בסתיו 2024, תוך כדי מתקפת טילים על ישראל, יצאנו – זוג בני 60, מיטבי לכת – ברגשות מעורבים להשלים חלום ישן: לכבוש רגלית את הפארקים המפורסמים של מערב ארה"ב. לא הסתפנו במועט ובתוך 16 ימים, צפופים ומתכוננים היטב, השלמנו את שתי המדינות כנראה היפות ביותר בארה"ב: Wyoming, עם שני הפארקים ההיסטוריים המפורסמים שלה Grand Teton, Yellowstone . פארקים של הרים, מפלים ואגמים, וכמובן חיות בר וגייזרים. לצידה של וויאומינג, עברנו לשכנה מדרום Utah, עם הפארקים המדבריים עוצרי הנשימה שלה: Zion, Bryce, Arches, Canyonland, Capitol Reef. המדבר של יוטה, עם האבן האדומה שלו, הוא ככל הנראה אחד המדבריות היפים ביותר בעולם.
השילוב של שתי המדינות השכנות נראה הגיוני, אבל שימו לב: אלו הן שתי מדינות עצומות, שמרחקי הנסיעה בינהן ובתוכן הם ארוכים מאד, ומחייבים תכנון בפני עצמם. בכלל, הביקוש העצום לפארקים המפורסמים של דרום יוטה מחייב תכנון של ארבעה חודשים לפחות מראש כדי להשיג אישורי כניסה למסלולים מסויימים בפארקים, ובעיקר כדי להשתתף בהגרלות על מסלולי ההליכה המבוקשים ביותר (פירוט בהמשך). לנו, תוך כדי מלחמה, לא היתה את היכולת להזמין דברים מראש, אבל גם לאחר שהחמצנו כמה ממסלולי ההליכה המפורסמים ביותר של יוטה, הטיול בשתי המדינות היה חווויה עוצמתית לכל חובב טבע ומסלולי הליכה. להלן המלצות עיקריות בנוגע לטיול בשתי המדינות הללו, ולאחר מכן פירוט המסלולים עצמם.
1. נקודת התחלה: הפארקים המתוירים של דרום יוטה, זאיון וברייס, קרובים יחסית ללאס וגאס. אנחנו, עם זאת, רצינו לטייל גם בצפון, בוויאומינג, וגם במזרח יוטה (ארצ'ס, קניונלנדס), ולכן נקודת ההתחלה והסיום הטבעית של הטיול היתה עיר הבירה של יוטה, סולט לייק סיטי. סולט לייק רחוקה חמש שעות נסיעה צפונה לילוסטון, 4.5 שעות נסיעה דרומה לזאיון, וכמעט 4 שעות מזרחה לארצ'ס. בדיוק באמצע. אגב, העיר עצמה שווה עצירה של כמה שעות, בעיקר כדי להתרשם מהתרבות ומהמבנים של הכנסייה המורמונית השולטת על מרכז העיר.
2. רכב: שכרנו בסולט לייק סיטי רכב עם עבירות של 4X4 או לפחות SUV, מכיוון שלא מעט מהמסלולים ביוטה מחייבים נסיעה בדרכי עפר, שעם הגשמים עלולות להפך ללא נגישות. שימו לב,עם זאת, שהעבירות של SUV אינה כמו של רכב שטח גבוה. יש לפחות נקודה אחת ביוטה, White Pocket, Vermillion Wilderness, שלאחר התייעצות עם המקומיים הבנו שמוטב לוותר עליה כי הגישה קשה.
3. עונה: הפארקים הלאומיים, גם של דרום יוטה ובוודאי ילוסטון, מושכים אליהם מליוני מבקרים בשנה, במיוחד בקיץ. עצה ידידותית: תמנעו מלבקר בהם בקיץ, אלא אם כן אתם רוצים לעמוד בפקקים בכניסה לפארקים ובתוכם. אנחנו בחרנו לנסוע בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר, עונה מצוינת לדרום יוטה, אבל כבר תקופת מעבר מסוכנת יחסית לילוסטון וטיטון. אפשר בקלות להקלע למזג אוויר קר, כולל סופות שלג, מה עוד שהחל מתחילת אוקטובר חלקים מהפארקים נסגרים בהדרגה. עם זאת, לנו שיחק המזל וקיבלנו 16 ימי טיול של שמש ושמים כחולים, עם מזג אוויר מושלם לוויאומינג, ואפילו טיפה חם (30 מעלות) ביוטה. ביחד עם צבעי השלכת של הסתיו, ראינו את המסלולים בשתי המדינות בשיאם. ההימור על התקופה השתלם.
4. צפיפות: על אף שבאמצע הסתיו הפארקים צפופים פחות, אל תצפו להנות מבדידות מזהרת. לא משנה כמה מוקדם בבוקר תתחילו את ההליכה, וכמה מאתגרים ומותאמים למיטיבי לכת בלבד יהיו המסלולים שתבחרו, תגלו תמיד שיש מי שקמו מוקדם מכם והולכים מהר וחזק מכם. בקיצור, אי אפשר להיות על המסלולים לבד, אבל בהחלט אפשר למצוא שעות ומקומות בהם המסלולים הם ריקים יחסית.
