שבוע מסע לאורך ארץ הקרואסונים ואז השתקעות לשבוע נוסף בפרובאנס בין התאריכים 22/09/2026-06/10/2026.
לפני שנה כמעט, בהיותי משועמם מעט בעת שירות מילואים בגבולנו המזרחי אי-שם, עלה בראשי רעיון לחופשה המשפחתית בקיץ הבא: נצא הפעם למסע. נשכור רכב במדינה אחת, נעשה מסע של מספר ימים בין מספר מדינות, ונסיים באיזור אחר שממנו נחזור בטיסה ארצה. מספר בירורים הראו שהחזרת הרכב במדינה אחרת, עלול לייקר באופן משמעותי את השכירות, ועל כן אולי כדאי לנסות בפעם הראשונה טיול מהסוג הזה כשאנחנו עוברים מדינה אחת מקצה לקצה. יצא לי צרפת! מדינה גדולה ומגוונת, ועם שדות תעופה בינלאומיים, פריז בצפון ומרסיי בדרום.
השנה, חגי תשרי ובעיקר סוכות ושמחת תורה חלים בשבת, על כן לנו, שומרי מסורת שלא נוסעים בשבת ובחג, יהיו יותר ימי חול שבהם נוכל לנסוע, וכך ננצל תקופה פחות תיירותית מאשר בחודשים יולי-אוגוסט, וגם נרוויח מזג אוויר נוח יותר.
תאריך היציאה נבחר למחרת יום הכיפורים, וכדי שנעשה הכול בנחת, הרחבנו את הטיול לשבועיים, ומדוע לא?
הרכב המשתתפים תוכנן לכלול את המשפחה הגרעינית, זוג + 5 (4 הילדים והחתן אהובנו שהצטרף למשפחה אך בשנה שעברה).
הצענו לחמותי ולחמי להצטרף ולהפתעתנו ולשמחתנו הם קפצו על עגלת הנסיעה מיד.
לכאורה 9 נפשות.
הבן הגדול מבין 2 הבנים, קצין גיבור בגולני, ממשיך לשרת את עמו כבר כ4 שנים ולכן לצערנו ירד מהסד"כ.
בנוסף, בן הזקונים, כמעט בן 18, עמד להתגייס לטירונות קצרה ולאחריה לימודי הנדסה ושירות ארוך ומעניין. כשבוע לפני הטיסה, הילד מתחייל בבקו"ם. הטירונות אמורה להתחיל יום לאחר שנמריא, ולכאורה אם כן, גם הוא יורד ממצבת הנוסעים, אלא שאצלו הסיפור הופך למעניין, ואת סיפורו נשלב כאן בהמשך.
גם החתן ואשתו לא ממריאים איתנו, אלא מצטרפים רק ביום הרביעי למסע ויפגשו אותנו בליון.
בתכנית, מעבר של מספר נקודות עניין, כשבכל אחת עוצרים ליום או יומיים ומטיילים באיזור, ואז עוברים לאיזור הבא.
כדי לא לחיות כל הזמן על מזוודות, נעשה טיול נודד במשך השבוע הראשון, ונתמקם בריביירה למנוחה, ומשם נערוך טיולי כוכב בשבוע השני.
המסלול לפי ימים:
1 - נחיתה בפריז ונסיעה לטרואה (Troyes)
2 - טרואה ומעבר לאלפים הצרפתים
3-4 - האלפים הצרפתים ומעבר לליון לחג
5-6 - חוגגים בליון חג ראשון של סוכות ומעבר לקניון ורדון
7-8 - קניון ורדון ומעבר למרכז פרובאנס
9-15 -פרובאנס - טיולי כוכב וטיסה חזרה ארצה ממרסיי
ללינה הוזמנו הרבה זמן מראש 5 מקומות, 4 דירות גדולות שמיועדות ל10 נפשות לפחות, ואף הרבה יותר כפי שיסתבר בהמשך, וליומיים בליון הוזמנו 5 חדרים זוגיים במלון במרכז העיר.
יום שלישי 22.9 טיסה לפריז ונסיעה לטרואה
יצאנו בבוקרו של יום שלישי, למחרת יום כיפור בטיסת אל על לפריז, 5 נפשות סך הכל.
אנחנו בסניף חברת השכרת הרכב, ממנה הזמנתי 2 רכבים, לאחר שהיקרה לי העדיפה רכב משל עצמה, רשמית כדי שתוכל לצאת בעצמה לדברים שיותר בתחומי העניין שלה, ובתכלס...להמנע מהנהיגה שלי 😁.
הסתבר גם שהשכרתם של שני רכבים, האחד 7 מקומות והשני 5, עולים מעט פחות מהשכרת רכב אחד של 9 מקומות, אז אדרבא.
עומדים מול נציג סוכנות השכרת הרכבים, והבחור, בנונשלנטיות צרפתית, מודיע לנו שהזמנו 2 רכבים (לפני למעלה מחצי שנה) ואין להם ולו רכב אחד לתת לנו.
