שבועיים באיטליה מצפון לדרום כולל טרק באפנינים

נתחיל מהסוף – הקיץ זה ממש לא הזמן הכי טוב לטייל באיטליה!! החום לא סביר וכמות התיירים מטורפת. אבל השנה בגלל המלחמה, בחרנו ביעד סולידי, והבת שלנו שמעולם לא היתה באיטליה וחלמה עליה – גרמו לנו לקנות כרטיסים בלי לחשוב הרבה לפני. אז זה הצריך שינויים לאורך המסלול, והיה מדהים. אבל...חםםםםם! יש גם לקחים ותובנות.

המטרה – שבועיים באיטליה מצפון לדרום, לחוות את כל הסגנונות המאוד שונים של איטליה לאורכה – נופים שונים, אנשים שונים, אוכל שונה, אווירה שונה. טעימות מכל איזור. משפחה - הורים בני 50 ושני "ילדים" בני 23, 17 מינוס חייל שנשאר בארץ.

לילות 1-3 איזור האגמים:

נחתנו במילאנו ויצאנו עם הרכב ישירות לאגם מג'ורה.

לינה לילה 1: BAVENO כפר קטן ומקסים עם מתחם כנסיה עתיקה ורחבה מלאת קסם בלילה Piazza della Chiesa ומדרגות שמובילות אליה שבתחילתן מעדנייה נהדרת COMMESTBILI ופיצרייה PIZZERIA D'ASPORTO וכולם יושבים על המדרגות עם האוכל. אחלה אווירה. הטיילת על האגם מלאה במסעדות שפתוחות עד מאוחר (נגלה בהמשך שזה ממש לא מובן מאליו באיזור) ויש כל חצי שעה מופע מים צבעוני ומוסיקלי.

למחרת לקחנו שייט אל ISOLA BELLA מתחנת המעבורות ב STRESA הכפר הצמוד. navigazione sul lago Maggiore. אפשר לקחת כרטיס משולב לכמה מהאיים הבורומאים, אנחנו בחרנו להתמקד ב ISOLA BELLA. כרטיסים קונים בבוטקה במקום. יש חברות שונות. ההפלגה קצרה ונעימה והאי מקסים – גם הסמטאות הקרובות למים וגם הארמון והגנים הבוטנים (תשלום כניסה בנפרד).

כשחזרנו לחוף נסענו בדרך המתפתלת לפסגת הר MOTTARONE (אפשר גם להגיע אליו ברכבל). למעלה יש טיפוס קצר לאורך המדשאה לנוף האגם (אם יש ראות) שם יש גם רכבת הרים נהדרת. בחניון הפסגה יש מסעדות ופוד טראק ואוויר מצויין, בריחה קצרה מהחום.

המשכנו לצידו השני של ההר אל האגם הקטן lago d’orta  והכפר המקסים Orta San Giulio בכניסה לכפר יש חניון גדול  PARKPLAZ ב Via Prarondo שם משאירם את הרכב ונכנסים לסמטאות המובילות ל Piazza Mario Motta ברגל. טיילנו בסמטאות וברחובות והרציפים המשקיפים אל עבר האי היפהפה Basilica di San Giulio.
גלידה מושלמת שלא מצאנו לה תחרות בכל איטליה ARTE DEL GELATO במיוחד הגלידה בטעם טירמיסו. אמאל'ה!!!

משם התחלנו במסע בדרך המדהימה לאגם קומו לאורך הגדה המזרחית של הרגל המזרחית של האגם. מצוקי האבן של הדולומיטים יורדים אל תוך האגם וזה מראה נפלא ממש.

לינה לילות 2-3: BELLANO. העיירה BELLANO היא שכנתה הפחות נחשבת של VARENNA היפה.
בלאנו היא תוססת ובטיילת שלה היו חיי לילה נהדרים. אבל!!! רוב המטבחים במסעדות נסגרים ממש מוקדם (תשע – תשע וחצי) וצריך לתכנן ארוחות בהתאם.

Orrido di Bellano בתוך הכפר בלאנו מסתתרת פנינת טבע מדהימה של הערוץ הפראי והצר עם נחל ומפלים שירדו בעבר אל מבנה המפעל הענק והיפהפה השוכן בלב העיר. חונים בחניה של תחנת הרכבת Parcheggio a pagamento stazione ומשם עולים ברגל לכניסה לאתר. הכניסה בתשלום והמסלול קצר ומעגלי ומוצל וקריר.

