בוסטון בשלושה ימים

הטיול בבוסטון תוכנן כאתנחתא של אמצע טיול שלכת. היא סיפקה את החלק האסתטי של הטיול, כמו גם את החלק התרבותי. כבר הרבה שנים שרצינו לראות אותה, בגלל הרבה סיבות, והפעם היא הצטרפה באופן טבעי למסלול. ועל אף שנהננו מאוד בשלושת הימים בה, מס' ה"וואו" שקראנו היה מדוד, וכמסקנה סופית אגדיר אותה כעיר יפה ונעימה, אך לא ככזו שהייתי חוצה את האוקיאנוס רק בעבורה.


ליד קווינסי

 הגענו אליה מעיירת הפרברים מידלטאון בה לנו ערב קודם עת התקרבנו ככל האפשר אל העיר. ניווטנו את דרכנו אל המלון שהזמנו מבעוד מועד דרך רחובות קטנים ובהחלט עירוניים, גם בגלל ההנאה מכבישים קטנים וגם בגלל הימנעות מכבישי ענק. כביש 60 צויין על ידנו ככביש יפה מאוד שמצטרף לרשימת הכבישים היפים בטיול השלכת. הגענו למלון שלנו – בסט ווסטרן בשעה תשע בבוקר. החדר כמובן לא היה מוכן, אך הם קיבלו את המכונית שלנו בברכה בחניה החינמית שלהם, ואירחו את חפצינו עד הערב. המלון הזה נבחר בעיקר בגלל מחירו הזול לעומת מחירי המלונות מרקיעי השחקים בבוסטון, ובגלל שיש לו חניה חינם (אירוע נדיר אף הוא בבוסטון), ותחנת רכבת המובילה לעיר בקרבת מקום.
פקידת הקבלה ציידה אותנו במפת עיר+תחבורה ובעצה טובה – כדאי לקנות כרטיס תחבורה חופשי לשבוע בעלות 15$ מאשר לשלושה ימים במחיר 9$ ליום. נסיעה בודדת אגב, עולה 2$. את הכרטיסים קנינו בסבן אילבן הסמוך (בקבלת המלון מוכרים כרטיסים בודדים בלבד). על מנת לקנות כרטיסים מסוג כלשהו צריך כסף מזומן בלבד. אהבנו את הנסיעות היומיות האלו הלוך ושוב לעיר, ברכבת שעוברת דרך אוניברסיטת בוסטון, ומספקת לנו המון הזדמנויות ל"מחקר אנתרופולוגי" אודות התושבים. לפי הרכבת, ומאוחר יותר מהסתובבות בעיר, נדמה לנו שהתושבים הקשישים ביותר לא עברו את גיל 35 וברור שאנשים מבוגרים יותר הם תיירים...
 בוסטון היא עיר אוניברסיטאות. 2 מהאוניברסיטאות הטובות בעולם (לפי דרוגים שונים) – הארוורד ואם-איי-טי נמצאים בשטחה, כמו עוד הרבה אוניברסיאות אחרות ובתי החולים בין הטובים בעולם, ממוקמים ממש אחד ליד השני על מפת העיר – זה אומר הרבה הרבה מתמחים וספריות וחנויות ספרים. בוסטון היא אוסף של בניינים יפייפיים. אוסף היא מילת המפתח. יש לנו הרגשה תוך כדי שיטוט ברחובות שאין יד מכוונת. שאין מישהו שמאשר את התוכנית של המבנים בהתחשב במבנים שלידם. יחד עם זאת בניינים רבים מעוררים התפעלות מהיופי המיוחד שלהם, מהאמנות, משילוב החומרים שמרכיבים אותם.


 בית פניול בקידמת התמונה







 על אף שבניינים רבים בעיר הם אבן דרך משמעותית בהסטוריה של ארה"ב, אנחנו מתעניינים דווקא בצורה שלהם, באמירה שלהם כלפי הרחוב או הככר אליהם הם פונים. אנחנו מתחילים את היום הראשון בקווינסי מרקט - השוק המקורה, מתפעלים מהתקרה הגבוהה באותה מידה בה אנחנו מתפעלים מהשוקולדים ומיני המאפה. השעה מוקדמת מדי לארוחה של ממש, אבל יש שם מאפין אחד שממש קורא לנו, ואני מכוונת את המוכרת הצעירה – את זה, רק את זה אני רוצה! היא אורזת לי בשקיק נייר חום עם מפית, חלק חשוב מהטקס, ואנחנו צועדים למרכז מבנה השוק, לאחד מהשולחנות הארוכים המוצבים שם ואוכלים אותו בהנאה מרובה.


