טיול/מסע שורשים לפולין עם חמותי

חמותי, מרים נולדה בעיר חלם שבפולין. עם פרוץ מלחה"ע 2 בשנת 1939, כאשר מלאו לה ארבע שנים, היא עזבה עם משפחתה את ביתם בפולין בדרכם לאוקראינה ובהמשך היא ואחיה הגדול ממנה בשנתיים נשלחו ע”י משפחתם לארץ ישראל במסגרת "ילדי טהרן" ומאז היא לא שבה לפולין. חלומה היה לשוב לעיר ולבית שבו נולדה, ולקראת יום הולדתה ה-82 אשתי ואני סייענו לה להגשים את החלום.

התכנון היה קפדני וכלל בין היתר את איתור בית ילדותה (בסיועו של דורון, בן דוד של אשתי) וקביעת נקודות ואתרים שבהם נבקר. התכנון היה לא לעשות מסע של "אתרי זכרון ושואה" בלבד, גם מפאת גילה של חמותי ונטייתה להתרגש וגם כי רצינו שהטיול ישא אופי אחר.

לאחר כל ההכנות המראנו בטיסת אל-על ביום ראשון 25.6.17. נחתנו בנמל התעופה של וורשה בשעת ערב מאוחרת ולאחר המתנה ארוכה מדי בדלפק של חב' השכרת הרכב (EXPRESS) קיבלנו את הרכב ונסענו מרחק קצר מאד למלון שהוזמן מראש, סמוך לשדה התעופה (ראו טיפ נפרד על מלון: Hampton Inn Warsaw Airport).

למחרת בבוקר נסענו מוורשה לכיוון המוזיאון שליד מחנה השמדה סוביבור - מקום בו הושמדו חלק מבני המשפחה של מרים. הכבישים טובים, השילוט סביר והדרך מאד יפה וציוריות, כאשר נוסעים בתוך יערות ושטחים פתוחים ירוקים ורחבים, שרבים מהם אינם מיושבים. לאחר כ 3.5 שעות נסיעה הגענו לאתר בסוביבור אך לא מצאנו מוזיאון. בירור קצר העלה שהמוזיאון והאתר עוברים שיפוץ החל ממרץ 2017 ובינתיים הכל סגור ומגודר. בכניסה קיים שלט עם תיאור של המחנה ומתקניו. ליד הכניסה עמד שומר שלבקשתנו הסכים ללוות אותנו לאורך שביל הזיכרון עד לנקודה שבה מתבצעות עבודות הבניה. לאורך השביל קיימת הנצחה של הנספים ע”י אבנים המונחות משני צדיו ועליהן חקוקים שמות הנרצחים ופרטיהם.

מעבר לכביש מול הכניסה לאתר, נמצאת הרמפה של תחנת הרכבת שאליה הורדו היהודים לפני שנשלחו למחנה ההשמדה סוביבור.

מסוביבור נסענו כ 45 דק' לעיר הולדתה של מרים, חלם. בכניסה לעיר עצרנו במודיעין לתיירים לקבל מפה של העיר והמשכנו לכתובת הבית שבו נולדה מרים, ברחוב: 13 SZKOLNA. ככל שהתקרבנו גברו המתח והתכונה. כשהגענו והחנינו את הרכב מול הכניסה לבית, מרים חזרה בבת אחת לימי ילדותה. למרות שהייתה בערך בת 4 כשעזבה ולא ביקרה במקום כ 78 שנים היא זיהתה את הבית והתרגשה כמו ילדה קטנה. היא הצביעה בידה היכן היה חדרה, היכן היו חדריהם של שאר בני המשפחה והיכן היא נהגה לשחק כילדה. הפתענו אותה (בעזרת תכנון מוקדם עם אלעד, בן-דוד נוסף של אשתי) וקיימנו שיחת וידאו בינה לבין אחיה בישראל. ההתרגשות הייתה עצומה.