הנמל של VARRENNA (שהיא ללא ספק העיירה המקסימה ביותר באיזור) הוא הגישה לכל הכפרים האחרים על האגם דרך רשת המעבורות הנוחה, תמיד קונים כרטיס לצד אחד. חשוב לבדוק מתי יוצאת המעבורת האחרונה חזרה מהמקום אליו אתם רוצים לחזור. השייט במעבורת הוא באוויר הפתוח והמראות הנשקפים על האגם הם נהדרים: BELLAGIO ו MENAGGIO הם 2 הכפרים המקסימים שכדאי לשוט אליהם מ VARRENA ופשוט לשוטט בהם.
ב BELLAGIO כדאי ללכת לצד השני שם כפר הדייגים הקטן.
ב VARRENA כדאי לטבול בשפך הנהר לאגם לפני שעולים על המעבורות וללכת בכפר לאורך הטיילת המקסימה.

Orido del Nesso כשהיינו באורידו של בלאנו בררנו את משמעות המילה "אורידו" משמעותה נורא, איום. אבל בהקשר של טבע הכוונה למשהו עוצמתי כמו מצוק או ערוץ קניוני עמוק. האורידו של נסו פחות עוצמתי אבל הרבה יותר כיפי. הוא מסתיים במבנה וגשר על האגם ושם יש נקודת רחצה נהדרת וקפיצה למים מהגשר לאמיצים. אם מתחילים לשחות מהשפך לתוך הנהר והמפל המים הופכים מהר מאוד לקפואים. עוד מרענן מצוין לימים החמים. רושמים בגוגל Orido del Nesso והוא מביא אתכם לנקודה בתוך הכפר בה חונים ופשוט מתחילים לרדת לכיוון האגם עד הגשר.

העיר COMO  נמצאת בסופה של הרגל המערבית של האגם והיא גדולה ויפה ומרשימה. עליה בפוניקולר לכפר BRUNATE אמורה לספק נופים מרהיבים על האגם, אבל לא מתאימה ליום חם. חיכינו מספר "נאגלות" של הפוניקולר בחום אימים וכשהגענו למעלה גילינו שיש ללכת בשמש החשופה לא מעט כדי להגיע לנקודת נוף. שווה לעלות בזמן שיותר קריר ולהקדיש מספיק זמן לטיול למעלה.

לילות 4-5 הריביירה האיטלקית - לה ספציה וצ'ינקווה טרה:

מכאן המשכנו לכיוון הריביירה האיטלקית. מהעיר קומו חיכתה לנו נסיעה ארוכה של למעלה מ 4 שעות לכיוון לה ספציה בה חיכתה לנו הדירה. התכנית היתה לקחת את הדרך הארוכה יותר דרך PORTOFINO היפה בריביירה האיטלקית ולצערנו הרב מאוד חוויית הפוניקולר שהתארכה בקומו והחום והעייפות הכריעו אותנו וויתרנו.

לינה: LA SPEZZIA. לה ספציה היתה אמורה להיות אך ורק תחנת שינה ונקודת התחלה לצינקווה טרה, אך התגלתה כעיירה חמודה ממש שכיף להסתובב בה בלילה, לעשות בה קניות ויש בה מגוון אוכל (לא רק איטלקי) ונהננו בה מאוד. ואם יש זמן ממש שווה לקפוץ ל PORTO VENERE   הסמוכה והיפה.

הדירה שלנו (נוחה ונעימה עם בעלים מקסים שעזר לנו מאוד ELI&FRA בבוקינג) ממוקמת ליד ככר Piazza Giuseppe Garibaldi המהווה נקודת כניסה למדרחוב ולשאר הרחובות הקטנים בהם שלל חנויות ומסעדות ולכיוון הנמל. ומצידה השני – מרחק קצר ברגל לתחנת הרכבת.

לא הזזנו את הרכב כל שהותנו בלה ספציה. מקס מהדירה הכווין אותנו לחניה חינם ברחוב Viale Amendola צמוד לתעלה.

Cinque Terre -  לה ספציה היא נקודת גישה לכפרי הצ'ינקווה טרה בים או ברכבת. הצ'ינקווה טרה הם חלום רב שנים שלי והאכזבה הכי גדולה של הטיול הזה. פשוט לא לבוא בקיץ. פשוט לא לבוא בקיץ! החום בלתי נסבל וכמות התיירים עוד יותר בלתי נסבלת. הכפרים יפהפיים אך קשה ליהנות כשהזיעה נוזלת לעיניים ועסוקים בלברוח מן החום. מה שכן, הסמטאות הן בריחה מעולה וכך גם הים. טבלנו בים בכל כפר שהגענו אליו.

