טיול משפחה ברומניה

יולי 2008

(הקשה על הכפתור הקטן Slideshow שמעל התמונה השמאלית העליונה, תריץ את התמונות בזו אחר זו)

1. כביש DN73 ממויצ'ו, לקניון Dambovicioara

נסיעה בוקארשט -; ברשוב = 3.25 ש' (מתוכן 2.5 ש' עד סינאיה).

אם רוצים תחנת ביניים בדרך (לטעמנו, לא משהו מרשים במיוחד):

I would not miss the castle in Campina because it is totally different from any other castle in the country. It is a romantic-like place with a strange touch to it, which no other castle or fortress has, as it was built for a totally different purpose than those. Besides, it only takes a short time to visit it and it lies right on the way.

בבראן, נכנסנו לסופרמרקט הגדול בכניסה (Wolf) והצטיידנו בלחם טרי, גבינות, חמאה, ירקות, כלים חד פעמיים ועוד...

הערותי: הסופרמרקט אינו מאוד בולט, הוא מצוי בערך בכניסה הצפונית לבראן מהכפר הצמוד לו: Tohanu Nou בצד ימין, אם באים מצפון. על הכביש, בכניסה לחניה שלו ניצב פסל פרה גדול של חברת השוקולד Milke אשר עוזר בזיהויו. למעט מרכול זה, באיזור יש בעיקר מכולות (רבות, בהן נקל להצטייד בלחם, גבינה, נקניק, פחות קל למצוא ירקות, או פירות).

הערותי: קטע הכביש שבין מויצ'ו (Moieciu) לדבמבוביצ'יורה יפה בצורה מדהימה!. מדובר בקטע נסיעה של כשעה וחצי (בכיוון יחיד), עם נופים מדהימים לכפרים אוטנטיים היושבים בבקעות ציוריות.
בשלהי אוגוסט הכל ירוק בגוון רענן המביא מזור לעיניים ולנשמה. מומלץ מאוד להיכנס לכפר דמבוביצ'יורה, וממנו לקניון. מדובר בנסיעה בדרך עפר טובה, כשמשני צדי הדרך מתמרים קירות סלע גבוהים. המראה מרשים ביותר.
אנו לא נכנסנו למערה שבקצה הכביש (כנראה שגם אין בה רבותא).
 

תמונות שצילמנו בקטע הכביש ובקניון ניתן למצוא ב:

עת נוסעים בכביש זה, צפונה לישוב פאנדטה, צמוד לכביש משמאל (אם נוסעים דרומה), מצויה כנסייה מעץ השווה הצצה.

א. כנסיה נחמדה בכפר Cheia (שהינו למעשה חלק ממויצ'ו) :

To reach Cheia from Brasov by road:

Follow the Brasov-Pitesti road, through Bran to Moieciu de Jos. Here turn left to Moeiciu de Sus in the centre of the village (main junction with shops each side), and follow the road up the valley to Cheia.
Cheia begins after going through a narrow section of gorge.

Cheia Monastery (Romanian: Mănăstirea Cheia), a Romanian monastery for monks dedicated to the Holy Trinity, is located on the right bank of Tâmpa Creek, southeast of Cheia, Prahova County. First attested in 1770, it was destroyed by the Ottomans, then ravaged by fire. The current church was built of stone between 1835 and 1839 and painted by Gheorghe Tattarescu in 1837.

הערותי: נוסעים בכביש המוביל מהצומת 'המרכזי' ב- Moieciu de Jos לכיוון Moieciu de Sus , (כביש המסתעף שמאלה אם באים מצפון, יש שלט רעוע קטן בפניה).
הכביש עצמו יפה מאוד, ומומלץ לנסיעה בכל מקרה. אחרי כעשר דקות נסיעה בו מגיעים לכנסיה המדוברת.
 אנו לנו בצימר לאורך כביש זה. לאורך הכביש יש שפע של צימרים. לא נסענו בכביש עד מויצ'ו דה סוס, אולם הקטע אותו נסענו בכל פעם יפה ביותר ומומלץ.

ב. קניון Dambovicioara/DAMBOVICIOAREI:

התחלנו לנסוע בכביש 73 לכיוון MOIECIU DE JOS. הדרך מטריפה ביופיה!!! אחד המסלולים היותר מדהימים בטיול כולו. בדרך חולפים על בתים ציוריים, ולרגע מתבלבלים ושוכחים שאנחנו לא בשוויץ או אוסטריה...
 קצת אחרי MOIECIU ירדנו מהכביש לכיוון FUNDATA. כפר ציורי שכנראה שלא סיפרו להם שאנחנו במאה ה-21. בפונדטה יש בתיי עץ עתיקים, מבודדים, המשמשים כיחידות משק עצמאיות המספקות לעצמן את התצרוכת הנחוצה להן. בקיצור -; חלום.

קניון Dambovicioara (טיול מומלץ מאוד ניתן לעשות עם הרכב). נראה מרשים גם מהסרטון ברשת (www.youtube.com/watch?v=-nTqHnDKq_4).

1km north of Dambovicioara village. Just off the E 574. Sourthern part of Piatra Craiului Mountains.

יצאנו בשעת בוקר מאוחרת לאחר טיול רגלי בכפר וארוחת בוקר איטית בכביש מס. 73. היה זה יום יפה, מזג אוויר נהדר ואנו מטיילים בין הכפרים, כבשים רועות בהרים, מוכרות גבינה עומדות בדוכנים למכור את מרכולתן.
 בכביש E574 נסענו עד DAMBOVICIOAREI (כתיב רומני), יש בסוף הכביש מערת נטיפים שהייתה סגורה. חזרנו ברגל בקניון יפה`

ניתן לנסוע בקניון עם האוטו (חלק יכולים ללכת ברגל לאורך - Damboviciara gorgeהנחל הקסום) ולהגיע למערת נטיפים- לא מדהימה, אבל זה בהחלט מקום נהדר לחילוץ עצמות.
 למי שיש ג`יפ יכול להמשיך הלאה בדרך אחרי המערה- נשמע מבטיח, אבל לנו לא היו האמצעים לעשות זאת.

נסענו לקניון Damboviciora הקניון יפה וגם הדרך אליו עוברת בנוף מקסים שנלקחמהגלויות.

Dambovicioara Gorges.
 Little or middle sized caves are frequent; the most famous is Dambovicioara Cave. Situated at about 1 km north from the village with the same name, it is easily accessible for the tourists, the entrance being just near the road that crosses the gorges.

Very beautiful places and not visited by large crowds of tourists.

The gorges are very narrow in some points and the vertical stone walls are quite impressive.

At the end of the 3 km gorge you will find the Dambovicioara village and the Dambovicioara Cave.

To get there you will need to follow the road towards Pitesti untill you reach Pudu Dambovitei village - about 30 km south from Bran. Here you will see the sign Dambovicioara 5 Km to the right.
 

ג. הכפר Pestera ובספק גם Magura

Still we had a nice day with visiting the Pestera Ursilor (the Bear Cave), the largest and best developed showcave of Romania. Approximately 1.100 to 1.500m long it is situated at the end of the Chiscau village in the Magura Hill. Up to 140 skeletons of cave bears have been found in this cave after its discovery during quarrying works at the end of the 1970ties - hence the name.

הערותי: אומנם במויצ'ו יש שלט המפנה לפסטרה, אולם אנו לא נסענו בדרך זו, וממה שבררנו הוא מתאים רק לרכב 4X4. למגורה (כפר מדהים ביופיו!) נהוג להגיע מזרנסט.
 הייתי אומר זאת כך: למגורה כדאי מאוד להגיע, אך טבעי להצמיד את הביקור שם לביקור בזרנסט (אחד הכפרים הסקסוניים), ולשמורת שמורת הטבע פיאטרה קראיולוי ("סלע המלך", pronounced: Cry-ooh-loo-e) הקרויה גם Zarnesti gorge כפי שמתוארים בהמשך מסמך זה.
 

ד. מסלול טיול ממויצ'ו דה סוס:

(מתוך: http://www.montania.ro/en_Sinaia_S.htm)

 Description -; From the end of the forest road that is passing through Simon village, the trail is climbing in parallel with the mountaing spring, at the bottom of Grohotisul mountain, until Saua Strunga. From this point it descends to Padina Hut, on Muntele Colti.

2. מכרות המלח בסלניק:

הערותי: לא היינו שם
 העיירה סלניק ממוקמת בעמק פרחובה, במרחק 80 ק"מ מסינאיה.

נוסעים על כביש 1 צפונה. אחרי Ploiesti ממשיכים צפונה בכביש A1 (ולא בכביש 1, הפונה מעט מזרחה יותר). עוברים את Valenii de Munte ואז קצת אחרי פונים ל- Teisaniו ל- Slanic.

מתוך טריפי (http://www.tripi.co.il/Show.action?item=4956952 ):

הצורך במלח לשימור הבשר הביא את תושבי העיירה סלניק לחיפוש אחר מלח, ולכרייה במכרה. במעלית עץ חורקת ניתן לרדת 220 מטר מטה למכרה המלח הגדול באירופה, שגובהו 90 מטר והטמפרטורה בו קבועה והיא 13 מעלות צלסיוס, ולראות את שכבות הקרקע השונות ותנועת הסלע לאורך מיליוני שנים. במכרה ניתן לצפות באולמות הגדולים, בשרידי מכשור החציבה, לבקר במוזיאון המלח, ולצפות בפיסול באבני מלח.
במקום ניצבים פסלים שפוסלו במלח: פסל טריאנוס, הקיסר הרומי שחצה את הדנובה במאה השניה לספירה וכבש את רומניה, פסל מנהיג הדאקים דז'באל, ופסל המשורר הרומני הלאומי מיחאי אומינסקו, שנפטר בגיל צעיר.
 המקום משמש כבית חולים לילדים חולי אסתמה, סינוסיטיס ובעיות בדרכי נשימה. אפשר לפגוש כאן בילדים הבאים לבית המרפא, הפועל בבטן האדמה. המקום ערוך לילדים המטופלים, והוא מצויד במיטות, במתקני שעשועים, שולחן פינ פונג, שולחן ביליארד ועוד. אומרים שביקור במכרה במשך שלוש שנים ברציפות, במהלך 10 ימי ביקור, ארבע שעות בכל יום, מרפא ממחלת האסתמה, או מכל מחלה הקשורה לדרכי נשימה.

נסענו דרך עמק פרחובה לסלניק פרחובה,מכרה המלח.מקום מדהים, הילדים מאוד נהנו מהמעלית עשויה מעץ, מהמקום המדהים למטה וממשחקים שקיימים למטה. זיכרו לקחת בגדים ארוכים קר מאוד למטה 13 מעלות

סלניק פראחובה, SLANIC PRAHOVA , מערת מכרות מלח הגדולה באירופה, ונמצאת כ- 220 מטר מתחת לפני האדמה. יורדים במעלית אל תוך המערה הענקית בשטח של כמה מגרשי כדורגל .המערה משמשת כמקום מרפא לחולי אסטמה, הנוהגים לישון בה, יש שם חנויות, מגרש כדורסל, מגרש כדורגל, ועוד. לאחר סיבוב של כשעה נעלה חזרה , ונמשיך בדרכנו.

דרך צדדית יפהפייה, העוברת בין אגמים ויערות-עד המעטרים את הרי בוצ'אץ,' מובילה אל מכרות המלח אוניראה (Unirea) בעיירה סלניק .(Slenic) הכרייה התבצעה לפני כ-150 שנים, בעומק 210 מטרים מתחת לפני הקרקע. המבקרים יורדים במעלית-כורים אמיתית, עשויה מארגז מתנייע ומקרטע. במכרות רואים מערות מלח שהאוויר שלהן מיטיב עם כלי הנשימה, ובאחד האולמות אף ניצבים פסלי מלח של גדולי האומה הרומנית.

ילדים מוזמנים להחליק על פני המלח בגלגיליות, לבוגרים נבנה מגרש כדורגל על משטח מלח, ואילו ספורטאים מפורסמים מגיעים למקום להתאמן בריצה. למעוניינים בטיפולי בריאות ויופי, יש אפשרות להשתמש במתקנים תמורת תשלום (כ-25 ש.('

פרטים על מערת המלח:
פתוח עד שעה 15:00
מחיר כניסה: 12 רון למבוגר (לילד יש הנחה)
 זמן טיול במערה - לפחות שעה.

נסיעה בראשוב -; בראן = 20 ד'

טירת דרקולה בבראן- סגורה בימים ראשון ושני (בקיץ, בימי שני נפתחת ב- 12)

אליבא ד'קובי מלכודת תיירים נוראית ולא מומלצת!

I must tell that Bran Castle was a disappointing TOurist Trap

האמת, טירת דרקולה - אכזבה, יכול להיות שהתאכזבנו מטירת דרקולה כי מיד עושים השוואה עם Peles, ממש אין מה לראות שם ונענו באיזשהו תור צפוף של אנשים שכולם מזיעים, וחנוק לאללה, החלונות בחדרים סגורים והיה ממש לא משהו. מה שכן הנוף הנשקף מהטירה איכשהו דרך החלון שלא נפתח הוא נחמד.

נסיעה למצודת בראן - מצודת דרקולה המפורסמת, אם רוצים לקנות גבינות רומניות ישר מהכפר או מזכרות ומתנות זהו המקום! יש שם שוק ענק שניתן לבקר בו לאחר הסיור בטירה. יש שם אטרקציה לילדים, מסלול מכשפות ,שבתחילה חשבנו שזהו מקום נחמד לילדים הקטנים בחבורה, אך התברר שזה מיועד לילדים עם ``לב חזק``... נסיעה לכפר בשם MOIECU נוף מדהים כל הדרך , ארוחת צהריים בכפר, במסעדה בשם נסיכת ההרים -CRAIASA MUNTILOR ההגעה למסעדה עם עגלות רתומות לסוסים.

נסיעה למצודת בראן המפורסמת היא טירת ציורית, הידועה כמשכנו של הנסיך ולאד צפק מהמאה ה-14. דרקולה-הרוזן ולאד טאפש-לא חי כאן מעולם, אבל מילא, זה טוב לתיירות. מי שהטביעה את חותמה על המצודה והבית היא למעשה המלכה הרומנית מריה, נכדתם של המלכה ויקטוריה הבריטית והצאר הרוסי אלכסנדר השני, שהמצודה ניתנה לה במתנה ע``י אזרחי בראן ב-1920. במצודת בראן צולם הסרט ההוליוודי "קולד מאונטן "הסרט בכיכובן של ניקול קידמן ורנה זלווגר צולם לא הרחק מביתו של הרוזן האגדי דרקולה. במקום יש הרבה ציירים שמצאו פינות חמד לצייר. מחיר כניסה - 160.000 ל``י לזוג= 23 ₪. אתר חובה לביקור (מומלץ לקחת עם מדריך כי יש הסברים יפים ומעניינים) בכניסה יש גם בתים וצורות חיים מתקופות שונות (מוזיאון הכפר ממוזער- הכי טוב זה בבוקרשט) . בכניסה שוק למוצרי תיירות במחירים סבירים .

מצודת בראן- בעבר שימשה להגנת המוכסים שגבו מסים מהעוברים ושבים בדרך שלמרגלותיה. זכתה לפרסומה כ"מצודת דרקולה" בגלל שבנו של וולד צ'פאש (דרקולה) נהג לגור בה, אך בעיקר בגלל שקטעים נבחרים מהסרט על הנסיך שותה הדם צולמו בה. מעניין לבקר במקום ולראות כיצד חיו בה הנסיכים, ונמלטו בשעת סכנה דרך מנהרות סתרים בחומותיה. ליד המצודה פועל "מוזיאון כפרי" מעניין ושוק מזכרות ססגוני.

נסיעה למצודת בראן - מצודת דרקולה המפורסמת, אם רוצים לקנות גבינות רומניות ישר מהכפר או מזכרות ומתנות זהו המקום! יש שם שוק ענק שניתן לבקר בו לאחר הסיור בטירה.