5. לינה: בכניסה לכל פארק לאומי מבוקש יש תמיד עיירה תיירותית, נוחה אך יקרה. מסיבות של תקציב אנחנו נמנעו מעיירות הכניסה, ובחרנו לשון במוטלים או בדירות בעיירות שנמצאות במרחק של חצי שעה עד שעה מהכניסה לפארק. כך, ישנו ב-DRIGSS במקום בג'קסון, בכניסה לטיטון. ישנו בדירה במרחק חצי שעה נסיעה מ-West Yellowstone , ישנו ב-Kanab במקום ב Springdale בכניסה לזאיון, וישנו ב-Monticello במקום MOAB בכניסה לארצ'ס. בכל המקרים זה הוריד לנו את מחירי הלינה לפחות ב-50%, וכמעט תמיד הצדיק את המאמץ. במקרה אחד זה אפילו התברר כעדיף על עיירת הכניסה לפארק: הבחירה לשון בקנאב במקום בספרינגדייל. לא רק שקנאב היא עיירה תיירותית חמודה עם סופרמרקט מצוין (חוויה מתקנת אחרי הסופרים העלובים שהיו בוויאומינג), אלא שהמיקום שלה הוא מעולה מכיוון שהיא נמצאת במרחק שעה מזאיון, שעה וחצי מברייס, שעה מוורמיליון, ואפילו שעה וחצי מהגדה הצפונית של הגרנד קניון באריזונה. יתרון נוסף הוא הכניסה לזאיון ממזרח: כך תכנסו מהשער המזרחי ותחסכו לעצמכם את פקקי התנועה של השער המערבי, ובעיקר הכביש של השער המזרחי הוא אחד היפים שיצא לנו לראות. נסיעת חובה!
6. תקשורת וניווט: אפליקצית alltrails היא הבסיס לתכנון טיולי הליכה רגליים בארה"ב. היא ה"עמוד ענן" של האמריקנים, מה שאומר שהמסלולים, הדירוגים שלהם וההערות על מצבם העדכני יופיעו בה. מומלץ בחום, למעשה חובה בעיננו, לשלם את ה-80 שקלים ולקבל את האפליקציה גם בניווט OFFLINE, דבר שיאפשר לכם לנווט אל נקודת ההתחלה של המסלולים, ובעיקר על המסלולים עצמם. זאת נקודה קריטית, מכיוון שאין תקשורת כמעט בכלל לא רק במסלולים, אלא גם בכבישים בתוך הפארקים עצמם. למעשה, גם בכבישים הראשיים מחוץ לפארקים יש אזורים שלמים ללא קליטה סלולרית. לכן הורידו מראש את מפות המדינות בגוגל מפס כדי לנווט על הכבישים, וכאמור, תשתמשו באולטריילס כדי לנווט על המסלולים.
שימו לב: כדי לנווט אוף ליין באולטריילס אתם חייבים להוריד מראש את מפות המסלולים. לא ניתן לפתוח מסלול חדש ללא תקשורת, מה שאומר שאם שיניתם את דעתכם בנוגע למסלול כשאתם כבר בתוך הפארק, בלי קליטה, יש לכם בעיה. זאת ועוד, אולטריילס הוא מצוין כדי לסמן לכם את מסלולי ההליכה, אבל הוא אינו מראה דבר מסביב למסלול. מהסיבה הזו אנחנו מצאנו ש-Maps.me הוותיקה והטובה, זאת שהיא קצת פחות ידידותית אבל עובדת אוף ליין חינם בכל העולם, היא עדיין חיונית. לכן מומלץ בחום להחזיק גם את מפס.מי, ובכלל מומלץ בחום לסמן מראש את כל המסלולים שאתם שוקלים לעשות על מפס.מי.
הניווט במסלולים עצמם בוויאומינג היה פשוט וקל: המסלולים בתוך היער הם ברורים וכבושים היטב, ומעט ההצטלבויות משולטות. זה אינו המצב במדבריות של יוטה היכן שאין סימון כמעט בכלל של המסלולים. האמריקנים שולחים אתכם להסתדר בשטח לבד (אולי הם מניחים שלכולם יש את אולטריילס), ויש רק שתי דרכים דרך לזהות את המסלול בשטח: במקרה הרע לעקוב אחר סימני העקבות והשחיקה בסלע, במקרה הטוב לעקוב אחרי גלי האבנים, הרוג'ומים (Cairns), שהם סימון השבילים היחיד שקיים. רשות הפארקים מניחה את הרוג'ומים, ואסור בשום פנים ואופן לגעת בהם.
7. מעברים: מרחקי הנסיעה העצומים מחייבים תכנון מראש. המעבר מיילוסטון בצפון וויאומינג, לזאיון בדרום יוטה הוא עניין של תשע שעות נסיעה, שכמובן לא ההגיוני לעשות אותו ביום אחד. גם המעבר ממערב יוטב (זאיון וברייס) למזרח יוטה (ארצ'ס וקניונלנדס) הוא עניין של חמש-שש שעות נסיעה. אנחנו פרקנו את הנסיעה מהצפון לדרום, עם לינה בעיירה LAVA HOT SPRING באיידהו. עיירה זעירה, ששווה עצירה בגלל שיש בה מעיינות חמים זולים ומקסימים. בלילות הסתיו, כשכבר קריר, זאת עצירה מומלצת. את המעבר ממערב יוטה למזרחה שברנו עם כמה עצירות למסלולים בדרך (פירוט בהמשך).
