אם מישהו זוכר שפעם מזמן לפני הקורונה, איזיג'ט היו מפרסמים יום בו הם הולכים לפתוח את הטיסות לעונת האביב והקיץ וחובבי טיסות הלואוקוסט היו מחכים בדריכות לשעה בה יפתחו את הטיסות, אז גם אני הייתי בינהם.
אז אי שם בספטמבר 2018 כשנפתחו טיסות לאביב וקיץ 2019 הזמנתי מיד טיסות זולות (יחסית לאותה שנה) לאוגוסט 2019 לז'נבה לשבועיים, וכמו תמיד כולל 2 מזוודות והושבה.
הפעם באוגוסט 2019 כבר נהיה זוג עם שתי ילדות שיהיו בזמן הטיסה אחת בת רבע ל-5 ואחת בת שנתיים וחצי. הגדולה כבר מסוגלת ללכת מסלול יפה ברגל והקטנה מסכימה קצת לשבת במנשא מדי פעם.
ההתנהלות כבר יותר קלה וסגנון הטיול הופך להיות כזה שקצת יותר נחמד גם למבוגרים. כחובבי טיולים וטבע אזור האלפים הצרפתיים משגע ומלא במסלולים, נופים, ואטרקציות.
גם כאן בדומה לסלובקיה לא מצאתי מדריך מסודר, ואספתי מידע מקבוצות בפייסבוק, מחברים, ופוסטים ומסלולים ב"למטייל".
סימנתי את כל הנקודות בgoogle maps והבנתי שנעשה שני כוכבים. אחד באזור שאמוני בו נישן 6 לילות, וכוכב נוסף באזור אנסי סביב האגם בו נישן גם 6 לילות. בסוף גם סיימנו בלילה אחרון בז'נבה עצמה לפני הטיסה ממש ליד השדה (ברשת IBIS). בבוקינג היו מגוון אפשרויות לינה בכל אזור ומקום שרציתי. בסוף בחרתי מקומות שנראו לי טובים, ואפרט עליהם בהמשך.
ושוב, לבסוף הגעתי לתכנית שנראתה לי טובה וכללה את האתרים שעניינו אותי יותר. כמובן שזה היה שלד ובסיס לכל שינוי, והתכנית כללה דברים שידעתי שלא נספיק ובעיקר אופציות לכל יום. למזג האויר מן הסתם יש חשיבות רבה בתכנון.
כמה הערות:
באזור שאמוני אפשר לקנות כרטיס מולטי פס שנותן כניסה מוזלת למגוון רכבלים באזור. יש הרבה רכבלים שכדאי לעלות איתם ולראות את המון בלאן והרים אחרים מזוויות שונות. את המולטי-פס אפשר לעשות ליותר מיום אחד ואז אפשר בתוספת לא גדולה במחיר (לעומת שימוש חד פעמי), להשתמש באופן חופשי ברכבלים בעמק שאמוני וגם ברכבת המגיעה למערת הקרח. אנחנו לא עשינו מולטי-פס כי עבור ההרכב המשפחתי שלנו זה לא התאים. אבל אם מתכננים לעלות לכמה הרים ולהכנס לאתרים הכלולים במולטי-פס כדאי לבדוק לפני הרכישה ולתכנן בהתאם.
אחד המסלולים הבולטים שלא התאים לנו גם בגלל גיל הבנות הוא כמובן הרכבל אגיל-דו-מידי Aiguille du Midi. הרכבל מאפשר להגיע לנקודה הגבוהה ביותר במון בלאן באמצעות רכבל (יותר מ-3,800 מטר) וגם להגיע לצד האיטלקי למעלה. חשוב מאוד להגיע אליו בבוקר כמה שיותר מוקדם (בגלל תורים), והמסלול הלוך וחזור יכול לקחת ממש יום שלם. למעלה קר מאוד כמובן, ובתחנה הראשונה יש גם מסלול קצר ונחמד לאגם הכחול. אבל הכניסה לתחנה העליונה היא לילדים מעל גיל 5 בגלל הגובה אליו מגיעים. (היו עוד כמה רכבלים שויתרנו עליהם בגלל הגובה וגיל הבנות).
