יום הולדת 50 בפורטוגל

במאי 2016 חגגתי יום הולדת 50. חיפשנו יעד לא רחוק מדי, אך גם קצת שונה מאירופה הקלאסית.

למה לא פורטוגל ?

6. תחבורה ציבורית

7. שירותים

8. חומר רקע

9. תקשורת

10. פרוט מסלול הטיול לפי ימים

1. רקע

פורטוגל מונה כ-10 מיליון תושבים, והיא אחת המדינות הפחות עשירות במערב אירופה. חלק גדול יחסית מאוכלוסייתה עוסק בחקלאות, בין השאר בגידול ירקות, פירות (בעיקר גפנים ליין ולצימוקים), זיתים ואלוני שעם, וכן הדיג מפותח. ענפי התעשייה העיקריים הם עיבוד תוצרת חקלאית, יצור סרדינים, צימוקים, יין ושמן זית. משנות ה-60 חלה התפתחות ניכרת גם בענפי תעשייה שאינם מבוססים על חקלאות. אוצרות הטבע של פורטוגל הם: פחם, ברזל, נחושת, טונגסטן ובדיל ששימשו יסוד להקמת תעשייה כבדה (הועתק מאתר ויקיפדיה).

מתוכנית הטלוויזיה של אנטוני בורדיין למדנו, שמשיקולים פוליטיים, האיחוד האירופאי משלם לפורטוגל כסף בכדי למנוע יצור ויצוא של מוצרים חקלאיים שונים (תפוזים, עגבניות, זיתים).

(דקה 27 בסרטון)

מדיניות זו יוצרת אבטלה רבה ועזיבה של תושבים מהאזורים הכפריים. ראינו לא מעט עיירות רפאים, עם תושבים ספורים ומבוגרים מאוד. זה די עצוב ומדכא. בליסבון ופורטו לעומת זאת יש הרבה צעירים.

למעט צוענים טורדניים ברובע בלם בליסבון, הפורטוגלים הם אנשים מקסימים. מסבירי פנים, חביבים. תכונה בולטת במיוחד הנה רוגע. הם פשוט רגועים. אין לחץ, שום דבר לא בוער. הלוואי עלינו.

במגרשי חניה של מספר אתרי תיירות ובמרכזי ערים נתקלנו בקטע מוזר של אנשים המנכסים לעצמם חניה ציבורית, מכוונים את הנהגים לחניה פנויה, ומצפים לתשלום עבור "השרות". אנחנו פשוט נמנענו ממגע עימהם.

המחירים בחנויות ובמסעדות סבירים, בד"כ זול יותר מישראל. ראינו הרבה מאוד מוצרים העשויים משעם (ארנקים, תיקים, נעליים).

המטבח פשוט מאוד, ולרוב די טעים. בכל מקום הגישו את אותן מנות: סרדינים מטוגנים (זול מאוד), סלמון, או בקלה בתוספת ירקות, תפו"א גזר וברוקולי.

הכבישים המהירים טובים מאוד, יש הרבה אזורי חניה מסודרים עם שירותים, שולחנות וכיסאות, חנויות נוחות. מחוץ לערים הגדולות התנועה מאוד דלילה.

2. תכנית הטיול

טיול מעגלי מליסבון, המסלול מתבסס על הכתבות טעימות קטנות מעיר מקסימה באתר "למטייל" ומסלול טיול בפורטוגל - מליסבון לפורטו באתר “מסע אחר” (שתיהן מצוינות, שילבתי חלקים מהכתבות בבלוג).

סה"כ שבעה לילות, מתוכם שלושה בליסבון (המלון הוזמן באתר בוקינג מראש), לילה אחד בסינטרה (המלון הוזמן באתר בוקינג מראש), לילה אחד בקוימברה, לילה אחד בפורטו ולילה אחרון באזור העיירה בלמונטה (הוזמנו במהלך הטיול).

החלק הראשון של הטיול (ליסבון, קשקאיש, אשטוריל, קאבו דה רוקה, סינטרה, אובידוש) היה נעים ומהנה מאוד, ואילו החלק השני (נאזרה, קוימברה, אביירו, פורטו, לאמגו, טרנקוסו, גוארדה, טומר) היה סביר עבורי ודי משעמם ומדכא עבור אישתי. לטעמנו, מי שקצר בזמן בהחלט יכול לוותר על החלק השני ולקצר את הטיול לארבעה ימים.

לאלו שבכול זאת נוסעים צפונה, מומלץ לבקר בעיירה אמרנטה ובעמק הדואורו.

3. טיסה

יש הרבה אפשרויות לטיסות זולות לליסבון עם קונקשן, וניתן לחזור מפורטו (או להפך). אך מאחר ובעונה יש טיסות ישירות של ישראייר וסאנדור, העדפנו זאת. הלכנו על הטיסה של סאנדור, הלוך ושוב לליסבון ביום חמישי. מחיר 460$ לכרטיס.

מספר שבועות לפני הטיסה קיבלנו הודעה כי הטיסה תבוצע ע"י החברה הספרדית PRIVILEGE STYLE. לטיסה הצטרפה דיילת ישראלית. השרות בסה"כ היה בסדר, אך המושבים היו צפופים מאוד.

4. העברה מהשדה

אוטובוס AEROBUS (קו 1, CITY CENTER), השרות פעיל בין השעות

07:00-23:20 כל 20 דקות, עלות 3.5 אירו (בהזמנה באינטרנט 3.15). מונית אמורה לעלות 12-20 אירו.