עוד כמה מסקנות חשובות לשיפור חוויית הצ'ינקווה טרה:

דרך הים או דרך הרכבת? הדרך הקלה שקראנו עליה והומלצה בכל מקום היא הרכבת. יוצאת מלה ספציה או מ LEVANTO ועוברת דרך כל הכפרים. קונים בתחנה כרטיס יומי ונוסעים וחוזרים בין הכפרים כמה שרוצים. הרכבת עצמה מרווחת וממוזגת (!!) יש 2 קומות ותמיד יש מקום לשבת. שקלנו שנ"צ ברכבת בשיא החום:-) אבל....יורדים מהרכבת לתוך הכפר בלי להבין ממש לאן מגיעים ואז מתחילים לשוטט בחום.
לעומת זאת – כשמגיעים דרך הים – וואוו! המראה הכי יפה של הכפר נגלה מולנו ורוח הים הופכת את ההגעה לנעימה עוד יותר. אז למרות שרכשנו כרטיס רכבת לכל היום עשינו עוד 2 שייטים בין הכפרים דרך הים כי זה פשוט התבקש.
יש רק כפר אחד שלא ניתן להגיע אליו דרך הים – Corniglia. כשמגיעים אליו ברכבת צריך לקחת שאטל במעלה המצוק אל הכפר עצמו. לא משימה שאפשר לעשות בשמש.

מאיפה כדאי להתחיל? מהרחוק לקרוב. Monterosso al Mare הוא הכפר המרוחק ביותר מלה ספציה והכי פחות יפה ומרשים מכל הכפרים. לעומת זאת, Riomaggiore הכפר הקרוב ביותר ללה ספציה הוא המרהיב מכולם.

ללכת ברגל? כמיטיבי לכת קסם לנו מאוד השביל המחבר בין הכפרים. אך גם זו אינה משימה לקיץ. הנופים אמורים להיות מרהיבים, אך הדרך קשה ממש ועם הרבה עליות, ירידות ומדרגות. לא בקיץ. "שביל האהבה" המחבר בין ריומג'ורה למנרולה Via dell'Amore שהוא קצר ומתאים לכולם נפתח בסוף יולי האחרון אחרי 12 שנות שיפוצים....

לילות 6-8 הימים שהיו אמורים להיות טוסקנה והפכו לאמיליה – רומאניה ואורבייטו

בערב שאחרי הצ'ינקווה טרה עשינו חישוב מסלול מחדש. הבנו שגם החום מגיע לשיאו וצפויים לנו בטוסקנה 38-9 מעלות בצל ולינה ללא מזגן, בלי ים להתקרר בו. למדנו היום שהליכה בכפרים בשמש הקופחת היא מייסרת. אז התחלנו לחפש חלופות הרריות קרובות וככה הגענו לחבל אמיליה – רומאניה.

לינה: הכוכב פה הוא מקום הלינה. כי הוא מרכז הסיפור. Agriturismo Il Noce d'Oro או – חוות אגוז הזהב היא חווה מבודדת בלב ההרים שמעל עמק די טארו Val di Taro. החווה (תיירות חקלאית) נמצאת במקום פסטורלי עם נופים מושלמים, שקט ורוגע אינסופיים. המבנה המרכזי הישן בראש גבעה בגובה 800 מטר צמוד לעץ אגוז המלך הענק על שמו קרויה החווה הנותן צל נפלא. מאחורי המבנה יער עבות ומסלול הליכה נהדר במעבה היער. קוטפים אגוזים ושזיפים מהעץ וקיבלנו קערות של פטל מתוק מהחווה. הילדים ישנו בחדר במבנה, ואנחנו קיבלנו את גולת הכותרת – Challet 360 בקתה קטנה ומבודדת על קצה הנוף. מרגע שהגענו לא רצינו ללכת. מזל שעצרנו בדרך למעלה בסופר בעיירה המקסימה Borgo Val di Taro שיש בה הכל (כולל מכבסה אוטומטית מצוינת!). הכנו כל בוקר וערב ארוחות נהדרות במטבחונים בחדרים ואכלנו אל מול הנוף והשקט. בבוקר ובערב היה קריר ממש. במהלך היום נעזרנו בספר המפלים והשבילים שהיה לצד המיטה. כלל הברזל שהציע מאסימו המארח הנפלא – מפל שיש אליו לפחות רבע שעה הליכה – תמצאו בו את עצמכם לבד. וכך עשינו. כל המפלים המוצעים היו בעמק ואל די טארו. לאתר החווה https://ilnocedoro.it/cosa-fare/