רכבל נוסף שלא בדקנו הוא הרכבל לגרנד מונטטס Aiguille des Grands Montets - רכבל לאתר סקי שכנראה מושלג גם בקיץ מהעיירה ארג'נטיר, הרכבל עולה בשתי תחנות: 2000 מטר ולאחר מכן לגובה של 3,300 מטר. יש מרפסת תצפית פתוחה, המשקיפה על כל הפסגות המושלגות כולל המון בלאן. לאחר התצפית אפשר לרדת במדרגות ל Snow Garden ולשחק בשלג. זה הרכבל היחיד בשאמוני והסביבה שבו ממש אפשר לגעת בשלג, וכמובן שקר מאוד למעלה וחשוב להתלבש ולהצטייד בהתאם. למעלה יש מסעדה קטנה.
ישנו רכבל נוסף בשאמוני – Flegere המגיע אל האגם הלבן שהיה בשיפוצים בזמן שהיינו שם ולא היה פעיל אבל היה נראה מומלץ ושווה להגיע גם אליו.
באופן כללי יש באזור הרבה מאוד מסלולי טיול למיטיבי לכת יותר ופחות. כמובן שהכל תלוי בגיל ואופי המטיילים ובהרכב המשפחתי...
ונעבור לטיול עצמו...
יום מספר 1 – נחיתה בז'נבה, איסוף הרכב ונסיעה למקום הלינה הראשון בשאמוני
שעות הטיסה של חברות הלואוקוסט בדר"כ נוחות לנו עם הבנות. בחרנו טיסה שממריאה בשעות הצהריים ועד הערב נגיע למקום הלינה הראשון. למרות ש"מפסידים" יום אחד עבור הטיסות, עם ילדים קטנים אף שעה אחרת לא נראית לנו נוחה. יש זמן ביום הטיסה בבוקר לקום בשעה נוחה, להתארגן ולהגיע לנתבג בנחת, וגם הנסיעה אחרי הנחיתה כשהילדים עייפים (וגם אנחנו) היא קצרה ויום למחרת כולם רעננים ומוכנים לטייל בכיף.
נחתנו בסביבות השעה 16:40 בז'נבה, והלכנו לשכור את הרכב מהצד הצרפתי, שם הוא יותר זול. היציאה מהשדה לכיוון הנכון הייתה קצת מבלבלת (כדי להבין אם עולים על כביש אגרה ולא עוברים בתוך שוויץ).
עצרנו בדרך בתחנת דלק לארוחת ערב חטופה (לא הצלחה מסחררת), ונסענו למקום הלינה הראשון בעיירה לה-סוש Les Houches.
מלון רוקי פופ הוא מלון בעיצוב מגניב וכיפי. מאובזר ונעים למרות שהחדרים קטנים. אהבנו מאוד את המלון והאויררה והיה שווה כל שקל. ארוחות הבוקר היו מספיק עשירות ואזור הישיבה למרגלות ההרים היה מאוד נעים. יש גם גינת משחקים קטנה לילדים ותמיד אפשר לקנות שם אוכל נוסף במסעדה. צוות המלון היה מאוד אינפורמטיבי ונתן המלצות טובות, המיקום מעולה ובקיצור, מומלץ מאוד!
יום מספר 2 – פארק האיילים Merlet ו- Bellvue
פארק האיילים נמצא מרחק נסיעה קצר מהרוקי-פופ. איילים וכמה חיות נוספות מסתובבים שם חופשי. מקום מדהים ביופיו עם נוף משגע.
ילדים עד גיל 5 נכנסים בחינם. למבוגר כניסה עולה בערך 10.5 יורו. קראתי לפני שהגענו שהכניסה לשמורה היא בעצמה מסלול בפני עצמו, ולמרות שהגענו בשעה מאוד מוקדמת וחנינו הכי קרוב שאפשר כמעט לכניסה, עדיין הייתה לנו עליה רצינית בכניסה.
