גיאורגיה (הרים, הרים וטביליסי שביניהם)

 טביליסי:

בעיר יש מספר מקומות נחמדים, אבל בגדול היא לא כל כך מעניינת. יש את המבצר שמשקיף על העיר והוא פחות יפה ממקומות דומים בערים אירופאיות. יש את הפארקים שלהם שאפשר לנוח בהם ולעשות תמונות פנורמה יפות של העיר, אבל זה בעיקר מקום שצריך לשמש עבורכם מעבר למקומות אחרים.

נחמד ללכת למרחצאות שם (קרובים לבית הכנסת שבמרכז הישן, 10 דקות הליכה, מתחת למבצר).

זה אמנם מלא במקומיים ערומים, אבל החוויה כשלעצמה נחמדה. כניסה עולה 3 לארי (לארי שווה בערך 2.5 שקל, נכון ל-2012) ואם תביאו אתכם מגבות תוכלו לחסוך חצ'פורי (כלומר 2 לארי, מחיר המגבת). מסג' תורכי גס עולה 10 לארי.

חיי הלילה מאוד נחמדים, אבל בעיקר אם מכירים מקומיים שיכירו לכם אותם (למזלי, המארח שלי מקאוץ' סרפינג היה אחד כזה) כי יש מעט פאבים ומועדונים טובים.

התניידות - מאוד קל במטרו (2 לארי לרכישה ראשונית של כרטיס שאפשר לטעון כל פעם. בערך 40 טטרי לנסיעה). האוטובוסים צפופים ואם לא יודעים רוסית/גיאורגית לא ברור לאן הם נוסעים (חצי לארי לנסיעה). מוניות - בעקרון לא יקר אבל הם מנסים לרמות מדי פעם (כמו נהגי מוניות בכל העולם). נסיעה בתוך העיר אמורה לעלות 4-6 לארי. משדה התעופה - 20 לארי ולפארקים על ההרים מסביב - 10 לארי.

לגבי הסים - בי ליין (מה שאני קניתי) עובד גם בהרים (לא טוב כמו השאר, אבל עדיין בסדר) והיתרון שלו הוא שאפשר להשתמש בו גם באוקראינה (זה עושה העברה אוטומטית).

אוכל - האמת, שבסוף הבטן שלי קרסה שם בגלל השמן והבצק והתחלתי אפילו להרגיש לא טוב. יכול להיות שהקיבה שלכם תהיה עמידה יותר משלי. בכל מקרה - האוכל ברחוב הוא בסדר גמור וזול (2-3 לארי לחצ'פורי).

קאחטי:

הייתי רק יום אחד. על דויט גארג'י (כנסייה על הגבול עם אזרביז'אן) וסיר'נאר'י (עיר עתיקה בסגנון אירופאי עם חומה "סינית" מסביבה) אפשר לוותר. נחמד, אבל לא יותר מזה ולא שווה את הכסף (100 לארי לאדם בערך כולל אוכל).
 אם אתם מחליטים ליסוע לדויט גארג'י, קחו מים כי חם (בחודש מאי ואני מניח שזה רק יתחמם בחודשי הקיץ) ואין איפה לקנות אותם שם...

ח'אזבגי:

נוסעים מדידובה (תחנת מטרו בטביליסי. כל התחנות רשומות גם באנגלית כך שאין מה לדאוג) במארשוטקה תמורת 10 לארי. אל תדאגו, הכרישים ימצאו אתכם בשנייה שתצאו מהמטרו עם התיקים ותראו כמו תיירים. המארשוטקה יוצאת בול בשעה עגולה ולכן שווה שתגיעו לראשונה שיוצאת (9 בבוקר). יש בתחנה מקום לקנות אוכל ושתייה לנסיעה (שעתיים וחצי-שלוש) וכדאי כי אין באמת מקום בדרך. אני ממליץ בחום להתחיל מח'אזבגי. האזור יפהפה, אבל אני חושב שסבאנטי יותר וכיוון שהתחלתי מסבאנטי, אז ההתלהבות שלי הייתה קטנה יותר. מעל ח'אזבגי (5 דקות הליכה) יש את גרגטי שזה כפר קטן עם מעט מקומות לינה. יש שם הוסטל של נאזי שיכול לארח קבוצה גדולה ביחד באותו חדר. כולל ארוחות, מים חמים (לא טריוויאלי) ושירותים עם אסלה (לא טריוויאלי) זה יעלה 40 לארי. מומלץ להזמין מקום אם אתם כמה אנשים. אני ישנתי בבית קטן ונחמד כמה מטרים משם שיש בו מיטה נוחה ועולה 20 לארי, כולל אוכל. אבל אין אסלה והמים חמים לפרקים. לי זה לא שינה הרבה, אבל המקום קטן ומתאים ל-3 אנשים מקסימום.

