להלן חלק 3 של תקציר מסלול וטיפים לטיול משפחתי (זוג + 3 ילדים: תאומים, בן ובת בגילאי 16 ובן 11) שנערך בין התאריכים 5-20.7.2016.
חלק 2 תיאר את טיולנו בין התאריכים 10-13.7.
| 05/07/2016 | וינה – ארמון שנברון, מריבור |
| 06/07/2016 | לוגרסקה דולינה, לובליאנה |
| 07/07/2016 | לובליאנה, שקופיה לוקה, בלד |
| 08/07/2016 | אגם בלד |
| 09/07/2016 | קניון וינטגאר, טירת בלד, פארק חבלים סטראז'ה |
| 10/07/2016 | אגם יאסנה, מעבר ורשיץ', מפל קוז'יאק |
| 11/07/2016 | קראני, אגם בוהין, הר ווגל |
| 12/07/2016 | מערת פוסטוינה, טירת פרדיאמה |
| 13/07/2016 | פיראן, גרוז'ניאן, מוטובון |
| 14/07/2016 | אופאטיה |
| 15/07/2016 | רייקה, ראסטוקי |
| 16/07/2016 | פליטויצה |
| 17/07/2016 | תרמה צ'אטז' |
| 18/07/2016 | גראץ – מרכז קניות סיירסברג, וינה |
| 19/07/2016 | וינה |
| 20/07/2016 | וינה, טיסה הביתה |
בבלוג, אציין (ב-BOLD ) את המקומות העיקריים במסלול כגון: אטרקציות, סופרמרקטים ומסעדות שביקרנו בהן.
תמונות בודדות וביקורות מופיעות בהמשך.
ניתן לראות עוד תמונות שהעליתי – גם פנורמיות וביקורות נוספות ב-GOOGLE MAPS - תומר
כל המלונות והדירות הוזמנו בBOOKING.COM . הביקורות המלאות שלי עליהם נמצאות שם (באנגלית – לטובת כולם).
יומני היקר,
התכוונתי להשתמש בך כדי לתעד תקציר של מסלול הטיול ומעט טיפים ונראה לי שאצטרך להחליף אותך באנציקלופדיה רבת כרכים ועבת כרס.
לא ברור לי איך זה קרה ומה השתבש בדרך… מהיכן הגיעו כל החפירות שהתגנבו להן אל בין העובדות היבשות? זה משהו ששתיתי/אכלתי? גלולה בצבע לא נכון? מי אני? מה אני? להיות או לא להי… טוב, די עם השטויות. בכל מקרה, אני עדיין כאן וכנראה שלא רק אני…
14.7 – יום חמישי – לאחר התלבטויות לא פשוטות (בעצם כן פשוטות לאור הלחץ לשינוי התוכניות) , החלטנו לוותר על יום הנסיעות בין עיירות החוף בצד המערבי של חצי האי איסטריה (ולכן גם על רוביני – איאלץ לקרוא בלוגים אחרים ולהרגיש כאילו הייתי שם) ולנצל את היום לטיול רגלי בעיירת הנופש המקסימה שלנו OPATIJA. התחלנו בהליכה רגלית לאורך הרחוב הראשי Ul. Maršala Tita לכיוון מרכז העיירה (הליכה נינוחה של כ-20 דקות). בדרכנו חלפנו על פני השלט הבא. הכוונות טובות אבל האנגלית טעונה שיפור...
לא שבענו מהמראות, אך בחרנו להמשיך לקינוח במקום בשם Choco bar Opatija - Kraš. התלבטנו בין מנות הגלידה והשוקולד המזמינות. הכל נראה טעים. התפנקנו במיטב המטעמים, החל מפונדו שוקולד, ועד גלידה עם שוקולד ופירות שונים.
שמנו פעמינו לדירה לאורך הטיילת במקביל לרחוב טיטו בו הגענו, היטבנו בדרך את ליבנו גם בתירס חם וב”שערות סבתא” וניסינו לתור לנו אחר פינה נחמדה לרחצה לאחר הצהריים בקרבת הדירה.
