פארק "מסה ורדה" וטיול ג'יפים באזור מואב (יוטה).

יום א -3.6.2012.
יום שהחל באיטיות במוטל, קצת מחשב ועדכונים מהארץ באינטרנט.
הכניסה לפארק "מסה ורדה" מרוחקת מהעיירה קורטז (מדינת קולורדו) כ-10 דקות. מהכניסה נסענו עוד 15 מייל כשאנחנו מטפסים להר בו שוכן הפארק.
קצת רקע על הפארק המיוחד הזה: נמצא על הר גבוה בקרבת העיירה קורטז. בשטחו כמה כפרים בני 1200-800 שנים. השבט שחי באזור נקרא "אנסאזי". פרוש השם הוא- הקדמונים. לפני כ-800 שנים הם נעלמו מהאזור, לא ידועה הסיבה ואין מידע נוסף על השבט הזה. ייחודם של אנשים אלה הוא בצורת המגורים שלהם: בעוד שאנחנו מכירים את האינדיאנים בעיקר כדרי ויגוואם באזורי הערבות, שבט זה בנה לעצמו כפרים ובהם בתי אבן, על ההר, אבל בעיקר מתחת לצוקים. כך שגם זכו לצל של שפת הצוק וגם היה קשה לאתרם ואחר כך לתקוף אותם.
במרכז המבקרים היה תור גדול אך בסוף הצלחנו לקבל את המידע שנזקקנו לו. מאחר ומצב הרגל של רוסתום לא איפשר לבצע מסלולי הליכה רציניים, החלטנו שניסע בהתחלה לשלוחה המערבית (הפארק מורכב משתי שלוחות הר וביניהן קניון עמוק).
 נסענו כ-25 מייל לאזור המעניין, החנינו את הרכב ועלינו על שאטל פנימי שלקח אותנו לאזור בו נמצאו (וחלק שוחזרו) מספר כפרים קטנים מהתקופה הקדומה יותר, לפני כ-1200 שנים. ירדנו מהשאטל ובמשך כשעה טיילנו בין 4 כפרונים כאלה. בסיום המסלול עלינו על השאטל ונסענו חזרה לחניון, כשבדרך עצרנו על מנת לבצע תצפיות על 2 כפרים גדולים יותר שנבנו מתחת לשפת הצוק. כשאני אומר שפת צוק, הכוונה היא שהצוק לא יורד בצורה אנכית, אלא שמתחת לשפת הצוק יש חלל גדול שמכיל את כל הכפר (כעין מערה ענקית), כך שהכפר מוגן מלמעלה הן מהשמש והגשם והן מתוקפים.










הבתים בכפרים המוקדמים יותר בנויים כך: נחפר בור מרובע באדמה לעומק של כמטר, משפת הבור בנו קירות וגג מעץ וציפו אותם בבוץ.
חזרנו מהשלוחה המערבית למרכז המבקרים, מצאנו שולחן פנוי בחורשה הסמוכה שמיועדת לפיקניקים ואכלנו בחברת סנאי שהתקרב ורצה לשנורר אוכל...
 אחרי האוכל נסענו ותיירנו בשלוחה המזרחית. צפינו בכל הכפרים והתרשמנו מצורת הבנייה וההתישבות.












יש בפארק אזורים נרחבים שנפגעו בדליקות. הקשות ביותר היו ב-1989 וב-2001. הגורם לשריפות: סערות ברקים.
 גם בפארקים ברייס וציון ראינו אזורים שנשרפו כתוצאה מפגיעת ברקים.


דרך אגב, עצת הריינג'רים, במידה ונקלעתם לסופת ברקים, היא להישאר ברכב ולא לצאת החוצה.
 בסביבות השעה 4 יצאנו מהפארק וחזרנו למוטל בקורטז.

יום שני - 4.6.2012.
היום נוסעים למואב!
יצאנו בבוקר על כביש 491 לכוון צפון מערב, הנוף כלל עיירות קטנות וחוות חקלאיות גדולות. לאחר מכן נסענו צפונה על כביש 191 כאשר הנוף מתחלף למדברי והטמפרטורות מטפסות לאט לאט... כשהגענו למואב, הן היו סביב 37 מעלות .
הצבע השולט באזור מואב, כמו ברוב מדינת יוטה, הוא אדום (הכוונה לסלעים ולהרים כמובן).
מואב היא עיירה מוארכת שמשני צדדיה הרים. בקצה הצפוני שלה עובר נהר הקולורדו ובמרחק 7 מייל צפונה לה נמצא אחד הפארקים היפים ביותר- פארק "ארצ'ס". בקרבת מואב נמצאים גם פארק "קניונלנדס" ופארק "נק' הסוס המת".
אבל... פרסומה הגדול ביותר של מואב הוא במסלולי הג'יפים שנמצאים באזורה. כל שנה, בתקופת האיסטרן מתקיים במואב ארוע ג'יפים ענק ואז מתמלאת עיירת תיירות זו באלפי אם לא עשרות אלפי ג'יפים וג'יפאים.
 על כביש 191, כ-40ק"מ דרומית למואב, בסמוך לכביש יש קשת טבעית וחביבה שנקראת קשת "ווינסלו".