נואיל נא ונפנה לחברת השכרה אחרת באזור 🙄
הופתעתי מהרוגע הים תיכוני שלי והודעתי לו בנימוס שיקרא למנהל, כי אנחנו מכאן לא זזים!
המנהל רק מגיע ומיד נמצא רכב אחד של 7 מקומות. מפתיע, אך עדיין לא מספיק.
שוב נאלצנו להסביר, הפעם גם למנהל, שלא נזוז מפה לפני שנקבל רכב נוסף. 10 דקות המתנה נוספות נדרשו וגם זה הגיע.
בעוד אנו ממתינים לרכבים, מגיעה שיחה מאושרת מארץ הקודש! העולל התקבל ללימודי רפואה 🩺. כבר הרבה זמן שהילד נמשך למקצוע והצבא היקר שלנו החליט אכן שהבחור מתאים 😇.
אלא שכבר סיפרנו כאן שהוא מחוייל לתפקיד המהנדס, וטירונות המוהנדסים מתחילה מחר. מה יהיה? נראה.
בכל אופן, קיבלנו את הרכבים, וכשאנחנו עדיין נרגשים מההודעה המשמחת של הבן, ושמנו את פעמינו לעיר טרואה, מרחק כ2.5 שעות משדה התעופה.
הרעיון להתחיל בעיר טרואה הגיע לאחר שבתחילת ארגון המסע כבר סימנתי נקודה אקראית אחרת ללינה, נקודה שתקרב אותנו דרום-מזרחה, לכיוון הכללי של האלפים הצרפתים, שבהם תכננתי לשהות יומיים.
בחיפושים אחר נקודות עניין ליום הראשון ותחילת היום השני נתקלתי בטרואה שהיא עירו של רש"י, פרשן התנ"ך והתלמוד הידוע מהמאה ה11, תקופה שנקראת "תקופת הראשונים".
ראיתי גם, שזאת עיר עם מרכז עתיק יפה ולכן העתקתי את מקום הלינה הראשון למרכז העיר.
חנינו בטרואה. הדירה שנבחרה, ממש במרכז העיר, ובעלות של פחות מ600₪ היתה נקייה ומסודרת, אך דורשת עלייה של כ4 קומות במדרגות ישנות בבניין שכנראה נבנה במאה ה17. לא מתאים לכל אחד, ובמיוחד עם מזוודות.
התארגנו בזריזות בדירה, ויצאנו לטיול קצר במרכז העיר, ולארוחת ערב ראשונה בטיול, והנה כבר הסתיים היום.
יום רביעי 23.9 מוזיאון רש"י ונסיעה לאלפים
הזמנתי עוד בארץ כרטיסים לסיור באנגלית במוזיאון (15 יורו לכרטיס).
הסיור מקסים ומעשיר ואורך כשעה על ידי סטודנט יהודי חמוד מפריז שלומד באוניברסיטה בעיר. חמותי, הסבתא היקרה שלנו, כבר ניסתה לשדך את המדריך לנכדה שאתנו 🥰
משם, נסיעה ארוכה של כ4 שעות עם עצירה לקפה או לגלידה פעם או פעמיים, ותוך כדי הוצאת המון כסף על כבישי אגרה (כ50 יורו לרכב!) .
מגיעים לChateau des Tours.
בתמונות בבוקינג ובגוגל מאפס נראה בית גדול ויפה עם 4 צריחים מסוגננים כאלה של וולט דיסני.
בפועל, טירה ענקית 🏰
הטירה בחלקה גם מוקפת חומה עם מגדל כמבצר, מהממת ביופייה, תלוייה על צלע ההר ומשקיפה לכל העמק בואכה לאלפים בעיירה Bonneville.
קודם כל תיאור בקטנה של הטירה, יותר מ10 חדרים מחדרים שונים ובהם למעלה מ7 חדרי שינה, 4-5 חדרי שירותים ומקלחת ואפילו שני מטבחים ענקיים. שולחן ביליארד תקני, לפחות שלושה חדרי הסבה וסלון ונופים משגעים מכל חלון 🤩.
מרפסות לרוב ופשוט אפשרות לעשות טיול שלם ברחבי המבנה.
תמונות של שוכני הטירה ובעליה, ויצירות מעניינות בכל פינה.
בחוץ, שטח עצום ששייך רק לך, שוכר הטירה, עם יער, מרחבי דשא גדולים, חומה וצריח לטיול, וכמובן שוב, נופים משגעים מכל עבר. גם שולחן פינג פונג איכותי ומלא ציוד עבורו.
אין ספק שאפשר בקלות להתמכר לשבוע מענג בטירה בלי לצאת ממנה כלל.
כל היופי הזה עבור פחות מ1,400 ₪ ללילה!
נחזור רגע לחייל הטרי שרק התחייל בשבוע שעבר והיום הגיע שוב לבקו"ם להתחיל טירונות שהוא בכלל לא אמור להיות בה.