הבית שבו גרה המשפחה היה בנין פנימי בן 3 קומות עם חצר. כיום הבית סגור ומסוגר ולא גרים בו. על דלת הכניסה תלוי שלט בפולנית עם אזהרה שמדובר במבנה מסוכן שעלול להתמוטט.

לאחר הביקור המרגש המשכנו לטייל עוד קצת במרכז העיר והגענו לכיכר המרכזית ובה הבאר המפורסמת מהסיפורים על חלם.

בהמשך ראינו את המבנה ששימש בעבר כבית כנסת וכיום משמש כמסעדה. על הקיר בחזית המבנה מצוין שכאן שכן בעבר בית הכנסת.

המשכנו לטייל ברחוב ופתאום ניגש אלינו תושב מקומי שזיהה שאנו דוברים עברית. לבקשתו התלווינו אליו לחנותו ושם הציג לנו אוסף פרטי של תמונות וספרים המספרים על יהודי חלם מהתקופה שלפני מלחה”ע ה-2. באחד הספרים שמצוינים בו שמות של המשפחות שגרו בחלם לפני המלחמה מצאנו את שם המשפחה של מרים לפני הנישואין, שפורר.

מחלם נסענו כשעה לעיר לובלין, יעדנו הסופי לאותו יום. טיילנו במרכז העתיק היפה של העיר ולנו במלון ILAN המצוין (ראו טיפ נפרד) שהוא עצמו מבנה היסטורי .

יום 3 לטיול – בבוקר ערכנו סיור מודרך בבית הכנסת הנמצא בקומה השנייה של מבנה המלון. בבניין זה שכנה בעבר "ישיבת חכמי לובלין". המבנה נחנך כישיבה בשנת 1933, עבר מספר תהפוכות ובשנת 2007 הוחזר ע"י השלטונות לקהילת יהודי לובלין. סיור מעניין ומומלץ!

מלובלין נסענו כארבע שעות לעיר קראקוב. לאחר שהתמקמנו במלון EUROPEJSKI (ראו טיפ נפרד) יצאנו לטייל בעיר העתיקה המרוחקת מס' דקות הליכה מהמלון. הלכנו לאורך הרחוב הראשי FLORIANSKA עד לכיכר השוק המרכזית, היפה וההומה בהמון בני אדם.

המשכנו לטייל בין האתרים והמבנים ההיסטוריים וצעדנו עד לגבעת ואבל, ממנה נשקף נוף יפה.

לאחר שירדנו מהגבעה עצרנו נהג/מדריך מזדמן ב"קלנועית תיירות" שהסיע אותנו לרובע היהודי, קז'ימייז'.

בדרך שמענו בעזרת מערכת הקול של ה"קלנועית" הסברים וסיפורים מעניינים ופיקנטיים בעברית על ההיסטוריה של המקום, בתי הכנסת והאנשים שחיו בו. כיום זהו רובע של בילויים עם חיי לילה תוססים מאד והרבה מאד פאבים ומסעדות בכל פינה.

מסתבר שמדי שנה בתקופה הזאת מתקיים ברובע קז'ימייז' פסטיבל תרבות יהודי שבמסגרתו מגיעים גם זמרים ישראלים לשיר. באחד מבתי הכנסת שעצרנו פגשנו את הזמר דודו טסה שבדיוק סיים הופעה.

המשכנו בטיול על ה"קלנועית"ועצרנו בכיכר השילוחים ליד בית המרקחת המפורסם ובמוזיאון שינדלר לפני שחזרנו למלון.

יום 4 – בבוקר נסענו למכרה המלח בווייליצ'קה. ניתן לבקר במכרה רק במסגרת סיור עם מדריך מקומי. הביקור נמשך כשעתיים וכרוך בירידה וטיפוס של מדרגות רבות והליכה ממושכת. הצטרפנו לסיור (ללא מרים) בלי ציפיות גדולות אולם לאחר הסיור שמחנו שביקרנו במקום. בהתחלה יורדים המון מדרגות כ 80 מטרים מתחת לאדמה והולכים בין מנהרות רבות שעשויות ממלח בטמפרטורה קרירה. רואים דמויות וסצינות העשויות ומפוסלות ממלח ואפילו כנסיה גדולה (עשויה ממלח) שנערכים בה טקסי נישואין.