הגענו למוטל שלנו, שנמצא בצד הצפוני של העיירה בשעה 1230. התבשרנו שהחדר עדיין אינו מוכן.
נסענו למרכז העיירה. נכנסנו למרכז המבקרים של העיירה ורכשנו מפות שטח לטיולים שאנחנו מתכננים.
לאחר מכן הסתובבנו קצת (צהרי היום והטמפרטורות גבוהות...) ברחובות וצפינו בשלל רכבי השטח שחונים או חולפים. הלכנו לחברה שבה הזמנו ג'יפ רוביקון לטיול שטח רציני ובררנו שאין בעיות עם ההזמנה והתיעצנו לגבי המסלול בו ניסע למחרת. בנוסף, ראינו של-rzr שלהם אין גגון ולכן ביטלנו את ההזמנה אצלם. בחום הנוכחי ובשמש הקופחת, לא בדיוק מהנה ליסוע בכלי הזה ללא משהו שיצל עלינו.
לאחר מכן נכנסנו למסעדה איטלקית ואכלנו ארוחה טובה. לאחר שהתמלאנו, נשאר יותר מחצי האוכל וארזו לנו אותו בדוגי-בג. (בערב חיממנו לנו את השאריות וגם בסיום ארוחת הערב, עוד נשאר מה לזרוק...).
בסיום הארוחה, עלינו לסיבוב קצרצר על ההר שמזרחית למואב, חזרנו למוטל וקיבלנו את החדר בו נתגורר בשבוע הקרוב.
 אחר הצהריים נסענו לסופר והצטיידנו באוכל ושתייה לטיול. בקרבת הסופר ראינו חברה שמשכירה rzr עם גגונים. נכנסנו והזמנו אחד כזה לחצי יום ביום שבת. לאחר מכן חזרנו למוטל, נחנו והורדנו תמונות וכמובן בערב, המשך מעקב אחרי סדרות הגמר ב-MBA.

יום ג - 5.6.2012.
בשעה 8 בבוקר התייצבנו בחברת ההשכרה, קיבלנו ג'יפ רוביקון לבן, העמסנו צידנית ומפות ויצאנו לדרך.
נסענו צפונה וחלפנו על פני הכניסה לפארק ארצ'ס וכמה קילומטרים לפני שדה התעופה של מואב, נכנסנו מערבה לשטח.
האמת.... שלמרות ששנינו נווטים טובים ומנוסים, בהתחלה התברברנו... בכל מקרה, המסלול יפה והנופים מדהימים! אז המשכנו ולאחר מכן הזדהינו בשטח והתחלנו לנווט כמו שצריך.
 בהתחלה נסענו באזור או מסלול שנקרא sleep side slope ואחר כך המשכנו ל-wipe out hill. שם נתקלנו בנסיעה על משטחי סלע כמו שראינו עד היום רק ביוטיוב ובתמונות. עליות וירידות תלולות ושיפועי צד די מבהילים וכל זה על משטחי סלע ענקיים. לאחר מכן המשכנו לקניון tusher. בהתחלה לחלק המזרחי ואחר כך למערבי. קצת נהיגה טכנית והמון המון נוף מדהים של הרים, קניונים וצוקים מדהימים.
























בחלק המערבי של הקניון, במרחק של כ-15 ק"מ מהכביש הקרוב, נתקלנו במישור ובו אתר קמפינג גדול שכלל מבנה מרכזי עם אפשרות לינה וכנראה מסעדה ואזור נרחב בו הקימו אנשים אוהלים. נסענו עד קצה הקניון ובדרך חזרה סטינו לשלוחה צדדית והגענו לצוק שנמצא כמאתיים מטר מעל לואדי. החנינו את הג'יפ ובחסות הצל שהעניק לנו הצוק, פתחנו את הצידנית וסעדנו את ליבנו כשאנו צופים בואדי מתחתינו.
לאחר ארוחת הצהריים, המשכנו בדרכנו והגענו לכביש 313, הכביש שמוביל לפארק נקודת הסוס המת ופארק קניונלנדס (לחלק שנקרא איים בשמיים). כמה קילומטרים על הכביש וירדנו מזרחה למסלול שמוביל לקשת ג'ימיני.
הגענו לחניה שקרובה לקשת והלכנו אליה ברגל.
 קשת ג'מיני - קשת התאומים, נקראת כך משום שהסלע העליון בקשת מפוצל לשניים כך שבפועל יש שתי קשתות תאומות עם מרווח של כשני מטר ביניהן. קשת מדהימה ויפה. יש לציין שהאמריקאים לא משנים בהרבה מקומות את שיצר הטבע ולכן אין גדרות או מעקות ולמעשה אם לא נזהרים, האופציה לעופף מטה קיימת...










חזרנו לג'יפ והמשכנו בדרכנו במגמת יציאה מהשטח.לקראת 4 ירדנו לכביש וחזרנו למואב. תידלקנו, שטפנו את הרכב והחזרנו אותו לסוכנות ההשכרה.
אכן איזור מואב מצדיק את השם שיצא לו בקרב ג'יפאים בכל העולם! מי שמחפש נהיגה אתגרית וטכנית ימצא את כל הרמות, מ-2 ועד 10. אנחנו נסענו במסלולים שמדורגים ברמה 4 ו-5. הנופים באזור יפים ופראיים כמו שאנחנו אוהבים.
 עוד יום מהמוצלחים ביותר!