 קווינסי מרקט


קווינסי מרקט

 עכשיו יש כוח להמשיך הלאה, לכל מתחם הפניול שמתמלא אט אט בעוד ועוד אנשים. המחשבה על הדמיון לפראג מתנחלת לי בראש ולא עוזבת אותי עד שאנחנו עוזבים את בוסטון – האבנים הקטנות המרצפות את כבישי ומדרכות העיר ובעיקר – נחילי התיירים ההולכים אחרי מדריך או מדריכה מקומיים המסבירים את נפלאות העיר, כאן הם לבושים בבגדי החלוצים מהמאה ה-18.


מדריכת תיירים בתחפושת

 נכנסים לבית הפניול, עולים לקומה השניה המאכלסת את אולם העצרת. בדיוק מתחיל סיור. אנחנו מתיישבים וההסבר על המקום והרעיון נחמד. הסבר על מהות הבניין ועל הקשר שלו לראשית ההסטוריה האמריקאית.


בית פניול

 כשאנחנו יוצאים משם, המסלול שלנו מתחיל בנמל, רק כי הוא קרוב. ועובר למסלול האדום – הלא הוא מסלול החרות. זה די נוח לתיירים. על המדרכה משוח פס בצבע אדום, לעיתים אלה ממש אבני מדרכה בצבע אדום. המסלול עובר בין אתרים חשובים להסטוריה של בוסטון וארה"ב – כאן ביתו של גיבור וכאן הכנסייה הראשונה וכאן הבית בו הוחלטה החלטה חשובה, וכן, גם המסעדה הראשונה בארה"ב כאן.


 המסלול האדום


כביש מרוצף אבנים

 אנחנו כאמור, מתעניינים בארכיטקטורה, במרקם העירוני, מתרגשים מהאנדרטה המעניינת לזכר 6 מליוני היהודים קורבנות השואה ופוגשים כאן ציטוט שאך לפני חודשיים שימש אותנו עת הצטרפנו בארץ למחאה על צדק חברתי.


 האנדרטה לזכר השואה - 6 ארובות עליהן חקוקים 6 מליון מספרים


סולידריות

 הנה כאן בניין איימס, שהיה הישג ארכיטקטוני לזמנו – הוא נבנה ב-1889 בסגנון רומנסקי וביזנטיני, היה הבניין הגבוה בבוסטון עוד לפני שבנו גורדי שחקים, לפני שהמציאו את הבנייה בקורות פלדה.


בית איימס

 והנה בית המכס הנראה כמעט מכל פינה בעיר. פעם לפני שבנו את בנייני הזכוכית המודרניים הוא שלט על קו הרקיע. היה הבניין הגבוה בעיר. הוא בנוי בסגנון יווני, ובנייתו הושלמה ב-1847. ב-1913 נוסף על המבנה המרשים מגדל בן 433 פיט וב-1995 שונה ייעודו לבית דירות. את כל הפרטים האלה אני למדה מהשלטים המוצבים לפני ועל הבניינים המעניינים בעיר.


 בית המכס


גשר קאלטרווה

 הולכים כמעט את כל הפס האדום, מגיעים לגשר קאלטרווה היפה, הלא הוא חלק מכביש 93 החוצה את העיר, וכאן אנחנו פונים למסלול השני בחשיבותו בעיר – המסלול השחור Black Heritage Trail. כאן כבר אין סימון על המדרכות, אבל השילוט בהחלט ברור. מדובר במסלול העובר בין בתי האפרו-אמריקאים בעיר, בשכונת Beacon Hill שכנראה היתה פעם מקום מגורי האפרו-אמריקאים, היום היא המבוקשת ביותר בבוסטון לפי וויקיפדיה... בוסטון הכריזה על עבדות כלא חוקית ב- 1783, כאות הוקרה על השתתפותם של השחורים במלחמת העצמאות. מאותו רגע הלכה הקהילה וגדלה והפכה לנחשקת ע"י העבדים בדרום. על בתים משמעותיים מוצבים שלטים המסבירים מי היה הדייר החשוב כאן.


