סיכום טיול: מדריד-אוילה-סגוביה-טולדו
12.10.26-19.10.26
טיילנו בעלי ואני הצטרף הבן שעבר לברצלונה לפני כשנה ובעיננו נראה כמעט מקומי, דובר ספרדית ברמה טובה, מנווט בהצלחה רבה (כישורים שרכש עוד מהארץ ששימשו אותו ואותנו היטב בטיול ), הוביל אותנו בתחב"צ בדייקנות ובמהירות שלא היינו מגיעים אליה לו היינו מטיילים לבדנו. בשל היותו טבעוני בחר את מרבית המסעדות באמצעות אפליקציית Happy Cow לא בדיוק הבחירות שהיינו בוחרים לו היינו מטיילים לבד, אבל זרמנו ואת רשימת המסעדות שהכנתי מראש זנחנו כמעט לחלוטין. מזג האויר בזמן טיולנו היה חם מאד לקראת סיומו הטמפרטורות ירדו אבל עדיין היה חם.
הטיול הוכן ע"י מידע שנאסף באתר למטייל, כתבות וקבוצות פייסבוק בהן המלצות מועילות ולדיוק אחרון נעזרתי בצ'ט. מועד ההגעה מבחר בשל החג הלאומי Festa Nasional D Espanya שהוא יום ציון להגעתו של קולומבוס ליבשת אמריקה. למרות שחשבנו שאנחנו מחוץ לעונה תיירים רבים גדשו את העיר (בחודשי הקיץ ודאי עמוס יותר)
היום הראשון יום ההגעה: 12.10.26 יום ב'
טיסת אל על המריאה מנתב"ג ב-5:00 בבוקר ונחתה במדריד ב 10:20, רכשנו בשדה כרטיס רכבת מחברת Renfe חברת הרכבות הספרדית לעיר עם החלפה בתחנת Charmartin. הוספנו עוד 10 נסיעות לכרטיס הרכבת ששימש את כולנו בטיול בעיר. בחרנו בהגעה ברכבת מאחר ובשל החג נחסמו הרחובות במרכז מדריד והרכבת הביאה אותנו לכיכר Pouerto del Sol. משך הנסיעה כולל ההחלפה כ-30 דקות. עוד הבן רכש כרטיס פלסטיק נטען שהכיל 10 נסיעות בכל אמצעי התחבורה ונטען פעם נוספת ב 10 נסיעות ושימש את שלושתנו.מלוננו Hotel Regina שכן כ -4 דקות מרחק הליכה מהתחנה. אציין שבאותה עת נערכו מחאות דיור בכיכר סול והוקם מאהל מחאה שבו שכנו בעיקר צעירים והאוהלים כיסו את כל הכיכר ולא התאפשר לראות את המיצגים שבה. הגענו למלון לפני מועד הצ'ק אין החדר עדיין לא הוכן עבורנו. אפסנו את המזוודות בחדר המזוודות ובעודנו נערכים ליציאה לרחובות העיר המטס האווירי חג מעלינו. המטס היה מרשים ביותר, מפעם לפעם הגיחו מטוסים מדגמים שונים שהרשימו את הקהל שגדש את הרחובות בביצועים יפים.
תוך כדי החל המצעד הצבאי בשדרת Paseo Del Prado. המוני תושבי מדריד גדשו את כיכר Cibeles אליה הגענו, ולאורך השדרה צעדו חיילי יחידות צבא ספרד במדים ססגוניים וחגיגיים והציגו את כלי הצבא והמשוריינים חלקם רכובים על סוסים והקהל הריע קריאות לאומניות ועודד את חייליו ומדינתו.לסיום עברה שיירת המלך שזכה לתשואות מהקהל ואחריו נסע ראש הממשלה ברכבו וזכה לקריאות בוז מהקהל שכנראה חולק על מדיניותו. בשל הגודש הרב לא הצלחנו להתקרב לעמדות תצפית טובות אלא רק בסיום לקראת הפיזור התקרבנו קצת לקצה הכביש וראינו מקרוב את סיום המצעד. חזרנו למלון כדי לקבל את חדרנו ולאחר מנוחה קלה יצאנו לסיור ראשון בעיר כשברחובות מטיילים רבים שחוגגים את החג. הבן אמור היה להגיע רק למחרת ולכן הזמנו מקום במסעדה שהומלצה: La Cabania De La Argentina ואכן נהננו מארוחה מצויינתוהמסעדה היתה כה מלאה שפתחו אולם ארוח נוסף מעבר לכביש. חזרנו למלון ללילה ראשון כשחלפנו על פני מבני העיר המרשימים המוארים בתאורה ססגונית והתושבים עודם חוגגים אל תןך הלילה.
