שבעה ימים (מעט עמוסים?) בסיציליה בחצי השני של חודש מרץ.

הטיול התחיל בדקה ה-90. טיסה זולה ונוחה לקטניה סה"כ 7 ימים מלאים בסיציליה. בשלב הבא שוכרים רכב וטסים. כבר בטיסה אתה מבין שאתה לא לבד. כולם משווים מחירים מי יצא יותר פראיר מי פחות, מי קנה בדקה ה-91 ומי בזמן פציעות. נתראה בטיסה חזרה.

כבר בשלב הזה כדאי לרמוז על מה שנרחיב מעט בהמשך: מומלץ מאוד לרכוש ביטוח רכב ללא השתתפות עצמית!

אני רואה שלוש סיבות עיקריות, מעבר לדיל הנחמד, לבחור דוקא בסיציליה כיעד לטיול. סיבה אחת היא הפעילות הגעשית בהר אתנה ובאיים האיוליים. סיבה שנייה היא הארכיאולוגיה העשירה והמיוחדת של ההתישבות היוונית והפיניקית בסיציליה החל מהמאה ה-10 לפנה"ס. זו הסיבה שבגללה אני בחרתי לנסוע לסיציליה ובהתאם לכך יראה הטיול. סיבה שלישית היא הנופים המיוחדים למדינה שהיא אי לא קטן עם הרים הנשברים לים במצוקים. ישנן בוודאי סיבות נוספות אבל אלה לדעתי העיקריות.
נראה כי עונת האביב (פסח) היא העונה הטובה ביותר לביקור בסיציליה. מאופי הצמחיה (כמעט ואין עצים גבוהים למעט באיזור מזרח וצפון מזרח) ניכר כי האי לא מקבל משקעים רבים ואני מניח שבקיץ הוא צהוב לחלוטין. באביב הוא ירוק ירוק עם פריחה באמת מדהימה.
 הרושם הראשוני לאחר הנחיתה בשדה התעופה הוא של מדינת עולם שלישי. העסק לא מתקתק. סוכנויות הרכב נמצאות מחוץ לבנין הראשי, ובאופן כללי נראה שיש לאן להתקדם. אבל הרושם הזה מעט מטעה שכן בהמשך הטיול הרושם רק מתדרדר והולך. מדובר במדינה (וזו אכן מדינה בתוך ואולי מחוץ למדינת איטליה) שהיא בתפר שבין עולם שלישי לעולם שלישי וחצי. משהו מזכיר את טורקיה אבל ללא התעשייה. איזה שילוב קטלני בין טורקי ליווני שנעצר אי שם בשלהי המאה ה-18.

משדה התעופה, לאחר מאבק קל בתמרורים מטעים, ישירות לסירקוזה. לא יותר משעה נסיעה. כאן הרושם כבר ממש קשה. אתה מחפש מקום לאכול משהו אחרי טיסה זולה והמסקנה העיקרית לאחר ניסיון לא מוצלח באיזה בר - עוברים לאוכל של סופר-מרקטים (למען ההגינות צריך לציין שאני נמנע ממוצרי חלב בשל אי-סבילות ללקטוז ובהחלט ייתכן שאילו דווקא טובים בסיציליה). משלמים 10 יורו בכניסה לאתר הארכיאולוגי וכאן דווקא הפתעה. אתר באמת מדהים ומפתיע לטובה. תיאטרון יווני חצוב בסלע ומי מעיין ניגרים ממפל טבעי מעל שורת המושבים האחרונה. בהחלט אתר מיוחד אפילו בעולם האתרים הקלאסיים של מה שקרוי מגנה-גרקיה. לא לדלג על הביקור באתר המחצבה הישנה שהוא פשוט מדהים. יש גם אמפי-תיאטרון (רומאי מן הסתם) במצב השתמרות לא מאוד מרשים אבל בכל זאת לא רואים כל יום אמפי-תיאטרון. הכל טובל בפריחה משגעת בשלל צבעים ובעצי פירות הדר: חושחש ולימונים (הלימונים ראויים למאכל וישמשו ללימונדה ביום האחרון לטיול). נוצר רושם, שרק יתחזק בהמשך הטיול, שתקופת השיא של סיציליה היא בזמן יסוד המושבות היווניות בה במהלך המאות ה-7,8 לפנה"ס ומאז ועד היום היא בנסיגה שאת סופה לא רואים באופק הים הכחול והיפה מסביב.
גם בעיר החדשה יש מה לראות. בהחלט שווה סיור. מסירקוזה ממשיכים לנוטו. הגעתי בטעות לנוטו הארכאית במקום לנוטו ההיסטורית (שדווקא היא המומלצת במדריכים). הרווחתי נוף מקסים ואתר ארכיאולוגי מעניין. נוטו ההיסטורית מצטיינת בקטעי רחוב המשלבים בניה בסגנון הברוק (איזה שלב בהתפתחות הרנסאנס האיטלקי). בהחלט נחמד! נשארתי ללון שם באיזה בד-אנד-ברקפסט ויש הרבה כאלה בסיציליה. הם במצב מצויין ונוטים לעלות 30 יורו ללילה לבודד.