The first documentary attestation of the Bran Castle is the act issued on November 19, 1377, by Ludovic I D'Anjou giving the inhabitants of Brasov the privilege to build the Citadel "on their own work and expense"... In exchange for this, the king confirmed the subordination of 13 localities to Brasov town and conferred the leadership of Bran Fortress to a lord of a castle who had also jurisdictional attributions. The permanent garrison was numerically restrained to 12-24 soldiers: archers and ballisters. Between the years 1419-1424 the Fortress returned in Sigismund's possession.

At the end of the XVth century, the Bran Fortress was subordinated to the authority of the Szeklers Committee, responsible for the defense of the South-East of Transylvania, and since the reign of Iancu of Hunedoara, the Fortress passed under the rule of the Voivode of Transylvania.

On December lst, 1920, the Brasov Town council donated the Bran Castle to Queen Marie of Great Romania, as a symbol of gratitude for her contribution to the achievement of the "Great Union" of 1 December 1918.

Between 1920-1927, the Bran Castle was restored under the guidance of the Royal Court architect, Carol Liman. He transformed it into a beautiful summer residence, surrounded with a park, fountains, a lake, walking alleys and halt terraces and built the "Tea House" of Queen Maria. In 1938 Queen Maria left with will the Bran Castle to her daughter, Princess Ileana.

 Since 1956 the Castle was opened as a museum of history and feudal art.

מתוך טריפי (http://www.tripi.co.il/Show.action?item=1310777):

מצודת בראן נוסדה בשנת 1378 בידי סוחרים גרמנים מבראשוב, במטרה להסדיר את המסחר בין טרנסילבניה לבין וולאכיה. היא נמצאת בחלק המזרחי של טרנסילבניה, סמוך לעיר בראשוב (Brasov). במצודה 57 חדרים, שבם מוצגים רהיטים, כלים, תמונות וכלי נשק. בשנות ה-20 היא שימשה כבית הקיץ של המלכה מריה אהובת העם הרומני, שקיבלה אותה במתנה מהעם הרומני בשנת 1920, כהוקרה והערכה על ניצחון מלחמת העולם הראשונה, בה לקחה חלק ושימשה כאחות בשדה הקרב. מריה העניקה את המקום לביתה הלנה, והלנה הורישה אותה לבנה אנטון. הקשר הישראלי למצודה הוא אשתו של אנטון, נלי, גרושתו של חבר הכנסת לשעבר גד יעקובי. נכון לעכשיו, אנטון ונלי הם היורשים של המצודה.

נבקר בטירת בראן-; מצודתו של הרוזן דרקולה האגדי. ארמון מבצר טרנסילבאני עתיק ומיוחד. נצעד בחדרי המבצר העתיק שמשמש היום כמוזיאון, נתוודע אל קורות משפחתו של דרקולה, נצעד בינות לחדרי המבצר במעברים מיוחדים ונסתרים

מוקד העניין העיקרי לתיירים בסביבה הוא מבצר בראן, הידוע יותר בשמו 'מבצר דרקולה', 30 ק"מ מדרום לבראשוב. למרות האגדה, אין למבצר כל קשר לוולאד טפש, אותו נסיך מימי הביניים ששמו נקשר לערפד הידוע מכולם, ועם הצריחים מן האגדות והקירות המסוידים-לבן הוא גם לא ממש מפחיד.

בשנים האחרונות מתלבטים ברומניה איך לבנות ענף תיירות סביב מיתוס לא ברור, שהקשר בינו לבין האמת ההיסטורית מעורפל. למעשה, יש שתי דמויות של דרקולה: האחת, ההיסטורית, היא זו של הנסיך ולאד טפש, שנולד ב-1431 וחי 45 שנים, שבהן רכש לו שם של לוחם שמתאכזר לאויביו. הכינוי שהצמידו לו היה "ולאד הגורם לחיוורון", והשמועות על קשריו עם השאול וחיבתו לשתיית דמם של קורבנותיו הזינו היטב את אגדות הערפדים. אבל כל זה לא היה מחזיק מעמד במשך יותר מ-500 שנה ללא עזרתו של הסופר האנגלי בראם סטוקר. סטוקר, נאמן להתלהבות האירופית מרעיון הערפדים בסוף המאה ה-19, אימץ את דמותו של ולאד בספרו "דרקולה" ויצר דמות ספרותית בשם זה. הספר יצא לאור ב-1897 וזכה להצלחה מסחררת. גיבורו, עורך דין צעיר ששמו ג'ונתן הארקר, נוסע לטרנסילווניה כדי לפגוש את הנסיך המסתורי דרקולה. הוא נלכד בטירה המאיימת בראש הצוק ומגלה למרבה הזוועה שמארחו הוא ערפד, חבר במסדר המתים-החיים, שנוהגים לשתות את דמם של אורחיהם.

דרקולה האציל הערפד וחבל טרנסילווניה נהפכו ללהיט, והם מזוהים לחלוטין עם אגדת מוצצי הדם. יוצרי סרטי האימה של הוליווד התאהבו בדמות הנסיך צמא הדם, ויותר מ-200 סרטים נעשו עליו ב-100 השנים האחרונות. הסרט בכיכובו של בלה לוגוסי, "דרקולה" (1931), הוא עדיין המפורסם ביותר.

 לאחר שיפוץ ממושך, הטירה בבראן קוצרת עכשיו את פירות ההצלחה. מבחינה היסטורית, התווית "טירת דרקולה" בעייתית, מכיוון שהנסיך ולאד לא חי כאן תקופה ממושכת. הוא כנראה כבש פעם את הטירה הזאת, והתגורר בה זמן קצר, אבל העובדות לא מפריעות לעסקים. מראה הטירה מתאים מאוד לנושא: יש בה משהו קודר ואפלולי, היא מתנשאת בראש צוק שההעפלה אליו דורשת טיפוס בשביל מתפתל, יש לה צריחים גבוהים וביצורים טבעיים, וכפי שקורה לעתים קרובות, היא מרשימה הרבה יותר מבחוץ מאשר מבפנים. הביקור בטירה נמשך כשעה (כרטיס כניסה עולה 40 אלף לאי רומני, כ-6 שקלים). המסדרונות צרים, החדרים קטנים למדי והמשקופים נמוכים. עיקר העניין טמון בהצצה מהחלונות אל הנוף ההררי והמרשים שמקיף את הטירה. בחצר פועל מוזיאון פתוח, המציג את הבנייה הכפרית האופיינית לאזור, והעיירה כולה משגשגת בזכות התיירים.

4. רֵישנוב (Risnov/Rasnov) + קניון רישנוב Colti Cheii (Rasnoavei's Gorge)

אפשרות נוספת לבקר במצודת רישנוב ששופצה לאחרונה ללא הכר ובמרכזה באר בעומק של 148 מ´ אותה חפרו 2 אסירי עולם תורכיים בתמורה לשחרורם בסיום החפירה (אחרי 17 שנה). עליה למצודה: רבע שעה במדרגות מהכיכר המרכזית Piata Unirii .

גם ה- Lonely Planet מעדיפים את מצודת רישנוב ע"פ מצודת בראן.

מצודת רישנוב בעיר עם אותו שם, מצודה מעניינית מאוד שקשורה גם לשמו של דרקולה, פחות ``תיירותית`` מבראן אך לא פחות מעניינת.

טירת רישנוב- מומלצת- שונה מהקודמת (טירת בראן) ומעניינת יותר. (גם היא לדעתי סגורה ביום שני)

כמה תמונות לכיוון מצודת רישנוב מהישוב וסביבותיו ניתן למצוא ב:

(הקשה על הכפתור הקטן Slideshow שמעל התמונה השמאלית העליונה, תריץ את התמונות בזו אחר זו)
 

Approximately halfway between Brasov and Bran, Rasnov was founded around 1225 by German Teutonic Knights. Rasnov's impressive fortress was built in the 14th century to protect the people of Rasnov and the surrounding villages from the invaders. During times of war, a 174 m. deep well was made, taking 17 years to carve out of a rock. The last siege (מצור) took place in 1690, after which the fortress was successively severely damaged by fire (1718), rebuilt (1719) and partially leveled by an earthquake (1802). The last use of the fortress as a refuge was during the revolutions of 1821 and 1848, when Romanian refugees and revolutionaries resided here. The views from the top of the fortress over the plains and mountains are the best.

There is a myth attached to Râşnov Fortress. During a particularly long siege of the fortress, the citizens of Râşnov were concerned about the lack of available fresh drinking water. Luckily, two Turkish soldiers, having been captured earlier, were put to the task of digging a well in the centre of the fortress. These two men were assured that they would be given their freedom once the well was completed. According to local legend, it took them 17 years to finish the well, but they were still killed afterwards. This famous well still sits in the centre of Râşnov Fortress, and is 143 metres deep.

אם נוסעים בכביש מרשנוב לפראדל שהוא כביש יפה לכשעצמו כדאי לא לפספס את השילוט הקטנטן!
לקניון רישנוב Colti Cheii (Rasnoavei's Gorge). דרך עבירה לכל רכב מביאה לקניון דומה מאד למעבר ביקאז רק בלי כלהתיירים.

הקניון קטן וחמוד ונגיש לכל רכב. הפניה אליו מכביש a 73 כ- 5 ק"מ דרומהמ- RIZNOV
בכיוון PREDEAL חפש בכביש שילוט בצבע חום (שלטי הכוונה לאתרי תיירות) ל- cab cheile .
הפניה שמאלה (אם באים מרשנוב) לקניון היא ליד חוה גדולה מגודרת בגדר אבן בנויה ונראית כמו חוות סוסים.
 הקניון דומה למעבר ביקאז גם כאן ניתן לנסוע לכל אורכו בכל רכב למרותשזו
דרך עפר ולא כביש אספלט.

לשים לב, אחרי כברת דרך בדרך העפר הכביש מתמזלג: סעיף אחד ממשיך ישר, ומשנהו פונה ימינה. יש לפנות ימינה.

הערותי: קטע הקניון קצר מאוד, כמה עשרות מטרים. עת היינו שם היו שם שוטרים שהתאמנו בטיפוס צוקים, וגם חברה(?) שהציעה אפשרות לקפיצת בנג'י מראש הצוק (כבל נמתח בין שני צדי המצוק). לא ניסינו...

קניון דמבוביציורה מרשים יותר (וארוך לאין ערוך)

Bucegi Natural Park: 'Babele' and 'Sphinx', Howling Waterfall

הערותי: הרחוב העולה לרכבל בבושטן משולט רע מאוד. מדובר בכביש שמסתעף מהכביש הראשי ימינה (אם באים מצפון), די בדרום הישוב, בדיוק לפני (אם באים מצפון) גשר להולכי רגל שעובר מעל הכביש.
כשאנו היינו שם, על הארץ היה מונח שלט המפנה לכנסיה כלשהי. יש לעלות בכביש עד סופו, עת מגיעים למלון גדול (Silva) העומד בניצב לכביש (לפניו רחבונת חניה, בה חונים).
מאחורי המלון מצויה תחנת הרכבל. אם ממשיכים ברגל בדרך העפר הממשיכה את הכביש, די מתחת לקו הרכבל, במקביל לנחל הזורם במקום, עם מעין אחו קצת יבש, עליו השתזפו לא מעט מקומיים עת אנו היינו שם, אתם בתחילת המסלול למפל הצורח.
 זהו מסלול מומלץ מאוד, העובר ביער, ומסתיים במפל מרשים למדי. אורכו כשעה בכל כיוון. חציו הראשון כולל עליה לא מבוטלת, אך מתאימה לכל משפחה ממוצעת, וחלקו השני (החל מהשלב בו מגיעים לבקתה), שומר על קו גובה. המסלול מסומן בעיגול אדום, מוקף בשוליים לבנים.

כמה תמונות מהמפל ניתן למצוא ב:

(הקשה על הכפתור הקטן Slideshow שמעל התמונה השמאלית העליונה, תריץ את התמונות בזו אחר זו)
 

A route accessible during the entire year is the one that lead you from Busteni to the Howling Waterfall ((המפל הצורח(Cascada Urlatoare) which is 1055 m high. It's a route of almost 1 hour and a half. (מסומן בעיגול אדום) You climb the cable car street (Strada Telecabinei) towards the cable car and, after a pronounced ascent, you will get to the point called "At the Grill" ("La Gratar"). Attention! Here the road bifurcates (מתפצלת). Follow the marking for the Howling Waterfall, cross the Dry Valley of the Jepi (Valea Seaca a Jepilor) and after an easy and relaxing trip through the woods you will get at the Howling Waterfall (Cascada Urlatoare), impressive due to its flow and height.

From the bottom of the Busteni cable-car you can also walk (30-40 min) to the waterfall where you can get your feet wet and cool off.

הערותי: לדעתנו, עדיף לעלות לרכס הבוצ'אגי (Bucegi Mountains), ברכבל מבושטן (Busteni), ולא מסיניה, שכן אם עולים מבושטן ניתן ללכת בכמה מסלולי טיול קצרים, בסינאיה אין כאלה.
הקוץ שבאליה הוא שהרכבל בבושטן כולל קרונית בודדת, העולה ויורדת, ולכן התור אליו (באמצע אוגוסט) ארוך מאוד! על כן כדאי להגיע מוקדם ככל האפשר בבוקר.
 אנו לא הגענו מוקדם מספיק, ולכן לא עלינו בו.

מהזקנות (babele) לצלב: 1.5 ש'. (הרכבל מגיע לתחנה הנקראת 'הזקנות' על שם שני גושי סלע הניצבים שם. ה-'צלב', הוא הצלב הענקי הניצב בראש הרכס, ומהווה אנדרטת זיכרון לנופלים במלחמת העולם. הוא נראה ממקומות רבים באזור)

מהזקנות (באבלה) הליכה של 1.5 שעה מביאה למנזר יאלומיצ'יורה הציורי (חלקו במערה
Lalomiciora/Ialomicioarei Monatery) המסלול מסומן בצלבים כחולים. אפשר להגיע למנזר גם ברכבל נוסף מהבאבלה (זה המוביל ל: Hotel Peştera).

After lunch we will drive to Busteni, the most spectacular resort on Prahova Valley, at the foot of the Bucegi Mountains (Carpathians - Transylvanian Alps), elevation 1,110 m.

 We will take the cable car up on the top of the mountain at an altitude of 2.200 m, to visit the famous "Babele" and "Sphinx" - wind-modeled stone shapes.

 Most travelers who come to Bucegi have heard about the Romanian Sphinx, a strange configuration of rock high on the mountain. Tourists are drawn to its human appearance: proportionate face, distinct lips, cheeks and large eyes beneath a wide forehead. The sight is a thrilling image for the imagination.

It is believed the Sphinx, which stands 2,216 meters high, is a representation of the supreme divinity (אלוהות) of an ancient people, the Pelasgi. They were a pre-Indo-European tribe who lived near the Aegean Sea, until the Greek tribes' migration up to Eland, Small Asia and Egypt.

 Near the Romanian Sphinx on the Bucegi Platform, there also stands a group of stones known as "Babele", or Old Women. The rocks look like giant mushrooms. The three formations are each 3.5 meters high and the diameters of the pedestals vary between 2 and 4 meters. Two of the caps are square, but the top on the third is elliptical. Their presence has produced many legends and theories. According to some researchers, the rocks were molded by water and wind and permanently maintained by the process of freezing and thawing. The alternation between grit stone and limestone in the platform also must be taken into account. Yet, researchers cannot deny human involvement in shaping the more or less regular forms; scientific proof cannot thoroughly explain these phenomena. For this reason, the legends continue and the rockformations have been connected with the supernatural.

A natural monument, the Crones (Babele) are an attraction for all those who get to Busteni. That is why a chalet (בקתה) was built here. The walk from Busteni to the Crones chalet (Cabana Babele), located at the altitude of 2206 m, is a difficult and dangerous one, through the Jepi Valley (Valea Jepilor). However, tourists can cross it in only 12 minutes by cable car, inaugurated in 1978. From the Crones chalet you can reach further, again by cable car, towards the Cave (Pestera).

The Crones chalet, which is open all year long, is located on the Bucegi mountains plateau, under the Crones Peak (Varful Babele). Right in front of the chalet there are the stone mushrooms called the "Crones". We still don't know how the two stone mushrooms appeared. Most scientific theories certify that the "Crones" were created by water and wind, with the help of frost and defrost. Due to their relatively regular shapes, it is said that the "Crones" were also polished by people. However, there isn't any concrete proof of it.

