סיכום טיול הכנה אתגרי תרבותי אל בולגריה

איך להתחיל לסכם את השבוע הנהדר שחוויתי בטיול זה, אין לי מושג.

יחד עם זאת, אתחיל מן ההתחלה, שלב אחר שלב.

סיכום הכנת טיול זה הינו יומן המסע שלי אל בולגריה ויכול להיות שחלקכם ימצאו כי הוא ארוך מדי, מתנצל על כך.

מטרתי הראשונה לשמה נסעתי אל טיול הכנה זה הייתה להכיר ברגליים את בולגריה, הווה אומר: מציאת מסלולי טיול אטרקטיבים לאוהבי ומיטיבי לכת, מסלולים אתגריים של עד 10 ל-15 ק"מ הליכה למסלול.

יחד עם זאת, שמתי דגש לא לבחור מסלולים ארוכים וקשים מדי בכדי לשמור על כוחות פיזיים ונפשיים כאחד של המטיילים, שכן, המטרה העיקרית בטיול זה היא להנות מן הטבע בבולגריה ע"י מעבר ממקום למקום, מעיירה אל עיירה משמורת טבע אחת אל שמורה נוספת.

מטרתי השנייה בטיול זה הייתה להכיר את עולם הסקי, באופן אישי, ע"י התנסות בגלישת סקי וטיול אופנועי שלג כמו גם טיול סוסים וטיול הרים המשלב בתוכו סנפלינג.

מטרתי השלישית, והחשובה לא פחות, הייתה לשלב מוניומנטים תרבותיים הקשורים להיסטוריה של בולגריה אשר הינה היסטוריה מרתקת ללא ספק.

ביקור במצודות, מבצרים ומנזרים היה חלק ממטרה זו.

לטובת שלושת מטרות אלו עמד ברשותי שבוע ימים שלם, מיום ראשון 03/12, עד יום ראשון 10/12.

כמה אנקדוטות פתיחה מעניינות:

המטבע המקומי בבולגריה נקרא - לב.

אין צורך במתאם חשמל.

אין הפרש שעות מישראל.

ניתן לנהוג עם רשיון הנהיגה הישראלי בבולגריה (כרטיס הפלסטיק).

בבולגריה ישנה הגבלת מהירות נסיעה (30, 60, 80, 100 קמ״ש), והם אוכפים זאת בעזרת מצלמות המפוזרות בכניסות אל רוב הערים והכפרים.

הכבישים המהירים והבין עירוניים בבולגריה מצויינים, הכבישים המחברים בין הכפרים טובים, ברובם, אך צרים, עם מסלול אחד לכל כיוון נסיעה.

הנהגים בבולגריה אדיבים, בדרך כלל (ע״פ התרשמותי).

בבולגריה לא נוהגים לצפצף, בדרך כלל.

ישנו שלט תנועה מעויין לבן אשר בתוכו מעויין צהוב המסמן כי זכות הקדימה בכביש היא שלך (לפי הידוע לי, תמרור זה אינו בשימוש בישראל).

עונת הסקי נפתחת באמצע דצמבר ונמשכת עד לאפריל.

היום הראשון - ההגעה אל בולגריה:

הקור, אשר קידם את פני ביציאתי מכבש המטוס, בעיר הבירה סופיה, לא בישר טובות וזו הפעם הראשונה בה אני מבקר בבולגריה. כבר בשדה התעופה יכול הייתי ״להריח״ את ריח הקומוניזם באוויר, בשילוב עם הקור. דבר זה בא לידי ביטוי בבנייני שדה התעופה אשר היו בעלי מסגרת שמרנית עם מוטיבים לא מפוארים ולא יוקרתיים בעליל (ההיפך מקפיטליזם). דבר זה לא הפריע לי כלל שכן באתי ושבתי מטיול זה כתייר. לאחר שהוסענו באוטובוס השדה מן המטוס אל עמדת ביקורת הדרכונים התחלתי לחוות את המנטליות הבולגרית עם היכנסי אל עמדת בידוק הדרכונים. דגל בולגריה ודגל האיחוד האירופי עיטרו בגדול את היכל הבידוק, אי אפשר היה לפספס אותם. תהליך הבידוק היה זריז ויעיל ולאחר כעשרים דקות מצאתי עצמי במבואה אשר מובילה אל מחוץ לטרמינל 1 בשדה התעופה הבינלאומי בסופיה (ישנו גם טרמינל 2, הטרמינל המרכזי). משם, עשיתי דרכי אל תחנת ההיסעים הקרובה בה אתה מוסע (באוטובוס פנימי - ש׳אטל), אל טרמינל 2 בכדי להמשיך משם אל עבר רכבת המטרו אשר מסיעה אל נבכי העיר סופיה. ישנה אופציה נוספת והיא לנסוע אל העיר סופיה בעזרת אוטובוס אך בחרתי במטרו שכן אין פקקים ואין רמזורים. מטרתי בנסיעה במטרו הייתה לשם הטעימה הראשונית של המנטליות הבולגרית ע"י האזנה לשפתם ואף לנסות לשוחח עם אחד או אחת מהם. אין ספק כי התאכזבתי מן העובדה כי הבולגרים שסבבו אותי במטרו לא היו דוברי אנגלית וזאת הבנתי כאשר ניסיתי לשאול אדם או שניים היכן עליי לרדת מן הרכבת. בסופו של דבר, הצלחתי לתקשר עם אחת מן הנוסעות בעזרת פנטומימה חלקית ועזרתה הביאה אותי ישירות אל השדרה המרכזית של העיר: שדרת ויטושה. בעודי יוצא ומגיח, בשעת ערב מוקדמת, מקרבי תחנת המטרו בעזרת המדרגות הנעות, שמתי לב כי אורות חג המולד כבר האירו את השדרה המפורסמת של סופיה. לשוטט, כך סתם, בעיר אליה אני מגיע בפעם הראשונה בחיי היא חוויה נהדרת. וכך, מצאתי עצמי משוטט ברחבי השדרה המרכזית, שומע את השפה העברית מדוברת סביבי, מפיהם של תיירים ישראלים, כמוני, בתדירות גבוהה. לאחר כשעה שמתי פעמי אל המלון בו אני אמור להעביר את הלילה, מלון הנמצא בסמוך לשדרה עצמה (כ-150 מטרים). לאחר שהתאוששתי בחדרי מעט מן הטיסה מצאתי עצמי ב-17:55 בסמוך להיכל המשפט המרכזי בשדרה ממתין לסיור מוניומנטים ברחבי העיר סופיה. סיור זה הועבר ע"י חברה אשר מוציאה סיורי חינם שכאלה במהלך כל ימות השנה. יחד עימי, השתתפו בטיול זה עוד זוג ישראלים נחמד אשר הגיעו עימי בטיסה אל סופיה. מדריכתנו בסיור זה הייתה מקסימה ועם ידע רב, שמה היה נורה.

היום השני - סופיה:

בבוקר למחרת התעוררתי בשבע בבוקר אל סופיה לבנה, מושלגת. החוויה הייתה מפתיעה ומוזרה, משהו, שכן בערב קודם, ערב הגעתי, לא היה במזג האוויר שום אינדיקציה לשלג. כך או כך, בשעה 08:30 נאספתי ע׳י יאסן מחברת סיקון אשר העביר לרשותי את רכב ההשכרה אשר שריינתי עוד מהארץ: רנו קליאו חדשה. יאסן היה נדהם נוכח לבושי בבוקר קר וקפוא זה אשר כלל: מעיל, כובע בוקרים, מכנס ספורט קצר ונעלי הליכה עם זכר לאבק לבן מאזור חמוקי ניצנה בנגב (אשר שם טיילתי יום קודם לכן). נוכח פליאתו ותדהמתו מלבושי, הסברתי לו שכמדריך טיולים, אשר הגיע אל בולגריה לשם טיול הכנה אתגרי, תוכניתי כרגע היא לנסוע ישירות אל טרק באיזור הר ויטושה. לאחר מילוי פרטים אישיים שלי, פרידה מיאסן ומסכום כסף עבור שכירת הרכב, מצאתי עצמי בדרכי מחוץ לגבולות העיר סופיה ואכן, עשיתי דרכי אל עבר הרי ויטושה. שלג ירד בצאתי מן העיר אך החימום ברכב בודד אותי היטב מהסביבה הקרה. לאחר כשעת נסיעה הגעתי (בעזרת הורדה מראש של גוגל נוויגייטור - גוגל מפות), אל הכפר קלאדניסטה הנמצא בהר ויטושה עצמו. תוכניתי המקורית הייתה להכיר את האזור ולהכין טיול מעגלי באחד משבילי הטיול האטרקטיביים הרבים העוטפים את אזור הכפר אולם, הקור העז והשלג שינו את תכניותיי באחת וכך, מצאתי את עצמי חותך אל עבר מנזר רילה המפורסם. במנזר רילה פגשתי קבוצת ישראלים נחמדה אשר יצאה במסגרת טיול קלאסי של חברת ״אופיר טורס״. לאחר התרשמות מן המקום הישן אך השמור היטב, סעדתי במסעדה מקומית, הצמודה למנזר: מרק בולגרי, סלט בולגרי ומנת בשר אותנטית. לאחר מכן המשכתי אל עבר עיירת הסקי אשר אסיים בה יום זה: בורובץ, הנמצאת בהרי רילה. הנסיעה אל בורובץ ארכה כשעתיים עקב מזג האוויר הסוער אולם הרכב ששכרתי הוכיח עצמו כמהימן. בשעת ערב מוקדמת, 18:00, עשיתי צ׳ק אין במלון סאמוקוב הנהדר הנמצא בסמוך לגונדולות ולמרכז העיירה.