כבר בנוטו (למעשה התחושה קיננה בי עוד בסירקוזה) היה לי ברור שזו היתה טעות לא לבטל את ההשתתפות העצמית בביטוח הרכב. הנהגים בסיציליה נוהגים בזהירות יחסית למרחב הלוונטיני אך נראה כי אינם מחשיבים כלל שריטות פח. כמעט כל רכב בסיציליה שרוט מכל הכיוונים והנהגים כלל אינם משתדלים להמנע מחיכוכים קלים בין הסימטאות הצרות של האי. חד משמעית לא לסמוך על אלת המזל (אשר במקרה שלי דווקא האירה לי פניה לגמרי במזל).

 ביום השני התחלתי ברגוסה. עיר הנמצאת בסביבה נופית מקסימה ויש לה עיר עתיקה עם סימטאות צרות ורומנטיות. הברוק זועק לעין מכל פינה שם - מומלץ. מרגוסה לקלטג'רוני. זוהי עיר שיש בה תעשייה אחת והיא קרמיקה. מכל הסוגים ובאיכויות שובות עין. המחירים בשמיים אבל מומלץ ביותר לבקר שם. משם המשכתי לפייצה-ארמרינה. ולמעשה לאתר העיקרי בקרבת העיר - וילה רומנה. זהו אתר יוצא דופן. וילה רומאית עתיקה שרוצפה בפסיפס עשיר שהשתמר בצורה כמעט מלאה. האתר בהחלט מאורגן טוב כך שמצד אחד אפשר ליהנות מהפספסים ולקבל עליהם מידע באנגלית ומצד שני לחוש בחווית השיטוט בוילה העתיקה. באמת אחד האתרים שאסור לפספס והוא גם בעל חשיבות ארכיאולוגית ראשונה במעלה. העיר פייצה-ארמרינה עצמה גם היא מעניינת ומומלצת מאוד. קחו בחשבון בעיות חנייה קשות בתוך העיר. די במקרה הגעתי לישון בבד-אנד-ברקפסט מקסים שאני ממליץ עליו מאוד: טלפון +39-093589680 ויש לו גם אתר אינטרנט
www.lacasasullacollinadoro.it
 זוהי וילה פרטית מעט מחוץ לעיר על גבעה הצופה לעיר העתיקה במיקום מושלם. החדרים ברמה גבוהה מאוד והמחיר בהחלט נחמד (אני מניח שהוא משתנה בהתאם לביקושים). בעל המקום אדם מקסים וקשה לי לחשוב על מלון טוב יותר.

את היום השלישי התחלתי באתר המצוי בקרבת פייצה-ארמרינה וקרוי מורגנטינה זהו אתר יווני קדום שאסור לפספס למרות שאינו מודגש מספיק במדריכים. יש בו תיאטרון וגם אקסלסטריון (תבררו). האתר ממוקם נפלא באיזור מקסים ומשקיף אל האתנה. פשוט לא לפספס!
משם המשכתי לאגרגנטו (עמק המקדשים) היא אקרגס היוונית. הדרך המהירה היא דרך גלה ואז לאורך החוף. אני יודע שאגריגנטה נחשבת לאחת מגולות הכותרת בסיציליה. לדעתי זהו אתר שהאיטלקים הרסו בכל דרך אפשרית ואני באופן אישי ממליץ לא להכנס אליו אלא להסתפק במראה המקדשים מהכביש שעובר מדרום לאתר. יכול להיות בהחלט שזה עניין של טעם אישי אבל ההמלצה שלי היא חד משמעית. המקדשים עצמם בהחלט מרשימים אף כי בנויים מאבן חול (כלומר כורכר) לא איכותית במיוחד.

מאגריגנטו המשכתי לסלילונטה לשם הגעתי בערב. למחרת בבוקר (היום הרביעי) ביקרתי באתר הארכיאולוגי. זהו אתר עשיר ומומלץ ביותר שהאיטלקים לא הצליחו להרוס (אף כי נכרים נסיונות לעשות זאת). המקדשים לדעתי מרשימים יותר מאילו באקרגס (אף כי שלמים פחות) וגם בנויים מאבן מעט יותר איכותית. האתר מכיל גם מערכת ביצורים מאוד מעניינת ומבנים מעניינים נוספים.

