סיור שדים ורוחות בניו אורלינס- מצד אחד מגניביסנט, מצד שני, מי הזיז את הוילון שלי?

הגעתי לניו אורלינס מטקסס לקראת סוף יולי 2017. מדהים לחשוב ש 3 שבועות בלבד אחרי כן כל האיזור הפך למוכה סערה. ידוע שכל האיזור (טקסס, לואיזיאנה ומקסיקו, שהיו בדיוק יעדי הטיול שלנו) מועד לסערות קשות עד הוריקנים בתקופה זו של השנה, אבל כשאנחנו נחתנו ביוסטון, היה רק חם ולח. ללואיזיאנה הגענו ביום השלישי, והתאהבנו קשות בניו אורלינס.

בבוקר היינו בסיור חינמי (free tours by foot), שהיה נחמד מאד ולא ממש בחינם (כמובן שמשאירים טיפ שהוא בעצם שכר המדריך), אחרי כן נסענו לסיור ביצות שהיה מגניב ביותר (פעם ראשונה שראיתי רקונים בטבע- איזה מגניב !!!!),

ומשם חזרנו לניו אורלינס לסיור שדים ורוחות שסגרנו דרך המלון בו ישנו- הייאט האוס שהיה אחלה מלון.

הגענו לתחנת היציאה שהיתה כמובן ברובע הצרפתי (אל תשכחו לאכול סופגניות בנייה- לנו המליצו על מקום ספציפי. ובכן, מדובר בספינג' צרפתי), ופגשנו את המדריכה שלנו שהיתה מהממת ומקסימה ונהנתה מאד להדריך אותנו (הבנו שבד”כ היא מנהלת המשרד, ולעיתים נדירות היא מדריכה). ובכן, זכינו.

ניו אורלינס היא עיר עתיקה במונחים אמריקאיים שנשלטה ע”י הצרפתים ונמכרה בזיל הזול לאמריקאים. העיר עצמה יפה ומרשימה, והרובע הצרפתי נבנה שוב ושוב בשל שריפות שלא הפיקו מהן לקחים ופרנסי העיר בנו שוב מעץ עד השריפה הבאה.

כמה סיפורים לשעת לילה מאוחרת (הסיור היה בשעות הערב המוקדמות, כשעוד יש אור בחוץ)-

אחוזת לולורי- מאדאם לולורי המפחידה, אצילה ממוצא צרפתי, שהיתה נשואה בשלישית, ובעת שריפה שפרצה בביתה בעת מסיבה, גילו בעליית הגג חדר זוועות בו הוחזקו עבדים שעברו ניתוחים מזוויעים, ילדים אזוקים, וחלקי גוף. העיר כולה רדפה אחרי 2 המפלצות האנושיות, שמאמינים שברחו לצרפת מאימת ההמונים. מחזיק את המקום היום מיליונר אקסצנטרי שנהנה מתשומת לב הציבור ולעיתים עומד בחלון ומנופף לעוברים ושבים (לא ראיתי אותו שם, המדריכה סיפרה לנו על כך).

מלון מונטלאון- מאכלס כמה רוחות, ובהן ילד בשם מוריס, שמאמינים שמת שם. המלון מתגאה בכך, ואורחים רבים מספרים על רוחות שראו בשעת לילה מאוחרת. כמו כן, בעת הפסקת חשמל שהיתה, אחד הטבחים חטף סטירת רפאים, שהתבררה כסטירה מאחת הנזירות, כיוון שקילל בעת הפסקת החשמל….

מוריאל'ס- מסעדה מפונפנת בלב הרובע הצרפתי, בו שוכנת רוחו של אדם שהיה הבעלים של המקום, הימר על הבית והפסיד אותו. ביאושו, תלה את עצמו (והשאיר את משפחתו לחסדי הנושים). שנים רבות אחרי כן, בעת פתיחת המסעדה, החלו להעלם יינות רבים. מדיום שהובאה למקום, סיפרה כי הבעלים כועס על בעלי המקום שאינם מזמינים אותו לארוחה (לפי נימוסי העבר), ולכן הוא שותה את היין. אחרי חוות דעת זו, החלו לסדר לו שולחן בצד (לפעמים יושבים שם אנשים), ומאז הגניבות פסקו.

הרמון הסולטן- אחד האחים/בני דודים של אחד מסולטני טורקיה הגיע לניו אורלינס ושכר בית. דיירי הבית היו נעולים בין כתלי ביתם, ונערכו בו מסיבות רבות. אחרי תקופה, ראו דם זורם מהבית, ושוטרים שהגיעו למקום מצאו את כל דיירי ההרמון טבוחים, ואת הטורקי העשיר קבור בחצר. ההנחה היא שהסולטן רדף אחרי האח/בן דוד ורצח את כל בני ביתו.

מה שמדהים הוא שאנשים גרים בבתים האלה היום. המדריכה ציינה כי מי שחי בבית כזה, בד”כ משלם שכירות נמוכה ודמי מפתח גבוהים, מסיבות ברורות. לא כולם שורדים את הבילוי היומיומי עם רוחות רפאים תמידיות…

היא סיפרה שהיא ראתה רוחות רפאים רבות בעיר, כולל בחדר השינה שלה, ובאחד מהבתים שהיא עשתה בהם סיורים.

מצד אחד, אשרי המאמין. מצד שני, יש עדויות רבות לסיפורים (תגגלו ותמצאו אותם).