היום השלישי - בורובץ:

בבוקר יומי השני בבולגריה התעוררתי למראה לבן ומושלג של פסגות הרי רילה אשר השתקפו מחדרי במלון. מראה מדהים למי שאינו רגיל במראות שכאלה. לצערי, קיבלתי מייל עוד כאשר הייתי בסופיה, אודות ביטול טיול סוסים סובב בורובץ עקב מזג האוויר הקר, טיול אשר היה אמור להתקיים בביקורי זה. בהיותי בבורובץ, עדיין המתינו לשלג אשר היה אמור לרדת בשבועיים שלושה הקרובים (כפי שקורה כל שנה בדצמבר) וכך, האזור מתמלא שלג ואתר הסקי הידוע נפתח לגולשים. אך תוכניתי ליום זה לא הייתה לעשות סקי אלא לעשות בטרק רגלי את מסלול ״שבעת האגמים״ הידוע בהרי רילה, אולם, ידעתי והבנתי באחת כי תכניותיי ישתנו עקב מזג האוויר המושלג. ואכן, בשעת בוקר מוקדמת, 09:00 לערך, מצאתי עצמי נוסע אל עבר מסלול חלופי: ״פירמידות האבן״, אתר בעל כמה רכסים של תצורות גיאולוגיות מרשימות ומדהימות אשר נוצרו באופן טבעי ע"י ארוזיה של רוח, מים, חום וקור, בסלעי משקע קונגלומרטי (אבן גיר), המרכיבים את האזור. אתר זה נמצא כשעתיים נסיעה מבורובץ. אל האתר הגעתי בסביבות שעת צהריים (12:00) כאשר הטמפרטורה עלתה ל-4 מעלות צלסיוס. הגעתי אל כל אתרי הטיול הייתה, שוב, בעזרת הורדת מפות מראש של כל אזורי הטיול אשר בחרתי לבקר בהם בטיול הכנה זה. בהזדמנות זו אני חייב להודות להם, לגוגל מפות, מכיוון שהם היו האמא והאבא שלי בטיול הכנה מדהים זה. הם הביאו אותי בדיוק למקומות אותם ציינתי על המפה ולמזלי, אני יודע להתמצא בניווט מפות כך שהגעתי למקומות באופן יעיל ומהיר. למרגלות האתר הגיאולוגי נמצאת עיירה מנומנמת משהו, אולם האתר, הינו פלא גיאולוגי אמיתי. עליית הטמפרטורה המתונה הביאה אותי להכין טרק מעגלי מהנה באזור, טרק בן כ-8 ק"מ אשר כלל בתוכו הגעה אל פירמידות האבן. טרק זה יכלל בטיולי המאורגן הבא אל בולגריה. לאחר מכן, בשעה 14:30 לערך, נסעתי אל כיוון עיירת סקי נוספת הנקראת באנסקו, הנמצאת למרגלות רכס הרי פירין, ללינת הלילה השלישי שלי בבולגריה, עיירה הנמצאת כשעה וחצי נהיגה מהאתר הגיאולוגי - פירמידות האבן. אל באנסקו הגעתי בשעת דימדומים חורפית - 16:30. לאחר שהתמקמתי בחדרי המרווח במלון טרינטי הנהדר, יצאתי לסיור רגלי בעיירה הקפואה (הטמפ׳ צנחה שוב לכיוון 0 מעלות). על פי התרשמותי, עיירה זו, באנסקו, הרבה יותר תוססת וגדולה מבורובץ. בסיורי הרגלי ביקרתי במרכז העיירה כאשר לא ניתן לפספס את הכנסייה המרכזית. סמטאותיה הצרות של העיירה עברו שיפוץ לאחרונה ונראו בטוב טעם, לטעמי, סמטאות משומרות היטב. הגעתי עד למזרקות רחבת העירייה ומשם, חזרתי על עקבותי ישירות אל מרכז האינפורמציה לתייר, הנמצא בסמוך לכנסייה. הבחור האדיב שעובד שם הסביר לי בפירוט על מפה היכן אנו והיכן הייתי במהלך כל היום, הוא הראה בקיאות רבה בהסבריו והאנגלית השגורה בפיו הייתה סבירה ומובנת לחלוטין. ראוי לציין כי רוב האנשים אשר יודעים לדבר אנגלית בבולגריה עובדים ו/או מתעסקים בתחום התיירות. לאחר מכן, המשכתי אל עבר משרד מקומי המוכר פעילויות אתגר (נמצא בסמוך למרכז המידע לתייר), ומצאתי עצמי מזמין טיול סוסים למחר (טיול בתנאי שמזג האוויר יהיה סביר). לאחר מכן סיימתי בארוחה במסעדה בולגרית אותנטית הנמצאת במרכז העיירה, בסמוך לכנסיה. כמנת פתיחה ועל פי המלצת המלצר, בחרתי כדורי גבינה עטופים בדבש עם נגיעות פתיתי שומשום המפוזרים על הדבש, כמנה עיקרית הזמנתי את הגיבץ' הבולגרי הידוע ולקינוח הזמנתי מנת באניצ'ה מתוקה.

