בעקבות לוח זמנים צפוף בקיץ של עבודה ולימודים החלטנו אשתי ואני (היא בת 25 ואני בן 30) לעשות את החופשה השנתית שלנו בחורף. חיפשנו יעד באירופה שלא יהיה קר מדי ורצוי שיהיה משהו מעניין לעשות ולראות בו. כמובן שחושבים על משהו לעשות בעולם בחודש פברואר תמיד קופץ קרנבל המסכות בוונציה אך מכיוון שהיינו כבר בוונציה לפני פחות מ4 שנים הוחלט ללכת על טנריף ואם כבר הטיסה עוברת במדריד אז למה לא להיות גם כמה לילות במדריד!?!?! ככה התגבשה תוכנית טיול של 12 לילות כאשר 5 לילות נהיה במדריד ואח"כ נטוס לטנריף שבתקופת הטיול שלנו מקיים את הקרנבל השנתי שלו.
יום חמישי 4/2/16
בסביבות 7:30 נסענו עם רכבת ישראל לשדה התעופה בן גוריון כדי לעלות על טיסת אליטליה שיוצאת בתאריך 2/4 בשעה 10:35 ונוחתת בטרמינל 3 ברומא וממריאה שוב מטרמינל 1 ברומא ונוחתת בטרמינל 2 במדריד בשעה 17:05. מחיר הטיסה 460$ לזוג, הלוך חזור כולל מושב, ארוחה ומזוודות. בשל עיכובים בשדה התעופה ברומא נחתנו במדריד ב17:30 בשדה"ת Barajas. שדה התעופה גדול ובהתחלה לא מצאנו מאיפה לוקחים את המזוודות. ליד תחנת המטרו שבשדה קנינו מחנות INEO כרטיס סים מקומי (15€) וכרטיס נסיעות ל5 ימים בכל אמצעי התחבורה ציבורית (27€ לאדם) בסופו של דבר בסביבות 19:00 היינו בהוסטל לידו במדריד (טיפ) שם נשארנו 5 לילות.
לאחר התארגנות קצרה יצאנו לסיבוב ברחובות מדריד הקרובים להוסטל. תחילה הלכנו לכיכר אנה שם מציעים מופעי פלמנקו שעולים כ30 אירו רק ב20 לאותו הערב. משם הלכנו לכיכר מאיור שהייתה מנומנמת כאשר בדרום מערב הכיכר נמצא Arco de Cuchilleros (שער הסכינאים) שמעבר בו מוביל לרח' באותו השם כאשר במס' 17 נמצאת המסעדה העתיקה בעולם "בוטין" (נוסדה ב-1725) צפונית אליה ניצבת כיכר סאן מיגל שבה נמצא שוק סאן מיגל המפורסם שם אכלנו טפאסים ושתינו סנגריה שהיו טעימים מאוד. לאחר הביקור בשוק הלכנו על רח' מאיור עד שהגענו לכיכר דה לה וילה שממנה חזרנו לישון במלון.
יום שישי 5/2/16
בשעה 9:00 לקחנו את המטרו האדום עד לתחנת אופרה (כיכר איזבל השניה) שבה נמצא התיאטרון המלכותי ובמרכזה הפסל של המלכה איזבל. עקפנו את התיאטרון משמאל עד שנגיע לכיכר אוריינטה ולארמון המלכותי. מאוד מומלץ להזמין כרטיס לארמון מראש. איך שהגענו ולמרות שזה היה חודש פברואר והארמו עדיין לא נפתח כ30 אנשים עמדו בתור לקופות אך מכיוון שלנו היו כרטיסים שהדפסנו בבית נכנסנו בלי בעיה ובמהירות. הארמון עצמו מרשים אך בית המרקחת היה סגור באותו היום.
אחרי הביקור נכנסנו לקתדרלת אלמודנה שממולו. הכנסיה יפה מאוד ובאותו היום שהיינו המאמינים התכוננו למיסה בשעה 12 וראינו הרבה אנשים בוכים וכו'. הכנסיה שהושלמה רק ב1993 היא אחת החשובות בספרד וב2004 התחתן בה יורש העצר הספרדי.
