דרך בורמה – חלק שני

רביעי בבוקר - מנדליי – סיפו
 הנסיעה לשדה התעופה היתה מהירה מאד. נהג המונית התגלה כנהג שודים שעשה את הדרך ברבע שעה אך כדאי להיערך ל-30-40 דקות ומשדה התעופה בזמן העומס - כשעה למרכז העיר.

נחתנו במנדליי בתשע. רצינו רק להגיע לתחנה המרכזית לסיפו (נהגית thibo ע" י המקומיים). בטרמינל הציעו לנו מונית פרטית ב-15,000 או במונית משותפת 5000 לאדם אך אז יש להמתין שיתמלא. הנסיעה בשתיהן זהה. מסתבר שיש מספר תחנות אוטובוס 'מרכזיות' ולכן יש להדגיש שרוצים את התחנה לסיפו. לקח להגיע כ-60 דקות דרך העיר לאחר שהנהג פיזר את יתר הנוסעים למלונות. חם ולח בחוץ. אבל אין מיזוג בשום מקום. בתחנה לסיפו שלוש חברות מוכרות כרטיסים לסיפו אך מצאנו רק שתים. שלמנו 6500 לכרטיס ונסענו עם חברת ayarwadi. באוטובוסים שלהם יש מזגן. בחברה השניה הודיעו שאין מזגן, פרט קטן אך חשוב מאד. שני האוטובוסים יוצאים בשתים ( אם כי אמרו לי לפני כן שיש גם בשתים וחצי ושלוש. כדאי לודא) ענין המיזוג כאן קריטי...הסתובבנו ברחובות עד שהגיע הזמן לחזור ויצאנו לנסיעה שנמשכה כחמש וחצי שש שעות. האוטובוס היה סך הכל מרווח ונוח. ונופים ירוקים לאורך כל הדרך. כולל פיתולים צרים בכביש שגרמו לאינספור משאיות ורכבים להיתקע לפני גשר מרהיב בדרך. האוטובוס מוריד ומעלה לאורך הכפרים בדרך אך זה לא ממש מפריע ואחרי כחמש וחצי שעות הגענו לסיפו.

הגענו לסיפו-ת'יבו כעבור חמש וחצי שעות. פנינו לגסטהאוס של צ'רלס. היה שם מלא והציעו לנו חדר במלון של צ'רלס, במבנה סמוך, חדר עם מיטה זוגית ב-22$ (נמוך משמעותית מהמחיר בבוקינג) והתארגנו. המקום נקי ומסודר ואנשים אדיבים מאד. מאחר שלא שותים מים מהברז - לרשות המבקרים יש גם קולר עם מים מינרליים חופשי. המקום היה סהכ בסדר גמור ומעלה (חוץ מהעובדה שהשער לדולר שהציעו היה 1350 צאט כשבית המרקחת ליד מיסטר בוק נתנו 1500 לשטר 100$ ו-1450 לשטרות של 10-20$). חשוב להדגיש שאף אחד לא מקבל כאן דולרים שלא נראים חדשים או שהודפסו לפני 2006. לטענתם הבנק לא ממיר.

טרק נמסן-סיפו – הטרק הנעלם

הגענו לסיפו עם כוונה לעשות את הטרק בן שלושת הימים עליו הומלץ כאן. כשהגענו התאכזבנו לגלות שכבר חמש שנים הצבא אוסר לעשות אותו בגלל קרבות בין שבטי השאן והפאלונג. בורמה מורכבת מכמאה עשרים ושש קבוצות אתניות. הדבר מייצר מתח בין חלק מהקבוצות. בורמה מחולקת לשבעה איזורים והשאן הוא אחד הגדולים שבהם.

הערב בסיפו לא סוער אך גם בתשע ובעשר היו מקומות פתוחים לאכול ברחוב הראשי.