היום הרביעי - באנסקו:

בבוקר למחרת התעוררתי בשבע בבוקר כאשר באופק, מחלון חדרי, צפיתי בפסגות הרי פירין המושלגות לתפארת. טיול הסוסים נקבע לשעה 10:00 בבוקר והיה אמור לארוך כשעתיים תמימות. לאחר ארוחת בוקר קלילה יצאתי לסיור רגלי בעיירה באנסקו אך לפני כן עשיתי צ׳ק אאוט מחדרי והכנסתי את חפצי אל תא המטען של רכבי השכור, משאירו בחניון בית המלון. העיירה הזו מקסימה ולפי מה שהבנתי היא מלאה גולשי סקי ותיירים, מתקופת חג המולד ועד לאפריל. לשמחתי, אספו אותי ב-10:00 אל חוות סוסים הנמצאת בפאתי העיירה וטיול הסוסים אכן התקיים כאשר הטמפרטורה ״זינקה״ והתייצבה על 8 מעלות צלסיוס. הסוסים אשר ישנם בבולגריה - ע נ ק י י ם ! אין לי מושג כיצד הם מגיעים לגודל שכזה אך הרגשתי מצוין במהלך הטיול, כאשר אני פותח בדהירות מדי פעם. טיול הסוסים היה מדהים, סלוואדור, הסוס שלי, היה רגוע במהלך כל הטיול. בטיול עברנו בשמורת הטבע וביערות של פירין, זוג צעיר מיוון הצטרף אל טיול זה. טיול סוסים שכזה יכלל בטיולי המאורגן הבא. בשעה 13:00 שבנו אל באנסקו ומשם נסעתי ברכבי השכור, אל הגונדולה ממנה עולה הרכבל אל אתר הסקי הנמצא למרגלות פסגת הר פירין. הנוף במהלך הנסיעה ברכבל עוצר נשימה, מחד, הרי פירין המושלגים קרבים אלייך כאשר הרי רילה, המושלגים אף הם, נראים באופק, מאידך, העיירה באנסקו נראית במלואה ממעוף הציפור. הביקור באתר הסקי באנסקו היה נחמד מאד אף על פי שעונת הסקי עדיין לא נפתחה רשמית, האתר היה מלא בשלג אולם ריק כמעט מאדם, היו שם קומץ תיירים מועט אשר יכול הייתי לספור אותם בעשר אצבעותי. את ארוחת הצהריים המאוחרת שלי (14:00) אכלתי באחת משלוש המסעדות אשר היו במקום. לאחר מכן סיירתי מעט באתר, נכנס לחנות שכירת ציוד סקי אולם מקבל תשובה כי שכירת הציוד עדיין אינה אפשרית אלא כעבור שבוע. בשעה 15:00 שבתי אל רכבי ושמתי פעמי אל עבר עיירה נוספת: חיסריה, הנמצאת כשעתיים וחצי נסיעה מבאנסקו. העיירה חיסריה ידועה במעיינותיה החמים ובמורשתה עתיקת היומין עוד מתקופת האבן עובר אל תקופת רומי ואף לתקופה העותמאנית. אל העיירה הגעתי בשעה 19:00 בערב וזאת, כאשר בנסיעתי גיליתי, באקראי, עוד כמה מקומות מרתקים השווים ביקור.

היום החמישי - חיסריה:

בשבע בבוקר התעוררתי כאשר רכסי הרי רודופי השתקפו מחלוני. במלון זה הייתה בריכת שחייה ועקב הקרה בבוקר, מתחם בריכת הילדים היה עטוף שכבת קרח, קפואה. בשמונה וחצי כבר עשיתי צ׳ק אאוט מחדרי ומשם נסעתי לחקור מעט את העיירה בעלת ההיסטוריה המפוארת. הרקע ההיסטורי העשיר של העיירה אינו בכדי, במקום זה ישנן מספר לא מבוטל של נביעות מים חמים טבעיות והרומאים, וכל מי ששלט באזור, נהג לבנות מרחצאות בסמוך ולהנות מהן. תחנה ראשונה, הגעתי אל הנביעה הנמצאת בסמוך אל בית העירייה בה המים בחום של כ-45 מעלות באופן תמידי. לימין הנביעה ישנו שריד היסטורי מתקופת הרומאים. משם, המשכתי אל שער הכניסה העתיק הניצב בשיא תפארתו, לא הרחק מן הנביעה הראשונה. שער עיר קדום זה, שמור ומשופץ היטב והוא מחובר משני צידיו בחומות הנמוכות מן השער וממשיכות אותו, הוכחה דוממת לעיר קדומה ומפוארת אשר נמצאה במקום זה, אי שם, על ציר הזמן ההיסטורי. במהלך סיורי ברחבי העיר העתיקה הגעתי אל נביעה נוספת ומשם, מצאתי עצמי בקבר מן התקופה הרומית אולם הביקור בקבר היה בלתי אפשרי שכן הקופאי עדיין לא הגיע והשער היה נעול. בשעה עשר בבוקר עזבתי את העיירה ונסעתי אל עבר הרי הבלקן בכדי להכיר את הנקודה ממנה ניתן לצאת אל טרקים בהרים אלה. אחרי הכל, זהו טיול הכנה ואני מכין את השטח לפעמים הבאות. אל שמורת הטבע של הרי הבלקן הגעתי לאחר כשעה נסיעה מחיסריה, מתרשם מהנחלים הרבים הזורמים סביב ומן הצמחייה הירוקה. אגב, אל השמורה נכנסתי דרך עיירה נוספת. לאחר מכן פניתי אל עבר מערת סאנג'יקה אשר פירושה בעברית - ״שלגיה״ וזאת עקב זקיף לבן במערה המזכיר דמות אישה. אל המערה הגעתי לאחר נסיעה של כשעה וחצי נוספות. ניתן לחנות את הרכב בחניון מסודר ומשם לצעוד רגלית אל עבר המערה, צעידה במגמת עליה תלולה של כ-500 מטרים כאשר באמצע העלייה ישנה תצפית נוף מרתקת המשקיפה מצלעו של הר אחד על צלעו של הר שני והבקע בין שניהם. בשעת צהריים, 14:00 לערך, הגעתי אל הבקתה של הפקחית השומרת על המערה. לאחר קבלת פנים נחמדה ממנה ומגור חתולים אשר נמצא עימה שם, היא פתחה עבורי את מנעול שער הכניסה אל המערה, לא לפני שנפרדתי מחמש לבות (המטבע המקומי). המערה הייתה כולה שלי, הייתי האדם היחיד באותה עת במקום. המערה פשוט מדהימה, נטיפים וזקיפים אשר המדענים מתארכים את היווצרותם לפני מעל 3 מיליון שנה. שביל ההליכה בתוככי המערה היה מצוין והתאורה בפנים מעולה אף היא, הייתה לי הרגשה כאילו נכנסתי אל ציור חי של הטבע. מערה זו הינה מערה קרסטית טבעית והיא נוצרה ע"י תהליכים של חלחול מים והמסת מינרל הקלציט המרכיב את סוג אבן המשקע (אבן גיר), שממנה בנוי חלל המערה. במערה ישנם כארבעה אולמות נטיפים מרשימים. לאחר כעשרים דקות שהייה במערה, וביקור בכל אולם ואולם, שבתי על עקבותי ונפרדתי לשלום מהפקחית ושבתי אל רכבי השכור, נוסע אל עבר היעד הבא: סכר באתאק. אל הסכר הגעתי ממש לפני שקיעה. הסכר מהווה גם כעתודת מים, השלישית בגודלה בבולגריה. עשיתי סיור סובב כל הסכר ואף ירדתי וטעמתי ממי האגם אשר היו מעט מליחים. מסביב לאגם ישנן אופציות ללינה בהוסטלים ואף מסלולי טרקים מהנים ביותר. בטיול המאורגן הבא שאוציא אל בולגריה, אזור אגם זה גם יכנס אל הטיול. עם הביקור בסכר באתאק סיימתי את יומי והתחלתי בדרכי אל עבר עיר החוף: בורגאס, אשר הנסיעה אליה אורכת כשלוש שעות תמימות. אל בורגאס הגעתי לקראת השעה 20:00 בערב. לאחר צ׳ק אין זריז בבית המלון, עשיתי דרכי אל עבר טיילת העיר, עושה סיבוב התרשמות מהיר למרות שעת הלילה המוקדמת. יום זה סיימתי בסרט קולנוע הוליוודי בקניון המקומי.

היום השישי - בורגאס:

בבוקר למחרת התעוררתי בשבע וחצי אל יום שמשי ונפלא.אומנם הטמפרטורות בחוץ לא היו קפואות אך הן לא עברו את ה-8 מעלות צלסיוס.בשמונה וחצי כבר הייתי ברכבי המותנע וזאת לאחר צ׳ק אאוט מחדרי במלון.עשיתי דרכי שוב אל עבר קו רצועת החוף של העיר, מחנה את רכבי ועושה צעידה קלה.בורגאס נמצאת על קו החוף של הים השחור, מי הים מליחים ומזכירים את מי הים האדום באילת.מן החוף ניתן להבחין בטורקיה, מחד, ובעיר וארנה מאידך.לאחר כשעת טיול רגלי עשיתי דרכי ויצאתי מן העיר אל עבר נקודת הגבול בין בולגריה ובין טורקיה. בדרכי אל נקודת גבול זו עברתי בלא מעט כפרים ובכלל, בולגריה משופעת בכפרים. בכל נסיעותי בבולגריה (בשבוע גמעתי כ-2,000 ק׳מ), עברתי וחציתי על פני מעל חמישים כפרים (אם לא יותר). יחד עם זאת, רוב הכפרים הינם כפרים של רחוב אחד מרכזי ובלא מעט מהם נכבה האור כבר בשעת לילה מוקדמת כך שאין הרבה מה לעשות בהם אך האנשים, בכפרים אלה, פשוטים ומקסימים ויברכו אותך לשלום אף על פי שאינם מכירים אותך. אל נקודת הגבול הנמצאת בפאתי הכפר הפסטורלי ריזוב׳ו, הגעתי בשעה 11:00 לערך, מתרשם מנהר הריזוב׳ו המהווה למעשה גבול טבעי בין בולגריה לטורקיה כפי שמצידה השני של בולגריה, נהר הדנובה, מהווה כגבול טבעי בינה ובין רומניה. הקרבה וההפרדה הבינלאומית בין שתי המדינות, בולגריה וטורקיה, מעט מגוחכת. כאמור, הגבול בנקודה זו הוא נהר הריזוב׳ו המגיע לרוחב של מטרים ספורים. באיזור זה ישנה שמורת טבע ענקית (קרוב ל-1,200 קמ״ר), הנקראת סטראנג׳ה. שמורה זו ירוקה ומדהימה והאיזור מתאים לטרקים מעגליים רבים ונהדרים. ראוי לציין כי מי שאחראי על נושא שמירת הטבע בבולגריה דואג לסימוני שבילים נראים לעין היטב והשבילים מסומנים בצבעים כמו בישראל, שני פסים לבנים בצד ופס עם צבע בולט באמצע (שחור או אדום או ירוק וכו׳). בטיולי המאורגן הבא אל בולגריה אכניס את האזור במסגרת הטיול. לאחר נקודת הגבול שמתי פעמי אל ״טירת ראב׳אדינובו״. טירה תיירותית זו נמצאת בסמוך לפארק המים הענק ושניהם נמצאים בפאתי העיר בורגאס. טירה זו הינה טירה מודרנית מלאכותית אשר נבנתה בשנים האחרונות ע׳י איש עסקים אשר רצה להביא מעט מן הקסם המערב אירופאי אל בולגריה הנחשבת כמדינה מזרח אירופאית. בתוך הטירה ישנו יקב, עצים וניתן אף להיכנס אל תוך החדרים שבה. לאחר מכן ביקרתי בשלושה כפרי דייגים הסמוכים לאיזור ונמצאים בקירבה אחד אל השני. בכפר סוזופול מצאתי שרידים ארכיאולוגים לכנסיית ניקולאס הקדוש. בעיר מתקיים פסטיבל תרבותי בינלאומי שנתי, בכל שנה בחודש ספטמבר. לאחר ביקורי בכפרי הדייגים פניתי לכיוון העיר נסבאר. לשם הגעתי ממש לפני שקיעה, בשעה 16:00 לערך, כאשר עצירתי הראשונה היתה ״חולות הזהב״. לאחר מכן פניתי אל העיר נסבאר העתיקה הנמצאת על חצי אי, למעשה, כאשר החשיכה כבר ירדה. זו כבר היתה חוויה אחרת שכן העיר העתיקה הרשימה אותי מאד והשיפוץ של עיר עתיקה זו נעשה בטוב טעם. לעיר זו, הסטוריה עתיקה רבה עוד מתקופת הטראקים מן המאה ה-5 לפנה״ס. וזהו, בזאת תם יום סיורי הגדוש והעמוס באיזור בורגאס וסביבותיה, מכאן, נסעתי אל עבר העיר וארנה אליה הגעתי בשעה 20:00 בערב. את ארוחת הערב שלי סעדתי במזנון דרכים אשר הכין לי מנת מזון מהיר הנקרא: ״פוקט״ (כיס). זוהי מעין פיתה העשויה מלחם, למעשה, אל תוכה הוא מכניס מנת בשר על פי בחירתך (נקניק, חזה עוף וכו׳), אח׳כ הוא מכניס מחית תפו׳א, אורז, עגבניות, מלפפונים, חסה ובצל וממלא את שאר המרווח בצ׳יפס - תג מחיר: 3.5 לאבות. כמובן שקטשופ מיונז וחרדל גם הולכים בתוך המנה. מנת כיס זו, לפי הבנתי מהמוכר, ניתן למצוא בבולגריה אך ורק בעיר וארנה. משם, המשכתי ועשיתי צ׳ק אין במלון.

היום השביעי - וארנה:

התעררתי בשבע וחצי ליום בהיר ושמשי עם טמפרטורה הנושקת ל-10 מעלות. בשמונה וחצי כבר עשיתי צ׳ק אאוט לחדרי במלון ומשם, נסעתי לעשות סיור בחוף ימה של העיר. בדרכי, סיירתי על פני ממצאים ארכאולוגים של עיירת חוף קדומה מתקופת הרומאים הנמצאת ממש בסמוך לנמל וארנה. לאחר מכן סיירתי על רצועת החוף, מתרשם מפעילות ספורטיבית רבה של חבר׳ה צעירים אשר גדשו את הטיילת. חוף הים השחור היה רגוע ושטוח ונהנתי מקרני השמש של תחילת הבוקר ביומי האחרון בטיול הכנה זה אל בולגריה שכן, עוד עשרים וארבע שעות אהיה בטיסה חזרה אל הארץ. בשעה עשר נפרדתי מן העיר ונסעתי אל ״יער האבנים״, אתר בעל תצורות גיאולוגיות טבעיות ומרהיבות של סלעי גיר. אתר גיאולוגי זה הרשים אותי באופן בלתי רגיל וראיתי במו עיניי יצירות אומנות של הטבע אשר נעשו בסלעים המצויים בו. לאחר מכן פניתי אל היעד הבא: מצודת אובץ׳, הנמצאת בעיר פרובאדיה.