שלט במסלול השחור

כמו בשלט הזה: רבקה לי קרומפלר שהיתה האשה האפרו-אמריקאית הראשונה שקיבלה תואר ברפואה בשנת 1864. צריך לומר שבבתים גרים היום אנשים ואי אפשר לדפוק על דלתם כדי להציץ... כן אפשר ללמוד מאוסף השלטים על חיי האפרו-אמריקאים בבוסטון. ברח' ביקון יש מוזיאון לתולדות האפרו-אמריקאים. ביום ראשון (בו טיילנו) היה סגור לצערנו.


 ביקון היל


 ביקון היל

מאוד נעים לטייל ברחובות על אף העליה הקלה, שכונת המגורים יפה ולראשונה אני מבחינה במשהו אופייני לבנייה של בוסטון – טורי מרפסות בולטים במן חצי עיגול.


 מרפסות עגולות בוסטוניות

הטיול חזרה לתחנת הרכבת עובר דרך הפרלמנט של מסצ'וסטס בעל כיפת הזהב והשלט המוזר שלו ודרך קומון פארק. סיימנו את היום במסעדת וואגממה המוכרת מלונדון, כשבחוץ, ליד בית פניול כל מיני הופעות רחוב.


 מרק איטריות, שרימפסים ו...מלפפונים בוואגממה


 בית מסצ'וסטס ווהכניסה ע"ש גנרל הוקר, גורמת לכל התיירים לעמוד ולצלם...

את היום השני התחלנו עם המוזיאון לאמנויות יפות. המוזיאון נמצא גיאוגרפית לא רחוק מהמלון שלנו, אבל כדי להגיע אליו ברכבת, יש לנסוע תחילה למרכז העיר ומשם להתחבר לרכבת המתאימה. כאן המקום לציין שמערכת הרכבות בבוסטון (T) בנוייה בצורת תמנון שמרכזה במרכז העיר והזרועות נפרסים למרחבי העיר השונים כשאין קשר בינהן. 40 דקות ואנחנו מגיעים למוזיאון לפני שעת הפתיחה – 10 בבוקר. השמש בחוץ מלטפת ונעימה. עם פתיחת הדלתות קונים כרטיסי כניסה (22$) מקבלים מפה מאוד מסודרת של המוזיאון והתצוגות בו, ואף על פי שאנחנו בוחרים את התצוגות שרוצים לראות, האחרות קוראות לנו אף הן...


המוזיאון לאמנויות יפות

 מבנה המוזיאון יפה ונוח בכל צומת מסדרונות יש מפה המסבירה מה בקומה וכיצד מגיעים לשאר התערוכות. אנחנו מתחילים עם אימפררסיוניזם אירופאי מוכר ואהוב, ועוברים לאמנות אמריקאית, שנראה שהיא עיקר המוזיאון – החל מאמנות ילידים, אפרו-אמריקאים, הקולוניאליסטים החדשים, אימפרסיוניזם אמריקאי ואמנות עכשווית הכוללת אמנות מהגרים מכל הארצות כולל גאנה ודרום אמריקה, כוללת טקסטיל, רהיטים ואמנות שימושית. ובחיפוש אחר החדר של אמנות יפנית אנחנו מגיעים לחדר של אמנות אמריקאית ומגלים אוצר: בתכנון שלי היה להגיע למוזיאון ייעודי לשמיכות טלאים ב-LOWELL צפון מערבית לבוסטון ולא הסתייע, והנה כאן זכינו לראות שמיכה מרשימה מאוד – כתוב כי מחשש התפוררותה היא מוצגת לעיתים נדירות מאוד. כמה מילים על שמיכות טלאים (QUILT) ומוזיאונים:
תפירת השמיכות האלה היא אמנות נשים. היא לא הוכרה בעולם כאמנות ולכן מן הסתם נדיר לראות אותם מוצגים במוזיאונים, אני מאמינה שזה בעיקר בגלל הטכניקה – תפירה.
 אמנות שמיכות-טלאים מיוחדת התפתחה בצפון אמריקה בכלל ובניו אינגלנד בפרט, בעוד השמיכות של הנשים הלבנות העשירות התאפיינו בריקמה מיוחדת, גאומטרית, האפרו-אמריקאיות מצאו דרך חיבור שאריות בד אחת לשניה אמצעי לספר את סיפור חייהן וסיפורים אחרים.


