don't be like a tourist - ברלין #4

תמונה ראשית עבור: don't be like a tourist - ברלין #4
ברלין 2015. צילום: רבקה קופלר

שם הפוסט לקוח מגרפיטי שראיתי בעיר, אז אני משתדלת. כבר ארבע שנים שלא היינו בברלין. התגעגענו. אז בהחלטה של רגע קנינו לשנינו כרטיסים לא זולים, אבל יחסית למחירי החג (ראש השנה, ספטמבר 2015) היו סבירים. השתדלנו להרכיב תוכנית ביקור מאתרים שלא היינו בהם עדיין, למרות שלושת הפעמים הקודמות (הטיול הראשון כאן, הטיול השני כאן והטיול השלישי כאן). לא לגמרי עמדנו במשימה - חמישה ימים היו מעט מדי. מצאנו ברלין אחרת. אני מקווה שאוכל למצוא מילים להסביר. היה כיף. היה יפה. היה מעייף מאוד.

קצת תמונות

4 שנים זה המון בחיי עיר כמו ברלין. זו עיר שנמצאת בשינוי מתמיד. שהשינויים והשיפוצים האדריכליים גורמים לנדידת אוכלוסייה בין השכונות השונות בקצב הרבה יותר מהיר מאשר בערים אחרות.

לעיר היה מוניטין של אוכלוסייה צעירה שנותנת את הקצב. מן הסתם, ככל שהיא יותר מתברגנת, הצעירים עוזבים למקומות יותר זולים - אלה שטרם שופצו. והמקומות האלה הולכים ומתמעטים.

זה גורם להרבה מחשבות פילוסופיות בתור תיירת. אני באה לחמישה ימים, רוצה להתחכך ב"מגניב", במיוחד, במה שאין בשום מקום אחר, לפחות באירופה המערבית, והם - חיים שם כל השנה. אז איך עדיף?

היה משהו מיוחד במקומות כמו תכל'ס שכבר איננו. כלומר, הבניין ישנו, אבל נסגר ומחכה לשיפוץ. היה משהו מיוחד בגלריות הלא ממוסדות שהיום הם כאן ומחר כבר במקום אחר, במסעדות הטבעוניות של הסקווטים שעד יום הארוחה אף אחד לא ידע היכן הם, ברחובות שהיו מלאים בצעירים יוצרים. בגרפיטי המהיר שאפיין את העיר, שהיה בכל מקום, אבל ממש בכל מקום, ועכשיו איננו (למעט במקומות אייקונים). כבר בביקור הקודם הבחנתי בתזוזה. הפעם היא היתה לגמרי ברורה.

שלא אובן לא נכון - ברלין כייפית, מעניינת. אבל הרבה יותר מסודרת. אולי זו המילה הנכונה. מסודרת.

אתחיל מבחירת המלון.
 רצינו לחוות שכונה אחרת, שאנחנו פחות מכירים. יחד עם זאת היה לנו חשוב לגור במקום שהוא שוקק חיים, שהוא לא שכונת מגורים שקטה.

בחרנו במלון וולווט, מרשת ארקוטל, שהוא צמוד לבניין תכל'ס - חשוב להגיד שוב לכל מי שלא מחבב אותו - שהוא סגור לגמרי. הרחוב - הוא Oranienburger, בו מצוי גם בית הכנסת החדש, ובית הדואר היפייפה - כרגע בשיפוץ. הרחוב והסביבה משופעים בבתי קפה, מסעדות, קונדיטוריות מכל הסוגים והרמות. בהמשך הרחוב יש הרבה חנויות, במרחק הליכה רחוב Auguststraße שהוא רחוב גלריות ובוטיקים מגניבים. בקיצור - מקום מאוד נוח לגור בו.

המלון עצמו מגניב - התלהבתי מאוד מהקיר החיצוני שכולו חלון. עיצוב חדשני כמו זה שכבר פגשנו בוינה שאינו כולל מקומות איכסון (כאן דווקא היו כמה מגרות... וקצת מדפים). בקיצור - מאוד מומלץ.

"אם נגיד בא תייר לתל אביב, ושואל אותך מה יש לראות בה, כאילו, מקומות שחייבים לראות בה,
 מה תגידי?"

"רק נווה צדק - מה יש לראות בה???”
 השיחה הזו התנהלה מולי ברכבת, בין שתי נשים בעברית. ברלין נכבשה על ידי ישראלים... בגלל ימי החג, אני מניחה שרבים התיירים, אבל אפשר לזהות את אלה הוותיקים בה. מכל עבר שומעים עברית.

וכדי שלא אהיה כמו שתי הנשים למעלה בבואי בפעם הרביעית לברלין, השתדלתי לעשות עבודת הכנה. קודם כל, חיפשתי ומצאתי את אשכול ההכנה שלי, כאן בפורום, לטיול ב-2009. היתה לי שם רשימה ארוכה מאוד של "חייבים לראות" והשלמתי את כולה, אבל בשני טיולים... בשבוע ההוא ובעוד אחד שנתיים אחרי. כל הרשימה חוץ מהבאוהאוס ארכיב, שמסיבות שונות לא הצלחנו לראות בפעמיים ההן, אז באופן טבעי העברתי לרשימה של הטיול הזה. נחשו מה? גם הפעם לא הצלחנו... אין דבר, בעוד זמן קצר הוא נסגר לגמרי ומעבירים אותו לבניין חדש משופץ, אז תהיה לנו סיבה טובה לבקרו.

המטרה בהרכבת רשימת היעדים הפעם היתה קודם כל להגיע למקומות חדשים, כאלו שאנחנו לא מכירים עדיין - וכאלה יש הרבה בברלין. חיפשתי חומרים בעיקר בבלוגים של ברלינאים. הרשת מלאה בהם.
 ראיתי שאחד המוטיבים החוזרים אצל כולם - זה רשימה של מקומות נטושים שנתפסו ע"י האמנים הצעירים לצורך יצירה. שניים מהם רשמתי בעדיפות עליונה. לאחד הגענו ולשני לצערי הרב לא, כי טעיתי בכתובת. סיבה טובה לחזור שוב לברלין (אלא שאז הם יזוזו שוב...) מקום אחר, שמככב בהרבה בלוגים, הוא פארק שעשועים נטוש, שצלמים מתגנבים אליו כדי לצלם אותו - אפשר לראות בתמונות כיצד הצמחיה השתלטה על כל המתקנים החלודים. הבנתי שיש ימים בהם מתקיימים במקום סיורים מסודרים, באחרים אנשים מצאו פירצה בגדר דרכה הם נכנסים. אז כיוון שיום סיור לא הופיע בחמשת הימים שלנו בברלין, הרעיון נגנז בצער רב.