הילד יוזם שחרור מהטירונות שממילא יעשה בהמשך לימודי הרפואה, ולא זו אף זו, מצליח לסדר לעצמו במקום אישור יציאה מהארץ 😊.
חיש מהר הבת שעוד בארץ ועובדת באלעל מסדרת לו כרטיס טיסה ליום המחרת בTransavia לליון.
יום חמישי 24.9 שאמוני וליון-וילרבאן למשחק
כאמור, בחרנו בתקופה זאת על מנת להנות מקרירות הסתיו ומתיירות מופחתת.
הצד השלילי של תקופה זאת הוא שאזור האלפים בדיוק מתכונן למעבר מתיירות הקיץ לתיירות החורף.
האטרקציה המרכזית של ההרים הן מעליות ההרים, הרכבלים האהובים. אלא שרובם הגדול של הרכבלים, סגורים בחודשים ספטמבר-נובמבר לתחזוקה.
בעזרת מנהלת הטירה מצאנו גונדולה פתוחה בכל זאת בשם Montenvers שיוצאת מהעיירה שאמוני.
לשם עלייה חונים במרכז העיירה.
קפה ממש טעים בקפה גורילה במרכז, ואז הליכה של כ10 דקות ומגיעים לתחנת הרכבת Montenvers Mer de Glace train station.
רוכשים כרטיסים בכ50 יורו לאדם לטיול המלא הבא:
טיפוס ברכבת לגובה של 1913 מטר, ביקור במוזיאון חביב שדורש הליכה של מספר דקות אליו, אחר כך ירידה ברכבל (גונדולה) למערת קרח בגובה 1760 מטר (הופתענו שבעצם יורדים), ביקור במערת קרח יפהפייה וסופר חשובה שמתארת את סיפור הקרחון שקטן עם השנים 😞.
כמובן גם חזרה ברכבל וברכבת לעיירה - טיול מומלץ ונינוח של כ3 שעות
משם, לאחר הפסקת צהריים קלילה בקפה בעיירה אנחנו מתפצלים, נשות הקבוצה, סבתא, בת ונכדה רוצות להשאר בעיירה לשוטט והן תחזורנה לטירה ברכבת.
חמי ואני יוצאים לנסיעה לשדה התעופה בליון לאסוף את העולל-חייל.
אנקדוטה נחמדה, מספר ימים טרם הנסיעה קראתי שקבוצת מכבי תל אביב בכדורסל משחקת בערב זה בליון ורכשתי 2 כרטיסים לחמי ולי במעגל הזהב של המגרש, ממש צמוד לשחקנים. בטעות לא הוספתי ברכישה את החנייה. לא הבנתי איך לרכוש בנפרד כניסה לחנייה, אך ראיתי שיש כרטיסים ב10 יורו, אז פשוט רכשתי עוד כרטיס ואליו הצמדתי חנייה. עכשיו כבר היו בידי 3 כרטיסים, גם לעולל.
מתרגשים ממש לקראת המפגש, אוספים ומחבקים, וממשיכים ישר למגרש, להפתעתו ולשמחתו של הילד 😊
חונים ומספיקים לשבת בכיף לחגוג עם בירה בבר המקומי 🍻.
האווירה במגרש אש. אנחנו עם אוהדי וילרבאן, אבל הם מתנהגים למופת וממש לא אכפת להם מאתנו. הכוכב היחיד שלא הסתדר בשורה היה ההפסד המרגיז של מכבי 😏
יום שישי 25.9 Cirque du fer a cheval ונסיעה לליון לחג
נפרדים ממש בעצב מהטירה - פשוט לא הגיוני להיות בה רק יומיים, אבל צריך להמשיך לפי התכנית 🤷♂️.
יושבים לארוחת בוקר חביבה בעיירת הסקי Samoens בדרך, עוד נסיעה קצרה וחונים בחניון בתשלום (7 יורו) בכניסה למסלול. גוגל מכוון לחניון חינם, אבל זה דורש הליכה נוספת של כחצי שעה לכיוון ואנחנו מוותרים.
גם ככה המסלול קצת מאכזב וכואב מצב המים, ובמקום 7 מפלים מרשימים אנחנו בקושי רואים אחד ומרחוק. כנראה שילוב של ההתחממות הגלובלית והתקופה בשנה שבחרנו להגיע. אני מניח ומקווה שבאביב ממש שמח כאן.
בכל מקרה, הטיול בנופים משגעים ובחלקו הולכים גם לצד נחל חביב. אנחנו עושים מסלול מעגלי של כשעה וחצי הליכה. באמצע הדרך מגיעים למסעדה Buvette du Prazon להתרעננות, ופוגשים זוג הולנדי מטייל. האישה שומעת את העברית שבפינו, מוודאת שאכן הגענו מארץ הקודש ומסתבר שהיא יהודייה ניצולת שואה! בני כ85 ומטיילים להנאתם, מרגש ממש!
חוזרים לרכב לנסיעה של כ2.5 שעות למלון שהוזמן בליון ל2 לילות.