8. תכנון המסלולים: התכנון מתחיל מרשימת המסלולים המומלצים של אולטריילס לכל פארק. דירוג המומלצים הוא שילוב של הציון הממוצע שהמסלול קיבל, ביחד עם מספר ההמלצות עליו ורמת הקושי של המסלול. כך באופן טבעי בראש הרשימה יופיעו תמיד מסלולי משפחות פופולאריים בפארק, שפחות מעניינים את מיטבי הלכת (במיוחד אם רוצים להתרחק מההמונים). צריך לכן לעבור בקפידה על רשימת המסלולים המומלצים, וכדאי גם להצליב אותה עם בלוגים של מטיילים. בשיטוט באינטרנט מצאנו כמה בלוגים מעניינים כאלו, שגם הסבו את תשומת לבנו למסלולים בולטים מחוץ לפארקים, וגם עזרו לנו להבין על אילו מסלולי משפחות בכל זאת לא כדאי לוותר. אנחנו לא סוחבים אוהל על הגב, ולכן התמקדנו רק בטיולים יומיים.
9. כניסות והגרלות: הכניסה לכל פארק עולה כ-35 דולר לשבוע למכונית, אבל מכיוון שאנחנו תכננו לבקר בפארקים רבים קנינו את כרטיס הכניסה השנתי לכל הפארקים – Beautifull America, שעולה 80$ לשנה. קונים אותו בכניסה לכל פארק, והוא מאפשר כניסה חופשית לכל הפארקים הלאומיים.
עם זאת, כרטיס כניסה לפארקים לא פותר את בעית הנגישות שלכם ביוטה. שם, בגלל ביקוש של מיליוני מבקרים בשנה, יש הגבלות על כניסה לפארקים, ובעיקר הגבלות על כניסה למסלולים מבוקשים. זה דורש הערכות והזמנת מקומות עד ארבעה חודשים מראש, ולשם כך תהיו חייבים לפתוח חשבון באפליקצית הפארקים הלאומית, רקראשיון. גוב.
הגבלות הכניסה העיקריות הן:
ארצ'ס – חייבים להזמין מראש את שעת הכניסה שלכם לפארק, וההזמנות מתמלאות שבועות מראש. אם לא הזמנתם (כמונו), תצטרכו להכנס לפארק לפני שבע בבוקר או אחרי ארבע אחה"צ
https://www.recreation.gov/timed-entry/10088426
לינת שטח – מחייבת השגת רשיון לינה מראש בכל הפארקים.
מסלולים מבוקשים: המסלולים המבוקשים ביותר ביוטה סגורים כמעט כולם להשגת רשיון מראש. בפארק זאיון מדובר ב-Angels Landing, Subway. בארצ'ס מדובר ב-Fiery Furnace. בוורמיליון מדובר Coyote Buttes south&north, כשהצפוני ידוע גם בכינויו The Wave (לא להתבלבל בינהם! זה לא אותו מסלול!).
פרט לפיירי פורנס, שיוצא להגרלה אחת לשבוע לכל השבוע מראש (תבדקו מראש את תאריך ההגרלה לשבוע שלכם), שאר המסלולים כפופים לשתי הגרלות. הגרלה ראשית, עד ארבעה חודשים מראש, שבה מוקצים 75% מהרשיונות. הגרלה יומית, יום לפני, שבה מקצים את 25% הרשיונות הנותרים. אם אתם רוצים להגדיל את הסיכוי שלכם לזכות בהגרלות, כדאי מאד לנסות להשתתף בהגרלות הראשיות, מה שיחייב אתכם להתחייב לתאריך הטיול ארבעה חודשים מראש. המהדרין, אגב, פותחים כמה חשבונות מראש ב-recreation.gov, ומשגרים כמה הזמנות במקביל מיד בשעת פתיחת ההגרלה הראשית כדי להגדיל את הסיכוי. ההשתתפות בהגרלות עולה כ-6$ לכל הזמנה.
אם לא השתתפתם בהגרלות הראשיות, תנסו את מזלכם בהגרלות היומיות, אבל קחו בחשבון שהסיכוי לזכות אינו גבוה. זה במיוחד נכון לגבי גולת הכותרת, המסלול שמדורג כמבוקש ביותר בארה"ב: The Wave, בפארק Vermillion. רשות הפארקים מאפשרת רק ל-64 מטיילים ביום להכנס למסלול, מה שאומר שסיכויי הזכיה הם כנראה פחות מאחוז. לא רק, אלא שההגרלה היומית היא מסובכת במיוחד: היא נעשית יומיים מראש, וניתן לגשת אליה רק אם אתם ברדיוס של כמה עשרות ק"מ מוורמיליון. פארק זאיון, למשל, נמצא מחוץ לתחום להגשת הבקשה. זאת עוד סיבה ללון בקנאב, שנמצאת בתוך הרדיוס.