הנה אחד הבלוגים המרתקים על מקומות נטושים. ובו גם תמונות מפארק השעשועים.

כרטיס תחבורה או וולקאם כארד
 השאלה הזו עולה הרבה מאוד פעמים. התשובה היא מאוד אישית. כל פעם מחדש צריך לעשות את המתימטיקה האישית - מה מהם משתלם יותר בהתאם למה שמתוכנן.

אנחנו מצאנו שלנו הכי מתאים לקנות כרטיס תחבורה שבועי (למרות שהיינו רק חמישה ימים) לאזורים A,B - היות ונחתנו בטיגל ולא התכוונו להרחיק יותר מזה. העלות: 29 יורו. קנינו אותו כבר בשדה התעופה במתקן הכרטיסים (אפשר לבקש הוראות באנגלית).

אי המוזיאונים
 בביקורים הקודמים בברלין היה לי דחוף לראות קודם מוזיאונים אחרים. של אמנות בת זמננו, כאלה שלא רואים בערים אחרות. כיוון שערכנו רשימה של מקומות שטרם ראינו, הייתי גם פתוחה לבדוק שמות שאולי קודם הדפתי על הסף.

למשל- alte nationalgalerie - השם אומר לי ישן. מה לי ולישן? אני הרי אוהבת רק חדש... ובכן, הסתבר לי פתאום, שמדובר במוזיאון המאכלס בין היתר אמנות מודרנית מהמאה ה-19, ובתקופת היותנו שם מוצגת תערוכה של אימפרסיוניסטים ואקספרסיוניסטים וכשבחנו היטב את האתר, הסתבר לנו שיוצגו בתערוכה הרבה מיצירות קבוצת "הגשר" שאנחנו אוהבים.

ובכן, קנינו כרטיס משולב בעלות 18 יורו לאיש, המאפשר כניסה ל-20 מוזיאונים באותו יום. ברור שזה לא ריאלי, ואני לא מאמינה שיש מי שיכול לנצל את הכרטיס הזה במלואו, אבל נחמד שיש בחירה גדולה כל כך, וגם בכניסה לשני מוזיאונים המחיר משתלם.
 עמדנו שעתיים בתור ארוך כדי להכנס לתערוכה. הם מכניסים מעט מאוד אנשים כל פעם כדי לא ליצור צפיפות, וכנראה שהגענו ביום מבוקש. היה שווה לחכות.

נהננו מאוד מהתמונות - אף על פי שחשוב לציין שלא ראיתי שום חיבור אפשרי בין שתי התנועות האלה - האימפרסיוניסטים והאקספרסיוניסטים…

המוזיאון השני אליו נכנסנו באי היה פרגמון. היה ויכוח במשפחה האם ביקרנו במוזיאון הזה בביקור הראשון שלנו בברלין או לא. היות ואין תמונות משם - אין הוכחות. מאחר והיו השנה מאורעות מחיקת מקדשים מעל פני האדמה, שיניתי את דעתי המוצקה לגבי ביקור במוזיאון מסוג זה, והחלטנו שנבקר בו.

המוזיאון נמצא בשיפוצים, רק חלקו פתוח לקהל והכניסה אליו היא מן הצד, לא הכניסה המרשימה שכולם מספרים עליה. ובכל זאת, זה היה ביקור מעניין ביותר, מלא רגשות ועניין ואני בהחלט ממליצה לא לדלג עליו. גם כאן חיכינו בתור לא קצר.

כאן כתבתי בהרחבה על הביקור במוזיאון.

רח' אוגוסט Auguststraße
קטע הרחוב המעניין הוא קטן יחסית לרחוב, משופע בגלריות ממש שוות.
 זוכרים שסיפרתי על הבננה של תומס באומגרטל? האיש נוהג להדביק על קירות מוזיאונים וגלריות (בחוץ, בד"כ ליד דלת הכניסה) ציור של בננה, וזו הפכה לתו איכות. כלומר, אם תמצאו את הבננה סימן שהאמנות בפנים ממש שווה. על רוב הגלריות ברחוב מצאנו בננה.

ביקרנו כמעט בכל הגלריות, ונהנינו. ראויות לציון שתיים - באחת היתה תערוכה ששמה "סלפי" - קוף שמסתובב בכל מיני מקומות ומצלם עצמו. אמירה חזקה. השניה היא סטודיו המציע רעיון חדש לסלפי - הם מדפיסים את דמותך בתלת מימד, ואתם יכולים להניח אותו (את הדמות) בכל מיני מקומות ולצלם מרחוק…

בית הספר לבנות יהודיות ברח' אוגוסט מס' jüdische mädchenschul  11
זה המקום הכי מרגש מבחינתי ברחוב.
 סיפור לא ייאמן על בית ספר שנבנה בפאר פונקציונלי ב-1930 ע"י ארכיטקט גרמני יהודי - אלכסנדר באר - שלוש שנים בלבד לפני עליית המפלגה הנאצית לשלטון. אחד החוקים הראשונים שהתקבלו בממשלה זו - איסור התקהלות של מס' תלמידים יהודים גדול בבית ספר אחד. בגלל חוק זה, יהודי ברלין הוציאו את ילדיהם, בלית ברירה מבתי הספר בהם למדו והעבירו אותם לבתי ספר יהודים. אוכלוסיית תלמידות בית הספר גדלה מ-400 ל-1000.

