אתרים יהודים ונתיב הזיכרון היהודי -- Jewish Sites And The Path Of Jewish Memory
דרך הזיכרון ליהודי וורשה נוצרה בשנת 1988 הדרך עוברת מהאנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ועד אנדרטת אומשלאגפלאץ . הוא מורכב מ -16 אבנים שחורות גרניט פשוטות אשר מנציח את כ- 400,000 יהודי ורשה שנרצחו ואת גיבורי מרד גטו וורשה משנת 1943 כל אבן נושאת הקדשה בעברית, אידיש ופולנית.
סיור לאורך נתיב הזיכרון ואתרים יהודיים נוספים
התחלת המסלול מאנדרטת מרד גטו וורשהאשר נקרא גם אנדרטת רפפורט Rappaport monument ברחוב Zamenhofa 10 מתחילים והולכים לכיוון לאורך רחוב [Zamenhofa] פונים שמאלה לרחוב18] Ulica Mila] ומגיעים לאתר ההנצחה למרדכי אנילביץ' ואנשיו שהשתתפו במרד גטו וורשה כיום נותרה אנדרטה לזכרם מעל הבונקר שהיה שם. במקום הזה נרצחו על ידי החילים הנאצים.לאחר הביקור באתר ההנצחה למרד ממשיכים לאורך רחוב DUBOIS]] ופונים שמאלה לרחובulica Stawki] ] עד לאנדרטת רחבת השילוח [ Umschlagplatz] של יהודי וורשה למחנות ההשמדה. הדרך הזאת מורכבת מ -16 אבנים שחורות מגרניט אשר מנציחים את כ- 400,000 יהודי ורשה שנרצחו ואת גיבורי מרד גטו וורשה משנת 1943 ואת הארגונים השונים שהשתתפו במרד נגד הנאצים. כל אבן נושאת הקדשה בעברית, אידיש ופולנית. כעת ממשיכים ברחוב[ Ulica Stawki] לכיוון רחוב Okopowa] ] פונים שמאלה ברחוב עד שמגיעים לבית הקברות היהודי העתיק. לאחר גמר הסיור בבית הקברות אפשר לנוח על כוס קפה ועוגה בקניון הסמוך למקום שנקרא Centrum Handlowe Dom Mody Klifברחוב Okopowa 58/72. מכאן אפשר להמשיך לביתהיתומיםעלשםיאנושקורצ'אק אשר נמצא ברחוב Jaktorowska 6 הולכים לאורך רחוב Okopowa וממשיכים ברחוב Towarowa פונים שמאלה לרחוב Jaktorowska ומגיעים לבית היתומים שפעיל היום ושם יש אנדרטה בכניסה לזכר יאנוש קורצ'אק . בית היתומים הישן אשר ברחוב קרוכמלנה (Krochmalna) מס '92 בו עבד קורצ'ק (Korczak) ושם גר יחד עם היתומים. הוא גר בחדר בעליית הגג שנהרס במהלך מלחמת העולם השנייה ולא נבנה מחדש. מכאן ממשיכים ברחוב ZELAZNA עד רחוב GRZYBOWSKA פונים ימינה עד מספר 5Aפונים ימינה לסמטה עד שמגיעים לבית הכנסת על שם נוז'יק ברחוב TWARDA 6. מכאן ממשיכים דרך הרחובות TWARDA , EMILII PLATER , SWIETOKRZYSKA , ALEJA JANA PAWLA II עד לרחוב ZLOTA 62 בחצר הבית ישנו שריד מחומת גטו וורשה. מכאן ממשיכים לכיוון הקניון הקרוב שנקרא ZLOTE TARASY למנוחה ומי שמעוניין לקניות.