אין ממש חוף מסודר לאורך הטיילת, אלא צריך למצוא מקום נוח בין הסלעים. לאחר שזיהינו מספר מקומות פוטנציאלי, הגענו לדירה ושם גיליתי שבמרחק של כ-2 ק”מ דרומה מאיתנו ישנו חוף רחב ומסודר בשם Ičići Beach. זנחנו את האפשרויות האחרות ונסענו עם הרכב אל החוף.
המים היו די קרירים בנוסף למזג האוויר הקודר ביומיים האחרונים, כך שלאחר כשעה מיצינו את החוויה וחזרנו לדירתנו. ארוחת ערב ולאחריה סרט והתארגנות לעזיבה מחר, ליעד הבא.
טיפ – כדאי לארגן כ-10 סרטים, על DISK ON KEY, בקטגוריות שונות (אנימציה, קומדיות, אקשן וכו'), לטובת כולם. ברוב המקומות יש טלוויזיה עם כניסת USB כך שניתן לצפות בהם בערב. שימושי גם כשאין חיבור אינטרנט והילדים מחפשים תחליף.
15.7 – יום שישי – מזג האוויר ממשיך להיות סגרירי. בשילוב העובדה שמזה זמן מה לא ביקרנו בקניון (בעברית SHOPPING ...) החלטנו לבלות את חצי היום הראשון במרכז הקניות הגדול Tower Centar ברייקה (RIJEKA). נסיעה של כ-20 דקות.
הכרטיס גוהץ כהלכה, התחדשנו במספר אביזרים. נועם הצטייד בשעון חדש וסעדנו באיזור המזון בפיצריה צנועה. את הלקוחות שירתה עובדת אחת, שעשתה מעל ומעבר וניסתה לרצות את כולם למרות העומס הרב. המתנו כ-30 דקות למשפחתיות שלנו, אך היה שווה. המנות הענקיות היו מן הטעימות שאכלנו ואף הספיקו לנו להמשך הדרך.
מכאן, פנינו לסופר האהוב עלינו (רמז – לא MERCATOR...) להצטייד במצרכים ליומיים הקרובים.
ונסענו לכיוון SLUNJ, מעוננו הבא. נסיעה של כשעתיים. בדרך עברנו באזור עם רוחות חזקות במיוחד (כולל תמרורים מתאימים). המכונית ממש שטה על הכביש ונראה היה שאני חולק את חווית הנהיגה עם איתני הטבע שהרגישו צורך לקחת חלק בטיולנו.
נסענו על E65 ואז פנינו לE71. משם פניה ל-D42 ואז ל-D23 ולכביש ללא שם. הסיבה שאני חולק עימכם את הקודים חסרי הפשר האלה הינה הכביש חסר השם שבו נסענו 28.4 ק”מ.
זהו אחד הכבישים ההזויים ביותר עליהם נסעתי בימי חיי. זהו כביש שנראה כמו שביל פנימי במושב אי שם שמגיע במקרה הטוב אל מחסן שלא נמצא בשימוש כבר שנים. ניתן לראות דוגמא בGOOGLE MAPS . הנוף מסביב כפרי ומדהים. דרך שוממה שכמעט לא נתקלים בה במכוניות ממול. הציפייה הייתה שהכביש קצר ומיד יסתיים, אך כפי שציינתי, זהו כביש מאוד ארוך ואמור להיות די מרכזי אם תוכנת הניווט מכוונת אליו, ונסענו לאורכו 28.4 ק”מ. הוא עובר בין שדות, בתים, נחלים. הבעיה המרכזית בכביש היא איזורים עם פיתולים בהם אין כלל ראות בגלל שיחים ועצים גבוהים בשוליים והכביש די צר ולא מתאים לתנועה נוחה מ-2 הכיוונים, בנוסף לגשם שוטף שליווה אותנו כל הזמן. אמנם התנועה ממול היתה דלילה ביותר, אך אף פעם אי אפשר לדעת היכן אורב לך המזל. אולי במעבר ורשיץ'?