עשינו את אחד המסלולים שיש בפארק, הליכה של שעה- שעתיים.
אסור לאכול באמצע הפארק ובמסעדה שם אין כל כך אוכל (יותר בית קפה), אז לקראת ארוחת הצהריים סיימנו את הביקור בפארק.
משם המשכנו במרחק נסיעה קצר לארוחת צהריים במסעדה שנקראת kitchen Inn שנמצאת ממש מתחת לרכבל Bllvue. מיד אחרי האוכל עלינו למעלה במחיר של 17.5 יורו למבוגר. הלכנו ברגל למעלה עד לתחנת הרכבת הקרובה במסלול קליל עם נוף משגע ובתחנת הרכבת חיכינו וחזרנו לנקודת ההתחלה עם רכבת שמחירה 4 יורו למבוגר, והתשלום במזומן בלבד.
יום מספר 3 – סכר אמוסון ו-Le Brevent
אחרי ארוחת הבוקר במלון נסענו לסכר אמוסון. זהו הסכר השני בגודלו בשוויץ שמקבל את מימיו מהפשרת השלגים של המון בלאן - הנקודה הגבוהה ביותר באירופה המערבית. העליה היא בפוניקולר, אחריו רכבת ואז עוד רכבל (מעלית). למעלה יש מסעדה (יקרה כמובן), וגם טיולים רגליים. הסכר עצום ומרשים מאוד והנוף משם עוצר נשימה, עם אגם הכחול מצד אחד וההרים המושלגים מהצד השני.
כשהגענו לנקודת החניה לפי גוגל מאפס (ממש בשעת הפתיחה) היה נראה שזה לא המקום הנכון אבל הופתענו לגלות שכן. 40 יורו למבוגר לעליה למעלה ב3 הרכבות. מהתחנה העליונה ירדנו למטה ברגל לתחנה הראשונה. מזג האויר היה מעולה והמסלול נעים ונוח.
בדרך היה גם אזור משחקים לילדים ממש קרוב לסוף המסלול.
אחרי שירדנו נסענו חזרה לכיוון שאמוני ואכלנו צהריים בדרך. המשכנו ל- Le Brevent – רכבל שעולה להרים שמול המון בלאן, שם החניה עולה 4 יורו לשעתיים וחצי בערך. עלינו ברכבל לתחנה השניה וירדנו ברגל לתחנה הראשונה. כרטיס לתחנה העליונה הלוך וחזור עולה 33.5 יורו למבוגר, ולתחנה הראשונה הלוך חזור 17.5 יורו. כרטיס עליה לתחנה השניה וירידה מהראשונה עולה 25.5 למבוגר. המסלול בירידה לקח לנו שעה וקצת בקצב נינוח של ילדים כשמולנו ההרים המושלגים.
התמונה בראש הפוסט מהדרך מהתחנה העליונה לאמצעית.
בערב אכלנו במסעדת בשרים טובה במרחק הליכה מהמלון.
יום מספר 4 – נקיק דיסואז' Gorge de la diosaz
בבוקר היה נראה שיהיה יום גשום לכן התחלנו בנסיעה למערת הקרח, אבל מניסיון העבר הבנתי שהתחזית לגשם אינה ודאית הפעם ולמזלנו שינינו כיוון ברגע האחרון ליום טיול נוסף בחוץ. זה התברר כהחלטה מוצלחת כי בהמשך היום היה טיפטוף לפרקים ומזל שלא "בזבזנו" את היום במערה (אנחנו לא חובבי מערות).
נסענו לכיוון נקיק דיאוסאז' שהוא קניון יחסית קליל ונחמד. זמן ההליכה מהכניסה עד סוף האתר הוא כשעה וחצי עם עצירות לצילומים. רוב הדרך בעליה צמודה לערוץ הנחל. אנחנו מאוד אוהבים מסלולים בנקיקים. עלות הכניסה הייתה 7 יורו למבוגר. אפשר לראות מרמיטות לאורך הדרך ואנחנו קנינו בובת מרמיטה קטנה לאחת הבנות.