Ghetto Heroes Monumentאנדרטת גיבורי הגטו [אנדרטת רפפורט [כתובת: Zamenhofa 10
אנדרטת גיבורי הגטו נמצאת בוורשה במרכז הגטו בתוך גן ציבורי בין הרחובות זמנהוף Ludwika Zamenhofa, מרדכי אנילביץ' Mordechaja Anielewicza , כרמליצקה Karmelicka ולברטובסקי Jozefa Lewartowskiego. בגן ברחבה מרוצפת הוקמו כמה אנדרטאות, ברחוב זמנהוף Zamenhofa 10 נמצאת אנדרטת רפפורט, שהיא אנדרטת גיבורי הגטו Pomnik Bohaterow Getta אשר נבנתה ע"י נתן רפפורט בסיוע האדריכל סוזין, בשנת 1948 ביום השנה החמישי למרד גטו וורשה לזכר מורדי גטו וארשה. על גבי האנדרטה מפוסלים גברים, נשים וילדים הכמהים לחופש ושחרור על רקע הגטו העולה בלהבות והיהודים הנשלחים להשמדה. לוח האנדרטה כולל שני צדדים חלק אחד מתאר את מרד גטו וורשה , חלקו השני מציג את השואה והגרוש למחנות ,האנדרטה מונחת על לוח שיש שחור שהובא משוודיה לוורשה, בזמן המלחמה על מנת להקים אנדרטה לצורר היטלר. צד האנדרטה המייצג את השואה ,פונה לכוון המבנה שנחרב שבו יישבו אנשי הממשל היהודי שהיו כפופים להנהגה הנאצית היודנרט ,האמן רפפורט מציג שיירת אנשים מגורשים ההולכים כפופי קומה מנטל הסבל שעברו, בראש השיירה נראה יהודי הנושא ספר תורה, מסביבם נראים ברמיזה הקלגסים המוליכים ,כמשל לסבלם של ההולכים .בחלק השני של האנדרטה המציג את המרד היהודי, נמצאות שבעה דמויות בתבליט של לוחמים ולוחמות צעירים וחסונים האוחזים בנשק, כאשר דמותו של מפקד המרד אנילביץ' מובלטת בדמויות, יתר הדמויות המופיעות באנדרטה ,נראות עם מבנה גוף צעיר בעלי תווי פנים השואפים לשלמות, למרגלות העומדים שוכבת אישה הנושאת ילד בזרועותיה, כאין במימד פרדוכסלי של לחימה ורצון להתחדשות בזכות הילדים. אחת הדמויות בתבליט לבושה בחולצה קרועה שבה נחשף חלק מהחזה, לימים כאשר הוקם מוזיאון השואה בירושלים הוכן עותק שהוצב במוזיאון הירושלמי ,בעותק זה הוצנע החלק החשוף של חזה האישה. משני צדדי האנדרטה ניצבים פסלי צמד אריות שבמרכזם, צומחת ועולה חנוכיית בית המקדש כאשר על פי האגדות החנוכייה מסמלת את מרד החשמונאים וגבורתם במספרם המועט אל מול האויבים הרבים ,האריות מסמלות את האריות שניצבו משני צדדי ארון הקודש בבית המקדש כסימן לגור אריה יהודה.
Museum of the History of Polish Jews המוזיאון ההיסטורי לתולדות יהודי פולין כתובת: Anielewicza 6
אלף שנים של היסטוריה יהודית פולנית מוסברת במוזיאון מעולה זה שנפתח ב- 28 באוקטובר 2014 לאחר שנים רבות של תכנון. טקס הפתיחה היה בראשות הנשיא ישראל ראובן ריבלין ונשיא פולין ברונט לסלב קומורובסקי. זכתה בפרס היוקרתי האירופי מוזיאון של השנה בחודש אפריל 2016! רעיון להקמת המוזיאון נולד במקור בשנת 1993 במכון ההיסטורי היהודי אך בתחילה נאבקה כדי למשוך משקיעים עבור מה שנתפס נרחב כמו סתם רעיון. לפני מלחמת העולם השנייה פולין היה ביתם של 3.3 מיליון יהודים (אחת האוכלוסיות היהודיות הגדולות בעולם באותה העת), וכן שליש מאוכלוסיית ורשה היה יהודי.
