טיילנו זוג, יומים בקרואטיה ושבוע בסלובניה, בסוף ספטמבר 2014.
הדגש בטיול היה טבע, מפלים, נקיקים הרים ונופים קסומים...למזלנו המזל (והשמש) האירו לנו פנים, והיו ימים עם מזג אוויר מושלם (טיפטף רק ביום שהיינו במערות וביום שטיילנו בלובליאנה... שאר הזמן, בבוקר היה קררר- 7-10 מעלות, אך עד מהרה השמש יצאה והיה כ 20 מעלות).
היינו עם רכב, בכל יום החלפנו מלון/צימר- כך חסכנו נסיעות... למי שנוסע ללא ילדים, נראה לי שזה הכי נוח כך.. ברוב הימים בשעה תשע בבוקר כבר היינו באזור בו רצינו לטייל, לרוב “ארוחת בוקר” קנינו מאפה במאפייה מקומית, גם צהריים במחצית המקרים היה אוכל מסופר/מאפייה, אך את היום סיימנו תמיד במסעדה.השתדלנו ללכת לישון מוקדם כדי שיהיה כוח לטייל בעוד נופים קסומים למחרת.
היום הראשון- נחיתה בזאגרב, טיול בעיר, טיול בסלוני, לינה ליד השמורה פליטציבה
נחיתה בזאגרב בסביבות 10 בבוקר, נסיעה לזאגרב טיול בעיר (היה מיותר...): שוק האיכרים, הכיכר המרכזית, תצפית על העיר וכו’, ארוחת צהריים בעיר, ונסיעה לרוסטקה סלוני (כשעה וחצי נסיעה). חלק מהכפר סלוני יושב על מפלים יפים, אזור טיול קסום. שילמנו כניסה לאתר (סכום סימלי יחסית) וטיילנו בפנים. לא להסתפק בנוף מבחוץ, שווה להיכנס למתחם עצמו. כשהיינו המערה הייתה מוצפת, אז וויתרנו עליה. אכלנו במסעדה הגדולה (שאחרי הגשר)- בעלי אכל פרלים טעימים ולי הכינו מנה צמחונית חביבה.
לאחר מכן לקראת ערב נסענו לכיוון המלון הסמוך לפליטצ’יבה. הנסיעה הייתה אמורה להמשיך כ-35 דקות, אולם פיספסנו פנייה (פנייה לתוך כביש כורכר תלול) וכשהבנו שטעינו היה קשה מאוד למצוא מקום להסתובב (כביש צר על צלע הר תלול..). את דרך הכורכר העלובה עברנו לאחר שהחשיך והנ”ל כללה גם מעבר בגשר רעוע.. לפחות ראינו בדרך שני שועלים חמודים מקפצים בכביש.
המלצה: בעת בחירת מקום לינה (בפרט בקרואטיה) כדאי מאוד להעזר בתמונות רחובות של גוגל, ואם הכביש נראה רעוע (ויש כאלה לא מעט), אז לדאוג לכך שמגיעים לפני שקיעה למקום הלינה...
היום השני- רובו פלטיצ’יבה, לאחר מכן ארוחת ערב באופטיה ונסיעה לסלובניה.
