30.08.2014 – יום מספר 2
יום שני בתפוח הגדול. קמנו מוקדם בשעה 6. הגט לג עושה את שלו. יצאתי לריצה של חצי שעה בין הרחובות 38 ל- 50. מנהטן מתעוררת ליום חדש. בעלי החנויות מקבלים סחורות ומנקים עם צינור את המדרכה שלהם. ריחות ביוב עולים מדי פעם, אני רואה מספר אנשים מפוקפקים בדרך, ניכר שהם לא ישנו הלילה. השמש מבצבצת מבעד לגורדי השחקים. חוזר מהריצה וצריך "להרוג זמן". מוקדם מדי מכדי לצאת עם הילדים. ענבל יורדת לדנקן דונאטס וחוזרת עם קפה לשנינו וארגז דונאטס לילדים. משחקים טאקי, מתארגנים ולוקחים את קו R בתחתית לכיוון הסנטרל פארק. יורדים ב- 59th והולכים ל- (Fao Schwartz (ww.fao.com חנות צעצועים ענקית בת מספר קומות.
המלצה: בחנות מוצרים איכותיים ביותר, מרווחת ומעוצבת באופן מרשים. ישנם פעילויות לילדים (הסעת מכוניות מירוץ, אורגן רצפה וכדומה), המחירים דיי גבוהים, כדאי לתאם ציפיות עם הילדים -אנחנו הקצבנו 20 דולר לכל ילד. החנות נפתחת בעשר. נכנסו עם הקבוצה הראשונה ונתקלנו בחוויה מאוד אמריקאית. העובדים עומדים בשני טורים ומקבלים את פני הלקוחות הראשונים לחנות עם מחיאות כפיים.
ליד החנות יש חנות ענקית של אפל. מלא מכשירים שונים נמצאים על השולחנות - כמובן מחוברים למטען. הילדים כמו מוכי שינה..מהופנטים משהו- הלכו עם הידיים מושטות כמו זומבים והתבייתו מיד על המכשירים השונים. אי אפשר היה לדבר איתם בשעה הקרובה.
משם המשכנו לסנטרל פארק - הריאה הירוקה של מנטן. בסה"כ הלכנו היום כ- 15 ק"מ - צריך איכשהו לאזן את הגאנק שנכנס לקיבה.
בפארק פעילויות רבות לילדים - הופעות נגינה, שירה, ריקוד, קומדי, מגרשי משחקים, מדשאות, מספר אגמים ועוד. אפשר בקלות לבלות יום שלם. היום שבת ולא מעט מקומיים פוקדים את הפארק. הילדים מאוד נהנים בפארק ואוהבים לראות את הסנאים החמודים.
בדרך חזרה למלון (הלכנו ברגל) מזג האויר נהדר של תחילת סתיו יש בריזה נעימה. ענבל ואני עורגים לאוכל בריא - איזה סלט טוב.
דיי מהר ובמזל מצאנו מסעדה צרפתית על טהרת האורגני. הזמנו סלט עם קינואה, ארוגולה, אבוקדו ועוד דברים טובים ולצידו פשיטדת תרד וברוקולי מעולה. המלצרית הביאה לנו את השתיה החמה שהזמנו וחשבתי לרגע שהיא טועה. היא הגישה לי קערה בגודל של קערת קורנפלקס ללא אוזנים. מוזר להגיש ככה קפוצינו. שותים אותו עם שתי הידיים.
הגענו למלון וכל אחד פרש לעניניו או ליתר דיוק למסכיו. מי לאייפון, לאייפד ולאייפוד.
בערב יצאנו לטיים סקוור - קשה לזוז - זיליון אנשים - הילדים עייפים - גם אנחנו. המקום שוקק ופקוק. נכנסים לתוך סניף ענק של טויסאראס ורואים את ההבדל מיד בין השוורץ לכאן - מבולגן והמוני וגם הסחורה ברמה אחרת.