אנחנו התמודדנו בהגרלות יומיות על אנג'ל לנדינגס, הוויב, ופיירי פורנס, ולא זכינו באף אחת מהן.
https://www.nps.gov/zion/planyourvisit/angels-landing-hiking-permits.htm
https://www.nps.gov/arch/planyourvisit/fiery-furnace-permit.htm
מסלולי הטיול ב-Wyoming, בפארקים Grand Teton, Yellowstone:
בתכנון הטיול הקדשנו שישה ימים מלאים לשני הפארקים הגדולים של וויאומינג, טיטון וילוסטון, והתלבטנו כיצד לחלק אותם. מבט אחד על רשימת המסלולים המומלצים ביותר בשני הפארקים באולטריילס ממחיש את ההתלבטות: המסלולים בילוסטון מקבלים ציונים ממוצעים של 4.5-4.7 נקודות, כלומר מסלולים טובים. המסלולים בטיטון מדורגים כולם ב-4.8-4.9. אי אפשר לטעות בכך שהמסלולים בטיטון לאין ערוך יותר יפים ומלהיבים. ועדיין, הקדשנו רק יומיים לטיטון וארבעה ימים לילוסטון, ולא טעינו בכך. טיטון אומנם פארק יותר יפה, אבל הרים, אגמים ומפלים יש בעוד מקומות בעולם. לעומת זאת, את מה שיש לילוסטון להציע – פעילות הגייזרים וחיות הבר – יש רק בו. ילוסטון הוא פארק יחודי, שמחייב לפחות ארבעה ימים כדי למצות אותו, כולל ההכרה שגולת הכותרת של ילוסטון אינו המסלולים למיטבי לכת, כי אם המסלולים המשפחתיים המתוירים להחריד: בילוסטון חייבים להקדיש את מירבי הזמן לסיבובי גייזרים, ולצפיה בחיות הבר. זה תיירותי וצפוף, אבל זה מקסים.
טיטון:
מכיוון שהיו לנו רק יומיים בטיטון, לא היה מקום להתלבטות: שני המסלולים שמדורגים ראשונים, שניהם למיטבי לכת.
המסלול הראשון, המפורסם ביותר בפארק, הוא זה שחוצה את אגם ג'ני (Jenny Lake), מטפס בצידו השני של האגם ל-Hidden falls, Inspiration Point, וממשיך משם הלוך חזור אל תוך Cascade Canyon. החציה של ג'ני לייק יכולה להעשות על ידי מעבורת (12 דולר כיוון), או הקפה רגלית של מחצית האגם דבר שמוסיף עוד כ-4 ק"מ לכל כיוון. אנחנו התחלנו בשבע בבוקר, לפני שעת המעבורת (10:00-4:00), ולכן הקפנו את מחצית האגם ברגל, וחזרנו בצהריים עם המעבורת. שימו לב: המעבורת מפסיקה לפעול באחד באוקטובר.
המסלול הוא לא קשה, אבל יפהפה. המבט אל האגם לאורך ההקפה וגם מאינספרשיון פוינט הוא עוצר נשימה, במיוחד בתנאים שלנו (שמש, שמים תכולים, שלכת...). גם הקניון הוא מדהים ביופיו, ואפשר ללכת בתוכו כמה שרוצים (עד סופו מדובר על כ-5 ק"מ כיוון), ולהמשיך אחריו. ההתחלה המוקדמת גם אפשרה לנו להנות מכמה שעות של שקט יחסי, לפני שהמעבורת הגיעה והמסלול התמלא במאות אנשים.
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/cascade-canyon-trail
המסלול השני מדורג קשה, ובצדק. למעשה מדובר בחיבור של שני מסלולים: המסלול שעולה לאגמים סורפרייז ואמפית'אטר, ביחד עם המסלול שעולה לאגם דלתה. החיבור הוא הגיוני – דלתה מתפצל מהמסלול לשני האגמים האחרים בערך בשני שליש הדרך, ומדובר בסטיה הלוך חזור של כק"מ כיוון. אבל מדובר בפיצול קשה: הק"מ הבודד הזה הוא גם תלול מאד, וגם מסלול לא מסומן על בולדרים שמחייב הליכה טכנית. בקיצור, זה מסלול קצר אך מפרך. תוסיפו את העובדה שהמסלול לשני האגמים האחרים הוא מפרך בעצמו - 8 ק"מ כיוון, 900 מטר הפרש גובה לכיוון - ותקבלו שהמסלול המשולב שעשינו היה כ-18 ק"מ, עם הפרשי גובה (עליה וירידה) שלכ- 1100 מטר. גם עבור מיטיבי לכת כמונו זה היה קצת מוגזם, וסיימנו את המסלול רצוצים.
עם זאת, המסלול הוא מרהיב ביופיו: גם הנופים בדרך, גם שלושת האגמים (ועוד שני אגמים, ברדלי וטגרט, שצופים עליהם מלמעלה), וגם ההליכה ביער עם צבעי הסתיו. ללא ספק אחד המסלולים הקשים אך היפים שיצא לנו לעשות.
לטעמנו זהו מסלול חובה, אבל אולי כדאי שלא לשלב אלא לבחור רק בדלתה או רק בסורפרייז ואמפית'אטר.
