מתכוננים לטיול

שנת 2018 הייתה שנה פורייה במיוחד בשבילי מבחינת ביקורים בשדה תעופה. בקיץ וייטנאם

https://www.lametayel.co.il/%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9+%D7%95%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%90%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%9D+%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F+%D7%A4%D7%A8%D7%A7+1++%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C

בסתיו לונדון

https://www.lametayel.co.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F+%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%97%D7%AA

ולקראת סוף השנה הוחלט באופן ספונטני לחלוטין (אם לא מחשיבים את התשוקה שבוערת בי כבר שנים לבקר עם הילדים בשווקי חג מולד ואולי אף לראות שלג) לטוס ל Iasi ברומניה.

ולמה דווקא לשם? במילה אחת – מחיר. באזור אוקטובר התחלתי לחפש טיסות זולות שיתאימו לנו לתאריכים של חופשת חנוכה ויאשי הפכה בן רגע למועמדת המועדפת עלינו, כאשר מחיר הטיסה לשם – כולל מזוודות, בן זוג ושלושה ילדים (בני 9, 11 ו 14), הסתכמה ב 1619 ₪ לכולנו.

אני מאמינה שכל מקום בעולם יכול להיות מרתק אם רק יודעים לתת לו את הכבוד ובאמת לראות ולחוות אותו. הרי ההיסטוריה של כל ארץ וכל עיר באירופה יכולה למלא ספר שלם ואם יודעים לשים את אור הזרקורים על אותן שורות מתוך הספר שיאירו לנו גם את המסלול – אז אין סיכוי שנשתעמם ולא משנה היכן אנחנו נמצאים.

אחרי שקראתי קצת על העיר, גילית שיאשי נמצאת ברומניה J. הדבר השני שגיליתי זה שהיא העיר הרביעית בגודלה במדינה ואף לתקופה קצרה הייתה בירתה. בנוסף היא גם עיר אוניברסיטאית צעירה ותוססת ושווקי חג המולד המדהימים שלה (אותם ראיתי בסרטון ב youtube) הותירו אותי עם פה פעור. אחרי כל הגילויים האלה, כבר ידעתי שהולך להיות לנו טיול מדהים.

אחרי שסגרנו דרך wizz air טיסה ודרך booking דירה ל 4.5 ימים מלאים, קיבלנו הודעה מ wizz שהטיסה חזור בוטלה ויש לנו אפשרות לחזור בטיסה שתצא יומיים לאחר מכן. כלומר הטיול שלנו התארך לפתע ל 6.5 ימים מלאים. אמנם קצת יותר ממה שרציתי, אבל החלטנו לזרום עם הרעיון. (אגב, הייתה גם אופציה לבטל את הטיסה לגמרי ולקבל את כל הכסף חזרה או לבטל את הטיסה ולהיות בקרדיט על המחיר ששילמנו בתוספת 20 אחוז מתנת וויז בשביל להזמין טיסה אחרת).

למזלנו, הדירה ששכרנו ממש במרכז העיר הייתה פנויה גם בתאריכים החדשים ולכן פשוט הארכנו את השהות שלנו שם. שילמנו עבור הדירה 1300 ₪. כמו כן, הזמנו גם רכב לכל התקופה ב 360 ₪. עכשיו כל שנותר זה לתכנן את המסלול ולדאוג לילדים לבגדים שיתאימו לטיול חורף אירופאי. לשם כך, פניתי אל Aliexpress שבאופן מעט אבסורדי שולחת את הסחורה מיבשת טרופית חמה. לזכותם ייאמר שפרט למחירים הזולים (מאוד) – הכל הגיע מהר ובאיכות מעולה.

מיד אחרי זה השקעתי את זמני בתכנון המסלול ובתפילות שלמרות שמדובר בתחילת דצמבר – יתמזל מזלנו לראות גם קצת שלג שיתאים לבגדים שהוזמנו.

(אגב, בחישוב שעשיתי כאשר חזרנו מיאשי, הסתבר שהטיול כולו – כולל טיסה, לינה, רכב, דלק, מסעדות, כניסה לאטרקציות ואפילו קניות – עלה לכולנו סך הכול 6,500 ₪)

4.12.18 יום הטיסה ומתוודעים אל קסמיה של יאשי

הטיסה שלנו נקבעה לשעה 09:45 בבוקר, מה שאפשר לכולנו שנת לילה טובה ויקיצה בשעה שפויה כדי להגיע לשדה. הטיסה יצאה מטרמינל 1, כמו כל הטיסות של wizzair.

(קצת על הזמנת הטיסות, נהלי כבודה ומחירים ניתן לקרוא בפוסט הקודם שלי על לונדון)

https://www.lametayel.co.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F+%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%97%D7%AA

לקחנו, כל אחד, מזוודת טרולי קטנה עמה ניתן לעלות לטיסה ובתוכה דחסנו שלושה סטים של בגדים, כאשר על גופינו הסט הרביעי יחד עם סווצ'רים ומעילים עבים.

הטיסה ארכה 3 שעות ובשלב שבו המטוס החל להנמיך טוס – הבנתי שתפילותיי נענו. מרחבים לבנים נוצצים עטפו את הקרקע והבניינים, מותירים את רוב נוסעי המטוס דבוקים לחלון בהתפעלות והתרגשות בלתי נדלית.

בשעה רבע לאחת כבר ירדנו מן המטוס, נצרבים בפעם הראשונה בקור העז ששרר שם בחוץ. תוך זמן קצר יחסית כבר עברנו את ביקורת הדרכונים ונעמדנו במקום המפגש שנקבע מראש כדי לפגוש את נציג סוכנות הרכבים וכדי לקבל את הרכב (סקודה רפיד) שהזמנו דרך האתר rentalcars מחברת klass wagen.

https://www.rentalcars.com/he/

בשנייה בה יצאנו מן הטרמינל עיניהם של הילדים נדלקו כמו שני כוכבים בצמרתו של עץ אשוח בחג המולד. ערימות שלג לבנות ובוהקות שנגרפו לצדי חניה המתינו לנו כהקדמה למה שעוד צפוי לנו בהמשך. בקריאות התלהבות הם החלו לדרוך על התלים הקטנים והלבנים, ליצור כדורי שלג ובעיקר להתפעל מן החידוש הקפוא הזה שיצר הטבע.