Located near the "Crones", at the altitude of 2216 m, the "Sphinx" has the same uncertain origins. 8 m high, the "Sphinx" was baptized as such in 1936, when it was photographed from side view. Therefore, the side view similar to a man looking in the distance can be noticed only if you look at the rock from a certain angle.

Another attraction of the Busteni resort is the Cross on Caraiman, a "Monument of the Heroes", unique in Europe for the altitude it was located at: 2,291 meters. The Cross, illuminated at night, was built between 1926 and 1928, upon the request of Queen Mary, by the architects of Cristinel Georges and Constantin Procopiu. It is 29.5 m high and its arms are 14 m long.

The monument was made of iron, transported with the aerial ropeway of the paper factory of Busteni and with the ox-carts.

The Cross on Caraiman was connected to the national energetic system in 1939.

The route to the Cross on Caraiman is made on foot, starting from the Crones, and it lasts an hour an a half. From Busteni to the Crones you can get by cable car, in a quarter hour. Another route to the Cross is through the Caraiman Valley, still on foot. Only this is a long way, as from Busteni to the Caraiman chalet you have to walk almost 4 hours during summer.

To get to the Burnt Stone chalet (Cabana Piatra Arsa) you must take the same road as for the Howling Waterfall, up to the point called "At the Grill" ("La Gratar"). Attention! Although up to here it's a common route, from here on the route is more difficult. It's a 4 hours and a half route, accessible only in summer. From the bifurcation point "At the Grill", go on the footpath to the right, cross the Dry Valley of the Jepi, climb through the woods and reach the point called "At the Elbow" ("La Vinclu"). Following the marking, cross the Treasures Valley (Valea Comorilor), the Small Howling Valley (Valea Urlatoare Mica), the Small Howling Dale (Valcelul Urlatoarei Mici) and the Howling Chine Dale (Valcelul Crestei Urlatorilor). Here starts an ascending path, sometimes the footpath being endowed with safety cables. You get to the Jepi Forest Range (Cantonul Jepi), from where, going through the juniper trees on an easy path, you will get to the Burnt Stone chalet (Cabana Piatra Arsa).

מתוך ויקיפדיה:

בראשוב (ברומנית: Braşov, אלפבית פונטי בינלאומי: /bra'ʃov/; בהונגרית: Brassó; בגרמנית: Kronstadt; בלטינית של ימי הביניים: Brassovia או Corona) היא עיר במרכז רומניה, בירת מחוז בראשוב. העיר ממוקמת כ־166 קילומטר צפונית לבוקרשט. היא מוקפת ברכס הקרפטים הדרומיים בחבל ההיסטורי טרנסילבניה. על פי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2002, אוכלוסיית העיר מנתה 284,596 נפש.

שם העיר נגזר מהמילה הפצ'נגית "barasu", שמשמעותה "מצודה". הפצ'נגים הם עם טורקי שחי באזור בסביבות המאה ה-11 לספירה. הרומנים וההונגרים שהגיעו לאזור אימצו את השם. במאה ה-12 התיישבו בה סוחרים גרמנים מסקסוניה, שקראו לעיר "קרונשטאט". יצוין כי במהלך תקופה קצרה בין 1950 ל־1960 שונה שמה של העיר על ידי השלטונות הקומוניסטיים ברומניה ל־"Oraşul Stalin" -; "עירו של סטלין".

בסמוך לבראשוב נמצאת עיירת התיירות הציורית פויאנה בראשוב המושכת אליה תיירים רבים מרומניה ומכל העולם. בחורף פועל באזור אתר סקי ובקיץ ניתן להשקיף מפסגות הקרפטים על עבר הנוף עוצר הנשימה.

זוהי עיר סאקסונית מימי הביניים, המוקפת בגבעות טרנסילבניה המוריקות, ואחד מן המקומות המתויירים ביותר ברומניה. בבראשוב החלה ההתנגדות הציבורית הראשונה למשטרו של צ'אוצסקו, כשב-1987 יצאו לרחובות אלפי פועלים ממורמרים וכעוסים בשל הקיצוצים בשכרם, שעות העבודה הארוכות והקיצוב, ודרשו מצרכי מזון בסיסיים. צ'אושסקו, בתגובה, הזעיק לעזרה את הצבא (שלושה מפגינים נהרגו) וקיצץ עוד בהקצבות.

ברשוב העיר-ברשוב ביסודה היא עיר התיירות הרומנית, עיירה ציורית לחלוטין שמושכת מספר רב של מבקרים עקב מגוון האטרקציות שהיא מציעה. עיקר האקשן בברשוב מתרכז סביב כיכר גדולה שמאפיינת כל עיר תיירות אירופאית, המוקפת במגוון רב של מסעדות מעולות, מגוון רב של חנויות אופנה, סקי ובידור לכל המשפחה.

 האתר החשוב ביותר בבראשוב הוא הכנסייה השחורה, עליה נאמר שהיא הכנסייה הגותית הגדולה ביותר בין וינה לאיסטנבול. שמה של הכנסייה נובע מן המראה המפוחם שלה, בעקבות שריפה ב-1689. מבקרים רבים משתמשים בבראשוב כבסיס לביקור באתרים בסביבתה.

העיר בראשוב היא כתר הקרפטים, זאת עיר עתיקה מהמאה ה-13 סקסונית, המוקפת בגבעות מוריקות, עיר זו למעשה מן הערים הכי המתויירות ברומניה. בעיר בראשוב החלה ההתקוממות למשטרו של צ'אושסקו. ברחובות העיר הזו הפגינו בשנת עשרות אלפים של פועלים אשר דרשו מצרכי מזון בסיסיים. צ'אושסקו, הזעיק לעזרה את הצבא וכתוצאה מכך היו מספר הרוגים כמו כן קיצץ לאזרחים בהקצבות. ה

בראשוב מאד מתויירת בשל:

1. הכיכר המרכזית היפה פיאצה ספאטולוי (PiataSfatului),

2. בית כנסת,

4. שער סקאי,

5. סטרדה לונגה

8. כנסיית האור, המוזיאון לבית ספר הרומני הראשון.

9. ע"י בראשוב מצוי קניון מרשים Seven Stairs Canyon(15 ד' נסיעה ממרכז העיר לכוון דר'-מז').

טריפי: (http://www.tripi.co.il/Show.action?item=1245234)

בראשוב היא עיירה שמשני צידיה הרים מיוערים. היא נוסדה בימי הביניים כמושבת סוחרים גרמנית בשם קרונשטאט (Kronstadt). מיקומה האסטרטגי, בנקודת מפגש של שלוש הנסיכויות, הפך אותה למרכז מסחרי חשוב בתקופת ימי הביניים. הסקסונים בנו בה כנסיות ובתים מרשימים שהיו מוגנים בידי חומה איתנה ששרדה עד היום. הרומנים התגוררו בסקאי (Seheii) מחוץ לחומות, בצד דרום מערב.
כיום בראשוב היא העיר השישית בגודלה ברומניה, מונה 324,000 תושבים, ובה מפעלים לטרקטורים, למשאיות ולסבון, אשר תורמים יותר לכלכלתה מאשר המסחר. מבני בטון רבים הוקמו בה במרחק מהמרכז היפה, כדי לאכלס את הפועלים.

 

פיאצה ספאטולוי היא הכיכר המרכזית המרשימה של העיר. סביב הכיכר ולאורך המדרחוב מבנים מרשימים עם חזיתות בסגנון הבארוק, שבחלקם בתי קפה ומסעדות מזמינות, וכן מרכז מידע לתייר. בעבר שימשה הכיכר כמרכזית לגרמנים ולרומנים. לפני כשמונה שנים שופצה הכיכר, ונמצאו בה שרידים מהתקופה הרומית, מלפני כאלפיים שנה.

הכנסיה השחורה נבנתה בשנים 1383-1477, בסגנון גותי מדרום לכיכר. היא נחשבת לכנסיה הגדולה ביותר בין וינה לאיסטנבול. שמה המקורי היה "סנטה מריה", אך בעקבות השריפה בשנת 1689, שונה שמה בשל המראה המפוחם שלה לאחר השריפה. הדבר היחידי שנותר מ"סנטה מריה" הוא אגן התפילה משנת 1472. את ציפוי השיש שציפה את הכנסיה בזזו התושבים.
 גובהה 22 מטרים, ובראש מגדל הפעמון שלה פעמון במשקל שישה טונות. היא עדיין משמשת את הלותרנים ממוצא גרמני המתגוררים בעיר. הפסלים שבגומחה שבמבנה החיצוני הם העתקים, כיוון שהמקוריים נמצאים בתוך המבנה בחלק האחורי של הכנסייה, לצד 108 שטיחים טורקיים תלויים מהמאות 16 - 18, שהוענקו לכנסיה על ידי סוחרים שסחרו עם טורקיה, כהודיה לאלוהים ששבו מהמסעות המסוכנים בשלום. בנוסף, יש בה פסלים, ציורים וחלונות ויטראז' מרשימים, המתארים את משה ולוחות הברית. בשנת 1839 נבנה בה עוגב גדול ובו 4,000 צינורות, המשרת את הכנסיה. בקיץ מתקיימים במקום רסיטלים בימי ה' ושבת.
 בחזית הכנסיה ניצב פסלו של יוהנוס אונטריוס (Johannes Honterus), תיאולוג גרמני שחי בשנים 1498 - 1549, והביא רוח אחרת לרומניה. הוא הכניס את מכונת הדפוס הראשונה לרומניה, ובהמשך הקים ספריה.

שער סקאי השער נבנה בשנת 1828, בסגנון ניאו-קלאסי. מאז ניזוק השער קשות בשריפה, ושוחזר. כשעוברים בשער לכיוון דרום מערב, לאורך סטראדה פרונדולוי (Prundului), משתנה הנוף העירוני מעברו השני של השער, מבתים בנוסח גרמני טבטוני, הנמצאים בתוך החומה, לבתי הישוב הרומני לשעבר, בתים קטנים ופשוטים יותר.

כנסייה השחורה -; ביסריקה נאגר. האתר החשוב ביותר בבראשוב, עליה נאמר שהיא הכנסייה הגותית הגדולה ביותר בין וינה לאיסטנבול.נבנתה בשנים 1384-1477 מתנשאת מדרום לכיכר, מקור שמה בחזותה המפוחמת אחרי השריפה הגדולה שביתה ב- 1689. מסביב לבניין פסלים (העתקים) המקוריים נמצאים בתוך הכנסייה בחלק האחורי לצד שטיחי קיר טורקיים תלויים, בחודשי הקיץ יולי ואוגוסט מתקיימים בכנסייה רסיטלים על עוגב שנבנה ב 1839.

אם נעמוד כאשר פנינו לכיוון הכנסייה נפנה ימינה ומאחורי שורת בניינים הנמוכים נמצא בית-כנסת יהודי ליד שער סקאיי. בית הכנסת המפואר שהינו העתק של בית הכנסת קוראל שופץ בשנת 1999 והוא בן כמאה שנה, בית הכנסת נמצא מאחורי הכנסייה השחורה, לפני מלחמת העולם השנייה היו בבראשוב כ-9000 יהודים רובם עלו לארץ לאחר הקמת המדינה (כמובן היה סגור).

נקודת תצפית מצוינת על העיר (המקום בו מוצב שלט הענק המואר בלילה עם שם העיר):

You can have the best view of Brasov from the top of Mount Tampa. You can reach it by cable car (called Telecabina) or walking up one of the few paths twisting up the hill. Walking to the top takes about an hour (red triangles) from the cable car station or yellow triangles from Brediceanu Alley. The hiking trail is low difficulty level nonetheless, but it is recommended in snowless seasons only. Or, if you chose to take the cable car, from the upper station walk five minutes along the path to the rocky outcrop (the top, 955m high) for the best views of the old town. You'll clearly be able to make out the different parts of Brasov: the German part of town has hundreds of red roofs crammed between straight streets surrounding Piata Sfatului, while the Romanian Schei district to the south is a spaghetti of small streets, jumbled houses and cemeteries, petering out towards the hills. On the plain are the later additions to Brasov: the 18th and 19th century expansions and of course the flats and huge factories from the last 50 years.

מצודת האורגים - bastionul tesatorilor עלו ברכב למבצר המסויד לבן על ההר cetatea brasov.

Cetate (The Fortress) was built more than three hundred years ago and is a peak of the Romanian and Brasov tourism today. Once a defending tower, the building hosted later on the Brasov jailhouse. It offers a splendid view of the town and its surroundings. You may still see a collection of weapons and cannons. The theme of the restaurant is Middle Age. Therefore we have a Medieval lounge and a Transylvanian lounge. They are both serving Romanian and international cuisine. In summer do not miss the chance to sit on the sunny terrace while enjoying our delicious cakes and a cup of coffee.

בראשוב שוכנת 870 מטרים מעל פני הים. העיר בראשוב שימשה מרכז רוחני וכלכלי של המיעוט הגרמני ברומניה. עברנו על-יד סטרדה לונגה, הרחוב הארוך ביותר והצר ביותר ברומניה. הגענו לכנסיה השחורה, שנבנתה בסגנון גותי גרמני והתפילות מתנהלות בה בגרמנית. השם ניתן לה לאחר ששרפה שפרצה בה במאה ה-17 השחירה את קירותיה, והצבע השחור נשאר בה במשך כל השנים. לפני כשנתיים ניקו אותה וכיום היא כבר לא שחורה. עברנו דרך בית המשפט, בית המועצה המחוזית, הפרקליטות, בית התיאטרון החדש בו מוצגים מחזות בגרמנית. טיילנו ונחנו במדרחוב היפה. עיירה ציורית עם אווירת ימי הביניים.

בראשוב - עיר מחוז הממוקמת בגובה של כ-700 מטר, הנראית כאילו היא שוכנת בתוך עמק, בגלל הרי טרנסילבניה הגבוהים שמסביבה. כיכר אוגוסט (Piatza August ) המרכזית שלה יפהפיה ומזכירה את פראג, בגלל צבעי הפסטל בחזיתות הבניינים. בכיכר בתי קפה ומסעדות, ובאחת הפינות מתחיל מדרחוב סואן. לידה ה"כנסיה השחורה" המפורסמת של העיר, שיש בה אוסף שטיחים יפה ועוגב ענקי.

בכנסיה השחורה בה נמצא האורגן הגדול ביותר באירופה.

 

אחד האתרים המפורסמים בבראשוב הוא הכנסייה השחורה. זו כנסייה גותית מהגדולות ביותר במזרח אירופה. היא נבנתה ב1477 על ידי הקהילה הגרמנית הלותרנית שהייתה בבראשוב. בשנת 1689, באחד הקרבות בין הנוצרים לטורקים היא עלתה באש וקירותיה השחירו, ומכאן שמה.

והאטרקציה הגדולה מכולם: דובים אמיתיים!!! כל ערב בשעה 21.00-22:00 מגיעים דובים חומים- משפחות שלמות- לפחי האשפה ברחוב ראקאדוּ. זה לא במרכז- נסיעה של כחצי שעה צפונה (לשאול נהגי מוניות), ומגיעים לרחוב קטן שם בדיוק בשעה המדוברת הם מגיעים!! חוויה מדהימה- ונסענו לשם מספר פעמים.

המסלול מחייב הליכה על גשרים מעל המים, וטיפוס בסולמות מתכת (לצד המפלים).