בדרך לחווה עצרנו לצהריים בכפר הימיביניימי הטוסקני המקסים Pontremoli שנמצא ממש על גבול טוסקנה – אמיליה רומאניה. סמטאות מקסימות ואוכל נפלא.

לאחר יומיים של אוויר שקט וקרירות התחלנו את המסע הארוך דרומה. זה גם היה השלב בו הילדים, שמאוד נהננו מהמיקום והאווירה, שאלו על השופינג שהובטח להם אז נסענו דרך פירנצה.

לא אפרט על פירנצה כאתר תיירות כי קטונתי. רק כמה טיפים:

קניות – עצרנו בקניון שופינג יפהפה בכניסה לפירנצה (ואנחנו ממש לא חובבי שופינג, ובכל זאת התרשמנו) Centro Commerciale I Gigli

הגעה למרכז פירנצה וחניה – חנינו בחניון שדה התעופה Amerigo Vespucci Airport  משם לוקחים את המטרו קו T2 עד לתחנה האחרונה UNITA  שמגיעה ממש קרוב לשוק Mercato Centrale ומשם ממשיכים ברגל לדומו ולגשר ולשאר החלקים של פירנצה היפה והעתיקה. כרטיסים למטרו קונים במכשירים האוטומטיים בתחנות. כ 25 דקות לכיוון. יורו וחצי עולה החניה...אין שום טעם להכנס עם האוטו למרכז פירנצה. זה היה פתרון נפלא ונוח.

ORVIETO – העיר אורבייטו נבחרה כתחנה ביניים ללינה בדרך דרומה והתגלתה כאחד המקומות המקסימים!  אורבייטו שבמחוז אומבריה, עיר עתיקה מהמאה השלישית לפני הספירה, המתנשאת לגובה 325 מטר על מצוק מעל הסביבה, היא עיר מלאה קסם, סמטאות מפותלות, בתי קפה ודומו היפה ביותר באיטליה (וזה אחרי שהיינו בצהריים בפירנצה...). ישנו בדירה בכיכר העם PIAZZA DEL POPOLO וקמנו בשבת בבוקר לשוק השבת שמילא את הכיכר ובו הכל מהכל. הצטערנו שלא היה לנו זמן לטייל באורבייטו התת קרקעית. בפעם הבאה, כי בטוח נחזור!

לילות 9-10 הטרק באפנינים שמורת GRAN SASSO

בגדול, זה טרק שאפשר היה לעשות אותו ביום אחד. אבל לא רצינו לרוץ ורצינו ליהנות מהשלווה שאין שנייה לה שמוצאים רק בשהות לילה בבקתת הרים...אז פיצלנו. גם מזג האוויר תמך בהחלטה.

הגענו בשעות הצהריים לCentro Turistico Gran Sasso שליד העיירה ASSERGI,  משם עולה הרכבל אל ה CAMPO IMPERATORE המהווה את תחילת המסלול. (אם יש זמן לפני, יש פארק חבלים חמוד 500 מטר מהרכבל). את הרכב השארנו בחניון התחתון שמתחת לתחנת הרכבל. רכבל יוצא פעם בחצי שעה (שעות עגולות וחצאי שעות). כבר בדרך למעלה החלו להתאסף ענני הגשם וכשיצאנו מהרכבל החלו הטיפות הראשונות. אז בחרנו בדרך העולה דוך אל הבקתה RIFUGIO DUCA DEGLI ABRUZZI במקום הדרך העוקפת שתוכננה.

הבקתה בגובה 2388 מ' ממוקמת באופן מושלם – משקיפה מלמעלה על עמק l’aquilla על הקמפו אימפרטורה ועל מצוקי הגראן סאסו. כשהתבהרו השמים יצאנו קצת אל השביל העוקף ממנו היינו אמורים להגיע והנוף היה נפלא. ואחרי ארוחת הערב יצאנו שוב במעלה הדרך שציפתה לנו לבוקר למראות שקיעה נדירים.