Memorial for Mordechai Anielewicz and the Warsaw Ghetto Uprising
אתר ההנצחה למרדכי אנילביץ' ומורדי גטו ורשה כתובת : 18Ulica Mila
עם תחילת הגירושים התחדשו הניסיונות להקים ארגון מחתרת לוחם ביזמת נציגיהן של שלוש תנועות הנוער הציוניות ) השומר הצעיר, דרור ועקיבא). וקם "הארגון היהודי הלוחם " אי"ל,( ŻOB) בתוך זמן קצר הצטרפו אליו תנועות נוער נוספות ומפלגות לא-ציוניות הבונד והקומוניסטים. מרדכי אנילביץ' בן 23, חבר השומר הצעיר, מונה למפקד האי"ל. תנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית'ר הקימה גוף לוחם משלה) האיגוד הצבאי היהודי" (אצ"י,( ŻZW) ב-18 בינואר 1943 פתחו הגרמנים באקציה נוספת. הנהגת המחתרת היהודית העריכה שמדובר בגירוש הסופי מן הגטו והגיבה בכוח במה שמכונה בשם "המרד הקטן". לאחר גילוי ההתנגדות הופסקה האקציה ביוזמת הגרמנים, ובקרב יהודי הגטו התחולל מפנה. הם האמינו שהפסקת האקציה באה בעקבות ההתנגדות, ורבים אימצו אפוא את דרכה של המחתרת והחלו בהיערכות להסתתרות בבונקרים שנבנו במרתפי בתים ולהתנגדות המונית. ב-19 באפריל 1943, ערב פסח, החלה אקציית החיסול, והארגונים המחתרתיים פתחו בהתנגדות. במרד השתתפו ולחמו יחדיו חברי אי"ל בפיקודו של מרדכי אנילביץ' ואצ"י בפיקודו של פאוול פרנקל. הגרמנים הופתעו מגילויי ההתנגדות של הלוחמים ושל תושבי הגטו שהתבצרו בבונקרים ובמקומות מחבוא. עמדות הארגון היהודי הלוחם היו פרושות בכל שטח הגטו, ואילו אנשי האיגוד הצבאי היהודי ריכזו את לחימתם בכיכר מורנובסקה Muranowska Square ובלמו את ניסיונותיהם של הגרמנים לפרוץ פנימה. לאחר חמישה ימי לחימה החלו הגרמנים בהצתה שיטתית של בתי הגטו והוא הפך למלכודת אש ליושביו. כחודש ימים ויותר נאבקו יהודי הגטו בגבורה. זה היה המרד העממי הראשון בשטח עירוני באירופה הכבושה בידי הנאצים. ברחוב 1 Muranowska נמצא שלט על קורות הקרב של לוחמי אצ"י עד כניעתם.
תחנת רכבת אומשלאגפלאץ Umschlagplatz Train Station
מתחנת הרכבת הזאת הייתה נקודת היציאה בוורשה שממנו גורשו מאה אלף יהודים למחנות השמדה נאציים. האומשלאגפלאץ היה למעשה באזור שהפריד בין גטו ורשה מהחלק הפולני של העיר. זה היה נקודת מעבר הרשמי היחיד שבו סחורות היו עוברות בתוך ומחוץ לגטו. כשהגרמנים החלו בגירושים המוניים מהגטו ביולי 1942, הפסיקו הגרמנים לתת לסחורות מעבר לתוך הגטו והחוצה מהגטו. במקום זה היא שימשה כאתר לגירוש היהודים מגטו וורשה . היהודים הובלו לתחנת הרכבת וישבו שעות על הרצפה של התחנה וחיכו לבואה של הרכבת שאמורה לקחת אותם למחנות ההשמדה. הם הועלו לרכבת בסביבות 100 עד 120 איש בקרונות משא. אנשי ס"ס, חיילים אוקראינים ובלטים, והמשטרה הפולנית היו כל הזמן בודקים שהכל ילך בלי שום בעיות . בשנת 1988 נחנכה האנדרטה באומשלאגפלאץ להנציח יותר מ -300,000 יהודי ורשה שנשלחו משם למחנות ההשמדה הנאציים. לסיום המסלול אפשר ללכת לבית הקברות היהודי העתיק שבוורשה.
