שורשים, יחד ואוירה – ליטא עם קפיצה לבלארוס

מזה מספר שנים חולמת אימי לבקר במחוזות ילדותם של הוריה (שנפטרו לפני כ 30 וכ 17 שנים). השתעשענו ברעיון ובהרכב המטיילים ולבסוף הוחלט על טיול בהרכב אינטימי – שני הורים בני 74 וארבעת ילדיהם (בגילאי 39-50, שגם הם כבר הורים בעצמם) וללא נספחים כגון בני/בנות זוג ונכדים.

מועד נבחר – יולי 2019. 5 ימי טיול מלאים.

טיסות הוזמנו מבעוד מועד וגם מלון. כשבועיים לפני ההגעה גילינו כי כשבוע לפני הגעתנו צפוי להיפתח מלון הילטוןHilton Garden Inn Vilnius City Centre בלב וילנה והחלטנו לגלות הרפתקנות ולעבור אליו. ביצענו בו הזמנה במחירי הרצה. https://hiltongardeninn3.hilton.com/en/hotels/lithuania/hilton-garden-inn-vilnius-city-centre-VNOGIGI/index.html

מלון מפנק, גדול, נקי וחדש, חדרים מרווחים וארוחת בוקר מצוינת. אינו ממש במרכז העיר. מרחק הליכה של כ 10 דק' לעיר העתיקה/לקתדרלה. גם בקרבתו מסעדות ובתי קפה.

מזג האוויר – ברב הימים נהנינו ממזג אויר מצוין של סביב 20 מעלות בצהרים, חמים במידה. גשם ירד באחד הימים אחה"צ והיום שלמחרת היה קריר ומעונן.

שעות אור רבות – זריחה סביב חמש בבוקר (בארבע מתחיל להאיר), שקיעה סביב 22.

מסעדות – כל המסעדות בהן אכלנו היו טובות עד מצוינות. בחלקן, ההגשה איטית והתקשורת עם המלצרים מעייפת. בכל המסעדות היה לפחות מלצר אחד שדיבר אנגלית סבירה. יש לשים לב לשעת סגירת המסעדות (מוקדם! ברובן המטבח נסגר ב 20:30 והמסעדה עצמה לא הרבה אחרי). המלצות ספציפיות, בהמשך.

המסלול:

יום ראשון – הכרות עם העיר:

הקתדרלה של וילנה http://www.katedra.lt/?id=44 - מבנה הקתדרלה מעוצב כמו מקדש יווני עתיק. כשנכנסו בדיוק התארגנו למיסת יום ראשון. תפסנו מקומות ונהנינו מהשירה/תפילה. מרשים היה לראות נוכחות ילדים בכל הגילאים ואת הדרך בה הוריהם מאפשרים להם "להיות ילדים" גם בכנסיה.

מגדל גדימינאס (Gedimino Pilies Bokštas), שבראשו תצפית 360 מעלות מרהיבה של כל האזור והנהר ומוזיאון נחמד תו"כ עליה. העלייה אל בסיס המגדל במדרגות או בפוניקולר (1 יורו לכיוון). ניתן לצפות מכאן בעיר או לשלם עוד 5 יורו ולעלות במדרגות סיבוביות למרפסת תצפית בראש המגדל. בכל קומה בדרך, חלק מהמוזיאון המספר על ראשית וילנה.

Bernardine Park, B. Radvilaitės g. 8A, Vilnius 01143פארק ירוק ופורח על גדות אחד מערוצי הנהר. בפארק, לוח שח ענק ועליו כלים גדולים. אבא ניצח את כולנו...

כנסיית אנא הקדושה - St. Anne's Church, Maironio g. 8, Vilnius 01124, ליטא – אומרים כי זו אחת הכנסיות היפות בעיר.

העיר העתיקה הפתיעה אותנו ביופיה ובאווירה המזמינה. רחובות צרים וסמטאות קטנות, בתי קפה עם שולחנות ברחוב, חנויות לעבודות יד, מסעדות, נגנים ברחוב והמון המון אוירה. שוטטנו בה 'שיכורים' ומופתעים.

