האלפים הצרפתיים 18.7-26.7 יצאנו לטיול של שבוע באלפים הצרפתיים 3 אחים ובני זוגם לשבוע של טיול כוכב לבני 50+ (אפילו 60). שכרנו רכב גדול ל 9 אנשים מרסדס, מחברת SIXT שהיה נוח ביותר. טסנו לגנבה בטיסת אל-על , נהדרת. לאחר שעות שיטוטים באינטרנט מצאתי באתר OWNER , CHALET - בית מקסים בעיירה קטנה ALLUEs במריבל. הבית שייך לזוג אנגלים ששיפצו בית בכפר. 4 חדרי שינה מרווחים , לכל חדר מקלחת ושירותים, חדר אוכל גדול ומטבח מצויד במערכות כלים מושקעות. יש בבית ה כ ל. מומלץ ביותר האתר www.meribelapartments.com איזור מריבל הינו איזור סקי עשיר במסלולי הליכה רגלית , בכפרים קטנים . בתוך נוף של גלויה. טיילנו באיזור שמונה ימים. כל בוקר יצאנו בסביבות השעה 900 והגענו חזרה בשעות הערב. הדרכים לא פשוטות לנהיגה ודורשות נהיגה זהירה בכבישים צרים בעיקולי כביש רבים. הנופים מדהימים איזור מקסים לטיולים רגליים וטיולי רכב. היום הראשון 18.7.13 נחתנו בגנבה בשעה 1030 בבוקר , ויצאנו לדרך. נסענו לכיוון אגם אנסי. התברברנו ביציאה , בהחלטה שלא ליסוע באוטוסטראדות, זכינו בדרך נופית נהדרת בכפרים קטנים על כביש D 922 הגענו לאגם לאחר כשעתיים (נסיעה על הכביש המהיר עורכת כ חצי שעה...) . ישבנו לצד האגם לארוחה קלה ויצאנו לשייט נעים באגם. טיילנו סביב האגם וכשהתחיל לטפטף, החלטנו לצאת לדרך לצימר במריבל . נסיעה של יותר משעה. נסענו דרך הגדה המזרחית של האגם בעיירות מדהימות . הצטיידנו בעיירה TALLOIRES בסופר המקומי ונסענו דרך ארברטוויל לביתינו החדש למשך השבוע הקרוב.התלהבנו מהמקום, מהטיפוח והדאגה לכל פרט והפינוקים שהבית מציע. התארגנו בבית המקסים, לא התעצלנו והכנו ארוחת ערב מושקעת. . היום השני 19.7.13 יצאנו ממריבל- אחרי ארוחת בוקר צרפתית- אפינו בבית באגטים בתוספת לחמים מהפטיסרי המקומי. נסיעה לבורג סן מוריס על כביש N90 . דרך נופית יפה מעל ההרים המושלגים לצידנו נהר השמש זורחת והכל ירוק ופריחה אלפינית מקסימה על כרי העשב. בבורג סן מישל – לפני הכל קפה בבית קפה. ומשם עלייה לפניקולר לטיול בשלושת ה ארקים ARC 18001950 2000 הכרטיס הינו כרטיס משולב לפיני קולר, לרכבל ולאוטובוסים החופשיים בין האתרים. הפניקולר מעלה למעלה , ומשם מיד ברכבל. רכבל פתוח תחושה של מעוף בין שמים לארץ, במבט מטה רואים את רוכבי האופניים במסלולי סללומים היורדים ממעלה ההר, למעלה, מעופפים להם מצנחי רחיפה, כל אלו מוסיפים לנוף הבראשיתי המדהים של הרים מושלגים בתווך הרים זולגי מים ופריחות . לאחר טיול קצר בפסגה לקחנו את האוטובוס לנסיעה לארק 2000 ירדנו חזרה בפניקולר ומשם יצאנו לטיול באחת מהדרכים היפות . מבורג סן מישל לבופור. D902 בדרך עצרנו לפיקניק לצד מפלון ומים זורמים . הדרך צרה עולה למעבר הרים שם קנינו מגבינות הבופור וגבינות נוספות . מידי פעם עצירה לצילומי נוף ותצפיות. עד לאגם רוזלנד. אגם מלאכותי הנוצר מסכר. הליכה קצרה לצד האגם. המשכנו