בית הקברות היהודי אוקופובה : Cmentarz żydowski כתובת : Okopowa 49/51
אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים ביותר באירופה. הוקם בשנת 1806. בשטחו קבורים יותר מ-200,000 קברים מסומנים, כמו גם שני קברי אחים של קורבנות גטו ורשה ממהלך מלחמת העולם השנייה. ממוקם בסמוך לגטו היהודי, במרכז העיר. החומות של בית הקברות הבנויות מלבנים אדומות, חומות עליהם ליד שער הכניסה, תלוי שלט כחול המציין את תחילתו של הרחוב שנקרא על שם מרדכי אנילביץ' ראש המרד היהודי. בסמוך לבית הקברות הוקמה האנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק המחנך והמנהל של בית היתומים היהודיים בגטו שהלך עם ילדיו לתאי הגזים. בית הקברות היהודי המכונה בית הקברות הגנשאי (על שם גשר גנשאר הממוקם לידו) זהו אחד משני בתי קברות היהודיים שהיו בוורשה ושנותר, בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה, בבית הקברות מצבות מפוסלות ומעוצבות שערכם רב ,שפוסלו בידי אמנים מפורסמים במאה התשע עשר והעשרים. בית הקברות נוסד בשנת 1806,גודלו כשלוש מאות וחמישים דונם ,ממקם אותו במקום כבית הקברות השני בגודלו בפולין, בשטח בית הקברות מעל למאתיים אלף קברי אנשים שנטמנו ויש עליהם מידע וברובם מצבות. בבית הקברות קבורים גם מנהיגים יהודיים וציונים ואנשי דת בולטים מהעבר כמו:הסופרים י.ל.פרץ,ש.אנסקי,יעקב דינזון,(בנקודה המתקראת אוהל פרץ או מאוזוליאום שלושת הסופרים ) הקבורים יחדיו, כמו כן קבורים במקום : אברהם שלום פיינברג ("הר שלום") ועליו מצבה בדמות גל של ספריו מייסד וממציא שפת האספרנטו לודוויג זמנהוף,שחקני תיאטרון מפורסמים, וראש היודנראט בגטו ורשה אדם צ'רניאקוב , בבית הקברות ניצבת אנדרטה לזכר לוחמי תנועת הבונד במרד גטו ורשה , אדמו"רים רבים ורבנים .
The Janusz Korczak Orphanageבית היתומים על שם יאנוש קורצ'אק כתובת: Jaktorowska 6
יאנוש קורצ'אקהיה מחנך פולני-יהודי, סופר ילדים ורופא ילדים בשם ("מר דוקטור") או סטארי דוקטור ("דוקטור זקן"). לאחר שנים רבות של עבודה כמנהל בית יתומים בוורשה אשר ברחוב Krochmalna 92. הוא סירב לבקשת הנאצים לעזוב את בית היתומים ולהשאיר את הילדים במוסד לבד שוב ושוב ולבסוף נשאר עם יתומיו. כאשר כל אנשי המוסד נשלחו מהגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה בשנת 1942 הוא הלך אתם למחנה ההשמדה ונשלחו למשרפות. בית היתומים המקורי [הישן] בו עבד ברחוב קרוכמלנה (Krochmalna 92).יאנוש קורצ'ק גר בחדר בעליית הגג שנהרס במהלך מלחמת העולם השנייה ולא נבנה מחדש. הבניין לא משמש היום בתור בית יתומים. בית היתומים של קורצ'אק עדיין פועל אבל הועבר לרחוב ז'קטורובסקה 6 [ Jaktorowska 6]
בית הכנסת ע"ש נוז'יק The Nozyk Synagogue כתובת : TWARDA 6
בית הכנסת ע"ש נוז'יק ברחוב טווארדה 6 שבמרכז העיר, הוא היחיד ששרד בוורשה מלפני השואה. יסדו אותו זלמן בן מנשה נוז'יק, סוחר טקסטיל עשיר, ורעייתו רבקה בת משה, שהיו חשוכי ילדים והחליטו להוריש את הונם לקהילה, לשם הקמתו של בית כנסת חדש בוורשה. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 קמה מקרב חברי הקהילה היהודית בעיר ועדה שהופקדה על הקמת בית הכנסת, בה השתתפו זלמן נוז'יק עצמו, יצחק אטינגר, הבנקאי דוד מ שה שרשבסקי, סגן יו"ר הקהילה אריה לייב דוידסון, יחזקאל קראקוב, יוסף יחזקאל צוקרוואר וב. ריקוורט. הקרקע ברחוב טווארדה 6 נרכשה בשנת 1893 במחיר 157,000 רובלים. הוצאות הבנייה האמירו ל-250,000 רובלים, ואת הסכום כולו תרם זלמן נוז'יק מהונו. הבנייה נמשכה ארבע שנים (1902-1898), ובל"ג בעומר תרס"ב, שחל ביום 12 במאי 1902, התקיימה חנוכתו החגיגית של בית הכנסת החדש והעברתו לידי הקהילה. זלמן נוז'יק נפטר פחות משנה אחר כך, ואשתו רבקה הלכה לעולמה ב-1914.