לאחר המסלול נסענו לארוחת צהריים במסעדה שהומלצה באחד הטיפים בלמטייל. המסעדה Cascade du dard נמצאת ממש ליד מסלול יפה למפל בדרך למערה למונט בלאנט. האזור טיפה פקוק, ובגלל שירד קצת גשם המסעדה הייתה עמוסה. מוגשות שם בעיקר חביתות וגבינות (סוג של ארוחות בוקר קלילות), ויש פונדו גבינות שהיה מאוד כבד וגדול ומתאים לחובבי גבינות בלבד.
משם המשכנו לפארק שעשועים לילדים בשאמוני לאחר טיול קצר בעיר, שהיא עיר סקי אירופאית קלאסית. פארק השעשורים היה ממש נחמד, ב-10 יורו קנינו 6 ז'יטונים ומגלשת הרים. מולטי פס נותן 1+1.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה בשאמוני.
יום מספר 5 – מערת הקרח והרכבת האדומה Mer de Glace
היום הזה באמת היה גשום מאוד.
לימים גשומים מאוד אנחנו שומרים מערות/קניות/פארקי מים מקורים, ואת מקומות הלינה בוחרים כך שכיף לבלות בהם גם כשבחוץ גשום. אנחנו לא ממש חובבי מערות אבל אם אין ברירה...
אז החלטנו שניסע למערת הקרח בשאמוני. בתיאורים שקראתי בזמן התכנון נכתב כי:
הנסיעה ברכבת האדומה היא חוויותית, ומובילה למרפסת הצופה על הקרחון ורכבל שיורד למערת הקרח. לאחר היריד מהרכבל יש קרוב ל500 מדרגות (ובחזור אותן 500 מדרגות בעליה), ולא ניתן לעשות זאת עם עגלה. אם קונים כרטיס יומי לאגיל-דו-מידי מקבלים כרטיס כניסה גם לרכבת והקרחון.
הרכבת העולה דרך היער למעלה הייתה חביבה, אבל בגלל הערפל לא ראינו כמעט כלום והיה עמוס מאוד בפנים.
והדבר העיקרי והחשוב ביותר שלא הוזכר באף מקום הוא ש-500 המדרגות בירידה ובעליה הן בחוץ!
ולא בתוך המערה... יש הרבה גרמי מדרגות ובינהם משטחים בעליה/ירידה מתונה.
רק בסוף הירידה החשופה לגשם ולקור מגיעים למערונת קטנטונת מקרח (שאותי פחות מרגשת אני מודה), ולאחר מכן צריך שוב לעלות את כל ה500 מדרגות בחוץ בגשם ואין מקום מחסה בדרך.. בדרך למעלה הבת הגדולה ספרה את המדרגות ואני חושבת שאכן הגענו ל-500 בסה"כ.
לדעתי זו חוויה מפוקפקת ביום גשום, אבל לא בטוח שהייתה אופציה יותר טובה מזה באזור לאותו היום, ולמזלנו שאר הימים היו עם מזג אויר מדהים.
לאחר העליה המפרכת חזרה ישבנו במסעדה החמימה שבמעלה הרכבל, ומשם ירדנו חזרה ונסענו לטיול קצר בשאמוני ובחזרה למלון.
יום מספר 6 – עמק המפלים cirque the fur a chavel
נסיעה של שעה וקצת לעמק המפלים. חניה בתשלום של 5 יורו בתוך השמורה.
עמק המפלים היא שמורה של עמק שנחצב על ידי קרחון. כמו מכתש גדול עם המון מפלים זורמים.
יש מספר מסלולי הליכה בשמורה. יש בריכות ומפלים, גשרי חבלים והליכה ביער.
אנחנו התחלנו ללכת לכיוון הsnack bar. הנוף משגע ולכל כיוון שתפנו יהיה יפה ונעים ללכת, לטבול רגליים או לעצור לפיקניק בדרך.