הלינה בבקתה היא משותפת כמובן, בשני חדרים גדולים במיטות קומותיים נוחות וזוגיות. יש וויי פיי. יש כרטיס אשראי. אין מים כמעט בכלל, בקושי זרזיף לשטיפת ידיים. ארוחת ערב בסיסית (מרק חומוס ופולנטה) וארוחת בוקר מתחת לבסיסית ("טוסטעים" חמאה וריבה).

למחרת יצאנו לדרך העולה לכיוון פסגת הגראן סאסו. רצינו לעבור בבקתה Rifugio Garibaldi  אך מאחר והסתבר שהיא סגורה, החלטנו לוותר על העיקוף. הדרך מטפסת במעלה ההר בעליה לא קלה עד לנקודת פיצול Sella di Monte Aquila ממנה נשקף נוף נפלא. בחרנו ללכת על שביל 103 ה VIA NORMALLE ולא על ה DIRITISSIMO הישיר יותר והקשה יותר והטכני יותר.

באיזשהו שלב יש בעליה פיצול לא מסומן אך רואים היטב לאן הולכים המטיילים שלפניך – ישר וימינה – לפסגה המזרחית של הגראן סאסו, ישר – לתצפית על הקרחון (הקרחון הדרומי ביותר בכדור הארץ אך כמעט שלא נותר ממנו דבר) ושמאלה – לכיוון הבקתה הבאה Rifugio Carlo Franchetti.
בגלל הגשם המתקרב והילדה שלא הרגישה טוב, ויתרנו על הפסגה והתחלנו לרדת לכיוון הבקתה. כאן השביל הופך למעט טכני על סלעים עם כבלים. מטיילים רבים היו מצויידים ברתמות וקסדות, לא חושבת שבגלל הקטע הזה, אך נראה שהכבלים מיועדים יותר לרתמות מאשר לידיים חשופות. בכל מקרה – הם הועילו. מגיעים בסוף חלק זה לחלק התחתון של מה שנשאר מהקרחון ונמצאים מתחת לפרסת 2 הפסגות של הגראן סאסו. מכאן – ירידה תלולה מאוד לעבר הבקתה (כדאי למצוא את השביל היותר מערבי שהולך במפותל כדי לא לרדת בשביל הדרדרת המזרחי התלול שיורד דוך). הנופים כל הדרך פשוט עוצרי נשימה ומלאי עוצמה. מדי פעם נראים מטפסי סלעים במקומות לא הגיוניים....

מהבקתה Rifugio Carlo Franchetti ניתן לראות את הים ואת הרמה המקסימה בה נמצאת תחנת הרכבל שמחכה לנו מחר la madoninna. גם הפעם הבקתה קטנה מאוד. הגשם מגיע לבקתה רבע שעה אחרינו. המבחר לארוחת צהריים מוגבל – פולנטה ומרק חומוס ואפונה. העננים נפרשים כשמיכה מתחתינו.

למחר בבוקר (אותו סטייל של ארוחת בוקר) אנחנו מתפצלים. התכונית המקורית היתה לרדת ל la madoninna ומשם ברכבל ל PRATI DI TIVO ולמצוא דרך לחזור בתחבורה ציבורית לתחילת המסלול. התייעצות קצרה בבקתה הובילה אותנו להבין שזה לא ממש ריאלי או שיהיה מאוד יקר. אז התפצלנו: אביחי חזר את המסלול בדרך הכי קצרה לקמפו אימפרטורה אל הרכבל הראשון ואל האוטו ואנחנו ירדו אל עבר הרכבל השני ופראטי די טיבו. הנסיעה מרכבל לרכבל ארכה 1:45 במקום 1:10 שעות בגלל עבודות בכביש ועדר פרות...

מצרפת פה את הקישור של תכנון המסלול המלא https://www.komoot.com/tour/1524936630?share_token=aeLLizcCpJ8vfXuLu51qkjAcy2kTuvA7tnZm7VeepXBD5NxHv0&ref=wtd

לאורך כל משך המסלול לא נתקלו ולו בתייר אחד. כל ההולכים בדרך בלי יוצא מן הכלל היו איטלקים.

בשתי הבקתות מדברים אנגלית ומקבלים כרטיסי אשראי.