שמיכת טלאים של הריאט פוורס

 לפי הכיתוב במוזיאון, הריאט פוורס שנולדה כשפחה, היא מאמניות הקווילט הוותיקות והמפורסמות וזו שמיכה המציגה סיפורי תנ"ך, אגדות מקומיות, תופעות טבע כולל גשם המטאורים של שנת 1833 (הריבוע הכחול באמצע).


 בודהה יפנית


 אמנות אפריקאית


 אמנות בת זמננו

חשוב לציין שלא מיצינו, לו היה לנו לפחות עוד יום בבוסטון היינו מקדישים למוזיאון המקסים הזה יותר... השעה היתה כבר שעת צהריים מאוחרת ואנחנו שמנו פעמינו לכוון קיימברידג' – לאוניברסיטת הרווארד.


הארוורד

בבוסטון רבתי מעל 100 אוניברסיטאות ומכללות. הארווארד ו- M.I.T השוכנות בקיימבריג' מסצ'וסטס הן מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. הרבה מאוד אישים בעלי שם ובעלי פרסי נובל למדו וחקרו בהן. אין ספור ספרים נכתבנו בהשראת הקמפוסים שלהם, אין ספור סרטים צולמו בין כתליהן. האחרון הידוע ביותר הוא "הרשת החברתית". האמת היא שציפינו להרבה יותר השראה מבנייני הארוורד השונים, ציפינו ליופי של קיימברידג' האנגלית... כנראה שהיינו צריכים להגיע לשם כך לייל...


 קתדרלה לשעבר, חדר אוכל של הסטודנטים בהווה, היה אתר צילומים של "רשת חברתית"

אנחנו מטיילים ברחובות קיימברידג', נכנסים לטריניטי, עומדים לרגלי הספריה הציבורית המפורסמת, מאוד רוצים להכנס, אך שלט גדול מקדם את פנינו – הכניסה מותרת רק לבעלי כרטיס זיהוי של האוניברסיטה. שומעים עברית מאחורינו – משפחה קטנה הולכת אחרי מישהו שנראה מרצה. הוא שולף את כרטיס הזיהוי שלו – אנחנו מחליפים בינינו מבטים של קנאה. לא חולף רגע והם בחוץ. כנראה שלא מספיק כרטיס זיהוי אחד לכולם...


 יושבים על הדשא....

מה שאנחנו מכירים כ"ישיבה על הדשא" בקמפוסים שלנו, מתורגם כאן לכסאות. אנחנו אוהבים להתבונן באווירת תחילת הלימודים הסטודנטים רצים מבניין לבניין יש המולה ורחש באוויר. ומעבר לפינה מזהים את חדר האוכל מאותו סרט על צוקרברג, אבל חבל, אסור לצלם.


 מוזיאון בפקולטה לביולוגיה

מי שזמנו בידו – יש כאן הרבה מאוד מוזיאונים קטנים וגדולים יותר – מוזיאון לזוחלים ולקריסטלים ועוד ועוד כל אחד בפקולטה שלו. אנחנו מטיילים בין הבניינים השונים ומגיעים לככר המרכזית של קיימברידג' – חנות הספרים קופ Coop. אף על פי שיש פה מדף מכובד שמוכר את כל סוגי האמצעים אלקטרוניים לקריאת ספרים יש כאן בעיקר הרבה מאוד ספרים מהסוג הישן, אלה המודפסים על נייר. יש מדף ארוך מאוד בכניסה המציג בגאווה את כל הספרים פרי עטם של בוגרי הארוורד – יש בזה משהו מאוד מרגש, בגאווה הזו. יש כאן ערבי הקראה של סופרים ידועים, ועוד יש בחנות הזו אגף, שבו "משכירים" ספרי לימוד כמו בספריה ציבורית.


 coop - חנות ספרים מהממת!


 קיימברידג'

בילינו שעה יפה בחנות הספרים, יצאנו לכוון השני של קיימברידג' בו טרם טיילנו, ראינו רחובות קטנים, בתי קפה ופאבים, והגענו עד לנהר צ'ארלס, שם ישבנו יחד עם הברווזים והסנאים הרבים וצפינו באימוני החתירה המפורסמים של הארוורד. ובדרך חזרה למלון עצרנו בככר קופליי היפייפיה שנצבעה בצבעי דמדומים כתמתמים. כל כך יפה כאן שהחלטתי שנשוב לכאן גם מחר.