אמנם היינו בעבר בחרמון וראינו שלג, אבל אי אפשר בכלל להשוות את ההר דחוס המבקרים הזה (אשר כבודו במקומו מונח) לבין שלג שפשוט טייל לו ברחבי העיר בנון שלנטיות. בתי האמצעית הודיעה לי מיד שהיא רוצה לעבור לגור כאן לתמיד (קביעה שלא השתנתה, גם אחרי שהכרנו כבר את העיר ואת הסביבה).

לאחר הסבר קצר מן הנציג של סוכנות הרכב ובדיקה מקיפה שכללה צילומים של כל השריטות והמכות שהיו על השלדה (נוהל רגיל שסיגלנו לעצמינו בהשכרת רכבים בחו"ל) ניווטנו את דרכינו בעזרת google maps עד לדירה (נסיעה של פחות מחצי שעה). שם המתינה לנו בחורה נחמדה שהראתה לנו את ביתנו החדש לימים הקרובים.

https://www.booking.com/hotel/ro/citylife-apartments.he.html#rt-lightbox-open-RD282884207

הדירה אותה שכרנו הייתה בעלת שני חדרי שינה, סלון קטן ומטבח מאובזר בכל טוב. כמו כן, לאחד מחדרי השינה הייתה גם מרפסונת קטנה וממנה נוף אל חצר הבניין המושלגת ואל ארמון יאשי שניצב לא הרחק.

אחרי שפיזרנו את מטלטלינו בארונות בחופזה, יצאנו קודם כל לקנות sim card, לאכול ארוחת צהריים ולערוך קניות של אוכל לשבוע הקרוב. לשם כך נסענו אל

קניון Iulius mall שנמצא במרחק של כעשר דקות נסיעה מן הדירה.

http://iuliusmall.com/iasi/

מדובר בקניון השני בגודלו בעיר. כמו כל קניון מודרני, הוא מאכלס בתוכו חנויות ממותגות בינלאומיות לצד מותגים מקומיים. המחירים זולים יותר מן הארץ, אם כי לא בהרבה.

אבל לפני שבכלל נכנסנו לקניון – קודם כל עצרנו להתפעל מאווירת חג המולד שהורגשה היטב כבר מחוץ למבנה. כדור ענק ומואר כולו התמקם על הרחבה מול הכניסה.

אורות צבעוניים ועצי אשוח מקושטים היקפו אותו מכל עבר וגרמו לנו להתרוצץ ביניהם בהתפעלות בלתי נדלית. גם שלג וגם חג המולד?! לא יכולתי לקוות ליותר טוב מזה.

גם בתוך הקניון עצמו בכל פינה שהסתכלנו ראינו סממנים של החג שללא משים מתחו חיוך על פני כולנו.

וכמובן גולת הכותר – עץ אשוח ענק, מואר ומקושט כולו בדיוק במרכז הקניון.

לאחר השוואת מחירים - קנינו סים במחיר של 49 ₪ שסיפק 6 ג'יגה גלישה ו300 דקות שיחה מקומית חינם באורנג'.

אחרי זה אכלנו שם צהריים, ביקרנו בעוד כמה חנויות, כולל lidl (רשת סופרמרקטים אירופאית גדולה), שם עשינו קניה של אוכל שאמור היה להספיק לנו עד סוף הטיול (הנוהל שלנו לטיולים בחו"ל זה לאכול ארוחת בוקר וערב בדירה וארוחת צהריים במסעדה)

כאשר יצאנו מן הסופרמרקט, גילינו שכבר החשיך והמעלות צנחו באופן דרמטי למדי כלפי מטה. זה לא שלא היה קר גם מקודם, אבל איכשהו עם העייפות מן היום, התחושה הייתה כביכול נכנסנו אל תוך מקרר.

חזרנו לדירה המחוממת שלנו, פרקנו את הקניות, שכבנו קצת לנוח ואז יצאנו בכוחות מחודשים, הפעם ברגל, לכיוון מרכז העירשנמצא במרחק של 5 דקות מן הדירה.

המרכז נמצא במרחק של 5 דקות מן הדירה. אף על פי שהקור גבר, אחרי שהתחממנו ועם שכבות הביגוד שעלינו - הוא כבר לא הפריע לנו.

מרכז העיר כולל בתוכו בעיקרון את קניון palas ואת ארמון התרבות (עליו אספר בהמשך) ביניהם ניצב פארק קטן ובימי החורף גם משטח החלקה על הקרח. כאשר הגענו לשם נשמתנו פשוט נעתקה. הכול היה מואר באורות חג מולד. עצי אשוח אלגנטיים ניצבו בכל פינה ופסלים העשויים מנורות זוהרות פוזרו על המדשאה. אמנם ציפיתי לאווירת קריסמס, אבל באמת שלא ציפיתי לאווירה כה קסומה.

ברגע שהילדים ראו את משטח ההחלקה - הם מיד ביקשו ללכת לשם. בביתן קטן שניצב צמוד למגרש ההחלקה שכרנו להם מחליקיים. שילמנו באזור 70 ₪ לשלושתם עבור שעה (למרות שלא ראיתי שהם באמת בודקים או מגבילים בזמן). כנראה שניסיונם הקודם של הגמדים שלי על רולרבליידס תרם להם לא מעט כי כבר אחרי שני סיבובים כאשר הם דבוקים לדפנות מגרש ההחלקה כמו עוד פלקט של פרסומת, הם העזו לעזוב את המעקה והשתלבו היטב עם זרם התושבים המקצועיים יותר שהקיפו את המגרש.

אחרי כארבעים דקות – מזיעים, מחויכים ואדומי לחיים הם ירדו מן הקרח (בכל זאת, השעה הייתה כבר תשע וחצי בערב).

