גוואטמלה היפהפיה-נופים מרהיבים במדינה מסבירת פנים ואוהבת ישראל- חלק א'.

בתחילת אוגוסט המראנו עם אל על לפורט לודרדייל, בואכה מיאמי, ומשם בטיסה של חברת ספיריט לגואטמלה סיטי. את הטיול תכננתי יחסית בדקה ה 88, עם המדריך המושלם שעליו הומלץ בלמטייל בטיפ קודם שאני מאד מרוצה שלקחתי- פביו סאאנז- fabio saenz. טל' 50247159095+- ניתן ורצוי להתכתב בווטסאפ. החברה של פביו נקראת אותנטיק גוואטמלה -

אתר https://authenticguatemala.com/?lang=en

את הטיול סגרתי באופן סופי רק כשלושה שבועות טרם היציאה (הטיסות לארה"ב וחזרה לארץ נסגרו כמה חודשים מראש, והטיסה לגוואטמלה ומשם לאל סלבדור וללוס אנג'לס נסגרו כמה שבועות לפני כן). יתרון התכנון הפרטי- ידעתי איזה תחנות אני רוצה לעשות, דרגת המלונות (הכי טוב שאפשר ככל הניתן), והקדשתי לטיול כ 10 ימים, עם תחנות עצירה מעניינות שנקבעו ע"י פביו. הקדשתי עוד מס' ימים לאל סלבדור ומשם המראנו ללוס אנג'לס ולוגאס לסיום הנסיעה בשופינג, מסעדות והופעות.

עלות הטיול בגוואטמלה בלבד- 10000 ש"ח לאדם, והיא כללה נסיעות, מלונות בדרגה בינונית עד גבוהה מאד, הדרכה (ברוב המקרים היו מדריכים מתמחים לטיולים הספציפיים שבוצעו באותו יום).

את הטיול התחלנו לאחר הנחיתה בגוואטמלה סיטי עם המדריך לואיס שלקח אותנו להתרשמות מהעיר. ובכן, העיר אינה מרשימה במיוחד, יש בה כיכרות נאות ומרווחות, מדרחוב, והיא יחסית מערבית ויש בה הרבה זרים. ניתן לראות כי התושבים המקומיים אוהבים מאד את ישראל, ראינו דגלים משולבים של גוואטמלה עם דגל ישראל, מה שגרם לנו לחוש בבית.

המחירים במסעדות היו ישראליים למדיי, אבל אלה מקומות שמערביים וכן גוואטמלים אמידים יותר אוכלים בהם. בימים שאחרי כן נאכל במסעדות זולות יותר ברמה גבוהה. את היום סיימנו בקניון סמוך למלון שלנו, כשהיינו עייפים, מג'וטלגים ונרדמנו בקלות רבה.

למחרת התעוררנו בקלות רבה מוקדם מאד לטיסת הבוקר שלנו לפלורס, כדי להגיע לטיקאל- עתיקות מרתקות ומרשימות בצפון הרחוק יותר של גוואטמלה. הטיסה היתה קצרה, טסנו בחברת tag, שהינה חברה מקומית קטנה למדיי. נחתנו בפלורס, שם בדקו האם הבאנו פירות (לא), ומשם יצאנו לפגוש את פביו, שהגיע עם יונדאי טוסון לבנה, מצוחצחת ומרווחת, הרכב שילווה אותנו בתשעת הימים הקרובים.

הסתובבנו בעיר פלורס, שנמצאת על נהרות, טבלנו רגליים בנהר, הלכנו לאכול צהריים בהמלצה של המדריך רייס- שהגיע לפגוש אותנו לפני טיקאל, וישבנו במסעדה בה אכלנו דגים מצויינים על הגריל עם סלט וצ'יפס- מחירי ארוחות הדגים היו זולים להפליא, ולמי שאוהב, מומלץ לגוון ולאכול את הדגים (לרוב טילאפיה, דג שכיח באיזור).

לאחר הארוחה המשכנו בנהיגה לפארק הלאומי טיקאל, פארק מרשים ביותר מתקופת המאיה שהשתמר בצורה מדהימה.

בדרך ראינו נופים מרהיבים על גדות הנהר, ומקומות שמפתה להישאר בהם לילה ולהרגע ממש (מוצ'ילרים, זה בשבילכם). זה לא המלדיביים, אלא אגם בגוואטמלה...

באיזור זה ניתן לראות בשכיחות לא גבוהה חתולים גדולים כדוגמת יגואר ואוצלוט. אותם לא ראינו, אבל את השלטים כן:

בכניסה לפארק ראיתי את הציפור היפה הזו וצילמתי אותה כמה תמונות מתחתית העץ:

מהכניסה לפארק, שהיה מלא בחיילים, עלינו על הסעה שניתן לקחת כדי לקצר את הדרך ולהכנס לפארק בקלות רבה יותר. מזג האוויר לח מאד, ובשלב מסויים התחיל לרדת גשם. יש להיות ערוכים לכל סוגי מזג האוויר. הסתובבנו בפארק ואפילו טיפסנו מעל הקאנופי, לנוף ירוק מרשים. כל הדרך ראינו זחלים, בואכה הפיכתם לפרפרים. שמרנו מרחק מהם רק במידה והם ארסיים (לא נראה לי, אבל לא רצינו להסתכן).

בחלק מהמקומות ראינו עטלפים זעירים.

לפני שסיימנו את המסלול ראינו קוואטימונדי. הדרך הפכה לבוצית, והלכנו בין העצים הסמיכים.

את הדרך חזרה למלון אני באמת לא זוכרת כי הג'ט לג ישב עליי היטב ונרדמתי. המלון של הלילה הזה היה מלון מושלם על גדת נהר בנוף שאין כמותו.

למחרת, התחלנו בדרכנו דרום מערבה, לכיוון סמוק שמפיי. עצרנו במערה שמנוהלת ע"י מקומיים מבני המאיה, לסיבוב מעניין ביותר. העץ הזה, לדוג', הינו עץ שהמקומיים קוראים לו עץ הנחש. בתוך המערה ראינו חרקים עצומים. קצת מקריפ אבל מעניין. היה חם ולח בצורה בלתי רגילה.

סמוק שמפיי הוא שיחוק אמיתי של הטיול ולדעתי חובה. מדובר במסלול לא פשוט כלל (אנשים שאינם בכושר, זהירות). העלייה חדה מאד, תלולה ובוצית. הופתענו מהמסלול ולכן לא נערכנו אליו היטב. הטיפוס, מכל מקום, מתגמל ביותר- נוף של בריכות טורקיז קסומות, שמכל זווית שמצלמים אותן, הן מושלמות. אחרי הירידה רק בחרו את הברכה המועדפת עליכם וקפצו למים- פשוט גן עדן מושלם, אין מילים.