סיום הכביש, היה הסימן שהגענו אל יעדנו, APARTMENT SILVIA בסלוני (SLUNJ).
הדירה שלנו הייתה בקומה השניה של בית פרטי. בעלת הדירה קיבלה את פנינו בסבר פנים יפות, ערכה לנו סיור בדירה ואף המתינו לנו עוגיות מתוצרת ביתית וחלב ומיץ במקרר.
הדירה נראתה חדשה לחלוטין. הכל מבריק ומצוחצח. חבל שהגשם מנע מאיתנו לצאת למרפסת הענקית עם כוס קפה וליהנות מהשקט והפסטורליה שמסביבנו.
למרות השעה המאוחרת, המטרה שלנו בבחירת SLUNJ מלבד הקירבה לשמורת פליטויצה, הייתה לבקר ברסטוק (RASTOKE) שנמצאת ממש צמוד לכאן. כפר קטן ומקסים עם מפלים שזורמים בין הבתים. לכן, לא התעצלנו ויצאנו מיד אל הכפר לטיול רגלי קצר. התמונות יכולות להעביר רק חלק מהאווירה הנעימה…
חזרנו לדירה. התוכנית למחר היא שמורת פליטויצה (Plitvice Lakes National Park). טמפרטורה חזויה למחר – 10 מעלות. התחזית גשם שוטף כל היום, כל הזמן, ללא הפסקה… התחזית למחרתיים – 23 מעלות, מעונן. לצערנו, התכנית לא כללה אפשרות תמרון כך שלא יכולנו להגיע לשמורה ביום ראשון שנראה נוח יותר. לא ויתרנו והחלטנו לשים נפשנו בכפנו וליהנות מהחוויה. ויהי ערב ויהי בוקר, יום שבת – בהחלט לא יום מנוחה…
16.7 – יום שבת – ארובות השמיים לא נחו לרגע, כמובטח, עוד מיום אתמול. הארץ המובטחת – פליטויצה- מחכה לנו אי שם מעבר להרי החושך. גשם. קר. יש לנו מטריה אחת וסוודרים. יצאנו החוצה מרופדים. הקור נסבל, הגשם מטריד. הצטיידנו במטריות נוספות בחנות קטנה בSLUNJ. נסענו. 30 דקות .כניסה מספר 2. החניה נמצאת כאן. הכיוון – מסלול H כמומלץ ע”י רבים.
ציפינו לקופות נטושות ביום אביבי נעים זה, אך התבדינו, ישנם עוד משוגעים כמותנו. אין עומס אך ישנה נוכחות ערה. עלות – 600 KUNA לכולנו כולל אוטובוסים ומעבורת (כ-400 ש”ח). חניה – 7 KUNA לשעה. גשם. שלוליות. תיקי הגב שלנו נרטבים. אין ברירה. נכנסנו לחנות המזכרות וקנינו לכולנו מעילי ניילון לגשם שיכסו גם את התיקים.
הליכה בת מספר דקות, עוברים את הגשר מעל הכביש ואנחנו בתחנה. מחכים לאוטובוס שיביא אותנו לתחילת המסלול. מבלוגים אחרים אני מבין שמצבנו טוב כיוון שהתורים לאוטובוס ולמעבורת יכולים לארוך זמן רב ביום שגרתי.
האוטובוס לוקח אותנו בנסיעה בת מספר דקות לתחילת המסלול. ההליכה ברוב הדרך הינה על גשרוני עץ צרים בקרבת או מעל האגמים.