החזרנו את המחליקיים וסיימנו את היום באחד המקומות האהובים עלינו בחו"ל – סטארבקס (בדיוק מול מגרש ההחלקה, בתוך בניין הקניון, אך עם כניסה מבחוץ). שתינו תה וקפה (בכוסות אדומות שעוצבו במיוחד לכבוד חג המולד), בין עצי אשוח מוארים ואז פרשנו לכיוון הדירה. מותשים ועם זאת מאושרים עד הגגות המכוסים לבן.

5.12.18 ארבעת המוזיאונים של ארמון התרבות, קניון Palas ושדרת סטפן

התעוררתי בבוקר נרגשת במיוחד. היום היה היום בו החלפתי קידומת ומלאו לי ארבעים. אחרי הברכות מן הילדים והבן זוג, התארגנו בבוקר בנחת, אכלנו ארוחת בוקר ורעננים ומלאי מרץ יצאנו לתור את העיר. הפעם יאשי נגלתה לפנינו אחרת לגמרי. היא נדמתה כמעט ערומה ללא אותם אורות קסומים שראינו אמש. גשם ירד ללא הפסקה והיה קר אפילו ביחס לערב. עם זאת, עדיין ראינו היטב את הקסם של העיר גם ללא האורות שייפו את רחובותיה.

נכנסו קודם ל

קניון פאלאס

http://www.palasmall.ro/en

מגלים קניון מודרני עם סופרמרקט ענק בקומה הראשונה, חנויות מותגים, מגוון מסעדות ודוכנים מגוונים והכל ארוז בטוב טעם באורות מנצנצים ואווירת יוקרה.

בכללי – רומניה בהחלט עשתה כמיטב יכולתה למוטט אצלי כמה סטיגמות שהיו מושרשות היטב לגבי ארצות קומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה.

משם פנינו אל

ארמון התרבות - Palace of Culture

https://www.uncover-romania.com/attractions/history-culture/museums/palace-of-culture-from-iasi/

ואל ארבעת המוזיאונים שבתוכו –אתנוגרפי, היסטורי, מדע וטכנולוגיה ואומנות. כולם קטנים יחסית, אבל בהחלט מעניינים ושווים ביקור. אף על פי שהתערוכות לא היו אינטראקטיביות (מה שמנסיוני מטיב עם ילדים), נראה כי ילדיי בכל זאת מצאו לא מעט עניין והתלהבות מן המוצגים השונים.

לטעמי המרתקים ביותר היו מוזיאון ההיסטוריה שהכיל אוסף מכובד של תלבושות מתקופות שונות והמוזיאון הטכנולוגי- מדעי ובו תיבות נגינה עתיקות, טלפונים של פעם, מצלמות מלפני מאה שנה ועוד.

על הכניסה שילמנו באזור 100 ₪ לכל המשפחה. כרטיס הכניסה כלל גם לוקרים לשמור בהם את התיקים והמעילים (מה שהיה מועיל במיוחד בהתחשב בעובדה שהיה בפנים חם והיינו צריכים לקלף לא מעט שכבות של ביגוד).

משם הלכנו ל

שדרת סטפן Bulevardul Stefan Cel Mare

https://www.tripadvisor.co.il/Attraction_Review-g304060-d8445868-Reviews-Iasi_Historical_Town-Iasi_Iasi_County_Northeast_Romania.html

שהיא השדרה המרכזית בעיר שמתחילה להשתרע ממש מארמון התרבות ובה על פי גוגל אמור היה להתקיים שוק חג מולד. אמנם לאורך השדרה באמת היו פזורים ביתני עץ, אך כנראה בגלל מזג האוויר ובגלל שהיה זה אמצע השבוע – רובם המוחלט היו סגורים.

התרשמנו לאורך הדרך מן המבנים ההיסטוריים היפיפיים, הארכיטקטורה והאווירה של העיר, אכלנו פרצלס (שבשום אופן לא מזכיר את זה שבארץ ודומה יותר לשרשרת של בייגלה). ושיחקנו בשלג בכל הזדמנות בה ראינו מצבור על המדרכות.

בסופו של דבר השדרה הובילה אותנו עד למסעדה טבעונית (כולנו, פרט לבן הזוג, טבעוניים)

הכי מוכרת (והיחידה) בעיר

Cuib

http://www.incuib.ro/

שם חגגנו את יום הולדתי בארוחה דשנה וקינוח. הכול היה טרי וטעים ובמחיר סביר של 155 ₪ לכולנו.

על בטן מלאה דידינו חזרה ברחובותיה הרטובים של העיר חזרה עד לקניון palas

בינתיים הקניון כבר התעורר בשעות האלו קצת יותר לחיים. מוסיקת חג מולד התנגנה ללא הרף, מוסיפה לאווירת החג המעוצבת שנראתה בכל פינה - החל מחלונות הראווה המקושטים ועד לעץ האשוח הענק והמקושט כולו במרכז.

המחירים בקניון משתווים למחירים בארץ, כך שזה לא המקום לעשות בו שופינג לטעמי, אבל כן מאוד מומלץ להסתובב שם ולספוג את האווירה (ולהתחמם).

משם חזרנו לחדר ואחרי מנוחה קצרה, בשעה שהכוכבים החליפו את השמש - מתחבאים מאחורי שמיכת עננים שכיסתה את השמיים, יצאנו עם בתי הגדולה ובן זוגי לעשות עוד סיבוב באזור הפאלאס ושדרת סטפן. גם בערב הביתנים היו נטושים, אך לפחות זכינו לראות את האורות המהפנטים בהם התגנדר השוק.

הערב גם זכינו לראות את הארמון מואר. מרוב התפעלות, פשוט התיישבנו לבהות בו במשך חמש דקות שלמות. איכשהו משחק האור והצל שזרק בו הלילה, הפך את המבנה למכושף ויפיפייה.

את הערב ואת חגיגות יום ההולדת סיימנו על כוס תה מהבילה ומענגת בסטארבקס.