אלא שעם התדלדלות אוכלוסיית היהודים בברלין, קטנה גם כמות התלמידות, עד שב-1942 נסגר בית הספר. עד סוף המלחמה, שימש הבניין כבי"ח צבאי. בתום המלחמה, בית הספר שהיה בתחום הסובייטי, קיבל שם חדש ע"ש ברטולד ברכט ושימש כבי"ס עד 1996. ב2009 הושב לקהילה היהודית והוחלט שישמש כאכסניה לאמנות.
 בפועל היום, ראינו שרוב מבני בית הספר סגורים טרם שיפוץ. בניין אחד משמש כמוזיאון למשפחת קנדי, ובניין אחר כמסעדת גורמה.הסתובבנו בחצר בין הבניינים, דימינו ילדות עליזות משחקות בחבל. לקראת עזיבתנו את המקום הבחנתי בכסאות המשמשים את המסעדה. לא יכול להיות שהן מאותה תקופה, אמרתי, לא יכול להיות שהם משנות המלחמה... אבל הם בהחלט נראים כמו…

פארק טמפלהוף
 מדובר בשדה התעופה הנטוש טמפלהוף, שהוקם כבר ב1927. למבנה עצמו נקשרו כמה כתרים - של הטרמינל הגדול הראשון (או בין הראשונים) ועוד. תכנון המבנה מיוחס לאלברט שפר, הארכיטקט של היטלר, וזהו אחד המבנים הגדולים של ברלין שנותרו על כנם אחרי המלחמה. היות והוא בשטח המערבי של העיר, הוא שימש שער כניסה/יציאה לעיר המכותרת. מי שמתעניין בארכיטקטורה מאוד מומלץ לנסות ולהכנס למבנה הטרמינל.

ב-2008 הוא נסגר סופית כשדה תעופה. המבנה עצמו משמש מאז קונגרסים של אמנות (בעונות המתאימות) ואילו השדה עצמו ומסלולי הריצה שלו, הפכו לגן עדן לאוהבי גלגלים על כל הסוגים.

תארו לכם איזה כיף להתגלגל על מסלולי הריצה הרחבים, שטוחים לגמרי!

בימים שהיינו בברלין התקיימו במקום שני פסטיבלים - האחד של עפיפונים, והשני -פסטיבל לולהפאלוזה - שהתוודענו אליו מאוחר מדי ולכן כבר לא היו כרטיסים. (מסתבר שזה פסטיבל מאוד נחשב בעולם). כל ימי שהותנו בברלין ראינו צעירים מסתובבים עם צמידים שמקנים כניסה חוזרת לפסטיבל, וכשהגענו למקום, ה-U היה מפוצץ אנשים שנהרו לפסטיבל שהתקיים בסמוך למבנה הטרמינל.

בכניסה למסלולי הריצה ניתן לשכור כל סוג של גלגלים שאתם רק יכולים להעלות על הדעת - אופניים בכל הגדלים, מכוניות קארטינג, אופניים לשניים, ארבעה ושישה, סגווי, רולרבליידס, סקטבורד ובטוח ששכחתי משהו. על מנת לשכור אחד מהם צריך להשאיר תעודה מזהה. כדאי להגיע בסופ"ש כי אז יש אווירה כייפית של ברלינאים שמפקנקים ומבלים במקום אנחנו בילינו אחר צהריים נהדר בהתבוננות, והאמינו לי שמאוד נהננו!

ארמון הדמעות Tränenpalast
 המקום נפתח כמוזיאון לפני שנה, נדמה לי “ארמון הדמעות" זה הכינוי העממי של המקום, השם הרשמי שלו grenzerfahrungen. נמצא בתחנת פרידריכשטראסה.

מציעה לגייס קצת דמיון על מנת להבין במה מדובר. אנחנו שחיים בעולם החופשי מתקשים לזכור שלא כולם זכו בזכות מעבר חופשי.

כשברלין היתה מחולקת למערבית ומזרחית, היו שתי נקודות מעבר בין שני החלקים: בצ'ק פוינט צ'רלי עברו מי שרצו לעבור עם רכב. וברגל דרך תחנת הרכבת פרידריכשטרסה, אפילו שהיתה כולה בצד המזרחי, היא שימשה בעיקר בני משפחה מערביים שביקשו לבקר את משפחתם במזרח, ומהצד השני בעיקר דיפלומטים ומתי מעט שהורשו לצאת על מנת לחזור.

בתחנת הרכבת הורדו הנוסעים, והובלו אל הבניין הזה, תושאלו, עברו בדיקות גוף וחפצים ולפעמים גם הורשו לעבור. השם "ארמון הדמעות" ניתן לו בגלל בכיות בני המשפחה הנפרדים.

הגענו כחצי שעה לפני הכניסה (הפתיחה בשעה 10, הכניסה חינם) מה שאיפשר לנו להתבונן מסביב, על נהר השפרה הסמוך שהיווה גבול בין מזרח למערב בנקודה זו, הבחנו בכתובת המקורית שהושארה בראש הדלת - הכניסה של היום היתה למעשה היציאה למזרח.

בפנים יש תצוגה שמשתדלת להכניס לאווירה של אותם ימים, אפילו אוזניות השמע של ההסברים מעוצבות כמו שפורפרות טלפון ישנות, יש בתצוגה מזוודות (כן, גם כאן מזוודות) והרבה טקסטים לקריאה. אנחנו בעיקר נחרדים מהתאים הצרים בהם בדקו את העוברים אחד אחד, כנראה גם בדיקה גופנית - מצד אחד של התאים מערב מהצד השני מזרח. אסור לצלם בפנים, אבל הסתכנתי למען התיעוד.

מבנה הזכוכית שקרני השמש חודרים דרכה לא נראה מאיים בכלל. לכן אני אומרת שצריך לדמיין את הסיטואציה המתוארת. התחושה שלנו כאן, שהגרמנים מתחילים לדבר גם על הסבל שלהם, לא רק על תחושות האשמה שלהם. אפשר לגייס אמפטיה כדי להבין את המסכנות האנושית, אבל המזוודות הפתוחות האלה שמוצגות כאן מעוררות אצלי אסוציאציות אחרות ותחושות אמפטיה לאחרים, ובעיקר אנחנו אומרים אחד לשני: הם כנראה הרוויחו ביושר את הסבל הזה, שאי אפשר להכחיש אותו. מצד שני, אולי בגלל ההבנה הזו הם אלה שפתחו בימים אלה את השערים לפליטים?

וממש על הגשר מעל השפרה ממול, יש התחלה של מסורת המנעולים המוכרת בכל העולם (סוגרים מנעול וזורקים את המפתח לנהר מתחת ובכך מבטיחים אהבה נצחית) - לי מאוד צרם שזה קורה על הנשר…

weidendammer bridge

C/O BERLINמוזיאון לצילום.
 נמצא ממש מאחורי תחנת הרכבת צו, ואיכשהו לא שמעתי עליו עד כה. מה שמשך אותי להגיע אליו זו התערוכה שמתקיימת בו בימים אלה - 100 שנה ללייקה. משום מה, תמיד ידעתי שהלייקה היא מצלמה רוסית. לא ברור לי למה. מהתערוכה למדתי שהיא למעשה גרמנית. בתערוכה הזו לא רק שנהניתי ויזואלית מאוד, אלא שלמדתי לא מעט.