לעיירת בופור בה מיוצרת הגבינה. שוטטנו בסימטאות העיירה היפיפיה. אדניות פורחות במלואן, נחל שוצף במרכז העיירה. תענוג של שישי אחר הצהריים. חזרה לבית לארוחת שבת . היום השלישי- 20.7.13 דני וחגית שומרי השבת נשארו בבית . ואבנר דולי ואנחנו יצאנו לטיול שבת באיזור של מריבל. יצאנו לחקור את האיזור. עלינו למריבל- העיירה עדיין לא התעוררה הסתובבנו ברחובותיה נכנסנו למינסרה שיש לצידה מסעדה והחלטנו שזו תהיה המסעדה לארוחת סיום הטיול. מסעדה בתוך אורווה ישנה הבנויה אבן מהמאה ה 17 (יסופר עליה בהמשך). הצטלמנו לצד פיסלי העץ בכיכר בכניסה לעיירה וירדנו למוטיר. משם לעיירת המרחצאות עיירה תירותית של מלונות בריכות ומרחצאות . BRIDES LES BAINS שיטוט ברחובותיה ונסיעה לבוזל עיירת סקי שלצידה אגם. עיירה חמודה , האגם קטנציק ומשמש לבריכת השחייה של המקומיים . המים קרים מאוד. עצרנו בפטיסרי עם עוגות משובחות הצטיידנו בקופסאת עוגות אקלרים, מוס לימון, ועוד. וחצינו את הכביש לבית הקפה שם קונים רק קפה. הפסקת עשר מעולה. עלינו בדרך מקסימה D915 לכיוון פרליון PRALOGNAN LA VANOISE עיירת סקי עטורת מלונות ובתי הארחה בחורף לסקי ובקיץ למטיילים. עם הרבה מאוד מסלולים רגליים. מתוך העיירה עולה דרך המגיעה להרים . המשכנו בה לצידנו נהר וההרים זורמים מי הפשרת שלגים במפלים גבוהים וצרים ומפלונים רחבים. מקסים. הלכנו במסלול רגלי קצר. מטיילים רבים באיזור. מזג האוויר היה נעים עד חם ומטיילים רבים מפקנקים שוכבים על כרי העשב אווירה מדהימה. וכמובן גם כאן בית קפה ומסעדה. ממש מקום יפה לקפה (בירה וסיידר הולכים גם). בדרך חזרה גילינו את שלושת ה COUCHRVHVEL עיירות סקי על אותה הדרך D914 . עצרנו ב COURCHEVEL 1550 הסתובבנו סביב האגמון הקטן ונכנסנו לעיר העתיקה .שם היתה תכונה דוד ענק עמד במרכז העיירה ודגלונים קישטו את הסמטאות. הצלחנו להבין שעומד להתרחש פסטיבל בעיירה. משהו מקומי. והחלטנו לחזור בערב. בערב חזרנו לעיירה- על הדוד התבשל לו מרק עדשים. הפסטיבל מקומי וכל אנשי העיירה הגיעו למרכז הכפר רכשו כרטיס המקנה לחם ריק (למרק בלחם) ונקניקיות ענקיות ונתח בשר לא מזוהה. אנחנו התבוננו באוכלים וברוקדים . היתה אווירה נעימה הילדים בהמשך הערב הסתובבו עם פנסי נייר , צעדת תזמורת מקומית . ערב נחמד. מוזג המרק המקומי שמח מאוד לנצל הזדמנות בתמונה משותפת...לחיבוק עז היום הרביעי- יום ראשון ה 21.7.13 חזרה לאיזור אנסי לטיול בערוץ פיר ובאנסי העיירה. חנינו בחנייה עם המדרגות בערוץ פיר ירדנו במדרגות לערוץ טיול מקסים. הערוץ צר כשהנחל זורם בתוך הערוץ העמוק בצורות אבן שרק הטבע יכול ליצור. תחושה של הליכה בתוך מערה שהתקרה נפתחה. הטיול בערוץ הצר היא באורך של כ 750 מטר אחר כך יוצאים החוצה. הדרך היא הלוך חזור הליכה נעימה. הבנו שיש חנייה בקצה השני שתחסוך לחלקינו את העלייה במדרגות לרכב. דודי ואני עלינו בקלילות במדרגות והעברנו את הרכב לצד השני של הערוץ. ומשם למצודת מונטרייה המרשימה.