6.12.18 מבצר סוצ'בה, כפר בוקובינה ומכרה מלח / Suceava fortress, Bucovina village museum, Cacica salt mine

כאשר בניתי את התכנון של הטיול שלנו התלבטתי רבות אם להישאר רק ביאשי או להכניס גם כמה נסיעות אל מחוץ לעיר. הסיבה העיקרית להתלבטות היא בגלל שלא מצאתי כמעט שום דבר מעניין באזור הקרוב וכל יציאה מחוץ לעיר – פירושה לבלות כשעתיים בכביש עד שמגיעים לנקודת עניין כלשהי. אני מניחה שמה שהכריע את הכף הייתה העובדה שהאריכו לנו את השהות בעוד יומיים.

לכן, אחרי התארגנות קצרה בבוקר, יצאנו לכיוון מבצר סוצ'בה (עליו אפרט בהמשך). ציפיתי לראות כפרים עלובים ופרימיטיביים פזורים לאורך הדרך, אבל כמו שאמרתי – רומניה בהחלט עשתה כמיטב יכולת למוטט אצלי סטיגמות לא הוגנות.

כמו אריזת מתנה לבנה ונוצצת שמכסה כל בית וכל עץ, כך קיבלנו את הנוף שנשקף לנו מן החלון. כמויות השלג שהתפרסו לכל עבר היו הרבה מעבר לציפיותינו. מרוב התלהבות, לא התאפקנו ועצרנו מספר פעמים רק בשביל להרגיש את הפלא הלבן הזה, לשחק איתו ואפילו להתפלש קצת בתוכו. אני חושבת שמכל הטיול היו אלה בין הרגעים הקסומים ביותר שחווינו.

הדרך למבצר ארכה יותר משעתיים, אבל אף אחד לא התלונן על כך. הנוף פיצה היטב על אורך הנסיעה. הכבישים היו סבירים, אם כי בחלק מן הדרך הפכו לצרים ומשובשים מעט, אבל לא משהו קיצוני מדי שהקשה על הנהיגה.

אם יש דבר שמרגש אותי בכל פעם מחדש, כאשר אנחנו נוהגים בארץ חדשה - זאת איזו תחושת אחדות בינלאומית בנוגע להפרת חוקי תנועה. זה באמת מדהים בעיניי איך בכל מקום (או בכל יבשת) בעולם – כל פעם שיש משטרה בדרך - נהגים אדיבים שבאים מן הכיוון ההפוך מזהירים על ידי הבהוב בפנסים את אלה הנוסעים לכיוון מלכודות מכמונות המהירות,. מסתבר שאין דבר שמאחד עמים יותר מאשר חוסר החיבה שלהם לחוקי התנועה ולגוף שאוכף אותם. אולי עליתי כאן על איזה קצה רעיון שעוד יביא שלום עולמי J

מבצר סוצ'בה / Suceava Fortress

https://www.tripadvisor.co.il/Attraction_Review-g304066-d1529525-Reviews-Suceava_Fortress-Suceava_Suceava_County_Northeast_Romania.html

המבצר היה ריק ממבקרים ותמורת 40 ומשהו ₪ עבור כולנו – קיבלנו אותו רק לעצמינו. לקח זמן עד שנכנסנו פנימה וזה מסיבה פשוטה – השלג. ערימות ענק צחות המתינו לנו בכניסה ובמקום להתחיל לחקור את הארמון, התחלנו לחקור את הזווית והעוצמה הנכונה ביותר לזרוק כדור שלג אחד על השני.

המבצר עצמו בהחלט יפה, אך בזמן שהילדים הוסיפו להתרוצץ בין המעברים החיצוניים והמושלגים, אני ניסיתי להבין את פשר התערוכה האינטראקטיבית שהייתה בחדרים השונים. מאחר והרומנית שלי מסתכמת בשתי מילים (אותן למדתי לפני יומיים) זה לא סייע במיוחד להבין את המוצגים או את המולטימדיה שכולם היו בשפה הרומנית בלבד.

אחרי חצי שעה מיצינו את המבצר ועברנו ל

Bucovina Village Museum

https://www.tripadvisor.co.il/Attraction_Review-g304066-d3346497-Reviews-Bucovina_Village_Museum-Suceava_Suceava_County_Northeast_Romania.html

מדובר במוזאון באוויר הפתוח שמציג כפר עם בתים משוחזרים מאזור מולדובה ממאתיים השנים האחרונות.

המוזיאון הפתוח היה צמוד למבצר (וחלק עמו את מגרש החניה), כך שמי שמגיע לאזור – ההמלצה האישית שלי – לראות את המבצר מבחוץ (זה בהחלט מספיק) ולהמשיך ישירות לכפר.

גם הכפר היה כמובן מכוסה כולו שלג, מה שהוסיף מאוד לחוויה. וגם הוא היה נטול מבקרים לעונה זאת. בעברינו היינו כבר בכמה מוזיאונים בסגנון הזה, אבל אני חייבת לומר שלמרות שהמקום לא היה גדול – הוא היה אחד המרתקים שיצא לנו לראות (גם בשביל הילדים)

הבתים שמורים היטב והסיור ביניהם הוא מאוד נוח. בתוך הבתים ניתן לראות סצנות של מוות, לידה, חתונה ועוד.. מה שהפך את הביקור לעוד יותר אוטנטי ומעניין.

אני לא זוכרת את הסכום המדויק, אבל מחיר הכניסה עלה ממש שקלים בודדים (אגב, על צילום הם גובים בנפרד ומאחר ולא רכשנו את הזכות לצילום, אז תמונות אין לנו משם, אז תצטרכו לסמוך על המילה שלי שהמקום בהחלט היה שווה ביקור).

השעה כבר קרבה לשעת צהריים והרעב החל לתת את אותותיו, לכן נסענו משם היישר אל העיירה סוצ'בה הסמוכה למסעדה טבעונית הנקראת

Lovegan

https://www.tripadvisor.co.il/Restaurant_Review-g304066-d11661236-Reviews-Lovegan_Bistro-Suceava_Suceava_County_Northeast_Romania.html

מסעדה נעימה עם עיצוב כפרי וחמים. אף על פי שלא היה שם מבחר גדול של מנות, מה שכן היה – היה בהחלט טעים. אכלנו המבורגרים טבעונים נהדרים, מרק כתום סמיך חם וטעים ולקינוח מבחר מרשים של עוגות טעימות.

