מבוא
פוסט זה מתאר תוכניות טיול של כשבוע וחצי באלבניה לאנשים לא מאוד מפונקים - עם התניידות בתחבורה ציבורית וקצת טרמפים, לא בהכרח מטעמי חיסכון אלא בנסיון להתערבב קצת עם מקומיים ולנסות להכיר את התרבות המקומית מקרוב.
אלבניה היא בהחלט מדינה מסקרנת – מדינה עם רוב מוסלמי, עם מסגדים ומאוזין, אבל עם אלכוהול ובשר חזיר בכל מקום. מדינה עם אנשים נחמדים וטבע מדהים – יש גם ים, גם יערות וגם את הרי האלפים האלבניים.
מדינה בטוחה, טיילנו באלבניה באפריל 2024 , בזמן המלחמה, ובשום מקרה לא נתקלנו בתגובה שלילית כאשר אמרנו שאנחנו מישראל.
אנחנו מצרפים כאן לינק למפה עם נקודות/מקומות שנציין בהמשך. את המפה ניתן להוריד כקובץ kmz ,אותו אפשר להטעין אחר כך לתוכנית ניווט אפוליין כמו Maps.me ולהתשמש בו כבסיס לטיול משלכם.
תוכנית כללית
כאמור, היה לרשותנו כשבוע וחצי ובזמן הזה רצינו להספיק לראות כמה שיותר מקומות באלבניה. אציין מראש שאנחנו יותר אנשים של טבע ותרבות מקומית ופחות של מוזיאונים וחופי ים.
מכיוון שהיינו שני אנשים, התניידות בתחבורה ציבורית הייתה הגיונית מבחינה כלכלית. במידה ואתם מטיילים בקבוצה גדולה יותר, תשקלו לקחת רכב, עושה רושם שזה לא מאוד יקר באלבניה.
את הטיול התחלנו בדרום המדינה – ערים Gjirokaster (מבטאים Gjirokastra) , Permet ו-Berat. לאחר מכן נסענו צפונה לShkoder (מבטאים Shkodra) ועשינו מן מעגל בצפון – מעבורת באגם Komani, כפר Valbone באלפים האלבנים, טרק יומי לכפר Teth וחזרה ל-Shkoder. ביומיים האחרונים בילינו בסביבת Tirana.
הגעה לאלבניה ונסיעה ל-Gjirokaster
הגענו לטירנה בטיסה בסביבות 11:00 בבוקר, והרעיון היה באותו יום לנסוע לדרום המדינה. ביציאה משדה תעופה תוכלו למצוא חניית אוטובוסים לכיוון טירנה ועוד כמה יעדים. אוטובוס לטירנה יוצא כל שעה עגולה ועולה 400 lek (100 lek זה בערך יורו אחד נכון ל-2024). במפה המצורפת סימננו את המיקום של התחנה. באוטובוס יש WIFI.
כדי להגיע ל-Gjirokaster צריך לקחת מיניבוס מ"תחנה המרכזית" – Regional Bus Terminal (המיקום במפה). אפשר להגיע לתחנה הזאת ישירות משדה התעופה, צריך רק לבקש מנהג האוטובוס (שנוסע לטירנה) לעצור לכם קרוב לתחנה, זה על הדרך.
התחנה המרכזית היא חניון ענק עם המון אוטובוסים, עליהם יש שלטים עם שמות יעדי הנסיעה. האוטובוסים יוצאים מדויק בזמן, ממש על הדקה. אפשר לשאול את הנהג מתי הוא יוצא ולסמוך על זה לחלוטין. זה היה נכון כל פעם שלקחנו אוטובוס באלבניה.
הנסיעה של 4 שעות ל-Gjirokaster עלתה 12 יורו לאדם. נסיעה לא קשה, יש עצירה באמצע לאוכל.
לצורכי חיפוש מקומות לינה השתמשנו ב-Booking, יש לא מעט גסט האוסים ממש טובים באלבניה ומכוון שהיינו קצת מחוץ לעונה, כמעט כל פעם הזמנו באותו היום או יום לפני ההגעה ללא שום בעיה. המחיר לחדר מתחיל מאזור ה- 20-25 יורו ללילה בעיירות וקצת יותר יקר בכפרים בצפון (באלפים האלבניים), שם מחיר לחדר מתחיל מסביבות 35 יורו ללילה.
Gjirokaster ושמורת Blue Eye
כ-45 דקות נסיעה במיניבוס מ-Djirokaster נמצא Blue Eye – מעיין גדול בצבע כחול כהה ממנו מתחיל נחל. מקום יפה ושווה ביקור, הכניסה עולה 50 lek. אפשר לעשות מסלול מעגלי – התחלה עם השביל הסלול והמסודר, וחזרה דרך השביל בעיר היפה הנמצא על גדות הנחל.