קרוב לבראשוב (15 ד' נסיעה ממרכז העיר) : הכיוון: The Seven Stairs are southeast of Brasov, located in the Piatra Mare Mountains. הכוונה אחרת: "7 Stairs" waterfall is the second in Europe as length. It has a level difference of about 120 meters. The canyon is composed of seven consecutive waterfalls.
Location: at a 5 kilometers distance from Brasov, to Dambul MoriiForm DN1 there is a ramification to south-east. Here is a forest road that starts close to Dambul Morii chalet. There is a yellow sign which leads to the canyon. From this road, at a certain moment there is another ramification: one of the roads is with the red spot and the other one with a blue triangle. The road with the blue sign goes near the Bear's Precipice. As you go ahead you will se again the "Familiar Road"that takes you to the Piatra Mare chalet -; the red band.
 The range to the waterfall goes through the forest and lasts about an hour. From here, the tourists can climb fallowing the water, to the first step of the waterfall.

walk which starts where Brasov ends towards Bucharest, "Seven stairs" it is called, first a walk through the forest with a river runnig next to you, then some climbing up the metal stairs in between narrow rocks with a waterfall falling next to you making the stairs slippery and wetting you as well, the highest stair is 15 meters. And then a marked trail till the top of the mountain 1,5 hour walk.

7. פוינה בראשוב (Poina Brasov)

הערותי: לא היינו שם

 עיירת נופש וסקי בלב הרי הקרפאטים. נסייר בעיירה המיוחדת, נצפה בצמחיה האלפינית המרהיבה ונצעד ביערות האלפינים המקיפים את העיירה.

The town itself is mostly 4-5 star hotels and not very appealing.

פרבר עילי של בראשוב, הממוקם כ-13 ק"מ ממרכזה. פויאנה היא אזור קיט חורפי וקיצי עם הרבה מלונות, חניוני קמפינג ומסעדות, שבמרכזה אגם מלאכותי קטן. יש בה ריכוז של ריח אורנים חריף, אוכל טוב, יין, בירה, והרבה שמחת חיים, והכל במחירים עממיים.

Founded in 1895, Poiana Brasov first served as a touristic district for Brasov. The first hut ever built here was around the year 1904. In 1906, Poiana was designated as a winter resort, and three years later here took place the first Ski competition in Romania. In 1951 Poiana hosted The International Winter Games for students. Nowadays the resort resembles more of a town than a ski resort with its luxurious hotels, fantastic apartments and classy restaurants.

מקורו של הרוזן מוצץ הדם דרקולה, הערפד הראשי והנורא מכולם, הוא בספרו של האירי בראם סטוקר, שהתבסס מצידו על אגדות עם שהיו קשורות במסדר אבירים רומני מהמאה ה-15 בשם "מסדר הדרקון", וקיבלו את התואר "דרקול" (Dracul). המפורסם שבהם היה ולאד "טפש" (או "צפש") השלישי (Vlad Tepesh - המשפד). הוא זכה לכינוי זה כיוון שנהג לשפד את קורבנותיו. הוא היה אימת הסולטן הטורקי, ששיחד את אחד מקציניו של הרוזן, והוא הרגו והביא את ראשו לאיסטנבול. ראשו הוצג לראווה במשך שנה, ובשלב מסוים נעלם ולא ידוע להיכן. גופתו נקברה ברומניה.
 למרות שאין אפילו עדות מוצקה אחת לכך שהרוזן אכן התגורר כאן, זוהי הטירה המזוהה איתו יותר מכל, ומשרד התיירות הרומני דאג לפרסום בכיוון, כדי למשוך למקום תיירים. אפשר לערוך כאן סיורים מאורגנים, ולהתחקות אחרי הסיפורים והאגדות, למרות שצריך לזכור, כאמור, כי כל ה"הוכחות" הן כנראה ממקור מאוחר יותר. בכניסה למבצר קיים מוזיאון הכפר, ובו תצוגת בתים, ושחזור כפרים מתקופות שונות ברומניה (המוזיאון קטן ממקבילו בבוקרשט, אולם בהחלט ראוי לביקור).

הערותי: לא היינו בכל המקומות הללו.
 פרדיאל, עיירת סקי, המצויה בלב הרי הקרפאטים והיא העיר הגבוהה ביותר ברומניה.

פרדיאל, הישוב הגבוה ברומניה. תצפית שלושת הברושים (טרי ברזי)

גם בפרדיאל יש עליה לרכבל לתצפית שלושת האורנים ( TRE IBRAZI).

בפרדיאל נעלה לתצפית שלושת הארזים (TREI BRAZI) מעל לעיר פרדיאל, אם מזג האוויר יהיה בהיר.

From Predeal you can get to the Three Fir (אשוח) Trees chalet (Cabana Trei Brazi) and then to the Secui Clearing (Poiana Secuilor), on an easy route that lasts around one hour and a half. If you wish, you may reach even further, on a marked route, up to the Postavaru Massif.

Another easy route, of one hour and 40 minutes, is the one to the Cold Brook chalet (Cabana Paraul Rece) -; Stag's chalet (Cabana Cerbului). You can get there by going from Predeal, on the asphalted road towards Azuga, then to the right on the road along Rasnoavei Valley, beyond Sipote where, near the road, there is the Cold Brook chalet on a meadow. From there, on the road, you get to the Stag chalet and, after 17 km, to the Rasnov town.

פרז´מר (Prejmer)- עיירה מימיי הביניים 5 ק"מ צפונית לבראשוב - במרכזה כנסיה גדולה ויפה מוקפת מבצר ששימש הגנה לתושבי הכפר בעת התקפת אויב. בפנים שוחזרו עשרות חדרים קטנים ששימשו כל אחד למשפחה .המקום לא מתוייר ומומלץ בכל פה לביקור . צפונה עוד 7 ק"מ: עיירה נוספת בסגנון דומה - חרמאן (Harman).
 ממשיכים לפראג'מר כפר סקסוני, בו הזמן עצר מלכת - חוויה מיוחדת במינה! נערוך ביקור במצודת הכנסייה העתיקה, אליה נהגו תושבי המקום להימלט בעת מצור.

פרז'מר וחרמאן הינם עירות מימי הביניים שמאוד מעניין לראותם

טושנד עיירת ספא החבויה בהרי הקרפטים. מפורסמת בזכותמעיינות המים המינרלים והריכוז הגבוה ביותר של יונים. ממנה נוסעים אגם סנטה אנה (''האנה הקדושה''), הנמצא בתוך לוע הר געש כבוי.

בעיירה ציורית ולא כל כך מתויירת הנקראת tusnad (בעברית טושנד), הנמצאת על ציר ראשי לא רחוק מסינאיה פגשנו נער כבן 17 העובד שם לפרנסתו כפיקולו במסעדה בשביל לממן את התרופות לאימו החולה. שם הנער קתלין והוא רוצה להיות מדריך תיירים. הוא מדבר אנגלית (דבר נדיר באזורים הכפריים של רומניה) הונגרית ורומנית. הוא לקח אותנו לאגם קסום כשלושים ק``מ משם הנקרא סנטה אנה

מפוינה בראשוב עשינו מעשה שגובל אולי קצת בטיפשות החלטנו לראות את אגם סנט אנה ANN אגם שמקורו בהתפרצות ולקנית שקראנו עליו בפורום. הדרך לשם מדהימה ביופי, הכביש די משובש חשבנו ללון ליד האגם אבל אין שם מקומות לינה וגם לא אכילה. נכנסנו לחשכה והצטרכנו לרדת את כל הדרך חזרה וללון באחד מהפנסיונים שמצאנו באיזו עיירה נידחת. הרווחנו הכרות עם החיים הפשוטים של האיכרים ברומניה שקוצרים עם החרמש וחולבים בידיים לכדי החלב וכו.

10. סינאיה (Sinaia)

נסיעה מברשוב לסינאיה = כשעה

מתוך טריפי (http://www.tripi.co.il/ShowItem.action?item=688130 ):

אתר סקי פופולרי הנמצא בגובה 800 -930 מ' בוואלאה פראחובה (Prahova) מושך אליו תיירים רבים, והאזור נחשב כאתר תיירות מהמובילים ברומניה. בעיר מספר אטרקציות לביקור, ביניהן ארמון פלש, שוק האיכרים הנמצא בשביל היורד מהארמון למרכז סינאיה, מנזר סינאיה, קזינו, ועליה ברכבל המוביל לאתר הסקי בקיץ וגם בחורף. סינאיה מהווה נקודת יציאה לטיולים יומיים בבראשוב, פויאנה בראשוב, בראן וסיגישוארה. כמו כן יש במקום מסלולי הליכה בכל דרגות הקושי והזמן, ואת המפות להליכה ניתן להשיג בלשכת התיירות המקומית.
 מייסד העיר, מיכאל קנטקוזינו, בנה אותה לזכר מסעו לארץ הקודש וביקורו בהר סיני ובסנטה קתרינה, ולכן קרא לה סינאיה. היא שוכנת בעמק צר למרגלות הרי בוצ'ג' המיוערים באורנים. המנזר המקומי נבנה במאה ה-17. העיירה התפתחה לאתר נופש חשוב בשנת 1870, לאחר שהמלך קארול הראשון בנה כאן את בית הקיץ שלו, טירת פלש (Peles), ושימשה את בית המלוכה עד לסוף מלחמת העולם השניה. בשנת 1879 הונחה מסילת הרכבת לבוקרשט, שהביאה עימה מתיישבים. עד שנת 1920 עבר גבול הונגריה-רומניה לאורך מעבר ההרים פרדאל שמצפון לסינאיה, והמקום היה חלק מנסיכות וולאכיה.

בסינאיה עצרה רכבת "האוריינט אקספרס" האגדית למשך יום, על מנת שנוסעיה יוכלו לבלות בקזינו המפואר.

מזג האוויר בסינאיה הוא סוב אלפיני, כלומר מזג האוויר בקיץ קריר (טמפ' ממוצע ביולי עומדת על 14 עד 16 מעלות.

מאפיה/קונדיטוריה מומלצת: BROTERIA DEUTSCHELAND

בסינייה אכלנו במסעדה מצויינת: Irish House ברחוב קרול ה - 1. 300 מטרים צפונית למלון New Montana

מתוך כתבה של משה גלעד במסע אחר:

הסיבה העיקרית להגיע לסינאיה, גם בקיץ וגם בחורף, היא ההרים. הגישה למסלולי ההליכהבאזור נוחה מאוד, והם מסומנים ומשולטים היטב. בלשכת התיירות מחלקים מפות ברורות שלמסלולים לפי דרגות קושי, משך זמן ועניין.

סינאיה היא יעד טוב לטיול קצרמבוקרשט. סוף שבוע של שלושה ימים הוא פרק הזמן המיטבי. מכאן אפשר להמשיך לטיוליםממושכים יותר בקרפטים, או לצאת לטיול בטירת בראן (Bran), או פשוט להסתפק בסינאיהולחזור ממנה ישר לבוקרשט.

עד מלחמת העולם השנייה שימשה סינאיה מפלט הקיץ שלבית המלוכה והאריסטוקרטיה הרומנית. קל הרבה יותר לסבול את חום הקיץ בגובה 800 מטרמעל פני הים, בלב עמק פרחובה הירוק. בתי הקיץ של אצולת הדם והממון שוכנים בשכונותהגבוהות של סינאיה. רבים מהם נבנו במאה ה-19, וכיום הם משמשים בתי מלון אופנסיונים. מלונות כפַאלַאס המפואר השוכן בלב הגן העירוני של סינאיה וששוערים במדישרד עדיין מקדמים בו את פני הבאים בהדרת כבוד, או מלון אלפין המודרני המצוי בקצההשני של העיירה, וכן המלונות ניו-מונטנה, פלטיניס וסינאיה -; כל אלה הם עדותלפופולריות של העיירה על מפת התיירות כבר כמעט מאתיים שנה.

ב. טיול הררי

הערותי: לדעתי, המסלול המצוטט בהמשך, ארוך, קשה (כולל עליות וירידות ממש לא קלות!) ואמביציוזי מדי למשפחה ממוצעת, או למטייל שאינו חובב טיולים רציני.
גם הקטעים בו בהם יש תצפית לעמק אינם רבים, ולכן רוב הזמן הנוף אינו נורא מעניין (נוף אלפיני, כלומר צחיח משה).
גם לגבי הערכת הזמן של כארבע שעות אנו לא משוכנעים בתקופתה.
 אנו סוברים שעדיף לעלות להרים מבושטן, לטיולים קצרים יותר, כפי שכתבנו בסעיף קודם. כמה תמונות מקטע הדרך שעשינו אנו ניתן למצוא ב: http://picasaweb.google.com/ybiberman/Romania82008


 

מתוך כתבה של משה גלעד במסע אחר:

הדרך הנוחה ביותר לצאת לטיול בהרים הסובבים את סינאיה היא לעלותברכבל שיוצא ממרכז העיירה. בחורף הרכבל משמש את גולשי הסקי, ובקיץ הוא אמצעי מצויןלדלג במהירות אל השבילים שבגובה רב. הרכבל הראשון (מורכב מקרוניות קטנות, ורודות קצת מעוגלות, חדישות) מוליך לגובה 1,400 מטר לתחנההנקראת קוטה 1400 (Cota 1,400), וממנו אפשר להעפיל ברכבל אחר (קרוניות כתומות, גדולות יותר וישנות יותר) לתחנת קוטה 2000. מתחנת הרכבל העליונה נמתחים שבילים רבים. הנוף של עמק פרחובה ממזרח ושל פסגותבוצ'ג' ממערב ומצפון מרחיב את הנפש. ההליכה בשבילים קלה מאוד, הם מסומנים היטבבצבעים ובמוטות שנתקעו בקרקע כדי לסמן נתיבים בשלג שכבר איננו. מכיוון שהעלייההתלולה כבר מאחורינו, אפשר ללכת בקלות ובקו גובה כמעט אחיד במשך כמה שעות. כדאילהצטייד במפות מסלולי הליכה שמחלקים בלשכת התיירות בסינאיה.

הרכבל
כתובת: Cuza Vodă, מאחורי מלון ניו-מונטנה
שעותפתיחה: 16:00-8:00, בתשלום

התחלנו את המסלול מתחנת הרכבל לכיווןצפון. תחילה רואים בתחתית העמק את גגות הבתים של סינאיה. השביל יורד ועולה כמהפעמים, ולאחר כשעתיים הליכה מגיעים למלון קטן בנוי אבן הנקרא פיאטרהארסה (Piatra Arsă, האבן השרופה), כשם הרכס שעליו הוא שוכן. כאן אפשר לעשות הפסקת קפה ולאכולמשהו, אם כי הריח של המזנון ושל השירותים היה דומה במידה מדאיגה, ושניהם אינםנעימים במיוחד. הפתרון הטוב ביותר הוא לקנות משהו במזנון ולצאת במהירות האפשרית אלהאוויר הצח. הפיקניק על מדרגות הכניסה למלון נעים פי כמה.

מפיאטרה ארסההשביל ממשיך צפונה (עוד כשעתיים הליכה) עד לתחנת הרכבל בבלה (Babele),הישישות, וממנה אפשר לרדת ברכבל היישר אל העיירה בושטן (Buşteni). סך כל מרחק ההליכה שתוארכאן הוא כשמונה קילומטרים, ובהליכה איטית אפשר לגמוא אותו בקלות בשלוש עד ארבעשעות.(הערותי: אני בספק...)

הפרס הגדול ביותר למצטיינים היורדים לבושטן הוא קונדיטוריה ובית קפההנמצאים קרוב מאוד לתחנת הרכבל התחתונה, מיד משמאל, ושמציעים את עוגות הקרם הנפלאותביותר שאכלנו אי פעם. אולי אפשר לתלות את האשמה בתחושת ההתעלות שאחרי הליכה ארוכה, ברעב שתקף אותנו או בזיכרונות הילדות שקצת בלבלו את בת זוגי הנרגשת. על כל פנים, במשך כשעה וחצי סירבנו להיפרד מן השולחן העגול שבמרפסת הקונדיטוריה הזאת. פסענוהלוך ושוב אל המוכרת האדיבה וממנה, עד שאט אט, בסיבוב השלישי או הרביעי, היא החלהלחייך אלינו כאל ילדים גרגרנים וחסרי אחריות. טעמנו מהכל: עוגות עם גליל בצק עליםממולא בקרם וניל, פחזניות ממולאות בשוקולד, סופגניות ממולאות בריבה, קרם שניטנימוח, מין עוגיות יבשות שטבלנו בקפה ועוד ועוד.

