שלום לכולם, לפני כשנתיים עשינו את הטרק המדהים הזה וברצוני לשתף אותכם בחוויות שצברנו בדרך ואיך אפשר להסתדר גם אם לא מזמינים מקום חצי שנה מראש(אנחנו הזמנו את כל המקומות כחודש מראש בלבד והסתדרנו במחירים אף זולים).
חשוב לציין שטיילנו גם בגאלזגו לפני הטרק ובעיירות שונות ובאנדיבורו אחריו מי שרוצה לדעת פרטים.
היינו בני 18 כשעשינו את הטרק,גבר ואישה ולכן טיול זה מומלץ לכל הגילאים וכל המינים אין ממה לחשוש מקושי, במקסימום להוסיף ימים מה שגם יאריך את הזמן בלהסתכל על הנוף של הרמה הסקוטית היפייפיה. הטרק גם מדהים כטרק ראשון למטיילים שרוצים לחוות ולהבין מזה טרק אמיתי ויכול להוות להם אחלה התחלה.
לפני הכל, את רוב המידע ומקומות הלינה שאינם בתי מלון שאבנו מהאתר הרשמי של השביל https://www.walkhighlands.co.uk/ מהאתר https://www.visitscotland.com/
לגבי העונה שבה טיילנו… טיילנו באמצע ספטמבר,חודש שעל פני עדיין חם אך החורף מתקרב ובסקוטלנד כמו סקוטלנד כל יום שונה מקדמותו. יום נעים ושמשי ויום למחרת גשם ורוחות. למרות זאת מזג האוויר היה ברובו מושלם גם אם היה גשם זה לא כזה נורא כיוון שהיה לפרקים ומה שגם רק מוסיף לחוויה.כדי להצטייד בציוד עמיד במים(במיוחד בנעליים-עוברים בהרבה מקומות עם מים),וסה”כ ציוד טיול בסיסי אמור לעשות את העבודה אין מה להשתגע כאן.
המסקנות העיקריות שלי הן: לתכנן זמן גם לבלתמ”ים, לפעמים שרוצים לחסוך בימים ובכסף זה פוגע ביופי ובמקמות שרוצים להתעקכב עליהם. בנוסף, לא תמיד חייבים לישון במלון שמציעים לנו והיקר אפשר למצוא בחצי מחיר בקתה קטנה כמה מטרים ליד, אינטימית וקסומה. חשוב לדעת שיש סימון ומפה קלה לקריאה והבנה ולכל שאלה יש מטיילים בדרך שיעזרו לכם בכל שלב.
דבר נוסף שאגיד לפני הוא שרוב המקומות שבהם יישנו ישנו על בסיס לינה בלבד ואכלנו במסעדה של בית מלון באזור או שהכנו לעצמנו סנדוויצ'ים למהלך היום והכנו אוכל מדי פעם מהסופר. המסעדות יקרות ואינן משביעות ולי כאחד שיודע אנגלית לא היה מושג מהתפריט וכל פעם קיבלתי מנה בהפתעה.
מהלך הטיול:
יום ראשון: Milngave to dryman היום הראשון למסע. בקצרה היום הזה לא יותר מדי מיוחד הרבה מוותרים עליו,אני לא ממליץ משום שזה מוסיף לחוויה של לעשות את כל השביל. בנוסף מקבלים רעב ליערות של סקוטלנד ולטיפה מלוך לומונד.
מה שחשוב להגיד,שבסוף היום הראשון היינו גמורים משום שכל אחד סחב על גבו 18 קילו וכשהגענו לגסט האוס המארחת אמרה לנו שיש אופציה לעשות את הטרק עם תיקים קטנים בלבד בעלות של 200 שקל לאדם אם אינני טועה והתיקים הגדולים עוברים בכל יום לאן שרק תצטרך. למזלנו כשעשינו כך משום שלא רק זה הקל עלינו משמעותית אלה והגביר את הקצב אלה גילינו שלא הזמנו מקום לינה בעיירה נכונה כשעברנו עם נציג של החברה על המקומות שבהם נישן ובמזל הצלחנו לתקן זאת ומצאנו לעצמנו בן רגע מקום לינה חדש,זול יותר ואף מיוחד יותר.