כדי להגיע לשם יש לקחת מיניבוס ל-Sarande ולשאול את הנהג האם הוא עובר ב-Blue eye. המיקום של תחנת האוטובוסים בDjirokaster- נמצא במפה המצורפת. בירידה מהמיניבוס כדאי לשאול את הנהג מתי יש מיניבוס חזרה.
Permet ומעיינות חמים
Permet היא עיירה ממש קטנה הנמצאית כשעה וחצי -שעתיים נסיעה מ-Djirokastra. יש מיניבוס פעם-פעמיים ביום, אחד מהם יוצא ב-1330.
הסיבה העיקרית לבוא לשם היא המעניינות החמים שנמצאים בקרבתה. בתוך העיירה תוכלו למצוא שדרה אחת מרכזית, שנחמד מאוד להסתובב בה בעיקר בערב כשיש יותר אנשים, וגם יש משהו שנקרא Big Rock - סלע ענק קרוב למרכז העיר שאפשר לטפס עליו ולקבל נוף נחמד על העיירה.
במפה סימנו את המקומות החשובים ומסעדה אחת שאהבנו יותר מאחרות.
כדי להגיע למעיינות חמים יצאנו מחוץ לעיר וטפסנו טרמפים. אפשר קודם להגיע למקום בשם Petran – הוא נמצא על הכביש הראשי ויש יותר סיכוי למצוא מישהו שנוסע לשם. משם תקחו עוד טרמפ למעיינות החמים. המעיינות לא באמת חמים אלא פושרים (סביבות 25 מעלות).
במקום עצמו תוכלו למצוא גשר עתיק ולידו בריכה גדולה של המעיינות. יש לשים לב שאין שם תאים להחלפת בגדים, אנשים מסתדרים עם מגבות ואפשר גם להכנס קצת לצמחייה כדי להחליף בגדים.
בנוסף לבריכה המרכזית, אפשר להתקדם לתוך הקניון עם הנחל, שם ראינו עוד שתי בריכות, קטנות יותר אבל עם פחות אנשים. להליכה בקניון כדאי לקחת נעליים להליכה במים.
עוד דבר שאפשר לעשות זה טרק קצר למעלה לתצפית. המסלול מתחיל ליד הגשר, מסומן בצבע אדום ולוקח כשעה-שעה וחצי לכיוון. אפשר למצוא אותו בmaps.me בשביל הניווט.
Berat
Berat היא עיר מאוד יפה וטיפה יותר מתוירת בדרום-מרכז של אלבניה. יש בה אתר UNESCO – רובע עם בתים מיוחדים עם הרבה חלונות הפונים לאותו כיוון – לכיוון הנחל. את הנופים של העיר ניתן לראות מטירה הנמצאית במרכז העיר (הכניסה בחינם). בערב אפשר להסתובב בשדרה המרכזית של העיר עם המוני מקומיים.
אנחנו הגענו ל-Berat במיניבוס מPermet-. אין מיניבוס ישיר, אבל אלבנים יודעים להתסדר - יצאנו מ-Permet ב-07:45 לכיוון Djirokaster, אמרנו לנהג שאנחנו צריכים להגיע ל-Berat. הנהג דיבר בטלפון עם נהג מינבוס אחר אשר נסע מ- Djirokaster ל-Berat. הם נפגשו בדרך ועברנו למיניבוס השני. הנסיעה בסה"כ לקחה כ-4 שעות. תחנה מרכזית ב-Berat נמצאית קצת מחוץ לעיר העתיקה, אפשר לקחת אוטובוס עירוני ב-30 lek או ללכת חצי שעה.
Shkoder ומעברות באגם Komani
שקודרה זאת עיר מצפון לטירנה (שעתיים נסיעה באוטובוס מהבירה). את האוטובוס מטירנה לוקחים מ-Regional Bus Terminal ויש תדירות טובה עד 1700 לפחות.
בשקודרה אפשר לבקר בטירה המקומית (Rozafa Castle), אפשר להסתובב במרכז העיר בשדרה המרכזית עם מסעדות ובתי קפה (תוכלו למצוא אותה במפה שצירפנו) וגם אפשר לבקר באתר זיכרון לקורבנות של המשטר הקומוניסטי. המוזיאון נמצא בכלא לשעבר לאסירים פוליטיים והוא אינפורמטיבי ומעניין.
