרות ידידותיות מאוד, שלל תיבות והסברים אינטראקטיבים על היער. כאן תכנס לתפקיד המפה של הילדים. יש מקומות בהם הם צריכים לנקב או לשים חותמת ולהשלים את המסלול. והנוף. הנוף. תענוג. בתחנה האמצעית של הרכבל חיפשנו זהב (ולא מצאנו) , אבל זה העסיק את הילדים איזה חצי שעה. חביב.

בסהכ יום נהדר. עד פה נהנינו מאוד מאוד. והאטרקציות שצויינו עד כאן כלולות בכרטיס זלצבורג.

סיימנו הכל בצהריים ואז עשינו טעות ונסענו לצל אם זה הסמוכה- לוותר עליה. בעיר קהילה מוסלמית ענפה ועומס האנשים יצר אווירה לא נעימה. כך גם במגלשות האלפיניות הסמוכות לצל אם זה. סנט וולפגנג שווה פי אלף עם אוירה ונוף נעימים.

יצאנו לטיול משפחתי (הורים בגיל 50 וילדים בגילאים 23, 20, 13) בסוכות, אוקטובר 2016.

למי שרכש את זלצבורגכארד, אז רוב הפעילויות בעיר כלולות בכרטיס אך צריכות להיעשות תוך 24 שעות, אפשרות נוספת לקנות כרטיס רק של העיר זלצבורג שעולה 24 יורו ליממה.

החניה בזלצבורג יקרה מאוד, מומלץ להשתמש בטיפ של קובי כוחי שמציע להחנות בחניון שנמצא Hildmannpl 1 Salzburg 5020 המחיר המלא כ-22 יורו ליום, אך אם אתם קונים בחניות שבעיר יש לבקש מהחנות לנקב את החניה ואז העלות רק 6 יורו ליום (רוב החנויות משתתפות במבצע הזה).

המדרחוב הראשי Getreidegasse‏‏‏ שווה, המדרחוב שנמצא מצפון מזרח לנהר לא משהו. מוזיאון המדע מקסים ומי שאוהב דברים כאלו יכול לבלות בו חצי יום, מתאים בעיקר לילדים בגיל חמש עד חמש עשרה. קחו בחשבון שגם ארמון הלברון ( Hellbrunn Palace) – כלול בכרטיס וצריך להיכלל ב 24 שעות של זלצבורג, לאחר הסיור בגנים יש כניסה לארמון עצמו, יש בו חוברת עם הסברים בעברית.

המצודה – Fortress Hohensalzburg, ביקור של כשעה וחצי מעניין, נותן תצפית טובה. מרפסת מונצסברג Monchsbergaufzug Lift נותן תצפית טובה, הבית של מוצרט – נחמד. 

נסענו ברכבת מבאד גסטיין לזלצבורג מרכז.

שם לקחנו אוטובוס – קו 25 (כרטיסים יומיים) ונסענו לארמון הלברון-Hellbrunn. קנינו כרטיסים ונכנסנו בליווי מדריכה לסייר בגני הארמון. היא הביאה אותנו לשולחן הכנסת האורחים של המלך, למשתה ושעשוע בקיץ. השעשוע היה תמיד מפתיע: התזת מים מאחורי כסאות האורחים, על גבם של האורחים.

משם המשכנו בגנים היפהפיים וראינו הרבה פסלים יפים, תיאטרון בובות שמופעל בכוח המים, וגם שם היו מזרקות מים שהפתיעו את האורחים. המלך אהב מאוד להשתעשע עם מים, ולהפתיע את אורחיו. הכל ברוח טובה.

חזרנו לתחנת האוטובוס לנסוע בכיוון ההפוך, ועלינו על קו 25 ונסענו לביתו של מוצרט, שהפך למוזיאון. הכניסה עלתה 10 יורו ובתמורה קיבלנו מכשירים שהשמיעו לכל מבקר הסברים על מוצרט ומשפחתו, על יצירותיו וכו'. בין היתר שמענו בהסברים שהוא התחיל לנגן על קלידים בגיל 4, ובגיל 9 הוא כבר הלחין את יצירתו הראשונה.

