רקע אנו משפחה בת שני הורים (בשלהי שנות הארבעים לחייהם) ושלושה ילדים (בגלאי 9, 12, 15) האוהבים 'טיולי משפחות'.
הטיול שערכנו בפירנאים כלל ברובו קטעי הליכה 'בינוניים' ברמת הקושי שלהם.
בחודש אוגוסט, באזורים אלה, השמש מאירה בערך בשבע בבוקר, ומחשיך לערך בשעה 2100.
ימי הטיול שלנו היו ברובם באורך של כשתים-עשרה שעות, עם עצירות קצרות בלבד לאוכל, והליכה בקצב מתון למדי.
בטיול נסענו כ-1500 ק"מ, ובעיקר פסענו רגלית.
מצורף תיאור הטיול שלנו.
תמונות שצילמנו בטיול, ואשר מציגות את האתרים בהם ביקרנו, ניתן למצוא ב (הסולמית היא חלק מהכתובת, בסופה):
חומר שאספנו ברשת לקראת הטיול ניתן למצוא ב:
יום 1#: טיול בפארק נוריה (Nuria)
בשעה 1000 יצאנו מברצלונה צפונה (עם רכב שכור). היציאה מברצלונה מחייבת מעבר בלא מעט מחלפים, ולכן מכשיר GPS מומלץ בחום. נסענו דרך Vic וממנה ל-Ripoll (בפאתיה הדרומיים מצוי מרכול גדול, בו הצטיידנו במזון), Ribes de Freser והגענו לישוב- Queralbs לערך בשעה 1300 (עם עצירה של חצי שעה בדרך). ב- Queralbs, מייד בכניסה לישוב הקטן מצוי מגרש חניה (עמוס) בו חונים. ממגרש החניה שביל קצר מוליך אתכם לתחנת רכבת ההרים. הרכבת נוסעת בתכיפות גבוהה (כל כעשרים דקות, מחיר: 12 יורו למבוגר, 8 לילד בכיוון אחד), ומביאה אתכם (תוך כעשרים דקות) לפארק נוריה. (הרכבת מודרנית, אינה ציורית או רומנטית). מסלול הנסיעה של הרכבת בנוף יפה מאוד. פארק נוריה הזכיר לי קצת את 'היידי בת ההרים'-במרומי ההרים, עמק קטן, מעין אחו, מוקף הרים. בעמק אגם (מלאכותי, סכור) בו שטות סירות קייטנים; לצד האגם, דשא זרוע ספרדים מפקנקים ומתחרדנים. ברקע מבנה גדול הכולל מלון וכנסיה. בסך הכל מקום חביב (עם פעילויות לילדים: רכיבה על סוסי פוני, שיט באגם וכיוצ"ב). מעמק נוריה ירדנו ברגל חזרה ל- Queralbs. השביל ברור ביותר, ונקל מצאו, ולעקוב אחריו (הוא מתחיל מימין לאגם). על-פי השילוט במקום הירידה לוקחת 3.5 שעות. זוהי הערכה לא בלתי ריאלית למי שהולך בקצב יציב ולא מאוד איטי. אציין כי השביל יורד כחמש מאות מטר בגובה (מהעמק לישוב) במרחק לא רב אופקית, משמע הוא תלול מאוד. התוצאה היא אימוץ רב של שרירי הרגליים. אין במסלול חלקים קשים במיוחד או מאתגרים, אולם, לכל הפחות אנו, עוד כמה ימים אחרי הירידה, הרגשנו טוב, טוב את שרירי הרגליים... כמו כן לנו הירידה לקחה כארבע שעות. על כן הייתי אומר שאם יש לכם ילדים צעירים, או שאתם עצמכם כבר לא לגמרי צעירים, הקצו לירידה לכל הפחות ארבע שעות, ואולי יותר.
גם אם אינכם יורדים ברגל מנוריה לקוורלבס, מומלץ ללכת את כמה עשרות המטרים ראשונים של המסלול, ולעלות לנקודת תצפית יפה על העמק (ואז לחזור).
הירידה ל-Queralbs היא במסלול מאוד יפה, חלקו לאורך נחל, בחלקו נוף הרים ועמקים יפה. רואים בו גם שני מפלים גבוהים (אחד מהם, בגבכם, אם אתם יורדים, ולכן שימו לב לא לפספסו).