הגענו למצודה ב סביבות השעה 1300. מסתבר שהמצודה ניפתחת לסיור רק לאחר השעה 1400 לסיור מאורגן עם הסברים בצרפתית. ויתרנו על הסיור ופיקנקנו לנו על שולחנות שהוצבו בקידמת המצודה. משם ירדנו לאנסי. עיירה מקסימה. שוטטנו ברחובותיה כשהמבנים משתקפים בנחל הזורם. גם כאן לא ויתרנו על קפה ומאפה באחד מבתי הקפה ובשל החום הרב קררנו עצמינו גם בגלידה טובה. ערוץ פיר המשכנו בנסיעה בצידו המזרחי של האגם וטיפסנו לתצפית מדהימה LA FORCAZ. העלייה בדרך צרה , דרך נופית משגעת ביופיה . מומלץ ביותר. למעלה נוף מדהים , האגם פרוש לפנינו. פסגת ההר היא מקום מועדף על מצנחי הרחיפה בעשרות, מה שמוסיף לנוף נופך צבעוני . המקום נעים יש מסעדות ובתי קפה אבל בעיקר נוף יפיפה, עוצר נשימה וממלא ריאות ונשמה. יום שני 22.7.13 תכננו יום ארוך לשאמוני למונט בלאן. נסיעה דרך אוגין לשאמוני. בדרך ערכנו עצירה בעיירת הסקי מגב. עיירה חמודה. הגענו לפני 10 בבוקר והעיירה עדין לא התעוררה הסתובבנו בסמטאותיה נהננו ממראה כדורים פורחים מעל העיירה ומאויר הרים צלול ונקי במראות הרים מושלגים ומים זורמים בכל מקום. הכנסייה היפה במרכז העיירה . עיירה מצודדת ונעימה. לא ויתרנו על קפה ומאפה וכעבור כחצי שעה הגענו לשאמוני. לפני כארבע שנים דודי ואני היינו בשאמוני ועמדנו למעלה משעה בתור לכרטיסים. אז בשמש . כיום מצאנו מבנה של מרכז מבקרים חדש. לא היה תור לרכישת הכרטיסים ועלינו מיד לאתר. דחוסים בתוך הקרונית. מעבר מקרונית לקרונית והופ אנחנו למעלה. חשים בסחרחורת בשל הגובה. ועייפות מה.הנוף בראשיתי ומקסים. הסתובבנו על המרפסות, במוזיאון , במנהרת הקרח. ירדנו לתחנה הראשונה ויצאנו החוצה. דודי חגית אבנר ויוספה(אני) יצאנו לטיול רגלי קצר לאגם הכחול. הליכה של כרבע שעה נוחה בשביל מסומן. ואנחנו לצד אגם כחול עמוק המון בלאן מעלינו מכוסה בגליישר- שלג לבן שמים כחולים מדהים. ירדנו מההר ונסענו לשאמוני. מגרש החנייה לאיגל- צמוד למרכז המבקרים החניה עלתה 5 יורו. בשאמוני התפתינו לקחת את הרכבת התיירותית לסיבוב- הרכבת נוסעת רק במרכז העיר ולנו הסיור בה היה מיותר. הסתובבנו בסימטאות העיירה המיוחדת בהנאה רבה. וחזרנו דרך איטליה. יצאנו משאמוני בשעה 1630 לנסיעה ארוכה. חצינו את מנהרת המון בלאן ואחרי נסיעה של 11 קילומטרים במנהרה יצאנו לאיטליה שקיבלה פנינו בגשם עז. הצד האיטלקי הביאנקה לבן משלג וההרים זורמים במפלי מים. ירדנו על כביש S26A חלפנו על קורמייר עיירת הסקי המפוארת , השארנו אותה לפעם הבאה. מחוסר זמן. ירדנו לעיירת הסקי המדהימה LA THUILA עיירה איטלקית נחמדה.בתוך נוף הררי ונחל שוצף במרכזה. הסתובבנו בין גלריות – חנויות קנינו פיציפקס המשדכנו בדרך מדהימה לכיוון מעבר ההרים והגבול בין צרפת לאיטליה מעבר סאן ברנרד הקטן. דרך מקסימה!!! משם בגרך קשה לנהיגה ירידה לבורג סן מוריס כשהעמק נפרש למטה. מקסים קרא עוד