במהלך הטיול בעיר העתיקה, כאשר הבטן קרקרה נכנסנו למסעדת Etno Dvaras הנמצאת במבנה אבן עתיק, בירידה במדרגות התגלו לעיננו חללים שונים מעוצבים להפליא והמון מקומות ישיבה. מוקמנו ב"חדר פרטי" קסום. האוכל במקום מגוון וטעים מאד! לצמחוניות היתה מנה אחת מתאימה – לטקס/לביבות תפו"א של חנוכה או בעגה המקומית 'פנקייק תפוחי אדמה'.

לשכת התיירות Vilnius Tourist Information Centre, Pilies g. 2, Vilnius 01124 – כאן הצטיידנו במפת העיר ובמידע כתוב בעברית בנוגע לאתריה היהודיים של וילנה.

שער השחר (Aušros Vartai) , שכל העובר בו מבורך על ידי הבתולה מריה. עלינו למעלה לכנסיה וצפינו בעוברים ושבים בשעריו.

עייפים ומאד מרוצים מהמפגש עם העיר חזרנו למלון. חלקנו חזרו בדרך הקלה, במונית במחיר מצחיק של כ 3 יורו. וחלקנו, הורידו לטלפונים הניידים את האפליקציה citybee נרשמו ו...גילו שלאחד הטלפונים תיכף תגמר הסוללה. התיישבנו באחד מבתי הקפה בעיר וביקשנו לטעון את הטלפון (במטען שלהם). נענינו בשמחה. אחרי בירה/סיידר אלכוהולי וטלפון טעון, יצאנו להכיר את העיר בעזרת הקורקינט החשמלי. באפליקציה ניתן לראות היכן ניתן לאסוף קורקינטים. מגיעים אל הקורקינט, סורקים את הברקוד שעליו אל האפליקציה (או מקלידים את מספרו) ו... נוסעים. יצאנו מהעיר העתיקה בנסיעה מהנה לכיוון הנהר, חצינו אותו ונסענו על הטיילת שבצידו השני עד סמוך למלון. שוב חצינו את הנהר והגענו למלון. כאן סיימנו את הנסיעה באפליקציה בצרוף תמונת הקורקינט, כנדרש. החיוב נעשה דרך האפליקציה (בתהליך ההרשמה יש להכניס פרטי כרטיס אשראי) ועלה פחות מ 3 יורו לטיול של כשעה. נהנינו מאד!!!

מנוחה קלה במלון ואנו כבר יוצאים לארוחת ערב, הפעם במסעדה הודית בסמוך לקתדרלה. טעים ונעים.

יום שני – וילנה היהודית:

יוצאים בהליכה נינוחה לעבר האזור היהודי.

מאפיית הבייגלה.

בית הכנסת הכוראלי (בשיפוצים. לא ניתן להיכנס), המבנה מבחוץ מרשים מאד

ומשם דרך העיר העתיקה לאזור בית הכנסת הגדול וסביבתו. נכנסים לקפה (ושירותים) באחד מבתי הקפה הרבים וניגשת אלינו אישה ששומעת כי אנו מדברים בעברית. ישראלית אשר משתתפת במשלחת חופרים ארכיאולוגים סביב בית הכנסת הגדול. בהמלצתה, אנו ממשיכים למקום זה ומבקשים מג'ון, ראש משלחת החופרים, שיסביר לנו על החפירות. ד"ר ג'ון זליגמן סוחף אותנו בהסבריו המרתקים ואנו ממש מצליחים לדמיין את בית הכנסת שנקבר מתחת למבנה בית הספר העומד כיום. https://www.haaretz.co.il/science/archeology/.premium-1.6358419

הבסטיון של ליטא The Bastion of the Vilnius Defensive Wall, Bokšto g. 20, Vilnius 01126 המבנה מרשים ונמצא על גבעה עם תצפית יפה על העיר. לא נכנסנו למבנה.