מ- Queralbs המשכנו ברכבנו מערבה לכיוון Espot שכן למחרת טיילנו באגווסטורס (Aiguestortes). הנסיעה מנוריה לאגווס טורטס לוקחת כארבע שעות, שכן הכביש מפותל מאוד, ובחלקים ממנו מהירות הנסיעה היא של כארבעים קמ"ש. לנו במלון קטן בישוב הצדדי Meranges, שעל-ידי Bellver de Cardanya.
יום 2# שמורת אגווס טורטס (Aiguestortes)
לשמורת אגווסטורטס יש שתי כניסות. רוב התיירים, ואנו בתוכם נכנסנו אליה מכיוון מזרח, מהכפר (הקטן) Espot. מייד בכניסה לישוב יש מגרש חניה (שוב, עמוס). בסמוך למגרש החניה מצוי משרד חברת ההסעה (לא ניתן להגיע לפארק ברכב; חייבים להגיע אליו בג'יפים של החברה). כמו רוב התיירים, גם אנו נסענו בג'יפ לאגם מאוריצי (Estany de Sant Maurici, בעלות 40 יורו לחמישה אנשים; משך הנסיעה כרבע שעה), וממנו הלכנו כחצי שעה, בעליה די מתונה, רובה לצד האגם, למפל הסמוך (השביל משולט מאוד בברור, ואין חשש שקשה יהיה למצאו או לעקוב אחרי השביל). מהמפל המשכנו עוד חצי שעה בעליה די מאומצת ותלולה לאגם שני (ששמו Ratera, וגם השביל אליו משולט וברור). האגם השני קטן יותר, יש בו משהו פסטוראלי יותר, מעל גדתו הנגדית צונח מפל די יפה. מהאגם השני חזרנו לאגם מאוריצי, וממנו בג'יפ חזרה לאספוט.
כמדומני, שהביקור שלנו באגווסטורטס היה קצת מפוספס. אם אני מבין נכון, עיקר גדולתה של שמורה זאת בשפע האגמים שיש בה. אליה וקוץ בה: כדי להתרשם משפעת האגמים יש לנסוע בג'יפ לא עד אגם מאוריצי, אלא ארבעים דקות (בגי'פ בדרך עפר!) לַבקתה\רפוחיו (Refugi d'Amitges). מהבקתה יש לעלות עליה לא קלה (כשעה?) למעבר ההרים; וממנו ניתן באמת להתרשם מהוד השמורה. ואז יש לרדת רגלית לאגם מאוריצי, ומשם לאספוט כמו רוב המטיילים. מצב שרירי הרגליים שלנו, אחרי הביקור יום קודם בפארק נוריה, לא אפשר לנו מסלול זה. אגם מאוריצי הוא בהחלט אגם יפה, והמפל גם הוא מרהיב; אולם אגמים ומפלים כאלה ניתן לראות בעוד מקומות בפירינאים, ובשלם איני בטוח שיש הצדקה להגיע לאגווסטורטס. בפרט, אני נוטה להעדיף אץ איזור האגמים בצד הצרפתי של הפירנאים (בו ביקרנו בהמשך הטיול, ביום הטיול השביעי, ותיאור שלו מופיע בהמשך מסמך זה).
כמדומני, שאפשר גם פחות או יותר להקיף את אגם מאוריצי. השביל המקיף את האגם לא צמוד לשפתו לכל אורכו, ולכן יש מקומות בהם הוא עולה ויורד. אנו לא הלכנו בשביל זה.
עם שובנו לאספוט סרנו, על-פי המלצה באתר למטייל למסעדת יואכים (שיש בה תפריט בעברית, וכמו כן כמה מנות צמחוניות). מיקומה של המסעדה: אם עולים ברחוב הראשי של אספוט מכיוון משרד חברת הג'יפים, אזי בדיוק לפני הגשר מעל הנהר, בצד ימין, בבית לבן, מצויה המסעדה. אנו מצטרפים להמלצה עליה (פרט לקינוח). חמישה אכלנים קטנים, שבעו בה תמורת חמישים יורו.