שרידי חומת גטו ורשה The Warsaw Ghetto wall כתובת : Złota 62-64
הכניסה לאתר הוא מרחוב ZLOTA 62 נכנסים דרך הסמטה לתוך חצר בין הבתים ומצד ימין רואים את שרידי החומה. זהו אחד משרידי חומת גטו וורשה ועל הקיר מצויר מפת גטו ורשה. המפה מראה את הגטו מחולק לשני חלקים. החלק העליון, בגבול הצפוני, נמצא במקום שבו נמצאים האומשלאגפלאץ ומילה 18. החלק התחתון הוא בית הכנסת נוז'יק, היחיד ששרד, ועדיין עומד היום.בצמוד לרישום של הגטו ישנה טבלת הנצחה של הנשיא הרצוג שביקר במקום .
חלק מ-16 האנדרטאות של הארגונים והאנשים שלקחו חלק במרד גטו ורשה
אנדרטת ז'יגוטהZEGYTA MEMORIAL] ]כתובת: aleja Sendlerowej
האנדרטה לזכר ארגון ז'גוטה נמצאת בצד אנדרטת רפפורט . ארגון ז'גוטה הציון שונה משאר אבני מסלול הגבורה הוא מכיל הסבר המתאר את מהות ופעילות הארגון ז'גוטה היה שם הקוד ל"מועצה לסיוע ליהודים" Rada Pomocy Żydom, ארגון מחתרת פולני לסיוע ליהודים בזמן השואה, אשר פעל בתיאום עם הממשלה הפולנית הגולה וקיבל את הוראותיו מ"נציג הממשלה בשטחי המולדת". ז'גוטה הוקמה בדצמבר 1942 כהמשך לוועדה מוקדמת יותר שקמה לסייע ליהודים, הועדה הזמנית לסיוע ליהודים שקמה בספטמבר 1942 על ידי סופיה קוזאק ונדה קרהלסקה פיליפוביץ'. פעילי הועדה היו דמוקרטים וקתולים. בתחילת פעולת הועדה, היו תחת השגחתה 180 אנשים. והיא פעלה בוורשה בלבד. יהודי שנמלט מן הגטו, והסתתר ב"צד הארי" והיה פונה אל המועצה, היה מקבל סיוע בתעודות מזויפות, וכן מענק כספי בסך 500 זהובים, סכום שהיה מספיק לצרכי המחיה הבסיסיים ביותר.
אנדרטת 'בראשית' השורדים
האנדרטה הראשונה לזיכרון היהודים שהושמדו במחנות המוות בפולין ,הוקמה בתאריך 19.4.1946 בידי שרידי התושבים היהודים שחזרו לאחר המלחמה לוורשה,האנדרטה ממוקמת בחלק הדרום מערבי של אנדרטת מרד גטו וורשה ליד רחוב מרדכי אנילביץ' Mordechaja Anielewicza .האנדרטה הנמוכה עוצבה בידי האדריכל מרק סוזין,האנדרטה מונחת על אבני מרצפות אבן שהיו בעבר, היא מורכבת משני אלמנטים אחד מאבן אדומה לסמל את הדם שנשפך, האנדרטה עצמה מוגבהת מעיגול קטום מוגבה שבחלקו הקטום הוקמו מדרגות המוליכות לעיגול שני המונח עלייה ,על האבן העגולה נחרט הכתובת בשפה הפולנית, העברית ובאידיש "לאלה שנפלו במאבק חסר תקדים וההרואי על כבודו ועל חירותו של העם היהודי, למען שחרור פולין ולמען שחרור האדם ,מיהודי פולין".בחזיתה של האנדרטה מונח עיגול אבני מרצפות אדומים שבמרכזו לוח שיש גרניט אדום המסמן את פתחי הצינורות ,שהוליכו עם מדרגות לתעלות הביוב , אשר שימשו את הנמלטים מהגטו כאשר נפל, על לוח זה הוטבעה לוחית ארד בצורת עלה דקל ולוחית קטנה שעליה מוטבעת האות ב' המסמלת את ספר בראשית ,כתחילת התקומה וההתחדשות.