5. רכב שכור

במרכז ליסבון אין צורך, לכן לקחנו את הרכב רק ביום ראשון, בדרכנו לביקור ברובע המערבי בלם המרוחק מהמרכז והמשך צפונה. הזמנו דרך אופרן בחברת יורופקאר. הסוכנות הייתה במרחק הליכה קצרה מהמלון, מאוד נוח. רכב פולקסוואגן גולף סטיישן לשבוע עלה 280 אירו, כולל כל הביטוחים וביטול השתתפות עצמית. יש באינטרנט הצעות הרבה יותר זולות, אך הן לא כוללות את כל הביטוחים, העדפתי ללכת על בטוח. בסוכנות הציעו לנו להוסיף 10$ עבור שימוש במכשיר המאפשר לנסוע בכבישי אגרה מבלי צורך לעצור ולשלם, התשלום מתבצע אח"כ דרך כרטיס אשראי. הסכמנו, לדעתי כדאי. סה"כ שילמנו 50 אירו על כל הנסיעות בכבישי אגרה.

6. תחבורה ציבורית

באתר זה יש מידע מפורט על התחבורה הציבורית בליסבון

7. שירותים

הופתענו לטובה. בכל עיירה ועיר היו שירותים ציבוריים (כמו שהיו פעם אצלנו), הם תמיד היו נקיים ובחינם.

8. חומר רקע

ליסבון - אטרקציות מרכזיותכתבה מעניינת מפגש עם נשים בפורטוגל
15 המלצות על ליסבון
בלוג שנעזרתי בו בתכנון הטיול הבלוג של שריתZ

סרטון 10 סיבות למה כדאי לבקר בפורטוגל

9. תקשורת

יש מספר אפשרויות לתקשורת סלולארית בחו”ל, לכל אחת יתרונות וחסרונות:

חבילה מהארץ

יתרונות:
א. המספר הישראלי נשאר אתך
ב. התקשורת זמינה מרגע הנחיתה
ג. אם טסים למספר יעדים או טסים עם קונקשן (שלפעמים הוא כמה שעות טובות) נהנים מאינטרנט ביעד הביניים (לא בכל שדה תעופה יש wifi חינם) וביעדים הנוספים.
חסרונות:
א. בד"כ יקר משמעותית ביחס לאפשרויות האחרות.
ב. משלמים סכום מלא גם אם החבילה לא נוצלה במלואה. החבילה מוגבלת בזמן, יתרה שלא נוצלה הולכת לאיבוד. לא ניתן לקבל זיכוי או להשתמש בנסיעה הבאה.

סים מקומי (רכישה בחו"ל)

יתרונות:
א. לרוב זול משמעותית ביחס לאפשרויות האחרות.
חסרונות:
א. המספר הישראלי לא נשאר אתך. זה רלוונטי רק עבור שיחות ו-SMS, כאשר אפליקציות כמו וואטסאפ ממשיכות לתפקד כרגיל (אפשר גם לעשות שיחות קוליות לטלפונים קוויים בארץ בעזרת סקייפ, במחיר סימלי).
ב. התקשורת אינה זמינה מרגע הנחיתה אלא רק לאחר רכישת הסים. אם הנחיתה בשעות לא שיגרתיות, ניתן יהיה להשיג את הסים רק למחרת. במקרים מסוימים (למשל טיסה שהתעכבה ורוצים להודיע למלון או לברר לגבי תחבורה ציבורית) זה מאוד בעייתי.
ג. אם טסים למספר יעדים נדרש סים לכל יעד, אם טסים עם קונקשן (שלפעמים הוא כמה שעות טובות) אין לנו אינטרנט ביעד הביניים (לא בכל שדה תעופה יש wifi חינם).
ד. משלמים סכום מלא גם אם החבילה לא נוצלה במלואה. החבילה מוגבלת בזמן, יתרה שלא נוצלה הולכת לאיבוד. לא ניתן לקבל זיכוי או להשתמש בנסיעה הבאה.
ה. במדינות מסוימות הפעלת סים מקומי כרוכה בפרוצדורה (הגדרות) שיכולה להיות בעייתית לאנשים מאותגרים טכנולוגית.
ו. לרוב לא ניתן לרכוש דקות שיחה יחד עם חבילת דאטה.

סים זר רכישה בארץ - אני רכשתי את 'גלובל סים' של פלאפון, עבד לי מצוין

יתרונות:
א. התקשורת זמינה מרגע הנחיתה.
ב. היתרה נשמרת למשך 3 שנים כך שאפשר להשתמש בנסיעות הבאות.
ג. ניתן לרכוש גם חבילת דקות (שיחות לישראל ושיחות נכנסות) במחיר יחסית משתלם: 30 דקות שיחה - 30 ₪, 60 דקות שיחה - 50 ₪, 120 דקות שיחה - 100 ₪. למיטב ידיעתי אין תעריף כזה באף חברה אחרת.
ד. עובד ב-143 מדינות. לכן הוא מעולה לטיול מרובה יעדים וגם לטיסה עם קונקשן.
ה. ניתן לטעון חבילת דקות או גלישה נוספת בשיחת חינם או דרך האתר.
חסרונות:
א. לכאורה חבילת הגלישה יקרה ביחס לאפשרויות האחרות, אך כאמור היתרה לא הולכת לאיבוד כך שזה משתלם יותר מכפי שזה נראה במבט ראשון.
ב. המספר הישראלי לא נשאר איתך (למי שזה עקרוני ניתן לבצע הפניית שיחות)

ההמלצה שלי: למי שמרבה לנסוע לחו"ל כדאי לדעתי לרכוש 'גלובל סים' אחד בעלות 149 ש"ח ל-5G. אם אתם משתמשים 'קלים', ו/או נוסעים לתקופה קצרה, בשילוב שימוש ב-WIFI היכן שיש זהו פתרון ממש טוב, החבילה אמורה להספיק (תמיד אפשר לטעון עוד).
אם אתם משתמשים 'כבדים', או נוסעים לתקופה ארוכה, תשתמשו בגלובל סים מרגע הנחיתה עד להזדמנות הראשונה שיתאפשר לכם לרכוש סים מקומי בניחותא.
הבהרה: אני לא עובד בחברת פלאפון, ואין לי שום אינטרס בנושא.