יש שם גם חנות מזכרות (איך לא?) ולא כל כך זולה, בהמעטה.

משם, שוב עלינו על קו 25 והמשכנו לארמון מירבל-Mirabell, בו הוסרט בזמנו הסרט "צלילי המוזיקה". טיילנו בגנים המרהיבים (הכניסה חינם) ביופיים, המון פרחים שנשתלו כמו שטיח ארוג על רקע ירוק (דשא). במרכז הגנים ישנה מזרקה ופסלים שונים.

בסוף הסיור שם, חזרנו עם אוטובוס קו 25 לתחנת הרכבת של זלצבורג מרכז ובשעה 20:12 (שעון מקומי) נסענו ברכבת כשעה וחצי עד באד גסטיין.

הגעתי לזלצבורג מווינה בנסיעה ברכבת, לקח לי קרוב לשלוש שעות. ניתן לקנות כרטיס ברכבת ל-24 אירו לרכבת של West, אין צורך ב-Obb עולה פי שתיים. בדרך ברכבת עברנו דרך מספר ערים, ביניהם לינץ. הדרך יפה ומהממת, לשבת ברכבת ולהסתכל ולהתפעם מהנופים.

הגעתי לזלצבורג, לקחתי טור אוטובוס מהיציאה של תחנת הרכבת, שהוביל אותנו ברחובות זלצבורג, והגענו לאגם מהמם. ירדנו לצלם ולהצטלם, וכן הוריד אותנו בפארק מדהים, וכל חצי שעה האוטובוס טור עושה סיבוב ואוסף, ניתן לעלות ולרדת.

רציתי לבקר במוזיאון האומנות שממוקם על ההר ונקרא Museum der Moderne Mönchsberg

לצערי הוא היה סגור ביום שני, אבל הנוף מלמעלה על העיר זלצבורג היה שווה את כל הטיפוס והמדרגות שהיו בדרך לפסגה.

בהר למעלה יש שבילים שניתן לטייל בהם בין העצים, ממש יער קסום כמו באגדות. בחזור מהמוזיאון צעדתי לכיוון תצפית לפי השלט, ומשם הלכתי בשביל שנראה היה מוביל כלפי מטה, ואכן הוא הוביל אותנו ישר לתוך מדרחוב עם שוק ירקות ועוד דברים.

שהינו באוסטריה כשבועיים, עם 2 בנים בגילאי 10.6 ו-9 שנים. האטרקציה שזכורה להם הכי משמעותית (טוב, אולי אחרי פארק החבלים..) היא מלחמות השלג בשתיים מהתחנות וכן הגלישה על השלג (בתחנה מס’ 9). אז מומלץ להצטייד בכפפות וכן בשקיות ניילון גדולות לשם החלקה.

הדרך כולה, כאשר עצרנו בערך במחצית מן התחנות ואכלנו באחת מהן ארוחת צהריים, ארכה עבורנו כ- 6 שעות. בסיומה הגענו לקרחון של פרנק ג’וסף. ממליצים להמשיך עם הרכב ממש עד הסוף (שם יש חניון גדול ומקורה ללא תשלום). במקום גם 2-3 אפשרויות לסעודה, בחרנו שניצלים (שהיו מעולים). המחירים בהתאם למיקום.

אפשרות לצאת למסלול טיול דרך ירידה מטה בשביל כורכר. אנו הגבלנו את הדרך בהתאם לשעה המאוחרת יחסית שהייתה.

חזרנו דרך קרניתיה, באפשרות של רכבת הסעת המכוניות. הדרך לשם לקחה מעל לשעה. לציין שהרכבת יוצאת כל שעה עגולה ורצוי להיות רבע שעה לפני. תור המכוניות, היה רובו המוחלט ישראלים. לציין כי במקום יש שירותים (בכניסה עם מטבע) וכן מסעדה קטנה, בה מגוון מאוד מצומצם (ללא תפריט). מרק הגולש היה טעים.

הנסיעה ברכבת ארכה כ- 10 דקות.