הלכנו שעה וקצת, עצרנו לפיקניק קצר והילדות טבלו רגליים ושיחקו במים של הנחל, ואח"כ חזרנו.
בתחילת המסלול יש נקודה בה אפשר לעשות סיבוב קצר על סוסי פוני ולאחר תחנוני ילדות הסכמנו לסיבוב קצר. אכלנו גלידה בבית הקפה שליד החניה וחזרנו למלון.
בערב הלכנו לאכול במסעדת בשרים שנמצאת מרחק הליכה מהמלון ממש בהמשך הרחוב.
יום מספר 7 – אגם פאסי ונסיעה לאנסי
ארזנו את כל הדברים וננסענו לכיוון אגם פאסי. החניה במקום עלתה 2 יורו.
האגם עצמו מהמם, וסביבו נוף של הרי המון בלאן המושלגים. האגם עצמו קריר אבל נעים ומזמין, ויש הרבה פעילויות מסביבו וגם מתנפחים על המים (מסלול מתנפחים), אפשר לשכור סירות מכל מיני סוגים או פשוט לתפוס פינה קטנה ולעשות פיקניק קטן. ייש גם פארק חבלים, פעילויות של אפניים, מגרשים למשחקי כדור ועוד..(לא רחוק מהאגם יש חנות דקטלון לחובבים).
אנחנו הלכנו לפארק חבלים קטן שהיה באזור והתאים לנו בדיוק, 10 יורו לילד בגילאי 3-8.
טבלנו באגם הקריר, ואח"כ קנינו טוסטים והמשכנו בנסיעה לכיוון הדירה השניה ליד אגם אנסי. עצרנו בדרך בסופר להצטייד בקצת מצרכים – שימו לב שהסופר נסגר בשעה 19:00.
מקום הלינה השני היה מרוחק כרבע שעה נסיעה מהעיר אנסי עצמה ובדיעבד הייתי מעדיפה להזמין דירה קטנה בתוך אנסי עצמה.
מקום הלינה היה עם נוף מאוד יפה לאגם, אבל הדירה הייתה קצת קטנה ופחות התאימה לנו מכל מיני סיבות. מסתבר שכיום המקום כבר אינו בבוקינג, אבל יש שלל מקומות אחרים מוצלחים.
יום מספר 8 - אנסי
אנסי היא בירת מחוז הוט סבואה. העיר העתיקה בעלת מראה ציורי של ימי הביניים, רחובות וסימטאות מרוצפים ונהר החוצה את העיר ברחוב הראשי עד לאגם. הבתים הישנים מהמאה ה-10 מכילים גם בתי קפה מודרניים והרבה חנויות של מזכרות, בגדים ובעיקר פטסירי ומירב המטבח הצרפתי. העיר מלאה באנשים כמעט בכל שלבי היום.
קשה מאוד למצוא חנייה בעיר, אך יש חניון משולט במרכז העיר (ליד מבנה המשטרה), ואחד נוסף במטבעות בכניסה לעיר.
יש את ארמון האי המפורסם, בית סוהר מימי המאה ה-11 שיושב על אי משלו וצופה על כל בנייני הרחוב המרכזי. בראש הגבעה מתנסת המצודה העתיקה מהמאה ה-16 ובה יש מוזיאון של האזור.
בכל אופן יש נופים מקסימים מהטירה לאגם.
לצד האגם יש פארק ירוק עם מתקנים לילדים, קרוסלה, רכבת, ברבורים ועוד (פארק ענק באיזור שבו העיר העתיקה מתחברת לאגם ). אפשר לשוט באגם (סירות בכל הגדלים והצורות), לעשות טיול אופניים מסביב לאגם, ולרחוץ באגם.
בימי ראשון העיר עמוסה מאוד - יש שוק דוכנים מכל הבא ליד. ירקות פירות גבינות ממתקים נקניקים בגדים חפצי אומנות ארנקים מטריות ועוד.
