מי אמר שניסים לא קורים?!
פסענו בשביל בג'ונגל. המדריך המקומי נעצר והצביע על עץ גבוה.
"זה עץ גומי", אמר. בין הסדקים של הגזע בצבצו חתיכות גומי, אמיתי, כזה שאנחנו מכירים.
הוא משך כמה והן נמתחו כמו גומיות.
תעשיית הגומי שהפיקו הברזילאים מעצי גומי הובילה לפריחה כלכלית גדולה במאה ה-19.
"חותכים את הגזע באלכסון מסביב", הוא המשיך "והגומי מטפטף למטה".
כדי להמחיש זאת - הוא היכה בגזע עם המאצ'טה.
כולנו המתנו בדריכות, אבל שום דבר לא טיפטף.
המדריך לא איבד את העשתונות כשראה שהעץ לא מגיב והסביר, "בשעות האלה אין בו גומי כי הגומי טיפס למעלה" - אמר והרים את מבטו לעבר הצמרת, להמחיש לאן עלה הגומי.
הרמתי את הראש גבוה גבוה למעלה ולא התאפקתי:
"איך בדיוק הוא עולה בשעות האלה למעלה?"...
"לא יודע איך בדיוק, אבל זה מה שעובר אצלנו מדור לדור. לסבא של היה מטע של עצי גומי וזה מה שהוא סיפר לי", הוא ענה.
מישהו שאל אותו שאלה והוא עבר לשוחח על נושא אחר.
בשלב הזה פניתי אליו שוב:
"אתה מוכן לתת בגזע עוד מכה אחת, חזקה יותר?". ביני לבין עצמי חשבתי שאם משה היכה במטה בסלע ויצאו ממנו מים - למה שזה לא יעבוד עם מאצ'טה ועץ גומי, עם כל הכבוד למסורת המשפחתית של המדריך.
"כן", הוא ענה, כמעט נעלב מאי האמון במסורת אבותיו, הניף את המאצ'טה והיכה בגזע.
את הנס שהתרחש - אתם רואים לבד...