10. פרוט מסלול הטיול לפי ימים

יום 1 – הגעה

הטיסה המריאה בשעה 17:00 ונחתה בשעה 21:00 (5 שעות טיסה)

לקחנו את האוטובוס לתחנה FONTES PEREIRA MELO הסמוכה למלוננו לשלושת הלילות הבאים SANA Lisboa Hotel

המלון היה פשוט מעולה. ממוקם טוב (אוטובוס, מטרו), נקי, מודרני, מאובזר, ארוחת בוקר מצוינת. כשהגענו לחדר קיבלנו בקבוק מים מינרלים וצלחת עם פירות. מומלץ מאוד.

יום 2 – ליסבון – מרכז העיר

לליסבון טופוגרפיה מעניינת, היא בנויה על שבע גבעות ויש בה המון עליות וירידות. את עניין העליה והירידה הרגלית ניתן לפתור בנסיעה בטראם, שהוא אחד מסימני ההיכר המובהקים של העיר.

המלון שלנו נמצא סמוך לככר פומבאל (Praça Pombal) אחת הכיכרות המרכזיות בעיר. במרכזה מונומנט שהוקם ב-1924 ומתנשא לגובה של כמאה מטר. הכיכר מנציחה את זכרו של המרקיז דה פומבאל שהיה אחראי לבנייתה מחדש של העיר בעקבות רעידת האדמה הגדולה. הכיכר מפרידה בין שדרות Liberrdade לפארק אדוארד השביעי (Parque Eduardo VII).

הפארק משתרע על שטח של 160 דונם ומכיל צמחיה מגוונת. ממוקם מצפון לכיכר פומבאל שבקצה שדרת ליברדאדה. בקצהו הצפוני נמצאת גינה על שם זמרת הפאדו עמליה רודריגז.

הפאביליון Carlo Lopez לזכרו של רץ המרתון והאלוף האולימפי נבנה לאירוח של אירועים ספורטיביים, אך משמש היום לאירוח קונצרטים וועידות.

בתחנת מטרו Pombal רכשנו במכונה כרטיס יומי שנקרא VIVA VIAGEM לנסיעה בתחבורה הציבורית. יש צורך לרכוש כרטיס נטען בעלות 1 אירו, ועליו אפשר להטעין סכום כסף שמעוניינים או כרטיס חופשי יומי. הכרטיס מאפשר גם עליה חינם במעלית סנטה ג'וסטה.

התחלנו את הסיור בעיר בכיכר רוסיו (Praça da Rossio).

הכיכר, ששמה הרשמי הוא כיכר פדרו הרביעי, נקראת בפי הכל רוסיו בגלל תחנת הרכבת רוסיו הסמוכה אליה. כיכר רוסיו יכולה להיחשב כמקום המרכזי בעיר ועדות לכך אפשר למצוא בעובדה שזוהי הנקודה שבה עוברים מדי יום יותר אנשים מאשר בכל נקודה אחרת בעיר. המיקום הגיאוגרפי, הסמיכות לתחנת הרכבת, ריכוז קווי האוטובוסים, הקרבה למוסדות פיננסיים ומוסדות תרבות וחנויות האופנה מספקים הסבר הגיוני לתופעה.

בקיוסק קטן ומפורסם בפינת הכיכר טעמנו את ברנדי ה”ז'ינז'ינייה” (Ginjinha). עבור 1.30 אירו, תקבלו צ'ייסר טעים של הליקר המריר-מתוק. לחיים!

מדרחוב Augusta הוא המדרחוב שעובר במרכז רובע באיישה Baixa ששוחזר בעקבות רעידת האדמה שאירעה בשנת 1755. קצהו הדרומי בככר קומרסיו (מונומנט שער אוגוסטה) וקצהו הצפוני בככר רוסיו. מקבילים לו (אך לא צמודים) ממערב- רחוב הזהב (אוראה) וממזרח- רחוב צורפי הכסף

ככר קומרסיו (Comercio) הכיכר הגדולה בעיר. מכאן יוצאים חלק מהסיורים שנועדו להציג את העיר בפני המבקרים בה.

כיכר פיגוארה (Praça da Figueira) בכיכר זו, הממוקמת מזרחית לככר רוסיו, ניצב פסל של דום ג`ואו הראשון. זוהי נקודת מוצא טובה לאלה שמעוניינים לטפס רגלית למצודת סאו ג`ורג`. כיכר "עץ התאנה" היא שקטה יחסית לכיכר רוסיו והדבר נובע מתנועה קטנה בהרבה של רכבים יחסית לכיכר השכנה. בסוף השבוע האחרון בכל חודש נערך כאן שוק אוכל נחמד.

מעלית סנטה ג`וסטה (Elevador De Santa Justa) אחד הסמלים של בירת פורטוגל (נקראת גם מעלית Carmo). המעלית נבנתה על ידי הארכיטקט הצרפתי Raoul De Mesnier Du Ponsard שהיה מתלמידיו של גוסטב אייפל (זהו ההסבר לדמיון של במבנה המתכתי של המעלית למגדל אייפל). היוזמה, שהחלה בעשור האחרון של המאה ה-19 יושמה בקיץ 1902 ופתיחתה לקהל הרחב לוותה בטקסים רבים. המעלית הופעלה בחמש השנים הראשונות על קיטור ואחר כך הוסבה לחשמל. המעלית מחברת את רובע Baixa עם רחוב קארמו שבמפלס העילי.

ממרפסת התצפית שבמפלס העליון (גובה 31 מטר) יש תצפית טובה.