היום השני 13.10.26 יום ג':
הבוקר הבן אמור להגיע ברכבת מברצלונה,קבלנו ממנו הודעה שהרכבת מתעכבת ולאחר ארוחת הבוקר המצויינת במלון יצאנו רגלית לעיר. סקרנו את הרחוב הראשי Gran Via שהחלך להתמלא באנשים,
אציין כי הזריחה במדריד מאוחרת ולכן יום העבודה ופתיחת החנויות סביב 10-10:30. הרחוב מלא בחנויות אופנתיות וממותגות ודוכני מזכרות והמוני תיירים ומקומיים מבלים וקונים. הרחוב סואן והתנועה מתנהלת כסידרה.משם הלכנו לשכונת Chueca המזוהה עם הקהילה הגאה. גם כאן חנויות רבות ופנינו לשוק Mercado De San Anton אך מצאנו את בעלי הדוכנים מתכוננים ליום המסחר ומכינים את דוכניהם. הקומה העליונה עדיין סגורה והסתפקנו בסיור קצר. מכאן הלכנו לעבר כנסיית סן גינס שהיתה סגורה אבל מטרתנו היתה לטעום את הצ'ורוס המפורסם בעיר ב Chocolateria San Gines שנמצאבסמיכות לכנסיה. היה שם תור ולאחר דקות ספורות הגענו לדלפק, הזמנו מנה אחת לשנינו עם שני ספלי רוטב שוקולד והמתנו לשולחן שיתפנה. הצ'ורוס היה חם וטרי והרוטב משובח. (הצ'ורוס שהוגש במלון בארוחות הבוקר לא דמה כלל בטריותו וטעמו לזה). טיילנו ברחוב אלקלה והגענו עד פתחו של פארק רטירו כשקבלנו הודעה מהבן שהגיע למלון. חברנו אליו והתחלנו את התכנית להיום. כיכר סול לצערנו ירדה מהפרק ובקושי ראינו מבעד לאוהלים והשלטים את פסל הדוב ועץ התות. עברנו ל Plaza Mayor שבה עסקו בפרוק במה גדולה כנראה מחגיגות האתמול.
במרכז הכיכר ניצב פסלו של המלך פליפה ה-3 רוכב על סוסו.יצאנו דרך שער הסכינאים Cuchilleros אלרחוב באותוהשםובו מסעדת Botin De Sobrino הטוענת לכתר המסעדה ועתיקה ביותר בעולם שנוסדה ב-1590. בחלון הראווה מוצג דגם של המסעדה שדלתותיה מקוריות. בפתחה ניצב מאבטח שהתיר לנו להתבונן ולצלם מפתח המסעדה אל החלל היפה שבו סעדו סועדים. ברחוב ישנן מספר מסעדות נחמדות נוספות. מכאן פנינו לשוק האוכל San Miguel משוםשהבן עדיין לא אכל דבר. השוק היה מאד עמוס ולאחר סיבוב בין הדוכנים מצא לעצמו כריך ומשקה.
המשכנו לכיכר Cordon ועלינו אל גשר המתאבדים Viaducto שכל יחודו בגובהו ובמימדיו העצומים. טיפסנו עד למעלה ומשני צידיו הקימו מעקות ורשתות כדי למנוע מקופצים פוטנציאלים לעשות מעשה. מכאן לכיכר העיריה Plaza De La Villa שבו בניין העיריה הישן והיפה ובמרכזו פסל ברונזה מרשים של אדמירל ספרדי שמעולם לא הובס בקרבות ובצידו האחורי פסל דרקון עליו מוזכרים אויביו שהובסו.