אנדרטת הזיכרון לעמנואל רינגלבלום
אנדרטת הזיכרון לעמנואל רינגלבלום מוצבת ברחוב זמנהוף לא הרחק מאנדרטת גיבורי הגטו והיא התחנה השנייה במסלול הגבורה. היה חבר בפועלי ציון שמאל, איש ציבור ידוע, ייסד את הארכיון המחתרתי בגטו וארשה. החל משנת 1943 הסתתר בין פולנים מחשש שהגרמנים יתפסוהו. במרץ 1944 הוא נתפס והוצא להורג יחד עם המשפחה הפולנית שהוא הסתתר אצלם. סיפורו של ארכיון גטו ורשה עומד על דמותו של הד"ר עמנואל רינגלבלום, שהיקף עבודתו והנסיבות שפעל בהן הופכים אותו לאחד ההיסטוריונים החשובים בהיסטוריה היהודית. ארכיון גטו ורשה, הידוע כארכיון 'עונג שבת', הוא גדול הארכיונים המחתרתיים היהודיים והוא היווה השראה למפעלי תיעוד נוספים. שם הארכיון, 'עונג שבת', נובע מכך שפעיליו נהגו להתכנס בימי שבת למפגשים, והוא שימש כשם שהסווה את פעולתם המרכזית. מסמכי "עונג שבת" הוטמנו בשלושה כדי חלב. אחד המקומות בהם הוסתר החומר נתגלה ב 1946 ומקום נוסף ב 1950. חומרי הארכיון וכתביו הכרונולוגיים של רינגלבלום עצמו, מהווים את מקור הידע המקיף והמעמיק ביותר בנוגע לגורלם של היהודים בשטחי פולין הכבושה ומשמעות האירועים בעת ההיא. בימי הגירוש ההמוני של יהודי ורשה לטרבלינקה ב-1942 שרד רינגלבלום עם אשתו ובנו אורי. עמנואל הצליח לצאת מן הגטו עם אשתו ובנו בעזרתם של ברברה (בתיה) ואברהם אדולף ברמן שעברו לצד הארי בזכות חברים פולנים. ב-18 באפריל 1943, ערב חג הפסח, נכנס שוב לגטו. למחרת החל השלב הסופי של הגירוש ופרץ המרד המזוין של יהודי גטו ורשה. רינגלבלום נתפס והועבר למחנה העבודה טרַוְוניקי באזור לובלין. כאשר נודע הדבר לידידיו בוורשה, יצאו שני שליחים מטעם המחתרת, והם הצליחו להוציאו מן המחנה ולהחזירו לוורשה.
אנדרטת הזיכרון ליוסף לברטובסקי
אנדרטת הזיכרון ליוסף לברטובסקי נמצאת בצומת הרחובות זמנהוף Ludwika Zamenhofa ולברטובסקי Jozef Lewartowskiego 10 .יוסף לברטובסקי - פינקלשטיין היה קומוניסט, חבר "הארגון היהודי הלוחם" בגטו ורשה מראשי המפלגה הקומוניסטית הפולנית מפלגת הפועלים הפולנית, פפ"ר - P.P.R. שימש כמזכיר הועד המחוזי של המפלגה בגטו, ממייסדי הגוש האנטי פשיסטי באביב 1942, ומעורכי עיתון התנועה, "דער רוף". עקב נכותו ביקש בימי האקציה הגדולה בקיץ 1942 את עזרת הקומוניסטים הפולניים שמחוץ לגטו, אך אלה התעלמו ממנו. נתפס וגורש למחנה ההשמדה טרבלינקה בשנת 1945 זכה בעיטור "צלב גרונוולד" מדרגה 3, מאת הפיקוד העליון של הצבא הפולני.
אנדרטת הזיכרון למיכאל קלפפיש נמצאת בצומת הרחובות זמנהוף Ludwika Zamenhofa ולברטובסקי Jozefa Lewartowskiego . מצפון לצומת ממול לאנדרטת לברטובסקי.