Shkoderהיא נקודת יצאה לשייט מאוד יפה באגם מלאכותי Komani, מאוד מומלץ. את השייט עושים על מעבורת של מכוניות בין Komani ל-Fierza. שני המקומות האלה הם ממש "חורים" ואין שם כלום, לכן הדרך המומלצת להגיע למעבורת וחזרה היא להזמין יחד עם הכרטיסים של המעבורת את ההסעות. אפשר להזמין הסעה מ- Shkoder ל-Komani ואז מ-Fierza לכפר אלפיני בשם Valbone. כל זה אפשר לעשות אוליין באתר הזה.
https://komanilakeferry.com/buy-a-ticket/
המעבורת מתחילה לעבוד מאמצע אפריל (ואנחנו לא בטוחים מתי היא מסיימת לפעול בסתיו).
טרק מ-Valbone ל-Teth
אם הלכתם על שייט מ-Komani והגעתם ל-Valbone, ההמשך המתבקש של הטיול הוא לעשות טרק יומי לכפר בעמק השכן – Teth. זהו איזור האלפים האלבניים, עם נופים עוצרי נשימה ומאוד מומלץ לבקר שם. הטרק הוא למטיבי לכת ולוקח כ-7 שעות הליכה. די הרבה אנשים עושים אותו, בספק שתהיו לבד ותלכו לאיבוד.
גם Valbone וגם Teth הם כפרים אלפיים קטנים, אין יותר מדי מה לעשות בהם חוץ מקצת להסתובב בסביבה. עם זאת כמות הגסט האוסים בהם מרשימה מאוד כך שאפשר למצוא מקום לינה בקלות. עם מסעדות ומכולת ההיצע הרבה יותר מצומצם אבל אפשר להסתדר. כמו כן, בגלל שזה מקומות מרוחקים קצת ומתוירים, המחירים שם יותר גבוהים משאר המדינה.
מ-Teth אפשר לחזור במיניבוס ל-Shkoder. יש מיניבוס אחד פעם ביום ב-1100 וצריך לבקש ממישהו מקומי (למשל מבעלי הגסט האוס) להזמין לכם מקום.
אגם Bovilla ליד טירנה
ליד טירנה יש אגם יפיפה שכדאי לא לפספס. אפשר להגיע אליו בשילוב של תחבורה ציבורית וטרמפים, אבל אפשר גם במונית.
מטירנה צריך לקחת אוטובוס ל-Kamez (פרברים של טירנה). יש לרדת במקום המסומן במפה שצירפנו ולקחת אוטובוס מקומי – קו מספר 7 ל-Zall-Herr (נסיעה עירונית עולה 40 lek). משם אפשר לתפוס טרמפ לאגם. אם זה יום יפה אפשר גם ללכת (6 קילומטר לכיוון).
ליד הסכר שיוצר את האגם יש הר עם נקודת תצפית. ליד העלייה על ההר עצמו עומד איש ממסעדה מקומית ולוקח 100 lek כניסה (הם בנו פלטפורמה לתצפית ומדרגות בדרך).
מומלץ בחום לעלות כדי להנות מהנוף המדהים על הסביבה.
יום אחרון בטירנה
חוץ מבתי קפה בכל פינה יש כמה מוזיאונים בטירנה. National History Museum לא מומלץ – הוא לא מסודר בצורה ברורה מבחינת כרונולגית, וחלקים ניכרים מהתצוגות הם רק באלבנית. די קשה להבין מה הולך בלי מדריך.
לעומת זאת – House of Leaves הוא ברור, אינפורמטיבי ועוצמתי. מדובר בבית מטה של שירות הבטחון הפנימי בתקופה הקומוניסטית. המוזיאון מתאר איך ריגלו ו"טיפלו" באוכלוסיה האזרחית בעידן הקשה הזה.
מעבר לזה יש BunkArt שגם מדבר על היסטוריה של אלבניה באותה תקופה, אבל המקום בבונקר די מוגבל וכמות המבקרים בו די גדולה. לא נהננו במיוחד מהצפיפות שם.
אם הולכים קצת דרומה בטירנה אפשר לבקר ב-Pyramid of Tyrana מבנה בצורת פירמידה שסופסוף סיימו אותו וכעת תוכלו למצוא בו כמה בתי קפה נחמדים. משם אפשר להמשיך ל-Tirana Park, לעשות הליכה קלה ולשבת על שפת האגם.
כשהגיע זמן לחזור לשדה תעופה, תוכלו למצוא אוטובוסים בכיכר המרכזית (המיקום במדויק מוסן במפה). אוטובוס יוצא כל שעה עגולה, כדאי להגיע טיפה לפני ולתפוס מקום. הנסיעה לוקחת כ-40 דקות ועולה 400 lek.
סיכום
בעיניי אלבניה שווה ביקור – מדינה יפה, בטוחה, זולה וקל להסתדר בה. לצערי לא יצא לנו לדבר יותר מדי עם מקומיים, אני בטוח שזה יכל להוסיף לחוויה. אז בואו לבקר באלבניה 😊