מצודה זו נבנתה במאה ה-5 לספירה ע׳י הביזנטים כהתגוננות מפני נסיונות כיבוש ע׳י ההונים. מצודה זו פשוטה לכאורה ומקימיה השתמשו ברכס ההר הטבעי כתוואי למצודה אך, עדיין, בל נשכח כי היא נבנתה לפני כ-1,500 שנה. מהעיר פרובאדיה שמתי פעמי אל עבר אתר גיאולוגי מרהיב, נוסף: ״הסלע הנהדר״ (The Wanderful Rock). אתר גיאולוגי ייחודי זה נמצא על גדת סכר טצ׳ונב׳ו ובסמוך לעיירה בעלת אותו שם. בסכר זה, הנחשב גם כאגם, ניצן לדוג לעשות פיקניק ואף לישון באחד מכפרי הסביבה, מומלץ מאד. לאחר מכן, פניתי אל אתר הביקור האחרון להיום, לפני רדת החשיכה: מערת אורלובה.

מערה זו היא השנייה בגודלה בבולגריה והיא נמצאת בסמוך לעיירה דווא מיגלי, צפון מזרח בולגריה (בסמוך לנהר הדנובה). אל המערה הגעתי בשעה 16:00 כאשר החלה השקיעה. ברחבת החנייה המסודרת הנמצאת במתחם העליון, חנה רכב אחד, רכבי השכור, היה הרכב השני. מבלי להתבלבל, לקחתי מתיקי האישי פנס ראש ועשיתי דרכי מטה, אל המערה, צועד על השביל המסודר והמטופח. בדרכי מטה פגשתי זוג בולגרים צעיר אשר עלו וצעדו אל כיווני. בירכתי אותם לשלום באנגלית והם השיבו לי ברכת שלום מצידם. מהר מאד הבנתי כי עומדים מולי זוג בולגרים צעיר, אינטלקטואלים, אשר האנגלית שגורה בפיהם. הבנתי מהם כי אין במתחם אף אדם וכי הם לא הגיעו עד לנקודת הכניסה אל המערה. הסברתי להם כי אני מדריך טיולים וכי אני עומד להיכנס ולבחון את המערה ואם הם מעוניינים, הם מוזמנים להצטרף ולשמחתי, הם הצטרפו. בדרכנו מטה הסברתי להם בקצרה כיצד נוצרת מערה ומהם ההבדלים בין סלע משקע לסלע יסוד.

אכזבה גדולה עטפה אותי כאשר הגענו אל שער הכניסה אל המערה הנעול עם מנעול ! ביקשתי מהם שיבדקו את פשר העניין ואכן, הבחורה נכנסה אל האינטרנט, בדקה ועשתה טלפון. לאחר דקותיים היא סיימה את השיחה והודיעה לי בצער כי נאמר לה שהמערה סגורה מסוף נובמבר ועד תחילת אפריל. היא לא ידעה לומר לי מדוע אך אני הסברתי לה שזה כנראה עקב סוגי העטלפים הרבים המקננים במערה זו וזוהי להם סביבת מחייה טבעית.

דבר ידוע זה כי בין חודשים אלו ישנן מערות עטלפים רבות, ברחבי העולם, הסגורות בפני קהל בכדי שלא לפגוע בכמות העטלפים השוכנים בה ולדלל אותה שכן זהו בית מגורם הטבעי והם רגישים מאד לגורמים חיצוניים כגון ביקורים יומיומיים של בני אדם. לפני ביקורי במערה זו בדקתי אודותיה באינטרנט ולא מצאתי שום תזכורת לעובדת סגירת המערה, כנראה שזה נכתב רק בבולגרית.

ועם מפח נפש זה נפרדנו לשלום והמשכתי אל דרכי אל עבר מקום הלינה האחרון שלי לטיול זה: העיירה סב׳ישטוב, הנמצאת על גדת נהר הדנובה. אל העיירה הנחמדה הזו, סב׳ישטוב, הגעתי לקראת השעה 19:00 בערב. לאחר שהתמקמתי במלון אודיסאוס, הנמצא במרכז העיר, יצאתי אל סיור רגלי אחרון בהחלט, סיור באיזור נהר הדנובה. כשעה סיירתי על גדת הנהר כאשר מפעלים נמצאים בכל עבר. הצלחתי להגיע מטרים ספורים מן הנהר כאשר עליתי על רציף המעבורות, המסיעות אנשים בשעות היום. מי הדנובה היו שחורים משחור ועדות לקיומם היו הסירות הקטנות, אשר עגנו אל מזח צף, סירות אשר נעו מצד לצד עקב גלים קטנים אשר חבטו בצידם.