הלוחמים בשטח המברשתנים ירו מכל דלת וחלון, בשעת קרב גבורה על מכונת ירייה של האויב נפל כאן המהנדס הכימאי מיכאל קלפפיש, שהקים בגטו את המעבדה הכימית, בה ייצרו הלוחמים את נשקם העצמי, את בקבוקי התבערה, ובה התקינו את מוקשיהם. לאחר שני ימי קרבות, בהם סבל האויב אבדות כבדות ואף ניסה לבקש מן הלוחמים שביתת נשק לרבע שעה, נסוגו הגרמנים לעבר החומה והחלו להפגיז את האזור במכונות ירייה ולהרעישו בתותחים. הם הצליחו לפרוץ פנימה, ולמגינים לא נותר אלא לסגת מאזור המברשתנים הקטן, מעל לגגות, לגטו המרכזי. קלפפיש מצא את מותו ביום השני למרד הוא נורה ע"י הגרמנים באחת מעליות הגג. יתר הלוחמים גברו על הגרמנים ופילסו לעצמם דרך נסיגה.
האנדרטה והרחבה לזכר שמואל זיגלבוים
האנדרטה והרחבה לזכר שמואל זיגלבוים נמצאים ברחוב זמנהוף Zamenhofa ליד הבית המשולש שאחד מקדקודו נמצא בפינת רח' זיגלבוים Zygielbojma וזמנהוף Zamenhofa. האנדרטה מורכבת מ 3 חלקים. אבן זיכרון אופקית, אבן מצבה הנראית כשבורה ל 4 גושים וקיר זיכרון עשוי זכוכית הנראה כוויטרינה. היה נציג "הבונד" במועצה הלאומית הפולנית הגולה בלונדון. הוא ניסה לעורר את דעת הקהל העולמית בנוגע לפשעי הנאצים במזרח אירופה, אך לשווא. בהגיע הידיעות על חיסול אחרוני היהודים בוורשה, במחאה על שתיקת העולם נוכח השמדת יהודי אירופה. התאבד שמואל זיגלבוים ב 12 למאי 1943 בלונדון.
האבן לציון אריה וילנר יורק מוצבת בפינת הרחובות זמנהוף Zamenhofa ומילה Mila ממול לאנדרטה של אנילביץ.אריה וילנר יורק נולד בוורשה למשפחה אמידה. ערב פרוץ המלחמה היה חבר ב'שומר הצעיר'. בוורשה נרתם לפעולה במחתרת, ובגלל שנראה כמו פולני, יכול היה לנסוע ולבקר בגטאות ברחבי פולין הכבושה. ביוני 1942 היה ממייסדי "הארגון היהודי הלוחם" בוורשה, ופעל בצד הארי באספקת נשק לגטו. במרס 1943 נאסר בידי הגרמנים בעת חיפוש בדירתו שבצד הארי, ונמצא ברשותו נשק. המחתרת הפולנית, הארמיה קריובה, הבטיחה סיוע, אבל ברגע האמת התברר שלהבטחות אין כיסוי. רק בסוף חודש אוגוסט , בעיצומו של הגירוש הגדול, יכול היה אריה וילנר, יורק , הנציג , שנשלח לצד הארי כדי לנסות ולהשיג נשק, לבשר בקוד מיוחד לחבריו במחתרת: משלוח ראשון של נשק בדרך אליכם. הנשק הראשון- חמישה אקדחים ושמונה רימונים- הושג בעיקר בעזרתה של אירנה אדמוביץ, נוצרייה שהחליטה להירתם למאבקם של חבריה היהודים .הגרמנים חשבו שהוא איש המחתרת הפולנית. הוא עמד בחקירות ובעינויים ולא הסגיר איש. באפריל 1943, גטו וארשה, כשנתגלה בונקר המפקדה של ה'ארגון היהודי הלוחם', היה שם וילנר, ולפי עדויות קרא ללוחמים להתאבד, והיה בין הנספים במפקדה. לאחר מכן הוענק לו עיטור הגבורה בדרגה 5, ע"י הפיקוד העליון של צבא פולין, על חלקו במלחמת הגבורה נגד הגרמנים.