המלון היה סמוך מאוד (רבע שעה הליכה) לנקודת P3 במסלול K של השמורה. קנינו כרטיסים ועלינו על הסירה. שייט באגם יפייפה הכולל מפלים גבוהים הוביל אותנו לתחילת המסלול הרגלי. השמורה מלאה במפלים יפים בגדלים שונים. והיה גן עדן לחובבי מפלים כמונו. התחלנו את המסלול במפלס העליון. חלק מהמסלול היה מוצף, אז המשכנו ללכת באזור הכביש ואיכן שראינו שכבר פחות מוצף וניתן ללכת ירדנו (במסלול שאילתרנו) חזרה לשביל. לאחר מכן נסענו ברכבת (העלייה עליה כלולה בכרטיס) לאזור בו ניתן לשכור סירה. לא ראיתי הרבה המלצות על כך, אך זה מומלץ בחום!! ניתן לשוט עצמאית בצמוד למפלים היפים בהחלט חוויה קסומה. לאחר מכן המשכנו את המסלול בחלק התחתון של השמורה. חלק גדולה ממנו, כולל הגישה למפלים הגבוהים ביותר בשמורה היה חסום. בדומה לרבים משאר המטיילים, חלצנו נעלים והמשכנו במים הקפואים במסלול המוצף. המלצה- במידה וידוע לכם שחלק מהמסלול מוצף, כדאי להביא נעלים שניתן ללכת איתם במים... כל הטיול בשמורה ערך מעל ל-6 שעות. בעיקר בשל כמות הסלפי :-)
משם נסענו לסלובניה, לא לפני שעברנו דרך אופטיה לארוחת ערב. לנו סמוך למערה פוסטניה.
היום השלישי- מערת פוסטניה, שוקציאן ונסיעה לטולמין
היינו בסיור הראשון לפוסטניה, לקחנו את ההסבר (המוקלט) בעברית. המערה יפה מאוד וענקית, אך אם לומר בכנות, אהבתי יותר את הנטיפים במערות שסביב וינג-ויאנג בלאוס.. (מערות יותר קטנות אך נטיפים יותר מיוחדים). לאחר מכן המשכנו למערת שוקציאן. שתי המערות שונות מאוד, בפוסטניה הנטיפים יותר רבים ומיוחדים אך בשוקציאן יש נהר שעובר דרך המערה והמקום לדעתי האישית יפה בהרבה. סיימנו את שתי המערות בסביבות 13:15. שימו לב שלרוב זה לוקח יותר זמן, אך דאגנו לצאת תמיד ראשונים מהמערות כדי להספיק להמשך המסלול שלנו. בהמשך היום היינו אמורים להיות במערת קריזנה, שם נרשמנו לסלול טיול במערה של שלוש שעות (עם זוג נוסף ומדריך). המסלול היה אמור להיות בשעה תשע בבוקר אך יומים לפני כן עדכנו אותנו שבאופן חריג הוא יחל בשלוש מאחר ואין להם מדריך קודם לכן. לפי הג’יפיאס היינו אמורים להגיע למערה בשעה 14:05, אולם מה שהוא לא לקח בחשבון (והחבר’ה מהמערה שכחו לעדכן אותנו) זה שכביש הגישה העיקרי למערה בתיקונים ושאין גישה ממנו לאזור המערה. היינו תקועים מעל לשעתיים וחצי בדרכים... לקראת שעה שלוש התקשרנו אליהם מטלפון ציבורי והם אמרו שיחכו לנו, הגענו בשלוש וחצי והסתבר שהם כבר יצאו... 
. לאחר התקרית קנינו סים מקומי (5 יורו+5 יורו טעינה של ג’יגה למשך שלושה ימים, אחריהם הטענו שוב ב 5 יורו נוספים). מומלץ מאוד לרכוש סים מקומי, שימש אותנו נאמנה.לקראת שקיעה הגענו לאגם היפה מוסט נא סוצ’י (אגם מלאכותי, אך עדיין יפייפה). והלכנו למקום הלינה (שהזמנו מהדרך עם האפליקציה של בוקינג) בטולמין.
