שני פארקים מאחורינו. כבר ראינו נופים מגוונים, גייזרים, בריכות בוץ ובריכות של מים חמים. למדנו איך לחיות בקרוואן (פחות או יותר) והכל תוך בערך שבוע. המשכנו במסלול שלנו, היעד הבא הוא קנדה, שם אנחנו צפויים להעביר קצת פחות משבועיים. למעשה, כל ההרפתקה הזו החלה מתכנון ממוקד של טיול לקנדה לשלושה שבועות.
אז נוסעים. מונטנה הייתה קצת קרירה אלינו, אבל יפה. חוות בצידי הדרך, הרבה ירוק.
אחרי שתי עצירות להצטיידות, קניות ואוכל הגענו אל יעד הביניים שלנו בדרך לקנדה: Gem mountain.
בהחלט נקודה טובה לעצירה לאוהבי החיפושים בינינו (אבנים, זהב, דגים וכו', כל אחד קיבל התייחסות במהלך הטיול).
את הלילה תכננו להעביר בחניון של אתר החיפוש החביב הזה, ובעצם זה היה לילה ראשון שאנחנו נמצאים במקום לא בדיוק מסודר. ובדיוק הזמן המתאים ביותר שמישהו יגיד שראו דוב בסביבה. לא נורא, הרי באנו לפה לראות דובים, לא?
לילה גשום הפך במהרה להצגה של ברקים ורעמים. הבנות ישנות, ואנחנו צופים בהתלהבות, ובמקביל מקווים למזג אוויר טוב למחרת על מנת שנוכל להנות מחווית גילוי האבנים היקרות.
אבל לא כך היה, והגשם המשיך לרדת גם למחרת. אז שלחנו רק נציג אחד למשימת החיפוש, ואני נשארתי עם הבנות וצפינו במתרחש מרחוק. זה היה חבל כי קיווינו שלפחות עדי תוכל גם לקחת חלק, אבל הגשם לא כל כך אפשר זאת.
אז איך מחפשים? מקבלים דלי מלא אבנים ומחפשים עם מסננת. החיפוש לא הסתיים בגילוי אוצר בתוך הדלי, אז גילינו אוצר בחנות המזכרות.
את היום סיימנו בחניון נחמד שמצאנו בדרך, ולמחרת התארגנו והמשכנו בדרכנו לחצות את מדינת מונטנה.
בדרך עצרנו באגם Flathead, אגם די גדול ויפה.
כבר התחלנו להתרגל לנסיעות הארוכות כשכל כמה זמן מזדמנת לנו נקודת עצירה נחמדה - אגם, או סתם נוף יפה בצידי הדרך. למי שחי שם זה לא מראה יוצא דופן, אבל הירוק הבלתי נגמר, היערות, העצים בדרך, האגמים וכל שאר ה"אטרקציות" הן בהחלט סיבה טובה להיות עם היד על המצלמה כל הזמן.
אחרי כל העצירות הגענו אל היעד האחרון לפני הכניסה לקנדה. בצפון מונטנה ולא רחוק מהגבול, נמצא הפארק הבא שבו נבקר...
איזה פארק זה יהיה? הסיפור יגיע בפוסט הבא.
אשמח אם תעקבו, יש עוד הרבה מתח והרפתקאות בהמשך...