משם חזרנו להוסטל ובשעה 15:30 יצאנו שוב ולקחנו את קו 20 עד שער אלקלה שבקרבתו השכרנו סקייטים לאשתי (טיפ) ונכנסנו לפארק רטירו דרך שדרת מקסיקו היפה המובילה לאגם בו ניתן לשוט בסירות, בצידו השני של האגם נמצא המונומנט של אלפונסו ה-12 המוגן ע"י שני אריות. משם נלך דרומה לאורך האגם וכאשר נראה את כיכר הונדורס נלך לדרום מזרח עד שנגיע לארמון הקריסטל שנבנה בשנת 1887 כחממה לגידול צמחים נדירים עבור בית המלוכה, משם נלך עוד דרומה עד שדרות אורוגוואי עד שנגיע לגן הורדים La rosaleda. לאחר הביקור בגן, כשהגב אליו, נפנה שמאלה בשד' אורוגוואי וכשנראה את פסל השטן נלך צפונה על שדרות קובה עד שנגיע שוב לכיכר הונדורס בה נפנה שמאלה לשדרת פרגוואי שתביא אותנו לגן הכי יפה בפארק ממנו נצא לרח' אלונסו ה-12 בו נלך צפונה עד שער אלקלה ונחזיר את הציוד שהשכרנו. אח"כ לקחנו אוטובוס למוזיאון הפראדו בו הכניסה חינם בימים ב-ש 18-20 וביום א' 17-19. המוזיאון מאוד גדול ולכן אנחנו בחרנו כ13 יצירות שעניינו אותנו וזה לקח כשעה וחצי. למרות שהגענו ב17:40 היה תור אדיר לאורך כל הקיר ורק ב18:15 נכנסנו למוזיאון. אחרי הסיור במוזיאון אכלנו צ'ורוס עם שוקולד חם בשוקולטריה סאן חינס המפורסמת עליה הומלץ באתר.
יום שבת 6/2/16
ביום זה החלטנו לנסוע לטולדו באוטובוס שהוזמן מראש (טיפ). מכיוון שהשעון לא צלצל וקמנו בערך רבע שעה לפני שהיינו צריכים לצאת התארגנו מהר ויצאנו. את המסלול שעשינו באותו היום ניתן למצוא בטיפ נפרד. להלן הסברים על המקומות בטולדו שלא מופיעים בטיפ:
- שער ביסגרה- השער מהווה את הכניסה הראשית לעיר מהחומות, הוא נבנה בתקופה המוסלמית משני מבנים עגולים עם חצר מרכזית ביניהם ובתקופתו של הקיסר קרלוס V נוסף לו העיטור של הנשר כאשר דמותו של הקיסר מונחת על השער כמתנה לעיר טולדו.
- בית הכנסת אל טרנסיטו הוא שריד מלפני גירוש יהודי ספרד. הוא הוקם ביוזמתו של שמואל בן מאיר הלוי אבולעפיה (1320 – 1360), נצר למשפחה יהודית עתיקה, שהיה מופקד על אוצרו של פדרו הראשון מלך קסטיליה (1350 – 1369). ביהכ"נ הוקם בתחומי אחוזתו הפרטית בתוך הרובע היהודי (ה"חודריה") על מנת לשמש את הלוי, שהיה חבר רם מעלה בקהילה היהודית, כבית תפילה פרטי, ושער חיבר בין ביהכ"נ לבין ביתו. בית-הכנסת נחנך בשנת 1357. תאריך חנוכתו מוצפן על ידי גימטרייה בכתובת, המתנוססת על גבי הקיר המזרחי של בית-הכנסת: "ויבן את הבית ויכלהו בשנת טוב ליהודים". האותיות "טוב ליהודים" מודגשות, למעט האות ה', ובגימטרייה הריהן 117, שפירושה שנת 117 לאלף החמישי למניין היהודי, היא שנת הקי"ז. חנוכת הבית, כפי שנאמר בהמשך הכתובת, הייתה בשבוע שקוראים בו פרשת בראשית בחודש תשרי. לאחר גירוש יהודי ספרד הועבר הבית לידי הממסד הנוצרי והפך לכנסייה שנשאה את השם "El Transito de Nuestra Señora ". בשנת 1877 הכריזה ממשלת ספרד על האתר כאתר לאומי וכיום הוא משמש כמוזיאון היסטורי לתולדות יהודי טולדו וספרד.
- ביה"כ סנטה מריה דל בלנקה- שמו של ביהכ"נ היה אבן שושן על שם מייסדו יוסף אבן שושן. הוא שימש כביהכ"נ המרכזי של יהודי טולדו עד למאה ה-14, והפך לכנסייה בשנת 1405. בבית הכנסת יש 24 עמודי-תמך. מעל מיקומו של ארון הקודש תלוי צלב גדול. ביהכ"נ הינו השריד השני בטולדו לקהילה היהודית שלפני הגירוש מתוך 3 בספרד כולה.