רכבל דאכשטיין (Dachstein) נמצא כעשר דקות נסיעה מהאלשטט. הוספתי אותו לטיפים על זאלצבורג למרות שפיזיתי הרכבל נמצא במחוז השכן בגלל הקירבה לטיול במחוז זאלצבורג הפופולארי.

טיילנו באזור עם תינוקת בת שנה וחצי ולכן אציין במיוחד את הגישה הנוחה לעגלות תינוק. לרכבל שתי שני קומות. בקומה ראשונה: ישנן 3 מערות. אנחנו טיילנו במערת הקרח. זוהי מערה יפה ובה מסלול מודרך בן 50 דקות. הקרח מואר בתיאורות מיוחדות וצבעוניות. במערה הטמפרטורות יורדות עד מינוס 3 מעלות, אז כדאי להתלבש טוב. המערה נמצאת כ-10 דקות במעלה עליה תלולה מתחנת הרכבל אך השביל נוח אפילו לעגלת תינוק. בנוסף, ישנה במקום מסעדה טובה ומולצת.

בקומה השניה: יש מבחר גדול של מסלולי הליכה. הנוף מטריף של כל הפסגות מסביב, חלקן מושלגות. אנחנו בחרנו במסלול קצר של 20 דקות הליכה לתצפית "5 האצבעות". זוהי תצפית יפה שמשקיפה על איזור אגם האלשטט מגובה רב. גם כאן גישה נוחה לעגלות ונחים.

הכרטיס המשולת לכל התענוג עלה 37 יורו לאדם. סך הכל, הנוף מדהים והחיוה מומלצת בחום. למי שיש זמן (ואין תינוקת קטנה) כדאי להקדיש לרכבל יום שלם.

במסגרת הטיול לאוסטריה ביולי 2012 ביצענו יום טיול באזור האגמים שליד זלצבורג. התחלנו את היום בגלישה במזחלות באבטנאו (Abtenau) שהן מאוד טובות, אך יש להגיע בשעות הבוקר. כל המידע באתר האינטרנט. משם נסענו לאגם Gosausee והמלצתי לנסות ולחנות בנקודה הגבוהה ביותר שניתן כאשר החניה בכל החניונים הינה ללא תשלום. ניתן ללכת סביב האגם בהליכה של לערכתי כ- 90 דקות, אך אנו ויתרנו הלכנו קצת פנימה וחזרנו. מימי האגם צלולים להפליא. לאחר מכן המשכנו לעיירה הלשטאט, עיירה זו היא הדובדבן שבכל הסיור באזור האגמים, ופה יש לציין שנכנסנו לעיירה לאחר שפנינו מכביש 166 לכיוון דרום. בדרך נכנסים לתוך מנהרה שבמרכזה ניתן לפנות לחניה קטנה, שבה החניה הינה חינם באמצעות שעון קרטון עד 1.5 שעות (מסמנים את שעת ההגעה) או לחילופין רושמים פתק עם שעת ההגעה. הזמן הנ"ל מספיק בהחלט. כשיורדים במדרגות שבקצה החניה מגיעים ללב האטרקציה שהיא העיירה עצמה, ואם עולים בדרגות רואים את המפל שיורד למרכז העיירה. בחניון הקטן זה יש אפילו שרותים בחינם (בעיירה הם עולים כסף). 

בעיירה רחובות ציוריים ובמיוחד מרכזה. ליד הכנסייה אליה צריך לטפס במדרגות לא רבות במיוחד ישנו בית הגולגלות שהוא בעצם חדר לא גדול, שבו מרוכזות גולגלות ועצמות של בני המקום שבחרו להיקבר כך. הכניסה בתשלום של 3 יורו למבוגר ו 1.5 יורו לילד. בהמשך נסענו לבאד אישל (Bad Ischl) הנסיעה לבאד אישל מתחילה בזאת שיש לחזור לכביש 166 מהלשטאט כלומר לכיוון צפון ואז ממשיכים צפונה בכביש זה. עיירה נחמדה עם מרכז מידע יעיל במיוחד לתיירים שנמצא במרכז העיירה, בעיירה גן יפה וארמון של סיסי אליו לא נכנסנו, אך עיירה זו אינה מגיעה לרמתה של הלשטאט. את סוף היום קינחנו בקניון לאמר (Lammerklamm Scheffau. קניון נחמד שיש להשקיע בו בערך שעה. שעות הפתיחה 09:00-17:00 עלות שאנו שילמנו הייתה 12 יורו לשני מבוגרים ושלושה ילדים עד גיל 18. 