כתובת: Rua Do Aurea & Rau De Santa Justa

שדרות Avenida Da Liberrdade שדרות שרוחבן 90 מטר ואורכן כק"מ וחצי. הן מחברות את ככר רסטודורוס עם ככר פומבאל. לאורך השדרה מספר מונמנטים (הבולטת ביניהם היא אנדרטה לזכרם של חיילי פורטוגל שמתו בקרבות מלחמת העולם הראשונה) ומשני צדדיה מלונות מהשורה הראשונה (טיבולי, סופיטל). מעט צפונה מכיכר רסטודורוס אם פונים ימינה, מגיעים לרחוב המקביל Portas St Antao שם ממוקמת מעלית נוספת בשם Lavra. המעלית, שנבנתה בשנת 1884, מטפסת למעלה ומאפשרת להגיע לפארק Torel, משם יש תצפית טובה.

נכנסנו לבית הקפה המפורסם Brasileira בכתובת R. Garrett 120

לטעום את העוגיה המפורסמת Pastel De Nata (טעמנו גם את הפחות מפורסמות...)

המשכנו לסיבוב בקו הטראם 28 המפורסם והעמוס מאוד עד לתחנה האחרונה בכיכר Martim Moniz. כדי לחזור חייבים לרדת ולעלות שוב (תור ארוך נוסף) .

הנסיעה בטראם מאפשרת קצת מנוחה לרגליים, והזדמנות לפגוש את המקומיים

בשלב זה אנחנו כבר רעבים…

אחת האפשרויות השוות ביותר לארוחה היא בשוק האוכל ריבּיירה (Mercado da Ribeira).

(כתובת: Avenida 24 de Julho 50)

השוק המגניב נמצא על גדת הנהר הצפונית, בתווך שבין השכונות שיאדו (Chiado) ובאירו אלטו (Bairro Alto), במרחק 5 דקות הליכה מערבה מהבּאישה. מדובר בהיכל גדול, המחולק לשני אגפים , באחד שוק תוצרת טריה (ירקות, פירות, בשרים, דגים וכו'), שמסיים את פעילותו לפנות ערב. גולת הכותרת היא דווקא האגף השני, משהו בסגנון שוק “טעם העיר”, שהיה מתקיים אחת לשנה בתל אביב, אבל קבוע בכל יום, עד חצות.

זהו האנגר ענק ותעשייתי למראה, במרכזו שולחנות בר מעץ וכסאות גבוהים ומסביב עשרות דוכנים, שמתפקדים על תקן “שגרירויות” של מסעדות העיר הטובות ביותר. כאן תוכלו ליהנות ממה שיש למסעדות האם להציע, אך במנות קטנות יותר ובמחירים שווים ביותר. המקום הומה מפה לפה במשפחות וקבוצות חברים.

דוכן מעניין שמצאנו בו מנה שנוכל לאכול נקרא “Sea Me”

בקלה על מצע תרד ותפו”א. מנה טעימה מאוד.

דוכן מקרונים

מעדנייה

כשחזרנו לפנות ערב לחדר המתינה לי הפתעה נעימה. מבלי שהודענו על כך לצוות המלון, (הם בדקו בצילום הדרכון את תאריך הלידה שלי), לכבוד יום הולדתי שלחו עוגה קטנה עם ברכה, ובקבוק יין מוגז. מחווה יפה מאוד.

יום 3 – ליסבון – רובעים מזרחיים

ברובעים המזרחיים נמצאות שלוש מתוך שבע הגבעות שהעיר בנויה עליהן ולכן יש כאן מספר תצפיות מעניינות (סאו ג`ורג`, סנטה לוצ`יה, גראסה וסניורה דו מונט). אלה הרובעים העתיקים בעיר והסמטאות הצרות שבהן נכתת את רגלינו הן תזכורת לתקופה בה שלטו כאן המוסלמים (המורים). סמטאות אלה מהוות ניגוד גמור למבנה השתי וערב המסודר של רובע Baixa.

ברובע אלפאמה ניתן למצוא סמטאות צרות, מוכרות דגים ובערבים מסעדות, שבהן ניתן לשמוע את צלילי הפאדו, סמטאות הרובע היהודי לשעבר (ג'ודריה).

מבצר סאו ג`ורג` (Castello De Sao Jorge) - המבנה העתיק ביותר בעיר. הוא ניצב על גבעה שגובהה 110 מטר ועובדה זו הביאה לכך שכאן החלה ההתיישבות עוד לפני הספירה. הגבעה מילאה תפקיד אצל כל הכובשים מהרומאים דרך הויזיגוטים (מאה חמישית), הערבים המאורים (מאה התשיעית) ועד הנוצרים שכבשו את המקום במחצית המאה ה-12. בין המאות ה-12 וה- 16 שימשה המצודה למגורי המלך. המעבר של חצר המלוכה לעיר התחתית והירידה בחשיבות האסטרטגית של המקום כרסמו במעמדה, המקום הפך לבית סוהר ובשנת 1755 נהרס ברעידת האדמה. בשנת 1910 הוא הוכרז כנכס לאומי ובשנים 1938-1944 נעשו בו שיפוצים רבים. המתחם הגדול מהווה כיום את אחד האתרים האטרקטיביים ביותר בעיר. נכנסים לתוך חצר פנימית ובה תותחים ונקודות תצפית על העיר שלמטה.

מצד ימין ממוקמים שרידיו של ארמון שכיום מתקיימת בו תצוגה (מולטימדיה) על ההיסטוריה של העיר. כמו כן, יש כאן בית קפה ומסעדה מעניינת: Casa De Leao. בהמשך מגיעים למבצר ששרדה ממנו החומה החיצונית על מגדליה הרבים (Paco, Menagem, Cisternasao Lourenco). אחד מהם נקרא מגדל יוליסס ובו מופעל פריסקופ, באמצעותו מוקרנות תמונות של העיר (360 מעלות).