הטיפוס לקרחון (שמעליו הר ח'אזבק) יפהפה ושווה. כשהייתי שם עדיין היה שלג שהיה חלק ממסלול ההליכה, שלי כאדם עם חסך בשלג, היה חווייה מרעננת. אפשר להמשיך ולטפס על הקרחון עוד באותו יום עליו (עם ציוד מתאים שאותו ניתן להשכיר) וללון בתחנת המטאורולגית הישנה. לא עשיתי את זה, אבל ראיתי מישהו שעשה את זה, ובלי מדריך. ההגעה לשביל היא מהגבעה שמול כנסית גרגטי והיא מאוד מאוד

מבלבלת. יש כביש ג'יפים שנראה שהוא הדרך הנכונה (מצד שמאל של הגבעה) אבל הוא סתם מוליך לבקתה והשביל פתאום נפסק באמצע. נאלצתי לטפס שם על גבעה ונחל בשביל למצוא את השביל הנכון. הדרך הנכונה היא מצד ימין של הגבעה שמוליכה לתוך סבך עצים שתוביל אתכם לראש הגבעה ועליה יהיה שלט עם הסבר.

הכנתי רג'ום קטן שלא היה שם בשביל לסמן את הדרך הנכונה.

בהמשך, לא רחוק אחרי השלט השני יהיה עוד פיצול ימינה או למעלה. עקרונית, צריך לקחת את המסלול ימינה, למרות שגם העלייה למעלה תוביל אתכם לנקודה הנכונה. גם פה הכנתי רג'ומון קטן לסמן את הפיצול. מקווה שהוא גם

ישרוד. הקושי בעיקרי במסלול הוא חציית הנהר. אין מקום באמת נוח לחצות בו, אבל אם יש לכם מקלות תוכלו ללכת על אבנים בעזרתן (ראיתי איזה פולני זקן שעשה את זה). אם לא, פשוט חלצו נעליים וכנסו למים הקרים במקום בו הזרם אינו חזק...

בכפר עצמו אין הרבה מה לעשות (יש איזה בר אחד) ואין כל כך מה לספר עליו.

סבאנטי:

המקום פשוט מדהים ועוצר נשימה. הדרך העדיפה לשם היא ברכבת לילה לעיר המתפוררת זוגדידי (ניתן לקנות כרטיסים מראש בעמדות הפיי-בוקס הפזורות ברחבי טביליסי ואשר בהן גם ניתן לטעון את הסים שלכם. אם אתם

נוסעים בסופ"ש חובה לקנות מראש, אחרת תאלצו להיות כמוני בקרון הישיבה יחד עם מקומיים שיכורים ומעושנים...). הכרטיס עולה 20 לארי לקרון שינה.

בזוגדידי תאותרו מהר מאוד על ידי המקומיים שיקחו אתכם למארשוטקה למסטיה (עולה 15 לארי. הם יגידו 15 ואז ירצו 20. אל תתנו להם). הדרך למסטיה לוקחת 5 שעות, אבל לעיתים יש עיכובים בגלל אבנים מדרדרות (כמו שקרה לי, אבל הפינוי של הטרקטור היה שווה את השעה וחצי של ההמתנה).

ביום הראשון אפשר להתארגן מהר ולצאת להליכה קצרה לקרחון (הוא הכי פחות מרשים שראיתי, אבל הוא מהווה חימום טוב). הדרך אליו עוברת ליד שדה התעופה של מסטיה ומשם כבר תראו את הסימון. לוקח בערך 4-5 שעות ולעיתים יש שם חיילים שיבקשו שתציגו דרכון. כשהייתי הם היו שם אבל לא בקשו כלום, אבל אין לדעת...המסלול קצת מעצבן בסוף כי הוא מנומר בבולדרים שצריך ללכת עליהם וזה כמובן לא נח כל כך...

ביום השני כדאי לטפס לצלב וממנו לאגם. זה לא בדיוק אגם אבל זה שווה את הטיפוס (המאוד-מאוד קשה) כי הנוף משם מרהיב. אם תספיקו לעלות לשם מוקדם תוכלו להתקדם עוד קצת לכיוון הר אושבה, ראיתי איזה צרפתי שעשה את זה והוא אמר שזה נחמד. הדרך לצלב מסומנת בצהוב לבן ולאגם באדום לבן.

ביום הרביעי (ביום השלישי נחתי כי חליתי קצת) התחלנו (עם עוד אוקראיני וישראלי) את הדרך לאושגולי.