מצוידים בכרטיס Salzburgerland Card, התחנה הראשונה שלנו היתה ארמון Hellbrunn, דרומית לזלצבורג וגני שעשועי המים שנבנו במאה השבע עשרה על ידי ארכיבישוף בעל חוש שובבות מפותח. הסיור מקסים ומיוחד, עם כמה הפתעות רטובות וכל בני המשפחה מאוד נהנו. מומלץ ביום חמים וגם מעיל גשם דק לא יזיק. 

משם נסענו למרכז זלצבורג. בימי ראשון החנייה חינם במקומות המסומנים על הכביש בתכלת, אבל בעונה גם ביום זה העיר מלאה בתיירים ונדרשו כמה סיבובים עד שמצאנו חניה ברחוב צדדי ליד גני מירבל. לאחר סיור קצר בגנים היפים חצינו את נהר הסלזח ונכנסים לעיר העתיקה. ברחוב הראשי -Getreidegasse נמצא בית הולדתו של מוצארט. בקיץ המקום מלא בתיירים עד שקשה לזוז בפנים וגם התצוגה עצמה די סטרילית לטעמי ולא מעבירה תחושה אמיתית של חי הבית בתקופה מוצארט. מי שאין לו את הכרטיס –המעניק כניסה חינם - או עניין מיוחד בחיי המלחין, לא בטוח שכדאי לשלם על כניסה. 

משם המשכנו לכיכר ה- Residenz וקנינו דובדבנים עסיסים וטעימים מאחד הדוכנים שם. העיר העתיקה חיה ותוססת וראינו שם ליצן רחוב, איש המנגן על כוסות ועוד. משם, כמה דקות הליכה מובילות לרכבל העולה למבצר Honensalzburg, טירה ענקית מהמאה האחת עשרה שממנה יש נוף על כל העיר. אנחנו ביקרנו בכמה מחדרי הטירה: אולם הזהב עם תקרת עץ יפה, תצוגת שריונים וכלי נשק, תצוגת מכשירי עינוי (לא לבעלי קיבה רגישה). שאר החדרים, המציגים סיפורים וחפצים ממבצעים שונים בהם השתתף צבא אוסטריה, לרבות תמונותיהם של חיילים אוסטרים במלחמת העולם השניה, המוצגות לראוה, מיותרים בהחלט. 

סיימנו מוקדם את הביקור בזלצבורג כדי להספיק להגיע ל- Gilgen st ולעלות ברכבל לתצפית על האגמים רק כדי לגלות שבחודשים יוני-אוגוסט הרכבל פועל עד 18.00 ולא רק עד 17.00 כפי שכתוב בחוברת הכרטיס. אכן נוף מרהיב של אגם וולפגנזה והאגמים היותר רחוקים, אבל בדיוק שהגענו למעלה התחיל גשם והראות נפגמה. החלטנו להעביר את הזמן עד שהגשם יפסק בבית קפה, אלא שבית הקפה שליד תחנת הרכבל העליונה היה דוחה ומלא ריח עשן והשני המרוחק כמה דקות בשביל אמנם נראה מזמין יותר אך התגלה כנפילה אמיתית: שטרודל תפוחים ``חסר``, (איפה נשמע דבר כזה באוסטריה?) , ה``שטרודל אפרסק`` היה עיסה חמוצה ובלתי אכילה והמרק, שהוגש רק אחרי מספר תזכורות, סבל מהיכרות אינטימית מדי עם שקית אבקה. עד שסיימנו את החוויה הקולינרית, מזג אוויר התבהר שוב וזכינו לנוף במלוא תפארתו - סיום מתאים ליום טיול.