היום הרביעי- טיול בנקיק טולמין, מפל קוזיאק (קובריד), מפל בוקה ומפל בוביץ’
בבוקר נסענו לטיול המקסים בנקיק טולמין. המסלול לוקח כשעתיים (הליכה סבירה ביותר), באזור יפייפה. הנקיק מומלץ בחום. משם המשכנו למפל קוזיאק שגם הוא מרשים ביופיו (מסלול של שעה סה”כ), המשכנו לארוחת צהרים בקובריד, ומשם למפל בוקה. במפל בוקה מסתבר שבחרנו את המסלול הלא נכון (יש מסלול אחד שעובר מימין למפל- זה המסלול שנחשב למומלץ, ואנחנו היינו במסלול השמאלי). טיפוס מעייף של כשעה מוביל לנקודת תצפית יפה על המפל (ראו תמונה). הנוף לכיוון ההפוך (העמק) יפה ומרשים לא פחות. משם ראינו שהמסלול ממשיך לעלות, על אף שהיה ברור שלא תיתכן תצפית יותר יפה מזו על המפל. בעלי המשיך לטפס במשך מעל ל 20 דקות, וכבר עבר בהרבה את גובה המפל, אולם לא ראה משהו מיוחד/או סימן לסיום המסלול.. הסתבר בדיעבד שהמסלול עולה לראש ההר ומשם יורד לכיוון הבריכה של המפל. אולם קחו בחשבון שזה מסלול מתייש! ולמעשה רואים תצפית לא ראה על המפל באזור התצפית הראשון על ההר (עלייה של כחצי שעה), ולמעשה גם מהכביש רואים את רובו... לאחר מכן נסעיה של עשר דקות ואנו בבוביץ’- הליכה קצרה מחניה (כרבע שעה) מובילה למפל ירקרק וחביב. לינה בבוביץ’.
היום החמישי- זיפליין, מפל סוניקוב ודני, מקטע מנקיק ולקה, עין הסוצ’ה (הנביעה של הסוצ’ה) מעבר ההרים וושריץ’, מפל פרנצ’יק ולינה בבוביץ’
את היום החמישי לטיול התחלנו בזייפ-ליין. מסלול הזיפליין בבוביץ’ הוא בין הארוכים בעולם ועם נוף יפייפה, בהחלט מומלץ בחום! לא לבעלי לב חלש, או למטיילים עם תקציב נמוך (עלות כ 50 יורו לאדם). כל הסיפור לוקח כ-3 שעות. לחובבי רכיבת אופניים, יש חברה נוספת שעושה זייפליין אך במסלול עם אופניים... נראה גם מגניב. לאחר מכן המשכנו לטיול (כמדומני של כשעתיים) במפל סוניקוב, אותו גילינו במפת המטיילים שקיבלנו בבוביץ’. שימו לב שניתן לחנות בחנייה השנייה, הסמוכה יותר למפל, מבלי להפסיד יותר מידי... למעשה מי שמתעצל ללכת, לא רחוק מהמפל יש חנייה מאולתרת... הדרך עצמה של המפל יפייפיה אך לא שונה בהרבה מטולמין... המסלול הבא שלנו באותו היום היה גם הוא על נהר הסוצ’ה, נקיק ולקה. המסלול של הנקיק הנ”ל אמור לקחת מעל ל 3 שעות, אולם מסתבר שהחלק הכי מרשים שלו סמוך לחנייה... רבע שעה לכל כיוון (מימין ומשאל לחנייה) ובהחלט נראה שרואים את המיטב שבו.. הנקיק עצמו יפייפה ומומלץ מאוד. האופן בו טיפות המים מטפטפות לתוך הנהר נראה כסצנה מהאגדות. לא ראיתי המלצות עליו כמעט ואני בהחלט ממליצה בחום (לפחות על המסלול המקוצר...). אחרי כל כך הרבה מסלולי טיול סביב הסוצ’ה, הנהר הכחלחל והחביב לא נמאס, והלכנו למסלול הקצרצר יחסית ל”עין (izvir) הסוצ’ה”. מסלול של שחצי שעה לכל כיוון, המסלול הנ”ל מעט אתגרי, מאחר ורובו הוא על מצוק ההר. אך מאחר ובכל המסלול ישנם כבלים בהם ניתן להחזיק המסלול לא קשה מאוד. אולם ממש לא ממליצה למשפחות... בחלק מהמסלול אם מתחלקים ומאבדים אחיזה בכבל הנפילה מסוכנת למטה... המסלול עובר סמוך למפל ובקצה שלו חציבה באבן מראה את הנביעה של הסוצ’ה. הנופים מהמסלול הנ”ל לא מיוחדים לדעתי כשאר המסלולים של הסוצ’ה, אולם המסלול חווייתי וקצר ולכן מומלץ.