במלון מצטרפים אלינו גם החתן והבת שהגיעו מוקדם יותר היום בטיסה למרסיי.
המלון, סמוך לתחנת הרכבת והוזמן בשל קרבתו לאיזור היהודי של ליון. במהלך אותם מילואים בדרום בשנה שעברה, פגשתי מילואימניק חביב שעלה לארץ מליון וחיבר אותי לרב חב"ד מקומי. זה שלח לנו את מיקומו, וניווטנו אליו לארוחת ערב בסוכה, מהלך של כרבע שעה. הרב, מקסים ואדיב, מארח יחד איתנו בסוכה גם הרבה סטודנטים יהודים מרחבי צרפת שלומדים באוניברסיטה בעיר והיתה אווירה חגיגית ואוכל טעים!
יום שבת 26.9 העיר העתיקה בליון
בבוקר שבת יצאנו לעיר לטיול אורבני. תחילה נכנסנו לקתדרלת Saint-Jean-Baptiste המרשימה, ובתוכה שעון עתיק, גדול ומעניין שיודע לתאר גם את התאריכים בצורה מדוייקת. משם המשכנו לטייל במדרחוב העתיק והיפה המקומי, המשכנו בטיול לאורך נהר הSaone הזורם בעוז, ומתמזג בדרום העיר לנהר הRhone הענק.
ממשיכים למוזיאון לאומנות יפה של ליון - Musée des Beaux-Arts de Lyon. בכניסה למוזיאון כיכר גדולה ובה הפגנה ומיצג נגד משטר האימים האיראני. תמונות תמונות של עשרות ומאות אזרחים שהמשטר הנורא הזה רצח רק בתקופה האחרונה ואף מספר עמודי תלייה להמחשה מזעזעת. כמובן שעברנו בין המיצגים, הבענו הזדהות, וניסינו להשתתף ככל האפשר 😞.
המוזיאון יפה, אבל אנחנו כבר די עייפים ואחרי כשעה ומחצה מחפשים כבר את הדרך החוצה. השבת יוצאת עם ערב ואנחנו נפגשים כולם לחגוג בכיף במסעדה איטלקית שני אירועים, את קבלתו של הצעיר ללימודים, ואת הצטרפותם של הזוג הצעיר, שגם בדיוק חוגגים שנה לנישואיהם 👫.
יום ראשון 27.9 גרנובל ונסיעה דרומה
את הבוקר רוצים לפתוח במסעדה שקיבלה ציון טוב בגוגל. בדיעבד ראינו שכל פעם שהגענו בספונטניות למסעדה, בלי לבדוק את הציון שלה, היה פחות מוצלח באופן משמעותי. הבוקר הגענו והופתענו לגלות שהמסעדה מלאה אף שהשעה היתה שעת בוקר לא מאוחרת, אולי משום שזה יום ראשון 🤷♂️.
הסתובבנו מעט ומצאנו מסעדת בייגלס מהירה שגם היה נוח לשבת בה, והאוכל היה סביר.
מסיימים והולכים לתחתית הרכבל של גרנובל. העלות כ7 יורו לאדם ובתקופה זאת, למרות שזה יום ראשון, לא היה עמוס במיוחד.
עולים, הנופים יפים, בעיקר נוף אורבני של העיר גרנובל אל מול ההרים שעוטפים אותה.
למעלה מוזיאון אלפיניסטים צבאי נחמד, מספר נקודת יפות לתצפית, ואף פארק חבלים מעניין שממוקם בתוך שאריות מבנה ישן.
יורדים חזרה ומתחילים נסיעה של כ3 שעות דרומה, לוילה Villabellevie.
בדרך, כ10 דקות מהוילה, מגיעים למינימרקט קטן וחמוד ולו בעלים מקסימה שמנהלת אותו ביד רמה. הגברת לא מדברת מילה באנגלית, אבל מששמעה שאנו מישראל התרגשה עד מאוד והפכה להיות אפילו עוד יותר שירותית.
מצטיידים ויוצאים לפגוש את מנהלת התחזוקה של הוילה. הוילה גדולה, מודרנית ומאובזרת יפה, ואף ממוזגת בחלל המרכזי שלה.
לוילה גם בריכה נאה, אלא שבדיוק בשני הלילות שנלון בה, נתכונן לימים עמוסים שבעינינו היו מימי השיא של הטיול - קניון ורדון ⛰️🏞🚤
יום שני 28.9 קניון ורדון - חלק א'
היום הולכים לעשות טיול של ממש!
Blanc-Martel-Trail
מסלול מהיפים שיש, לאורך ערוץ מרכזי של נהר הורדון, לפני שהנהר הופך לרחב ידיים. המסלול נקרא על שם חוקר טבע, אלפרד מרטל, ומדריך מקומי בשם איזידור בלאן שפרצו אותו ב1905.
מסלול בינוני-קשה חד כיווני באורך של כ15 קילומטר, כ5 עד 7 שעות הליכה.