ניתן לטפס אליו רגלית מכיכר פיגוארה (מאמץ פיזי סביר וגם מנטאלי כיון שנתיב הטיפוס לא משולט כראוי)

הגעה: אוטובוס 37, טראם 12, 28

שעות פתיחה: מידי יום 09:00-17:00

את הדרך למטה, חזרה אל העיר, עשינו ברגל דרך הסמטאות שיוצאות ממלון בלמונטה (Belmontee) שבשטח המצודה וזו היתה החלטה מצוינת. הדרך עוברת בתחילה דרך חצר מעט מוזנחת מעט, אך כמה מטרים מאוחר יותר, הקיפו אותנו בתי אבן קטנים וצבעוניים, שקירותיהם מכוסים ציורי גרפיטי מגניבים.

בהמשך מגיעים אל מרפסת התצפית בכיכר פורטאש דו סול (Largo Portas do Soll). מכאן מצולמות תמונות הנוף המפורסמות ביותר של העיר ולא פלא – גגות רעפים אדומים, האוקיינוס פרוש מימין לשמאל, מגדלי כנסיות, עץ דקל בודד – כמו גלויה לנגד העיניים. יופי של מקום לתמונת פנורמה.

קפצנו גם לשיטוט בשוק הפשפשים Feira da Ladra בכתובת Campo de Santa Clara.

לקחנו טראם חזרה למרכז לסיבוב גלידה איטלקית טעימה מאוד ברשת Amorino

בערב התייעצנו עם פקידת הקבלה הצעירה והחמודה איפה כדאי לבלות. היא המליצה על באר בשם Pensão Amor (פנסיון האהבה) הנמצא ברחוב Rua do Alecrim.

זהו אזור בילויים המסומן בפס בצבע ורוד על הכביש. האזור בכלל והבאר בפרט היו ממש נחמדים.

הנסיעה בסוף שבוע במטרו לאזור היא חוויה בפני עצמה. הרכבות פורקות נחילים של צעירים הנוהרים אל האזור כשהם מצוידים בבקבוקי משקה.

בפיצרייה מעולה בשם La Puttana הנמצאת סמוך לבאר ברחוב Rua Nova do Carvalho אכלנו פיצה לבנה (ביאנקה) טעימה מאוד אפויה בתנור לבנים וסלט קאפרזה

יום 4 – ליסבון – רובע בלם – אשטוריל – קשקאיש – קאבו דה רוקה – סינטרה

הבוקר אנו עוזבים את המלון בליסבון, לוקחים את הרכב השכור בחברת יורופקאר הסמוכה ויוצאים לכיוון רובע בלם (המרחק מתחנת ההשכרה לרובע בלם כ- 9 ק"מ).

רובע מערבי זה מרכז בתוכו חלק מהאטרקציות שקשורות לתור הזהב של פורטוגל. תקופה זו מאופיינת במסעות בים של יורדי ים פורטוגלים שהביאו אותם לחבלי ארץ לא נודעים ביבשות אמריקה, אסיה ואפריקה והניחו את היסוד לצמיחתה של פורטוגל הקולוניאלית ששלטה במדינות רבות מעבר לים בהן: ברזיל, מוזמביק, אנגולה ועד לאיים שמול חופי סין. הרובע נקרא כיום בלם שנגזר מהם השם בית לחם.

ניתן להגיע בתחבורה ציבורית לרובע בחשמלית מספר 15, באוטובוסים 14,27,29,43,49,51 או ברכבת שיוצאת מתחנת Cais Do Sodre.

התחלנו במנזר ג`ירונימו (Mosteuiro Dos Jeronimos) - האתר, שנמנה על רשימת האתרים השמורים של אונסק"ו שימש את הימאים שיצאו מכאן להפלגות ארוכות. בנייתו החלה בתקופת שלטונו של מנואל הראשון (בשנת 1501), שבנה אותו לכבוד גילוי הדרך להודו והסתיימה בתקופת שלטונו של דום ז`ואו השלישי (שנת 1541).

חזיתו החיצונית של המבנה, שלא נהרס ברעידת האדמה של שנת 1755 מקושטת באלפי דמויות. הנזירים היו נכנסים מהקלויסטרס, אותה חצר מרובעת עם גינה ופסלים, שנחשבת לאחת היפות בעולם. בתוך המנזר נמצאים קבריהם של וסקו דה גמה ושל מנואל הראשון. נקודות מענינות: השער הדרומי, האכסדרה. מדובר בקומפלקס גדול שבנוסף לכנסיית סנטה מאריה ולחצר המנזר ניתן למצוא בו מוזיאון הימי (משתרע על שני מבנים שהאחד הוא חלק מהמנזר ושני בנין נפרד שנמצא בקירבתו), מוזיאון ארכיאולוגי ופלנטריום גולבנקיאן (אתר שמקיים הדרכות הן למבוגרים והן לילדים).

כתובת: Praca Do Imperio

הגעה: אוטובוסים 27,28,29,43,49,51, טראם 15

שעות פעילות: Tuesda-Sunday 10:00-17:00

המשכנו לפסל מגלי הארצות - (הנרי הספן, וסקו דה גמה, קבאראל, המלך מנואל הראשון) (Padrao Dos Descobrimentos).

מהכיכר חוצים את הכביש שמשיק לקו המים במנהרה תת קרקעית ומגיעים אל המונומנט המרשים שמנציח את יורדי הים המפורסמים.

המונומנט הוקם בשנת 1960 לציון 500 שנים להולדתו של הנסיך הנרי "הנווט", שהיה מראשוני הימאים הפורטוגזים שיצאו לגלות את העולם שמעבר לים. ניתן לטפס במעלית 6 קומות למרפסת תצפית קטנה (המהדרין יוכלו לטפס 3 קומות נוספות ברגל).