מאספוט המשכנו ל- Vielha בה לנו במלון(?) צנוע אך מומלץ בשם Ostau d'Oc, בחדר משפחה (הילדים למעלה בסטודיו\עליית-גג) תמורה מאה יורו (לא כולל ארוחת בוקר).
יום 3#: (המפל ב- Artiga de Lin ובעיקר) קניון אניסקלו (Anisclo)
יום זה התחלנו בנסיעה מ- Vielha , צפון מערבה, 9 ק"מ על כביש N230 לכיוון Les Bordes. מ- Les Bordes המשכנו עוד 10 ק"מ, בכביש צדדי, הפונה שמאלה מהכביש הראשי, ומשולט היטב לכיוון אתר הסקי(?) Artiga de Lin. הנסיעה היא בכביש צר, יפה, העובר ברובו בתוך יער עבות. אחרי כעשרה ק"מ מגיעים לרחבת חניה, מימין לכביש ניצב מבנה אבן. מאחורי המבנה מתחיל שביל המשולט Pish de Po'mero ומוביל תוך דקות ספורות למפל יפה ביותר (לא פחות יפה מזה שבאגווסטורטס). במקום יש גם מספר סלולי טיול, כולל אחד העובר, אם הבנו נכון דרך המפל דנן ומפל נוסף. אנו לא הלכנו במסלולים אלה, ואין לנו מידע אודותם. משם חזרנו ל- Vielha, וממנה נסענו לקניון אניסקלו.
הקטע האחרון של הדרך לקניון אניסקלו, מהעיירה אסקלונה (Escalona) לקניון הוא מרהיב ביופיו, באשר הוא נוסע בתוך הקניון, לצד הנחל הזורם. חלק מקטע כביש זה הוא חד-סטרי. עת מגיעים למקום הטיול הרגלי כדאי לעצור לאורך הכביש, קצת לפני מגרש החניה. נראה לי שאם עוצרים לפני מגרש החניה יורדים לנחל מנקודה אחת (אשר מביאה לגשר מעל הנחל, ואחרי מרחק קצר לקפלה), ואם עוצרים במגרש החניה אזי יורדים לנחל מנקודה שנייה, קצת בהמשך. למעשה, זה לא משנה. בשני המקרים מגיעים לנחל, ומכאן יש לטפס במעלה הנחל (נגד כיוון הזרימה). הטיול הרגלי הוא בנוף קניוני, מיוער, בחלקו יותר קרוב למים ובחלקו פחות. המקום יפה ביותר! אין חשיבות לשאלה כמה מרחיקים לאורך הנחל. ניתן להגיע עד לנקודה הנקראת Cumaz, אולם אין שום משמעות יתרה להגעה דווקא לנקודה זאת. בכל מקרה יש ללכת לאורך האפיק, ואז לחזור באותו מסלול. הליכה כל הדרך וחזרה לקחה לנו כארבע וחצי שעות נינוחות. גם כאן אין קושי באיתור השביל או במעקב אחריו.
עת יוצאים מהנחל ניתן לחזור ל- Escalona בכביש שעולה ממגרש החניה וחזר בתוואי דרומי יותר. בכל מקרה כדאי לנסוע את תחילתו של כביש זה שכן אחרי מרחק קצר מגיעים לתצפית יפה על הנחל מגבוה. מהתצפית ניתן להמשיך לאסקלונה, או לחזור למגרש החניה, ולהמשיך לכיוון Nerin ו- Torla לשם טיול בפארק אורדסה. הכביש שחוזר לאסקלונה מציע תצפית על כמה חוות יפות, ולקראת סופו על העמק בו שוכנת גם אסקלונה. אנו, מקניון אניסקלו, המשכנו ל- Nerin בה לנו ב- Hotel Palazio הנעים עד מאוד (75 יורו לחדר זוגי, כולל ארוחת בוקר פסאודו קונטיננטלית, עם אפשרות גם לארוחות נוספות). למחרת המשכנו לפארק אורדסה.