המסלול כולל ירידות חדות וביניהן רצף של יותר מ250 מדרגות, מספר עליות קטן ואף 3 מנהרות שמחייבות שימוש בפנס. המנהרה הראשונה לא חובה והיתה מלאה שלוליות, אז ויתרנו. כמו כן, הסתדרנו מצויין עם פנסי הטלפונים. לא הבאנו מספיק מים 🤦, אז באמצע פשוט ירדנו לנהר ומילאנו מי נהר הגם שלא ידענו את איכותם והסכנות משתייתם. שתינו ושרדנו לספר 🥲 אין בנ"ל המלצה וט.ל.ח 😘
נסכם שהיה קשה, אבל ממש ממש שווה 💪
נשות החבורה הבוגרות יותר, רוצה לומר חמותי ויקירתי, הבינו מראש שזה לא בדיוק מסלול לרוחן, ועל כן יצאו להן בנחת למספר תצפיות יפהפיות על הקניון, ואף טיילו בשני כפרים, Moustiers-Sainte-Marie
ו Sainte-Croix-du-Verdon ש"תלויים" מעל הקניון ודיווחו על חוויה מצויינת ואף נהנו ממאמץ העליות והירידות בסימטאות שלהם.
למרות שיש מוניות שמחזירות מסוף המסלול לתחילתו, אנחנו בקשר עם הנשים והן כבר תאסופנה אותי ונחזור לנקודת ההתחלה שבה הרכב. אני אוסף את המטיילים ומצאתי מסעדת מלון מעולה בקרבת מקום בשם Restaurant du Canyon. עוד בזמן שהנשים הקפיצו אותי לנקודת ההתחלה, הספקתי להזמין מקום במסעדה.
מסכמים יום נפלא ומעייף בליווי אוכל טעים ושירות מצויין! 🤤
יום שלישי 29.9 קניון ורדון- חלק ב' והתמקמות בפרובאנס
לאחר המאמץ של אתמול בטיול הגדול, היום אנחנו מתפנקים 😎. בעצם היום מסיימים גם את החלק הנודד של הטיול ועוברים לשבוע בוילה גדולה, וממנה נצא לטיולי כוכב יומיים.
יוצאים שוב לכיוון הקניון, אך הפעם לחלק ה(מאוד) רחב שלו, בהתמזגות עם אגם Sainte Croix היפהפה. גשר מרשים עובר בדיוק מעל נקודת החיבור בין הנהר לאגם, וכמו כולם, אנחנו עוצרים לצילומים 🫠.
באיזור הגשר מספר לא קטן של מפעילי סירות פדלים וסירות מנוע חשמלי. הסירות ברובן מיועדות לעד 5 נוסעים. מוצאים אחד כזה מצפון לגשר, שוכרים 2 סירות מנוע, 50 יורו לסירה לשעה (סירות פדלים עולות כמחצית), מקבלים הסבר קצרצר על ההשטה - בגדול מנופון קטנטן שנמצא בשלושה מצבים, קדימה, ניוטרל ואחורה...והגה...לא תורה גדולה במיוחד...בפרט שהמהירות המקסימלית היא...4 קמ"ש 😆.
הנוף, בפרט ככל שנכנסים בעומק הקניון וקירותיו הצרים, משגע, שלווה מושלמת!
העולל, החתן ואני גם נותנים קפיצה למי הנהר הקפואים (ממש 🥶) ומתרעננים, למרות שלפי המפעילים, רק מסירת הפדלים מותר 🤦.
לנו הספיקה שעה אחת, אבל בהחלט ניתן ואף מומלץ להנות גם משעתיים שמאפשרות להגיע לעומק הקניון ולחזור.
עכשיו נסיעה של כ2.5 שעות לוילה בפרובאנס. אני מחפש עצירה לצהריים ומזהה את אקס-אן-פרובאנס שהיא גם עיר עם שם מתאים להתחיל את השבוע באיזור וגם באמצע הדרך. מאתר קפה בדירוג טוב, ויוצאים לדרך. מגיעים לעיר ומסתבר שבחרתי קפה באיזור תעשייה, אמנם הייטק כזה, אבל גם לא הכי טעים 🙄. מילא, גם רעבים לא יצאנו משם.
עוצרים בsuperU ענק, עורכים קניות לארוחת ערב עצמאית ראשונה וממשיכים לוילה.
בוילה מקבלים אותנו יפה זוג חביב ומיוחד, בעליה הגאים של הוילה, מארי ומישל.
הוילה, בשם המשעשע Château La Pompe
, נמצאת כ4 ק"מ מהעיירה סיינט ג'יל (Saint Gilles). הוילה נבנתה כבית ובו משאבה שהעבירה מים לעיר סמוכה, Aigues-Mortes, אשר נגיע אליה עוד בהמשך.
היום, זאת וילה גדולה מאוד עם 6 חדרי שינה, שממוקמים ב3 איזורים שונים בוילה בחלוקה של 3 חדרים באיזור אחד, 2 חדרים באיזור שני ועוד אחד באיזור השלישי. 4 חדרי שירותים ואמבטיות מפוזרים ביניהם. כל איזורי השינה ממוקמים בקומה השנייה והחיסרון של הוילה, הן מדרגות לולייניות צרות שמעלות לכל איזור, ובעיקר קשה בהן העלאת המזוודות.