הצפי ל 5-6 מעלות בלילה גרם לנו לסחוב יותר בגדים חמים מהנדרש. לא קר בבוקר ובלילה בחדר השינה מאוד מאוד מאוד חם. כל מה שצריך זה ליינר דק וקל לישון בו. כריות ושמיכות מספקים בבקתה בכל מקרה. מעילי גשם הכרחיים. נעליים טובות עם סוליות לא חלקות. בגדים קצרים ליום. ארוכים ללילה לבחוץ וקצרים ללינה. אין איפה למלא מים כל המסלול. רק לקנות בבקתות בהרבה כסף. לא ניתן להשאיר אשפה בבקתות, צריך לסחוב אותה למטה.

לילות 11-13 חוף אמאלפי

חזרה אל החום. ספגנו מספיק קרירות בשביל להתמודד עם זה?
אין ספק שרצועת החוף הזו היא אחד המקומות היפים באיטליה. בעולם. משהו בשילוב של כפרים איטלקיים מקסימים, ים, הרים, טבע פראי, מצוקים מטורפים והמון אווירה – יש משהו מושלם בשילוב הזה.

לינה: FURORE אחד הכפרים הפחות מתויירים ולכן המחיר סביר. בכלל, איזור אמאפלי יקר יקר יקר. לשם השוואה – כוס אפרול שפריץ: לאורך הטיול המחיר נע בין 3.5-8 יורו. בחוף אמאלפי (ספציפית בפוזיטנו היקרה בטירוף) הגיע ל 14 יורו...פורורה כפר מקסים ושקט, מאונך ממש שיורד לאורך מצוק שכולו גפנים. הוא לא מפוצץ אנשים ויש בו מסעדות וחנויות מכולת ונוף נפלא. ממוקם בין אמאלפי לפוזטינו אך מעט יותר בגובה.

ישנו בבית מלון קטן עם יחד נפלא, מרפסת ענקית וארוחת בוקר הטובה ביותר שאפשר לבקש (כל ערב סימנו בטופס מה אנחנו רוצים לאכול למחרת ומתי) https://www.lavignadibaccorelais.it/

את כל הערבים שלנו בילינו בקרבת המלון, מזג האוויר היה מושלם וכך גם השקט והנוף וממש לא הרגשנו צורך להרחיק. מסעדה אחת שממש בא לנו להמליץ עליה באיזור שהיה בה אחלה אוכל, אחלה אווירה, נוף מקסים ויופי של שירות La Piazza da Nino - Trattoria Pizzeria  בכפר הסמוך TOVERE. פתוח רק בערב.

RAVELLO הכפר הגבוה במשקיף על המפרץ הוא מקסים בפני עצמו ויש ממנו נופים משגעים. הביקור בוילה רופולו הצמודה לכיכר מקסים ויש משם נופים מהממים. יש שם במה במיקום מטורף לקונצרטים של קיץ לחובבי מוסיקה קלאסית.

מרחק נסיעה קצר מרוולו הוביל אותנו לכפר PONTONE שהיווה נקודת התחלה ליום נפלא בטבע של חוף אמאלפי Valle delle Ferriere גן העדן האבוד. נוסעים בכפר פונטונה לנקודת  האינפורמציה לתיירים, משם לא ניתן להמשיך ברכב בכתובת Via Valle delle Ferriere, 62. אם יש מזל – יהיה שם מקום חניה (15 יורו חנייה לכל היום) ואם לא – צריך יהיה לחזור במעלה הכביש ולמצוא חניה בסימונים הכחולים בצד הדרך (גם בתשלום במדחן). העובדות ב INFOPOINT ציידו אותנו במפה ועזרו לנו עם החניה ויצאנו לדרך.
תחילת הדרך בתוך הכפר ואל מול הנוף וצופה מאיזשהו שלב על אמאלפי מלמעלה. חם. מאוד. אבל אנחנו יודעים שזה מחיר קטן לשלם בדרך אל גן העדן. הדרך מתחילה להכנס אל הצמחיה עד שמגיעה לקשת גבוהה. ומשם – אנחנו בתוך גן עדן. מהמפל הראשון המושלם יורדים לאורך הנחל בדרך עוד ועוד מפלים נפלאים. קסם מושלם וקריר! הדרך יורדת עד לאמאלפי. קצת לפני שמגיעים לאמאלפי מחכה בלב השביל בוסתן קטן וקסום. התרעננו עם גרניטה לימון ועוגת לימון ובירה לימון תחת הגפנים (והלימונים:)   Agricola Fore Porta

הכניסה האחורית לאמאלפי יפהפיה, מתחילה מהנוף והבתים ואז החנויות עד שמגיעים לכיכר המרכזית המקסימה וממנה לחוף. בחוף נמצאת הככר תנועה המרכזית ההומה של אמאלפי ובה נמצאת ה"תחנה המרכזית" ממנה יוצאים כל האוטובוסים כולל זה שמחזיר אותנו לרכב בפונטונה. זה קצת בית משוגעים, וקשה למצוא מי נגד מי אבל בסוף מוצאים. הנסיעה באוטובוס היא תענוג.