חמישי בבוקר – הפלגה בנהר בסיפו וביקור בארמון השאן

בבוקר חפשנו את מיסטר בוק כדי לקבל עצות על חלופות לטרק אך הסתבר שאינו חש טוב ונסע לכפר סמוך וישוב בערב. בינתים חפשנו חלופות וסגרנו על שיט לאורך הנהר שצמוד לעיירה. בסוכנות boat boat הציעו סכום גבוה באופן משמעותי מאצל מיסטר צ'רלס שבקש 35,000 לסירה ויצאנו בשנים לשיט של חמש שעות. השיט היה מהנה אך חם ולח מאד. לאורך כל השהות במיאנמר חומר נגד יתושים חשוב ושימושי מאד. גם מהארץ. בשלב מסוים 'עגנו' וצעדנו למנזר בו היו נזירים וילדים ספורים באמצע דקלום שמאד הזכיר כתה ב'חיידר', למי שמכיר, רק על הרצפה...קבלנו הסברים מהמדריך ואחכ עצרנו בכפר לאורך הנהר בו עוברת הרכבת. המסילה הצרה מאד – עוברת 2 מטרים מהבתים ובית הספר...שאלנו הרבה שאלות במהלך השייט והסיור וההסברים והתשובות הם שעשו את הסיור מענין. השיט היה בנוף טרופי ירוק-עד ולחות עצומה. מהנה אך חובה קרם שיזוף קרם נגד יתושים וכובע. מניח שהמחיר היה זול מאחרים כי יש לסוכנות הזו, שמנוהלת עי הבן של מיסטר צרלס, סירות משלה.

חשוב לציין כי הנוכחות של מנזרים ונזירים בבורמה היא חלק חשוב ואינטגרלי של ההוויה והחוויה. הרוב המוחלט – בודהיסטי. כל גבר בורמזי עושה לפחות תקופה קצרה אחת בילדותו-נערותו במנזר בודהיסטי, וכפוף לכללים של לבוש, אכילה (שתי ארוחות ביום, בלבד, כאשר השניה בצהרים) ומעבר עם כערת צדקה לאסוף מזון למנזר. האוכל במנזר בא מתרומות מזון שהנזירים הצעירים מקבלים, כשהם עוברים, מדי יום, עם כערות עמוקות במיוחד – מעין סירים, כמותן לא ראיתי במקומות אחרים, ומקבלים אוכל מהמשפחות שרואות בכך חלק חשוב מחובתם הדתית ועושות זאת וולונטרית. ההתנהלות הזו שבה נזירים והאוכלוסיה הרחבה קשורים זה לזה באופן הדוק נראתה והורגשה בכל מקום במהלך הטיול בבורמה. גם באוטובוסים העירוניים העירו לי, באדיבות, כשישבתי בספסל מאחורי הנהג – שמיועד לנזירים.

כששבנו - סעדנו במסעדה פשוטה בפינה של הרחוב בו חזרנו מהמעגן לרחוב הראשי. תפריט מקומי מגוון וטעים.

ארמון שאן - המשכנו 10 דקות לארמון שאן; בית אבן נרחב ומפואר מאד בסטנדרטים בורמזים. בבית הסבירו אשה ובעלה ( הבעל - בן משפחה לשושלת של הנסיך שגר שם עד שהושלך לכלא וחוסל במהפכה הצבאית בתחילת שנות ה-60 ) - על ההסטוריה של הבית והנסיכות. ניתן לשאול שאלות על כל מה שקורה בבורמה. הם מצפים לתרומה של דולר. אין מה לראות חוץ ממבנה מבחוץ וצילומים אך ההסברים אינטליגנטיים וכללו בקורת על שליטת הצבא בכל עמדות הכח בבורמה גם לאחר הבחירות הדמוקרטיות ב-2015 בהן זכתה מפלגה אזרחית. מסתבר שהצבא בזמנו קבע בחוקה שהחלטות תתקבלנה בפרלמנט, כאשר לצבא שמורים 25% מהמושבים והדבר מקשה על נטילת כח מהצבא, שמאפשר להתנהל במישור האזרחי אך עצמאי כלכלית ושולט בנושאי הבטחון הסדר והמשפט... שעות הכניסה 1500-1700.

ב'ארמון' ספרו שמפעל האטריות עליו סופר בטיפים אחרים עבר למכונות ואין מה לראות, אך אני לא בטוח שהם בקרו שם ...

מסרו לנו ש'באגאן הקטנה' במרחק הליכה של כחצי שעה משם אך אפשר לרדת חמש דקות לרחוב הראשי ולשכור אופנים לשם. ניסינו אצל מיסטר בייק הנחמד אך מסתבר ש אין לו יותר אופנים או אופנועים ורק השם נשאר...