כדי לחזור מבושטן לסינאיהאפשר לפסוע אל הרחוב הראשי של העיירה ומשם לנסוע באוטובוס או באחת ממוניות השירותהגדולות שעושות את הדרך ברבע שעה. אחרי כל זה תזדקקו בוודאי למנוחה לא קצרה במלון. אנחנו נזקקנו.

Going up by cable transport at Cota 2000 Chalet, and walking to Babele Chalet (~ 2400 meters high) The road from Cota 2000 Chalet to Babele Chalet takes 3 hours Depending on how trained the participants are.

כדאי לעלות לקוטה 1400, ממש מעל סינאיה, ברכב בשעות אחר הצהריים. השמש בגב והתצפית על עמק פראחובה מצוינת. זה גם הזמן בו יש סכוי טוב לראות דובי פרא הבאים לאכול שאריות שמשליכות המסעדות. כדאי לקחת את הדובים בשיא הרצינות. אלה דובי פרא שכבר גבו קרבנות אדם, ולתצפת עליהם מתוך הרכב או ממרחק.

הערותי: עלינו לקוטה 1400 ברכב לקראת השעה 1900 (בחודש אוגוסט). הכביש מלא בורות.
 בדרך ראינו שני דובים ושני שועלים שבאים לאכול משאריות המטיילים (וכאלה, יש להודות בצער, יש רבות). הדובים לא חוששים מבני האדם, הם עומדים בנחת(?) אולי מחכים שיזרקו להם אוכל, מביטים בתיירים (שמצלמים אותם במרץ), וככאלה הם לא דובי בר אוטנטיים.
הרושם שלנו היה שהמחזה לו אנו נחשפנו אינו מאוד יוצר דופן. גם השועלים שראינו לא מיהרו לברוח. הם היו חמודים ביותר.
 

הטיפוס ל - Cota 1400 לא מחייבת עלייה ברכבל (מאוד יקר). יש אפשרות לעלות הרכב עד הרכבל העליון 1400, דרך יער עם נוף מדהים כולל אפשרות לפגוש דובים. הנסיעה על הכביש המוביל למנזר סינייה עד ראש ההר מומלץ מאוד.

הערותי: מנגד, היתרון בעליה ברכבל הוא שמהרכבל נשקף נוף שלא נראה מהכביש, שכן בחלק מדרכו הרכבל גבוה מצמרות העצים.

הערותי: בעלייה לקוטה 1400 לא רואים שום נוף, שכן הוא חסום ע"י העצים. העלייה חוסכת את דמי הנסיעה ברכבל (כשלושים שקלים לאדם), ולקראת הערב נותנת סיכוי לחזות בחיות (אנו ראינו דובים ושועלים. ) .

בסנייה ישנה מסעדה שנקראת ``טברנה`` הממוקמת המעלה ההר. כל ערב בסביבות השעה 21:00 יורדים לרחבה לפני המסעדה משפחות דובים שנהנות משאריות אוכל שזורקים להם הסועדים. אחד מעובדי המסעדה עומד בכניסה באופן קבוע ומתיז עליהם מים מצינור כדי להרחיקם, במידה ומתקרבים מידי. מדובר בדובי פרא שאינם מאולפים כך שצריך לנקוט זהירות אך החוויה מדהימה. חזרנו לשם פעמיים כי בפעם הראשונה באנו בלי מצלמות.

האתר הראשון בסיור העירוני בסינאיה הוא מנזר סינאיה שבמערב העיר. האטרקציה המרכזית כאן היא הכנסייה הישנה שנבנתה בסוף המאה ה-17 וממוקמת בלב חומותהמנזר. בשנים האחרונות נערכים כאן שיפוץ ושיקום נרחבים, אבל כשעומדים ליד החבלהמתוח בדלת הכניסה אפשר לראות כמה מציורי הקיר שבזכותם התפרסמה הכנסייה. גם בחלקיםאחרים שאפשר להיכנס אליהם יש ציורי קיר בני 300 שנה. הטענה (או האגדה המקומית) היאשאחת האבנים בבסיסו של המנזר הובאה מהר סיני, וזהו מקור שמה של העיירה כולה. הכנסייה החדשה, המצויה גם היא בתחומי המנזר, נבנתה במאה ה-19, והיא דוגמה מצוינתלאדריכלות רומנית שמשלבת מרכיבים מולדביים וולאכיים ויוצרת מבנה מפואר ומקושטמאוד.

 

מנזר סינאיה
שעות פתיחה: מדי יום מ-9:00 עד השקיעה, הכניסה חינם. אם מגיעים מאוחר כדאי ראשית לפנות לארמון שנסגר בשעה 17:00.
כתובת: Furnica 13
 

כשממשיכים בכביש העולה בהר מגיעים אל האתר המרשים והמפורסם ביותר בסינאיה -; טירת פלש (Peleş). מיקומה הגבוה מאפשר תצפית מצוינת על הרי הקרפטים. הבעיות הפעוטות של העיירה נותרות בעמק, והמבט על הטירה המצועצעת ועמוסת הצריחים והמגדלים מעלה מיד את ההשערה שהאחים גרים בנו כאן את בית חלומותיהם.

ב-1866 ביקר המלך קרול הראשון בסינאיה והתגורר במנזר. המקום מצא חן בעיניו כנראה, אבל תנאי הלינה לא נראו לו. שבע שנים אחר כך הוא חזר בחברת האדריכל הגרמני וילהלם דודרר והזמין טירה בסגנון בווארי, "כמו במולדת הישנה". הבנייה הסתיימה ב-1883, ומאז נבנו כמה אגפים חדשים. התוצאה השביעה את רצונו של המלך קרול. הוא הרבה לשהות במקום, בעיקר בעונת הקיץ, ואהב לארח בגני הטירה.

גם היום הגן המקיף את הטירה פעיל ומטופח: במרכזו זורמת מזרקה (הערותי: כשאנו היינו שם היא הייתה יבשה), וביתהקפה המצוין שבו (הערותי: בוא לא ניסחף, קפיטריה עם קפה טוב, ותצפית יפה לגן הנעים), הצופה אל הטירה, הוא אחד המקומות הנעימים ביותר בסינאיה. האולמותבארמון די משעממים. הקירות מכוסים בשטיחים ענקיים שמתוארות בהם סצנות מתוך אופרותשל וגנר, וכמה אולמות הם חיקויים של חדרי ארמונות תורכיים ומוריים. מדריכי הסיוריםבמקום מדגישים משום מה בגאווה רבה את העובדה שפלש היתה הטירה הראשונה באירופהשהותקנו בה תאורה חשמלית וחימום מרכזי. מוטב להקדיש את הזמן לביקור בגינהולהתבוננות מבחוץ בטירה שנראית כמודל לטירות מהאגדות.

מאה מ' במעלה הגבעה, מעל טירת פלש נבנהבסוף המאה ה-19 ארמון קטן ומשפחתי יותר שנועד לשמש את משפחת פרדיננד, אחיינו ויורשושל קרול הראשון, שהעניק את שמו לאותה מסעדה שהסבה לנו אושר כה רב. החלק החיצוני שלארמון פלישור (Pelişor, פלש הקטן) מרשים פחות מן הארמון הגדול, אבל החדרים הפנימייםמהנים הרבה יותר. מארי, אשתו של פרדיננד, עיצבה את כל הארמון בסגנון אר-דקו. מרשיםבמיוחד החדר המוזהב שבו עלי זהב מכסים את הקירות ודוגמה מרהיבה מעטרת את התקרה. בהמשך הדרך, מעבר לפלישור, ניצב ארמון פלוישור (Floişor)שבו התגוררו למשך תקופהקצרה המלך קרול השני ורעייתו. כמה עשרות שנים אחר כך היה הבניין למעונו של שליטרומניה ניקולאי צ'אושסקו בחופשות הציד שלו. את הארמון מקיף שביל פרטי, שנועדלשימושו של המנהיג בלבד. בניין זה והפארק הסובב אותו משמשים עד היום את ממשלתרומניה, והם סגורים למבקרים.


 

טירת פלש וארמון פֶלישור
שעות פתיחה: רביעי-ראשון 17:00-9:00, בתשלום. כדי להספיק סיורשלם כדאי להגיע לפני 15:30, בתשלום
סיורים מודרכים: עם קניית הכרטיס מקבלים גםמדריך לסיור בשני המבנים (אי אפשר לטייל בהם לבד). בימים ראשון ושבת יש עומס רבבטירה, ותיתכן המתנה של כחצי שעה.
מיקום:מאחורי המנזר, במעלההגבעה.

As for Peles and Pelisor, the visit can only be done in groups (which are formed at the entrance). Follow the arrow pointing to the "entrance for foreigners" and tell the lady you wish to join an English-speaking group, for otherwise you can end up with a Romanian or French speaking guide. The visit takes about 40-45 minutes, you cannot stay for as long as you wish. The visit to Pelisor takes lightly less. Also taking into account the waiting time at both castles (as you have to wait until your group turn comes), I would account 3 hours for both, plus the extra 15 minutes per way needed to walk there and from there to the parking lot near Sinaia Monastery where you can leave the car.

ביקור בארמון פלש, אחד הארמונות היפים באירופה. ארמון זה נבנה בסגנון אדריכלות גרמנית על ידי המלך קארול הראשון. נבקר באולמות בקומה הראשונה, נראה את אולם המראות, את אוסף הנשק, את האולם הבנוי בסגנון הרנסנס הגרמני, נמשיך לסיור בגנים המרהיבים ובשוק המזכרות המפורסם.

ארמון פלש נבנה ע``י קרול הוהנזולרן מלכה הראשון של רומניה. הקומה הראשונה נבנתה בשנים 1873-1883 והקומה השנייה בשנים 1896-1914. הבניה בסגנון הרנסנס תוכננה על ידי הארכיטקט הווינאי וילהאלם וון דודרר והארכיטקט הגרמני יוהאן שולץ. בארמון הוכנסו תוספות ושינויים על ידי הארכיטקט הצ`כי קרינל לימן. בארמון 106 חדרים שנשתמרו בצורתם המקורית ומעטר אותו מגדל בגובה 66 מטרים. הארמון שימש כבית הקיץ של המלך עד שנת 1947 ומאז הוא משמש כמוזיאון עם אוסף עשיר של ציורים מקוריים, פסלים, כלי חרסינה,, כלי זהב, כלי נשק קדומים, שטיחים ורהיטים. הארכיטקטורה החיצונית הינה בסגנון גרמני והמרפסות, האמפיתיאטרון והמזרקות עשויים כולם משיש שפוסלו בידי הפסל האיטלקי רומנלי פלורנצה- היפה ברומניה ואחד היפים בעולם, הארמון בנוי ביער לרגלי הרי הקרפטים, ובנוי כולו מעשרות סוגי עץ וויטראז`ים איכותיים. בגן הפסלים, פסלי משפחת המלוכה לדורותיה. ישנו סיור מודרך של שעה לרומנים בנפרד ולתיירים בכניסה אחרת. אתה מקבל נעלי בד לנעול מעל הנעליים. אסור לצלם. ביקור נוסף בכנסיית סינאיה הידועה בדגם כ- סנטה קטרינה ובדמותו של משה ולוחות הברית .

בקרנו בסיניה בארמון פלאש המרהיב ביופיו, ארמון הקיץ שבנה המלך הרומני קרול הראשון בשנים 1873-1883. כיום משמש הארמון כמוזיאון לאמנות ומכיל אוספים של כלי נשק, שטיחים ורהיטים של קרול הראשון. בארמון 106 חדרים הבנויים מ-40 סוגים שונים של עץ. עבודות העץ ופתוחי העץ מדהימים ביופים. בימים שני ושלישי הארמון סגור (שבת + ראשון עמוסים) כי מנגבים את האבק ומטפלים בעץ. הארמון נחשב לאחד מהמונומנטים הארכיטקטוניים החשובים ברומניה, ומקיף אותו גן פעיל ומטופח שבמרכזו זורמת מזרקה. פלאש היתה הטירה הראשונה באירופה שהותקנו בה תאורה חשמלית וחימום מרכזי.

מעל לסינאיה נמצא האתר המפורסם והמרשים ביותר בעיירה, טירת פלש (Peles). המלך קרול הראשון התארח במנזר פלש בשנת 1866; המקום היה מקסים כבר אז אך תנאי הלינה לא נראו לו (בלשון המעטה). עם חזרתו ציווה המלך להקים במקום טירה בסגנון בווארי והמשימה הסתיימה בשנת 1883 לשביעות רצון כולם, כולל אלפי התיירים הפוקדים את האתר מדי שנה ונהנים מהגן הפורח ומהמזרקות (ואל תחמיצו את בית הקפה שבטירה).

הערותי: כמי שאינו חובב טיולי 'כיסא, כורסה, שולחן, מיטה' בארמונות ובטירות, לדעתי הביקור בארמון היה חביב למדי. כשלעצמי, הייתי מוותר על הסיור המודרך, וחולף על-פני החדרים מהר יותר, אך קצב הסיור בהחלט סביר (והוא גם מלמד שניים, שלושה דברים).

הערותי: הקפיטריה בכניסה למתחם הארמון מציעה קפה טוב (בשרות עצמי), עוגה לא רעה, ועוד חטיפים וגלידות כמו כל קיוסק ממוצע. לא צריך להתפייט עליה, אך בהחלט נעים לשבת שם, עם נוף הארמון, ולשתות קפה (בזול).

בעיני סינאיה היתה מאכזבת ,בראשוב וסיביו יפות הרבה יותר. העלייה ברכבל יפה אולם הטבע שהמתין לנו במעלה ההר היה מטונף בלכלוך אין סופי עד כי לא נעים היה לטייל ואף לעשות פיקניק. בכלל ,אזורים רבים בהם עצרנו לאורך נהרות, וטבע פראי ומקסים היו מאוד מלוכלכים בפסולת שמשאירים בני-אדם (התיירות היא בעיקר מקומית ממה שראינו) וזה מצער ופוגע בהנאת הטיול.

אזור (כולל את בוקארשט וסינאיה, אך לא את בראשוב השייכת לטרנסילבניה)

נכתב על ידי עליזה חרותי (מתוך: טריפי http://www.tripi.co.il/ShowItem.action?item=4259847)

ולאכיה נוסדה על ידי הנסיך באסאראב הראשון במחצית הראשונה של המאה ה-14, לאחר שזכה בעצמאות בעקבות נצחונו בקרב פוסאדה עם ההונגרים. הנסיכות הגיעה לשיאה בהנהגתו של ולאדיסלב הראשון. מיקומה של הנסיכות בדרכם של העותומאנים אל מרכז אירופה, הפכה אותה לשדה קרבות בין המעצמה המוסלמית ובין המדינות הנוצריות של מרכז ומזרח אירופה. בירת ולאכיה הראשונה היתה קורטאה דה ארג'ש, אחריה קמפולונג, משם עברה לטרגובישטה ולבסוף בוקרשט. בשנת 1859 התאחדה נסיכות ולאכיה עם נסיכות מולדובה, ובכך חדלה להתקיים כנסיכות נפרדת.
השם "ולאכיה" מקורו מהכינוי "ולאכי" שנתנו הגרמנים לאוכלוסיה ממוצא רומי או בעלת תרבות רומית. ברומניה מקובל יותר השם "נסיכות מונטניה" (Muntenia), שם מקובל לנסיכות הרומנית "צארה רומנאסקה" (Tara Romaneasca). הטורקים קראו לה "איפלק" (Iflak) וההונגרים העניקו לה את השם הלטיני "טרנסאלפיניה" - הארץ שמעבר להרים.
 