ממסטיה שכרנו ג'יפ לאדישי (זה אמור להיות 150 לארי ל-6 אנשים. אם חסר לכם אנשים, תוכלו ללכת לפאב המקומי, קפה לילה, שנמצא ליד מרכז התיירים ושם יש כמעט תמיד זרים שחלקם יחפשו כמוכם אנשים נוספים לחלוק עימם את הג'יפ). זה הטיול הקצר יותר לאושגולי. אפשר לקחת ג'יפ לזבשי (אם אני זוכר את השם נכון) ומשם ללכת לאדישי יום אחד. אני לא יודע כלום על הדרך הזו ואם היא שווה את היום הנוסף.

באדישי צריך לשכור סוס. הסיבה היא שיש נהר אחרי 2-3 שעות של הליכה שמחייב חצייה עם סוס, אל תנסו להתחכם עם זה. אפשר לשכור סוסים לכולם ולטפס איתם גם את ההר שאחרי הנהר, אבל זה כמובן יפגום בחוויית הטיפוס. סוס עולה 50 לארי, ורוסית תעזור כאן מאוד. במקרה שלא מבינים, אז צחאני (TZCHENI) זה סוס בגיאורגית.

אחרי הטיפוס (ארוך מאוד, אבל לא קשה במיוחד. הולכים הרבה בתוך המים הרדודים של הפלג הקטן שזורם שם) יש פיצול - ימינה ולמעלה או ישר ולמטה.

טעינו בהתחלה והתחלנו לטפס, עד שמקומי אחד ראה אותנו ואמר לנו שצריך לרדת למטה. פשוט תזכרו שאחרי הטיפוס על ההר אל תמשיכו לטפס אלא פשוט רדו לכיוון העמק (איפה שהנהר זורם). את הלילה הראשון אתם תעבירו באיפרלי, שמסתבר זה שם נוסף לכפר קאלה. יש שם מלון די אקסקלוסיבי עם מיטות נוחות, מים חמים, אוכל טוב ושירותים ומקלחת נורמליים. כשהגענו הם רצו 55 לארי, אבל אז אמרתי לישראלי שהיה עימי שהיה רשום בלונלי פלנט שהמחיר הוא 40. פתאום הבת של בעל המקום אומרת לי בעברית -"אין בעיה, ארבעים". היא יודעת עברית לא רע, אבל כל השאר שם יודעים רק רוסית. בשביל 40 זה שווה את זה (20 לארי אם תרצו רק מיטה). תתמקחו איתם

קצת (למרות שמתי שהגענו היינו התיירים היחידים, אז זה בטח עזר לנו). משם הדרך לאושגולי אורכת כ-3 שעות והיא קלילה ביותר.
 באושגולי עצמה יש כמה מסלולי טרקים נחמדים. ביום הראשון תוכלו להתמקם ולטפס למגדל תמר הסמוך. הדרך ממש לא מסומנת ולקח לי הרבה זמן למצוא אותה, אבל הנוף משם שווה את

הטיפוס. ביום השני צעדתי לכיוון הקרחון שנמצא למרגלות הר שחארה (הגבוה ביותר בגיאורגיה). הקושי גם כאן הוא בחציית הנהר כיוון שהזרם מאוד חזק. אפשר ללכת על הגדה ולמצוא מקום לקפוץ בו, אבל זו דרך מאוד בוצית (עשיתי

את זה בדרך לקרחון) או לחפש מקום בו הזרימה חלשה, לחלוץ נעליים ולחצות במים הקפואים (מה שעשיתי בדרך חזרה). הדרך לשם מסומנת בגדול, אבל לקראת הסוף הסימון כבר מטושטש. בעקרון, אני כן ממליץ ללכת לשם.

לינה באושגולי כולל אוכל עולה 35-40 לארי, המקומיים מבינים כמובן רק רוסית/גיאורגית וקשה להתמקח. את החזרה מאושגולי כדאי לעשות במארשוטקה שיוצאת מהגשר (אתם תראו אותו כשתגיעו לשם) בשעה 16:00 בדיוק. הגיעו קצת קודם ליתר בטחון. היא עולה 20 לארי ולוקחת בערך 4 שעות נסיעה. מארשוטקה לטביליסי ממסטיה יוצאת ב-6 או 7 בבוקר, וכדאי לתפוס אותה (אל תנסו לתפוס שם טרמפים, זה לא עובד. כולם רוצים כסף).

טיפים קטנים:
עקב קשיי שפה, פנקס קטן יכול לעזור לכם.
הגיאורגים מאוד נחמדים ומאוד לבביים. אסור לסרב לשתות איתם, זה לא מנומס, אבל אל תנסו להתחרות איתם בשתייה, זה לא חכם.
לונלי פלנט חדש יצא באנגלית ב-2012, בטח ב-2013 כבר יהיה תרגום שלו. ממליץ בחום להיעזר בו.
אם אתם נתקעים בלי לינה בכפר, פשוט לכו לשאול מישהו מקומי. תמורת סכום מסוים, הוא יסכים להפוך את ביתו לגסטהאוס...

תהנו!

 עידן.