אפשר לטייל ברגל מאנסי לאורך הגדה המערבית. הטיול יפיפה, צמוד ברובו לאגם, מוצל על ידי צמחיה, ואחה”צ יש צל מלא מההר. אפשר גם לעשות טיול אופניים על הגדה המערבית של האגם כמו שאנחנו בחרנו לעשות.
יש שביל אופניים למרחק של כ-35 ק”מ מסביב לאגם ויש אחלה אופניים שאפשר לשכור, בנוסף לאופני ילדים וגם נגררים לקטנטנים השביל יוצא מהעיר אנסי דרומה, עד לנק' מסויימת, שממנה נוסעים על הכביש כ-5 ק”מ (לא ראשי) ואז חוזרים לשביל שוב שעובר באזור טלואר ומנטון. ניתן לשכור אופניים בנקודות רבות באגם אנסי וכן בשאר העיירות הסובבות את האגם.
אנחנו נסענו לאנסי בבוקר אחרי שאכלנו במקום הלינה, חנינו בחניון בכניסה לעיר לא רחוק מחנות השכרת אופניים ושכרנו אופניים באחת החנויות (יש כמה). העלות הייתה 15 יורו למבוגר ל2-4 שעות + 4 יורו תוספת לכיסא לילד. רכבנו סביב האגם, עצרנו לפיקניק קטן ונהננו מהנוף.
אחרי שהחזרנו את האופניים שוטטנו בעיר העתיקה, אכלנו צהריים, קינחנו באחת הגלידריות, המשכנו לטייל בעיר ולבסוף חזרנו חזרה לחדר לארוחת ערב.
יום מספר 9 - אגם בורוז'ה והעיירה שאנאז
היום היה נעים ומזג האויר מעולה. החלטנו לנסוע לכיוון אגם בורוז'ה אל העיירה שאנאז.
עיירה קטנטנה ומתוירת עם תעלה שמובילה לאגם בורוז'ה. בכניסה הייתה חניה בתשלום.
שכרנו סירת מנוע פשוטה לשעתיים בעלות של 55 יורו לשייט קצר בתעלה שמובילה אל האגם. הגענו עד לאגם בשייט פסטורלי (ומאוד איטי), קפצנו קצת למים וחזרנו חזרה לעיירה.
אכלנו א. צהריים במסעדה מקומית, קנינו שוקולד בשוקולטייר מקומי (לא מדהים..), ומשם המשכנו עם האוטו בנסיעה קצרה לחוף chatilon שנמצא לא רחוק. חניה עלתה 2 יורו ממש לא רחוק מהחוף.
הודות למזג האויר המעולה החוף היה עמוס מאוד. חוף של אבנים (לא חולי), אבל המים היו נעימים מאוד. אפשר גם פה לשכור סאפ/ דירות/ קייאקים ופשוט לבלות באגם.
אחרי שעתיים באגם נסענו חזרה לאנסי, ועצרנו בעיר העתיקה והשוקקת לארוחת ערב. (בדיעבד גם סתם לבלות באגם אנסי היה יכול להיות נעים באותה מידה ועם פחות נסיעה..).
(אופציות נוספות לאותו היום היו – מנזר הוטוקומב, הכפרים בורדו/ אקס לה בן/ שמברי, או תצפית mont revard. )
יום מספר 10 – מפלי cascade d’angon, טירת מנטון ותצפית col de forclaz
התחלנו את היום בנסיעה למפלי Cascade d’Angon ליד העיירה טלואר tallorie.
החנייה ממש קרובה לכביש ממנו יורדים לדרך עפר (ליד מגרש כדורסל נטוש). מסלול קצר ונעים ביער שמוביל למפל יפה. חצי שעה לכיוון בהליכה רגועה של ילדים.
משם המשכנו לתצפית Col de la forclaz. לאחר החנייה יש עוד עלייה רצינית ברגל עד לתצפית למעלה.