הלייקה שינתה את האופן שבו אנחנו רואים את העולם. כך נאמר בתערוכה. המצלמה הקטנה הומצאה ב-1914 ע"י אוסקר ברנק הגרמני. ושוכללה עם השנים. היא היתה קטנה וזמינה לצילום מיידי (ללא הכנות). לא אלאה בפרטים טכנים, אך העובדה היא שכל האמצעים לצילום מיידי של תמונות רצף הומצאו לראשונה עבור הלייקה, ולכן נודעה כ"מצלמת רחוב".

ואי אפשר בלי הנקודה היהודית - ברנק הוא חסיד אומות עולם, היות ובתקופת המלחמה שלח עובדים יהודים שלו מחוץ לגרמניה "בשליחות המפעל" ובכך הציל אותם.

התערוכה הציגה מצד אחד תמונות אייקון של גדולי הצלמים בכל הזמנים כאנרי קרטייה-ברסון, רוברט קאפה ועוד, תמונות יפייפיות שאפשר לעמוד לידן שעות ולנתח את הקומפוזיציה המושלמת שלהן, בשעה שיודעים שצולמו ברגע והן לא מתוכננות. ומצד שני את הלייקה עצמה - את עובדת ייצורה בעבודת יד (בודאי בשנים הראשונות) את שרטוטי התכנון שלה וכו'.

שתי קומות של אולמות והרבה צילומים מעניינים להתבונן בהם.

כהכנה לתערוכה הזו, קראתי מאמר עדכני, שדן בצילומי רחוב של היום, בעובדה שמדינות אירופה דנות באפשרות לאסור על צילומי אנשים ברחוב, בחוק. אני מניחה שאי אפשר יהיה לאסור את מעשה הצילום עצמו אבל ודאי אפשר לאסור את העלאת התמונות לרשתות חברתיות: עובדה היא שבתקופה בה צולמו התמונות הנהדרות בהן צפיתי בתערוכה, הן היו יחידות ומעטות, צולמו בידי אמנים והוצגו בתערוכות או בספרי אמנות. המצולמים ראו לעצמם מחמאה להכלל באסופות כאלה. היום כולם מצלמים בסמארטפון, לא כל התמונות האלה הן מעשה אמנות, אם אהיה עדינה בהגדרתי, ולא כל אחד היה נהנה למצוא עצמו מצולם בהם ומופץ לכל עבר. אז תחשבו על הסוגייה.

הביקור במוזיאון הזה מביא אותי להמלצה לבדוק לפני ביקור בעיר, בכל עיר, אילו תערוכות מוצגות בזמן ביקורכם. לעיתים הן מוצגות במוזיאונים פחות ידועים או פחות מומלצים כאתרי חובה.

רחוב ברנאואר Bernauer Straße
 ברחוב עמדה חומת ברלין, משני צידי הכביש, צמוד לבתים הארוכים. באמצע - שטח מפורז. הכי הרבה אנשים שניסו לברוח מהמזרח, מסתבר שעשו את זה כאן, בקפיצה מהחלונות הגבוהים מעבר לחומה.

ירדנו בתחנת nordbanhof שהיתה תחנת רפאים משנות השישים ועד לנפילת החומה ב-89. מתחנה זו, ועד לכניסה למאואר פארק יש מעיין טיילת ובה תמונות, עמודים במקום החומה, שאריות כנסייה שפורקה ע"י הסובייטים לטובת הקמת החומה, ציון המקום בו עברה מנהרת שטאזי וגם מוזיאון החומה.

הלכנו לאורך "הטיילת", לא היה לי מצב רוח להכנס למוזיאון, כוונתי היתה לבלות את הבוקר בשוק הפשפשים של מאואר פארק. רציתי לבדוק מה השתנה מאז שפגשתי את השוק הזה ב-2009.

שווקי פישפשים
 יש הרבה בברלין, והם נמצאים בכל חלקי העיר. יש בינהם מוצלחים יותר ופחות. אני בעיקר רציתי לחזור למאואר פארק, לראות מה השתנה שם מאז 2009 (ב2011 היינו בשווקים אחרים), ובכל הבלוגים שמצאתי, כולם ציינו את שוק ארקונהפלץ Arkonaplatz כשוק הכי מגניב. אז אלו היו שני השווקים שלי בטיול זה.

ארקונה פלץ התגלה כשוק פשפשים חביב, אותנטי, כמו השווקים הקודמים שזכרתי. קטן אבל חמוד שניתן למצוא בו כל מיני דברים משוגעים שאנשים מצאו בעליות הגג שלהם.

לעומת זאת, השוק במאואר פארק הפך למפלצת. מפלצת ענקית של תיירות ותיירים.

הוא מאוד מסודר. כל העוסקים במלאכת יד מוכרים בצד אחד, כל יבואני ייצור סין בצד שני, באמצע יש שביל די קטן של פשפשים אמיתיים בתוך קופסאות קרטון, נגיד סט שבור אך מעט של צלחות מ1980 שיוצר בקוריאה תמורת מחיר מופקע. בין כל הדוכנים האלה הרבה מתחמי אוכל והרבה הרבה עברית.

לעומת זאת, בפארק הסמוך לשוק התרחש הקסם. הפארק הזה מלא במוזיקאים צעירים. כל אחד תופס חתיכת דשא, שמים מערכת הגברה ומחכים לקהל. אנחנו הלכנו עם העדר, וישבנו בחצי מעגל סביב להקה מקסימה – Charity Children – שחבריה מגיעים מכל קצוות העולם ושרים יפה יפה

פרנצלאואר ברג prenzlauer berg

אני עדיין מתעקשת שזה המקום הכי יפה בברלין!

נכון שהשכונה שינתה פניה, וכל הצעירים הזרוקים עזבו אותה מפאת נסיקת יוקר המחיה כאן, אבל היא הפכה לשכונה נעימה מסוג אחר. מהסוג שאנחנו מחפשים בכל עיר גדולה שמגיעים אליה. כמו ניוברי בבוסטון, כמו טרייבקה בניו יורק, המפלט היפה והמסוגנן של העיר הגדולה.