כתובת: Avenida De Brasilia

הגעה: אוטובוסים 27,28,43,49, טראם 15

שעות פתיחה: ג` - א` - 09:00-17:00

לסיום הביקור בבלם נכנסנו למאפיה המפורסמת "פאסטרייה דה בלם" Pasteis de Belem וטעמנו את המאפה המקומי Pastel De Nata – בצק עלים דק ממולא קרם וניל, מוגש חם וניתן לפזר מעל אבקת סוכר או אבקת קינמון. מחיר 1 אירו למאפה. היה שווה לעמוד בתור הארוך

מגדל בלם (Torre De Belem) – (לא ביקרנו) מבנה מרשים בסגנונו, ששימש בעבר לבית סוהר. נבנה על ידי המלך דום גואו הראשון במחצית השניה של המאה ה-15 והושלם בתקופת יורשו, דום מנואל הראשון. המבנה עוצב על ידי הפסל פרנסיסקו ארודה וניכרות בו השפעות של התרבות המורית. מטרתו היתה הגנה על שפך הנהר.

במפלס התחתון תותחים מול כל אחד מהחלונות ובמפלס העליון תצפית טובה על הנהר והגשרים.

כתובת: Avenida De India

הגעה: אוטובוסים 27,28,29,43,49,51, טראם 15

שעות פתיחה: ג` - א` - 10:00-17:00

מבלם יוצאים לכיוון מערב. הכביש עובר בצמוד לקו החוף המקסים, דרך עיירות יפות, בהן אשטוריל (Estorill) (בלם – אשטוריל: 20 ק"מ) וקשקאיש (Cascais) המציעה מרכז היסטורי, קניון ומעגן עם סירות דייגים. (אשטוריל-קשקאיש: 4 ק"מ)

שתי ערי נופש אלה מושכות אליהן נופשים אמידים מליסבון וממקומות נוספים בפורטוגל.

כדאי לעצור כאן ולו כדי להתענג על החופים החוליים הרחבים והיפים.

אכלנו ארוחת צהריים בקשקאיש, במסעדה שנקראת JOHN BULL (דג דניס עם צ'יפס אמיתי) היה טעים מאוד.

מקשקאיש ממשיכים עם כביש 247N לכיוון מערב ואז צפונה, ומגיעים אל קאבו דה רוקה (Cabo da Roca) (קשקאיש-קאבו דה רוקה: 17 ק"מ) – הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה, על האוקיינוס האטלנטי.

מעבר לאופק נמצאת ניו יורק…

המקום חשוף לרוחות חזקות, רצוי להיצטייד בביגוד חם.

זהו מקום פראי ולא מפותח (וטוב שכך), על קצה המצוק המרשים ניצב מגדלור רומנטי והנוף הנשקף משם יפה כמו חלום, במיוחד אם מגיעים בשעת השקיעה.אם עוד לא התאהבתם בפורטוגל עד אותו רגע - זה יקרה ממש כאן.

ליד המגדלור ניתן לקנות תעודה המעידה שביקרתם במקום.

מקאבו דה רוקה ממשיכים בכביש 247N, הפעם מזרחה.הכביש מתפתל בהרים, דרך שמורת הטבע הירוקה Sintra Cascais Natural Park, הדרך יפה מאוד.

רצינו לבקר כעת בארמון פנה, אך השעה הייתה מאוחרת, החלטנו לדחות את הביקור למחרת בבוקר (קאבו דה רוקה-ארמון פנה: 16 ק"מ).

המשכנו אל סינטרה Sintra, עיירה לא גדולה עם כמות מרשימה ביותר של ארמונות ומצודות.

ארגון אונסק"ו הכריז על סינטרה כעל אתר מורשת עולמית בזכות "הנוף התרבותי" שלה.

אנו נוסיף כי “הנוף הרגיל” גם הוא מאוד יפה, והעיר פשוט מקסימה ומהנה.

בעיר ארמונות רבים: מצודת המורים, מהמאה ה-8 לספירה, משקיפה על העיר מראש גבעה ואפשר להגיע אליה בגרם מדרגות ארוך ומתפתל.

במרכז סינטרה נמצא הארמון הלאומי של סינטרה מהמאה ה-16, ויש עוד כמה ארמונות בעיירה וסביבתה, בהם ארמון מונסרט, ארמון סיטייש ואחרים. אפשר להקדיש לסינטרה ואתריה המרובים כמה ימים, אבל אפשר להסתפק גם בחצי יום להתרשמות כללית, ולהסתפק בביקור בארמון הלאומי פנה.

הגענו למלוננו בסינטרה Sintra Boutique Hotel שהיה פשוט נפלא. יש באזור בעיית חניה אך עובדי המלון מסייעים. ארוחת הבוקר הייתה בסדר, והעוגיות המסורתיות שהוגשו היו טריות חמות וטעימות.

יום 5 – סינטרה – ארמון פנה – אובידוש – נאזרה – קוימברה

הבוקר אנו יוצאים אל גבעה סמוכה עליה נמצא אחד מסמליה המוכרים והבולטים של העיירה – הארמון הלאומי פנה – Park and National Palace of Pena – ארמון מפואר שבנה המלך פרננדו השני לרעייתו במחצית המאה ה-19.

הסתפקנו בביקור בחלק החיצוני של הארמון, לא נכנסנו פנימה לחדרים

היער בו שוכן הארמון יפה מאוד

מהארמון המשכנו היישר לאובידוש (Óbidos) (סינטרה-אובידוש: 100 ק"מ), עיירה מקסימה מוקפת חומה

נכנסנו לעיירה דרך האקוודוקט, לרובע העתיק בו סמטאות צרות ובתים מסוידים לבן המעוטרים בשיחי בוגנוויליה פורחים. טיילנו ברחוב הראשי והססגוני של העיירה לאורך החומות אשר מקיפות אותה.