אבל ההליכה שווה את הנוף. התצפית מהממת! מזג האויר היה נפלא, האגם היה יפיפה וראינו את כל מצנחי הרחיפה יוצאים לדרך. בדרך חזור למטה הזמנתי לעצמי מצנח רחיפה paragliding לאותו היום אחה"צ בשעה שהייתה פנויה. 100 יורו לצניחה עם המדריך ועוד 25 יורו לתמונות +וידאו.
בינתיים נסענו לטירת מנטון Château de Menthon-Saint-Bernar. 9.5 יורו עלתה הכניסה למבוגר +סיור מודרך בטירה. אם נכנסים רק לגנים העלות היא 2 יורו.
בשעה שהגענו היה סיור רק בצרפתית אבל הבת הגדולה ממש רצתה להכנס אז עשינו את הסיור בצרפתית... (לא בטוחה כמה זה הכרחי אלא אם אתם חובבי טירות צרפתיות).
לאחר הטירה חזרנו לתצפית כדי שאני אעלה על מצנחי הרחיפה. בעלי משם המשיך עם הבנות לנקודת האיסוף אחרי הנחיתה.
לחובבי המצנחים אני ממש ממליצה. נהניתי מאוד, הנוף היה משגע והאויר נפלא. חוויה מדהימה!
מהאיסוף המשכנו לקניות בסופר ולארוחת ערב בדירה...
יום מספר 11 – פארק וואליבי walibi
קמנו בבוקר ולאחר ארוחת הבוקר נסענו לפארק וואליבי.
הנסיעה ארכה שעה ורבע בערך. פארק ענק ומעולה בילנו שם יום שלם ונהננו מאוד. הפארק מתאים לכל הגילאים ויש בפנים גם פארק מים מעולה.
92.5 יורו כניסה לשני מבוגרים וילד מעל גובה 1.00. פארק המים בפנים עלה עוד 6 יורו לכל אחד אני חושבת.
הקאצ' – גברים חייבים בבגד ים צמוד! התירוץ היה שלא נעלה עם בגד ים אחכ על המתקנים בפארק השעשועים.
(ולכן שילמנו עוד 12 יורו על בגד ים צמוד לבעלי...)
יום מספר 12 – פארק חבלים Acro adventure Talloire
רצינו משהו קרוב יחסית בלי נסיעה ארוכה מדי ליום אחרון באזור האגם.
נסענו לפארק החבלים Acro Aventure Talloire.
הפארק נמצא באיזור הגבוה יותר של העיירה – מקום מקסים עם מסלולים בדרגת קושי שונה, יש גם מסלול לעגלות עם קצת אטרקציות לקטנים – לא משהו לבוא במיוחד אבל מצוין להעסקת אחים קטנים. יש שם גם איזור שממנו מתחילים מצנחי רחיפה עם נוף מדהים לאגם שפשוט כיף להסתכל. המסלולים מתאימים החל מגיל 5 ועד למבוגרים. כדאי לבוא עם ארוחת צהריים כי במקום מוכרים רק שתיה וחטיפים.
אחה"צ עשינו קצת קניות בדקתלון.
יום מספר 13 – ז'נבה
ארזנו הכל ונסענו לכיוון ז'נבה. התמקמנו במלון איביס ללילה אחרון צמוד לשדה התעופה.
החזרנו את הרכב בשדה, ולקחנו אוטובוס למרכז העיר.
את אחרי הצהריים בילינו בעיר עצמה. טיול בטיילת לאורך האגם, מזרקת הסילון המפורסמת, גינת שעשועים לילדים, גלגל ענק...
בערב הלכתי לשדה כדי להגיש את הטפסים עבור החזר המס כי לא הייתי מספיקה בבוקר לפני הטיסה (לפנות בוקר לא פתוח במכס לדעתי).
הטיסה שלנו הייתה ביום למחרת בבוקר כך שכל מה שעשינו היה לקום מוקדם, לקחת את הארוחה הארוזה מהמלון, ללכת לשדה התעופה ולעלות על המטוס בחזרה לארץ...
ירדו בביצוע מסלולים ודברים שפחות התאימו לילדות שלנו בגלל הגיל.