משם המשכנו למעבר ההרים- ממנו נשקפו נופים יפים. לקראת שקיעה הגענו למפל פרנצ’יק החביב (אך לא חובה למי שכבר קיבל את מנת המפלים שלו לטיול (-:). בערב הלכנו למסעדה חביבה בבלד ולינה באזור.
היום השישי לטיול-
קצת לפני שעה תשע כבר היינו בווינטגר, וטוב שכך, כי לא הרבה אחרי כבר הגיעו מספר אוטובוסים.. וונטיגר קסום ומומלץ בחום. בסוף המסלול יש לרדת במדרגות כדי להשקיף על מפל שום. המסלול כולו לוקח בערך כשעה-שעה וחצי מהיציאה עד החזרה לרכב.
לאחר ארוחת בוקר מאוחרת בבלד המשכנו לאזור בוהיני, שם עלינו ברכבל לווגל. הנוף המתקבל מהרכבל ובמעלי ההר מקסים, ובמידה והיום בהיר מומלץ בחום. על ההר היינו כשלוש שעות- עלינו על נקודות התצפית השונות. בפועל ניתן להישאר פחות. הנסיעה בספסלי סקי גם היא חביבה ועולה כשתי יורו לכל כיוון.
לאחר מכן המשכנו למוסטנצ’ה. בהמלצת הבחור בכניסה התחלנו את המסלול בנקיק מצד ימין של הנקיק (למרות שביעבד הצד השמאלי יפה בהרבה כי עובר סמוך יותר למים). לטענת הבחור בכניסה, לוקח כשעה להגיע למפל. את חלק המסלול הסמוך לנקיק סיימנו לאחר כשעה, והגענו לעמק פתוח עם פרות וסוסים. המסלול הנ”ל לקח עוד כחמישים דקות עד שהגענו למפל חביב. אך לדעתי המסלול הארוך אליו (סהכ כולל הנקיק כשעתיים לכל כיוון) לא היה שווה את זה, בפרט מאחר והתחלנו את המסלול בסביבות ארבע וחצי והיינו בטוחים שנסיים לפני השקיעה, ובסוף מצאנו את עצמנו מטיילים לאור ירח, ומקבלים ליווי צמוד מחיה לא ברורה שליוותה אותנו בדרך (כנראה שועל קטן שהתחבא בין השיחים ודאג לשמור מאיתנו מרחק של כ 3-4 מטר). על אף שהנקיק יפייפה והמפל חביב, אין להשוותו לוינטגר המדהים ביופיו או אף וליקה/טולמין. וכן מי שקצר בזמן יכול בקלות לוותר עליו, ובכל מקרה לא מומלץ לעשותו לאור ירח... ארוחת ערב (לילה) ולינה בבוהיני.
היום השביעי- מפל סביצ’ה, לטייל קצת סביב אגם בוהיני, טירת בלד, שייט באגם ונסיעה ללוגרסיה דולינה
המסלול למפל סביצ’ה חביב, על אף ההזהרות שהוא קשה לא מצאנו אותו קשה במיוחד (בפרט ביחס למסלולים אחרים כגון מפל בוקה), והנוף ממנו אל האגם גם הוא חביב. עשינו את המסלול המקוצר (רק העלייה) ולא ה-4 קילומטר מווגל.