משם אנו שוב נסחפים לרחובות העיר העתיקה. ושוב מתפצלים: העייפים נוסעים במונית למלון ומספיקים לנוח עד לשעת ארוחת הערב. האחרים מתפצלים בין שיטוט וקניות ברחוב הראשי להמשך שיטוט בעיר העתיקה. חנות מיוחדת (צעצועים מיוחדים לילדים, כלי כתיבה, פריטי עיצוב למטבח ובכלל , מוצרים לנסיעות וטיולים ועוד) ששווה ביקור flying tiger Tiger Shop str. 22, Gedimino pr. 22, Vilnius 01103. https://us.flyingtiger.com/en-US/?_ga=2.82745238.1210649641.1563604121-2074866350.1563604121

בערב יוצאים למסעדה צמחונית Radharanė סמוכה למלון. האוכל טעים, צמחוני עם נגיעות הודיות. בשמונה וחצי אנו מתבקשים לפנות כי רוצים לסגור L. http://radharane.lt/vilnius/en/meniu/#maistas

יום שלישי – "קפיצה" לבלארוס:

הרבה חודשים מראש תיאמנו יומיים עם נהג-מדריך-דובר עברית. זכינו בדני גורביץ (בנו של יולק). דני - דובר עברית על בוריה, בקיא בהיסטוריה הליטאית, האזורית והיהודית, נעים וסבלני מאד. מומלץ ביותר!!! https://jerulita.lt/he/about-us/

06:00 (כן, שש בבוקר) ואנחנו בדרכנו עם דני לבלארוס. 6:35 מגיעים לצד הליטאי של הגבול. המעבר ידידותי וחלק. בצד הבלארוסי, להפתעתנו אין תור אך הדברים נראים כלקוחים מעולם אחר: התחנה הראשונה – הרכב. פקיד מקומי סוקר את הרכב ואת יושביו ורושם את הפרטים ע"ג טופס קטן. דני מתבקש עם דרכונו לפקיד היושב בחדרון קטן וחוזר לאחר כמה דק עם אישור מעבר לרכב. בתחנה הבאה אנו מתבקשים לרדת מהרכב, איש איש עם דרכונו ואישור ביטוח רפואי תקף לבלארוס. פקידה נאה בעלת שפתים קפוצות בוחנת את הדרכונים שלנו באופן יסודי (מאד יסודי!!!) עם זכוכית מגדלת ותחת מנורת אולטרה סגול. אחריה יעשו זאת עוד 2 פקידים נוספים. ואז הם יבדקו את הביטוח הרפואי. אחד מאתנו הציג ביטוח רפואי התקף בכל העולם, אך מכיוון שלא היה רשום שם במפורש שהוא תקף גם בבלארוס, התייר מתבקש לעשות ביטוח במשרד הסמוך. הפקיד יצא להפסקה וכולנו מחכים לשובו. לאחר ששב וטפסי הביטוח מולאו כנדרש (תמורת 2 יורו ליום), חוזר התייר לפקידי הדרכונים אשר בודקים את דרכונו בשנית ומחתימים את הדרכון באישור כניסה למדינה. מתקדמים עם הרכב לתחנה השלישית, בה שוב סוקרת פקידה את היושבים ברכב, לוקחת את הטופס הקטן שניתן לדני בתחנה הראשונה ומאפשרת לנו לעבור. בשמונה בבוקר אנו נחלצים ממעבר הגבול ונוסעים חופשיים במדינה.

אושמיאני Ashmayany – כאן למד סבי בשנותיו הראשונות בתיכון. כאן למד רבנות ובהמשך הסב לימודיו לטכנאות שיניים בוילנה. הזכר היחיד לקהילה היהודית הנו מבנה בית הכנסת הנטוש הנמצא במרכז העיירה וסביבו בתים מטים ליפול. משם אנו נוסעים ל

הלשאני Halshany – כפר/עיירת הולדתו וילדותו של סבי. שמות הרחובות כבר שונו אך בעזרת דני אנו מאתרים את המקום בו היתה כיכר השוק ומצליחים לדמיין את ביתו של סבי בסמוך לכיכר.

משם נסענו למינסק – עיר גדולה מאד, בעלת רחובות רחבים, פארקים יפים ועציצי פרחים רבים. האווירה במקום לא נעימה (לי. אחיי לא הרגישו כך). האנשים אינם מחייכים ותחושת "האח הגדול" מרחפת מעלינו. מטיילים ברכב במספר אתרים בעיר וברגל באזור העיר העתיקה ומה שהיה בעבר פרברי טרויצקויה (Troizkoe predmestye) Trinity Hill. אלו הם פרברי אחוזות על גדות הנהר סוויסלוץ` (Svislach). האזור יפה ביותר ושווה ביקור. אל תוותרו (זו דעתי, האחרים דווקא חשבו שאפשר לוותר) על מעבר בגשר לאי הדמעות והתקרבות לאנדרטה העומדת בו. עוד קצת טיול ברכב ואנו בדרכנו חזרה לגבול.

