חמישה ימים בוינה, עמק הווכאו וברטיסלבה , מרץ 2017.
יומיים ראשונים בילינו בוינה. ביום הראשון טיילנו בעיר העתיקה, בסימטאות ובכיכר סנט סטפן והקתדרלה. לקראת ערב טיילנו ברחוב הקניות מריה הילפר. למחרת היום נסענו לארמון שנברון והגנים ובין היתר נכנסנו לגן החיות, הנמצא בסמוך, היות ונולדו שם שני גורי פנדה חמודים ורצינו לצפות בהם מקרוב. גן החיות מיוחד ומושקע והפנדות היו מקסימים ונגישים. כבר הייתי בעבר בוינה ונכנסתי לכל המוזיאונים והארמונות ומאחר ואיננו חובבי אמנות, החלטנו הפעם לוותר על כניסה לארמונות ולמוזיאונים.
נאשמרקט אינו מומלץ. מלא מהגרים, שוק סוג ד׳. גם הדנובה של וינה אינה מומלצת, היא בעיקר אזור של נמל מסחרי גדול ולא ראינו טיילת. מי שמעוניין להינות מהדנובה, ממליצה על סיור לעמק הווכאו, כמתואר בהמשך...
בערב נסענו למבשלת הבירה סאלם בראו Salm brau, מקום אותנטי, שמגיש בירות המבושלות במקום. זוהי מבשלה עתיקה מאד. מומלץ להזמין שולחן מראש.
בנוסף, אנו ממליצים על בית הקפה ״קפה שוורצברגר״ Schwarzenberg , אחד מבתי הקפה העתיקים בעיר, ששטרודל התפוחים שלו טעים ביותר.
למחרת נסענו לברטיסלבה, בירת סלובקיה, כשעה נסיעה מוינה. יום אחד בעיר בהחלט מספיק. טיילנו בשער מיכאל ובסימטאות העיר העתיקה, לאחר מכן עלינו למצודה. המצודה מאד יפה, מטופחת ומעניינת. בחצר המצודה יש שבילים וגנים מטופחים ותצפית פנורמית על כל העיר. מהמצודה אפשר לצפות על כל הבניינים שנבנו בתקופה הקומוניסטית, על העיר העתיקה, הגשר ונהר הדנובה. היה נכון יותר לצפות על העיר מאחד החלונות של השיכונים הקומוניסטיים הכעורים, לפחות כך לא היינו רואים אותם, מה שבטוח שהנוף של דיירי השיכונים מקסים, צופים על המצודה. אין צורך לעלות למגדל הסיכה מעל הגשר. התצפית מהמצודה בהחלט מספקת.
ביומיים האחרונים יצאנו עם אוטו שכור מחוץ לוינה. התחלנו באתר מקסים כעשרים דקות נסיעה מוינה, בו יש תצפית מדהימה על כל העיר. המקום נקרא קובנצל Cobenzl והוא בדרך לכפר גרינציג. גם הדרך לשם יפה מאד, בתוך יער וינה. הגענו לשם ביום שבת והיער היה מלא בוינאים שהגיעו למסלולי ההליכה והאופניים ביער. בקובנצל יש בתי קפה עם מרפסת תצפית, מסלולי הליכה ביער וינה ואווירה טובה.
משם המשכנו לעמק הווכאו Wachau. מומלץ מאד. כשעה נסיעה צפונית מערבית לוינה. זה עמק קטן, כ 40 ק״מ אורכו, המשתרע בין העיירות קרמס Krems עד מלק Melk. הייחוד של העמק הוא הכרמים הרבים בו, והיקבים המשפחתיים של יינות לבנים, גאוות האזור. העמק משתרע לאורך נהר הדנובה, הוא ציורי ורומנטי. עד שמגיעים לשפה הגרמנית… שפה ממש לא רומנטית … כך או אחרת, מומלץ לעצור בעיירות השונות בעמק. בכל בית בו יש בכניסה זר מקש נצרים הוא בית יין וניתן להיכנס ולטעום. מומלץ להיכנס לכל העיירות ובעיקר לטייל בעיירה הציורית דורנשטין Durnstein. דורנשטיין שוכנת על גדת הדנובה ויש לה טיילת לאורך הנהר ובחלק העליון של העיירה שוכנת העיר העתיקה. מאד נהנינו לטייל הן על גדות הנהר בו יש בניינים עתיקים עם סמן לשנים בהן הדנובה עלתה על גדותיה והציפה את האזור, והן בסמטאות העיר העתיקה. סיימנו בעיירה מלק, בה יש מנזר אליו יש גישה גם בעלייה רגלית מהעיר העתיקה וגם באמצעות רכב בכביש ייעודי. מומלץ מאד.