יום 4#: פארק אורדסה (Ordesa Monte Perdido)
יום זה התחלנו ב- Nerin. נסיעה יפה של חצי שעה הביאה אותנו ל- Torla. גם כאן, בכניסה לישוב מצוי מגרש חניה גדול, ממנו יוצאים בעונה 'הבוערת' אוטובוסים הלוקחים את המטיילים לפארק אורדסה (למעשה, גם קניון אניסקלו הוא חלק מפארק זה). עלות הנסיעה באוטובוס: 5 יורו לאדם. (מחוץ לעונה הבוערת ניתן להגיע לשערי השמורה גם ברב פרטי.) מסלול הנסיעה של האוטובוס הוא בתוואי יפה ביותר, והוא מביא את המטיילים לתחילת המסלול. מכאן מתחיל שביל (המתאים גם לרכב 4X4) העולה בעליה מתונה, והולך לאורך הנחל, תוך שהוא עובר על כמה קבוצות של מפלים מרשימים מאוד. קבוצת המפלים האחרונה קרויה 'זנב הסוס', והליכה עד אליה וחזרה לוקחת כשבע שעות (של הליכה נינוחה למדי). הן המפלים, הן היער עמוס הטחבים, והן ההרים מעל מאוד מרשימים. ברשת ראינו דיון בשאלה האם יש טעם בהגעה עד קבוצת המפלים האחרונה (זנב הסוס) או שהדבר מיותר. לטעמנו, יש שני יתרונות בהגעה למפל זנב הסוס:
א.בעשרים הדקות האחרונות של ההליכה השביל יוצר מהיער לאזור פתוח יותר, ועל כן ניתן להתרשם בצורה טובה יותר מהקניון האדיר בו זורם הנחל.
ב.מפל זנב הסוס שונה מקודמיו. למעשה זוהי סדרה של מפלי מדרגה. לא אומר שהם מרשימים יותר או פחות מקודמיהם, הם רק קצת אחרים.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה הקרויה Meson Sorrosol בישוב Broto הדרומי מעט ל- Torla. המסעדה מצויה ברחוב הראשי של הישוב, בצד ימין עת עולים בו (אם מגיעים מדרום), מול הסופר-מרקט ALTOARAGON. הגענו למסעדה לפני שמונה בערב, ועל כן נאמר לנו שלא נוכל ממש לאכול בה, אלא רק תפריט קל הכולל סלטים צמחוניים! פיצות והמבורגר. הדבר היה בדיוק לפי מידותינו. תמורת ארבעים יורו יצאנו שבעי רצון ושבעים ביותר.
יום 5# : נסיעה לאזור גברני (Gavarnie) שבצרפת
יום זה בילינו למעשה בנסיעה מנרין (Nerin) שבספרד (בה לנו בלילות האחרונים) ל- Luz-St-Sauveur שבצרפת (בה לנו את שני הלילות הבאים). הנסיעה נמשכה שש שעות, עם עצירות קצרות בדרך. חלקים ממנה (כביש D918) עוברים בקטעי נוף יפים מאוד. הרבה אין מה לספר על נסיעה זאת. כמה הערות קטנות:
א.נראה לי שבערבו של יום זה ניתן לנסוע ל- Lourdesלראות את תהלוכת עולי הרגל במקום.
ב.Luz-St-Sauveur עצמו הוא ישוב קטן וחביב, שניתן לשוטט קצת בחוצותיו, אך לא משהו מרחיק לכת. גשר נפוליון המצוי בקצהו אינו מרשים במיוחד, וכך גם הכנסייה המקומית (המוזכרת במדריכי טיולים).
ג.לעומת זאת המפל המצוי קצת אחרי היציאה המזרחית ממנו לכיוון כביש D918, ואשר אינו מוזכר בשום מקום, הוא מפל מרהיב. שווה לנסוע אליו לראותו.
ד.קרוב ליציאה הדרומית מ-Argeles-Gazost לכיוון Luz. לערך מול תחנת דלק קטנה, בצד שמאל של הכביש, אך לא ממש על הכביש, יש מרכול די גדול. של רשת בשם Netto(?).