שילמנו על כל המנות 105 ₪ עבור כולנו ולבסוף, רגע לפני שיצאנו משם, פגשנו גם את הבעלים של המקום. מה רבה הייתה הפתעתינו כאשר גילינו שהמסעדה בעצם נמצאת בבעלות זוג ישראלים חמודים. בהחלט מקום שהייתי שמחה לאכול בו שוב.

משם נסענו ליעד הבא שלנו –

מכרות המלח/ Cacica Salt Mine

למזלנו הספקנו להגיע עד השעה ארבע, רגע לפני שהקופות נסגרו. שילמנו 33 ₪ כניסה עבור כולנו וירדנו 200 ומשהו מדרגות מטה.

מדובר במכרה מלח ישן מאוד שנפתח בשנת 1785. הכורים שעבדו בו בנו לעצמם כנסיות, מגרש כדורגל ואפילו אולם נשפים.

יש שילוט באנגלית בכל מקום, מה שתרם מאוד לביקור. בנוסף לשילוט, יש גם ריח חזק של נפתלין בכל מקום, שקצת פחות תרם (לי אישית הוא לא הפריע, אבל הילדים לא הפסיקו לעקם את האף).

המקום הוא בעל אווירה מעט קודרת ועם זאת היה ממש מרתק להסתובב שם ולדמיין את הכורים מבלים את חייהם כל כך עמוק מתחת לאדמה. הסיור בהחלט גרם לנו להעריך את מה שנתפס כמובן מאליו – כגון שמש או אוויר צח.

היינו בתוך המכרה כשעה וחצי וכאשר יצאנו, כבר קיבל את פנינו רקיע משחיר.

רצינו לבקר גם בכנסיות המצוירות, שמהוות את נקודות העניין המרכזיות ביותר באזור, אבל לצערי, עקב השעה המאוחרת, פספסנו את ההזדמנות. התברר כי בחורף הכנסיות נסגרות כבר בשעה חמש.

על כן נפרדנו מסוצ'בה ופנינו לעשות את הדרך חזרה. הנסיעה חזור לא הייתה קלה. החושך האיר בפנינו בעיות תחזוקה של כבישים, אליהן לא היינו מודעים באור היום. כגון תאורה בקטעי כביש שלמים שפשוט נעדרה או שלוליות מים שקפאו לקראת שעות הערב, לאחר שהטמפרטורה ירדה מתחת ל 0. הרגשנו את סכנת ההחלקה תלויה מעל גג מכוניתנו (או אולי נכון יותר לומר מתחת לגלגלינו) כמו גרזן אימתני. גם העייפות לא הועילה, אבל בזכות כישורי הנהיגה המהוללים של בן זוגי (וזה באמת לא נאמר בסרקזם) הגענו חזרה ליאשי בשלום ולאחר מקלחות, תשושים לגמרי, פרשנו כולנו מיד לישון.

7.12.18 יאשי - היום שבו גילינו שכמעט הכול סגור בחורף

אני יודעת שלפי הכותרת זה בטח נשמע כאילו שהיה לנו ח..א של יום, אבל למען האמת זה היה ממש להפך. לפעמים, עם כל התכנונים, המטרות והיעדים שאנחנו מציבים לעצמינו, אנחנו מאבדים את היכולת להסתכל לצדדים ולהתפעל ממקומות שלא צוינו בשום מקום ב tripadviser. לפעמים דווקא אותם מקומות נטולי פרסום – הופכים לאחת מן החוויות המשמעותיות ביותר בטיול.

הפעם זה קרה לנו עם פארק קטן ומקומי אותו גילינו במקרה, אבל תכף אגיע לזה....

אז אחרי היום המעייף (והנפלא) שעבר עלינו אתמול, התעוררנו כולנו בשעה 9:00, אחרי קרוב לשתיים עשרה שעות שינה. רעננים ומלאי מרץ, אכלנו ארוחת בוקר של ירקות ולחם עם ממרחים (יש אפילו הוכחות מצולמות)

ולאחר שניקינו קרח מהחלונות של האוטו (גם לזה יש הוכחות J )

נסענו ל

בית הכנסת העתיק ביותר ברומניה. Sinagoga Mare din Iasi

https://www.tripadvisor.co.il/Attraction_Review-g304060-d12822423-Reviews-Sinagoga_Mare_din_Iasi-Iasi_Iasi_County_Northeast_Romania.html

כפי שאתם יכולים לנחש מן הכותרת – הוא היה סגור. התרשמנו מן המבנה מבחוץ

, מלמלנו משהו לא סימפטי לגבי גוגל ושעות הפתיחה שרשומות בו ופנינו ליעד הבא

of natural history museum

- וכן, ניחשתם, גם הוא היה סגור ולא סתם סגור, אלא סגור לצמיתות – כלומר לא קיים יותר.

משם עברנו אל

Bojeuca ion creanga

https://www.muzeulliteraturiiiasi.ro/mnlri/muzee/muzeul-ion-creanga-bojdeuca/

או במילים פשוטות יותר – ביתו של הסופר יונג קראנגה. סופר רומני מפורסם שביתו הקטן (מאוד) נשמר ביאשי והביקור בו מומלץ (או לפחות זה מה שהיה רשום)

מי שאין לו שום רקע או התעניינות בספרות הרומנית - ממש, אבל ממש אין לו מה לחפש שם. הגן עצמו חביב. הבית פשוט וקטן והסיור בו נמשך לא יותר מעשר דקות. לא ראינו בו שום דבר מיוחד או יוצא דופן, כך שתחסכו לעצמכם. חבל על הזמן ועל הכסף.