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/surprise-amphitheater-delta-lakes
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/delta-lake-via-lupine-meadows-access
אם אתם כבר בטיטון, וסובלים מג'ט לג, אז תנצלו זאת כדי להשכים קום על מנת לצפות בזריחה מ-Schwabacher Landing הצובעת באדום את ההרים המשתקפים במים, אבל כרגיל אל תצפו להיות לבד. אנחנו הגענו בשש ורבע, בקור מקפיא, רק כדי לגלות לפחות 50 צלמים שנעמדו שם כבר לפנינו..
ילוסטון:
ילוסטון הוא פארק ענקי, שמחייב תכנון מראש. הכביש בפארק בנוי בצורה של הספרה 8, וציוני הדרך הם הצמתים הראשיים: הצמתיים הצפונים TOWER, MAMOTH. שלושת הצמתים במרכז השמונה MADISON , NORRIS, CANYON. ושני הצמתים בדרום, באזור אגם ילוסטון,GRANT, FISHING BRIDGE. מפאת גודלו של הפארק, חילקנו מראש את הימים לפי אזורים: יום לפינה הצפונית-מזרחית, אזור צומת טוואר ו-LAMAR VALLEY- האזור הכי רחוק מהכניסה המערבית של ווסט ילוסטון. יום לפינה הצפונית מערבית -אזור נוריס וממות'. יום לאזור המזרחי אמצעי, אזור הקניון. ויום לפינה הדרומית מערבית, לאזור OLD FAITHFULL, כלומר בקטע שבין צומת מדיסון דרומה. סימנו לנו בכל אזור כמה אופציות למסלולים, שלא את כולם הספקנו, כי מהר מאד מגלים שהעיקר בילוסטון זה לא מסלולים, כי אם מרדף אחרי נופים וחיות בר בנסיעה בכבישים, ובעיקר מרדף אחרי גייזרים.
מסלולי החובה של ילוסטון, לכן, הם בעיקר מסלולי החיות והגייזרים: הנסיעה בעמק לאמר כדי לצפות בעדרי הביזונים, ומסלולי הגייזרים הרבים. חובה לעשות את מסלולי הגייזרים של OLD FAITHFULL, NORRIS, GRAND PRISMATIC. רצוי מאד לראות גם את WEST THUMB , MUD VOLCUNO. יש עוד עשרות גייזרים נוספים, והכי מרשים לנסוע בפארק בשעת בוקר מוקדמת וקפואה ולראות את אדי הגייזרים עולים מכל עבר – בילוסטון גאים בכך שמתוך 900 גייזרים ידועים בעולם, 500 מרוכזים אצלהם.
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/grand-prismatic-hot-spring
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/wyoming/norris-geyser-basin-complete-loop-trail?u=m
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/west-thumb-geyser-basin
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/wyoming/mud-volcano-trail?u=m
מבחינת מסלולים:
באזור טאוור-לאמר וואלי עשינו שלושה מסלולים:
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/wyoming/trout-lake-loop
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/wyoming/lamar-valley-trail
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/hellroaring-creek-to-yellowstone-river
שני הראשונים חביבים, אבל אינם חובה – מספיק לנסוע על הכביש של לאמר וואלי ולהתרשם מעדרי הביזונים הרועים סביב. השלישי, הלו קריק, הוא מסלול יחסית קשה אבל מרשים ויפה. שווה גם להמשיך אותו עד להלו קריק עצמו.
באזור יש עוד שני מסלולים שלא עשינו, אבל קראנו המלצות. שניהם ארוכים, אבל אפשר לעשות רק חלק קטן מהם הלוך-חזור:
https://www.alltrails.com/trail/us/montana/pebble-creek-trail-via-northeast-trailhead
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/wyoming/slough-creek?u=m
בכל מקרה, אם באזור אל תחמיצו עצירה לתצפית על TOWER FALLS.
באזור הקניון עשינו מסלול אחד עוצר נשימה, שהוא מסלול חובה: הגדה הדרומית של הקניון עם שני אגמי גייזרים צמודים.
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/wyoming/clear-lake-artists-point-loop-trail?u=m
בגדה הצפונית הסתפקנו רק בירידות לשתי תצפיות: LOWWER FALLS, RED ROCK.
מסלולים נוספים שסימנו לעצמנו, אבל לא הספקנו לעשות הם מיסטיק פולס ליד האולד פיספול
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/mystic-falls--2
באותו אזור יש גם את פיירי פולס
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/fairy-creek-trail-to-imperial-geyser
ליד ממות' יש את הביבר פונד
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/wyoming/beaver-ponds-loop?u=m
(שימו לב שהסיבוב בממות' עצמו הוא מאכזב, אפשר לוותר עליו).