יום 6#: 'קרקס'\מכתש גברני (Cirque de Gavarnie) וגשר ספרד (Pont d'Espagne)
הטיול שלנו נערך בשלהי חודש אוגוסט. לרוב האתרים הגענו בשעה די מאוחרת והם נראו בהתאם: שוקקי מטיילים. לגברני, לעומת זאת הצלחנו להגיע מוקדם: בשעה 0830 יצאנו מ- Luz-St-Sauveur, ובשעה 0900 היינו בגברני. היה יום ראשון, והישוב (הקטן) היה עדיין מנומנם למדי. בשל כך הצלחנו לחצות את כולו (מצפון לדרום), ולחנות בדרומו, ממש ליד תחילת המסלול למפלים. כמדומני שמי שמגיע בשעה מאוחרת יותר נאלץ לחנות די בכניסה (הצפונית) לישוב. בכל מקרה מדובר בישוב קטן, עם רחוב ראשי מאוד ברור, שהשביל מתחיל בקצהו הדרומי. כמו במקומות אחרים, אין חשש מקושי בזיהוי השביל, או בשמירה עליו. השביל למפלים הוא למעשה דרך 4X4 העולה בעליה מתונה למדי. 'המכתש' ומפליו נראים עוד אפילו לפני ההגעה לגברני עצמה, וגם רוב המסלול המפלים מולכם. שעה של הליכה די נינוחה מביאה למלון שבקצה דרך ה- 4X4, ממנו יש תצפית יפה על המפלים: הראשי (הגבוה באירופה, 400 מ'), ואלה שלצדו. מכאן ניתן להמשיך עוד 30 ד', בשביל עזים, שחלקו על דרדרת המביא אתכם כמעט ממש עד דופן 'המכתש', אל המפלים. אם יש לכם כוח לכך אזי נראה לי שמומלץ להתקדם גם את חלק המסלול האחרון שכן בו אתם בתוך 'תת מכתש' קטן וסגור יותר, המעצים את המראה והחוויה. כמו כן, בקטע הדרך האחרון, ניתן (אך לא הכרחי) ללכת על קרחון לא גדול (כמה עשרות מטרים), חוויה די מרגשת ויוצאת דופן למי שמכורתו בציון. באופן כללי, בגברני נתקלנו ביותר שלג מאשר בכל מקום אחר בטיולנו (בכלל הפרנאים הצרפתיים נהנים מיותר משקעים מאלה הספרדים, שכן העננים מגיעים מצפון). המפל בגברני שונה מכל המפלים (הרבים) האחרים שראינו: הן בגובהו, והן בכך שהוא צר יותר. החזרה לרכב היא באותו שביל בו הגעתם. על כן גם אם תש כוחכם בשלב כלשהו אתם תמיד יכולים לסוב על עקביכם. המשמעות תהיה שתראו את המפלים פחות מקרוב, אולם לא תפסידו שום דבר 'איכותי' שלא ראיתם כבר.
בצהריים חזרנו למלון ב- Luz למנוחה (היה יום חם, שלושים פלוס מעלות), ואחר הצהריים נסענו ל- Pont d'Espagne שמעל הישוב Cauterets (על כביש D920). הנסיעה מלוז לפארק לקחה כשעה. בפונט דה אספן יש שתי אטרקציות:
א.מפלים מרשימים המצויים קרוב לכניסה לפארק.
ב.אגם גוב (Lac de Gaube) אליו עולים בשני רכבלים: הראשון סגור של קרוניות, והשני פתוח. (אין לי מושג מדוע העלייה היא בשני רכבלים, ומדוע הם שונים זה מזה, אך זה המצב). העלייה נמשכת כעשרים ד' בסך הכל. (עלותה 26 יורו למשפחה של 2+2, 6 יורו לילד) מתחנת הרכבל העליון רבע שעה של הליכה מתונה מביאה אתכם לאגם גוב מוקף ההרים (מזכיר את אגם מאוריצי שבאגווסטורטס, בשניהם אני בספק האם מטעמי רוח ניתן לראות השתקפויות). לצד האגם יש בית קפה, וממנו מתחיל שביל המוריד את ההולך בו לשער הפארק. הירידה בשביל התלול למדי לוקחת כשעה וחצי. לטעמי היא לא כ"כ יפה: הדרך עוברת בין עצים, ועל כן אינך רואה לא את הנחל שלצדו אתה הולך, קל וחומר שלא את הנוף הכללי יותר. יש מסלול הליכה שעולה מהישוב Cauterets לשמורה (או שיורד מהשמורה לישוב). שביל זה, אם התרשמנו נכון, עובר בין כמה וכמה מפלים. הוא לוקח כשעה וחצי, ונראה לי שהוא יותר אטרקטיבי מהשביל היורד מאגם גוב לשער השמורה. ייתכן שיש גם מסלול המקיף, ולו חלקית את אגם גוב. אנו לא הלכנו בו, ואין לנו מידע אודותיו. רואים את תחילתו עת מגיעים לאגם.