יוצאים למערב

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של yosefa

yosefa

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של yosefa

21/01/2019

678

נפרדנו מהקצה הצפוני , של האי הדרומי ,מהשפיץ שנמצא מעבר להרים. אם רוצים אפשר תוך 6 ימי הליכה במסלול ה heapy Track לעבור מערבה. דרך שמורת שמורת הקוהרנג'י.

אנחנו בחרנו לעשות את כל הסיבוב ברכב.

יצאנו את טקאקה ונסענו בדרכים יפיפיות שבחלקן נסענו כבר, ופנינו למערב.

מעל ערוץ בלר תלוי לו גשר , שהוא על פי הכתובים הארוך היותר בניו זילנד 110 מ אורכו והוא מתנדנד מעל ערוץ הנחל שצבעי מימיו כחול, ירוק והסלעים מתחתיו בורוד, לבן . בסוף הגשר ניתן לעשות אומגת סופרמן או אומגה בישיבה. אנחנו הלכנו את הגשר הלוך חזור בהנאה וגם טיילנו במסלול קצר ומוסדר. ההליכה על הגשר בתשלום .

לצהריים התישבנו בrest aria לארוחת צהריים.

עד כה לא סיפרתי על מכת זבובי החול. הצטיידנו בחומר מסריח ושומני. אבל הם נטפלים " נושכים עוקצים" הם קטנטנים ושחורים ויש גם גדולים ומציקים. אכלו אותנו ביסודיות על אף כל הממרחים. והותירו נקודות אדומות

העקיצות מציקות מאוד. דודי סבל מאוד. כדורי היסטמינים עזרו.

המשכנו למערב.

התלבטנו האם לעלות לצפון המרוחק

" מעבר להרי החושך" לכיוון קאראמאה Karamea. לווסט קואסט. אזור מבודד ויש כמובן לחזור את הדרך.

כמו שהגענו לווסטפורט דודי הודיע נוסעים צפונה. מכיוון שהוא הנהג. הסכמתי. המשכנו בנסיעה של עוד כשעתיים. עלייה בהרים. העננים נראה שיושבים שם קבוע לתפאורה. הגענו לקראמיאה. מצאנו חדר חמוד, עם מרפסת ומטבחון. בriver motel אלי בעלת הבית קיבלה אותנו בשמחה, ועם הרבה אינפורמציה. הכנו ארוחת ערב בחדר. יצאנו לים לראות את השקיעה. אבל השמש התחבאה בין העננים.

שבת 19.1.18 west coast

טיול בארץ הפלאות. ביער קסום , קשתות אבן ענקיות ומערות מסתוריות.

OPARRA - מקארמאה נסענו צפונה לאופררה. שם כל הקסם מתחבא. נסיעה של כ 40 דקות בדרך עפר צרה בתוך יער גשם מופלא.

חנינו בחנייה העליונה.

שם נפגשנו עם משפחה ניו זילנדית מנלסון עם 4 ילדים חמודים.

הם היו מצוידים בפנסים לכניסה למערות. והזמינו אותנו להצטרף לאור הפנסים.

אנחנו השתמשנו באור פנסי הניידים שלנו.

גילינו מערות מתפתלות עם כוכים לזחילה ונטיפים ענקיים. על התקרה תולעים זוהרות. חוויה נהדרת.

בילינו במערות דודי התכופף, אני זחלתי והרגשנו כחוקרי מערות.

משם חזרנו לחנייה התחתונה והלכנו במסלול מוסדר עם מדרגות ושבילים לצד הנחל ל OPARARA ARCH. גשר אבן ענק ובתוכו עוד גשר אבן. כל הדרך הולכים בין שרכים, עצים מיוחדים. הרבה גווני ירוק. ממש בתוך ג'ונגל.

הליכה של כשעה הלוך חזור.

הגענו חזרה לחנייה ויצאנו למסלול ל MORIA GATE ולאגם המראות.

במוריה נכנסים למערה ואז מתגלית קשת אבן ענקית ומתחת זורם הנחל. מסלול של כשעה וחצי עם הצצה לאגם המראות אליו משתקפים העצים עד כי קשה להבחין מה המציאות ומה ההשתקפות.

מקום קסום.

זבובי החול אוהבים את דודי ועשו בו שמות. כך שאכלנו באוטו.

ויצאנו בדרכנו חזרה מעבר להרים.

בדרך לווסטפורט החל טפטוף שהתגבר לגשם שוטף.

מצאנו מקום חמוד לישון בו

PAKINGTON HOMESTAY. שנמצא ברחוב פאקינגטון. בית אותו מנהלת ובעלים מישל. במקור מסינגפור. נמרצת וחביבה מאוד. מיד נתנה מלא אינפורמציה. וגם המליצה על מסעדה לערב אצל JOHNNY'S שנמצא בקצה הרחוב הראשי קרוב מאוד ל BNB.

הגשם לא מפסיק לרדת.