מווייליצ'קה נסענו לעיירה היפה זאקופנה. טיילנו לאורך המדרחוב הראשי KRUPOWKA שבו חנויות ומסעדות רבות. לא הספקנו לעלות ברכבל להר גם בשל מזג האוויר שלפתע החל להיות סגרירי וגשום, אך פיצינו את עצמנו בארוחת דגים טובה במסעדה מומלצת KARCZMA SABALA (ראו טיפ נפרד).

ערב קודם, מרים הביעה לפתע את רצונה לבקר במחנה אושוויץ, הנמצא כשעה נסיעה מקרקוב. למרות שזה לא היה בתכנית המקורית שלנו החלטנו לנסוע לבקר שם למחרת, בדרך לוורשה.

יום 5 - יצאנו בשעת בוקר מוקדמת והגענו לאתר מחנה אושוויץ, שהוא בעצם מוזיאון. ניתן להיכנס לאתר במסגרת סיור מאורגן של כ 3.5 שעות עם מדריך, או באופן עצמאי ובחרנו באפשרות השנייה. כבר מהכניסה למחנה, כשעוברים מתחת לכתובת המפורסמת, מרגישים תחושה מיוחדת. שמענו וראינו לא מעט סיפורים וסרטים על השואה וביקרנו ב"יד ושם", אך רק כאשר עמדנו ליד הגדר ומגדלי השמירה, נכנסנו לביתני המגורים (אם ניתן לכנות זאת כך) ועמדנו ליד המשרפות יכולנו לנסות ולדמיין מה באמת עבר על האנשים שהיו כאן, רק לפני כ 75 שנים. לדעתנו זה ביקור חובה לכל יהודי וישראלי.

מאושוויץ נסענו כחמש דקות למחנה בירקנאו (אושוויץ 2) ואשתי ואני צעדנו ב"מצעד החיים", מהנקודה שבה הורדו היהודים מהרכבת לסלקציה ועד למקום שבו עמדו המשרפות - לשם הובלו וצעדו הזקנים, החולים והחלשים.

אחרי הביקורים במחנות נסענו כארבע שעות ליעדנו האחרון בטיול, וורשה. לאחר שהתמקמנו במלון METROPOL שבמרכז, יצאנו לסיבוב ראשון בעיר. נסענו בטראם לגדת נהר הוויסלה, אך גשם חזק שהחל לרדת במפתיע שיבש קצת את התכניות ושבנו למלון.

יום 6 – התחזית בישרה על יום גשום. למרות התחזית, החלטנו שלא ניתן למזג האוויר לשבש לנו שוב את התכניות ויצאנו לטיול בעיר העתיקה של וורשה. האוטובוס הוריד אותנו סמוך לרחוב Krakowskie, עליו צעדנו עד שהגענו לכיכר הארמון היפה (Plac Zamokwy), שבה נמצא הארמון המלכותי. המשכנו ללכת בסמטאות הצרות בין הכנסיות, הבזיליקה והבניינים היפים עד לכיכר השוק העתיקה (Rynek Starego Miasta), שבמרכזה מצוי פסל בת הים של וורשה ובהמשך צעדנו עד לשער הברביקן, שהוא שריד לחומת העיר העתיקה.