הגענו לכאן אחרי שהרגשנו שמספיק לנו במאואר פארק הסמוך. הבתים ברובם הגדול שופץ כבר. יש לי לא מעט תמונות של "לפני ואחרי". ראינו בתים, שכמו שאצלנו בבתים של דתיים משאירים בכותל המזרח ריבוע לא צבוע, כך הם משאירים כמה לבנים לא צבועות. אבל בגדול זו שכונה שגרים בה זוגות צעירים עם ילדים, מלא בתי קפה ומסעדות מכל הסוגים, בוטיקים וגלריות.

כשהתעייפנו מהליכה, התיישבנו לנוח על אחד הספסלים, כמה דקות אחרנו התיישב בחור ברלינאי, מהמבטא שלנו זיהה שאנחנו ישראלים, סיפר לנו שהוא מתגעגע לתל אביב - הוא לא הראשון ולא האחרון בחמש הימים שלנו שם שערגה לתל אביב ניבטה מעיניו, סיפר לנו על השינוי שחל בשכונה ועל כך שמעט מאוד נותר מברלין ההיא.

הערת אזהרה: אם אתם קוראים המלצות על מסעדות כאן, נא בידקו לפני שאתם מגיעים שהן עדיין קיימות. (הערה זו באה בעיקר בגלל מסעדה ויאטנמית אחת שהיתה מאוד פופולרית כאן והיא איננה עוד)

בית שוורצנברג Haus Schwarzenberg
 כאמור, בית תכל'ס לאמנות עכשווית נסגר, אני מניחה שלטובת שחזור הבניין המרשים ושיפוצו. הנחתי שלא נוצר חלל, והאמנים הרבים שאיכלסו אותו עברו למקומות אחרים. ואכן מצאתי לאן.

אחד המקומות הוא בית שוורצנברג, שנמצא ברח' רוזנטלר, בהאקשה מרקט. להפתעתי הרבה, כשהגענו לשם, הכתובות שכיסו את הקירות היו זהות פחות או יותר לכתובות שפגשתי בתכל'ס - "אנא עזרו לנו להניא את העירייה מסגירת המקום". העירייה כנראה לא אוהבת עוד את המקומות האוונגרדיים האלה.

במקום, היה בית מלאכה לעוורים וחרשים והעסיק יהודים בזמן המלחמה. אוטו ווייט שהיה הבעלים, הציל והסתיר אותם ועל כך הוכר כחסיד אומות העולם. בכניסה למתחם יש כתובת המציינת זאת.

היום מתרכזים שם אמנים בכמה חדרי סטודיו, בית קפה ומסעדה שנראים לי טבעוניים, גלריה שאסור היה לצלם בה ולכן אין לי תמונות ומוזיאון קטן המציין את קיומו של בית המלאכה. ציור גדול של אנה פראנק מקדם את הכניסה אליו.

פספוסים
 הפספוסים שלנו נוצרו בעיקר בגלל בעייה טכנית טפשית למדי. לקחנו איתנו סים בינלאומי, שלא ממש עבד. את כל חומר ההכנה העליתי על my map של מפות גוגל, על כל נעץ רשמתי שעות פתיחה וימים סגורים, את הקובץ ובו רשימות של מקומות רצויים נוספים העליתי לגוגל דוקס והורדתי אפליקציה לטלפון, וכמובן קנינו חבילת גלישה מתאימה כדי להשתמש בכל אלה בשטח, וחסכתי לעולם הדפסת שניים-שלושה דפים שהיו מצילים אותי בשעת צרה.

שעת צרה - הסים עבד רק כטלפון. סירב לגלוש. היות והיום הראשון לטיול היה יום שישי בשבוע, הבחורה הנחמדה במוקד הסים אליה צלצלנו אמרה שיחזרו אלינו, אבל כנראה בתום יום עבודה קצר, לא חזרו. ואז שבת שלנו וראשון שלהם עברו, בשני דיברנו איתם שוב, ובשלישי בצהריים, כשעתיים לפני שנסענו לשדה התעופה על מנת לחזור הביתה, התעורר הסים.

בשובנו הביתה הם היו הוגנים אלינו, השיבו את כספנו (לסים כמובן, לשימוש בפעם הבאה...) אבל את הנזק אין להשיב. ותיכף אפרט.

ווי פיי - ידוע שבברלין הוא לא משהו, בטח לא חופשי, רק במלון היה לנו (בשביל זה היה מספיק הסים מהבית...) ושם אחרי היום הראשון העתקנו לפתקים את מידע רב הערך מהמפה שהכנתי. אבל זה לא מספיק, כשנתקלים בבעיה בשטח.

הפספוס הראשון - קונצרט פתיחת עונת האופרה עם דניאל בירנבוים.
 ברשת, עד יום היציאה שלנו לטיול, פורסם שבשעה שלוש יהיה קונצרט פתיחה, פתוח לקהל בו ינוגנו קטעים ממאייסטרזינגר, שכידוע אי אפשר לשמוע בארץ.שלוש זה אמצע היום, צריך לכוון משהו לבוקר, קצר, על מנת להספיק וכו'. כשהגענו למקום, התברר שהקונצרט יהיה בשמונה בערב ועד אז יהיו כל מיני הופעות לילדים. מן הסתם, לו היה לנו אינטרנט פתוח באותו בוקר היינו יכולים לוודא לפני הגעה.

בכל מקרה, הקדשנו שעה לעניין, תוך כדי התבוננות אנטרופולוגית בקהל, בטרם נפנינו ללכת הלאה.לא חזרנו בערב.

הפספוס השני, מבחינתי העיקרי - Kunstquartier Bethanien
 הטעות היא לגמרי שלי. כשביקשתי להציב על המפה את האתר, המפה איפשרה לי לבחור מבין כמה אופציות ובחרתי באופציה הלא נכונה. בחרתי ב-Kunsthalle במקום מה שכתוב למעלה. אני מניחה שהיה קשה לעלות על השגיאה שלי כיוון שקיים מקום בשם השני ואליו הגענו. המקום המבוקש הוא עוד מתחם בו מרוכזים אמנים עוזבי תכל'ס, והבניין עצמו ששימש בעבר כבית חולים הוא מאוד מיוחד מבחינה ארכיטקטונית ומאוד רציתי לראות אותו.