 גשר על הנהר צ'ארלס וחותריו


 ככר קופליי בדימדומים

המוזיאון נפתח בשעה 11 (ביום שהגענו) כך שהתחלנו במעקב אחרי סנאים בפארק הסמוך.


 סנאי דוגמן

איזבלה גרדנר חונכה באירופה במאה ה-19 בבית ספר לבנות, כלומר למדה להגיש תה לאורחים ולבדר אותם בנגינתה – כך דברי המדריכה במוזיאון. כשהוריה הבוסטונים באו לקחתה הביתה סיירו איתה בדרך חזרה במיטב המוזיאונים של פריז ואיטליה, כך החלה. אהבתה של איזבלה לאמנות, ומשנישאה לבעלה העשיר מאוד, סייעה לו בבחירת פריטי האמנות הרבים שקנה. היא נסעה איתו לעיתים קרובות לאירופה, הכירה אמנים מפורסמים בני תקופתה ומשמת בעלה, הפכה את ארמונם למוזיאון. היא זו שעיצבה את החדרים השונים והיא זו שהחליטה היכן יונח כל פריט. יש במוזיאון ציורים של קרווג'יו ובוטיצ'לי, איור של מיכלאנג'לו, ויטרז'ים, שטיחים אמנותיים והרבה כסאות – מכל התקופות והסגנונות. ובכל חדר כמעט יש פורטרט של איזבלה. אחד פרובוקטיבי במיוחד לתקופתו הפוריטנית מונח בחדר הקדושים. כמי שאוהבים ארמונות, זה המדהים ביותר והמרתק ביותר שראינו, ואני מתכוונת דווקא לתכולה. להסתובב ומרתק ביותר הוא הגן שבמרכז הארמון – המעוצב כמקום כל כך מלא השראה.


 טורים טורים של סיורים מאורגנים ומדריכים מחופשים

הלכנו לאיטנו ביציאה מהמוזיאון, כדי לעכל את המראות, ולהתכונן ליופי הבא:
First church of Christ scientist. מדובר בכנסיה ולה מאמינים רבים, שלישוע יש מתודה כיצד לרפא אנשים – זה פירוש ה"מדען" שבשמה. אותנו כמובן מעניין הבניין היפה וסביבתו שובת הלב. אלא שכדי לראות את פנים הבניין צריך לשמוע בסבלנות ובנימוס את המדריכה שמלווה אותנו בסיור – כי אי אפשר אחרת.


 העוגב ב- FRST CHURCH OF SCIETIST

 האולם המרכזי - 3000 מושבים

עכשיו בצהריים היא מקושטת בדוכנים של שוק ירקות, פירות ופרחים, וממול הספריה הציבורית עטורת הכוכבים של מישלין – אנחנו חושבים שחדר הקריאה יפייפה. בככר מסעדות שונות כולל כאלה של מזון מהיר, קניונים שאנחנו רק מציצים בהם כי המחירים קשים אפילו להגייה, ואנחנו פונים לרחוב ניוברי המקסים והמעוצב ביותר.


 הספריה המרכזית של בוסטון בככר קופליי - אולם הקריאה

ברח' ניוברי חנויות מעצבים – גדולים וקטנים, מסעדות ובתי קפה ממלאים את הרחוב הבנוי חצרות חצרות, אווירה צעירה וצבעונית, בחנויות שבמעלה המדרגות ובאלה שמתחת למפלס הרחוב. מטיילים בהנאה רבה לאורך כל הרחוב הארוך, נהנים מארוחה נפלאה בברסרי צרפתי וסיימנו את היום בפאבליק פארק, שוב בצפייה על ברווזים וברבורים, סנאים וסטודנטים לומדים.


 רח' ניוברי


 חנות מתחת למפלס הרח' - בניוברי

בובות בחצר

 אין ספק שיש עוד הרבה מאוד אתרים מעניינים ויפים לראות בבוסטון, להתראות בפעם הבאה.


 פאבליק פארק

למסלול הטיול בניו אינגלנד