מבצר המתנשא מעל העיירה הפך ל- "פאוסדה" – מלון פאר.

אפשר לטפס על החומה העתיקה ולצפות משם על העיר העתיקה ועל בתי העיירה שגולשים מחוץ לחומות.

מאובידוש המשכנו צפונה אל העיירה נזרה (Nazaré) (אובידוש-נזרה: 40 ק"מ)

הקרויה על שם נצרת, ממנה, על פי המסורת המקומית, הגיע לכאן פסלה של מריה, אמו של ישו.עד לפני כמה עשורים נזרה היתה לא יותר מכפר דייגים קטן ונידח, אך המיקום על רצועת חוף חולית, הנתחמת על ידי מצוק שיורד אל תוך האוקיינוס, לא חמק מעיניהם של הנופשים, וכיום זהו אתר נופש פופולרי. את מקומן של בקתות הדייגים הצנועות החליפו בתי נופש מרווחים ונאים. העיירה מתחלקת לשתי שכונות - האחת נושקת לחוף והשנייה משקיפה עליו מעל המצוק.

אם אתם חובבי גלישה, זהו מקום מצוין להתנסות בגלים הגדולים, שנשברים על קוסטה דה פראטה, חוף הכסף.

בנזרה נערכות תחרויות גלישה בינלאומיות, ומי שחושש לצאת עם גלשן אל הגלים האדירים, יכול פשוט לחזות בגולשים אחרים, חלקם מקצוענים שמגיעים מרחבי העולם, כשהם מתמרנים מעל הגלים ובתוכם.

המשכנו למלוננו בקוימברה Hotel ibis Coimbra Centro. את החדר הזמנו דרך האתר של הרשת. החדרים קטנים מאוד, אך בהתחשב במחיר הזול מאוד מדובר במלון סביר.

בערב יצאנו לאכול משהו ולערוך קניות בקניון קרוב.

Alma Shopping, Rua General Humberto Delgado 207-211, 3030-327 Coimbra

יום 6 – קוימברה – אביירו – פורטו

קוימברה (Coimbra) היא העיר השלישית בגודלה בפורטוגל, שיושבת על גבעה מעל הנהר מונדגו,

עם עבר יהודי מפואר. בעיר נמצאת אוניברסיטה מהמאה ה-13, האוניברסיטה העתיקה ביותר בפורטוגל ואחת העתיקות בעולם, עם בניינים מרשימים, פסלים, חצרות פנימיות והמון סטודנטים שבאים מכל קצות תבל.

לדעת רבים גולת הכותרת היא הספרייה המרהיבה, שנבנתה במאה ה-18 בסגנון בארוקי עשיר עם עץ ועיטורי זהב, והיא אוצרת אוסף עצום של ספרים וכתבי יד עתיקים. לאווירה המיוחדת תורמת להקה של עטלפים, שחיה בספרייה ותפקידה להדביר באופן ביולוגי חרקים, תולעים ושאר מזיקים שעלולים לפגוע בספרים יקרי הערך. לא ניתן לצלם בפנים.

אנו לא ממש התלהבנו בלשון המעטה.

כתובת: Paço das Escolas

לקמפוס נכנסים דרך שער מקושט המוליך לרחוב רחב שעובר בין הפקולטה לטכנולוגיה לפקולטה לרפואה ומסתיים בכיכר פורטה פֵריֵיה (Porta Férrea) .

מקוימברה עולים על הכביש המהיר 1A לכיוון צפון עד אביירו (Aveiro).

(קוימברה-אביירו: 60 ק"מ)

אביירו זכתה לכינוי "ונציה הקטנה" בזכות הלגונה שלצדה היא בנויה ותעלות המים הרבות החוצות אותה. בגדה השמאלית של התעלה הגדולה יש בתים היפים בסגנון אר-נובו המשתקפים במים ואפשר לשוטט בשוק הדגיםMercado do Peixe

בגדה שמנגד אפשר לבקר במוזיאון הממוקם במנזר Convento de Jesus ובכמה כנסיות יפות.

אבל יותר מכל מומלץ פשוט לשוטט בין הבתים הצבעוניים, לנשום את אוויר הים ולשבת באחת ממסעדות הדגים הרבות שבעיר. אפשרות נוספת היא לשכור סירה ולצאת לשייט בתעלות העיר ובלגונה.

אנחנו לא התלהבנו מהעיר הזאת ולדעתנו בהחלט אפשר לוותר.

מאביירו עולים על הכביש המהיר צפונה ומגיעים לפורטו (Porto) (אביירו-פורטו: 75 ק"מ)

הגענו תחילה למלוננו Eurostars Heroismo שהוזמן במהלך הטיול דרך בוקינג לשני לילות.

למלון חניון תת קרקעי בעלות 12$ ליום, ניתן לחנות גם ברחוב עם מדחן.

המלון חדש ומודרני, ארוחת בוקר טובה, נמצא במרחק הליכה סבירה מרוב נקודות העניין בעיר.

די מהר ראינו את כל האתרים המפורסמים והרגשנו שמיצינו את העיר, ולכן ביקשנו לקצר את שהותנו ללילה אחד, ולהשקיע את היום שהתפנה באזור עמק הדוארו. פנינו לקבלה, והם אמרו שמאחר וההזמנה נעשתה דרך בוקינג, יש לקבל את אישורם. הם התקשרו לבוקינג, שהסכימו מיד לשנות ללא שום קנס. בוקינג מתגלה שוב ושוב כאתר מצוין להזמנת חדרים, מאפשר גמישות רבה, שרות לקוחות מצוין, האפליקציה טובה מאוד, בהחלט שווה את הכמה שקלים שגובה יותר מאתרים אחרים.