בקרבת סלינונטה ישנו אתר מעניין ביותר (לפחות עניין אותי) בשם קווה-דה-קוזה. זוהי מחצבה עתיקה שממנה חצבו את חוליות העמודים למקדשים בסלינונטה. בשטח ניתן למצוא חוליות עמודים בשלל מצבי חציבה. ניתן ללמוד מכאן על שיטות ושלבי החציבה. מאוד מעניין. אני ממליץ בחום, אבל מודע לכך שמי שלא מתעניין בנושא בהחלט כדאי שידלג כיוון שאין באתר ערך מוסף אחר.
 משם המשכתי למרסלה, השפיץ המערבי של סיציליה - לצערי לא עצרתי שם אבל מומלץ לעצור ולטעום מהיין המיוחד שלהם. יש לציין כי ככל שנוסעים מערבה הנוף פחות מרשים וגם קצת פחות ירוק. מרסלה עצמה נראית כמו מחנה פליטים שהפליטים החליטו בצעד נבון לברוח ממנו. מן אווירת שיממון של עיירה נידחת במדבר הירדני. המשכתי למוציה שזהו אי ארכיאולוגי עם שרידים פיניקיים ויווניים. לצערי האתר נסגר ב-3:00 ולא הצלחתי להיכנס אליו. בהחלט רצוי לברר את זמני הכניסה לפני שמגיעים. בלי לבזבז הרבה זמן המשכתי לאריקה. זוהי עיר עתיקה יחסית הבנוייה על צוק אדיר והנופים משם מקסימים. מומלץ. ומומלץ גם לשוטט בסימטאות הצרות והמתפתלות. עם זאת יש לציין שלדעתי העניין במקום מוגבל. באופן כללי ככל שעולים צפונה הנופים משתפרים מאוד - הרריים ומוריקים.

המשכתי לכיוון סגסטה. מסתבר שאין עיר חדשה בשם זה ליד האתר העתיק (די נדיר כיוון שבד"כ ערים עתיקות ממוקמות במקומות אסטרטגיים שמתפתחים באופן טבעי גם לערים מודרניות הבנויות על תשתיות הדרכים והמים של הערים העתיקות). באילתור מהיר בחרתי ללון בקלטפימי שהיא הישוב הקרוב ביותר. למרבה הפלא יש בו רק מלון אחד (מילפיני) המצויי ליד המבצר שקשה לפספס. המלון לא מהמומלצים ולמעשה הגרוע ביותר ששהיתי בו בסיציליה אך בכל זאת סביר, אבל ממוקם מעולה ומומלץ גם לבקר במבצר ולצפות ממנו אל המקדש בסגסטה. אני בהחלט ממליץ ללון בקלטפימי.

וכאן פאוזה בתיאור המסלול לצורך דיון בעניין שכבר מזמן הייתי צריך להזכיר. המדובר הוא בשילוט ובתמרורי הדרכים בכבישים בסיציליה. ובכן, נמצא ההסבר המשותף לנפילת האימפריה הרומית ולחוליה מקשרת בין הקוף לאדם אותה חיפש דרווין. אם אכן צאצאי אותם פונקציונרים רומיים האחראים לנפילת האימפריה הפכו להיות האחראים על השילוט בסיציליה הרי שרק נס יכול להסביר איך התקיימה רומא יותר משנה אחת. חיצים הפונים ימינה בעוד שבכוונתם לומר המשך ישר (במסלול הימני), שלטי אין כניסה באמצע כביש מהיר המיועדים לנוסעים בנתיב הנגדי למקרה שנוסעים נגד כיוון התנועה - כמה אידיוט צריך להיות אדם כדי לחשוב על פתרון כזה. אין ספק, צאצאי אותם פונקציונרים רומיים הם הם החוליה המקשרת אבל לא בין הקוף לאדם אלא בין החמור לסוס, או אולי בין הג'וק לזבוב. שלטים המכוונים אותך לאתר ומאבדים אותך בכמה פניות חשובות (רק ליתר ביטחון למקרה שהצלחת להתגבר על פניה אחת). אכן אין גבול לטמטום. יוצא מן הכלל הזה הוא השילוט המצויין באוטוסטרדות (אין ספק שמדובר כאן באאוט סורסינג). אין לי ברירה ובחוסר רצון עז אני נאלץ להמליץ על שימוש בתוכנות ניווט - צר לי. לעומת זאת, וכנראה בגלל זאת, האזרח הסיציליני הממוצע ידע להסביר לכם בדיוק איך להגיע ממקום למקום בצורה אינטילגנטית שלא נתקלתי בה בשום מקום אחר בעולם. הם מכירים את הדרכים בעל-פה ובדיוק מרשים מאוד(!). ככה זה כשלא ניתן לסמוך על השילוט עקב איזורים מנוונים במוחם של כמה מהנדסי תחבורה. חלקים אחרים במוחם של אנשים אחרים מתפתחים כפיצוי יתר על המידה.