למחרת אנחנו מחליטים לשוט לאי קפרי. נוסעים בדרך המקסימה לסורנטו המקסימה בפני עצמה. בדיעבד- השייט לקפרי היה טעות. יקר, חם, עמוס. עד כדי כך שפשוט חזרנו. 188 יורו למעבורת (סגורה!!! בלי אוויר ים ובלי לראות את הנופים) ועוד 50 יורו חניה. מניחה שאפשר היה לעשות את הדברים אחרת (כמו לשוט בכלי שייט אחר, פתוח או לקחת מראש סירה פרטית שגם לוקחת לסיבוב סביב קפרי לאיזור המערה הכחולה) אבל בגדול – בקיץ קשה להסתובב בקפרי. היא חמה היא עמוסה והיא לא כיפית. הנוף מהכפר קפרי משגע, על הרכבל להר ויתרנו כי הבנו את מהות התורים בשמש וכנ"ל המערה הכחולה. ההמלצה היחידה – יש פוניקולר שהרבה יותר נעים לעלות איתו לעיר מאשר באוטובוס. שירת אותנו נהדר בדרך למטה.

את הדרך חזרה מסורנטו עשינו דרך פוזיטנו. הנופים פשוט מטורפים ופוזיטנו עצמה יפהפיה – גם הסמטאות גם החוף. יקרה באופן קיצוני ממש. הדרך חזרה לאורך החוף משגעת.

Fiordo di Furore הנקודה האחרונה ליום זה, היא בעצם בקו ישר מתחת למלון שלנו...פיורד שנכנס מתחת לגשר הקשתי של הכביש אל העמק ומייצר חוף ים מוצל, יפהפה, מצוקי. פשוט מקום מושלם. ובעיקר – לא עמוס. יש בו רק מקומיים ואין תיירים. אין איפה לחנות כמובן, אז נוסעים לאורך הכביש עד שמוצאים ואז הולכים לאורך הכביש על האין שוליים, כמו איטלקים מקומיים אמיתיים:)

לילה 14 ואחרון נאפולי

לנאפולי הגענו בצהריים אחרי שממש התקשינו להיפרד מהמרפסת שלנו בפורורה ומחוף אמאפלי. בדירה המשקיפה על הווזוב ועל האי קפרי יש מזגן וזה מזל כי החום והלחות בנאפולי שוברים שיאים.

לקחנו את המטרו לעיר העתיקה ופשוט התחלנו להסתובב בסמטאות המוצלות בין הדוכנים והחנויות עד לויה טולדו רחוב שופינג נהדר שיש בו הכל ובמחירים מצויינים (מותגים ומקומי) עד לככר פלשיבו היפהפיה והגדולה. חבל שלא מוארת יותר בלילה. ויה טולדו והסמטאות היוצאות ממנה מלאות חיים ומתעוררות עוד יותר בשעות הלילה – עומס וצפיפות מהסוג הטוב. השמח. הכי איטלקי שאפשר לסיום.

כמה הארות חשובות:

אוכל – באיזורים הצפוניים יש שעות מאוד נוקשות למתי מגישים אוכל. זה שמסעדה פתוחה לא אומר שהמטבח פתוח. בצהריים בין 14-15 נסגרים רוב המטבחים עד הערב ובערב אחרי 21 גם כבר לא ניתן להזמין אוכל. צריך לתכנן זמני ארוחות בהתאם.

חניה – אין כמעט חניה חינם בכפרים ובערים. תמיד לחפש את השלט ואת המדחן הקרוב ולראות מה הדרישות. יש מדחנים שצריך להכניס פרטי רכב ולשלם ביציאה ויש מדחנים שצריך קודם לכתוב כמה זמן רוצים לחנות ואז להכניס פרטי רכב לשלם ולקחת פתק ששמים באוטו.