קרא עוד
טרק יפהפה הנמשך 5-6 ימים, מקולו ללהול. רוב הטרק בסביבה הירוקה של קולו, וסופו באזור הצחיח של להול (גבול ספיטי). הטרק לא מאד קשה, אולם קצת כושר גופני אף פעם לא מזיק. מתחילים את ההליכה ליד מנאלי, לאחר נסיעה קצרה, בגובה של 2800 מטר. ביום הראשון הלכנו רק שעתיים וחצי, עד לגובה של 3000 מטר- עלייה מתונה. ביום השני מתחילים לחוש את הגובה, כאשר מטפסים לגובה הקרוב ל-4000 מטר ומסיימים בלינה בגובה של 3300-3500 מטר (הערכה) למרגלות הר Deo Tibba שגובהו 6001 מטר.
בסיום היום השני הלכנו בירידה מאד תלולה וחלקה, בגשם- סוג של חוויה.
ביום השלישי נשארנו באותו מחנה, להתאקלמות לגובה, ויצאנו לטיול קצר לקרחון למרגלות הר דאו טיבה - הליכה קלילה וכרגיל, נופים מרהיבים.
ביום הרביעי הולכים 6-7 שעות, הליכה לא קשה, בין הרים, גבעות ונחלים. מחנה הלילה הרביעי בערך בגובה של 3700 מטר.
היום החמישי הוא הקשה מכולם (אבל לא נורא)- הולכים במעלה נחל זמן מה, עד שמתחילה העלייה ל-Hampta Pass- עלייה לא קלה, אבל עם נופים מרהיבים, ובסופה הפס, בגובה 4280 מטר. מהפס, אם אין עננים, נשקפים נופים מרהיבים.. מצד אחד עמק קולו הירוק ומצד שני להול הצחיח, ומכל כיוון פסגות מושלגות. הירידה מהפס מאד תלולה ובסופה עמק יפהפה בו לנים בלילה האחרון, גם בגובה 3700 מטר (מאד קר שם).
ביום האחרון הליכה של שעתיים וחצי לצ`טרו- שזה צומת עם כמה דאבות ונקודת עצירה של האוטובוסים למנאלי (4-5 שעות) ולקאזה בירת ספיטי (אותו זמן). אין שם גסט האוסים או משהו דומה. אם מפקששים את האוטובוס אפשר לנסות לעצור טרמפים או לישון שם.
טיפים חשובים: לטייל עם סוכנות טובה, להשתדל לקבל מדריך דובר אנגלית, לא להתקמצן בכל הנוגע לציוד- ביגוד חם וקל, שק``ש טוב, פנס ראש משובח, נעליים דוחות מים (גורטקס), מעיל ומכנסי גשם או שכמיה, אלכוג`ל לניקוי הידיים ושאר ציוד היגיינה, כדורים נגד מחלת גבהים, מצפן, מפה טובה לאזור- כדי לדעת היכן נמצאים, מד גובה- נחמד אם יש- כי המדריכים לא תמיד יודעים מה הגובה המדויק, ואם יש למישהו בעיות גובה, אז זה חשוב. גם מד חום נחמד שיהיה כדי לדעת עד כמה קר בערב.. לא לשכוח כובע וקרם הגנה מהשמש + שפתון נגד יובש.
גשם הוא תופעה נפוצה באזור הזה, אבל אפשר להסתדר איתו- ככלל, הגשמים מתמעטים לקראת אמצע סוף ספטמבר. בבוקר היציאה לטרק חשוב לוודא שאכן יש את כל הציוד שצריך, הסוסים וכו`. תזכרו שבהודו אין 100% מושלם :-)
עלויות - אנחנו יצאנו בקבוצה של 4 אנשים, ושילמנו 200$ כל אחד עבור 6 ימים. זה כולל הסעה לנקודת ההתחלה (אבל לא בחזרה..), מדריך, טבח, איש סוסים והסוסים הסוחבים את הציוד, המון אוכל (היה מעולה), אוהלים, שק``ש במידת הצורך, והיו גם שני פורטרים במקום סוס אחד שהבריז.. דבר שבדיעבד מאד סייע לצוות שלנו בעבודות שטיפת הכלים, הקמת ופירוק המחנה. בסוף הטרק נהוג לשלם טיפ לצוות- אנחנו שילמנו 500 רופי כל אחד (סה``כ 2000 רופי)- לא היה לנו מושג כמה נהוג לשלם.
הסוכנות שאירגנה לנו את הטרק נמצאת בניו מנאלי, ליד ה-local bus stand, ונקראת -shambala. היא מנוהלת על ידי אדם בשם טנזין שישמח לעזור ולייעץ והטלפון הסלולרי שלו הוא 0941-81188871 (למחייגים מחוץ להודו לא לשכוח קידומת בינ``ל 91). אני מצרף גם לינק לאתר האינטרנט שלו.
דבר אחרון- מאד קשה למצוא במנאלי שותפים לטרק (להבדיל מלדאק, למשל), אז אם מגיעים לבד כדאי לפרסם מודעה בלוח שותפים באתר ``למטייל`` זמן רב ככל הניתן מראש, ולשאול כל אחד שפוגשים במנאלי אם הוא רוצה להצטורף לטרק- לפעמים זה מצליח :-) יציאה בקבוצה של 4-6 אנשים היא אידיאלית וגם זולה יותר מקבוצה של 2-3 (להמחשה- אם יוצא מטייל בודד, דרך סוכנות נסיעות, זה מצריך מדריך + עוזר מדריך + איש סוסים +שני סוסים לציוד.. וזה קצת יקר).
אם לא ציינתי באופן ברור- המטייל המאושר לוקח על גבו רק תיק קטן עם משהו חם ללבוש, מעיל גשם, מיים, אולטרסול ומצלמה. התיק הגדול עם כל הציוד נסחב על גבו של הסוס. אין צורך לקנות אוכל, אבל מומלץ להצטייד באופן עצמאי בחטיפים- זה ה``אוכל`` היחיד שלא היה כלול בעסקה.
טיול נעים!