11. קניון זרנסט The Zărneşti Gorges, הכפר: Măgura

ע"י זרנסט : שמורת הטבע פיאטרה קראיולוי ("סלע המלך", pronounced: Cry-ooh-loo-e). השמורה קטנה יחסית, אבל יש בה ריכוז של רכסי הרים יפהפיים, ובגלל יופייה צולמו שם חלקים נרחבים מהסרט "Cold Mountain". מקומות מומלצים: the Zărneşti Gorges, הכפר: Măgura

הערותי: מצורפת פה הדרכה מפורטת כיצד להגיע לזרנסט שקיבלתי בדוא"ל מעובד השמורה. למעשה אין הכרח בהסבר המפורט: על הכביש מבראן לרישנוב, כמה קילומטר צפונה לבראן (בכפר: Tonanu Nou, בצפונו), מצוי שלט קטן ומקומצ'אץ' המפנה שמאלה (אם באים מדרום, מבראן) לזרנסט. משם כבר הנסיעה די פשוטה: רוב הדרך נוסעים עם הכביש. בכיכר הראשונה בישוב עצמו יש להמשיך עם הכביש הראשי (פחות או יותר לנסוע שמאלה), בכיכר השנייה בישוב יש להמשיך ישר. מגיעים לקצה הישוב (אם איני טועה יש שם בית הארחה די בולט). הכביש הופך לדרך עפר. ממשיכים עם דרך העפר כמה קילומטרים (כארבעה, חמישה?), עד שמגיעים למחסום בדרך. כאן חונים. ההליכה בקניון היא בדרך עפר טובה העולה במתינות. משני צידיך קירות סלע גבוהים מאוד. המקום מאוד, מאוד יפה, ומומלץ לטיול. אנו הלכנו כשעה וחצי ואז חזרנו. אפשר גם ללכת פחות, הנוף די אחיד לאורך הקטע שאנו ראינו.

הערותי : די קרוב לסוף דרך העפר מצויה הפניה למגורה (שמאלה, עת מגיעים מזרנסט, ויש שלט). מדובר בדרך עפר המטפסת בתלילות, והיא באיכות די גרועה (אך עבירה לכל רכב, וגם נהגי מוניות נוסעים בה).
לכל הפחות היא די קצרה (כשלושה ק"מ, בהערכה גסה).
בסופה מגיעים לכפר ציורי ביותר. חלום לצלמים (כמו רוב רומניה, יש להודות).
 בתים המרוחקים זה מזה, שתולים בתוך כרי דשא ירוקים, ועם ערמות הקש הרומניות הטיפוסיות. מומלץ מאוד!

ההסבר המפורט כיצד להגיע:

From Moeciu you have to go on the road DN 73 to Bran, after Bran exit
 you'll have to drive 1-2 Km and you will enter to Tohanul Nou drive aprox
 500 m and you have to make left on DN 73A to Zarnesti.
 After that you have to drive 4-5 Km you will enter to Zarnesti (Tohanul
 Vechi village), you will pass a small rail station and you will arrive to
 an intersection where you will make left (to Sibiu, Poaian Marului and
Zarnesti center). You will drive 1 km and you will arive to a small
intersection where the road will make right to Sibiu and Poaiana Marului,
 and left to Zarnesti center - youl will take left . You ll drive 1 km, you
will pass a raill way, drive straight another 2 Km you will arive to the
center of Zarnesti ( there ar small houses there - no big buildings)
 There is a small roundabout (כיכר) you go straight with the main road, another roundabout you go
 straight and after another 500 m you will make right and you follow the
road ultil becomes non-asphalted like a county road (there is Gura Raului
Charlet).
You ll drive 2 Km to a small Cross like a monument with a water source
(Botorog Fountain - Fantana lui Botorog) .

After 50 m the road make's left to Magura ang straight to Zarnesti Gorges
wher you can hike!

 There is another way from Moeciu to Pestera village, Magura and Zarnesti
but is more complicated to explain .It is a county road.

Once you are in Zarnesti follow the signs towards the centre (CENTRU), then continue towards the mountain (follow the signs to Gura Raului cabin). You drive past it still towards the mountain leaving the asfalt road for a gravel road. At one point the road splits in two. If you drive forward you end up at a barier which is the beginning of Zarnesti Gorge and the point where you parc the car before starting your hike. If you chose the left road you end up in Magura village. From Magura you can drive with an off-road car to Pestera.

Magura and Pestera villages are reachable also from the other side, from Moieciu (if you have an off-road car). Just look for the signs towards Pestera village.

--

From Zarnesti take the road that goes along the centre and if you miss the way, ask directions for "Cabana Gura Raului". After exiting the town, go straight in the dust road along the valley through the forest, the dust road is well maintained. A few kilometers later you will enter the gorges and probably see some people doing rock climbing there. That is it.
 Zarnesti Gorges can be easily done when you go to Zarnesti; actually this is the only reason to go to Zarnesti after all, unless you go hiking in Piatra Craiului Mountains (not an easy hike).

Zarnesti Gorges can be visited by car (as there is a dust road through them),

From Zărneşti also a forest road starts from the south-western part of the town, leading through the Zărneşti Gorges (Prăpăstiile) and further up to the here up to the ridge (רכס).

In Zărneşti can also the office of the administration of the National Park be found. A a new visitor center had been built in this town which opened in spring 2007.

The traditional villages Măgura, Peştera, Ciocanu, Şirnea are interesting starting points for the routes on the easternslope and for getting in touch with the traditional Romanian way of life.

Morning walk in the spectacular Zarnesti Gorge -; made famous by the film ";Cold Mountain|". Again this walk can be as long or short as you wish.

Zarnesti Gorge, where we take an easy walk followed by a gentle climb through a forest teeming with wildlife up to the traditional village of Magura, part of the Piatra Craiului National Park.

The gorge itself can only be explored on foot - anything from a gentle 30 minute stroll to a 3 hour full exploration. The dramatic closing scenes of the Nicole Kidman/Jude Law film "Cold Mountain" were made here. Within the Piatra Craiului National Park. No entry fee.

From near the entrance to the Zarnesti Gorge (se above) a rough road climbs steeply to the hilltop village of Magura at 3500 ft, with some of the best scenic views in Romania, and the Bucegi and Piatra Craiului mountains as backdrops. You can just visit Magura by Land Rover and stop for a drink and maybe some of Adriana's excellent home-made cakes, or you can continue for a pleasant 1.5 to 2.5 hour walk along a ridge-top cart track to Pestera village from where we collect you by Land Rover. No entry fee but drinks and cakes cost a little extra!.

Măgura -; located at 1200m.a.s.l. it is an unique mountain shepherd's village with preserved culture and traditional way of life.

יום 5 - מואיצי - zarnesti - המשך נסיעה ל- piatra craiuluia national park המשך בראשוב. השיא נסיעה בפארק למעלה, ובשום מקום מתגלה כפר מקסים, יש בית הארחה בניהול גרמני, לא היה מקום, המלצתי ללון במקום.

 

מזרנסטי ניתן להגיע בכל רכב ל- Magura (30 ד' נסיעה). ממויצ'ו הנסיעה מחייבת כנראה רכב 4X4.

(http://www.gomio.com/hostels/europe/romania/brasov/villa%20park/gettingthere.htm).

ישוב סמוך נוסף: Pestera (קרוב יותר למויצ'ו).

הערותי: מומלץ מאוד לנסוע למגורה. זהו כפר יפה ביותר. חגיגה לצלמים (כמו מקומות רבים ברומניה), ולכל מי שחובב כפרים עם מראה חקלאי מסורתי.

מסלול דומה לזה של מסע אחר באנגלית למטה, מתוך tripadvisor.com.

1. Biertan, 2. Mosna, 3. (agnita), 4. Iacobeni, 4. Bradeni, 5. Retis, 5. Barcot, 6. Soares, 7. Sambata de Sus

המלצה נוספת: נסענו לפי מסלול משגע שנכתב בחוברת רומניה של מסע אחר. מסלול מבראן עד סיגישוארה דרך כפרים סקסונים שהשתמרו וחלקם שופצו. נוסעים דרך העיירה זרנשט צפונה אל עמק נהר אולט בכביש 73A הדרך מפורטת במסע אחר והיא היתה לנו כמו מסע במנהרת הזמן למאות שנים אחורה. מדהים.

הערותי: אנו נסענו לכפרים מכיוון סיגישוארה. ביקרנו במוסנה, ביירטן (שהינו המרכזי או המרשים ביניהם), ובכריס (בו הכנסייה המבוצרת הייתה סגורה). אחרי שלושת אלה קצת הרגשנו שמיצינו את הרעיון (יש להודות שגם היינו קצת עייפים, והיום היה די חם, וכבר ביקרנו בכמה וכמה כפרים קודם לכן בטיול, למשל זרנסט),
 ועל כן שבנו לסיגישוארה. לכפרים בהם אנו ביקרנו נקל היה להגיע, כמעט כל הדרך הינה על כביש סלול (למעט קטע קצר בין מוסנה לביירטן, בו יש דרך עפר טובה).

אבל, חלק מהדרך הינו בכבישים שלא נסללו לכן כדאי ונכון לעשותה ברכב שטח. אנו עשינו זאת ברכב פרטי וזה לא קל. זמן נסיעה משוער כולל עצירות בין 5-6 שעות. בכל מקרה צריך לקחת בחשבון שהנסיעה ברומניה לוקחת זמן רב עקב כבישים משובשים ושפוצים רבים לכן כול משפחה צריכה לקבוע לעצמה את המינון שהיא מסוגלת לעמוד בו.

מהכפר בראן (שבו נמצא המבצר הידוע בכינויו "טירת דרקולה" למעוניינים) ניסע דרך העיירה זרנשט (Zărneşti) צפונה אל עמק נהר אולט  (Olt)בכביש 73A, ונבוא בשעריהם של הכפרים הסקסוניים הפזורים באזור. במהלך המאה העשרים ניטשו כמעט כל הכפרים בכמהשלבים. אחד השלבים התחולל במלחמת העולם השנייה, כשרוסיה השתלטה על האזור והגלתה לסיביר חלק ניכר מתושבי האזור ששמרו אמונים לגרמניה מולדתם. סקסונים נוספים עזבו לגרמניה המערבית בשנות השבעים, כחלק מהסכם שזו חתמה עם צ'אושסקו (הערותי: להרגשתי זו קצת מכבסת מילים: הם טרונספרו...). את הכפרים הנטושיםיישבו עם הזמן תושבים רומנים, ואת שוליהם ניסה צ'אושסקו ליישב בצוענים נוודים, אךרוב הכפרים נותרו בעזבונם, כעדות מרתקת, אילמת אך מוחשית, לעולם שנעלם.

 

מקום מומלץ באתרים אחרים (אחרים ממסע אחר): Sambata de Sus Monastery: it was built by the ruler Brancoveanu (1688-1714). Great cultural center situated in a picturesque area, close to the highest mountains in Romania (בתמונות ובסרטונים נראה גדול, מטופח ומרשים). The honor of becoming the second founder of the Brancoveanu Monastery was given to Metropolitan Nicolae Balan, who started the restoration work in the 1926. Its consecration took place in 1946 , after the war (that is why the precincts were not rebuilt).

אתנהר אולט נחצה מצפון לעיר פגרש (Făgăraş) ונגיע לאזור של גבעות נמוכות מיוערותודרכים צרות. איילים אצילים חוצים מפעם לפעם את הדרכים בצד עגלות עץ רתומות לשווריםהנושאות מטען עצים כבד. נמשיך צפונה דרך כפרים חרבים שעדיין מסגירים את עברם הציורי - שוארש (Şoarş), ברקוט (Barcut), רטיש (Retiş) וברדן (Brădeni) -אלכנסיות-המבצר הסקסוניות המצויות ברבים מהם. הכנסיות שימשו כמובן לתפילה, אך גםלהתגוננות מפני האויב, ומשום כך נבנו במקום הגבוה ביותר בכפר והוקפו בחומה או שתייםעם חרכי ירי וצריחים. מכמה מהן נישאים אפילו מגדלי שמירה פנימיים, מעוצבים בסגנוןגותי ומחודד כדרך הכנסיות. ארגון אונסק"ו הכיר בחשיבותן של כנסיות-המבצר הללו, ועשרות מהן זוכות כיום לסיוע בשימור מטעמו.

The fortified Evangelical church of Bărcuţ was built in the 14th Century and subsequently reconstructed from the ground in the mid 19th Century, the fortified Evangelical church of Bărcut still has the original 15th Century church bell hung in the bell tower. This medieval church bell bears the inscription ";O rex glorie veni cum", meaning ";Oh, come, King of glory."

Iacobeni can be approached along the 121G county road branching off to the north in Casinu Nou. In 1992, it had 405 inhabitants; with the exception of 66 Romanians and 4 Gypsies they were all Magyars. The village is situated to the south of the community centre, 4 km far from it. Its name comes from the Jakab family. In 1567 Iacobeni appears with 33 gates in the records. In 1602, 33 Seklers of Iacobeni swore allegiance to the emperor. Until 1783, the village had been affiliated to Casinu Mare. On 1st January 1907 Iacobeni was declared a large community. The mineral water labelled Salutaris and Perla Casinului were bottled here between 1890 and 1990. In the eastern part of the village there is a table water spring and bath with 13 rooms; the water of the spring was indicated against scrofula. The Borvíz Stream flows into the Casinu Stream on the left. Other mineral water springs: the Veresszéki, Pán and Szent György springs. The bottling of the Balás spring water functioned between 1894-1956.

Roman Catholic Church The church was built between 1808-18 and was consecrated to the Holy Ghost by Sándor Rudnai Roman Catholic bishop of Transylvania (1817). The parish feast is on Whit Monday. The village had no church in the Middle Ages, the parishioners belonged to the Casinu Mare church. It finally became independent in 1783. The upper part of the tower was rebuilt in 1906.

בין הכפרים יקובן (Iacobeni) וקריש (Criş) מקשרת דרך יפה העוברת ביער מרהיב של עצים רחבי עלים. הדרך מתאימהלנסיעה ברכב שטח בלבד, והיא מומלצת בעיקר כשהשלכת מעטרת אותה בצבעי אדום וזהב. בעלירכב רגיל ימשיכו ישירות מברדן לכפר ביירטן (Biertan), לביקור בכנסיית-המבצר הגדולהשבמרכזו - מקום מושבו של הבישוף המחוזי. כאן, בין האלונים הרחבים בחצר הכנסייה, אפשר להאזין לנגינת עוגב או לעלות במדרגות העץ (שלא הוחלפו מיום שנבנו לפני כ-500שנה) אל חדר האוצר המוגן במנעול עתיק מכני וכבד. מתחת לכנסייה יש מסעדה אותנטיתהמשמרת בחזיתותיה הצבועות את הצביון הימי-ביניימי של הכפר, וכדאי לאכול בה ארוחתצהריים (Unglerus Restaurant). מביירטן כדאי לנסוע למוסנה (Mosna).

הערותי: מצטרף להמלצה על המסעדה. האוכל בה פשוט, טעים ולא יקר (למרות חזותה המהודרת משהו).

Biertan is one of the first German settlements in Transylvania placed between the two "Seats" (Medias and Seica) in the Andreean Diploma from 1224.
The first attestation of its name has been certified since 1283,in a document about the taxes demanded by the Catholic Capital from Alba Iulia to the Catholic priests from the Transylvanian Saxon communities.
 As any other Transylvanian Saxon Community, it had an urban organization, being noticed the franconic style of the rows of houses around the central square overlooked by a grandiose fortress-church.

BERETHALOM The fortified church of Berethalom(Biertan, Rumania today) was built in the beginning of the 16th century and was later surrounded by three separate walls. Standing on a hilltop, the fortified church overlooks the entire landscape and, with its seven bastions, gives a very impressive view.
 Berethalom locates in southern Transylvania where large numbers of Saxons (an ethnic group of German origin) lived since the 13th century until the late 1980's when the chauvinist Rumanian state administration forced them to repatriate to Germany, after 700 years. With its inhabitants the Saxons, the little town started to develop extensively during the reign of Hungarian kings Louis the Great (1342-1382) of the House of Anjou, and Sigismund (1387-1437) of the House of Luxemburgh. In 1572, Berethalom (German name: Birthהlm) became the home of the Saxon Archdiocese. In the 19th centrury the Archdiocese moved to Nagyszeben (Sibiu), and since then the town gradually lost importance. The so-called Chronicle of Berethalom was written here, which is an important document recording many valuable information about the history of the region.