ובאזור האגם יש את סטורם פוינט
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/storm-point-loop%5C
מסלולים ביוטה:
רפרוף על עשרות הבלוגים של טיולים ביוטה יחשוף מיד את רשימת מסלולי החובה במדינה היפהפיה הזו: Narrows, Angels Landing בפארק ZION. Fairy Land בפארק ברייס. Delicate Arch, Corona Arch בפארק ארצ'ס. וכמובן, גולת הכותרת – המסלול שצריך לזכות בפיס כדי להגיע אליו – ה- WAVE בוורמיליון. הבעיה עם הרשימה הזו היא ששניים ממסלולי החובה (וויב, אנגל'ס לנדינג) סגורים עם צורך בהשגת רשיון והסיכוי לעלות עליהם הוא נמוך עד קלוש, וכי הרשימה עצמה רחוקה מלהיות מספקת. בפועל יוטה כולה היא מסלול טיול מרהיב אחד ארוך, והמשימה הקשה במדינה היא לבחור על מה לוותר, מרוב מסלולים מסחררים.
יוטה, נזכיר, מורכבת מחמישה פארקים לאומיים ענקיים – זאיון וברייס במערב, קפיטול ריף במרכז, ארצ'ס וקניונלנדס במזרח. בנוסף יש פארקים קטנים רבים, ששניים מהם – Vermillion, Escalante - הם בגדר חובה לא פחות מהפארקים הלאומיים.
אנחנו התמקדנו בעיקר במסלולי מים מדבריים, וכן במסלולי מעוקים – Gulch או Slot Canyon . בסופו של דבר עשינו שלושה מסלולי מים, ולא פחות מחמישה מסלולי מעוקים, בצבעי שחור או ורוד, כולם עוצרי נשימה.
לרשימת החובה המוכרת, לכן, אנחנו היינו מוסיפים עוד שלושה מסלולים שאסור לוותר עליהם, והם מצדיקים נסיעה במיוחד: Buckskin Gulch בוורמיליון, Spooky& Peek a Boo באסקלנטה, ו-Chessler Loop בחלק הדרומי והפחות מתויר של קניונלנדס.
פארק Zion:
בגלל שלא ידענו האם נזכה בהגרלות לאנגל'ס לנדינג או לוויב (לא זכינו), הקדשנו מראש ארבעה ימים גמישים לקנאב, שבכל בוקר קיבלנו החלטה האם לטייל בפארק זאיון, בוורמיליון או בברייס (לא הגענו לברייס). הכנו מראש גם מספיק אופציות טיול, כך שבסופו של דבר לא הרגשנו שהחמצנו דבר למרות הכשלון בהגרלות.
בחלק הצפוני של זאיון – במה שגם שובר את הנסיעה הארוכה מסולט לייק סיטי לכיוון זאיון - עשינו שני מסלולים מים, קלילים ומקסימים. טיילור קריק, וקנרה פולס.
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/utah/middle-fork-taylor-creek-trail--4?u=m
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/utah/kanarra-falls?u=m
בטיילור קריק כמעט ואין מים, והקסם הוא הקניון המוצל והקריר. קנרה פולס, לעומת זאת, הוא מסלול פרטי – מחייב רכישת כרטיסים מראש או לקנות במקום אםיש – לתוק מעוק קצר אבל מלא במים קפואים. נהדר לימים חמים, ותהיו מוכנים לכך שכפות הרגליים יקפאו לכם.
בחלק המרכזי של זאיון, אזור הקניון, אי אפשר להכנס עם מכוניות, והתנועה בו היא באמצעות אוטובוסים של הפארק. האוטובוסים הם חינם וכך גם החניה בכניסה לפארק, בתנאי שתמצאו בה מקום (אחרת צריך לחנות בתשלום בתוך העיירה ספרינגדייל, ולקחת את האוטובוס חינם אל תוך הפארק). כדי להבטיח לעצמכם מקום חניה בכניסה לפארק מומלץ להגיע לחניה לא יאוחר משמונה בבוקר.
בתוך הקניון עשינו שני מסלולי חובה. האחד, המסלול שעולה לאנג'לס לנדינג, אבל לא נכנס אליו (תשקיפו מבחוץ, ותבינו מדוע אנגל'ס לנדינג הוא מבוקש כל כך – מדובר במסלול קצר אבל מפחיד, על להב של סכין עם תהום משני הצדדים), והוא המסלול ל-Scout Outlook. אנחנו המשכנו מעבר לסקאוט אאוטלוק אל תוך הגדה המערבית של הקניון (הולכים עד שנמאס, ומסתובבים). העליה עצמה עד לסקאוט אאוטלוק היא קשה אך מרהיבה בפני עצמה, גם בלי אנג'לס לנדינג, ואסור לוותר עליה!
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/utah/the-grotto-trailhead-to-the-west-rim?mobileMap=false&ref=sidebar-static-map&u=m
מסלול החובה השני הוא כמובן ה-Narrows, המסלול שאנשים באים לזאיון רק בשבילו. זה מסלול הליכה בתוך המים, הלוך חזור עד לאן שרוצים, והוא מסלול קשה. הקושי נובע מכך שההליכה כולה היא בתוך המים על סלעים (בולדרים), כלומר הליכה טכנית איטית וקשה. מה שמוסיף לקושי הוא הקור, שמקשה מאד להתקדם עמוק אל תוך הקניון. השאיפה של כולם היא להגיע לנקודה שבה קירות הקניון כמעט ונסגרים, אזור שנקרא WALL STREET על שם קירות הקניון האדירים, אבל מעטים מגיעים. אנחנו הלכנו שעה וחצי במעלה הקניון, הבנו שיש לנו לפחות עוד שעה עד לוול סטריט, אז בחרנו להסתובב ולחזור. גם כך המסלול היא מדליק ויפהפה.