אופטימיים אנו מתקרבים לגבול ונבהלים משיירות המשאיות והמכוניות. נעמדנו בתור המכוניות בשעה 18:00 והתור אינו מתקדם. אנו מבינים כי חציית הגבול בבוקר היתה החלק הקל במשימה. התור מתקדם באיטיות מחרידה והשעות נוקפות. לקראת התחנה האחרונה בצד הבלארוסי ישנן כמה חנויות דיוטי פרי ואנו מעבירים בהן חלק מהזמן הארוך של חציית הגבול, בעוד דני נשאר ברכב ומתקדם לאיטו בתור המכוניות המשתרך. בשעה 22:00 (!!! כן, לאחר ארבע שעות תמימות!!!) אנו חוצים את המעבר בצד הליטאי וחוזרים למלון מותשים! לשמחתנו, הבאנו עמנו מיני מזונות (פירות, חטיפים, קרקרים ועוד) מה שסייע מאד בהמתנה הארוכה. אין שם ממש מקום לקנות משהו לאכול.

יום רביעי – קובנה, אליטוס, טרקאי:

עוד יום עם דני. לאחר ההגעה המאוחרת אתמול, אנו יוצאים לדרך ב 9:00. נוסעים לקובנה –

בית הקברות היהודי –חלק ניכר מהמצבות שבורות והכיתוב עליהן דהוי ובכל זאת, המקום מרגש ומלא יראה.

עוברים ליד מה שהיה ביתו של צ'יאונה סוגיהארה הקונסול היפני שהציל יהודים ושילם על כך מחיר אישי ומשפחתי כבד https://www.maariv.co.il/news/world/Article-681976

האנדרטה לזכרו של הקונסול ההולנדי, יאן צוורטנדיק במרכז העיר

ברחוב Karaliaus Mindaugo (מספר 11), המקביל לנהר, נמצא מבנה ששימש בעבר את הגימנסיה העברית של קובנה, על חזית הבניין נקבעה לוחית מתכת המספרת לנו שכאן למדה המשוררת לאה גולדברג שגדלה והתחנכה בקובנה.

גלריית החצרKiemo Galerija - E. Ožeškienės street 21 נמצאת בחצר פנימית של מספר בניינים, שבעבר חיו בהם משפחות יהודיות. "מיזם מרגש שמחבר בין עבר להווה, בין יהודים לליטאים. חצר שמאחדת בין אנשים". מומלץ מאד לבקר!

הפורט התשיעי – אחת מהמצודות שהוקמו לשמירה על העיר. במהלך מלחמת העולם ה-2 נרצחו במקום יהודים רבים ומתנגדי משטר ולזכרם הוקמה אנדרטה ענקית ומעוררת השתאות. במקום גם מוזיאון אליו לא נכנסו.

מקובנה נסענו לאליטוס, עיר הולדתה וילדותה של סבתי.

בית הכנסת בעיר נמצא בשיפוצים ומהצצה לפנים המבנה התגלו לעיננו ציורי קיר מרשימים אשר עוברים חידוש בימים אלו. המבנה עצמו גדול ומרשים ביותר. וכאשר יסתיימו השיפוצים זה בוודאי יהיה מקום שכדאי לבקר בו. בסמוך לבית הכנסת מצאנו את המגרש עליו עמד ביתה של סבתי ברח' קובנה הסמוך מאד לנהר הניימן. ירדנו לנהר תוך שאנו נזכרים בסיפוריה של סבתא על ילדותה - הברווזים בנהר בימי הקיץ (פגשנו בהם!) וההחלקה על קרח הנהר שקפא בחורף. משם נסענו לבית הקברות "בית עולם" בו כנראה קבורים אביה ואמה של סבתי אשר נפטרו טרם המלחמה. רוב המצפות שבורות והכיתוב עליהן דהה. בימים אלו החלו עבודות שיפור במקום בעזרת חניכי בית ספר (תיכון) מקומי. ומשם לאנדרטה לזכר הנרצחים ביער בשולי העיר. המקום עוצמתי ביותר! האנדרטה מורכבת ממספר חלקים הפזורים ביער ובהם – דמוי פסי רכבת, "פרמידות" לציון קברי האחים, מגן דוד ענק בתלת מימד ועוד.