משם המשכנו לטירת בלד, ארוחת צהריים, שייט באגם וטיול קצרצר באי, ובערב המשכנו ללוגרסיה דולינה (עברנו דרך אוסטריה, הסתבר שהמסלול שמעריך ברבע שעה ולא עובר דרכה קצת יותר קל לנסיעה, ולמיטב הבנתי בשני המקרים הנופים דומים). לא מצאנו באפליקציית בוקינג מלונות באזור ולכן זה המקום היחיד בטיול שלא הזמנו מראש/בדרך מקום אלא פשוט עברנו בין המלונות (קרובים זה לזה) עד שמצאנו מחיר סביר.
היום השמיני-
התחלנו את הבוקר במפל הסמוך מאוד לשביל הראשי בשמורה. המפל (פלנק) חביב, והאבנים מאחוריו בצבע מיוחד. לאחר מכן התלבטנו האם לעשות את המסלול הקלאסי של השמורה “המסלול דרך עמק לוגר” המוביל למפל רינקה, או להתחיל ממפל רינקה ולעלות מעליו לנקודת תצפית יפה. המסלול הראשון הוא מסלול של כשש שעות- שהחזור שלו הוא דרך הכביש, והמסלול השני הוא מסלול של שעה טיפוס וחצי שעה חזרה למפל. בעודנו מתלבטים על כך בארוחת הבוקר באכסנייה בה לנו, גילנו זוג ישראלים נוסף לצידנו.. מאחר וגם לזוג החביב היה רכב, הוחלט שנשאיר את אחד הרכבים באחד החניונים באמצא המסלול, א”כ התחלנו את המסלול במפל רינקה הגבוה, טיפסנו על הבקתה (טיפוס של מעל לשעה אך במסלול נוח יחסית) והגענו ל viewpoint יפייפה. לאחר מכן ירדנו חזרה על המפל, והמשכנו את הדרך (בכיוון ההפוך) של “המסלול דרך עמק הלוגר”. המסלול עובר דרך יער יפה שהיה בדיוק בשלכת ולכן היה בצבעים מדהימים. שמחנו שהרכב היה איפשהו באמצע המסלול ולא בסופו כי למרות שהייער יפה די ממצים...
משם נפרדו דרכנו מהזוג החביב והמשכנו לכיוון הכביש הפנורמי בו הנופים היו אף יותר עוצרי נשימה מאשר הדרך לעמק או מעבר וושריץ’. משם נסענו כשעה נוספת עד קמניק, אכלנו ארוחת ערב וטיילנו במדרחוב, לאחר מכן הגענו למלון בו לנו בעייריה (שלמרות שהיה נראה די מבטיח ויוקרתי גם אני וגם בעלי התאכזבנו מאוד, אני מהעכביש הענקי שטיפס עלי ובעלי מהמיטה שהייתה יותר קשה מהריצפה עם השטיח (-: ).
היום התשיעי והאחרון – לובליאנה וא”כ מאחר ונותר זמן נסענו לשקופיה לוקה. לאחר מכן נסיעה לנמל התעופה.
השקמנו בבוקר ונסענו ללובליאנה. יסלחו לי חובבי העיר, אך לאחר ביקור בערים אחרות באירופה, העיר הנל (וכנ”ל לגבי זאגרב), נראתה לא מיוחדת כלל, והשיא בה נראה כעוד רחוב צדדי של עיר אירופאית גדולה... לאחר כשלוש שעות טיול בעיר (כולל ביקור בפארק טיבולי) נסענו לשקופיה לוקה שגם אותה לא מצאנו כמיוחדת... (במקרה הנ”ל ההשוואה לא לא ערי אירופה אלא לעיר העתיקה בירושלים, והאחרונה לוקחת בגדול). בקיצור- אם הייתם בערים כמו רומא/פריז/פרג, זאגרב לובליאנה ושאר הערים/כפרים לא מרשימים כלל, והייתי ממקדת את הטיול יותר כטיול טבע.
לסיכום- דברים שאסור לפספס-
נקיק טולמין, נקיק ולקה (המקטע הרלוונטי), ונטיגר, קוזיאק, זייפליין (לחובבי האקסטרים) ושמורת פלטצ’יבה.
תהנו!!