את הביקור בכפרים הסקסוניים אפשר לסיים בלינה בעיר סיגישוארה (Sighişoara),אחת משבע הערים הסקסוניות, שהצליחה לשמור על אווירת מסתוריןימי-ביניימית. על החומות העתיקות מתנוססים תשעה מגדלים מרשימים שהיו שייכים לגילדות (איגודי סוחרים ובעלי מלאכה בימי הביניים), מגדל שעון ענקי שבו משובצים מגיני דודתרומת הקהילה היהודית, וכנסיית המנזר הדומיניקני שהוסבה ב-1566 לכנסייה הלותרניתהראשית של הסקסונים. מכאן אפשר לשוב לבוקרשט דרך סיביו (Sibiu) או להמשיך לעבר רכסאפוסן.

Medias-Mosna-Barghis-Agnita-etc: There is a small but passable road that heads southeast from Medias and through a pearlstring of Saxon villages down towards the Fagaras mountains. Take a sidetrip in the beginning to Biertan east of Medias, and end it for a beautiful contrast in the Brancovenesc-style monastery in Sambata ... where you can also have a meal and/or spend the night.

... And regarding the German villages to the East of Sibiu, a particularly lovely route goes from Medias and down towards the Fagaras mountains through a pearlstring of German villages starting with either Mosna or Biertan (personally I would make sure to take in both, although it requires a bit of a detour). Pick the route carefully (it passes through Agnita) and you'll end up near the Sambata monastery -- a remarkable contrast to the German churches. You can then head back to Sibiu along the Fagaras mountain, and even take a sidetrip up the Transfagarasan highway to the Balea Cascada.

Biertan (here I recomand you to eat at the great Unglerus Restaurant),

The most impressive and biggest of all Saxon fortified churches, Biertan (Birthälm in German) was an important administrative centre in medieval times. The late gothic church (14th century) is poised on a hill in the middle of the village, and is surrounded by quaint streets and vineyards. Three fortification walls circle the complex, each with walls and towers, making the church impossible to conquer. Visit Biertan by taxi from Sighisoara or Medias, as public transport is cranky. The church has a small German standard pension attached to the outer defence wall.

13. Viscri(דרומית לכביש בראשוב סיגישוארה)
הערותי: לא ביקרנו שם

The village is mostly known for its highly fortified church, which was originally built around 1100 AD. It is part of the villages with fortified churches in Transylvania, designated in 1993 as a World Heritage Site by UNESCO.

The first document mentioning Viscri is a record of church taxes dated around the year 1400, in which the village is referred to as being part of the Rupea parish. Its inhabitants consisted of 51 farmers, one school master, three shepherds and two paupers. In 1939 the village had 699 inhabitants of Saxon origin.

 The village lies northwest of Rupea and can be reached through Dacia on a 7 km unpaved road. The origins of the fortified church date from 1100 when the Szeklers built a small church with a single hall and semicircular apse. To this day, the church is surrounded by a cemetery with gravestones dating back to the Bjielo-Brdo culture.

Around 1185 the church was taken over by Saxon colonists, and the Szecklers were forced to settle in southeast Transylvania (although in 1848, eleven Saxons, one Romanian and one Gipsy were attacked and murdered in Viscri by Hungarian rebels).

 In the 14th century the east part of the church was rebuilt. The first fortifications with towers were added around 1525. In the 18th century the church was surrounded by a second defense wall. After 1743 a covered corridor for the storage of corn was built. A century later, two chambers in the defense corridor of the bastion were turned into school rooms. The classic 19th century altar has as centerpiece "the Blessing of the Children" by the painter J. Paukratz from Rupea. The font was made from a capital of the 13th century church.

Viscri is probably the only fortress in Romania protecting a church built in the 12th century which still exists. Most of the historians believe the citadel was built by the Teutonic knights, who lived inhere for fourteen years while they were residing in Tara Barsei.

Viscri...it is only about an hours drive from Sighisoara, but talk about a whole other world!!! This was a small village of about 300 - 400 residents. It is a Roma village where things are still very undeveloped for the most part.

הערותי: למיטב זכרוני לנסיך צ'ארלס יש\היה בית במקום...

כמו בראשוב, גם סיגישוארה היא עיר סאקסונית מימי הביניים, מוקפת גבעות בטרנסילבניה, ויתרונה שהיא יפה יותר ומתוירת פחות מאשר רעותה, ויש בה מספר רב יותר של בניינים שמורים מימי הביניים. למבקרים רבים, מוקד העניין העיקרי כאן הוא הקשר לדרקולה - בין חומות המצודה מימי הביניים נמצא הבית שבו נולד ולאד טפש ב-1431, ולפי הסברה חי כאן עד גיל ארבע. כיום יש כאן בר ומסעדה.

 האתרים המעניינים הנוספים בסיגישוארה נמצאים גם כן בתוך חומות המצודה, עם תשעת המגדלים ששרדו בהן. כדאי לראות את מגדל השעון, את המוזיאון להיסטוריה ואת כנסיית המנזר הדומיניקני, שהוסבה לכנסייה הלותרנית הראשית של הסאקסונים ב-1566. כמו כן, אל תחמיצו את הטיפוס ב-172 המדרגות המקורות אל הכנסייה הגותית שעל הגבעה. (הערותי: אך אל תצפו לנוף מהכנסייה, הוא חסום ע"י עצים).

רק ארבעה ק"מ מצפון-מזרח לסיגישוארה, ממוקם הכפר אלבסטי (Albesti), בו נמצא מוזיאון פטופי שאנדור (Petofi Sandor), לזכרו של המשורר ההונגרי שמת כאן בקרב ב-1848. סיגישוארה מקושרת היטב לערים בסביבתה הקרובה והרחוקה באמצעות אוטובוסים ורכבות.

 

החוקרים סבורים שהנסיך ולאד השלישי נולד בשנת 1431 במצודת העיר סיגישוארה, בשכנות לסוחרי העיר האמידים. אביו, שכונה ולאד דְרַקוּל, היה מושלה הצבאי של טרנסילבניה.

 השם דרקול בא מהמלה הרומנית דְרַק (drac), שבאה מהמלה הלטינית דרקו (draco). משמעות המלה היא "שד" או "דרקון". דרקול אינו שם ולאכי טיפוסי, ומקורו במסדר הדרקון, שהוקם בשנת 1387 כדי להילחם במוסלמים העות'מאנים, אשר פרצו מערבה בניסיון לכבוש את אירופה.

האתר המרכזי שמושך תיירים רבים, וגם הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, הוא העיר העתיקה של סיגישוארה. העיר נשמרה היטב, על חומותיה, מתקופת ימי הביניים וניתן לראות בה סגנונות אדריכלות ואמנות מגוונים. בעיר פעלו בעלי מלאכה רבים שנתנו את אותותיהם על פני העיר.

·נקודת הציון המרכזית בעיר היא מגדל השעון. גובהו 64 מטרים והוא נבנה בשנת 1556 על הגבעה של המצודה. במעלה המגדל ישנו מוזיאון היסטוריה (הערותי: אקלקטי וחביב), וכן נקודת תצפית על כל העיר (הערותי: אכן ממרפסת מגדל השעון כדאי לצפות על העיר)..

·מצודת סיגישוארה היא מבנה סאקסוני מפואר מהמאה ה־12, שמהווה את המרכז ההיסטורי של העיר העתיקה. (כל יתר הסעיפים הם בתוך המצודה).

·בית הולדתו של ולאד צפש, נסיך ולאכיה הידוע בכינויו "המשפד", מהווה אתר עלייה לרגל לתיירים רבים בשל הסיפור המפורסם "דראקולה". בסמוך לביתו ישנו פסל ראשו של המשפד.

·מוזיאון כלי הנשק, הממוקם בסמוך לבית הולדתו של ולאד צפש. המוזיאון קטן אך מכיל מבחר מכלי הנשק שיוצרו בימי הביניים בעיר. מעט בסמוך לו, במורד הגבעה יש גם 'חדר עינויים'.

·גרם מדרגות אבן, המקורה על ידי גג מעץ, מוביל לכנסייה שבראש הגבעה ולבית הקברות של העיר העתיקה. בכנסייה ניתן למצוא פרסקאות וקריפטה. הכנסייה נבנתה במיקום שבו היה המבצר הרומאי הקדום. בבית הקברות הסמוך לכנסייה ניתן להבחין במצבות גרמניות רבות.

 אני עולה בסמטאות לעבר מגדל השעון והכיכר שלידו, שריד למצודת העיר. בקרבת השעון נמצא הבניין שבו, כך מספרים, נולד ולאד צפש. כיום משמש המבנה מסעדה. המלצרים במקום לבושים במדים רשמיים בשחור ואדום ומעליהם הם עוטים גלימה שחורה, והאוכל מוגש על צלחות עם סמל מסדר הדרקון. מסופר כי ולאד ענד בגאווה רבה את סמל המסדר - דרקון שזנבו כרוך על צלב.

בתום מאבק ממושך לתפיסת כס השלטון בוולאכיה, בשנים 1436־1437, הצליח ולאד דרקול להשיג את מבוקשו והוכתר כנסיך ולאכיה. הוא עבר להתגורר עם בני משפחתו בארמון הנסיכותי שבעיר הבירה טירגובישטה והוליד שלושה בנים. אחד מהם היה ולאד דרקולה, כלומר, ולאד בנו של דרקול או "דרקול הקטן".

 לפני שאני עוזב את סיגישוארה, אני מבקר בתצוגה קטנה של כלי נשק מאותה תקופה במוזיאון לכלי נשק שבקרבת מגדל השעון. לידם נמצא גם שחזור חדר העינויים של המצודה. הערפל סביב ולאד צפש נותר בעינו. האם בטירגובישטה אמצא משהו מוחשי יותר? (מתוך: מסע אחר)

ביקור בטרנסילבניה הוא לא שלם מבלי לבקר באחת מהערים היפות ביותר במקום, סיגישוארה. עוד חצי שעת נסיעה בדרך המלך ואני מגיע לפנינה האמיתית של החבל. סיגישוארה הוקמה במהלך ימי הביניים (כנראה בסוף המאה ה-11) על גדותיו של הנהר טרנווה מארה (Tarnava Mare). כדי לספק לעיר החדשה את ההגנה הדרושה לה הוקמה מסביבה חומה ובה 11 צריחים מרהיבים כמגדלי שמירה. בניגוד להרבה מאוד ערים אחרות, החומה ומגדלי השמירה נשתמרו בצורה מדהימה ועד היום מעניקים לעיר נופך מסתורי ומרתק. ביקור רגלי בסמטאות העיר העתיקה של סיגישוארה הוא בבחינת חובה לכל מטייל.
 

ההתיישבות במקום החלה על ידי הדאקים במאה ה-3 לספירה. הרומאים הקימו במקום מצודה.

במאה ה-12 הזמין מלך הונגריה גרמנים סאקסונים (הסאשים), ליישב ולבנות ערים בטרנסילבניה. הגרמנים הקימו גילדות רבות של מסחר ואומנות, כך שהעיר התפתחה כמרכז למסחר ואומנות במרכז אירופה. ישנן עדויות כתובות לכך שב־1191 היה יישוב סאקסוני פעיל במקום שבו נמצאת היום סיגישוארה. ב־1280 העיר הייתה ידועה בשם הלטיני Castrum Sex, וב־1298 בשם הסאקסוני Schespurch resp. Schaesbrich. ב־1337 סיגישוארה הפכה למרכז המלכותי וקיבלה ממשפחת המלוכה ב־1367 את התואר העירוני "Civitas se Segusvar".

במשך מספר מאות, העיר מילאה תפקיד אסטרטגי ומסחרי חשוב בשולי מרכז אירופה; סיגישוארה הפכה לאחת הערים החשובות בטרנסילבניה. אוּמנים מכל רחבי האימפריה הרומית הקדושה ביקרו בה. בעלי המלאכה שלטו בכלכלה העירונית ובנו את הביצורים המגינים על העיר. הנסיך הולאכי ולאד השלישי (המשפד), שנולד והוגלה אל העיר, הטביע בה מטבעות (שהטבעתם באותה תקופה הייתה בחזקת בית המלוכה ההונגרי בממלכת הונגריה) והוציא את המסמך הראשון שבו אוזכר שמה הרומני של העיר, "סיגישוארה". אומדים כי במהלך המאות ה־16 וה־17 היו בסיגישוארה כ־15 גילדות ו־20 תחומי מלאכת יד. פַּסָּל הבארוק אליאס ניקולאי חי בעיר.

יחד עם כלל טרנסילבניה, הייתה העיר תחת שלטונות האימפריה האוסטרית. בשנת 1849 התמרדו ההונגרים וביקשו עצמאות. השלטונות ביקשו את עזרת הצבא הרוסי לדיכוי המרד. ב־31 ביולי 1849 נערך הקרב בין הרוסים והמורדים ההונגרים במישור אלבשט שליד סיגישוארה (קרב Segesvár) ובו הובסו המורדים הונגרים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הועברה סיגישוארה עם כלל חבל טרנסילבניה לרומניה.

המרכז העתיק של סיגישוראה עם הבתים העתיקים, החומות, מגדלי השמירה ובראשם מגדל השעון, הוכרו בשנת 1999 על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה, בחודש יולי, נערך פסטיבל ימי הביניים בעיר העתיקה.

·הקתדרלה האורתודוקסית: נבנה בשנת 1906 בהשראת כנסיית איה סופיה המפורסמת מאיסטנבול. מבנה ענק ומרשים. מיקום- Str. Mitropoliei.

·הכנסיה האוונגליסטית: נקראת גם "כנסיית הבשורה", מבנה מרשים בסגנון גותי המכיל בתוכו פסלים יפהפיים ועוגב בן 6002 צינורות. מיקום- כיכר Huet.

·מוזיאון הרוקחות: כמו שזה נשמע! כל מה שתרצו לדעת על תרופות מיוחדות ועתיקות. מיקום- פיאצה מיקֶה.

12 ק"מ דר'-מע' לסיביו ישוב בשם ראשינארי (Rasinari), בהמשך הכביש למוזיאון הפתוח. בשבת נערך שם שוק תוסס.

=====

ב. מקום מומלץ ע"י סיביו: Astra Folk Civilization Museum Sibiu
     

ASTRA Open Air Museum (Muzeul in aer liber ASTRA -Dumbrava Sibiului)
Address: Calea Rasinarilor 14 (2miles south of Sibiu)
 Tel: (269) 242.419
www.MuzeulAstra.ro 
 Open: Tue. -; Sun. 9:00am - 6:00pm (wintertime 10am -; 5pm);

The "ASTRA" Museum of Traditional Folk Civilization (Romanian: Muzeul Civilizaţiei Populare Tradiţionale "ASTRA") is located in the Dumbrava Forest, 3 km south of Sibiu, on the road towards Răşinari, and is easily accessible by car, bus or tramway. Occupying an area of 0.96 square kilometres, it is the largest open air museum in Romania and one of the largest in Central and Eastern Europe. It contains houses and workshops of the traditional Romanian folk culture from the pre-industrial era. Over 300 houses and other buildings are situated in the forest around two artificial lakes with over 10 km of walkways between them..

The exhibits are organised into six thematic groups:

·food production and animal husbandry.

·production of raw materials.

·means of transportation.

·manufacture of household objects.

·public buildings.

·an exposition of monumental sculpture.

Some of the most spectacular buildings are a group of windmills from the Dobrudja area, a playing area for popice (skittles, an early form of bowling) from the Păltiniş monastery, a small mine from the Apuseni Mountains, a few water-mills, a wooden ferry, and a fishery from the Danube Delta. Also there are houses of shepherds, pottery workshops, iron workshops and others. There is also a working inn, a small pub and a dance pavilion. In the museum there is a wooden church from northern Transylvania brought in 1990-1992 from the village of Bezded in Sălaj County.

A series of festivals and fairs take place in the museum annually, the most popular one being The Folk Craftsmen's Fair which takes place each summer around the Saint Mary's Dormition, an Orthodox holiday in the middle of August. Also, permanent and temporary exhibitions can be seen in a special pavilion inide the museum.

`מוזיאון הכפר'``, ";muzeul satului``, ששוכן בלב ``פארק הרסטראו`` (herastrau) הענק, עם אגם. מוצגים שם בגודל טבעי בתים כפריים מכל מיני אזורים ברומניה. פתוחבימי ג`-א` מ- 9:00 -; 18:00. מחיר כניסה- לאחד 40.000 = 5.72 ₪. יפה ומומלץ.