משם בדרך חזרה לוילנה, עוצרים בטרקאי. הטירה יפיפייה והמקום מקסים והאווירה סביבו נהדרת.

עוברים לרגע במלון ויוצאים למסעדה סמוכה ESSE Restoranas http://www.esse.lt/?lang=en מסעדה מצוינת!!! עם מבחר מנות גם לצמחונים. הגשה מושקעת ואווירה נפלאה. מסכמים את המסע, את היחד ואת ליטא.

יום חמישי – נפרדים מוילנה:

יומנו האחרון. אחד מהאחים מתגורר בלונדון וטיסתו מתוכננת להיום אחה"צ. הישראלים טסים מחר מוקדם בבוקר.

מתפצלים:

שניים מהאחים נוסעים בקורקינט לכיוון השוק העירוני העתיק המקורה (Halės Turgavietė, אתר: www.halesturgaviete.lt ) ונהנים ממבחר פירות, ירקות, גבינות, בשר, בגדים, נעלים, תיקים ועוד. במקום גם כמה מסעדות ומאפיה מזמינה. משם מתגלגלים לעיר העתיקה.

ההורים ושני אחים נוסעים ל Outlet Park, Verkių g. 29, Vilnius 09108 אשר בו בעיקר בגדי ספורט של מותגים מוכרים.

הלונדוני נוסע בקורקינט החשמלי למלון להביא את מזוודתו וכולנו נפגשים לארוחת סיום ופרידה ב http://www.bistro18.lt/ המסעדה נפלאה (עם מבחר מנות לצמחונים) ולאחר הפרידה מהלונדוני אנו מטיילים (שוב) בסמטאות העיר העתיקה (במקומות שטרם היינו בהם) וחוזרים לשוק עבור אלו שטרם ביקרו בו. השעה סביב 16 ורוב הדוכנים כבר סגורים. חלקנו חוזרים במונית למלון וחלקנו נהנים בנסיעה אחרונה בקורקינט החשמלי.

בערב נוסעים במונית ל Belmontas אשר בשולי העיר. זהו פארק מעשה ידי אדם המשולב להפליא בטבע היפיפה – עם הנהר למרגלותיו והיערות סביבו נבנו כאן נחלים ומפלונים, מזרקות ושבילי הליכה. השקט של הטבע, המים המפכים והציפורים עוטפים אותנו. מסיימים במסעדה מקומית באווירת צייד Joana Carinova's Pub. מומלצת מנת הבשר המיועדת למספר סועדים. לצמחונים המנות די מאכזבות. http://www.belmontas.lt/kavines-restoranai-en-gb/joana-carinovas-pub/

מזמינים מונית בטלפון המופיע על השולחנות במסעדה. אוסף אותנו נהג צעיר ומתפתחת שיחה. הוא טרם פגש תיירים מישראל בוילנה אך סיפר כי ביקר בישראל במהלך האירוויזיון ומאד מאד נהנה מתל אביב ומהבילוי בה.

לילה אחרון, קצר. מחר בחמש בבוקר נצא מהמלון ל"מסע" חזרה הביתה.

סיכום:

וילנה הפתיעה אותנו מאד לטובה! עיר נעימה, כל חנות/בית קפה/מסעדה מעוצבים היטב. רובם בסגנון המזכיר מעט את העיצוב הסקנדינבי. בטוח ורגוע להסתובב בעיר.
שעות האור הרבות אפשרו ליהנות מימים ארוכים ומלאי חוויות.
סיבת המסע – חיפוש שורשים היווה הזדמנות חד פעמית לטיול בהרכב זה - הורים וארבעת ילדיהם הבוגרים.
השנים שחלפו ממות הסבים, שכאן היו כילדים ונערים (והספיקו לעלות ארצה עוד טרם מלחמת העולם השניה), אפשרו לחוות את המסע ללא משקעים כבדים מדי.
בחיפוש לפני המסע התוודענו למידע רב אודותם ואודות בני משפחתם. מידע אשר בחלקו לא הכרנו.