בחלק המזרחי של זאיון עשינו את המסלול לנקודת התצפית של הגדה המזרחית. זהו מסלול של כ-6 ק"מ כיוון, קל ומשעמם ברובו. זאת עד שמגיעים לנקודת התצפית, ומבינים מדוע המאמץ היה שווה: זאת ללא ספק נקודת התצפית היפה ביותר על הקניון של זאיון.
שימו לב שהגישה למסלול היא על דרך עפר שעלולה לההפך לא נגישה לאחר גשמים. במקרה כזה יש בדרך חווה, שמקפיצה בתשלום לתחילת המסלול וסיומו.
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/east-mesa-trail-to-observation-point
פארק וורמיליון:
וורמיליון אינו פארק לאומי, ומשלמים עבור הטיולים באמצעות רכישת כרטיס בראש המסלול. הסיבה להגיע לוורמילייון היא כמובן הוויב, ואם לא מקבלים רשיון אז אפשר לנסות להגיע (רק עם רכב שטח עם עבירות גבוהה) ל-WHITE POCKET, שהוא סוג של מתחרה של הוויב. אנחנו הגענו לוורמיליון מסיבה שלישית: המעוק הארוך ביותר בעולם, Buckskin Gulch. מעוק שחור וסגור, קל להליכה ומרהיב. כרגיל, המסלול הוא הלוך חזור אז אפשר להסתובב איפה שרוצים. מסלול חובה שמצדיק נסיעה במיוחד.
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/wire-pass-to-buckskin-gulch--2
פארק Escalante:
נסיעה שעשינו במיוחד בשביל המעוק שנחשב למדליק ביותר ביוטה: פיקאבו וספוקי. הנסיעה עד לתחילת המסלול היא עוד דרך עפר ארוכה, ושוב עם סכנה לבעית נגישות אחרי הגשמים. תבררו מראש את מצב הדרך. בכל מקרה תעשו כל מאמץ להגיע, כי זה מסלול מופרע לחלוטין, ואחד הכי מסעירים שעשינו אי פעם. מדובר על מסלול של כעשרה ק"מ, שמורכב משלושה מעוקים שונים. הראשון הוא מעוק ורוד, ארוך ויפה, ושגרתי יחסית. הסיפור הוא שני המעוקים שאחריו, פיק א בו וספוקי, ושניהם מצדיקים את שמם. מדובר על מעוקים מאתגרים על סף האי עבירים.
פיק א בו (משחק מחבואים באנגלית) הוא מעוק צר כל כך, שהוא בקושי מאפשר מעבר של אדם במנח צד. לא בכדי יש בכניסה למסלול שני עמודים כמעט צמודים, כדי להבהיר שמי שלא עובר בינהם – כל אדם מעט שמן - אסור לו לנסות להכנס למסלול. בכל מקרה, תיק גב לא עובר שם, ולכן עדיף לוותר מראש על תיק, או לקחת תיק קל מאד שיהיה אפשרי להניף אותו מעל הראש מרבית הזמן. אם זה לא מספיק הרי שהמעוק גם מלא פיתולים, שכאמור צריך ממש להדחק בהם פיזית וקל מאד להתחבא מאחוריהם, ובאמצע יש גם מעין מפל שצריך לקפוץ אותו.
ספוקי הוא לא פחות מאתגר – מדובר במעוק שהוא למעשה מערה מוגבהת, שכדי להכנס אליו צריך לטפס על קיר. קיר של כמה מטרים, חלק, וללא יתדות. מדוע אין יתדות? לאמריקנים הפתרונים. אולי כי הם חסים על הסלע היקר, אולי כי זאת דרך מתוחכמת לסנן את מי שנכנסים למסלול: כדי לטפס לספוקי צריך לעבוד בקבוצה (להניף את הראשון באמצעות סולם גנבים, ולאחר מכן הראשון צריך למשוך את האחרים אליו), וצריך כוח פיזי כדי להניף ולמשוך. תכל'ס מטיילים מעט מבוגרים, וגם קבוצות של נשים בלבד, יתקשו מאד לטפס את הכניסה. אנחנו עשינו את זה במאמץ לא קטן, ובמחיר של שריטות בברכיים ובמרפקים.
בקיצור, שני המועקים הללו יחד הם הרפתקה, שדורשת כוח פיזי, טכניקות טיפוס, והעדר פחד כלל ממקומות צרים וסגורים. התוצאה היא אחד המסלולים היותר מאתגרים ומדליקים שעשינו. מסלול חובה שמצדיק נסיעה במיוחד אליו.
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/peek-a-boo-and-spooky-slot-canyons
מסלול מומלץ נוסף באסקלנטה, שלא הספקנו לעשות:
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/lower-calf-creek-falls--3
את הדרך הארוכה, חמש שעות, מאסקלנטה למואב (ארצ'ס) שברנו עם שני מסלולים בדרך.
הראשון היה בפארק הלאומי קפיטול ריף. עשינו מסלול קצר ויפה של קניון קואהב.