את היום החמישי התחלתי בביקור בסגסטה. גם היא אחת מגולות הכותרת של ביקור בסיציליה אבל במקרה זה התואר אכן מוצדק. לא כדאי לפספס את האתר המקסים הזה. מיקום מושלם בנוף מדהים. המקדש (הלא גמור) מרתק כמו גם התיאטרון המצוי על גבעה מעט מרוחקת משם.

המשכתי לכיוון מונריאל שכנראה מאוד כדאי לראות רק חבל שהרשויות לא טרחו לידע את הנהג המזדמן שהדרך הראשית למונריאל חסומה לאחר 20 ק"מ. כשהגעתי למחסום ושאלתי עובר אורח איך ניתן בכל זאת להגיע למונריאל השיב לי: סה פרובלמה. אצלי אין בעייה (גם לא פרובלמה) אני פשוט ממשיך הלאה. עברתי ליד פלרמו וכששני מהגרים זרים ניסו לנגב לי את שימשת הרכב תמורת נדבה החלטתי שאני ממשיך להמשיך הלאה - מקווה שלא הפסדתי יותר מדי. המשכתי לאתר בשם סולונטו. אני מאוד ממליץ עליו. למרות שאינו מכיל מבנים מרשימים באופן מיוחד (כמו מקדשים ותיאטראות) האתר נותן הזדמנות נדירה יחסית לשוטט בעיר הלניסטית. לפנות מרחוב לרחוב ולחוש במשהו את המרחב העירוני העתיק.

מסולונטו לקפלו. עיר שאני מאוד ממליץ עליה. בנוייה באופן כמעט ציורי למרגלות צוק גדול שמתנוסס עליו מבצר. לא לוותר על העלייה למבצר (רצוי בשעות אחה"צ) הנופים משם מדהימים וגם האתר עצמו מעניין. העיר קפלו יפיפיה. לא לדלג על הדואומו. נשארתי ללון בקפלו במקום שאני בהחלט שמח להמליץ עליו. וילה קרניגליה. טלפון 3023064275 יש גם אתר:
www.villacerniglia.com
 מקפלו ניתן גם לצפות במספר איים געשיים מעשנים.

את היום השישי רציתי להקדיש לאיים האיוליים. לראות איזה הר געש, איזו התפרצות בסטרומבולי. הגעתי למילציו מקפלו לאורך כביש האוטוסרדה המרשים שמורכב ממנהרות וגשרים גבוהים וחולף על פני הרים ועמקים לאורך עשרות רבות של קילומטרים. אתה רק תוהה כל הדרך מי שילם על הכביש הזה וכמה.
מזג האוויר השתנה בפתאומיות והחל להיראות חורפי יותר ויותר. במילציו הבהירו לי כי לאור העובדה שהטיסה שלי חזרה היא למחרת היום, נסיעה לסטרומבולי אם בכלל תתאפשר לא באה בחשבון לאור מזג האוויר הצפוי למחר. אז נסעתי לוולקנו. האי הקרוב ביותר אבל מומלץ מאוד (הפלגה של שעה). בתוך שעתיים תוכלו כבר לחזור מתוך לוע הר הגעש המעשן הזה ובהחלט לקבל את תחושת חווית הטיפוס ועשן הגופרית. כמובן שהאי הממומלץ ביותר הוא סטרומבולי אבל הוא יאלץ לחכות לביקור אחר.
 אני אחסוך לכם את תיאור הדרך חזרה מוולקנו באניית תיירים (קווי השייט נסגרו באותו היום). לא היה חסר הרבה לסוף טרגי יותר לטיול. המסקנה היא: לא לשוט במזג אוויר סוער. תחת ברד כבר ורוחות של 100 קמ"ש לפחות הצלחתי למצוא בטעות בד-אנד-ברקפסט נחמד מאוד במילצו. המיקום לא משהו באחת מהשכונות המרוחקות מהמרכז.

7 בבוקר ביום השביעי והאחרון יציאה לטאורמינה (דרך האוטוסטרדה כמובן) נחמד לראות את המגף האיטלקי מהחלון באיזור מסינה. טאורימינה היא עיר שחובה לבקר בה. שילוב נדיר של נופים יפים, הר געש אחד (אתנה) ותיאטרון רומאי מקסים. כדאי גם לעלות למבצר בראש ההר שעליו נמצא התיאטרון. משם לשדה התעופה מזדכים על הרכב ללא תקלות ויוצאים בתחבורה ציבורית לקטניה, עיר שהתיאור "אפרורית ולא אטרקטיבית" בהחלט מחמיא לה. מיותר לחלוטין אם תשאלו לדעתי. אחרי שקונים כמה צעצועים ושוקולדים, חזרה לשדה התעופה, לוקחים את התיק מהמשרד של סוכן הרכב האדיב שהסכים לשמור עליו וחזרה הביתה לחיפה.