בכיכר גינת פרחים יפה. היעד הבא ארמון המלך אליו החלטנו מראש שלא להכנס משום שביקרנו בארמונות רבים באירופה ודגמנו את הריהוט, התמונות, פרטי הלבוש והכלים היפים אך חוזרים על עצמם. אציין כי המבנה מרשים בלובנו וגודלו. מסביב למתחם תיירים רבים. בצמוד לארמון נמצאת קתדרלת אלמונדה המרשימה שבה נערכה ב-2004 חתונת מלך ספרד והמלכה לטיסיה שלמרבית הפתעתנו יום הנישואין שלהם זהה לשלנו-22/5 (אנחנו הקדמנו אותם ב-11 שנים) נכנסנו אליה והתפעלנו מסגנונה הגותי המרהיב. טיילנו בגני הארמון Campo Del Moro המוצליםוהמטופחים שבהם פזורים פסלים ומזרקות. טיילנו גם בגני הארמון Sabatini המטופחים. המשכנו לרחוב Bailen שבוכיכר מרכזית ובה אנדרטה גבוהה הנמצאת בשיפוץ חלקי של גדול סופרי ספרד סרוונטס המתנשאת לגובה 34 מטרים ולרגליו פסלי גיבוריו דון קישוט וסנשו פנשו. בראש האנדרטה חמש נשים המחזיקות את כדור הארץ ומייצגות את חמש היבשות. עלינו לתצפית ממרפסת גגו של מלון Rio .
כל מדריד נפרשה לעיננו ובגג היו תיירים רבים שנהנו במסעדה ובבית הקפה במקום.ירדנו במעלית המהירה אל כיכר ספרד השוקקת וממנה הלכנו לעבר Temple Of Debod שהוא מקדש מצרי עתיק הניצב על גבעה מעל העיר. המקדש הוענק על ידי ממשלת מצרים לספרד בשל סיועה ביבוש מכוון של מקדשי אבו סימבל. הכניסה לתוך מתחם המקדש הינה בהזמנת מקום מראש אך ללא תשלום. לצערנו בכל הימים בהם שהינו במדריד לא הצלחנו להשיג כרטיסים ולכן הסתפקנו בצפייה מעבר לגדר אל המבנים כשבחוץ ממתינים בחוסר סבלנות ניכר מבקרים המבקשים להכנס כשמתאפשרת בכל פעם כמות קצובה של מבקרים.
השעה היתה שעת שקיעה ובמקום מרפסת תצפית יפה שסביבה התרכזו מבקרים רבים ומנגנים ואמנים שהנעימו את זמנם. סיימנו בארוחת ערב בכיכר האופרה ונסענו באוטובוס למלוננו.
היום השלישי 14.10.26 יום ד' Avila:
לפני הנסיעה קראנו שאת כרטיסי הנסיעה מחוץ למדריד וחזרה רצוי להזמין מראש, לכן הזמנו ערב קודם את הכרטיסים לאוילה ולסגוביה למחרת ברכבת.סדר הנסיעות נקבע לפי מזג האויר,היום החם יותר נקבע עבור העיר בה ישנן פחות שעות הליכה בחוץ.בדיעבד,טיילנו בחום כבד ב-3 הימים הבאים. הבן הזמין באפליקציה את כרטיסי הנסיעה לאוילה מתחנת Chamartin . משך הנסיעה כשעה וחצי. ירדנו בתחנת הרכבת והלכנו לעבר חומות העיר העתיקה כ-20 דקות דרך רחובות העיר. נכנסנו ללשכת התיירות הנמצאת מחוץ לחומות קבלנו מפה והסברים ונכנסנו לכנסיה המהודרת הנמצאת מחוץ לחומות. נכנסנו לעיר העתיקה דרך שער אלקזר העצום וטיילנו תחילה בחלק בתחתון שבו כנסיות ומנזרים.
טיפסנו על החומות שהן העתיקות והשמורות היטב מבין חומות ימי הביניים באירופה.אורכן 2526 מ' ולהן 9 שערים ו-88 מגדלים. דרך החרכים ניתן לראות את בתי העיר ואת הנוף הפתוח.
לאחר שסיימנו את הסיור בעיר העתיקה ועל החומות ובשל החום הכבד שהתיש אותנו יצאנו לעבר נקודת תצפית יפה בשם Los Cuarto Postes שנמצאת במרחק של כ 15 דקות הליכה על גבעה מעבר לנהר האדאחה. ההליכה בתוך שדה נחמד וחצינו גשר ברזל מעל הנהר. לפני ההגעה ישנו טיפוס קל אל אנדרטת 4 העמודים. זוהי נקודת תצפית מצויינת אל החומות והספקנו לצלם קצת לפני שאוטובוס תיירים הוריד קבוצת תיירים מלוכסנים שכבשו את האנדרטה.