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/cohab-canyon-trail
עוד מסלול מומלץ הוא צ'ימני רוק
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/chimney-rock-loop-trail
העצירה השניה היתה בפארק המדינתי Goblins, הפארק עצמו אמור להיות חמוד, אבל אנחנו פנינו ממש לפני הכניסה אליו אל עוד מעוק ורוד, ארוך ויפה, שיחסית הוא נגיש וקל. זהו ליטל ווילד הורס. אין צורך לעשות את המסלול ההקפי כולו, מספיק לפנות ימינה במסלול (נגד כיוון השעון) ולעשות את המעוק הלוך חזור. קצר ויפה.
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/utah/little-wild-horse-bell-canyon-trail
פארקים ארצ'ס וקניונלנדס:
העיירה מואב מוקפת על ידי שני פארקים לאומיים, ועוד פארק מדינתי חשוב (Dead horse shoe - שם מוזר למדי). הפארק המפורסם ביותר הוא ארצ'ס, כמובן בשל קשתות הסלע שנמצאות בו, ושהמסלול המפורסם ביותר בו – Delicate Arch- הוא גם הסמל של מדינת יוטה. זאת גם הבעיה: ארצ'ס הוא פארק קטן יחסית ומתויר מאד. כדי להמנע מפקקים בכניסה אליו יש להזמין מראש את שעת הכניסה, והשעות הפופולאריות (בין 7 ל-11 בבוקר) מוזמנות שבועות מראש. מי שלא שריין שעת כניסה, יצטרך להכנס לפארק (לעבור את שער הכניסה, קחו בחשבון אפשרות של פקק) לפני שבע בבוקר או אחרי ארבע אחה"צ. זה מחייב התארגנות מסובכת יחסית.
מכיוון שהפארק מתויר כל כך יש גם בו מסלול שסגור להשגת רשיון. זהו כנראה עוד מסלול אתגרי ומדליק, ועל הרשיון צריך להתחרות שבוע מראש. לא זכינו בו, אבל נראה שווה מאד לנסות.
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/fiery-furnace-and-surprise-arch
אנחנו נכנסו לפארק מוקדם בבוקר, גם כדי להספיק לראות זריחה בווינדוס.
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/windows-loop-and-turret-arch-trail
כמובן שעשינו את דליקט ארצ', עם השקיעה (אפשר להמתין גם לחושך, ולצפות משם בכוכבים)
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/delicate-arch-trail
אבל מבחינתנו הפארק היה מוצדק רק בגלל מסלול אחד, דוויל גרדן. מסלול ארוך יחסית, אתגרי (שוב יש קיר לטפס עליו, בלי יתדות – הפעם הוא היה לפחות משופע קצת), שעובר בין 12 קשתות , ובעיקר עם נוף מדברי מדהים. מסלול עוצר נשימה, שרק ריבוי המטיילים עליו קצת קלקל. לכן עצה שלנו: תתחילו את המסלול מוקדם בבוקר, מיד עם הזריחה, ותעשו את הלופ עם כיוון השעון (לפנות שמאלה). זאת מכיוון שההמונים עושים בעיקר את המחצית השמאלית של המסלול. כך תוכלו להקדים את ההמונים בבוקר, ואח"כ תשארו במחצית הימנית כמעט לבד. בכל מקרה, זהו מסלול חובה.
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/devils-garden-loop-trail-with-7-arches
מחוץ לארצ'ס עשינו את קורונה ארצ'
https://www.alltrails.com/trail/us/utah/corona-and-bowtie-arch-trail
למרות האטרקציות התיירותיות של ארצ'ס, אנחנו מצאנו את פארק קניונלנדס יפה יותר, עם נופים מדבריים עוצרי נשימה. הפארק מחולק לשניים. החלק הצפוני, הצמוד למואב, הוא Island in the sky. השם מצדיק את עצמו – החלק הזה של הפארק נמצא על הרמה שמשקיפה מלמעלה על הקניונים המדבריים הענקיים שמתחתיה, ונראה כמעט כמרחף באוויר. מפאת קוצר זמן אנחנו הסתפקנו במסלול קצר אחד, אבל הוא היה יפהפה, ולא עמוס במטיילים.
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/utah/murphy-point-trail?u=m
המסלול הנוסף שעשינו היה בחלק הדרומי של קניונלנדס, ה-Needles. זהו מסלול ה-Chessler loop, הוא אחד האחרונים שעשינו ביוטה, ולטעמנו הוא זכה בגולת הכותרת של המסלול היפה ביותר שעשינו ביוטה, וכנראה היפה ביותר בשבועיים שטיילנו. זהו מסלול קשה יחסית בגלל אורכו, כ-17 ק"מ, והוא יפהפה מהמטר הראשון שצועדים עליו, והיופי רק הולך ומשתפר לאורך המסלול. באמצעו יש גם מעבר בתוך מעוק שחור ישר לחלוטין, תוצאה של ביקוע של הסלע ולא של שחיקת מים. אי אפשר להכביר במילים על היופי של צ'סלר לופ, פשוט צריך לבוא ולראות. אל תחמיצו!
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/utah/chesler-park?u=m