יום 7#: נסיעה בכביש D918, טיול באיזור Lac d'Oredon (שממערב לכביש D929(, ושיבה לספרד
ביום זה נסענו מ- Luz-St-Sauveur שבצרפת ל- Nerin שבספרד. מ- Luz יצאנו מזרחה (לערך בשעה 0900) על כביש D918. מייד אחרי היציאה מ- Luz על מדרון ההר שמשמאל מצוי מפל מרהיב, אודותיו לא ראינו תיעוד בשום מקום. הוא גבוה, ועשיר במים. הכביש בכללותו יפה מאוד, חולף על-פני שפע של אתרי סקי, ומספק תצפיות יפות, בפרט ב- Col de Tourmalet (בו מצוי פסל גדול של רוכב אופניים).
בישוב La Mongie שקלנו לעלות ברכבל ל- Pic du Midi de Bigorre עליו נאמר לנו שיש ממנו נוף יפה מאוד. עלות העלייה ברכבל (30 יורו למבוגר, ו- 20 לילד) הרתיעה אותנו וויתרנו על כך. מטבע הדברים איני יודע לומר מה 'הפסדנו'. מנגד, מכיוון שגם כך סיימנו יום זה בשעה די מאוחרת, אזי ולו רק משיקולי זמנים ויתור על העלייה יצא מוצלח.
מכביש D918 פנינו דרומה בכביש D929 ובשעה 1300 לערך הגענו לאגם Lac d'Oredon (הפניה אליו היא סמוך לישוב Fabian שאחרי St-Lary-Soulan. למיטב זכרוני, השלט על הכביש הראשי מפנה ל- Lac de Cap Long). לדעתי, המקום יפה לא פחות מאגם מאוריצי או אגם גוב, וניתן להגיע אליו ברכב. עת הגענו לאגם פנינו למשרד המידע לתיירים במקום וקיבלנו המלצה לטיול 'קצר' באזור: הטיול, הקצר, 'הסטנדרטי', נמשך כשעתיים, וכולל טיפוס לא בלתי מאומץ. בחלקו הראשון הוא עובר ביער בסמוך לאגם Oredon, ואחר כך לחוף Les Laquettes (שאינו נחשב כאגם, גם אם הוא בהחלט מקווה מים), ומגיע בסוף לאגם Lac d'Aubert. מאגם Aubert ניתן לחזור באוטובוס הנוסע כ- shuttle משערי השמורה (אגם Oredon) לאגם Aubert וחזרה. לחילופין, ניתן לחזור ברגל לאורך הכביש. יתרונו של המסלול לאורך הכביש שהוא עובר גבוה מעל האגמים, ולכן מקבלים ממנו תצפית יפה על המסלול בכיוון ההלוך. כמו כן, הכביש חזרה לשערי השמורה עובר לצד אגם יפה נוסף (Lac Aumar).
מאגם Oredon נסענו כחמש דקות לאגם Lac de Cap Long שעיקר גדולתו בתצפית שהוא מספק על אגם Oredon. כמו כן אפשר לפסוע בו בנחת על הסכר שיוצר את האגם.
הדרך חזרה לכביש הראשי (מהאגמים) נמשכת כחצי שעה. משם המשכנו דרומה על D929, שהופך ל- D173 לכיוון המנהרה לספרד. למנהרה יש 'תכונה' מעניינת: משום מה מתאפשרת בה נסיעה רק בכיוון יחיד. ועל כן כל פעם מכוניות מכיוון כלשהו נאלצות להמתין עד שהמכוניות מהכיוון האחר מסיימות לעבור במנהרה (שאינה כה קצרה, אורכה כשלושה ק"מ בהערכה גסה). בספרד הכביש נקרא A138. כביש זה הביא אותנו לאסקלונה, וממנו לנרין, בה ישנו. הגענו לנרין לערך בשעה 2100.
יום הטיול 8# יום זה העברנו בנסיעה לברצלונה. משך הנסיעה כארבע שעות נטו. ניתן לשלב בו טיול במונסרט.