משם דילגנו ל:

מוזיאון האוניברסיטה – muzeul universitatii

http://www.uaic.ro/muzeul-universitatii-alexandru-ioan-cuza/

הקומה הראשונה הוקדשה כולה לתרבות ה- cucteni (ציוויליזציה מזרח אירופאית קדומה מ 4800 עד 3000 לפנה"ס). המוזיאון הקטן היה עשוי היטב ועורר עניין מסוים גם בילדים.

הקומה השנייה של המוזיאון הכילה את ההיסטוריה של אוניברסיטת יאשי. המון תמונות של אנשים מזוקנים ואלמוניים (עבורנו לפחות), תעודות וחפצים שלא ברור למה שימשו. הדבר היחיד שגרם לסוג של התעניינות מצדנו זה כאשר זיהינו עברית ואז גילינו כי מדובר במתנה שהעניקה אוניברסיטת תל אביב למקום.

הכניסה לשתי התערוכות חינם, כך שאם זמנכם בידיכם ואתם באזור – שווה הצצה

משם עברנו אל

הגנים הבוטנים

http://www.botanica.uaic.ro/home_en.htm

אני בטוחה שבקיץ הם נפלאים, אבל לשלם על לראות שלג וענפי עץ שמנסים להסתיר את מערומיהם מאחוריו, נראה לנו די אבסורדי. למזלנו, בדיוק ממול, ניצב פארק מקומי לא גדול ונטוש לחלוטין לשעה זאת של היום.

במהרה שינינו כיוון ונכנסנו פנימה. שיחקנו בשלג שהצטבר שם בכמויות מכובדות, ראינו סנאי

והשתוללנו בגן שעשועים קטן כולנו יחד (לא בטוחה מי נהנה יותר - המבוגרים או הילדים)

זה הפך לאחד הרגעים הזכורים לי ביותר מן הטיול שלנו. הפשטות הזאת של לבלות יחד עם הילדים בפארק הייתה שווה יותר מכל מוזיאון או גן בוטני שיכלנו לבקר בו.

אחרי קצת קניות של אוכל ב lidl וארוחת צהריים מאוחרת בקניון פאלאס, השארנו את שני הקטנים בדירה והלכנו אני, בן זוגי ובתי הגדולה לקצת שופינג בקניון ומשם אל

שדרת סטפן

שלקראת סוף השבוע התעוררה סוף סוף לחיים. גילינו הפעם מקום שוקק, מואר כולו עם מוסיקה ואווירה חגיגית שחיממה את הלב ואת נוסטלגיות הילדות שלי (אחת עשרה השנים הראשונות של חיי עברו עלי בעיר סנט פטרסבורג שברוסיה). שתינו כוס של יין חם (פחות מוצלח מתאומו ששתינו בעבר בגרמניה, אבל עושה את העבודה ביחס לטמפרטורות שבחוץ). צילמנו עוד כמה תמונות

וחזרנו לדירה המחוממת והנעימה שלנו למנוחה לקראת יום נוסף של נסיעה אל מחוץ לעיר.

8.12.18 פיאטרה ניאמץ – piatra neamt

היום לאחר מאמץ מיוחד התעוררנו בשעה 07:30, כלומר בחושך, כך שזה הרגיש די הרואי. כשתכננתי את הטיול היו לי לא מעט חששות הקשורים לחורף באירופה – כמו קור או נהיגה בכבישים. על הקור גברנו בקלות עם מלתחה ראויה וגם בנהיגה לא נתקלנו בבעיות מיוחדות, אבל התברר שהקושי עם טיול לאירופה בעונה הזאת היא דווקא שעות האור המועטות.

אחרי ארוחת בוקר וזריחת השמש, יצאנו לדרך. חצי מן הדרך הייתה לנו כבר מוכרת מן הביקור באזור סוצ'בה, אך בחצי השני נתגלו בפנינו שדות על גבי שדות מושלגים. השמיים באותו היום היו מעוננים והתמזגו היטב עם הלבן שלמטה – יוצרים אשליה של אינסופיות. גם הפעם עצרנו בצד הכביש כדי להתענג קצת על הנופים ולחוש את השלג.

העיר פיאטרה ניאמץ נחשבת לאחת הערים היפות באזור ולא במקרה. גילינו עיר קטנה, ציורית ויפיפייה. מדרכות הבנויות מאבנים משתלבות והארכיטקטורה סביב – כולם גרמו לתחושה שחזרנו כמה מאות שנים אחורה. וכל זה בעטיפת חג מולד ותחום על ידי יער עבות הנושק לעיר.

אחרי שעשינו סיבוב בעיר העתיקה (curtea domneasca), שמנו פעמינו אל

בית הכנסת בעל שם טוב – sinagoga de lemn baal sem tov

https://www.tripadvisor.co.il/ShowUserReviews-g304062-d12964396-r533127029-Sinagoga_De_Lemn_Baal_Sem_Tov-Piatra_Neamt_Neamt_County_Northeast_Romania.html

העתיק (והיחיד ששרד). כמובן שגילינו שהוא סגור. אגב, ראינו שם שלט קטן שמעדכן שהביקור בו הוא בתיאום מראש ורק לקבוצות מעל 10 איש. ראו הוזהרתם J

אחרי עוד חוויה של מקום סגור, הפעם המזל האיר לנו את פניו והיעד הבא –

מוזיאון טבע – museum of natural sciences

http://www.visitneamt.com/2009/09/the-museum-of-natural-science-from-piatra-neamt/

היה דווקא פתוח. הכניסה עלתה כמה שקלים בודדים והיינו היחידים בתוך המוזיאון. בפנים פגשנו תערוכות של פוחלצים, אבנים ועוד כיאה למוזיאון מן הסוג הזה. למען האמת מאוד נהנינו ממנו ואני בהחלט ממליצה לבקר בו כל עוד לא מצפים לשום דבר מעבר למשהו קטן ומקומי.

התחנה הבאה היא

הטלגונדולה – telegondola

https://www.cozlaparc.ro/telegondola/

כלומר הרכבל. חנינו ממש ליד הכניסה אליו( יש שם חניה זמינה, אך לא לשכוח לשים כסף במדחן). שילמנו 105 ₪ לכולנו (שימו לב שאתם קונים כרטיסים הלוך וחזור) ועלינו על הרכבל. המקום נראה נטוש כמעט לגמרי ולא היה שם איש חוץ מאתנו ומן המפעיל של הרכבל.