בחוץ, בריכות דגי קוי יפהפיות, בריכת שחייה, שמזג האוויר הנוכחי לא אפשר לנו כלל להשתמש בה, מבנה נוסף ובתוכו ג'קוזי גדול, קבר רומי עתיק, מגרש פטאנק, מלא עצים ופסלים ודשא אינסופי! בהמשך מסתבר גם שבמרחק של 20-30 מטר זורם בעוז נהר רחב ידיים שדווקא נקרא הרון הקטן - Le Petit Rhone.
אנחנו מתמקמים ודי מהר נקשרים לוילה שמלאה גם בפנים בשכיות אמנות סופר מעניינות.
יום רביעי 30.9 סערה שכזאת, אז לקניון
סביבות 06:00, התראה מטורפת בטלפון. אני קופץ, בטוח שפיקוד העורף טעה ושלח לי לחו"ל, וגם תוהה כמובן, מה קורה בישראל? 🫨
מסתבר שזאת המקבילה הצרפתית לפיקוד, ובכלל ההתראה לא נשלחה על מצב ביטחוני בעייתי, אלא נשלחה על סכנת מזג אוויר קיצוני. אכן גשם חזק יורד בחוץ, אבל אנחנו עוד לא מבינים על מה המהומה.
יותר מאוחר מגיע מישל. מישל אגב, הוא טיפוס מאוד צבעוני, בשנות ה60 שלו, עם חולצות ססגוניות, שעון מפואר ושני רכבי ספורט חונים בחנייה, לו ולמארי.
מישל מסביר לנו שלא צריך להתרגש, אבל סופה רצינית מתקרבת מכיוון צפון. אנחנו מעיפים מבט לכיוון שמישל מסמן ואכן נראית שם עננות סמיכה ביותר. בכל אופן, אומר מישל, זה לא שצריך להשאר בבית, פשוט צריך להזהר 🙄
אנחנו מחליטים לצאת למונפלייה למרכז קניות גדול שם. חמי וחמותי מעדיפים היום לנוח בבית ולבלות בג'קוזי הגדול אל מול הגשם, אז יוצאים רק עם הבת והבן, והזוג הצעיר יחבור אלינו בהמשך.
הנסיעה איטית ובשלב מסויים אף נוסעים באפילה מוחלטת ומפתיע מאוד לראות חושך שכזה בשעות הבוקר.
בכל אופן, מגיעים בשלום למרכז הקניות הגדול במונפלייה וחונים בקלות בחניון התת קרקעי. מסתבר שכמות הגשמים החריגה גורמת למלא נזילות אפילו בחניון התת קרקעי. עולים לקרקע ומסתבר גם שהקניון הוא לא סגור ואנחנו מוצאים את עצמנו ממש רצים ממקום למקום בין הטיפות. כך או כך, מאתרים את פרימרק והנה מצאנו לנו תעסוקה, גם אם לא זולה . כשיוצאים עם כל הטובין שהוספנו למלתחותינו, מוצאים קפה נחמד מול החנות, כנראה היחיד שעוד נשאר פתוח, וכשיוצאים ממנו מגלים שהקניון עומד להסגר בגלל מזג האוויר.
החלטנו לנצל את הזמן לחיפוש חנות כשרה ולקניית בשר שאולי נכין במנגל. העיר והאזור מלאים בהיסטוריה יהודית עוד מזמן תקופת הראשונים במאות ה11 ואילך, עוד מתקופתו של רש"י ואולי בזכותו, ואף יש עיירה סמוכה בשם לונל Lunel, שהאגדה מספרת שהיא ממש הוקמה על ידי יהודים לפני כ2,000 שנה. לונל אוכלסה בהמשך על ידי הרבה יהודים, חלקם אף ידועים.
בכל אופן, עוברים מקצבייה לחנות, ועוד אחת, וכולן סגורות 😐.
בסוף נכנסים לסופר רגיל ללא הכשר שהיה עדיין פתוח, משלימים חוסרים לארוחת דגים נוספת וחוזרים בזהירות לוילה.
יום חמישי 1.10 מוזיאון הרומאים בעיר נים והארנה
הבוקר אור ולגמרי נטול גשם 😎.
נים (Nimes - כמובן מלא אותיות צרפתיות שלא נשמעות😅), כמו הרבה ערים ואתרים בדרום צרפת, ידועה בעקבות השרידים הרומיים שלה, והשריד המרשים בעיר היא הארנה, זירת מופעי הלחימה שנמצאת במרכז העיר.