ראשון 20.1.18

יצאנו את ווסטפורט לאחר ארוחת בוקר עם מישל. שציידה אותנו בעלי חסה טריים מהגינה שלה.

לאוסטרלים יש את הגרייט אושיין רואד, ולניוזילנדים את הגרייט קוסט רואד. מווסטפורט לגריימאות'.

נסיעה בדרך יפיפיה צמודה לחוף. עם מפרצונים וסלעים. והשיא סלעי הפונאקייקי.

אל הפונקאייקי יש להגיע בגאות

High Tide . בדקנו וראינו שב11 בבוקר מתחילה הגאות.

הגלים משתברים על הסלעים ופורצים מהם. הסלעים בנויים בשכבות כפנקייק.

המסלול מונגש רובו גם לנכים בשביל מוסדר. הטבע במלוא הודו.

לא יכולנו להיפרד מהיופי אז חזרנו למסלול שוב להנות עוד פעם.

בסיום ישבנו לנו עם צלחת פנקייים ברוטב תותים. כי באמת החיים שלנו תותים.

המשכנו לאורך החוף וירדנו בברייטאון לחוף לחפש אבני ג'ייד או בשמם העברי אבן הירקן להצעתה של מישל. מצאנו כמה אבנים ירוקות. למעשה סתם חלוקי נחל ירקרקות, בעיקר נהננו מטיול על החוף. ומשם פנימה לתוך היבשת בכביש הצמוד לרכבת החוצה את הייבשת מגריימות לכרייסטצרץ. אנחנו נוסעים בה לאגם ברונר ולארתור פס ונחזור חזרה לדרך הים.

הגענו לאגם ברונר .

בבוקינג מצאנו שיש 2 חדרים בLake Brunner Longhouse.

בשל בעיות תקשורת לא הזמנו.

מגיעים אין אף רכב בחנייה. ומתנוסס השלט no vacansy.

אנחנו בכל זאת נכנסים.

מקבלת את פנינו ג'ייל בעלת המקום. מדדה, קיבלה מכה ברגל. דווקא יש לה חדרים ריקים וגם שתי הזמנות. אבל...קצת קשה לה היום.

אחרי שזיהתה כמה נחמדים אנחנו הודיעה: אתם ישראלים נכון?

אני:????

דודי; מה כתוב לנו על המצח?

ג'יל: לא, את מאוד מזכירה לי את גולדה מאיר.....

טוב, אחרי " מחמאה" שכזו הפכנו לחברות וקיבלנו חדר.

מקום נחמד מאוד. בעיקר היחס המשפחתי.

טיילנו מעט במואנה הקטנה. וגשם זלעפות החל יורד. אכלנו ארוחת ערב .ולמיטות כל הלילה ירד גשם .

שני 22.1.18 ארתור פס

השמים מעוננים. והעננים יוצרים תפאורה .

הדרך הנה דרך נופית בין ההרים, לנחלים . הגשם שירד המריץ את זרימת הנחלים וההרים זולגים במפלים. פרות רועות במשטחי מרעה ירוקים והלב מתרחב. דרך יפיפיה לצידה נוסעת הרכבת.

בדרך עצרנו לקפה במלון, מוזיאון, אוסף עתיקות מדהים. מומלץ מאוד.

otira stagecoach hotel.

לא ישנו המלון שחדריו מעוצבים. עם מקלחות ושירותים משותפים. אך נהנינו מאוד מהמקום ומהאוספים .

נמצא על כביש SH 73 OTIRA.

המשכנו לארתורס פאס הישוב הגבוה ביותר בניו זילנד. שלג בפסגות ההרים.

עלינו לתצפית למפל קערת הפונץ' של השטן. הדרך עלייה במדרגות מסודרות כחצי שעה הלוך וחצי שעה בחזרה. בתוך חורש .הנוף ושצף המים של המפל מוגשים במתנה מהטבע. נהדר!!!.

חזרנו לאגם ברונר. טיילנו סביבו, שוב הליכה על גשר תלוי ומתנדנד. דקה מהישוב וכבר בתוך יער, נחל ואגם.

הזמנו לארוחת ערב במלון שבמואנה והמסעדה היחידה במקום. ארוחה טעימה. בתפריט היה טלה מרוקאי על מצע קוסקוס ישראלי. מיד דודי בחר במנה זו.

הולכים לישון במוטל אחרי שבעלת הבית כיבסה לנו וקיפלה את הבגדים בזמן שאנחנו בילינו.