סיימנו את הביקור באוילה והבן החליט שברצונו לבקר במוזיאון טבע שהומלץ בלשכת התיירות, (לא משהו) לכן התפצלנו וקבענו להפגש בתחנת הרכבת. הלכנו בנחת אל התחנה בעוד הוא הולך בקצב מוגבר אל המוזיאון. נחנו בדרך באחת הגינות ועשינו את הדרך חזרה למדריד. הגענו לעיר בערב וחילצנו עצמות בפארק Buen Retiro ששעריו היו סגורים לצערנו אבל צעדנו במעלה הגבעה והצצנו אליו מבעד לגדרות. למעלה שכונת רטירו היוקרתית והשלווה שבה טיילנו קצת ועלינו על אוטובוס למרכז העיר לארוחת ערב ולמלון.
היום הרביעי 15.10.26 יום ה' Segovia :
יצאנו בבוקר לסגוביה ברכבת מהירה מתחנת Chamartin משך הנסיעה כחצי שעה. קידם את פנינו בוקר לוהט והאוטובוס שהמתין בתחנת הרכבת שנמצאת מחוץ לאזור המתוייר התמלא חיש קל ויצא לדרכו בלעדנו. הבא אחריו צפוי היה להגיע כעבור חצי שעה והחל להווצר תור על המדרכה שממול שבו המתינו למוניות שהגיעו זו אחר זו לאסוף נוסעים. החלטנו לנסוע במונית ולאחר מספר דקות עלינו על מונית במחיר קצת מופקע (בחזור שילמנו פחות בהפעלת מונה) שהביאה אותנו למרכז העיר. נכנסנו ללשכת התיירות וקבלנו מפה והסברים. התחלנו מאמת המים העתיקה והמרשימה המתנשאת לגובה של 28 מ' ונבנתה ע"י הרומאים מאבני גרניט.
עלינו במעלה הרחוב הראשי המתוייר והתפעלנו מהבתים היפים מקירותיהם המעוטרים בצבעים שונים ובדוגמאות מיוחדות של הטיח. גם מעקות המרפסות והחלונות יפים ומיוחדים.בהמשך הדרך תצפית יפה אל הנוף הפתוח. פנינו לרובע היהודי וטיילנו בסמטאותיו. ביקרנו במוזיאון לזכר הקהילה היהודית העניפה.
על הרצפות מחוץ למוזיאון סמלי המנורה והכיתוב "ספרד" בעברית. מכאן יצאנו לעבר הקתדרלה אך הסתפקנו בצפיה מבחוץ. ממול פעל שוק מקומי ותור של מקומיים העורכים את קניותיהם מהתוצרת הטריה השתרך שם. המשכנו לעבר האלקזר שנבנה במאה ה-19 ונראה כמו טירה מהאגדות. בטירה צריחים ותעלות מקיפות אותה.
בעבר שכנו בה מלכי קסטיליה וכיום היא משמשת כמוזיאון שבו מוצגים כלי נשק וארטילריה לצד חדרי שינה וריהוט ששימש את בתי המלוכה. הבעל והבן רכשו כרטיס המאפשר טיפוס למגדל ב 152 מדרגות לולייניות ומשם תצפית יפה. אני הסתפקתי בביקור במוזיאון. גם מהמרפסות המקיפות את הטירה נשקף נוף יפה.
מהאלקזר ירדנו אל Pradera de san Almenda Del Parral בשביל נוח למדי אל מרגלות האלקזר, שם פארק רחב ידיים עם מדשאות ושדרת עצי צפצפה ותאנה ונהר בו שחו ברווזים. קצת פסטורליה מרחיבה את הלב. במקום טחנות קמח ישנות ומפעלי מים ישנים שמכונותיהם נותרו במקום. ליד ארובת הלבנים העתיקה חצינו את גשר האבן וחזרנו למרכז העיר.
בעודנו יורדים ברחוב הראשי לעבר תחנת האוטובוס שיקח אותנו לתחנת הרכבת נפתחו ארובות השמים וגשם עז ניתך על ראשנו. השינוי הפתאומי תפס אותנו ללא מטריות ובלבוש לא מתאים ורכשנו 3 מטריות בחנות מקומית כדי להגיע עד תחנת האוטובוס רטובים פחות, שם התמלא האוטובוס והותיר בתחנה עשרות אנשים רטובים להמתין חצי שעה לאוטובוס הבא. ואז הגיעה מונית ונעצרה ממש לידנו, זינקנו לתוכה רטובים ומרוצים אל תחנת הרכבת חזרה למדריד. כאן לא היה זכר לגשם והעיר שוקקת ומלאת חיים.
היום החמישי 16.10.26 יום ו' Toledo :
לאחר שנסענו פעמיים ברכבת שבה הנסיעה אמנם נוחה ומהירה אך העובדה שהתחנה איננה במרכז מסרבלת את ההגעה והחזרה לעיר וגם משום שלא השגנו כרטיסים לשעה הרצויה לנו (יומיים מראש) קנינו כרטיסי נסיעה לאוטובוס. משך הנסיעה כ-50 דקות ירדנו בתחנה המרכזית בטולדו שנמצאת במרחק הליכה של כ 10 דקות לאזור המתוייר. האוטובוס נוח ושמנו לב שאפילו תא שרותים ישנו בו. עלינו עליו בתחנה בכיכר אליפטיקה. התור התנהל במהירות וביעילות והתחנה כמו נוספות בעיר נראית כמו שדה תעופה כולל שיקוף של תיקי הנוסעים ואבטחה רבה. הכיכר המרכזית בטולדו כיכר Zocodever אליה הגענו במערכת דרגנועים לנוחות המבקרים. נכנסנו לעיר דרך שער Bisagra , שער הכניסה הראשי שבראשו מתנוססת דמותו של הקיסר קרלוס ה-5 שבתקופתו נבנה השער.בכניסה חנויות מזכרות ועבודות מהאזור. הגענו לכנסיית Monasterio De San Jean De Los Reyes לא נכנסנו פנימה אך התרשמנו מעוצמתה המרשימה. בחוץ תלויות שלשלאות ברזל של נוצרים ששוחררו מהשבי המוסלמי.
המשכנו לכנסיית סנטה מריה לה בלנקה ששימשה כבית הכנסת המרכזי של יהודי טולדו עד המאה ה-14, אח"כ הפכה למסגד. שרידי בית הכנסת ניכרים במקום, עזרת הנשים למעלה וארון הקודש שמעליו תלוי צלב גדול.
מכאן למוזיאון אל גרקו שבשתי קומותיו מוצגות יצירותיו ויצירות תלמידיו. בפנים ריהוט וכלים ומהמרפסת נוף בחצר הבית גינה נחמדה. המשכנו לקתדרלה המרשימה עטורת הויטראז'ים המרהיבים.בתוכה מזבח בארוק גדול ומרשים. ביקרנו בבית הכנסת טרנסיטו שנבנה עבור שמואל יוסף אבולעפיה שהיה גזברו של מלך קסטיליה במאה ה-13 באחוזתו הפרטית על מנת לאפשר לו להתפלל מבלי להיות מותקף ע"י הפורעים.אחרי גרוש היהודים עבר בית הכנסת לידי הממסד הנוצרי והפך לכנסיה וכיום משמש כמוזיאון לתולדות יהודי ספרד.
המשכנו לעבר האלקזר רחב הידיים הנישא בנקודה הגבוהה ביותר בטולדו. טיילנו בגנים אך לא נכנסנו אל המצודה. אציין כי בתכנון היה להגיע לחומות העיר אבל הערכנו שהמרחק גדול וצפינו אליהן מנקודות שונות בעיר. סיימנו את הביקור בארוחת ערב וחזרנו לתחנת האוטובוס כדי להספיק לשעת החזרה שקבענו לנו-19:00. להפתעתנו ראינו שהתור ארוך מאד בתחנה. התקרבנו לקצה התור שם עמד האוטובוס שהתמלא בנוסעים ויצא לדרכו.סדרנים של חברת האוטובוסים הודיעו שלא משנה שעת החזרה שהוזמנה כל מי שעומד בתור עולה. לאחר שעת המתנה מייגעת עלינו לאוטבוס שעשה דרכו חזרה למדריד. מסקנה: התחבורה אמנם יעילה ונוחה אך יש מקום לשיפור בהתאם לכמויות הנוסעים שידועה מראש על פי כמויות הכטיסים שנמכרים.
היום השישי 17.10.26 יום ש' :
הלכנו רגלית למוזיאון ריינה סופיה שהוא מוזיאון לאומנויות, השני בגדלו בעיר. הבן העדיף לבקר בו וגילה עניין רב ביצירות האמנות המוצגות בו. התרשמנו מיצירותיהם של דאלי, מירו, פיקאסו שיצירתו הגרניקה שמביעה את הזוועה בשל הפצצת העיר בידי הגרמנים במלחמת האזרחים עוררה תשומת לב רבה, ואמנים נוספים. הבעל ואני התמקדנו בקומות 2 ו-4 כפי שהומלץ ולאחר כשעה וחצי התפצלנו כשהבן נשאר להמשיך בסיור. מחוץ למוזיאון התרכזו מפגינים שעשו רעש גדול עם תופים, דגלים, ואפילו במה עליה ניגנו ונאמו. לא התעכבנו שם והמשכנו לעבר פארק El Retiro שם קבענו לפגוש את הבן לאחר שיסיים את הביקור במוזיאון. לפני כן הלכנו לתחנה המרכזית הסמוכה אטושה כדי לראות את הגן הטרופי שנמצא בתחומה, לאחר ברור קצר התברר שהגן בשיפוץ. נכנסנו לפארק רטירו דרך אחת הכניסות שבה התמקם יריד ספרים ותקליטי וינטאג'.
הפארק רחב ידיים ומקומיים ותיירים רבים טיילו בו להנאתם. פזורים בו פסלים רבים, מזרקות וגנים מטופחים. גן הורדים בו מגוון זנים בצבעים שונים יפה במיוחד.
ארמון הזכוכית היה בשיפוצים אך למרגלותיו אגם נחמד שבו שטו ברבורים שחורים וברווזים. כאן פגשנו את הבן והמשכנו לטייל בגן הגענו לאנדרטת שדרת העמודים החצי עגולה שבה פסלו של המלך אלפונסו ה-12 רוכב על סוסו ומשני צדדיו אריות. סמוך לאנדרטה אגם גדול בו שטו בסירות מטיילים רבים להנאתם.
אפשר לטייל ברחבי הפארק יום שלם ולא למצות את כולו, לנו המתינו כרטיסים למופע פלמנקו Torres Remegas שהוזמנו הבוקר לשעה 17. המועדון נמצא במרכז העיר לא רחוק מהמלון אך הצריך הליכה של כחצי שעה מהפארק. הגענו אליו בדיוק לפתיחת המופע והושבנו ליד שולחן בקרבת הבמה עליה הופיעו צמד נגנים ושתי רקדניות ורקדן שבמשך שעה שלמה רקדו במופע מרהיב וזכו לתשואות מהקהל שמילא את האולם.
יצאנו לארוחת ערב ושבנו למלוננו יום פחות עמוס.
היום השביעי 18.10.26 יום א:'
התחלנו בשכונת Lavapies שבהריכוז של ציורי גראפיטי, בחרנו להגיע ביום זה משום שחלק מהציורים צויירו על תריסי החנויות שלא נפתחות ביום זה. קראתי שעל חומת מפעל טבק לשעבר ריכוז יפה של ציורים אך כשהגענו לשם גילינו שהחומה נצבעה בלבן ואין זכר לציורים שצויירו עליה, מילא, שוטטנו ברחובות הסמוכים וראינו ציורים נחמדים אחרים.
עברנו לשכונת La Latina בה התקיים כמו בכל יום ראשון שוק פשפשים הגדול והמפורסם בעיר El Rastro . מבקרים רבים גדשו את השוק שהשתרע על כמה רחובות והרוכלים הציגו את מרכולתם המגוונת, בגדים, תיקים, אביזרים וחפצים שונים אנחנו לא גילינו עניין בכך ולאחר התרשמות קצרה המשכנו אל האזור שהומלץ בין Plaza Los Carros ל Plaza de la Paja . ביקרנו בגן הנחמד Garden Of The Prince Of Angola והגענו אל מגדל הפעמונים העתיק מהמאה ה-14 שנמצא בראש כנסיית Church of San Pedro El Viejo.
אכלנו ארוחה מוקדמת וחזרנו למלון למנוחה קלה לפני הנסיעה לאיצטדיון הכדורגל Bernabeu. רכשנו 3 כרטיסים דרך סוכן ישראלי יומיים קודם מאחר ובאתר קבוצת ריאל מדריד לא ניתן היה להשיג 3 כרטיסים צמודים. נסענו ברכבת מתחנת סול והגענו למגרש כשעה לפני תחילת המשחק נגד קבוצת סיביליה. כבר בירידה מהרכבת נחילי האוהדים זרמו לעבר האיצטדיון, הכבישים היו עמוסים במכוניות שרובן כנראה עשו דרכן למשחק. לפני הכניסה הוצבו דוכנים שמכרו מיני מזכרות של הקבוצה והאוירה היתה שמחה.
האבטחה בכניסה היתה הדוקה את מכסי בקבוקי המים שהבאנו השליכו וגם בתוך האיצטדיון הוצבו שומרים לשמירה על הסדר. עלינו למקומנו בתוך האיצטדיון העצום והתיישבנו במקומותנו כשהשורות מסביב מלאות לחלוטין. מולנו יציע האוהדים "השרופים" לבושים במדי הקבוצה הלבנים, שרים, מתופפים ומעודדים את קבוצתם. האצטדיון בנוי באופן מושלם לצפיה נוחה במשחק. מקורה כמובן כר הדשא בוהק בירוק רענן והושקה לפני המשחק ובמחצית. השילוט שסביב מנצנץ ומואר באורות מתחלפים. מסביב הוצבו מסכי ענק לצפיה מיטבית. לפני תחילת המשחק עלו השופטים, השחקנים וקבוצת נערים לקול תרועות הקהל. בוצע גם חימום של שתי הקבוצות. המשחק החל והצופים מעודדים את קבוצתם, בינהם גם ילדים צעירים שאמורים לקום ליום לימודים למחרת. אציין שזוהי חוויה נהדרת גם למי שאינו אוהד כדורגל מה גם שתוצאת המשחק היתה 4-1 לריאל (נגד סגוביה). ולאחר כל שער שהובקע צהלות האוהדים ועידוד הכרוז היו חוויה בפני עצמה.
בסיום המשחק שבנו לתחנת הרכבת יחד עם כמויות האוהדים שהצטופפו בתחנת הרכבת אך נבלעו בה ברגע שהגיעה.
היום השמיני-האחרון 19.10.26 יום ב':
התחלנו את הבוקר באריזות של כל תכולתנו למזוודות והעברתן לחדר של הבן שנשאר יום נוסף במדריד. לאחר הצ'ק אאוט הלכנו לגראן ויה וערכנו כמה קניות הביתה, מתנות לנכדים וסיבוב בשכונת צ'ואקה כדי לקנות שוקולדים לנו ולמשפחה בסופר מקומי. אכלנו ארוחת צהרים במסעדה בבעלות ישראלית וחזרנו למלון כדי להשאיר את הקניות במזוודות. יצאנו רק שנינו לטיול אחרון בעיר. הבן היה צריך להגיש עבודה ללימודים ונשאר בחדרו.הלכנו לעבר כיכר סיבלס טיילנו בשדרה הנחמדה לכיוון מזרקת נפטון. טיילנו עוד קצת וחזרנו דרך מוזיאון הפארדו מבלי להכנס אליו שוב לפארק רטירו. עשינו טיול נעים ומנוחה קלה על אחד הספסלים עד שהגיע הזמן לחזור למלון ללקיחת המזוודות ולהמתין למונית שהוזמנה ל 3 וחצי שעות לפני הטיסה. נהג מקומי שהוזמן דרך הקבלה במלון המתין לנו בכיכר מול המלון וכעבור כ 20 דקות הוריד אותנו בפתחו של שדה התעופה.
מסקנות: מדריד עיר יפה עם היסטוריה עשירה, אדריכלות נהדרת, אמנות פזורה ברחבי העיר בנוסף למוזיאונים המעניינים שבה. יש בה שטחים ירוקים לרוב ואזורי שלווה ומרגוע. יעד מצויין לקניות (פחות אנחנו) מבחר עצום של מסעדות. תרבות עשירה ומכוונת תיירות. תחבורה ציבורית מצויינת החל משעות הבוקר המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה 7 ימים בשבוע. מבחר גדול של בתי מלון לכל תקציב. המקומיים מסבירי פנים לא תמיד דוברי אנגלית. הבן לא חשש כלל לומר שאנו מישראל לא חשנו כל הסתייגות/איבה/אנטישמיות. העיר מאובטחת מאד, שוטרים וניידות בכל פינה.
למדריד עצמה יש צורך להקדיש 3-4 ימים תלוי בקצב הטיול ולערים שמחוץ לה בחרנו לנסוע עצמאית בכל יום בנפרד. ישנם סיורים מאורגנים בעברית או באנגלית לנו התאים לטייל עצמאית. מקווים שסייענו לבאים אחרינו.