עם האכזבה הזו, הששכנו לטייל ברחוב והגענו ללא כוונה מוקדמת אל השוק הטורקי. הצבע חזר מיד ללחיים, והשיטוט בשוק התוסס הזה שימח אותנו מאוד. זהו שוק של פירות וירקות, בדים ושאר מוצרי יצירה ומעט אוכל מוכן.

פספוס שלישי - בית קינדל לאמנות עכשווית.
מאחר ופיספסנו את מתחם האמנות הקודם, נזכרנו שקראנו גם על המתחם הזה, בית קינדל, חשבנו לשלב אותו עם טיול בנויקלן בה הוא נמצא. מתוך הזכרון, כאמור כי אינטרנט לא היה לנו, ניווטנו את דרכנו באמצעות המפה המצויינת שהחזקנו ביד. הגענו למקום אך מוזיאון לא ראינו. התחלנו לשאול עוברים ושבים והסתבר לנו שיש קניון בשם זה בדיוק היכן שעמדנו. בקניון הזה יש לשכת עבודה ועשרות מבקשי עבודה זרים חיכו בחוץ, בשקט ובתור מסודר על מנת להכנס.
 לבסוף מצאנו את המבנה - סגור.

זו היתה מבשלת בירה ומשנסגרה יועדה להפוך למרכז לאמנות עכשווית. היא כרגע בשיפוצים, ובכל שבת נפתחת להציג עבודות אמנות. את הפרט הזה לא זכרנו. היינו שם ביום שלישי.

אז לכל המבקרים העתידיים, אלה שאוהבים אמנות עכשווית - בידקו מתי יפתח המקום.

אגם שלוכטנזה
 אתנחתא מאוד חשובה בטיולים עירוניים, שהם מעייפים מאוד בד"כ בגלל ההליכה המרובה. ההליכה מתבקשת לדעתי, כי חוויות צוברים דרך הרגליים, וקיצור ע"י תחבורה היא פעמים רבות גם קיצור החוויות…

אז היו לנו שתי אתנחתות כאלה בטיול הזה - האחת לגמרי בטבע, והשנייה חצי טבע.

הראשונה, לאגם שלוכטנזה - נוסעים ברכבת הנוסעת לואנזה ויורדים בתחנת שלוכטנזה. האגם נמצא בזון B כך שאין צורך להרחיב כרטיס. מתחנת הרכבת המרחק לאגם הוא כשתי דקות הליכה. האגם הוא בערך בצורת האות V מאורך. אני מניחה שאפשר להקיפו לגמרי, אנחנו הגענו רק עד ל"בטן" של ה-V שם מצוי בית קפה מאוד מאוד נחמד. ההליכה נינוחה על שביל די מישורי.
 כיוון שהיינו בסופ"ש היו לא מעט אנשים, חלקם שטו באגם וחלקם שחו במים, לחלק מהגרמנים לא ממש נחוץ בגד הים. השעה היתה שעת אחה"צ, אור מדהים לצילום נפל על האגם.

שימו לב לאיש הגאה שבבית הקפה של האגם.

תעלת לנדוור
 הרבה ריאות ירוקות יש בברלין. אפשר לעשות בהן הפסקות כאלה מן העיר ההומה, ימים שלמים ואז לשוב לעיר. על חלקם כבר סיפרתי בשני הפוסטים שלי על ברלין. הפעם, חוץ מאגם שלכטנזה, כיוונו גם לתעלת לנדוור היפה שבשכונת קרויצבורג.

טיילנו לאורך התעלה שעה נחמדה מאוד. יש שייט שאפשר לקחת מהשפרה בכמה פינות בעיר, כזה שגם עובר בתעלה.

קצת תמונות מים

רחובות ברלין
 בין לבין כל האתרים אליהם אנחנו מכוונים פעמינו, ישנם הרחובות היפים. יפים במובן של אווירה יותר מאשר יופי מובהק. ואלה שונים מאלה.

ישנם הרחובות האלה מהמאה ה-19 (הם בעיקר משוחזרים), וישנם אלה במערב העיר שצריך לגייס הרבה עניין בארכיטקטורה כדי להעריך אותם, וישנם אלה של פרנצלאואר ברג שכבר הזכרתי, וברגמן שטראסה בקרויצבורג שהוא מקסים בעיניי, ואורניינבורג שטראסה המקסים שגרנו בו, שבהליכה קצרה ממנו מגיעים אל ההאקשר הופה וההופמן הופה המקסימים, את רח' אוגוסט כבר הזכרתי. והיינו גם בנויקלן שאומרים שמוקדי העניין עברו אליה, מהרחובות שאנחנו הגענו אליהם בה - מיהרנו לעזוב.

שופינג
 אני מודה. לא הצד החזק שלי. אני מעדיפה לקנות בנונשלנטיות, בחנויות שפוגשות אותי תוך כדי הליכה ברחוב. אז הנתונים לא התאימו. ביום ראשון החנויות סגורות, יום שבת היה בתכנון לקחת חלק בקונצרט הפתיחה של האופרה, שבסוף לא התקיים בשעה היעודה, כך שהחלטנו להקדיש יום אחד לקניות.

התייצבנו מוקדם בבוקר בפריימרק, כי קיבלנו רשימת קניות מהבית. אני מודה שניגשתי למשימה בחוסר חדווה מופגן עקב הכרותי עם הסניפים הלונדוניים המאוד לא סימפטיים בעיניי (הכל זרוק שם על הרצפה, צפיפות קשה) ולא האמנתי למראה עיניי - עוד חנות ענק ככל יתר החנויות המסודרות והנעימות. המחירים מאוד נמוכים כמו שכולם יודעים, אבל אני איכשהו מצליחה למצוא רק את הפריטים היותר יקרים בחנות... עכשיו נותר לחכות לחורף ולראות שעוד אחפוץ בהם.

חוויה לא נעימה היתה לנו כשהגענו לקופה, נשמעה אזעקה וכרוז אמר דברים רק בגרמנית, וכולם התחילו לרוץ. שאלתי באנגלית מה קרה ואמרו לי רק שחייבים לצאת. להשאיר את הקניות ולצאת. הוציאו אותנו דרך מדרגות חירום והלב דופק. ברור לכם מה אני מדמיינת... כשהגענו למטה אמרו לנו שזה תרגיל אש. ואז נזכרתי שבגלל החום בפנים השארנו בעגלה שלנו גם את העליוניות שלנו. זו היתה הסיבה שחיכינו. חצי שעה, הרבה עברית מסביב, אבל כולם עומדים בצורה מסודרת. כעבור חצי שעה, צעדו כל מאות עובדי החנות פנימה (בחיי מאות...) בטור ארוך אחד אחרי השני ואז הורשו הקונים לחזור. ולא תאמינו - כל העגלות עמדו במקומם כל אחד לקח את שלו. היו אנשים שהוצאו מתאי ההלבשה עם הבגדים שמדדו - גם הם חזרו והחזירו.

