הפוסט הזה עוסק מעט בפולין ויותר בסלובקיה אשר היוו היעדים השלישי והרביעי שלי בטיול (בהתאמה) שנערך בשנת 2012. במדינות הללו בקרתי בחודש יוני.
אזורי הטרקים המפורסמים של סלובקיה מחולקים לשלושה - הטטרים הגבוהים, הטטרים הנמוכים ו"גן העדן הסלובקי". אני טיילתי רק בראשון ובאחרון.
כמה דברים לפני:
הטיפ החשוב ביותר - מפות. יש כאלה בסלובקיה בכל מקום, בטח בכפרים סביב האזורים הרלבנטיים (עולות מקסימום 5
יורו, ובלעדיהן קשה לתכנן). השבילים מסומנים מצוין (ואם לא מוצאים את הסימון, יש רג'ומים בדרך כלל). יש בקתות בכל כמה לגים, אז אם מתלבטים לגבי אוהל, זה לא חובה (אבל חוסך כסף כמובן. לינה בבקתה עולה בערך 8-10 יורו).
נקדות הפתיחה הטובה ביותר (מהצד הפולני) היא זקופנה, עיירת סקי תיירותית ההופכת כמובן לעיירת טרקים שוממת יחסית בקיץ. הגעתי אליה מורשה באוטובוס לילה של חברה פרטית שהחלה לפעול בפולין לאחרונה (ולצערי, איני זוכר את שמה) ובה יש מושבים נוחים ו-WIFI.
זמן התברברות מיותר בעיר בניסיון כושל למצוא את האוטובוס אשר יוביל אותי לנקודת הפתיחה למסלול, הביא למסלול שונה בתכלית מזה שתכננתי במקור. התחלתי בניסיון לחצות את הגבול מפולין לסלובקיה דרך הר ריסי שהוא הגבוה בפולין (כ-2500 מטר). הדבר מצריך כניסה לשמורת הטבע (כניסה עולה 2 יורו) והליכה של כשעה וחצי-שעתיים לאורך השביל הסלול (או לעלות לכרכרה רתומה לסוסים עם עגלונים לבושים בבגדים מסורתיים) עד שמגיעים לבקתה על אגם (גובה - כ-1400 מטר). משם יש להמשיך בטיפוס התלול למעלה בשביל האדום (ועם 25 קילו על הגב זה לא קל בכלל).
כאמור, תכנון הזמן שלי היה לא טוב, ולכן נאלצתי להפסיק קרוב לפסגה, אחרי שהבנתי שאני לא אוכל למצוא מקום לישון בו בלילה (יש בקתה בצד הסלובקי, אבל לא הייתי מספיק להגיע אליה). למזלי, פגשתי צ'כית שמכירה את הגזרה והתחלנו טיול של 3 ימים. תחילה, חזרנו לבקתה והמשכנו ממנה בשביל הכחול (מרחק הליכה של כשעתיים) עד לאגם נוסף שגם לידו יש בקתה. הבקתה הייתה מלאה עד אפס מקום ונאלצנו לישון בחוץ. חשוב לדעת: בעקרון חובה להלין בתוך הבקתות, אך מצב שבו כל המטבח מלא עד אפס מקום לא מאפשר זאת. בטטרים קר מאוד, הביאו שק שינה תואם. ביום השני המשכנו על השביל הכחול כשהנוף המרהיב של הרים מושלגים ממשיך ללוות אותנו. אחרי שעה וחצי של טיפוסון הגענו לשביל האדום ולחלק הקשה ביותר, ככל הנראה בהרי הטטרה הגבוהים הסווניצה (Swinca). השביל האדום המתפתל לאורך הגבול עם סלובקיה (האבנים מסמנות את עובדת היות רגלך האחת בסלובקיה והשנייה בפולין) אורך שעתיים וחצי-שלוש, לפי הזמן הפולני הרשמי, אך בפועל זו הייתה חוייה מטורפת - טיפוס עם שלשלאות שמתחתיך תהום (האמת שלרדת נראה מפחיד יותר), מאמץ פיזי קשה (לקחתי את כל התיק הגדול עלי כמובן) וטיפוס בקור מקפיא. בשלב מסויים חצינו לסלובקיה על השביל הצהוב ולאחר ירידה הגענו ליער, שם ישנו מתחת לגג של בקתה נטושה. סלובקים נחמדים שפגשנו בדרך ספרו לנו על 8 דובים שמשוטטים בסביבה. כמובן שאת האירופאית שהייתה עימי הדבר לא הפחיד כלל, אך בעיניי, ישראלי מצוי, הדבר לא מצא חן כלל ועיקר, ולכן הדלקתי מדורה גדולה שכבתה כמובן בלילה עם הגשם שהלך והתגבר.