הרכבל עצמו נראה חדש ובטיחותי. העלייה למעלה לא ארכה הרבה זמן ובינתיים חשפה בפנינו את הנוף של העיר עטוית הלבן המתרחקת לאיטה.

אם הזכרתי כי העלייה לרכבל הייתה נטושה, אז הפסגה עצמה נראתה כביכול כף רגלו של אדם לא דרכה בה מאז שהתרחשה שם אפוקליפסה. המקום היה שומם לחלוטין. בעבר (או אולי בקיץ – קשה היה להבין) אמור היה להיות שם קומפלקס שלם של דוכנים, מסעדה ורכבל ספסלים ישן. במקומם גילינו דוכנים סגורים ואילו המסעדה והרכבל המיושן נראו חצי הרוסים מה שנתן את תחושת סוף העולם.

עשינו סיבוב קצר בין המבנים הנטושים, אך אז התגלה בפנינו אחד הנופים הכי יפים שראינו ברומניה או בכלל. הרים מושלגים עליהם נאחזים בעוז עצי אשוח ירוקים ומאסיביים. כל זה על רקע שמיים תכולים ומן ערפל שהרגיש על טבעי מרוב שהיה יפה ותאם את הנוף עוצר הנשימה שלפנינו. התחושה הייתה שהנשמה פשוט מתמלאת אנרגיות ושלווה אל מול אותו נוף מהפנט.

אחרי ששבענו מעט מן הנוף (עד כמה שזה בכלל היה אפשרי) וגמרנו את הסוללות של המכשירים הניידים על תמונות (מזל שהחלפתי למכשיר עם סוללה חזקה במיוחד), הלכנו לבחון קצת את הסביבה. במהרה השלג הבתולי משך אותנו אליו. בנינו בובת שלג קטנה

ומשם הדרך הייתה קצרה למלחמת שלג אימתנית שלוותה בהמון צחוק וצהלות (מומלץ בחום – תרתי משמע – להצטייד בכפפות).

וכל זה על רקע שביל פוטוגני במיוחד שהוביל בדיוק אל אותם הרים מרשימים.

בשלב מסוים (למרות הכפפות) האצבעות של הידיים כבר איימו לנשור מרוב קור, וחזרנו לרכבל ואל העיירה. שבנו לרכב והתחלנו כבר לנסוע, כאשר בדרך ראינו שלט ניאון זוהר המאותת על מרכז קניות בינוני בגודלו שהכריז כי כאן ניתן למצוא את KIK ואת PEPCO. שתי חנויות ביגוד יומיומי אותן גילינו בטיולינו הקודמים לאירופה ובמבחן הזמן ומכונת הכביסה הן מעולם לא אכזבו אותנו.

שתי הרשתות מספקות בגדים נהדרים ואיכותיים במחירים מצחיקים (לדוגמא: ג'ינס איכותי לבני בן התשע עלה 20 ₪). בנוסף יש בהן גם קצת תמרוקים, מוצרים לבית ועוד.

לאחר כשעתיים, עמוסים בשקיות ועם מאפים טריים מ lidl הסמוך כבר היינו באוטו בדרך חזור. הדרך לא הייתה קלה. הכבישים המשובשים, העיקולים והפיתולים והגשם שהחל לרדת ללא הפסקה לא תרמו לכך. אבל היום הזה היה בהחלט שווה את הנסיעה הארוכה.

את הערב סיימנו ביאשי בקניון ILIUS על ארוחת ערב מאוחרת של סושי נהדר מקומת האוכל העליונה

וביקור ב PEPCO נוסף שהסתתר ממש בסמוך לקניון.

9.12.18 טירת סטרדוזה, קניון פליסיה וכיכר יוניריי

הבוקר שלנו החל מאוד רגוע ואיטי. אחרי התארגנות ועצירה ב decathlon שם קנינו נעלי ספורט לבתי (במחירים שהיו כמעט זהים למחירים בארץ) המשכנו ליעדנו

טירת סטרדוזה – castelul sturdza

https://www.miclauseni.ro/

הטירה נמצאת כשעה נסיעה מיאשי ובהחלט שווה ביקור. טירה יפיפייה ומרשימה מבחוץ. עד כדי כך שאפילו הילדים קיבלו אותה בפה פעור והתלהבות.

לטירה היסטוריה עגומה (היא שימשה כבית יתומים וכל רכושה והאוסף העשיר של המשפחה האמידה שגרה בה נשרף או הושמד). הדבר הראשון שקפץ לי לראש כאשר מחברים את עברה, את העובדה שהיא ניצבת באמצע היער ואת המראה הגוטי המסתורי שלה הוא הסרט "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים". ואכן, נדפה ממנה תחושה מיסטית שהעשירה את הביקור והדמיון.

את פנים הטירה לא ראינו, כי למרות ההבטחות של גוגל, היא הייתה סגורה.

על פי התוכנית, היינו אמורים להמשיך משם לעיר bacau שנמצאת כשעה נסיעה מן הטירה, אבל זה היה השלב שבו בן זוגי הטיל וטו על התוכנית. הוא מאס בנהיגה בכבישים צרים, משובשים ולא מוארים ולכן, חזרנו ליאשי.

הפעם נסענו לקניון נוסף בעיר בשם

קניון פליסיה – Felicia mall

http://felicia-iasi.ro/en/

הקניון קטן יותר ולא מהווה נקודת עניין מיוחדת, אלא אם כן אתם מוצאים את עצמכם בחוסר מעש בעיר.