לאחר הטיול הנעים בעיר העתיקה התיישבנו לקפה ליד כיכר הארמון. לפתע שמענו מרחוק רעש מוכר מדי מהארץ של סירנות רכבי חירום ומשטרה. עוצמת הרעש גברה והיינו בטוחים שמדובר באירוע פיגוע, אך המארחים בבית הקפה היו אדישים. הסתבר שזו היתה הפגנה של פולנים נגד נשיא ארה”ב טראמפ, שאמור לבקר בעיר כמה ימים אחרינו. לאחר הפסקת הקפה המשכנו בטיול. עצרנו נהג מונית שהסיע אותנו לבית הקברות היהודי אך לצערנו הוא נסגר כשעה קודם לכן. המשכנו עם המונית לרחוב STAWKI 10 ושם ירדנו. במקום זה היתה בעבר כיכר השילוחים שממנה נשלחו יהודים למחנות ההשמדה. כיום עומדת במקום אנדרטה ועליה כיתוב בכמה שפות המספר את סיפור המקום.

מכיכר השילוחים הלכנו כק”מ אחד עד למוזיאון לתולדות יהודי פולין. בדרך לאורך הרחובות STAWKI DUBIS, קיים מעין "נתיב זיכרון" ובו מצבות/אנדרטאות לזכרם של נופלים ידועים כמו יאנוש קורצ'ק, אנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ' ומתאבדי גטו וורשה (במקום בו היה הבונקר שלהם) ועוד. הביקור במוזיאון לתולדות יהודי פולין מתקיים באופן עצמי ובעזרת אוזניות מקבלים הסברים בשפות שונות (גם בעברית) ליד מוצגים שונים ולומדים על ההיסטוריה בת 1200 שנים של יהודי פולין. המוזיאון מעניין ומעשיר מאד והביקור בו נמשך כשעתיים וחצי. אחרי הביקור במוזיאון נסענו בחזרה לכיכר הארמון והתיישבנו לארוחת ערב במסעדה מרשת ZAPIECEK המצוינת (ראו טיפ נפרד).

יום 7 – בבוקר צעדנו מהמלון מרחק קצר עד לארמון התרבות והמדע, שניתן לעיר כמתנה מידי סטאלין. עלינו במעלית לקומה ה 30, וניצלנו יום בהיר וראות טובה לתצפית על וורשה.

אחרי התצפית צעדנו מרחק לא גדול לרחוב סיינה 53 - שם קיים קיר לבנים, שריד מחומת הגטו.

בהמשך נסענו ברכב לארמון ווילנובה (WILANOW). הארמון נאה מאד מבחוץ. לא נכנסנו לבקר בו, אך טיילנו בין הגנים היפים והאגם.

מהארמון נסענו לעשות קצת שופינג בקניון ארקדיה וקינחנו את היום באזור הבילויים על גדת נהר הוויסלה, עם וופל גופרה טעים.

יום 8 – את היום האחרון של הטיול/מסע התחלנו בביקור בפארק לז'יאנקי. טיילנו בין הגנים היפים, מרים התיידדה עם טווס בחצר של ה”ארמון על המים” והקשבנו לקונצרט הפתוח לקהל, אשר מתקיים בכל יום ראשון בגינה שליד אנדרטת שופן.

מהפארק נסענו במונית לבית הכנסת ע”ש משפחת נוז'יק. בית הכנסת הוא היחיד בוורשה שלא נחרב בזמן המלחמה, מאחר ושימש כמטה לשלטונות הנאצים.

לא רחוק מבית הכנסת יש מתחם של מספר בניינים ישנים לא מאוכלסים – שריד שנשמר מהגטו היהודי (בין הרחובות Prozna, Zielna, Grzybowska). כשנכנסים לחצר הפנימית, אפשר להרגיש במועקה ששררה במקום.

משם הלכנו רגלית לקניון זלוטי טראסי להשלמות שופניג וחזרנו למלון להתארגן לקראת הטיסה חזרה ארצה.

תם טיול/מסע השורשים שלנו עם מרים לפולין. מעבר למטרה שהושגה (הגשמת חלום..), פולין הפתיעה אותנו לטובה, ראינו את מה שתכננו ונהנינו.

בדרך חזרה ארצה התחלנו לחשוב על הטיול הבא..