ששה בנים ואמא אחת ביאשי. לעיר חלקים יפים מאד. גנים בוטניים מרשימים, מוזיאונים, אנחנו לקחנו דירה ממש צמודה לקניון הגדול, קצת מרוחק מהמרכז אבל אפשר להסתדר עם מוניות. הילדים התלהבו בעיקר מזה שמותר למכור אלכוהול מגיל 15 והרגשו בעננים לקנות בירות. יומיים טיילנו בעיר, יום היינו בפארק חבלים מקסים בקצה העיר. ממש מומלץ לכל הגילאים ובשאר הימים לקחנו מדריך דובר עברית . הוא היה מעולה. כל כך התלהב מלטייל עם שישה בנים. שלקח אותנו למקומות קסומים וחלקם לגמרי לא מתויירים. ביקרנו איתו בכפר אצל חמיו, בית רומני טיפוסי עם תקרה נמוכה, ללא חשמל ומים זורמים. שאבנו מים מהבאר, קטפנו ירקות בגינה. ביקרנו בכפר של צוענים עניים שגרים בפחונים ומתקלחים (לדבריו) פעם בשנה ובכפר של צוענים עשירים שחיים באחוזות מפוארות ושולחים את ילדיהם לקבץ נדבות בכל אירופה, ולהבדיל מאחיהם העניים, מתקלחים (לדבריו) פעמיים בשנה.
באחד הימים ביקרנו בפיאטרה נימאץ, בבית הכנסת ועלינו ברכבל למעלה, היה ממש כיף לעשות שם פיקניק.
ביקרנו במנזר ונסענו למעבר ביקאז ולאגם האדום. באגם אחר על גבול מולדובה הילדים שחו עד שהגיעו שני בחורים תאומים זהים מהכפר ממול והודיעו שהאגם פרטי שלהם, הילדים רצו להסביר להם שהם צברים ארצישראלים ולא מכירים את המושג אנטישמיות. אבל הם לא יודעים רומנית והכפריים לא דיברו מילה אנגלית. הם הלכו ואחרי עשר דקות חזרו עם שלט "Privet zone" זה הכניע את הילדים שלי שפירשו את זה בעברית ומתו מצחוק.
המדריך התעקש שנשאר אבל אני דור שלישי לשואה העדפתי בשלב הזה ללכת לפני שכל הכפר יגיע.
ראינו המון ולא ראינו את קצה קצהו מחבל הארץ הקסום הזה. ממליצה לכל מי שהתלבט אם יש מה לעשות , יש המון והכל כל כך יפה