נקודות עניין בפורטו: שדרות בואה וישטה (יפה נוף), שדרות ברזיליה, תצפית מפארק קריסטל, שוק בולייאו, תצפית מקתדראלת סה (Se) ומגדל קלריגוס, ארמון הבורסה העתיקה (פלאסיו דה בולסה), רובע ריביירה למרגלות גשר פונט דה דו לואיש או שייט של כ-50 דקות בנהר הדוארו, העיר החדשה בגדה הדרומית, אזורי הקניות סביב מדרחוב רוא דה סנטה קתרינה, סיור בערב.

תחנת רכבת סאו בנדטו

ישבנו בבית הקפה ההיסטורי והמעט יקר Café Majestic (כדאי לפחות להציץ ולצלם).

(כתובת: Rua Santa Catarina 112)

הקינוח השמאלי הוא סוג של פרנצ' טוסט מאוד מפורסם, יחודי וטעים מאוד. מומלץ.

נקרא Rabanadas Majestic Style” Porto Majestic Tawny 10 years”

יום 7 – פורטו – אמרנטה – פסו דה רגואה – לאמגו – טרנקוסו – גוארדה – בלמונטה

עזבנו את פורטו לכיוןן אמרנטה (Amarante) – פינת חמד מימי הביניים ובה נהר הזורם לאיטו וסימטאות עתיקות וצרות. (פורטו-אמרנטה: 61 ק"מ).

בעיירה הזו יש קטע של עוגות בצורת איבר מין זכרי, כנראה מאמינים שזו סגולה לפיריון.

עיירה זו היא ללא ספק היפה ביותר באזור.

המשכנו אל עבר Peso da Régua – בירת עמק הדוארו (The Douro Valley) היושבת על גדות נהר הדוארו. העיר נמצאת בצומת דרכים חשוב בדרך היין אל פורטו. (אמרנטה-פסו דה רגואה: 40 ק"מ)

העמק יפה מאוד, אך לדעתנו אפשר להסתפק בנסיעה לאורכו ולוותר על כניסה לערים ולעיירות בדרך, אלא אם כן מעוניינים ממילא לשלב עצירה לאוכל, תדלוק או קניות.

ומשם אל Lamego – עיר בה נשתמרו בתים מפוארים רבים מן המאה ה- 16 וכן כנסיות מרשימות. סיירנו בעיר, וראינו מרחוק את המדרגות הבארוקיות המובילות לכנסיית "גבירתנו של הדמעות". (פאסו דה רגואה-לאמגו: 17 ק"מ)

בדרך עוצרים בסופרמרקט להצטיידות במצרכים לארוחת צהריים בסגנון פיקניק בפינת חמד

המשך אל Trancoso – ההיסטוריה של יהודי ספרד ופורטוגל שזורה במקום עתיק זה. סיירנו בעיירה, ונכנסנו לבית הכנסת המשוחזר. (לאמגו-טרנקוסו: 75 ק"מ)

המשך אל Guarda – מוכרת כעיר הגבוהה ביותר בפורטוגל. (טרנקוסו-גוארדה: 40 ק"מ)

ואל Belmonte – עיירת גבול עתיקה, היושבת על הסיירה אשטרלה. לאחרונה הוקם בעיירה בית כנסת חדש. ניתן לבקר במוזיאון היהודי המתעד את ההיסטוריה של הקהילה היהודית, ששורשיה כאן הם עוד מימי הביניים. (גוארדה-בלמונטה: 30 ק"מ).

חיפשנו מקום לינה. ראינו באפליקציה של בוקינג את המלון Belmonte Sinai Hotel, ומאחר והיינו קרובים אליו, נסענו לבדוק אותו. הוא לא כל כך נראה לנו. המשכנו לחפש, ומצאנו צימר שנקרא 'Soadro do Zezere' בעיירה קטנה ושוממת בשם Valhelhas המרוחקת כ-12 ק”מ מבלמונטה.

(Rua Dr Alvaro de Castro, 6300-235 Valhelhas)

היינו האורחים היחידים באותו ערב. בעל הבית, שהיה נחמד מאוד, מפעיל גם מסעדה במקום. מאחר ולא היה משהו אחר לעשות במקום, הודענו לו שנגיע לארוחת ערב. ישבנו עם עוד 2-3 זוגות. האוכל היה לא משהו. החדר היה נקי מאוד.

יום 8 – טומר – ליסבון

לאחר ארוחת בוקר סבירה (שכללה גבינות פורטוגליות מאוד טעימות) נסענו מרחק של כ-200 ק"מ לעיירה החמודה Tomar

ביקרנו בבית הכנסת העתיק ע"ש אברהם זכות, מבתי התפילה היהודיים שהחל לפעול במאה החמש עשרה.

בעיירה יש גם מנזר טמפלרי עתיק, בו חלון מנואלי ייחודי.

עזבנו את טומר לכיוון ליסבון (טומר-ליסבון: 137 ק"מ)

הטיסה שלנו יוצאת מליסבון בשעה 23:00, כך שיש לנו מספר שעות לשרוף.

החלטנו לעשות זאת בקניון קולומבוס. מדובר בקניון ענק עם המון חנויות ומסעדות. אכלנו שם ארוחת צהריים והשלמת קניות.

Centro Colombo, Avenida Lusíada, 1500-392 Lisboa, Portugal

מהקניון נסענו לשדה (7 ק"מ)

יום 9 – חזרה

נחיתה בת"א בשעת בוקר מוקדמת 06:35

לסיכום נאמר כי למרות שפורטוגל אינה היעד המדהים ביותר בו ביקרנו, היא חביבה ובהחלט שווה ביקור.