בדרך לארנה עוצרים במוזיאון הרומאים (בתרגום חופשי מMusée de la Romanité). המוזיאון מתאר את החיים בתקופות הגאלית והרומית בעיר, אבל גם עד ימי הביניים - המאה ה7 לפני הספירה ועד השפעות שנשארו אפילו במאה ה18. מוזיאון מודרני ומעניין שרק נפתח ב2018 ומהווה גם יופי של הקדמה לסיור בארנה. רכשנו כרטיסים שכוללים מוזיאון + סיור בארנה.
יוצאים מהמוזיאון לארנה הסמוכה.
הארנה (אמפי תיאטרון) יפהפייה ומשומרת. מומלץ בחום לסרוק את מדריך האודיו לטלפון (לא לשכוח להביא אזניות אישיות מהבית!) ולעקוב לפי מספרי השלטים - כ20 נקודות עניין שבכל אחת הסבר מתומצת ומאוד מעניין לדעתנו של כ2 דקות. יש לקחת בחשבון שהסיור גם עולה ויורד בין היציעים השונים. עם ההליכה (והצילומים כמובן🕺💃) הסיור אורך בין שעה לשעה וחצי, ושוב, מומלץ ביותר! 🤩
מתיישבים לארוחת ערב נינוחה במסעדה יוונית חמודה בשם Yamas. יאסו!
יום שישי 2.10 מוזיאון פאברה במונפלייה
היום נצא שוב לעיר הגדולה שלנו, מונפלייה (Montpelier). החמים ויתרו יומיים קודם בשל הגשם על הנסיעה לשם, אז להם זהו ביקור ראשון בעיר, וגם איתם נתחיל בפריימארק, לקניות נוספות.
עד כאן קניות (אני מיציתי את הקניות מזמן...), ועכשיו תרבות! נוסעים לחניון ברחוב Foch בתוך העיר העתיקה, שקרוב למוזיאון Fabre. גם הדרך לחניון ראויה לציון כשעוברים דרך שער הניצחון המרשים של העיר, בשדרה יפה ממש!
הליכה בעיר העתיקה היפה למוזיאון האומנות. המוזיאון גדול ואנחנו מספיקים לעקוב רק אחר מעט מהיצירות. גם כאן ניתן להביא אזניות ולהוריד קבצי אודיו, אלא שלדעתנו ההסברים כאן הרבה פחות מעניינים 🤷♂️.
ארוחת צו-ערב במסעדת פינוקיו (לא מרשימה במיוחד), גלידת שושנה (טעימה 😋) נוספת ברשת Amorino וחזרה לוילה לקבל את השבת.
יום שבת 3.10 סן ג'יל
שבת ואנחנו לא נוסעים, אז יצאנו להליכה של כ5 קילומטרים לעיירה הסמוכה אלינו סן ג'יל (ועם כל האותיות שלא נשמעות - Saint Gilles). בבוקר, יצאתי לריצה למרכז העיירה וראיתי מספר בתי קפה שנראו די נחמדים. אלא שאנחנו מגיעים אליהם בהליכה לקראת צהריים וכולם הופכים למחששות עישון וקבוצות מיעוטים ששותים קפה שחור. לא סביבה מזמינה במיוחד ומכונות האספרסו נראות שם די מיותמות 🥹. מוצאים מלון קטן עם בית קפה עייף ביותר. מזמינים בכל זאת קפה, וכצפוי, מתאכזבים 😖.
החמים, החתן והבנות נפרדים מאתנו, והאשה, העולל ואני ממשיכים לטייל, בעיר העתיקה הקטנה ובכנסייה.
פרט מעניין על העיירה הוא שמתי שהוא בימי הביניים, בזכות הקדוש המקומי, המקום נחשב לאחד מ4 המקומות הקדושים לנצרות, יחד עם רומא, ירושלים וסנטיאגו די קומפוסטלה. בהחלט עצים גבוהים להתלות בהם!
בערב חוגגים יום הולדת לעולל שנהיה חוקי היום, אור לכ"ג בתשרי 🕺.
יום ראשון 4.10 ליווי לשדה במרסיי ואבניון
החתן ואשתו הצעירה עוזבים אותנו בצער לפנות בוקר וטסים ליעד המשך שלהם, להמשיך לחגוג את ירח הדבש שלהם 👫.
האישה בין שאר תפקידיה, יועצת לסטודנטים ברישום לקורסי השנה האקדמית הבעל"ט ועל כן היום תהנה משקט בוילה.
גם החוקי למנייננו (לפי תאריך הלידה העברי) ועולל עדיין למניינם, נדרש להגיע לארץ לימים מכינים בתכנית החדשה שלו ברפואה, ועל כן אנחנו מלווים אותו לשדה במרסיי ומאחלים בהצלחה!
נותרנו החמים, הבת הבכורה ואנוכי, ובחרתי להגיע לאביניון שנמצאת פחות או יותר על הדרך בין מרסיי לוילה.
באביניון חונים ומיד עוברים ליד בית הכנסת העתיק והגדול, אך הוא סגור ומסוגר, ולמעט שם הככר שלצידו, ככר ירושלים, ולוחות הברית שעליו, אנחנו לא רואים כלום 🕍🧐.