ביום השלישי נכון היה לנו גשם שוטף וקור עז יותר מביומיים הקודמים. חברתי למסע נטשה אותי בשל ברכיים דואבות ואני נאלצתי להמשיך לבדי (חלק מהזמן בשלג) במסלולים הכחול (מרחק הליכה של כחמש-שש שעות) והאדום (עוד שעה ורבע בערך) המובילים לכפר Strbske Pleso. מן הסתם, הייתי צריך לאחר מכן יום מנוחה אשר בו רק ישנתי ואכלתי
בערך..
המסקנה שלי: למצוא מקום להשאיר בו חלק מהדברים (אם יש לכם תיק גדול כמוני), עדיף בצד הסלובקי. אחר כך לטפס לריסי ומשם לפולין ואז להתחיל לחזור לסלובקיה דרך הרים
אחרים (סך הכל 3-4 ימים ששווים את זה!).
הכפרים בטטרים הגבוהים מרושתים ברכבת ואפשר גם ללכת ביניהם, מרחק כמה שעות הליכה. הוסטלים במקומות האלה
עולים 15-20 יורו ללילה. מהם אפשר לצאת לטיולי יום-יומיים בהרים יפהפים.
דוגמא לכך, הוא המסלול המאתגר היוצא מהעיירה Stary Smokovec - סעו ברכבל היוצא ממרכז העיירה והמשיכו ללכת בשביל האדום העובר ליד מפלים נהדרים. לאחר מכן המשיכו על השביל הירוק המוביל ל...(זהירות, שורה מוכרת) בקתה הנמצאת ליד אגם והרים. לאחר מכן, טפסו על סולמות ושלשלאות בשביל הצהוב המתפתל במעלה ההר (שמוביל לבקתה ליד אגם, כמובן) וחזרו לכיוון הרכבל בשביל הכחול.
משם נסעתי לגן העדן הסלובקי - האמת, לא כזה גן עדן כמו שהם קוראים לו. אמנם נחמד ללכת ביערות, אבל לא כזה מלהיב כמו הטטרים. לכן, הייתי ממליץ לעשות איזה שבוע בטטרים הגבוהים, עוד 3 ימים בטטרים הנמוכים (שהבנתי
שהטיפוס עליהם גם קשה ומצריך שימוש בשלשלאות וסולומות) אם כוחכם עודנו במותניכם, ואם לא, הרגעו במסלולי הליכה נוחים יותר בגן העדן הסלובקי (אם אתם שם בסופ"ש, צפו למבול של סלובקים שמטיילים שם) שמרושת באזורי קמפינג. בגן העדן הסלובקי עשיתי מסלול אחד מטורף של 8-9 שעות שכלל 4 שעות של הליכה במעלה נחל עם טיפוסים על סולמות מתנדנדים והליכה על עצים שנפלו/הופלו - VISKY SOKOL. המסלול אינו מעגלי ומצריך תפיסת אוטובוס/מונית/טרמפים (אין בעייה). מוכן לענות על שאלות פרטיות, למעוניינים.