וכך, עשיתי דרכי חזרה אל עבר בית המלון כאשר אני עובר על פני בית העירייה, האוניברסיטה המקומית ורחבת העיר המרכזית. עצי האשוח, המוארים, כמו גם אורות הלדים הצבעוניים אשר היו פזורים ברחבי העיירה, זהרו וניצנצו מכל עבר, כמו בכל עיר, עיירה וכפר בבולגריה, בימים טרופים אלו, ימים שלפני חג המולד הנוצרי.

ב-21:30 כיביתי מנועים ונרדמתי שכן באחת בבוקר נאלצתי לקום בכדי להתארגן אל נסיעתי לשדה התעופה הבינלאומי בסופיה אשר בו הייתי אמור להתייצב בחמש בבוקר, שכן הטיסה נקבעה ל-06:55.

היום השמיני והאחרון - החזרה אל שדה״ת סופיה:

ב-01:00 בבוקר קמתי כמו פנתר, מתקלח מתלבש ועושה צ׳ק אאוט זריז בקבלת המלון בשעה 02:00 בבוקר ונפרד לשלום מן הפקידה החביבה והמנומנמת. הקור נשק לאפס מעלות, הרגשתי אותו בעצמותי. לאחר הליכה של כשלוש דקות הגעתי אל רכבי השכור אשר חנה בחניית המלון.

הרכב השכור הזה, רנו קליאו, שירת אותי נאמנה בכל ימי הטיול והביא אותי אל כל מחוזות חפצי ועכשיו, הגיע הזמן להחזירו אל בעליו, יאסן מחברת השכרת הרכב סיקון - בולגריה. הוא היה אמור לפגוש אותי בשדה״ת סופיה בחמש בבוקר. וכך, בשעה 02:00 לפנות בוקר התחלתי את נסיעתי הארוכה אל סופיה, כ-250 ק׳מ אשר הייתי אמור לגמוע בשלוש שעות. הנסיעה אל עבר סופיה התחילה ללא דופי. מזג האוויר הקר לא בישר על הבאות.

כחצי נסיעה אל תוך הליל האפל הבולגרי החל לרדת גשם אשר הוחלף בפתיתי שלג לבנים זועמים. הגשם הוחלף בשלג, השלג הוחלף בערפל ואת כל הסימפוניה הזו ליוותה קרה אשר רבצה לה על הכביש. באיזשהו שלב הבחנתי כבר במפנות שלג והבנתי שככל שאני מתקדם מזרחה אל עבר סופיה כך אני נכנס אל עין הסערה, סערת שלג.

אימי ואבי (גוגל מפות) היו לצידי לכל אורך הדרך ודאגו לנווט אותי באופן מדהים אל היעד. בכניסה אל עיר הבירה סופיה, מזג האוויר צנח אל מתחת לאפס מעלות והתברר כי סופת השלגים דאגה לכסות ולצבוע את כל העיר בשכבת שלג עבה ולבנה. מהירות נסיעתי צומצמה לכשלושים קמ׳ש בלבד. ב-05:15 הגעתי בשעה טובה אל טרמינל 1 בשדה התעופה של סופיה, עיכוב של 15 דקות מצידי. יאסן הבחין בי מיד והרים את ידו לאות זיהוי. השבתי לו את הרכב כפי שקיבלתי, ללא שריטות מיותרות, כמו כן, השארתי לו 50 יורו נוספים, חלק כטיפ על שירות מעולה וחלק על חשבון מילוי דלק ברכב לרמה שבה קיבלתי את הרכב בתחילת חוזה השכירות. עם לחיצת ידו של יאסן לשלום נבלעתי מהר מאד אל תוככי הלובי החמים של שדה התעופה שכן הקור בחוץ היה מקפיא עצמות, קור שלא הייתי מורגל אליו.

לשמחתי, הצ׳ק אין האינטרנטי לטיסת החזור אשר עשיתי דרך האפליקציה של חברת התעופה ״וויז״ מנע ממני להמתין את כל תור האנשים המשתרך, בדלפקי החברה, ומצאתי עצמי יושב על מושב מרווח בשדה התעופה ממתין לבורדינג, לאחר בידוק בטחוני זריז וקנייה קטנה בדיוטי פרי. וכך, בשעה 06:30 עלינו אל כבש המטוס לא יודעים כי עקב מזג האוויר הטיסה שלנו תתעכב למשך שעתיים תמימות...חחח

בשעה 09:00 המראנו אל כיוון ארץ הקודש, ישראל.

ב-11:30 בבוקר נבלמו בהצלחה גלגלי המטוס במסלול בשדה התעופה בן גוריון, נחתנו בשלום, כאשר כל אחד ואחת מן הנוסעים לוקח עימו בזכרונותיו את חוויותיו הוא מחופשתו האחרונה בבולגריה.

אני, בזכרוני (זכרון אשר בגינו נכתב יומן מסע זה), הייתי מלא חוויות, חוויות אתגר, חוויות אשר גם אתם תוכלו לחוות בטיולי המאורגן הבא אל מדינה מופלאה ומקסימה זו - בולגריה !

רמבו - מדריך טיולים