היום השני: Dryman to Rowardennan ברמת העיקרון היינו אמורים ללכת עד Inversnaid אך יצאנו מאוחר,עצרנו להכין צהריים ונתקענו בלי מקום לישון בעיירה Rowardennan.מי שלא מכיר זאת לא באמת עיירה אלה בית מלון בלבד עם כמה בקתות ששיכות לו שתיירים לנים בהם. לכן מי שנתקע כמונו מוצא את עצמו ללא מקום להעביר בו את הלילה אבל עוד מעט אחזור לזה. היום עצמו היה קשה,גשום עם הרבה עליות וירידות בטוח יערות ואני זוכר שזה היה ללא ספק היום הכי קשה שלנו במהלך הטיול. מה שגם תכננו ללכת עוד 12 קילומטר. בכל מקרה, הגענו לעיירה ולא נתנו לנו חדר משום שהיה תפוסה מלאה. מונית לInversnaid עלתה משהו כמו 400 ש”ח משום שבכביש זה 70 ק”מ ולא 12 כמו בהליכה בשביל אך בכל זאת הזמנו. לאחר כשעה וחצי שאכלנו וחיכינו במסעדה של המלון התקשרנו לנהג מונית והוא אמר שהוא לא מגיע משום שיש סערה בחוץ. מצאנו את עצמנו מבלי מקום לישון שגם ככה כבר היה מאוחר ושנינו סחוטים ממים(רצפת המלון הייתה מלאה במים שלנו ממהלך היום הגשום). למזלנו הרב שתי זוגות אמריקאים הזמינו את הבקתה היוקרתית הגדולה והזמינו אותנו באמצע המסעדה להעביר אצלם את הלילה,להתקלח ולייבש את הבגדים. כמובן שאמרנו להם תודה החלפנו מיילים והשתקמנו לקראת מחרת.
יום שלישי Rowardennan to Crianlarich באותו היום קמנו ממש בבוקר כדי להדביק את הפער לעיירות שבהמשך וצעדנו כ36 קילומטר. למזלנו מזג האוויר ההפכפך האיר לנו פנים והיה מזג האוויר מושלם, עם הרבה landscapes מדהימים של לוך לומונד. כשהגענו למלון עייפים וגמורים פגשנו בן אדם שעושה את הטרק בפעם המי יודע כמה ונתן לנו עצות מדהימות שעזרו לנו,כמו איך להתנייד ללא GPS אך אינני זוכר את האפליקציה כבר:( בכל מקרה עוד חוויה באמצע הדרך.
יום רביעי Crianlarich to Bride of Orchy שוב יום קליל ומקסים,בדרך היה בופה של בננות מדהימות ומאכלים ומי שתייה בתמורה לתשלום סמלי קטן, עוד משהו קטן לחוויה. שוב הדרך יפייפיה. קצת נלחצנו משום שבBridge of Orchy יש מלון אחד שבו כולם לנים אך למזלנו מצאנו באתר של השביל מקום לינה ב100 שקל בלבד לאחד וזה היה בקתת עיגלו מעץ שהייתה קטנה וקסומה ולא צריך מעבר לכך.
היום החמישי Bridge of Orchy to Kinghouse יום של נוף מדהים,עולים ויורדים בגובה ומגיעים בסופו לגלן קו המקסימה שיושבת על Rannoch Moor שבעצם השביל עובר עליו. ישנו בבקתות של שר הטבעות מי שמכיר. יש שם מקום לינה מרכזי באתר הסקי ואתה בוחר בהתאמה למחיר איפה תרצה לשון. חשוב לציין שכאן בפעם הראשונה פגשנו אב ובת ישראלים שטיילו להם גם.
היום השישי:Kinghouse to Kinlochleven יום שבו יורדים הרבה לעיירה המקסימה Knichlochleven ובדרך הנוף עוצר נשימה. בהגעתנו לעיירה פגשנו זוג מטיילות ישראליות והחלפנו איתן חוויות. בעיירה יש סופרמרקט שאפשר לקנות בו מה שצריך להמשך הטיול,מגון מסעדות ולמי שיש עוד כוח מהשביל יש שם מרכז לטיפוס ממש מגניב שביקרנו בו. ישנו במעין אכסניה אבל התמורה למחיר ולמיקום היה מעולה. לא צריך יותר.
אה כן, איך שחכתי, The Devil's staircase. כן עלייה יחסית רצינית אבל קצרה ואין בכלל ממה לחשוש בכלל! יש רק לקחת בחשבון שזהו מקום עוצר נשימה והתפעלנו לאורך כל הדרך.
יום שביעי ואחרון Kinlochleven to Fort William מטפסים בחזרה את כל מה שירדנו והולכים בדרך יחסית משעעממת לפורט ווילאים התוססת. באמצע יש פנויות למקומות היסטורים שלדעתי כדי מאוד ומעניין ללכת לשם לכן לקטע הזה הייתי מוסיף זמן ותכנון מראש כי זה לא יחזור עליו. אפשר גם לטפס את ההר הכי גבוה בבריטניה BEN NEVIS בפורט ווילאים. שוב לדעתי כדי משום שזה לא יחזור על עצמו.
זהו זה היה הטרק. נכון לא סיפרתי על כל הבעלי חיים שפגשנו בדרך(זאב שרדף אחרינו ונשר-אבל זה כי טעינו בדרך),בלתמ”ים נוספים שקרו לנו, את כל המקומות,האגמים,המפלים והאנשים המקסימים שפגשנו שעשו לנו את הטיול במהלך השביל אך השארתי לכם ולכן מקום לדמיון.
אשמח לעזור למי שרוצה ליצור קשר עמי.
תודה על הקריאה ובהצלחה:)