יער דומבראבה\דומברבה, שם נבקר במוזיאון הכפר הענק והמרשים -;. זהו מוזיאון חי בו נראה מבנים כפריים ובתי עץ אותנטים רבים מרחבי רומניה שהועתקו למקום.

ג. Cisnadie and Cisnadioara

In the immediate vicinity, the fortified churches of Cisnadie and Cisnadioara, just South of Sibiu, are both highly worthy of a visit. Especially the one in Cisnadioara has to been to be believed, perched as it is high above the village on a steep hill. It is one of the oldest fortified German churches in Transylvania.

The Cisnadie church is younger but has a very complete fortification and also houses organs and altarpieces rescued over the last ten years from other German churches of the region that are sadly now decaying. Interesting evidence of a culture that is dying out right now, I am afraid.

14. כביש טרנס פאגארש ו- POIENARI Fortress

הערותי: יצאנו ב- 0730 ביום א' מסיביו. נסענו בַכביש עם עצירות לא ארוכות לתצפיות , פיפי ,אוכל, ועוד שעה עצירה בקורטאה דה-ארג'ס (Curtea de Arges) בכנסיה המאוד יפה שלה (מזכירה קצת את הטאג'-מהאל מבחינת המבנה, הצבעים, והעיטורים). הגענו בשעה 1800 לנמל התעופה (אחרי שאת הדרך בכללותה, ואת בוקרשט בפרט עברנו די חלק, ללא פקקי תנועה). הדרך בהחלט יפה מאוד, יש בה (בעיקר דרומה למצודת פוינארי) גשרים שאחרי שאתה עובר אותם, ואז רואה אותם מדרום, מלמטה, אתה נבהל ששם נסעת: הם תלויים על הצוק בצורה די מפחידה. יחד עם זאת, אחרי חלק מההתפייטויות שקראנו על הכביש, רמת הציפיות שלנו הייתה גבוהה יותר...


 

רכס הרי ה-Fagaras, הוא חלק מהרי הקרפאטים ומתנשא לגובה שמעל ל-2,000 מ' ולאורך 75ק"מ. כדאי להקדיש לכביש הזו 5 שעות לפחות ולבדוק תחילה אם פתוח, בשל שלגיםושטפונות.. האתר הראשון (למגיעים מדרום) - סכר וידררו. סכר קעור, גבוה ומרשים, הסוכר את האגם. גרםהמדרגות על צלע ההר מאפשר לראות הכול ממעוף הציפור, בקצה הפסגה- פסל החשמל, חסרההשראה.

הערותי: חמישה ק"מ דרומה לסכר וידרו, בַמקום בו יש תחנת חשמל, עם שני בניינים הי-טקיים עם חזיתות זכוכית, מצויה העלייה למצודת POIENARI Fortress, ארמון דראקולה 'האמיתי', ברום 1480 מדרגות המטפסות בתוך יער. ראה הסבר באנגלית בהמשך.

הדרך הופכת למפותלת בתוך יער כשמצידנו האגם שבקושי נראה בין סבךהעצים לצד הכביש. פתאום הכביש זוחל החוצה מהיער הסבוך לנוף פתוח של עלייה לרכסיהרים מוריקים מעשב. עדרי כבשים רועים בנוף פסטוראלי על צלעות ההרים מוריקים לצדנחלים. זה אחד הכבישים המרהיבים והגבוהים באירופה שבבנייתו הושקע משאבים עצומיםלגשרים ומנהרות ע"י משטרו של הרודן צ'אושסקו, כדי שישמש את מקורביו. הוא היה אסורלנסיעה על האזרחים והתווסף לפרויקטים המגלומניים והמנוכרים במדינה דלת אמצעים, שהשניאו את השליט על עמו.

נסיעה בכביש טראנס פאגארשן דרך העיירה BALA LAC לכיוון פיטשטי ומשם לבוקרשט.(נסיעה של 6-8 שעות)דרך אחת הדרכים היפות באירופה דרך מעברי הרים, מפלי מים, מנהרות, ונסיעה בתוך עננים שלא רואים את הכביש.

הנסיעה בחלק הדרומי של החבל יפה ביותר: מדרום מזדקרות הפסגות הדרמטיות והמשוננות של רכסי הקרפטים הדרומיים לגבהים של 2,500 מטר ואף יותר, חלקן מכוסות בשלג רב עד כמעט לאמצע הקיץ. מַעבר ההרים ה"פגרש" (Fagaras) שעל כביש "טרנס-פגרש" (הנחשב לאחד מהכבישים היפים ברומניה) מחבר את העיירה קורטה דה ארג'ס (Curtea de Arges) עם כביש מספר אחת המוליך לעיר המחוז סיביו.

המעבר נפתח רשמית מדי קיץ רק ב-15 ביוני ולעתים אף מאוחר יותר. זהו מעבר שגובהו 2,248 מטר והכביש אליו וממנו מוליך בעשרות פיתולים מרהיבים, שכל אחד מהם מעניק זווית חדשה ומרתקת על נוף מרהיב של יערות, מצוקים, אינספור מפלים וזרמי מים, ומעל לכל אוויר נקי וצלול - פשוט תענוג. אומנם המנהרה החוצה את המעבר עצמו חשוכה ומיושנת אבל הדרך שווה כל מאמץ.

דרך הרי הפאגארש. זוהי דרך מפותלת, באמת מ-ד-ה-י-מ-ה, עם אגמים, הרים, הכל ירוק ויפה, מפלי מים, שלג בצידי הדרכים. מקסים, מקסים, מקסים. שטנו שם באחד האגמים, עשינו שוב דרך ברכבל ומלמעלה ראינו המון אנשים מסביב, חלק שרועים בפיקניקים, חלק מטיילים רגלי בהרים, חלק ישנים באוהלים, חלק במלונות שפזורים שם. מקום יפיפה.

מזרחה לסיביו נכנסים לכביש טראנס פאגראשה- כביש יפה בדרך מפלון -; שנקרא מפל בליאה- לא לצפות למשהו גדול . בסוף הכביש נמצא אגם בליאה- בעיננו די מאכזב. הכביש יפה חשוב לעשות את המסלול בשעות אור יום !!! לפחות שעתיים.
הערותי: צריך להגיד שאת מפל בליאה רואים די מרחוק, גבוה בהרים, כמות המים בו (לפחות בסוף אוגוסט) אינה כה גדולה כדי שבמרחק בו צופים עליו הוא יראה מרהיב.

אגם בליאה- מברשוב לסיביו, 45 ק``מ לפני סיביו פונים שמאלה לכיוון הרי פגראש. אחרי כ-20 ק``מ מגיעים למרכז קטן שיש בו רכבל / מלון / דוכנים. מכאן ניתן לעלות או ברכבל (מחייב מספר מינימלי של נוסעים ואם אין מחכים) או ברכב. אנחנו עלינו ברכב. נוף מדהים של שלגים, פלגי מים, מפלים, נחלים, הרים כבשים ומה לא. השלג מכסה לעיתים נתיב אחד של הכביש אך אין שום בעיה לעלות למעלה. מגיעים לאגם שהוא קפוא ומשם הדרך חסומה על-ידי השלגים ואי אפשר להמשיך. הכל מוקף בשלג והרבה מקומיים באים עם מגלשיים וביגוד קצר מטפסים במעלה ההרים המושלגים וגולשים. הרבה צעירים ישנים במקום על כרי הדשא שלא מכוסים בשלג באוהלים קטנים. בית קפה עם מרק ושוקו חם ונוף מהמם. לדברי מנהל בית הספר לסקי במקום עד סוף יולי עדיין יש שלג ורק אז האגם מפשיר. כל הטיול מברשוב לאגם וסיום לארוחת צהרים עם עצירה של שעתיים באגם לקח לנו 5+ שעות. לא קר למעלה, קריר חולצה ארוכה מספיק. מבחינתנו גולת הכותרת של הטיול שהיה כולו מאוד מהנה.

 

The POIENARI Fortress, 2 km away from Capataneni Pamanteni,

(pronounced poy-en-ar-ee).

Romanians know it as "Citatea Lui Negru Voda," or Citadel of the Black Ruler, however most call it Cetatea Poienari, or Poienari Castle.

טירת פונארי מצויה 5 ק"מ דרומה לסכר אגם וידרארו.

Poienari Castle (sometimes spelled Poenari) is a Wallachian castle usually associated with Vlad III Dracula. It is located near the village of Capataneni, some 20 minutes north of Curtea de Arges, at the beginning of the spectacular Transfagarasan high altitude highway (road DN 7C); the castle is perched precariously on the top of a steep, forested mountain.

This castle is not located incredibly close to a village, so the recommended way to get there is to rent a car or maybe hitchhike. There is parking space available next to the road at the foot of the mountain, near the river. The fortress itself is accessible by climbing close to 1500 steps!

To get to the castle by car, essentially drive north on National Road 7C past the few small villages until you hit the hydroelectric power plant. Then, look up! You can't miss it.

My first reaction to the area surrounding the castle wasn't what I expected. Most noticeably, there is a large power plant sharing the same hillside as the castle. The Vidraru Power Plant is said to be one of the biggest in Romania, and if you ask me, it is also THE BIGGEST eyesore in Romania. The constantly humming monstrosity sits just 100 yards from the path leading to the castle.

Poenari Castle (IPA: /po.ǐe.'narʲ/) also known as Poenari Citadel (Cetatea Poenari in Romanian), is a ruined castle in Romania, in Argeş County (Căpăţânenii Pământeni village of the Arefu commune) on a canyon formed on the Argeş River valley, close to the Făgăraş Mountains. It stands on a cliff, on the right side of the Transfăgărăşan road which climbs high into the mountains.

It was erected around the beginning of the 13th century by the first Romanian rulers in the South region of Romania, known as Wallachia. Around the 14th century, Poenari was the main citadel of the Basarab rulers. In the next few decades, the name and the residents changed a few times but eventually the castle was abandoned and left in ruins.

However, in the 15th century, realizing the potential for a castle perched high on a steep precipice of rock, Vlad III the Impaler repaired and consolidated the structure, making it one of his main fortresses.

Although the castle was used for many years after Vlad's death in 1476, it eventually was abandoned again in the first half of the 16th century and was in ruins during the 17th century. Due to its size and location, the castle was very hard to seize, even by natural forces. However, in 1888, a landslide brought down a portion of the castle which crashed into the river far below. Nonetheless, the castle was slightly repaired and the walls and its towers still stand today. To reach the castle, visitors need to climb 1,500 steps

The POIENARI Fortress, 2 km away from Capataneni Pamanteni, was built in the 14th century, on the Cetatuia Mountain, by Vlad the Impaler (DRACULA), and it played an important historical role in the development of the first Dacian State, led by Burebista King.

Dracula's main reign stretched from 1456 to 1462. His capital was the city of Tirgoviste while his castle was raised some distance away in the mountains near the Arges River , the Poienari Castle.His first wife committed suicide by leaping from the towers of this castle into the waters of the Arges River rather than surrender to the Turks.After that Dracula was arrested and imprisoned in a royal tower near Buda. Vlad remained a prisoner for twelve years.

Come back to reality, because you've just arrived at "La Cetate". Leave whatever vehicle brought you here and start to love and trust your feet. You will have to face a steep climb, on a 1480 step staircase, to reach the top. So, if you have heart or breathing troubles, think twice. And don't forget your camera. Amazing views are waiting for you.

 About the view. It's marvelous on a clear day. But, look closely to the clouds if it's not a clear day. It's an area where the weather changes fast. If the clouds are down and compact and move from the mountains to Curtea de Arges and you still want to climb to the Poienari fortress, your experience will be somewhat different but still memorable.

the castle was actually mostly destroyed during an earthquake in 1888. The layer of gray stone at the bottom is part of the original castle from the 15th century, and the layer of red brick at the top is the rebuilt part (I have no idea when that was done, but even those "new" bricks are crumbling; are they a century old, or just made with shoddy Communist materials?).

A little background about the place: Apparently there was already actually an ancient castle on this spot before Vlad arrived, but it was in ruins, and when he wanted his own place built, he thought this would be a good location. He'd enslaved a large number of his political enemies and told them they had two years to build him a castle here. If they succeeded, he'd let them go free, and if they failed, he'd kill them. The actually did it, but it's assumed a lot of them died along the way from the hard work. It's still pretty impressive to see that some parts of their labor are still standing after 500 years and an earthquake. Good job, you guys.

הערותי: אם יש זמן מומלץ מאוד לבקר בכנסיה בקורטאה דה ארג'ס (Curtea de Arges). היא מאוד יפה. ביום ראשון המקום, כמו כל אתר אחר, מלא רומנים (החברה בהחלט מרבים לטייל בסופי שבוע).
לדעתי הכניסה קצת מזכירה את הטאג' מהאל: במבנה שלה, הצבעים, העיטורים.


 

A day trip from Bran to Transfagarasan and back to Bran

The road (Transfagarasan) crosses the mountains and it is the second highest road in Romania, there, as you might guess, there are not many villages up there. The main attraction of the road is the scenery, the mountains it crosses. From Bran you could go to Fagaras - Cartisoara, then leave the main road and start on the Transfagarasan, go up to Balea Lake, go down on the Southern side, pass through Curtea de Arges (and I would recommend visiting Curtea de Arges Monastery), then go across the foothills to Campulung Muscel - Rucar, to Bran. It is possible in one day.

My advice is to get up as early as you can, a good hour for leaving being 7 or 8 o'clock. From Bran, take the road toward Brasov. The first locality after Bran is Tohanu Nou. In this village you'll find a sign toward Zarnesti town. Turn to the left and take this road, reaching after 5-6km Zarnesti town. Here, after you'll cross a rail train, turn to the left, passing for a while through town. Turn to the right when you'll see a road sign for Sibiu (or Fagaras town or Poiana Marului village which is the first locality on this road after Zarnesti town). This is a beautiful road with remote villages. Though the road has many bad parts, my advice is to take this road, you'll be pleased by the scenery. At a certain point you'll reach Sinca Veche village where you can visit the Faith Temple (Templul Ursitoarelor), a cave transformed into a prayer place by some monks. It is possible to find nobody here, in this cave. It doesn't matter, open the wooden door and explore the small cave, in fact it is more like a grotto. In Sinca Veche you'll see a church. Before this church turn to the left on a country road. You'll see a green gate. In front of this gate turn again to the left and then straight ahead until you'll see a cross on the left side of the road. Park the car and take the trail behind the cross; in less than 5min you'll reach the grotto.
OK, back to the main road. In Sinca Veche village, after the church (on the right side of the road) you'll meet a crossroad where you'll turn to the left and then other crossroad where you'll go straight ahead. If you'll be in villages like Ohaba or Vad, it means that you are on a wrong road. But if you'll pass through villages like Sercaita, Bucium, Margineni, Recea or Lisa (just to mention some of them) it means you are on the good road. This remote but quite good road, till Sambata de Sus, goes parallel with Fagaras Mt. (left of the road) and passes through nice villages. In Sambata de Sus you can turn to the left going toward Brancoveanu monastery, also known as Sambata monastery. From the monastery, take the road to Sambata de Jos, passing through Sambata de Sus village. In Sambata de Jos turn to the left and you'll be on the major road between Brasov and Sibiu. After you'll pass through Ucea and Arpasu de Jos villages you'll meet a crossroad where you must turn to the left toward the Cartisoara village. This is the road crossing the Fagaras Mt. Here don't miss the Balea waterfall (Balea Cascada).
 As Alex said, don't miss Curtea de Arges church. Then Campulung and finally Bran.

====================================

מהדורת 2004 של ה- Lonely Planet על רומניה ומולדובה:

אתר מועיל, כולל מפות ומקומות לינה באזור בראן:

אתר המציע שפע של מקומות לינה:

אתר הכולל מצגות רבות מרומניה:

מפה לא רעה של רומניה (ניתן להקליק עליה ולקבל הגדלה של איזורים):

מידע על דרקולה (בעברית):

אצל גילי חסקין:

מסלולי טיול בהרי הבוצ'אגי:

מהי טירה, לעומת מבצר, לעומת מצודה: