היום הרביעי- יום ש': 14/10/17

יצאנו בשעה 9:30 לאחר ארוחת בוקר דשנה ולקחנו Sbahn לתחנת הרכבת פריידריך שטראסה ממנה לקחנו את קו S7 עד תחנת פוטסדאם HBF ומשם ניקח אוטובוס מספר 614, 650 או 695 עד תחנת ארמון סאנסוסי (לפרטים נוספים לחץ כאן) הצפונית לארמון ולגנים המרשימים. מומלץ לקנות את הכרטיסים לפחות יום לפני מלשכות התיירות של ברלין או מהאינטרנט (בתוספת 3 אירו ולא מקבלים הנחת welcome card) מכיוון שיש לשריין תאריך ושעה מדוייקים לארמון סאנסוסי. ליתר הארמונות שבפארק נכנסים על בסיס מקום פנוי. בתקופה שהיינו לא היו תורים כל כך ארוכים לאור העובדה כי הפארק גדול וכמויות האנשים במקום לא הורגשו. 

להלן סיכום קצר שכתבתי על העיר פוטסדאם:

פוטסדאם נזכרת בראשונה בסוף המאה ה-10 תחת השם פוצטופימי(Poztupimi) משנת 1307 היא עיר. המסחר התפתח בה רק באמצע ה-17 כאשר הנסיך של פרוסיה-ברנדנבורג פרידריך וילהלם הפך אותה למעונו השני לצד ברלין והורה לבנות לו שם ארמון. בעת מלכותו של פרידריך וילהלם ה-1 בפרוסיה החלה העיר ללבוש צביון של עיר מינהל. פרידריך ה-2 (שכונה הגדול) המשיך במפעל הבנייה. ארמון העיר הורחב, ואליו צורפו ארמון סנסוסי ו"הארמון החדש". במקביל, הרס פרידריך רבעים שלמים ובנה במקומם בנייני פאר בסגנון הבארוק. בתקופת שלטונו הייתה העיר למוקד משיכה לסופרים, פילוסופים ומוסיקאים. בשנת 1838 החלה לפעול מסילת הברזל הראשונה בפרוסיה - בין פוטסדאם לברלין. ב-21 במארס 1933, זמן קצר לאחר השתלטות הנאצים על השלטון בגרמניה, חתמו הנשיא הינדנבורג והקנצלר היטלר בפוטסדאם על הברית בין גרמניה הלאומית (שהינדנבורג היה הסמל שלה) לבין גרמניה הנאצית. באפריל 1945, כשנה לפני סיום מלחמת העולם השנייה, החריבו הבריטים את מרכז העיר לרבות מבני הפאר בסגנון הבארוק שנבנו במאה ה- 18. באוגוסט 1945 התכנסו בארמון ססיליינהוף שבפוטסדאם מנהיגי שלוש המעצמות המנצחות, טרומן, סטלין וצ'רצ'יל, וחתמו על ההסכם שלפיו חולק שטחה של גרמניה לארבעה אזורי כיבוש: סובייטי, אמריקני, בריטי וצרפתי.

משמעות שמו של ארמון סנסוסי (schloss sanssouci) באה מהמילה הצרפתית "ללא דאגות". הארמון היה ארמון הקיץ של מלך פרוסיה פרידריך הגדול. סנסוסי נחשב לגרסה הגרמנית של ארמון ורסאי למרות שבנוי בסגנון רוקוקו וקטן יותר ממקבילו הצרפתי שנבנה בסגנון בארוק. הארמון נבנה בשנים 1745-1747 כדי לספק למלך מקום אתנחתא מחיי היום- יום. את בניית הארמון החל האדריכל קנובלסדורף שהוחלף בשנת 1746 מכיוון שלא הסכים למיקום הארמון, והוחלף ע"י האדריכל ההולנדי באומן. במאה ה-19 גר בארמון פרידריך הרביעי שביצע עבודות שיפוץ והרחבה. העיר פוטסדאם, ארמונותיה והגנים היו מועדפים על בני משפחת המלוכה עד נפילת בית הוהנצולרן בשנת 1918.

הארמון נבנה כוילה חד קומתית ומכיל עשרה חדרים וממוקם על גבעת טרסות שנבנתה בשנת 1744 ככרם טרסות. לאחר הפיכת הכרם למדורג והשלמת בנייתו של הארמון, הוחלט לכלול בשטחו את האזור שמסביב, ולהקים גן פרחים בארוקי עם מדשאות, ערוגות פרחים, גדרות, חיות ועצים.

הארמון נבנה כוילה חד קומתית ומכיל עשרה חדרים וממוקם על גבעת טרסות שנבנתה בשנת 1744 ככרם טרסות. לאחר הפיכת הכרם למדורג והשלמת בנייתו של הארמון, הוחלט לכלול בשטחו את האזור שמסביב, ולהקים גן פרחים בארוקי עם מדשאות, ערוגות פרחים, גדרות, חיות ועצים.

להלן מספר תמונות מפנים ארמון סאנסוסי:

לאחר הביקור בגנים הלכנו מערבה על רחוב Hauptallee ואחרי כמה מטרים מצאנו עצמנו בקרבת תחנת הרוח (שהייתה בשיפוצים) כאשר מערבית לה שוכן ארמון האורנג'רי שבדרך אליו יש מספר גנים עגולים יפים. זהו האיזור המתוייר בפארק ממנו יוצאים טיולי עגלה וסוס ואפילו ניתן להצטלם עם באך!

ארמון אורנז'רי,(Orangerieschloss) , נבנה בפארק סנסוסי בין השנים 1851-1864 בתקופת פרידריך וילהלם הרביעי.

התוכנית המקורית הייתה לבנות את הארמון כרחוב ניצחון, שהיה אמור להתחיל בשער ניצחון מזרחית לפארק סנסוסי, ולהסתיים בבלוודרה. הפרשי הגובה באזור זה היו אמורים להיות מטופלים באמצעות מערכת של גשרים המורכבים ממקטעים אחדים. הפרויקט השאפתני לא יצא לפועל בסופו של דבר, כתוצאה מחוסר השקט הפוליטי של אותה תקופה וממחסור במימון. רק ארמון אורנז'רי וקשת הניצחון נבנו.

בניית הארמון הייתה מבוססת על שרטוטים שפרידריך וילהלם הרביעי יצר בעצמו. האדריכלים לודוויג פרזיוס, אוגוסט שטילר ולודוויג פרדיננד הסה הופקדו על הוצאת התוכניות של פרידריך לפועל.

חזית הבניין משתרעת לאורך 300 מטרים בקירוב, והיא נבנתה בסגנון הרנסאנס האיטלקי לפי המודל של וילות רומאיות. המבנה המרכזי עם שני המגדלים הזהים הוא למעשה טירה. בניין זה צמוד לאולם צמחים באורך 103 מטרים, וברוחב 16 מטרים, שבצידו הדרומי יש חלונות בגובה הקיר כולו. מערכת חימום הרצפה שבאולם המערבי עדיין מתפקדת. בארמון יש קישוטים רבים, ובגומחות לאורך צד הגן של המבנה הנספח לארמון יש פסלים אלגוריים לחודשי ועונות השנה. בבניין פינתי בקצה אולם האורנז'רי היו המגורים המלכותיים ומגורי המשרתים. לאחר מותו של פרידריך בשנת 1861 הורתה אשתו, אליזבת לודוביקה, להקים במרפסת העמודים פסל לזכרו.

הגנים שליד הארמון עוצבו על ידי פטר יוזף לנה בסגנון הרנסאנס, במרכזם נמצא האטריום שנבנה על סמך תוכניות של לודוויג פרזיוס מ-1845. כיום הגן הבוטני משמש את אוניברסיטת פוטסדאם לצרכי לימוד והחממות שבמתחם משמשות לאחסון של צמחים רגישים לקור בחודשי החורף. בצד המזרחי נמצא הגן הסיציליאני שנבנה בין השנים 1857-1860 ע"י לנה כחלק מרחוב הניצחון שתוכנן וידוע בזכות הצמחים והאכסדראות הנמצאים בו.

מארמון האורנז'רי לקחנו אוטובוס 695 במשך תחנה אחת עד לתחנת Drachenhaus והלכנו דרומה לארמון החדש שבקרבתו נמצא מקדש הידידות המומלץ לתמונות:

הארמון החדש(Neues Palais) השוכן בחלק המערבי של הפארק נבנה בשנים 1763-1769. הארמון נחשב לארמון הבארוק הפרוסי הגדול האחרון. הוא כולל כ- 200 חדרים, מתוכם ארבעה אולמות מפוארים למטרות שונות כגון אירועים לאומיים. בקומת הקרקע נמצא אולם גרוטו שקירותיו, רצפתו ותקרתו מקושטים בציורים ובפסלים רבים. גלריית השיש הדרומית שבקומת הקרקע מובילה אל מגורי המלך. מעל אולם גרוטו נמצא אולם השיש, שהוא הגדול ביותר מבין האולמות ומתנשא לגובה של שתי קומות. בפילסטרים שבאולם יש 12 פסלים, המתארים שמונה נסיכים מברנדנבורג וארבעה קיסרים. הגלריה העליונה נמצאת בדרום אולם השיש ובדיוק מעל גלריית השיש שבקומת הקרקע. התיאטרון שנבנה בתקופת פרידריך הגדול מתפרס על פני שני מפלסים שמעל קומת הקרקע, והוא עדיין פעיל. בתיאטרון אין תא צפייה מלכותי, כיוון שפרידריך העדיף לשבת בקרב אורחיו. סידור המושבים דומה לזה של אמפיתיאטרון. בראש החלק המרכזי של הארמון נבנתה כיפה גדולה. למעלה מ-400 פסלי אבן חול מעטרים את הארמון ואת מבני המשנה שלו. המלך פרידריך התגורר בדרך כלל במערכת החדרים שבקצה הדרומי של הבניין. הארמון ננטש לאחר מותו, והחל מ-1859 שימש את מי שלימים יהיה הקיסר פרידריך השלישי.

מקדש הידידות (Freundschaftstempel) נבנה בשנים 1768-1770 לבקשת פרדריך הגדול, ע"י האדריכל גונטארד, לזכר אחותו האהובה, הנסיכה וילהלמינה מפרוסיה, שמתה בשנת 1759. על מנת להנציח את זכרה של וילהלמינה הוחלט לבנות מקדש עגול ופתוח עם גג כיפתי, הנתמך על ידי שמונה עמודים קורינתיים. מקורו של מבנה זה הוא ביוון העתיקה, בה הוקמו מבנים מסוג זה מעל פסלים דתיים או מצבות קבר. בגומחה חלולה שבקיר האחורי של המקדש הוצב פסל בגודל מלא של וילהלמינה, המחזיקה בידה ספר. פסל השיש נוצר בסדנה של האחים יוהאן דויד ויהאן לורנץ ראנץ, שהתבססו על דיוקן שצויר על ידי צייר החצר אנטואן פסן. המדליונים שעל העמודים מתארים זוגות של חברים מהמיתולוגיה היוונית כגון הרקולס ופילוקטטס. גם הספר שווילהלמינה מחזיקה בידה רומז על חיבתה למיתולוגיה היוונית.

משם הלכנו מזרחה דרך שבילי הגן לבית התה הסיני. מומלץ לעשות הפסקת קפה בדרך בקפה עדן.

הבית הסיני (Chinesisches Haus) הוא ביתן גן שנבנה בשנים 1755-1764 בהוראתו של פרידריך הגדול במרחק של כ-700 מטרים מארמון הקיץ, על מנת לקשט את גן הפרחים והירקות שלו. האדריכל שהופקד על בניית הבית הסיני היה יוהאן גוטפריד בירינג שעיצב את הביתן בסגנון סיני שכלל עירוב בין אלמנטים של רוקוקו ואדריכלות אוריינטלית סינית. הבית בנוי בצורה דמוית עלה תלתן. הוא כולל שלושה חדרים פרטיים המכונים חדרי קבינט. גג הבניין מעוטר בכיפת קופולה, שבה יש פתחי חלונות סגלגלים דרכם חודר האור לתוך החדר המרכזי. קירות החדרים והעמודים השונים שבבית הסיני מקושטים במגוון רב של פסלים וכלי נוי, ואילו בצד הפנימי של כיפת הקופולה תלויה נברשת גדולה. הקירות במסדרונות שבין החדרים מקושטים בטפטי משי צבעוניים עם תבניות פרחים, שנחשבו ליוקרתיים באותה תקופה.

אם יש זמן וכוח ניתן לראות בפארק אתרים נוספים:

  • כנסיית השלום- מקום בו מתחת למזבח טמונים ארונותיהם של פרידריך וילהלם ה-4, מלך פרוסיה ואשתו אליזבת. יש שם גם פסיפס שהגיע מאיטליה.
  • נקבת נפטון, המרחצאות הרומיים, ארמון בלוודרה, ארמון צ'רלוטנהוף ועוד.

במידה שממצים את פארק סנסוסי ניתן לחזור לתחנת האוטובוס אורנג'רי ולהגיע באמצעות קו 695 לכיוון התחנה מרכזית לתחנת Luisenplatz-Nord / Park Sanssouci הקרובה לשער ברנדנבורג בקרבתו יש חנות שוקולד מגניבה בשם ChocoLaden שהפרלין עם הערמונים הוא הטעים ביותר.

בשלב הזה של הסיור היינו עייפים והחלטנו לראות את הרובע ההולנדי דרך האוטובוס וללכת ישר לשכונת אלכסנדרובקה שבפסקה האחרונה ליום זה.

בשכונה 13 בתי עץ בעלי עיטורים בסגנון רוסי שנבנו בין השנים 1826-1827 עבור זמרי מקהלה רוסיים ובני משפחותיהם ששרו עבור שליטי פרוסיה. הבתים המומלצים הם בית 2 בו נמצא המוזיאון ובית 8.

לאחר הביקור נסענו לכיוון התחנה המרכזית בפוטסדאם וממנה חזרנו ברכבת לברלין.

היום החמישי- יום א': 15/10/17

ביום ראשון הרבה מן החנויות והאטרקציות בברלין סגורות או עובדות בשעות מצומצמות. גם התחבורה הציבורית דלילה יותר. לכן בחרנו ביום זה ללכת לגן החיות.

בשעה 8:30, לאחר שאכלנו ארוחת בוקר דשנה לקחנו אוטובוס לתחנת גן החיות. על מנת לעשות טיול יעיל ולהספיק ליהנות מהחיות ככל שניתן עשינו תכנון למסלול בתוך גן החיות. את המסלול וטיפים נוספים ר' בטיפ נפרד.

לאחר הביקור בגן החיות הלכנו לנוח בדירה ולאכול צהריים מכיוון שביום זה הייתה תהלוכת השלום המציינת את היום האחרון לפסטיבל האורות. תהלוכת השלום הסתיימה בשוק האורות, שוק עם דוכני אוכל ומזכרות בדומה לשווקי חג המולד. לאחר מכן טיילנו בשדרת קודאם המפורסמת תוך התבוננות בחלונות הראווה.

היום השישי- יום ב': 16/10/17

בשעה 9:00 לאחר ארוחת בוקר דשנה לקחנו אוטובוס לאלכסנדר פלאץ ומשם לקחנו את S3 או S7 לתחנת אוסטבאנהוף. מהתחנה הלכנו לכיוון נהר השפרי ופנינו שמאלה לאיסט סייד גאלרי. הסברים על כמה יצירות מרכזיות ראו בטיפ נפרד.

לאחר הביקור הלכנו לגשר אוברבאום הציורי:

גשר אוֹבֶּרְבָּאוּם מחבר את השכונות פְרִידְרִיכְסְהַיין עם קְרוֹיצְבֶּרג מעל לנהר שְפְּרֶה. בתקופת חלוקת ברלין עבר בו הגבול בין מזרח העיר למערבה. מקור שמו של הגשר במחסום שנבנה כאן בימי הביניים כדי למנוע מספינות לשוט בנהר שפרה בלא לשלם מסי מעבר. את המחסום נעלו בשרשרת קורות עץ צפות, שנקראו "בָּאוּם". מכיוון שהיו שני מחסומים כאלה על השפרה, נקראה השרשרת כאן "הבאום העליון" (Uberbaum) להבדיל מ"הבאום התחתון" (Unterbaum) שהותקנה במחסום ליד ה"דום" של ימינו. שבע הקשתות של הגשר ושני המגדלים שעליו שיוו לו צורה של שער עיר מימי הביניים. ב-1902 התחילו לעבור בו רכבות. הגשר ניזוק קשה במלחמת העולם ה-2, ונותר חרב עד איחוד ברלין. הוא נפתח לתנועה ב-9 בנובמבר 1994 ועל ידי כך סגר את טבעת המסילות של מרכז העיר. מאז אוקטובר 1995 עוברת בו הרכבת התחתית.

לאחר הביקור הלכנו מזרחה דרך רחוב צימר שטראסה תוך שעוברים ליד מוזיאון הטראבי עד שהגענו לצ'ק פוינט צ'רלי:

מדובר במעבר הגבול הנודע ביותר בחומת ברלין שהפריד בין ברלין המערבית לברלין המזרחית בתקופת המלחמה הקרה, תקופה בה הייתה ברלין חצויה לשני חלקים. המעבר היה בשימוש במשך 28 שנים, במקביל לקיומה של החומה, ולאחר התפוררות הגוש המזרחי ואיחוד גרמניה ב- 1989 הפך לאחד מאתרי התיירות הפופולאריים בעיר. המעבר נקרא כך כי לכל מעבר ניתנו אותיות כאשר מעבר C היה המעבר בשלישי וכדי שיבינו את השם בקשר קראו לו מעבר צ'רלי, צ'ק פוינט צ'רלי. הנקודה יועדה להיות מעבר הגבול היחיד - ברכב או ברגל, לזרים ולאנשי כוחות בעלות הברית. נקודת גבול נוספת לזרים הייתה גם תחנת הרכבת ברחוב פרידריך, אך אנשי כוחות בעלות הברית לא הורשו לעבור דרכה. בין התקריות שהיו באזור: עימות בין טנקים סובייטים ואמריקנים באוקטובר 1961, הפגנות ונסיונות בריחה. כיום מהווה המקום אתר תיירות כאשר שחקנים לבושים במדי שוטרים צבאיים מציעים כיום לתיירים להצטלם איתם בנקודת הביקורת תמורת תשלום, ולצדם פועלים דוכני מזכרות רבים. כאשר מוצבים במקום שלטי זכרון גדולים עם שני החיילים, רוסי ואמריקאי, שהיו חיילים אמיתיים במעבר בתחילת שנות ה-90.

לאחר הביקור הלכנו לפנוראמה אסיסי:

מדובר במיצג פנוראמה של 180 מעלות שהוקם ע"י האומן ידגר אסיסי בשנת 2011. בקומת הכניסה יש תערוכת תמונות על חומת ברלין ובפנים יש עליה לפנורמה הממחישה באמצעות תאורה, קול ואור את החיים בברלין החצויה.

המיצג מומלץ לחובבי אומנות שרוצים לטעום מעט מברלין בתקופת החומה והמלחמה הקרה.

משם נכנסנו למוזיאון הנקניקיות שנמצא מעבר לכביש. מדובר במוזיאון אינטרקטיבי ומהנה המסביר על הנקניקיות בברלין בצורה הומוריסטית ובסוף הביקור מקבלים טעימה של Currywurst, נקניקיה עם רוטב עגבניות קארי שייחודי לברלין ומאוד פופולארי.

באיזור חנויות זולות כמו Roseman (רשת פארם. מוצרי הטואלטיקה זולים ביותר מחצי מחיר מבארץ אך הבשמים יקרים יותר) והכול באירו. אח"כ לקחנו את מטרו U6 לתחנת Französische Straße וביקרנו בחנות השוקולד של ריטר ספורט. בחנות 3 קומות על מוצרי שוקולד מכל הסוגים ומצגים אינטראקטיביים המסבירים על תהליך ייצור השוקולד. השוקולדים במקום מגוונים ומחירם סביר. משם הלכנו צפונה לחנות Ampleman.

עד שהגענו לתחנת האוטובוס אונטר דן לינדן/פריידריכשטראסה ולקחנו את קו 100 לכיוון גן החיות (מומלץ לשבת בצד שמאל בקומה העליונה) וירדנו בתחנת "גרוסר שטרן" הקרובה לעמוד הניצחון הניצב במרכז פארק טיארגרטן. לשים לב שבאזור נמצא משכן נשיא גרמניה, ארמון בלביו.

מהתחנה הלכנו לכיוון צפון מערב עד הגן האנגלי שבמרכזו יש בית תה. בדרך חלפנו בפסל ביסמרק תוך שהלכנו דרומה ל- Rosengarten. אציין כי פארק טיארגרטן לא הרשים אותנו. אולי זאת העייפות שהשפיעה עלינו. אני בטוח שבקיץ נהנה שם יותר.

אחר כך נכנסנו בתור שנקבע מראש לשעה 18:00 לרייכסטאג שמכיפתו תצפתנו על כל ברלין כולל הסבר קולי על מה שרואים מלמעלה. ההרשמה לרייכסטאג מתבצעת באתר שלהם והיא בחינם. ניתן לעשות גם בתוך המבנה עם הדרכה ולא רק בכיפת הזכוכית.

מהרייכסטאג לקחנו קו 100 לכיוון הדירה לארוחת ערב ומנוחה.