אז נכון שהלכנו אחרי זה לחנויות אחרות להשלים את מה שכתוב ברשימה, אבל הלב דפק עוד הרבה הרבה זמן. אנחנו חיים במקום משוגע, שתרגיל אש גורם לנו לחשוב על סוף העולם...

נו, ולמרות הרשימה, ברור שחזרנו הביתה ונזכרנו בכל מה שלא קנינו... בשעה שתיים, החלטתי שזה יותר מדי בשבילי, והלכנו לראות תערוכה נחמדה של מונדריאן במוזיאון מרטין גרופיוס, ככה כדי להעלות חיוך נחמד.

כל מה שקשור לאוכל
 הנה הגעתי לסוף, ואי לכך אשתדל להשאיר טעם טוב בפה. כיוון שברלין מרכזת בתוכה היום מהגרים כמעט מכל העולם (לא ממש בדקתי, אבל ככה נדמה לי) גם הצד הקולינרי שלה מעניין.

בתי קפה
 קודם כל, יש לנו משיכה לבתי הקפה שלה, ולמגוון הרב שלהם. הקפה טעים. התפאורה - בהתאם למיקום ולשכונה. אנחנו אוהבים את אלה העמוסים, אלה עם ה"אופי" ואלה שיש להם תצפית טובה. השתדלנו לדגום כל יום אחד לפחות. הפטנט שלנו הוא לשתות בחדר את הקפה הראשון (ממילא אנחנו מתעוררים לפי שעון ישראל) ואז כשיוצאים לרחוב, אנחנו לא להוטים להכנס לבית הקפה הראשון שרואים, אלא לבחור את זה שעושה לנו משהו. הו הו, וקשה להחליט עכשיו איזה מהם היה הכי נעים או הכי טעים.

לא כולם אגב מגישים ארוחת בוקר, אלא אם כן אתם מסתפקים בקפה ועוגה כמונו. ליד המלון ממש ברח' אוריינבורג, היה מן בית קפה כזה שהגיש ארוחת בוקר בופה והוא היה מלא בכל שעות היום שראינו אותו.

כעקרון, בקרויצבורג ושכונות המזרח קפה ועוגה עולים בסביבות 10 יורו לשניים, באחת הפעמים ישבנו בבית קפה מאוד מאוד חביב במערב שילמנו על קפה וסנדביץ' לשניים - 26 יורו. לא יודעת אם אפשר להסיק מזה מסקנות. היה טעים.

שווקי אוכל
 יש הרבה מאוד בברלין. גם במאואר פארק, סנדביץ' קטן שדגמנו זכה לתשבוחות אדירות, גם הקרי וורשט הידוע, וגם כל שוק אחר שמגיעים אליו.

שוק האוכל שעכשיו בכותרות - כאחד שאסור להפסיד אותו הוא מרקט האלה נוין - הוא מתקיים רק בימי חמישי. בימים רגילים הוא שוק מקורה רגיל שאין בו משהו מיוחד. לנו לא היה יום חמישי בטיול, אי לכך "רק" הצטיידנו בזכרונות קטנים שנסעו איתנו במזוודה הביתה, והם נגמרו מהר מאוד…

מסעדות
יש כמובן הרבה מומלצות. כאן היה לנו הפספוס הרביעי.
 ביום ראשון מצאנו שלא כל המסעדות בדרכנו היו פתוחות, ובאין אינטרנט, אכלנו ממש במקום סתם.ערב קודם, אכלנו במסעדה סינגפורית ממש מול המלון - שכל שעות היום מלאה עד אפס מקום. היה לנו טעים ברמות שקשה לתאר. חריף וטעים. עוד אמרתי לבנזוגי שאני חייבת להמליץ עליה ומהר. אלא שהלילה שאחרי טרף את הקלפים. סבלתי נורא עד שהארוחה מצאה את דרכה החוצה. אני ממש לא בטוחה שזה היה קלקול באוכל. אולי היו במנה עשבים שאני רגישה אליהם אולי משהו אחר... בכל אופן, קשה להמליץ.

ויום אחד חזרנו למסעדה שאהבנו בטיול הקודם שלנו, שמגישה אוכל בווארי ואוסטרי ושמחנו לגלות שנשארה טעימה ונעימה כשהיתה. מהשולחן הסמוך שמעתי עברית ותהיתי אם הם קראו את ההמלצה הקודמת שלי כאן...

זהו. אני חושבת שסיימתי להעלות את חוויות הטיול הזה בברלין.

לחיי הטיול הבא, ובינתיים מוזמנים לבלוג הצילום שלי – אוספת אוצרות.

יעדי הפוסט

אהבת את הפוסט?
תמונת הפרופיל של רבקה.ק.
צפייה בפרופיל שליחת הודעה הבלוג של רבקה.ק.
רוצה לקבל עדכונים בכל פעם שמתפרסם תוכן חדש?
 