- קטדרלת טולדו- הקתדרלה בנויה נבנתה במאה ה-13 ומשלבת בין סגנון גותי לסגנון מודחארי. בנייתה החלה בשנת 1226 במהלך שלטונו של פרננדו השלישי, מלך קסטיליה, והתוספות הגותיות האחרונות נבנו במאה ה-15, אז הושלמו קמרונות הכניסה הראשית. תכנון הקתדרלה התבסס על זה של קתדרלת בורז' בצרפת. מאפיין בולט בקתדרלה, הבנויה מאבנים לבנות שנחצבו באתר קרוב לטולדו, הוא שילוב האור וההישגים המובנים בקמרונות. אחד מהאוצרות המרהיבים המצויים בקתדרלה הוא מזבח הבארוק מאת נרקיסו טומה Narciso Tome בגובה מספר קומות, עם פסלים מסטוקו, ציורים, יציקות ברונזה ומספר צבעי שיש. המזבח הוא יצירת מופת של שילוב אמנויות בארוקיות, ויופיו מוגבר בעזרת תאורה ייחודית של השמש, מספר דקות ביום, דרך חור בתקרה, דבר היוצר תחושה כאילו המזבח עולה לגן עדן. תצוגה בארוקית זו מנוגדת לסגנון הגותי של הקתדרלה. המשחקים באור הפכו לשמה השני של הקתדרלה, הודות ליותר מ-750 חלונות ויטראז' מהמאות ה-14 עד ה-16, יצירתם של האמנים הטובים בזמנם בספרד.
יום ראשון 7/2/16
בשעה 8:30 נלך לתחנת המטרו סביליה וניקח את הקו האדום לתחנת אופרה וממנה את המטרו הירוק לתחנת לה לטינה. ביציאה מתחנת המטרו נלך לכיכר קסקורו שם מתחיל שוק "אל רסטרו" (פתוח ביום א' בין 9-15, מומלץ להגיע בסביבות 10) בו ניתן למצוא בגדים, מזכרות ובעיקר עתיקות. ברח' Fray caferino יש שוק בע"ח. סוף השוק הוא בתחנת המטרו פוארטה דה טולדו משם ניקח, בסביבות 11, את המטרו עד לתחנת אלונסו מרטינז שם נחליף למטרו הכחול ונרד בתחנת סנטיאגו ברנבאו כדי ללכת לסיור באצטדיון שמחירו 19 אירו. רכישת הכרטיסים היא מליד שער 7 שקצת דרומי לתחנה והסיור הוא עצמאי.
אחרי הסיור הלכנו לקנות אוכל כשר כפי שמתואר בטיפ.
אחרי הקניות לקחנו את המטרו מתחנת אינגלסיה לכיכר סול ומשם את המטרו הצהוב לפלאזה אספניה שממנה הלכנו למקדש דבוד. בסביבות שעה 16:00 עשינו מנוחה בהוסטל ויצאנו שוב בשעה 19:00 כדי ללכת למופע פלמנקו שהוזמן מראש ב- Tablao La Quimera. המקום מאוד מומלץ! בדרך ראינו בניינים יפים דרך האוטובוס שעובר ברחובות גראן ויה ואלקלה. טיפ על המופע. לאחר המופע סגרנו את הערב במסעדה הטובה והזולה מאוד 100 montaditos. טיפ נפרד על המסעדה.
יום שני 8/2/16
זה היום האחרון במדריד :(. בתכנון המקורי רצינו לנסוע לסגוביה אך מכיוון שמאוד אהבנו את מדריד וקצת התעצלנו נשארנו במדריד ושלפנו את האתרים מרשימת “אם נספיק” שלא היו בתכנון המקורי.
בשעה 10:00 בבוקר לקחנו את המטרו האדום מתחנת סביליה וירדנו בתחנת ואנטס. בסביבת התחנה יש את זירת השוורים המפורסמת בספרד, Plaza de Toros de las Ventasשבה נמצא מוזיאון מלחמת השוורים (פתוח עד 14:30, חינם). ניתן לערוך גם סיור בתשלום בתוך הזירה אך אנחנו הסתפקנו במוזיאון הקטן. כשהפנים לכיכר היפה יש ללכת ימינה ולהקיף מבחוץ את האצטדיון עד שמגיעים לכניסה למוזיאון. לדעתי האצטדיון מבחוץ זה המבנה היפה במדריד.
אח”כ לקחנו אוטובוס לרח' הקניות Fuencarral שמימינו נמצאת שכונת מלסאניה ומשמאלו נמצאת שכונת צ'ואקה. כאן המקום להגיד שמדריד זה יעד מצויין לחובבי הקניות הרשתות הספרדיות המוכרות מהארץ כמו פול אנד בר וזרה זולות מהרבה מאשר בארץ (חולצה ב40 ש”ח זה ברגיל שם). בצפון הרחוב אותם חנויות הרבה יותר קרובות מאשר בדרום הרחוב וככל שמתקרבים לכיכר פוארטה דל סול המחירים נהיים יקרים יותר. לקראת ערב הלכנו לפיקניק בחלק מפארק רטירו שלא היינו בו עם עצים מיוחדים. לצערנו הגן היה בשיפוצים. אח”כ הלכנו להוסטל שלנו כי למחרת קמנו ב5 בבוקר ונסענו לשדה התעופה כדי לקחת טיסה לטנריף.
על טנריף ארחיב בהמשך בבלוג נפרד.