ממשיכים ליעד המוכר ביותר של העיר, הלוא הוא ארמון האפיפיורים (Palais des Papes).
הארמון מרשים מאוד, אלא שיש לו 2 חסרונות גדולים: הראשון, ההסברים דלים וממש לא מעניינים ודי מהר התייאשנו מלהקשיב להם (למה שיעניין אותי איזה אפיפיור בנה איזה גרם מדרגות? ). החיסרון השני, איזה שהוא אמן מוזר קיבל זכות לבנות מיצג, ולדעתנו תפס המון מקום וחירב את האווירה שיש למקום, שוב לדעתנו...
בכל אופן, לאחר כשעה יוצאים וממצים את הארמון ועוברים לאטרקציה נוספת שכלולה בכרטיס. על מנת להגיע, יורדים ברחובות העתיקים והמקסימים לנהר, שהוא כרגיל פלג של הרון האימתני. האטרקציה הוא גשר הולכי רגל על הנהר שנקרא בשם המקורי - הגשר של אביניון...
הגשר לא חוצה את הנהר, אלא מגיע רק עד אמצעו ומספק נקודות מבט מקסימות לאורך הנהר וכן לכיוון העיר היפה.
סיימנו באבניון היפה ונפגשים בעיר נים עם האישה לארוחת ערב חביבה במסעדה הודית-פקיסטנית שהבת המליצה עליה מהביקור הקודם בעיר.
יום שני 5.10 אייגוס מורטס - מגדל ועיירה מוקפת חומה
יום טיול אחרון ואנחנו זוכים לפנינה אמיתית לקנח בה 🤩.
מתחילים במגדל Tour Carbonnière שמוקם כ5 קילומטר צפונית לעיירה, כנראה על אם דרך שהיתה חשובה כשהוקם במאה ה14. היום זהו כביש צדדי והמגדל ממש חוצה אותו בין שני הנתיבים.
חניון עפר מסודר כ250 מטר דרומית מהמגדל, ובינו למגדל דק יפה שעובר מעל הביצה שמשני צדי הכביש.
צפינו במספר לא קטן של ציפורים מעניינות ובנופי הביצה הגדולה וסביבותיה וכמו כן עולים לתצפית מהמגדל. מקום משרה שלווה וקסום 🦢.
נוסעים ל Aigues-Mortes.
שם המקום, "מים מתים" (aqua mortis בלטינית) מרמז על בריכות המים והביצות שמקיפות את העיר והן של מים מליחים, מי ים.
מה שמסביר את תחנת השאיבה שאנחנו גרים בה בשבוע האחרון שבעבר העבירה מי שתייה לעיירה 🤓.
חונים במספר חניונים די גדול שהפעם היו בחינם.
נכנסים דרך הצריחים שבחומת העיר לתוך העיר העתיקה והיפה.
אוסף של מדרחובים מקדם את פנינו, מלאים בחנויות מזכרות, בתי קפה ומסעדות.
אנחנו פונים ימינה לסיור עצמי על החומות והמגדלים.
הסיור מתחיל בעלייה למגדל Tower of Constance
שבו כלאו הנוצרים הקתולים את הפרוטסטנטים כשנמאס להם מהם, וביניהם את מארי דוראנד. הגברת המסכנה נכלאה בגיל 19 ל38 שנים! רק כי לא הסכימה לעבור לקתוליות 😨.
האינפורמציה במגדל מעניינת והכל עם תרגום מלא לאנגלית. הנופים מתצפית גג המגדל נהדרים 🏖.
מהמגדל הזה יוצאים להליכה נעימה על החומה סביב כל העיר העתיקה. הסיור הוא באורך של כשעה, שעה וחצי, כאשר כל מגדל במהלך הסיבוב מציע רגע של צל, לפעמים תצפית ולפעמים אפילו מוזיאון קטן בתוכו. מומלץ ביותר!
ביום חם כדאי להגיע מוקדם, היות שחלק גדול מהסיבוב חשוף לשמש 😎.
בגוגל מצאתי בית קפה קטן שהוא גם בית קלייה וטעים להפליא קרוב לכניסה בשם Les Fées Café, מומלץ!
זהו! עוד סיבוב קצר בחנויות וחשבנו לחזור לבית המשאבה שלנו.
מגיעים לרכב ומסתבר שחסמו לגמרי את כל היציאות מהחלק החדש של העיירה 🙄. אנחנו מנסים לנווט, אפילו בדרכי עפר צדדיות ממש ודאגו ממש טוב לאטום את העיירה. למה? מכיוון שפעם בשנה יש שבוע מיוחד שבו עושים מעין מרדפים של רוכבי סוסים אחרי שוורים. מן מסורת מיוחדת בסגנון מלחמות שוורים, אבל של האזור הזה שנקרא הקמארוג' הקטן, Petite Camargue. בסוף התעכבנו כשעה, קצת צפינו באירוע ואז נפתח.
חזרנו לוילה לאריזה לקראת היציאה מנמל התעופה במרסיי בבוקר המחרת 🛫