תגובות ושאלות

הזמנת טיסות, מלונות, אטרקציות ועוד שירותים לברלין

חדשות התיירות והתעופה

קצת השראה לטיול הבא

המיוחדים שלנו

ביטוח נסיעות לחו"ל

מתארגנים לטיול: ציוד, ביגוד, המלצות וטיפים לדרך

קרוזים והפלגות נופש

חופשת כריסמס 2024 - יעדים, שווקי חג מולד מומלצים ושופינג

מגזין החיים הטובים: לייפסטייל והשראה לחופשה

עפים על העולם: כל מה שצריך לטיול תרמילאים

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

כתבות ומדריכים לחופשת סקי

ביטוח נסיעות
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני 23 שעות
עקפה את איטליה וספרד: זאת המדינה שהכי שווה לבקר בה בשנת 2025 לאייטם המלא
עקפה את איטליה וספרד: זאת המדינה שהכי שווה לבקר בה בשנת 2025
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני 23 שעות
אחרי 5 שנים: צפון קוריאה נפתחת מחדש לתיירים מהמערב לאייטם המלא
אחרי 5 שנים: צפון קוריאה נפתחת מחדש לתיירים מהמערב
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יום
חברת התעופה שחזרה לישראל יוצאת עם הנחות משתלמות של עד 25%! לאייטם המלא
חברת התעופה שחזרה לישראל יוצאת עם הנחות משתלמות של עד 25%!
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יום
שדרוג מלכותי בנתב"ג: אל על תשיק בקרוב את טרקלין המלך דוד החדש והמשופר לאייטם המלא
שדרוג מלכותי בנתב"ג: אל על תשיק בקרוב את טרקלין המלך דוד החדש והמשופר
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יום
לטוס לואו-קוסט להרגיש ביזנס: וויז אייר מציגה את מטוס האיירבוס החדיש שלה לאייטם המלא
לטוס לואו-קוסט להרגיש ביזנס: וויז אייר מציגה את מטוס האיירבוס החדיש שלה
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יום
האירופאים מחקו את ישראל ממפת החופשות שלהם? כך נראה המשבר בתיירות הנכנסת לאייטם המלא
האירופאים מחקו את ישראל ממפת החופשות שלהם? כך נראה המשבר בתיירות הנכנסת
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יום
תתחילו לארוז: קשרי תעופה משיקה טיסות ישירות לאחד מהיעדים האטרקטיביים ביותר באיטליה לאייטם המלא
תתחילו לארוז: קשרי תעופה משיקה טיסות ישירות לאחד מהיעדים האטרקטיביים ביותר באיטליה
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יומיים
לראשונה בנתב"ג: מסלול שירות מהיר למשרתי מילואים וקבע לאייטם המלא
לראשונה בנתב"ג: מסלול שירות מהיר למשרתי מילואים וקבע
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יומיים
מתחת לרדאר: ריינאייר חושפת את 5 היעדים הכי אנדרייטד באירופה לאייטם המלא
מתחת לרדאר: ריינאייר חושפת את 5 היעדים הכי אנדרייטד באירופה
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יומיים
מהיר יותר, קל יותר: קו רכבת חדש וישיר מאמסטרדם ללונדון החל לפעול השבוע לאייטם המלא
מהיר יותר, קל יותר: קו רכבת חדש וישיר מאמסטרדם ללונדון החל לפעול השבוע
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני יומיים
"טיסתכם בוטלה": כ-11 אלף נוסעים קיבלו הודעת ביטול בעקבות שביתת ענק במדינה האירופאית לאייטם המלא
"טיסתכם בוטלה": כ-11 אלף נוסעים קיבלו הודעת ביטול בעקבות שביתת ענק במדינה האירופאית
חדשות התיירות
חדשות התיירות
לפני 3 ימים
מהפכה בנתב"ג: השירות החדש שישנה את חוויית הטיסה של נוסעים בעלי מוגבלויות לאייטם המלא
מהפכה בנתב"ג: השירות החדש שישנה את חוויית הטיסה של נוסעים בעלי מוגבלויות
חופשה באזרבייג'ן
חופשה באזרבייג'ן
חופשה באחד מהיעדים המרתקים והמגוונים ביותר בעולם! חופשה באזרבייג'ן
חופשה באזרבייג'ן
לכתבה המלאה
חופשה באזרבייג'ן
טיול טבע באזרבייג'ן: גן עדן פראי, אטרקציות מלהיבות ונופים עוצרי נשימה לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
חופשה באזרבייג'ן
בין מגדלי הלהבה לאתרי הסקי: טיול משפחתי מפתיע באזרבייג'ן לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
חופשה באזרבייג'ן
טעימה מאזרבייג'ן: מסע קולינרי בארץ האש והתבלינים לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
חופשה באזרבייג'ן
בדרך המשי אל השלווה: החיים הטובים של אזרבייג'ן לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
טיסות זולות ברגע האחרון
טיסות זולות ברגע האחרון
מצאנו לכם את הטיסות הסודיות הכי זולות טיסות זולות ברגע האחרון
טיסות זולות ברגע האחרון
טיול תרמילאים
טיול תרמילאים
עפים על העולם: כל מה שצריך לטיול תרמילאים בחו"ל טיול תרמילאים
טיול תרמילאים
לכתבה המלאה
טיול תרמילאים
מסע שלם על הגב: כל מה שצריך לטיול תרמילאים בחו״ל לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
טיול תרמילאים
הטרנד החדש של התרמילאים: המלצות ליעדים לטיול ביניים בלתי נשכח לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
פודקאסט למטייל
פודקאסט למטייל
גלו את כל הסודות של טיסות סודיות פודקאסט למטייל
פודקאסט למטייל
מפרגנים וטסים
מפרגנים וטסים
טסים למדינות שתומכות בישראל מפרגנים וטסים
מפרגנים וטסים
לכתבה המלאה
מפרגנים וטסים
הן משלנו: 7 מדינות תומכות ישראל לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
מפרגנים וטסים
ידידת אמת: המדינה הכי ירוקה באירופה מחכה לתיירים מישראל לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
מפרגנים וטסים
זה היעד היפהפה שישמח לארח כמה שיותר ישראלים לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
הפלגות נופש חלומיות
הפלגות נופש חלומיות
קבלו השראה לקרוז הבא שלכם! הפלגות נופש חלומיות
הפלגות נופש חלומיות
לכתבה המלאה
הפלגות נופש חלומיות
קבלו את המדריך האולטימטיבי לקרוזים והפלגות נופש לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
הפלגות נופש חלומיות
יוקרה על המים: 7 קרוזים ששווה לכם להכיר לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
הפלגות נופש חלומיות
הפלגה ליוון - כל מה שחשוב לדעת לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לאן טסים עכשיו?
לאן טסים עכשיו?
קבלו השראה לחופשה הבאה שלכם לאן טסים עכשיו?
לאן טסים עכשיו?
לכתבה המלאה
לאן טסים עכשיו?
הריזורט המושלם שהילדים יעופו עליו בחו"ל לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לאן טסים עכשיו?
יוצאים לקרוז משפחתי וחווייתי עם הילדים לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לאן טסים עכשיו?
קבלו את היעדים הכי מושלמים לתקופת החגים לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
מגזין לייף סטייל
מגזין לייף סטייל
כל מה שצריך כדי לצאת לחופשה בסטייל מגזין לייף סטייל
מגזין לייף סטייל