הסיבה העיקרית שאני מציינת אותו היא לא בגלל העניין בקניון עצמו, אלא בגלל דבר מה שחווינו בשוק יד שניה שהיה פרוס בקומתו הראשונה. מעניין שכשמסתובבים באירופה כתיירים, לפעמים קשה להבחין כי עדיין נושב ברחובותיה הלך רוח אנטישמי. רוב האנשים אינם מודעים בדרך כלל לארץ מוצאנו (בכל זאת, הצבעים הבהירים והפנים הסלאביות שלי מבלבלות ומשייכות אותנו לזוג אירופאי מעורב, כאשר את בן זוגי מחשיבים לאיטלקי בגלל עורו הכהה יותר) ואלה שכן, מקבלים אותנו בזרועות פתוחות או לפחות מספיק מנומסים מכדי להראות את מה שעל ליבם. הרי קל כל כך ללכת לאיבוד בין הנופים הקסומים והארכיטקטורה הנפלאה ולשכוח את מה שהתרחש לפני פחות ממאה שנה, כאשר אותו הנוף בדיוק שימש כתפאורה למעשי זוועה בל יתוארו.

אבל לפעמים את ההוכחות מקבלים שחור על גבי לבן. ואת ההוכחה שלנו ראינו כאשר בין הדוכנים הרבים ניצב דוכן עם כל מיני מוצרי יד שניה וביניהם מספר עותקים של ה"מיין קאמפ", כשתמונות של היטלר יחד עם צלב קרס מתנוססים על הכריכה בגאון.

אני חייבת לומר שחוויתי זעזוע. כולנו שמענו על השנאה והבורות שלא נעלמה עדיין מן העולם, אבל כשרואים את זה מונח כך בנון שלנטיות במרכז קניון הומה אדם ואף אחד אפילו לא מניד עפעף – הכול בהחלט מקבל פרספקטיבה אחרת.

אחרי שיצאנו משם, חזרנו לדירה ובערב, מנסים להותיר מאחורינו את החוויה השלילית, נסענו ל

כיכר יוניריי- piata unirii

שבה היה שוק חג מולד נוסף בו טרם ביקרנו.

אמנם השוק היה קטן, אך לא פחות יפה ומרשים מן השווקים החגיגיים שראינו בפראג, ברלין או כאן. התאורה הייתה מהפנטת וההמולה במתחם הקטן עם הדוכנים השרתה אווירה חגיגית ועליזה.

שתינו יין חם שהשתלב נפלא עם מזג האוויר הקפוא. חקרנו את הדוכנים הקטנים והצבעוניים ואז חזרנו לדירתנו כדי להחנות את האוטו ומשם עשינו סיבוב ברגל בקניון פאלאס הסמוך ובסטארבקס לקינוח. בהחלט הדרך המועדפת עלי לסיים את היום

10.12.18 מנזר galata, נפרדים מיאשי וחוזרים הביתה

הבוקר נותרנו כבר ללא תוכנית מגובשת, פרט ל

מנזר גלטה – galata monastery

http://www.romanianmonasteries.org/other-monasteries/iasi-churches/galata

שנמצא בפאתי יאשי. הובטח ממנו נוף מדהים אל העיר, אך כפי שכבר הספקנו להתרגל - הוא היה סגור. הקפנו אותו והתרשמנו מן המבנה שהיה בהחלט יפה.

את הנוף הנפלא לא ראינו כי מסתבר שניתן לראותו רק כאשר נכנסים פנימה ולכן, משם נסענו להעביר את הזמן באחד הקניונים. ארזנו תיקים ובערב נפרדנו מן העיר בשדרת סטפן היפיפייה והחגיגית. התפעלנו מן האורות הקסומים שגם אחרי שבוע עדיין גרמו ללבנו להחסיר פעימה.

הגשמתי חלום ילדות להצטלם על ברכיו של סנטה קלאוס.

שתינו את הקפה האחרון בסטארבקס (עד הפעם הבאה שנהיה בחו"ל) ופרשנו לשנת לילה או נכון יותר לשנת חצי לילה.

התעוררנו בשעה 2:30 . התארגנו במהרה ושמנו פעמינו לכיוון השדה. החזרת הרכב עברה ממש חלק ובשעה רבע ל 4 כבר עמדנו בתור לצ'ק אין, כאשר הטיסה שלנו נקבעה לשעה 6 לפנות בוקר.

לאחר המתנה מנומנמת על הספסלים הלא נוחים בשדה, המראנו בזמן

ולאחר טיסה של שעתיים וחצי כבר נחתנו בישראל – מותשים ועם זאת מחויכים ומלאי חוויות.

קצת לסיום:

  • למרות שהרבה מן המקומות היו סגורים, הטיול עדיין הרגיש מאוד עשיר וחווייתי ונהנינו מכל רגע. הרי זה לא באמת משנה אם "פספסנו" אטרקציה זו או אחרת. הדבר החשוב ביותר הוא לבלות יחד כמשפחה ולצבור חוויות משותפות שילוו אותנו לאורך כל חיינו. וכאשר הרקע שממסגר בתוכו את אותן החוויות - מקושט כולו באורות מנצנצים, קישוטי חג מולד ושלג צח, אז הקסם שבביחד רק גובר.
  • טוסו ליאשי לארבעה עד חמישה ימים. זה בהחלט מספיק.
  • שכרו רכב – מחירי ההשכרה זולים במיוחד וגם הדלק לא יקר. כמו כן, העיר אינה עמוסה בתחבורה כמו ערים מרכזיות באירופה ולכן לא התקשינו למצוא חניה כמעט בכלל.
  • שכרו דירה או מלון קרוב לפאלאס
  • קחו אתכם מעט בגדים – לא מזיעים שם וכל סט אפשר ללבוש גם פעמיים ואפילו שלוש (ולא, אני לא מתכוונת לתחתונים וגרביים).
  • השאירו מקום במזוודות לקניות.
  • והכי חשוב – תנו לכל מקום שבו אתם מבקרים את הכבוד המגיע לו. עצרו להתפעל מן הפסל או העיטור על החלון. תחושו את הטבע. תשתטו, תצחקו, תרגישו את הרגע ותנצרו אותו.

מקווה שעזרתי J

נתראה בבלוג הבא - אחרי טיול הקיץ המתוכנן שלנו לסנט פטרסבורג ומוסקבה.