הגשם לא מפסיק לרגע. השבילים רטובים ולעיתים בוציים. בארץ, גם בולדוזר לא היה מצליח להוציא אותנו מהבית לטייל ביום כזה…
אווירה מדהימה ומיוחדת במזג האוויר הזה ובנוף המקיף אותנו. המצלמה מתחילה לתקתק ולא ברור מה כדאי לצלם והאם בעוד רגע נצלם תמונה יפה עוד יותר. המפלים מקיפים אותנו ומאחורי כל פינה מופיע מפל חדש המאפיל ביופיו על המפלים שקדמו לו. כל מפל בשמורה יכול היה להיות אתר תיירות פופולרי בארץ. מים, מים ועוד מים (וגם משמיים). הלוואי והיינו מתברכים אף בחלק קטן מכמות המים גם אצלנו…
חלק מהשבילים מוצפים מהגשם שיורד כבר 48 שעות ללא הפוגה, ודי קשה לעבור בהם. גם לאחר נסיונות תמרונים לוליניים נכשלנו במשימה ונעלינו הפכו לבריכה דביקה כהה ומשקשקת. מה שגרם לנו כבר להיות זהירים פחות בהמשך. הגענו לנקודה בה המעבורת לוקחת אותנו לצידו השני של האגם.
נקודה מוזרה – לשמורה אין ממש נקודת כניסה ויציאה ולכל אורך המסלול וכן באוטובוס ובמעבורת, אף אחד לא בדק את הכרטיסים שלנו. כנראה בגלל מזג האוויר, הסדרנים נשארו בבית הקפה עם קפוצ'ינו חם...
מסלול H מוגדר כ4-6 שעות הליכה. לנו הוא ארך כ-4 שעות, כנראה בגלל הדלילות היחסית בשמורה ומזג האוויר שזירז אותנו.
לסיכום יום הטיול – מדהים!!! אחת החוויות שתישאר אצלנו הרבה זמן. אחד הדובדבנים הכי מקסימים של הטיול אם לא ה… טוב שהגענו לכאן רק לאחר שאר טיולי הטבע בטיול כי השמורה בהחלט מאפילה עליהם ואם הסדר היה הפוך היה קשה להתלהב משאר המקומות.
עוד כמה תמונות לסיכום היום הנפלא –
התחלנו בנסיעה חזרה ולאחר כ-15 דקות, עמדנו בפקק במשך כשעה עד שהוא השתחרר לאיטו ונסיעה שהיתה אמורה לארוך כ-30 דקות, ארכה כשעתיים. לא היה ברור לנו על מה ולמה. האם זוהי התנועה השגרתית במוצאי שבת לכיוון זה או משהו חד פעמי.
17.7 – יום ראשון - תמונה אחרונה של הפסטורליה מסביבנו מהדירה.
בתוכנית המקורית חשבנו לנסוע לזאגרב לחצי יום ומשם להגיע לתרמה צ'אטז' (terme čatež) לחלק השני של היום. לאחר בדיקה נוספת ובהתחשב בזמן היציאה שלנו מהדירה, זמן הנסיעה והרצון לנצל את פארק המים כהלכה, החלטנו לוותר על זאגרב ולנסוע ישירות לתרמה צ'אטז'.
סלובניה – אנחנו חוזרים ליום נוסף!
החלנו בנסיעה שאמורה לקחת כ-1:40 שעות. אך ע”פ הנווט הוערכה כשעתיים, עקב עומסים בדרך. לאחר שהתקרבנו לאיזור זאגרב, הציע לנו הנווט עיסקה שאי אפשר לסרב לה, לחסוך כ-15 דקות נסיעה ולשנות מסלול. במקום להמשיך על האוטוסטרדה הראשית לסלובניה, שם מעבר הגבול היה עמוס יחסית, להיכנס דרך עיירה קטנה בשם BREGANA, שם ישנו מעבר גבול נוסף ופחות עמוס.
בשמחה קיבלנו את השינוי והמשכנו בדרכנו שמחים וטובי לב. (מוזיקת רקע – ציפורים מצייצות, שמש זורחת. אתם כבר מבינים לבד...).
הגענו לאחר מספר דקות למעבר הגבול והתכוננו להיפרד לשלום מקרואטיה. הגשנו את הדרכונים לשוטר הגבולות ולהפתעתנו, הוא פנה אלינו בפנים חמורות סבר ואמר שאנחנו לא יכולים לעבור…
מוזיקת רקע – שקט. מתח באוויר…
מה קרה? למה? איפה? מה הייתה הדקה?
הכל, בפוסט האחרון של טיולנו.
